בית משפט השלום, בית משפט השלום תל אביב, חדשות, נציבות תלונות הציבור על שופטים, עלאא מסארווה, פרשת הבלוגרים, צו חיפוש במחשב

השופט עלאא מסארווה אישר צו חיפוש ללא ציון שם החשוד ומספר תעודת הזהות שלו

שופט אישר צו חיפוש בלי שידע את שמו של החשוד , מעריב , מור שמעוני , 05/09/2017 

נציב התלונות על השופטים מצא ליקויים מערכתיים ביחס לאופן הטיפול במתן צווי חיפוש ומעצר: "היה אפשר לחפש אצל אדם אחר עם שם משפחה זהה". השופט הפיק לקחים והבירור בעניינו מוצה

עלאא מסארווה - צו חיפוש ללא ציון שם החשוד ומספר תעודת הזהות שלו
עלאא מסארווה – צו חיפוש ללא ציון שם החשוד ומספר תעודת הזהות שלו

 להורדת בירור תלונה פלוני נגד השופט עלאא מסארווה – 341.17

צווי חיפוש וצווי מעצר שמבקשת המשטרה מבית המשפט מתקבלים, מטבע הדברים, בנוכחות צד אחד בלבד, ללא ידיעת מושא המעצר או החיפוש ומבלי שעורך דין נמצא שם כדי להגן על זכויותיו. על כן חשוב יותר מהרגיל לשמור על חוקיותו והגינותו של ההליך. אך מסתבר שלא תמיד כך הדבר. נציב התלונות על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, מצא לאחרונה ליקויים מערכתיים בבית משפט השלום, ביחס לאופן הטיפול במתן צווי חיפוש ומעצר. הליקויים התגלו במהלך טיפול בתלונה פרטנית נגד שופט, אשר חתם על צו חיפוש בעניינו של חשוד בהיותו חסר בפרטים רבים.

השופט המדובר חתם על צו חיפוש בעניינו של חשוד בעת שנעדרים ממנו שמו הפרטי, מספר תעודת הזהות, פרטי השוטר מגיש הבקשה ומספר תיק בית משפט. מאחר שהשופט הנילון פעל להפקת לקחים ואף הביא בכך לתיקון הליקויים, מיצה הנציב את הבירור בעניינו בהיבט הפרטני אך הוסיף, כי "האחריות האחרונה הכוללת בסופו של יום לצווים הניתנים על ידי שופט, רובצת עליו", וכן כי "שימת לב וזהירות מיוחדת בפעילות השיפוטית הינן אבני יסוד שאין לסטות מהן, על אחת כמה וכמה בעניינים היורדים לליבה של שיטתנו המשפטית".

אשר לאי ציון שמו המלא של המתלונן ומספר הזהות שלו בצו החיפוש הוסיף הנציב, כי לא יעלה שיצוין בו אך שם משפחתו. "הדבר עלול ליצור מכשלה חמורה של ביצוע חיפוש כנגד אדם אחר ששם משפחתו זהה לשמו של החשוד, לא כל שכן במקרה בו מתיר הצו לחפש במספר מקומות שונים, בהם יכול ומתגוררים קרובי משפחה ששם משפחתם זהה לשמו של החשוד", כתב.

בהחלטתו בתלונה הפנה הנציב ריבלין את תשומת לבו של מנהל בתי המשפט לבדוק אם ליקויים אלה אינם באים לידי ביטוי בבתי משפט נוספים. לדברי הנציב, הנציבות נדרשה לסוגיית הפגמים הנופלים במתן צווים כאלה פעמים רבות בעבר. הנציב הדגיש כי "על בית המשפט לנקוט משנה זהירות כאשר מדובר בצווים הנוגעים לפגיעה בזכויות יסוד של אדם כמו כבודו, פרטיותו וקניינו".

 

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

 

 

עלאא מסארווה אישר צו חיפוש ללא שם החשוד וללא מספר תעודת הזהות שלו

 

מודעות פרסומת
בית משפט מחוזי, בית משפט מחוזי חיפה, חדשות, טובה צימוקי, מנחם רניאל, נציבות תלונות הציבור על שופטים, תלונה נגד שופט

תלונה מוצדקת נגד השופט מנחם רניאל

שופט מחוזי ששיקר ננזף על ידי נציב התלונות , טובה צימוקי, 05.07.17 , ynet

בדיון בבית המשפט המחוזי בחיפה התבטא השופט ד"ר מנחם רניאל נגד העו"ד שטען לפניו: "מספיק דם עבר לך בין האצבעות בעיקרי הטיעון ושם כבר הגעת לקתרזיס שלך". השופט הכחיש כי אמר זאת, אך נציב התלונות נגד השופטים קבע ששיקר

לצפיה / הורדת החלטת נציב תלונות על שופטים בעניין השופט מנחם רניאל הקלק כאן

שופט בית משפט המחוזי בחיפה, ד"ר מנחם רניאל, שיקר לנציב התלונות נגד שופטים אליעזר ריבלין והכחיש כי התבטא באופן חריג כלפי עורך דין שהופיע בפניו. כך נודע היום (ד') ל-ynet.

