כללי, לורי שם טוב, נעם סולברג, פרשת הבלוגרים, תביעה נגד שופט, תביעה קטנה

"החסינות לשופטים הנה חסינות מוחלטת ומלאה"

"החסינות לשופטים הנה חסינות מוחלטת ומלאה" טוען בא כוחם של השופטים הנתבעים נעם סולברג ואברהם הימן גם אם המעשה עליו נסובה התביעה נעשה בזדון.
לורי שם טוב תבעה את השופטים נעם סולברג ואברהם הימן תביעה קטנה (ת"ק 16390-03-19) בבית משפט השלום ברמלה על שהשוו אותה לזונה פתיינית, נכריה, אפיקורסית ורוצחת. התביעה הנה על לשון הרע, הטרדה מינית והסתה שהפנו סולברג והימן לשם טוב לטענתה. מדובר בפסוק מספר משלי שאותו ציטט השופט נעם סולבג (ומאוחר יותר השופט אברהם הימן) בבש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 ושם כתב בפיסקה 9: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת." (משלי ה, 3-4). האשה הזָרָה בספר משלי היא אשת זנונים נכריה ואפיקורסית. סולברג ציין פסוק זה בהחלטתו בעניינה של שם טוב.
סולברג והימן מבקשים דחיית התביעה על הסף בתואנה כי הם זכאים לחסינות מוחלטת ומלאה בהיותם שופטים.

מצורפת תשובת בא כוחם של אברהם הימן ונעם סולברג ת"ק 16390-03-19 מה- 30.05.2019

Document-page-001Document-page-002

כללי, לורי שם טוב, נעם סולברג, פרשת הבלוגרים, תביעת דיבה

לורי שם טוב הגישה תביעת דיבה נגד השופטים נעם סולברג ואברהם הימן

מרץ 2019 – תפקוד לקוי של מערכת המשפט. תביעת דיבה תיק ת"ק 16390-03-19 הוגשה היום נגד השופטים סולברג והימן בעקבות ציטוט מספר משלי שבו השתמש השופט סולברג בבש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 ובו כתב: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, 3-4), גם השופט הימן צטט את הציטוט בהחלטתו למעצר עד תום ההליכים של לורי ב- 26.10.2017.

האשה ה"זרה" בספר משלי היא אישה פתיינית, זונה, נכריה, אפיקורסית ורוצחת. כמו שכתוב בציטוטים:

(משלי ב טז): "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים".

(משלי ז ה): "לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה… וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ… אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ. כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת".

בקשות פסילה הוגשו נגד השופטים אך הם התנערו מלפרש הפסוק, שכל "תינוק של בית רבן" יודע משמעות המילה "זרה" בספר משלי.

תב1

תב2
קטע הציטוט משל הזרה בהחלטות השופטים סלברג והימן – מתוך בש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017