"מספיק דם עבר לך בין האצבעות בעיקרי הטיעון ושם כבר הגעת לקתרזיס שלך", אמר השופט המחוזי לעורך דין, בדיון שנערך בחודש פברואר האחרון. בבירור שנערך לו בפני הנציב ריבלין הכחיש השופט שאמר זאת, אך הנציב לא האמין לו. ממצאי התלונה הועברו לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ולשרת המשפטים איילת שקד.

המתלונן עופר רון, עורך דין ותיק, העיד שמעולם לא נתקל בהתבטאות כזו משופט. כן ציין כי הוא אינו נמנה עם עורכי הדין המתלהמים והתוקפניים ולא הייתה כל סיבה להתפרצות הזעם של השופט כלפיו. הוא סבור כי השופט נוטר לו טינה בשל סכסוך שנתגלע ביניהם בעבר הרחוק, כשהשופט שימש עורך דין.

עורך הדין שהתלונן הגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול בכל הנוגע לדברים שעל פי הטענה אמר השופט. הבקשה נדחתה על ידי השופט שציין כי אין כל סבירות שאמר את הדברים המיוחסים לו. השופט גם לא מצא לנכון לבקש את תגובת הצדדים טרם שנתן את החלטתו בבקשה, וזאת בניגוד לחוק בתי המשפט, המחייב קבלת עמדת הצדדים בבקשה לתיקון פרוטוקול.

בתגובתו לתלונה מסר השופט, באשר לטענה על סכסוך ישן בינו ובין המתלונן, כי היחסים עם המתלונן לפי זכרונו היו ענייניים, למרות המחלוקת בין לקוחותיהם. אין זה נכון, ציין השופט, כי נטר טינה למתלונן וכי נוצרה ביניהם אווירה עויינת ובלתי נעימה. לדבריו, הוא לא אמר למתלונן את הדברים והפרוטוקול יוכיח זאת.

נציב התלונות ריבלין כתב בהחלטתו: "כבוד השופט התבטא כמיוחס לו בתלונה. הדברים היו לא במקומם, לא היו ראויים וסגנונם הבוטה חרג מן המותר בדיון המשפטי. התרשמות הצדדים במשפט הייתה כי כבוד השופט מתעמר במתלונן. צר לי שכבוד השופט נמנע מלקחת אחריות על הדברים הקשים שאותם אמר, והתכחש להם". השופט ננזף גם על כך שהכריע בבקשה לתיקון הפרוטוקול בלי לשמוע תחילה את עמדת הצד שכנגד.

הנציב מצא את התלונה מוצדקת בכל הנוגע להתבטאות החמורה של השופט ובכל הנוגע לאי שמיעת הצד שכנגד טרם מתן החלטה בבקשה לתיקון הפרוטוקול. "מהחומר שבפניו מצא הנציב לקבוע ללא היסוס כי השופט התבטא כמיוחס לו בתלונה. הדברים היו לא במקומם, לא היו ראויים וסגנונם הבוטה חרג מן המותר בדיון המשפטי. התרשמות הצדדים למשפט הייתה כי השופט מתעמר במתלונן. ייתכן שראוי היה להעיר למתלונן על סגנונו, אך בוודאי לא בדרך ובמילים שבחר השופט. יש להביע צער על שהשופט נמנע מלקחת אחריות על הדברים הקשים אותם אמר והתכחש להם".

החלטת נציב תלונות על שופטים בעניין השופט מנחם רניאל

Document-page-001Document-page-002

Document-page-003

נזיפה חמורה לשופט מנחם רניאל ששיקר
נזיפה חמורה לשופט מנחם רניאל ששיקר

 

איציק וולף, חדשות, נציבות תלונות הציבור על שופטים, עלאא מסארווה, פרשת הבלוגרים, צו חיפוש, רשלנות שופטים, שופט מעצרים, תלונה נגד שופט

שופט עלאא מסארווה: רשלנות במילוי פרטים מהותיים בצו חיפוש בפרשת הבלוגרים

עלאא מסארווה - התרשל במילוי פרטים מהותיים בצו חיפוש
עלאא מסארווה – התרשל במילוי פרטים מהותיים בצו חיפוש

נציב התלונות קבע: השופט מסארווה הוציא צו חיפוש לקוי, איציק וולף , news1 , 17.05.2017

השופט (בדימ.) ריבלין, מצא כי תלונה שהוגשה נגד השופט עלאא מסארווה בדבר ליקויים בצו חיפוש שהוציא בפרשת 'הטרור הרשתי' הייתה מוצדקת השופט נמנע מציון פרטים מזהים מהותיים על הצו

לצפיה / הורדה – פגמים בצו חיפוש עלאא מסרווא – מסמך נציבות תלונות הציבור על שופטים

נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין, קבע כי שופט המעצרים עלאא מסארווה התרשל במילוי פרטים מהותיים בצו חיפוש. בכך, קיבל תלונה שהוגשה בנושא נגד השופט מסארווה.

התלונה נגעה לצו חיפוש לקוי וחסר פרטים מהותיים ורלוונטיים כמספר תיק בבית המשפט, את שמו המלא של המתלונן ואת מספר תעודת הזהות שלו. מדובר בצו שהוצא במסגרת מעצרי פרשת 'טרור רשתי' שבה נעצרו מספר חשודים בהטרדת עובדים ועובדות סוציאליים ועובדי ציבור רבים. על-פי אותו צו חיפוש ביצעו שוטרי מפלג ההונאה חיפוש בביתו של אחד החשודים ועל פיו נלקחו מחשבים מביתו.

השופט בדימוס ריבלין קובע בהחלטתו שנמסרה ב-9 במאי, כי נציבות תלונות הציבור על השופטים נדרשה פעמים רבות לסוגיית הפגמים הנופלים במתן צווים על-ידי שופטים. "חבל, שהערותיה בהחלטותיה המרובות שניתנו בנושאים אלה במהלך השנים, שאף מצאו ביטוי בדוחות השנתיים ובחוות דעת שהופצו לשופטים, שבכולם ניתן לעיין באתר הנציבות שבאינטרנט, לא הופנמו", כתב.

הוא ציטט את דבריה של נציבת תלונות הציבור על השופטים לשעבר, טובה שטרסברג כהן, שקבעה כי לתקינות הצווים השיפוטיים חשיבות רבה בייחוד כאשר הדבר נוגע לפגיעה בזכויות יסוד של אדם, דוגמת חיפוש בביתו הפוגע בזכות האדם לפרטיות ולצנעת הפרט, ובזכויות קנייניות. "מילוי טפסים בצורה לקויה מהווה פגיעה בזכויות הצדדים לקבל את יומם בבית המשפט. יש בכך כדי ליצור תחושה כי ההחלטה ניתנה כלאחר יד, ללא שיקול דעתו של היושב על כס המשפט. זאת לזכור כי שיקול הדעת השיפוטי הוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה, אשר יש לראות בו תנאי בלעדיו אין להגשמת התפקיד השיפוטי. בנוסף, מילויו הלקוי של טופס בהחלטה או בצו מהווה פגיעה בכבודה של המערכת השיפוטית ובמעמדה בעיני הציבור, ויש בו כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלת על השופט", כתבה.

"צודק המתלונן בטרונייתו כי הצו נעדר את מספר התיק בבית המשפט, את שמו המלא ואת מספר תעודת הזהות שלו. התלונה נמצאה מוצדקת", כתב ריבלין.

Document-page-001
פגמים בצו חיפוש עלאא מסרווא – מסמך נציבות תלונות הציבור על שופטים – עמוד 1

 

Document-page-002
פגמים בצו חיפוש עלאא מסרווא – מסמך נציבות תלונות הציבור על שופטים – עמוד 2

 

Document-page-003
פגמים בצו חיפוש עלאא מסרווא – מסמך נציבות תלונות הציבור על שופטים – עמוד 3

 

בית משפט השלום, בית משפט השלום תל אביב, דרור בוזגלו, הארכת מעצר, חדשות, עלאא מסארווה, צו חיפוש, צו חיפוש במחשב

שופט עלאא מסארווה – צו חיפוש ברף המסוכנות הגבוה ביותר

עלאא מסארווה - צו חיפוש לקוי
עלאא מסארווה – צו חיפוש לקוי

מרץ 2017 – חכמינו עליהם השלום היו אומרים: "כל הפוסל פסול ואינו מדבר בשבחא לעולם, ואמר שמואל: במומו פוסל" (בבלי, מסכת קידושין – דף ע, עמוד ב) , והכוונה היא כל מי שפוסל אחרים, פוסל אותם בגלל מומו שלו, אותו רואה אצל אחרים.

ובעניינו כבוד השופט עללא מסארווה בית משפט השלום תל אביב,  נתבקש ע"י יחידת הסייבר לחתום על צו חיפוש בביתם של בלוגרים ולעצור אותם למשך כארבעים יום וכך עשה.

במהלך הארכות המעצר הוצגו לעלאא מסארווה דוחות חסויים שרק הוא והטוענים מיחידת הסייבר (רס"ב אלי לוריה ורס"ב דרור בוזגלו) ראו, ואשר החשודים ובאו כוחם לא הורשו לראות.

עלאא מסארווה לא חסך במילים במשך כ- 40 יום נגד החשודים והגיע למסקנה כי קיימת נגדם עילת מעצר ברף המסוכנות הגבוה ביותר האפשרי. עד כאן התנהלותם החסויה של עלאא מסרווא ויחידת הסייבר.

אולם פנטזיות לחוד ומציאות לחוד. מעיון בצו החיפוש (להלן) שהוציא עללא מסארווה לחיפוש בביתו של אחד החשודים נחשפת התנהלות לקויה, רשלנית תוך פגיעה חמורה בערכי היסוד של הדמוקרטיה.

הואיל וחיפוש בביתו של אדם הוא חדירה לתוך פרטיותו ופגיעה בכבודו חייב המחוקק כי יצוין בדו"ח החיפוש החשד והעילה לחיפוש על מנת שכל המעורבים ידעו לשם מה החיפוש. אלא שעללא מסארווה בדרך פטרונית ומזלזלת לא ציין את עילת החיפוש, מהות החשד ולא נימק מדוע יבוצע החיפוש בפריטי מחשב ללא נוכחות שני עדים כמתחייב בחוק. עללא גם לא טרח לרשום את מספר תיק בית המשפט על הצו.

יהיו שיסברו כי התנהגותו של עללא מסארווה היא המסוכנת ביותר לערכי הדמורקטיה והופכת את ההליך החקירתי למופקר שבו ניתן לפגוע בחירותו של כל אדם ללא ללא סיבה, לשתול בפריטי המחשב שלו קובץ מפליל או זיוף.

מדוע אם כן לא כתב עלאא מסארווה בדוח החיפוש את מהות החשד והעילה לחיפוש? ומדוע לא נימק מדוע יבוצע החיפוש בדברי המחשב ללא נוכחות שני עדים כמתחייב בחוק?

להלן דוח החיפוש שהוציא עלאא מסארווה

צו חיפוש עלאא מסארווה - ללא ציון מהות החשד והעילה וללא הנמקה מדוע לא ינכחו עדים בחיפוש במחשב כמתחייב בחוק
צו חיפוש עלאא מסארווה – ללא ציון מהות החשד והעילה וללא הנמקה מדוע לא ינכחו עדים בחיפוש במחשב כמתחייב בחוק
אפרת אייכנשטיין שמלה, צו חיפוש, צו חיפוש במחשב, תלונה נגד שופט

שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה – תלונה בגין רשלנות בהוצאת צו חיפוש לחדירה למחשב

שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה – צו חיפוש לקוי ומזלזל8 בספטמבר 2016 – השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה לא רק שהוציאה צו חיפוש למחשב מבלי לציין כי החיפוש יעשה ללא עדים והנימוק לכך, אלא טענה בפני נציבות תלונות הציבור על שופטים כי ".. מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך, בהתאם להוראות החוק, בחיפוש בפני שני עדים..."

האם השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה הוציאה צו חיפוש במחשב מבלי שבדקה את החוק?

להלן תלונה שהוגשה נגד השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה בגין רשלנות בהוצאת צו חיפוש לחדירה למחשב.

לכבוד

נציבות תלונות הציבור על שופטים

Shoftim@justice.gov.il

מכובדי,

הנדון: שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה – תלונה בגין רשלנות בהוצאת צו חיפוש לחדירה למחשבי

1. במכתבך בסימוכין הנך מצטט את כב' השופטת אפרת אייכנשטיין (סעיף 6): "הטעימה כב' השופטת… מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך, בהתאם להוראות החוק, בחיפוש בפני שני עדים…".

2. טענה זאת אינה נכונה. ע"פ פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) תשכ"ט 1969 סעיף 23.א "חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש וייעשו על-ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור". כלומר חדירה למחשב תעשה בנוכחות 2 עדים שאינם שוטרים ע"פ סעיף 26 לפקודה. נוכחות העדים נועדה למנוע "השתלת" חומר על-ידי המשטרה, ולהגברת אמון הציבור בכשרות החיפוש. חשש זה נכון שבעתיים כאשר עסקינן בתוכנת מחשבים.

3. ע"פ צו החיפוש במחשבי שהוציאה כב' השופטת (מצורף) חדירה למחשבי היתה אמורה להתבצע בנוכחות 2 עדים שאינם שוטרים בעוד שכוונת השופטת ע"פ מכתבך בסימוכין סעיף 6 הייתה לחדור למחשב ללא נוכחות עדים.

4. כב' השופטת הוציאה צו חיפוש בניגוד לכוונתה. מדובר ברשלנות הגורמת לשיבוש החיפוש וחקירת המשטרה, ושיבוש הבירור בתלונתי בעניינה, ופגיעה באמון הציבור במערכת המשפט ובנציבות.

5. אבקש לבדוק בדקדקנות כוונת השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה בהוצאת צו החיפוש במחשבי, ולמצות נגדה ההליכים המשמעתיים / פליליים הנדרשים.

6. נא טיפולכם ועדכונכם.

תשומת לבך כי תלונה זאת אינה תגובתי למכתבך בסימוכין ותצא בנפרד

מצורף: צו החיפוש, מכתבך בסימוכין

בכבוד רב,

להלן קטע ממכתב נציבות תלונות הציבור על שופטים שבו מצוטטת את כב' השופטת אפרת אייכנשטיין (סעיף 6): "הטעימה כב' השופטת… מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך, בהתאם להוראות החוק, בחיפוש בפני שני עדים…".

השופטת אפרת אייכנשטיין הטעימה מקום שמדובר בחיפוש במחשב אין צורך בפני שני עדים
השופטת אפרת אייכנשטיין הטעימה מקום שמדובר בחיפוש במחשב אין צורך בפני שני עדים


צו החיפוש הלקוי והלקוני שכתבה השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה

צו החיפוש הלקוי והלקוני שכתבה השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה
צו החיפוש הלקוי והלקוני שכתבה השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה
בית משפט לנוער, בית משפט לנוער תל אביב, הוצאת ילדים מהבית, יוסי נקר, מיכל קפלן רוקמן, תלונה נגד שופט

מיכל קפלן רוקמן שופטת בית משפט נוער תל אביב – תלונה על הוצאת ילד מביתו לשנה ללא דיון וללא מתן להוריו אפשרות להגיב

מיכל קפלן רוקמן - הוצאת ילד מביתו לשנה ללא דיון וללא מתן להוריו אפשרות להגיב

מאי 2014 – מדובר בתלונה שהוגשה נגד שופטת בית משפט לנוער תל אביב- מיכל קפלן רוקמן. השופטת קבעה בצו כי קטין יהיה מחוץ לביתו בידי רשויות הרווחה מבלי בתינתן להוריו אפשרות להגיב, ומבלי לקיים דיון בנושא. בא כוח הורי הקטין טוען כי יש מקרים נוספים שבהן מתקבלות החלטות גורליות בענייני קטינים ומשפחות בהתנהלות קלוקלת זאת.

להלן ציטוטים מהתלונה
"בשם שולחתי ובשם הצוות המקצועי המלווה את תהליך שיקומה של שולחתי, גב' חנה בית הלחמי, והגב' נחמה דיכנה, מוגשת בזה תלונה על כבוד השופטת מיכל קפלן רוקמן.

להלן נימוקי התלונה:
"… מדובר בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד להמשיך את הוצאתו של הקטין בשנה נוספת מבלי לתת למבקשת זכות התגובה האלמנטרית ומבלי לקיים דיון שלא התקיים כמתוכנן, – מתברר היה מעבר לכל ספק שההחלטה עומדת בניגוד להסכם בכתב ובע"פ של משרד הרווחה וקברניתיו על שולחני.
למען ההגינות יצוין שאין זה הפעם הראשונה שבה הח"מ נתקל שהחלטות בעניין חוק הנוער טיפול והשגחה ניתנות במעמד צד אחד מבלי לתת להורה את זכות התגובה. ראה למשל בקשות הח"מ בתיק תנ"ד 518-06 (שער חיפה)
זה פשוט לא יעלה על הדעת שהחלטות בעניין גורלם של קטינים ומשפחות ינתנו במעמד צד אחד, זה של הרשויות בלי לתת את זכות התגובה לשולחתי או בלי לקיים דיון. מדובר בהתנהלות המנוגדת לשיטה האדברסרית שבאה להגן על האזרח לשמור על זכויותיו הבסיסיות להישמע שלא לדבר על זכויות היסוד המעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וזהו נושא שטומן בחובו בעיתיות אתית וחוקית כאחד…."

לצפיה במסמך הקלק על התמונה

קישורים:

פרשת כליאת דודו דהאן במעון מקי"ם – פרצופם המזוהם של רשויות הרווחה לסחר בילדים – המאמר פרשת מעון מקי"ם אוגוסט 2012 – דודו דהאן נולד לאמו, ליליאן ביום 29/12/69 בביה"ח בתר בחיפה. -לאם היולדת נמסר לדבריה לאחר הלידה הקשה שעברה על ידי ד"ר מרגלית כי הוולד מת והיא שולחה לביתה לאחר שלושה ימים בביה"ח…
דרכי טיפול בקשישים בקהילה: לשכת הרווחה תל אביב – פקידת הסעד ענבל בורנשטיין – מתוך תכנית המקור – ערוץ 10 – נובמבר 2011 – פקידת סעד ענבל בורנשטיין ל"הגנת" קשישים ממינהל שירותי חברתיים תל אביב מציגה דרכי טיפול בקשיש בקהילה ע"פ מדיניות משרד הרווחה. פקידת סעד "מטפלת" בכ- 400 איש בקהילה מה שאינו מאפשר לה טיפול אפקטיבי כלשהו מלבד הוצאת צווים שיפוטיים מטופשים לגירוש אדם מביתו ומהקהילה ונישולו מרכושו וכליאתו בבית אבות לשארית ימיו…

לשכת הרווחה עיריית תל אביב בשירות המאכ'רים – הפקרת נערה להתעללות מינית במשך שנים – דע כי רוב המטפלים ומאבחנים, בעלי פנימיות ומעונות מופרטות, תאגידי אפוטרופסות ועוד, השורצים בשירותי הרווחה העירוניים הרי הם כמו מאכ'רים , רצונם לקבל ילדים נערים וחוסים ככלי לעשיית כסף קל, תוך שהם מציעים תכניות "שיקום" ו"טיפול", חסרות תועלת מזיקות ומסוכנות. – עובדי הרווחה, ועדות החלטה, פקידי הסעד, ועובדים הסוציאליים ברשות המקומית שומעים היטב את ה"מאכ'רים" ומרצים אותם, אך אינם רואים ממטר את האזרח – פברואר 2010 – סיפורה של נערה מוכרת ו"מטופלת" מספר שנים ע"י שירותי הרווחה של עיריית תל אביב. …

נרדפת – קשישה בורחת ממינהל השירותים החברתיים של עיריית תל אביב – המאמר "סיפורי סבתא" ידיעות אחרונות – 24 שעות , משה רונן , יחזקאל אדירם , 17.06.2009. – שרה כהן בת ה-95, דודתם של חמוטל ודורי בן זאב, מתגוררת כבר חודשיים בדירת מסתור, נמלטת משירותי הרווחה. כל מי שפוגש בה כולל ארבעה פסיכיאטרים, שאבחנו אותו לאחרונה, קובע כי מדובר באישה צלולה ומתפקדת. אז למה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב מתעקשים לאשפז אותה במוסד גריאטרי?

בית משפט לענייני משפחה, הסדרי ראיה, חותמת גומי, נפתלי שילה, תלונה נגד שופט

נפתלי שילה – שופט לענייני משפחה – תלונה חמורה על התנהגות מריונטית של פקידת הסעד

נפתלי שילהיולי 2013 – תלונה חמורה נגד שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה. מדובר באמא ל' לשני ילדים אשר אינה רואה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 כ- 4 וחצי שנים ואם בנה בן ה- 8 רואה במרכז קשר מזה כשנתיים, שעה בשבוע לאחר שלא ראתה אותו כשנתיים. האמא עובדת ללא רבב. הנימוק החוזר ונשנה להחלטותו התמוהה של נפתלי למניעת מפגשים בין האמא לילדיה היא כי כך סבורה פקידת הסעד. להלן תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה בעניין.

29.7.13
לכבוד                                       
נציבות תלונות הציבור על שופטים                                                           פקס': 02-6595516
רחוב נחום חפצדי 5                     
בית עופר, גבעת שאול                     
ירושלים 95484
מכובדי,
הנדון: תלונה חמורה ביותר נגד השופט נפתלי שילה,
בימ"ש עניני משפחה רמת גן
          תיק תמ"ש 47888-11-11
          דפוס התנהגותי  לקוי ללא בחינת ממצאים
1.    ביום 29.7.13 נתן השופט נפתלי שילה החלטה: "הביקורים יתקיימו בשלב זה, כאמור בהודעת העו"ס". ההחלטה מצ"ב מסומנת "1".
2.    החלטה זו כיתר החלטותיו ופסקי הדין של השופט נפתלי שילה, מאפיינת דפוס התנהגותי שבו השופט אינו בוחן לעומק את הממצאים שבפניו ואינו טורח לנמק אותם בפסקי הדין, אינו מנתח אותם, אלא עובד בשיטת "חותמת הגומי" של פקידת הסעד ומבזה את מערכת המשפט.
3.    כל החלטה – ללא יוצא מן הכלל – של נפתלי שילה, הינה אימוץ טוטלי וסופי של המלצת פקידת הסעד ובכך למעשה מעניק סמכויות סטטוטוריות לפקיד אחד במשרד הרווחה.
4.    כבוד השופט יהושוע גייפמן ביקר בחריפות התנהגותו של נפתלי שילה בפסק דין בענין אחר, עמ"ש 21380-07-13. כבוד השופט יהושוע גייפמן מבימ"ש המחוזי מתח ביקורת קשה על התנהלות מרושלת  והלקויה של נפתלי שילה, שעיקרה: הליך שיפוטי שיטחי, חקירה קצרה ולא עניינית, ללא תסקיר, ללא עירוב גורם טיפולי, הליך שיפוטי שלא כהלכתו ועוד. כבוד השופט יהושוע גייפמן ביטל את החלטת השופט נפתלי שילה וכתב בהחלטתו:
"אין בפסק הדין של ביהמ"ש קמא קביעת ממצאים עובדתיים בעניין אירועי האלימות המתוארים בשתי הבקשות לצו הגנה, ובסוגיה מי התגורר פיזית בדירה בקומה השניה ב- 2013 [להבדיל מסוגיית המחלוקת בנושא הבעלות].
ביהמ"ש קמא לא עירב גורם טיפולי – לא הוזמן תסקיר פקידת סעד, והצדדים לא הופנו ליחידת הסיוע – היחידה הטיפולית של ביהמ"ש.
חקירות הצדדים היו קצרות ביותר ומרבית החקירה לא נסבה על האירועים נשוא הבקשות לצווי ההגנה, למעט שאלה אחת רלוונטית שהופנתה בחקירה רק למערער.
בנסיבות אלה, לא ניתן לקבוע ממצאי מהימנות לעניין אירועי האלימות נשוא התובענות. כמו כן עדים נוספים שנטען שנכחו באירועים: האח הנוסף, שמתגורר בדירה בקומה השלישית, ובן המשיב – לא העידו.
בנסיבות אלה – לא קוים דיון כהלכתו, ובהעדר קביעת ממצאים עובדתיים – לא ניתן היה להרחיק את המערער מהדירה בקומה השניה למשך 3 חודשים.
ניתן לפרסם הפסק ללא שמות הצדדים." ההחלטה מפורסמת בנט המשפט.
5.    בעבר התרעתי על הדפוס ההתנהגותי הלקוי של השופט נפתלי שילה בתלונות חוזרות ונשנות, אולם לא ננקטו נגדו שום הליכים משמעתיים כדי שישפר התנהגותו. אילו היו ננקטים הליכים משמעתיים כנדרש, היה נמנע עוול לבעלי דין רבים, לרבות בעלי דין עליהם דיבר כבוד השופט גייפמן וכן אנוכי.
6.    בתאריך 08.9.2013 נקבע דיון בענייני בפני כב' השופט שילה, שבו הוא יאמץ, שוב, את החלטות פקידת הסעד כפסק דין סופי.
7.    על מנת למנוע ממני לבזבז כספים מרובים על הליך ערעור לבימ"ש מחוזי – שברור שאעשה זאת – אני מבקשת כבר עתה, לטפל נקודתית בשופט נפתלי שילה, להתרות בו בל ישמש חותמת גומי לפקיד במשרד הרווחה, ולהורות לו לנהל הליך משפטי המבוסס על ראיות ומסמכים ומנומק כנדרש בפסקי דין.
בכבוד רב,
ל'

קישורים:

שופט נפתלי שילה – דרכי רמיה עם רשויות הרווחה – תלונה על שיטות מלוכלכות בדחיית הסדרי ראיה – אפריל 2013 – נפתלי שילה משמש שופט לענייני משפחה רמת גן. מדיניותו לטרטר בעלי דין יחד עם רשויות הרווחה בשיטות מלוכלכות המבזות את בתי המשפט ופוגעת באמון הציבור בבתי המשפט וברשויות הרווחה…

תלונה נגד השופט נפתלי שילה – קרקע פוריה לשחיתות עושק וגזל – אפריל 2013 – ההיגיון, תקנת הציבור, ואמנת זכויות הילד עליה חתומה מדינת ישראל כעשרים שנה קובעים כי הורה ללא רבב, בריא בגופו ונפשו, וילדיו רשאים להיפגש בנחת לפחות פעם בשבוע או יותר. מדיניותו של שופט לענייני משפחה רמת גן נפתלי שילה המנהל החלטותיו בדלתיים סגורות ללא ראיות מעוררת תמיהה והשתאות מה ההיגיון מאחורי החלטותיו…

שופט לענייני משפחה נפתלי שילה – שיטות סחר בילדי נפגעי משרד הרווחה – ינואר 2013 – מדובר באם לשני ילדים אשר נתלשו ממנה בהיותם בני 4 ו- 6 למרכז חירום בכפייה ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים. שופט לענייני משפחה נפתלי שילה מנהל ענייני האם בבית משפט לענייני משפחה ואינו מאפשר הסדרי ראיה עם ילדיה. נפתלי מפעיל נגד האם סנקציות בהיגוד לחוק ולכללים ופוגע בהחלטות שרירות לב באם וילדיה. התנהגותו של נפתלי שילה מדיפה ריח של שיקולים זרים לעשיית כסף לגורמי רווחה ו"מומחיה" מסבלם של אזרחים. לאחר 4 שנות התשה נפתלי שילה הסב נזקים קשים לאם וילדיה וכסף קל למערכת הרווחה ומומחיה…

נפתלי שילה – שופט משפחה – הפרת סדרי דין ומשוא פנים בענייני הסדרי ראיה בין אמא לילדיה – עבריינות סדרתית – ינואר 2012 – מדובר באם לשני ילדים אשר נתלשו ממנה בהיותם בני 4 ו- 6 למרכז חירום בכפייה ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים. שופטת הנוער רות בן חנוך האריכה צו חירום מביתם בכפייה למרכז חירום ויצו הדסים שהוצא ע"י פקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי, ללא נזקקות, בניגוד לקביעת בית משפט עליון. השופטת מודעת לעובדה כי אינה רשאית כלל לדון בתיק היות והוא נידון בבית משפט לענייני משפחה. – נפתלי שילה…

נפתלי שילה – שופט לענייני משפחה – תלונה מוצדקת בגין שקרים מניפולציות ותסביך "טובת הילד" – דצמבר 2012 – שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה פעל בדרך רמיה נגד בעל דין ופגע קשות בזכויות ההורה. נפתלי שילה השתמש בתרוץ פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים וטען כי עשה את המעשה ל"טובת הילד". – להלן הכתבה בניגוד לנוהל: שופט קיפח גבר במשפט גירושין , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות, דצמבר 2012 – נציב התלונות נגד שופטים אליעזר גולדברג מצא כמוצדקת תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה מבית משפט לענייני משפחה ברמת גן…

כשלונותיו ותסכוליו של השופט נפתלי שילה בענייני האמא ל' וילדיה גרמו לו להגיש נגדה תלונה במשטרה – אוגוסט 2012 – מזה מספר שנים מנהלת האמא ל' התדיינויות משפטיות עקרות ומטופשות באולם בית משפט לענייני משפחה עם השופט נפתלי שילה כדי שתוכל לראות ולהיפגש עם ילדיה, אך לשווא. האם בעבר עברה בדיקות ואבחונים ע"פ דרישת נפתלי שילה והעובדות הסוציאליות ושילמה מאות אלפי שקלים, אך לשווא. נפתלי שילה מזמן בכל פעם "חוות דעת" כלשהי לטרפד את מפגש האמא וילדיה…

מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה – השופט נפתלי שילה – יוני 2011 – ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות – מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה…

אכזריות ושרירות לב בנפשות ילדיה של ל' – שופט לענייני משפחה רמת גן: נפתלי שילה – ינואר 2011 – ל' אם חד הורית שילדיה נלקחו ממנה באכזריות ובפתאומיות ע"י רשויות הרווחה לחצי שנה למרכז חירום, לא ראתה את שני ילדיה מזה כשנתיים. לאחר דיונים בבית משפט לענייני משפחה בראשות השופט נפתלי שילה הוחלט כי האם ל' תפגוש את בנה הקטן בן ה-6 בהשגחת פסיכולוגית מטעם בית המשפט – לא די בכך שהשופט נפתלי שילה הפקיר לחלוטין את הקשר של הבן הבכור בן ה- 8 עם אימו אלא עצר את המפגשים האחדים של ל' עם בנה בן ה-6 אצל הפסיכולוגית בתואנות שונות ומשונות כגון מרחק המפגשים בעיר חולון ה"רחוקה" מרמת גן מקום מגורי הילדים (20 דקות נסיעה)…

האמא ל' עדיין אינה רואה את ילדיה – כישלון קונספציית "טובת הילד" – השופט נפתלי שילה – אוקטובר 2010 – מדובר באם חד הורית ל' אשר ילדיה נלקחו למרכז חירום בינואר 2009 מאחר ופקידת הסעד לחוק הנוער הייתה סבורה כי הילדים בסיכון. בעוד האמא ל' מתחננת בוועדת החלטה בלשכת הרווחה גבעתיים כי ילדיה לא ילקחו ממנה, יצאו עובדות סוציאליות לבית הספר ולגן הילדים ולקחו את ילדיה למרכז חירום שם שהו חצי שנה…

שופט תחת השפעת פקידת סעד – השופט נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לפגוש את אימם למעלה משנה בתואנה שלא עברה בדיקות שהומלצו ע"י פקידת הסעד – יוני 2010 – שופט בית משפט לענייני משפחה ברמת גן נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לראות, ו/או לדבר עם אימם כבר למעלה משנה מאחר שטרם ביצעה "בדיקות שהומלצו על ידי פקידת הסעד" – מדובר באישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה פלילית כלשהי, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורים, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה…