איורים פרשת הבלוגרים, זכות הנאשם לעיין בחומר חקירה, חדשות, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים

לורי שם טוב – תמונת מצב חומר חקירה בכלא נווה תרצה לאחר 11 חודשי מעצר

לורי שם טוב - תמונת מצב חומר חקירה בכלא נווה תרצה לאחר 11 חודשי מעצר05.02.2018 – כמעט שנה במעצר וכמות חומר חקירה מזערית בידי לורי שם טוב בבית סוהר נווה תרצה. מתוך חומר חקירה הכולל 50,000 דפים, 500 תקליטורים ודיסק 4 טרה (שקול ל- 6,000 תקליטורים) קיבלה לורי עד היום 170 תקליטורים שרובם לא ברי שימוש.

הפקרות היא כוח הרשע

ההתנהלות המופקרת של מסירת הרשימה וחומר החקירה בידי העצור כחוק היא כוח בידי הפרקליטות משום שאי מוכנותה של לורי לדיונים בבית המשפט מגביר את סיכויי הפרקליטות לנצח במשפט.
משום כך פרקליטות המדינה מושכת סחבת של חודשים במסירת חומר החקירה לידי העצור וגם המסירה נעשת בערבוביה, במידע על אמצעי מדיה שונים, סוגי קבצים שונים ומשונים שאינם נפתחים, ללא רשימה או הסבר.
וזאת למרות שפרקליטות המדינה ידעה שנים מבעוד מועד על הקשיים במסירת חומר חקירה, אלא שהצדק או האתיקה המקצועית אינו העניין.

איורים שירות בתי הסוהר, בית סוהר נווה תרצה, התעללות באסירות נווה תרצה, חדשות, ליקויים בית סוהר נווה תרצה, פשעים נגד האנושות, פשעים נגד האנושיות, שירות בתי הסוהר

עדות אסירה בית סוהר נווה תרצה

אישה בבית סוהרינואר 2018 – טלי (שם בדוי) היתה אסירה בבית סוהר נווה תרצה מספרת:

"בנות חוששות לומר מה הולך שם בפנים וזה מצער נורא.
התלוננתי לא מעט לאחר השחרור שלי על סיפורים שנשלחות בנות לזריקות בבארבאנל לשקט הנפשי שלהם או יש שם סוהר מהמגזר שמוציא בנות מהתאים ומכה אותם ומשתמש בהם מינית וסוהרות מכות שם בנות ומנהלת האגף מתעללת נפשית לא מעט זה גורם להן לרצות לאבד הכל להיכנס לדכאונות וכואב הלב יש שם מישהי שישבה בתא איתי שכבר ממכות חשמל לא משנה מהי ומה עשתה והאמן לי שעשתה מעט כדי לשלם מחיר בתפקוד הנפש שלה. ומי יודע אולי כבר שילמה בחייה, מדובר לפני שלוש שנים בערך לא מתארת מה היום הולך שם, אני חושבת שדי בכך להכלא ולא לראות את אוהבייך ולהיות סגור ולעשות חשבון נפש מאשר התנהגות ברברית ואכזרית כזו. כל יום התפללתי לאל רק שמצלמה תהיה שם בידיים הנכונות.

זה טיפה מין הים לצערי. הספיק לי חודש שם להבין את התמונה הכוללת ואני די אינטליגנטית להבין במהרה וגם די סקרנית שלא הרפתי מהבנות ויום ביומו רק שאלתי ולצערי נכנסתי ויצאתי מבועטת.

אך זו מערכת שמחפה אחד על השניה

תודה לאל. ותודה למשפחתי שלא נתנו לי רגע ליפול ונלחמו כמו פייטרים במשפטים. למעשה למזלי זה היה ממש קצר אך הרגיש נצח.

הייתי גם מה שאומרים אמן לולא זה ולולא הייתי שם יותר מדי . גם אני הייתי כבר לא אני עד היום יש פחדים שלא תטעה לרגע וסיוטים. שחלף המון זמן מאז. ולא אשכח שמות ומבטים. מה שהחזיק אותי עם בולמים וחרדות קשות זה רק האמונה והתהילים שהחבאתי שלא יילקח ממני."

חדשות, עתירת אסיר, שירות בתי הסוהר

כניסה לדיונים עתירות אסיר במכלול רמלה ללא תיאום מראש

17.10.2017 – להלן מסמך ר/כ עו"ד כנרת צימרמן, יועצת משפטית שב"ס מחוז מרכז שבו היא מודיעה כי הכניסה לאולם דיונים עתירות אסיר לקהל אינה מצריכה תיאום מראש אך כפופה לבידוק בטחוני.

Document-page-002

 

 

איורים פרקליטות המדינה, הונאות פרקליטות המדינה, חדשות, חומר ראיות, לורי שם טוב, עתירת אסיר, פרקליטות המדינה, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: דיון בעתירת אסיר לזכות עיון בחומר ראיות – 11 חודשים מיום המעצר

פרקליטות - עיכוב בהגשת חומר ראיות08.12.2017 – דיון בעתירת אסיר לזכות עיון בחומר ראיות – 11 חודשים מיום המעצר

הנבזות של מערכות האכיפה ופרקליטות המדינה בראשן. 11 חודשים מיום המעצר, השפלות בבתי המשפט ובבתי הכלא ומול התקשורת כשהם מובלים אזוקים והבלוגרים העצורים אינם יכולים לעיין בחומר הראיות. כל גוף מתחפר בתירוצים שלו אך העצורים הם אלו שסופגים את תוצאות מחדלי מערכות האכיפה.

לצפיה / הורדה בפרוטוקול הדיון והחלטה – עת"א 63486-11-17 הקלק כאן

דיון בעתירת אסיר של לורי שם טוב למימוש זכותה לעיין בחומר הראיות נגדה נקבע ליום 24/01/2018 שעה 08:30 , יום ד', בבית המשפט המחוזי מרכז לוד ו/או במתקן הכליאה איילון ברמלה (צריך לברר לפני הדיון).
הדיון קבוע בפני השופטת דבורה עטר.
את לורי מייצג במינוי של הסניגוריה הציבורית, עו"ד מג'ד בדר.

מספר תיק בימ"ש: עת"א 63486-11-17

חדשות, ליקויים מתקני שירות בתי הסוהר, צפיפות בתי הסוהר, שירות בתי הסוהר

שירות בתי הסוהר – מתקנים לא ראויים לבני אנוש

מעצרים - ריבוי עברותמתקנים לא ראויים ומתח בין שב"ס למשטרה  , אורית אדאטו ,  05.12.2017

ראה כתבה מורחבת בנושא , ישראל היום , 05.12.2017

תפיסת העולם היא ששיקום בקהילה הרבה פעמים עדיף על כליאה בבית סוהר. יש לכלוא את מי שצריך, אבל יש רבים שעדיף שלא ייכנסו לבית הסוהר

על העובדה שבחלק ממתקני הכליאה במדינת ישראל קיימת צפיפות לא סבירה אין ויכוח – בעיקר משום שמדובר במתקנים מיושנים ששימשו מצודות טגארט בימי המנדט הבריטי כמו כלא איילון, כלא שאטה, כלא השרון וכלא שקמה באשקלון. מן הסתם, צריך היה כבר מזמן להחליפם במתקנים חדשים, מרווחים ונוחים – לא רק לאסירים אלא גם לניהולם.
בית סוהר דמון, למשל, שעלה בלהבות באסון הכרמל, הוא מתקן שנסגר כבר ב־1999 וכשמספר העצורים והנשפטים הביטחוניים גדל באינתיפאדה השנייה לכמעט 4,000, בלית ברירה הוא נפתח מחדש. רק מעטים יודעים שהמקום שימש מחסן טבק מימי הטורקים. בעבר, מכיוון שהיה לחץ לקלוט עוד ועוד אסירים, הפכו את מחסן הציוד הגדול ברמלה למתקן כליאה, כך שדי ברור שמתקני הכליאה הללו יכלו לתפקד לא רע בתור מוזיאונים.
תוכניות לבניית בתי כלא חדשים היו ועדיין קיימות מאז ומתמיד. צפיפות היא דבר יחסי. בסקנדינביה, למשל, צפיפות משמעותה הכנסת אסיר שני לתא. במתקני כליאה במדינות ביבשות כמו דרום אמריקה, אפריקה וחלק ממדינות מזרח אסיה, מכניסים באולם קטן מאות אנשים עד כדי כך שהם אינם יכולים לשכב אחד ליד השני אלא אחד על השני.

לאורך השנים בעיית הצפיפות בישראל גרמה למתח מובנה בין שב"ס למשטרה. כשמתקני המעצר היו באחריות המשטרה, הם היו לוחצים לקליטה מרובה של עצורים בעיקר לפרקי זמן מתמשכים או עד תום ההליכים. כיום, כשבתי המעצר נמצאים באחריות השב"ס, למשטרה אין שום אלטרנטיבה והלחץ על השב"ס יותר גדול. אם מביאים בחשבון גם את מבצעי המעצרים שמבצע שירות הביטחון הכללי, מגיעים למסקנה שתמיד צינור הכניסה עמוס.
בישראל קיימות חלופות מאסר, אך לא מספיק. כמו היום, גם לפני 15 שנה ביקשנו להאריך את חלופת המעצר של עבודות השירות משישה לתשעה חודשים. לא רק משיקולי הצפיפות, אלא גם משיקולים של צמצום נזקי מאסר למי שנשפטים בפעם הראשונה. זה מחייב חקיקה ויש לשקול להאריך את המשך העבודות אפילו עד שנה למי שזהו עבורם מאסר ראשון ושאינם מסוכנים לציבור. חלופה שנייה המתאימה גם למעצר וגם למאסר זה האיזוק האלקטרוני. במדינות מערביות יש מאסות של איזוק לאותה מטרה. הרחבת הפתרון הזה ל־750 אסירים או יותר תצמצם את כמות האסירים שנשפטים בעיקר לפרקי זמן קצרים יחסית. חלופה שלישית שקיימת היא בתי משפט לסמים. המשמעות היא לאפשר כחלופה לעונש שליחת אסירים למרכזי גמילה אזרחיים עם תוכנית שיקומית מוגדרת.
לצערי, לא מעט אנשים וגם פוליטיקאים אינם רוצים להיתפס כמי שמקלים עם העבריינים ולכן הם מעדיפים להשאיר את הנושא של כליאה כפתרון מרכזי וכמעט בלעדי. אולם תפיסת העולם היא ששיקום בקהילה הרבה פעמים עדיף על כליאה בבית סוהר. יש לכלוא את מי שצריך אבל יש רבים שעדיף שלא ייכנסו לבית הסוהר. המבט צריך להיות לטווח הארוך ועל כן, כדי ליישם את החלטת בג"ץ, צריכה להיות עבודה משולבת של משרד המשפטים, משטרת ישראל, שב"ס והרשות המחוקקת כדי לתת פתרון הוליסטי לבעיה. אנחנו בשנת ה־70 למדינה ובדרך כלל בשנים "עגולות" נוהגים לתת חנינות. יכול להיות שגם הכלי הזה יהווה איזושהי הקלה.

הכותבת היא נציבת שב"ס לשעבר

Document-page-001Document-page-002

חדשות, יחידת נחשון שירות בתי הסוהר, ליקויים מתקני שירות בתי הסוהר, רשלנות פושעת, רשלנות שירות בתי הסוהר, שירות בתי הסוהר

תלונה נגד שב"ס יחידת נחשון על אירוע מפגע בטיחותי חמור בבית המשפט העליון ירושלים

נובמבר 2017 – תלונה הוגשה נגד שירות בתי הסוהר יחידת נחשון בית המשפט העליון על נפילתה של עצירה מהפוסטה במתחם שב"ס יחידת נחשון בית המשפט העליון שארע ב- 22.11.2017.

בעת שהעצירה ירדה מהפוסטה (רכב להובלת עצירים) במתחם יח' נחשון בית המשפט העליון, כשהיא אזוקה בידיה וברגליה נפלה לקרקע בשל גובה המדרגה של הרכב שאינו מאפשר ירידה בטוחה, ובהיותה אזוקה בידיה וברגליה, ובהעדר נקודות אחיזה לירידה בטוחה מהמדרגה הגבוהה.

העצירה נחבלה ברגלה ולא טופלה במקום אלא רק כעבור שעות מספר במתקן נווה תרצה. הסוהרים מיחידת נחשון לא סייעו ללורי האזוקה לקום מהקרקע עקב הנפילה, אלא עצירות אחרות אזוקות סייעו לה.

מדובר באירוע בטיחותי חמור במתחם שהיה עלול להסתיים באסון.

נפילת עציר אזוק לקרקע
עציר אזוק נופל על הקרקע – אילוסטרציה
אדיר ינקו, בית כלא נווה תרצה, בית סוהר נווה תרצה, התעללות באסירות נווה תרצה, חדשות, ליקויים בית סוהר נווה תרצה, ליקויים מתקני שירות בתי הסוהר, נווה תרצה, שירות בתי הסוהר

בית סוהר נווה תרצה: במקום טיפול – אסירות עם בעיות פסיכיאטריות נשלחות לבידוד

במקום טיפול: אסירות עם בעיות פסיכיאטריות נשלחות לבידוד , אדיר ינקו,  02.11.17 , ynet

אפליה בשב"ס: בניגוד לאסירים גברים המועברים למרכז מקצועי לבריאות נפש, לנשים המתמודדות עם בעיות דומות אין פתרון. התוצאה: העברתן לאגף ההפרדה הקשה בנווה תרצה: "המערכת לא יודעת להתמודד איתן, מצבן מחמיר". שב"ס: "האסירות מוחזקות בנפרד, אך לא בתנאי הפרדה מבחינת הפעילות בבית הסוהר"

שעה אחת ביום מחוץ לתא הזעיר – זה הזמן הקצוב לאסירות המוחזקות בבידוד מוחלט באגף ההפרדה של כלא הנשים נווה תרצה. בשעה הזאת הן יוצאות לחצר ולא פוגשות איש. לכליאה באגף זה יש השלכות משמעותיות על מצבן הנפשי ובעיקר על סיכויי השיקום שלהן בעתיד, מה גם שמלכתחילה לא בטוח שכולן אמורות להיות שם. רבות מהן מוצאות את עצמן נשלחות לבידוד, לעיתים לפרקי זמן ארוכים, רק משום שהן מתמודדות עם בעיות נפשיות. אסירים גברים המאובחנים עם בעיות נפשיות קשות מועברים לרוב למרכז הרפואי לבריאות הנפש (מב"ן) הנמצא בכלא ניצן ברמלה, שם הם לא שוהים בבידוד. מנגד, בכלא הנשים היחיד בישראל אין מב"ן, והתוצאה היא אפליה קשה: בשעה שהגברים מקבלים סיוע מקצועי מקיף, ליווי ותמיכה, האסירות מוצאות עצמן בבידוד. עו"ד מיכל עורקבי מהסנגוריה הציבורית מייצגת כבר זמן רב אסירה הלוקה בנפשה.

"ה'פאשלה' היחידה שלה היא שהיא אישה", אומרת עורקבי. האסירה שאותה היא מייצגת נשלחה לנווה תרצה ושהתה באגף רגיל. לאחר זמן מה, כשהחמיר מצבה הנפשי, היא נשלחה לבידוד. "אם היא הייתה אסיר ולא אסירה, היא הייתה מרצה את העונש שלה במב"ן או במגן, אגף הצמוד למב"ן לאסירים בתנאי השגחה יותר הדוקים", מוסיפה עו"ד עורקבי. "שב"ס מתנהג אליה כאילו היא אסירה רגילה, והיא לא. אני יודעת שגררו אותה, התיזו עליה גז פלפל ואזקו אותה. היא הייתה קשורה כמו חיה. היא נפצעה ברמה כזאת שניתנה הוראה לאשפז אותה בחוץ".

מה היא סיפרה לך על הבידוד? 

"היא סיפרה שכל הזמן מענישים אותה והיא בכלל לא מצליחה להבין למה. למערכת פשוט אין מושג איך להתמודד איתה, ומצבה מתדרדר".
בדו"ח של הסנגוריה הציבורית מ-2012 בנושא הפרדת אסירים נקבע כי "בישראל ננקטת גישה מופרזת של הפרדת אסירים, המתעלמת מתוצאותיה הקשות של ההפרדה ומהתנאים הפיזיים הקשים הנלווים אליה". בנוסף המליצה הסנגוריה על "קביעת חריג מפורש שלפיו אין להחזיק בהפרדה אסירים החולים במחלת נפש או הסובלים מהפרעה נפשית חמורה".

בדו"ח נוסף מ-2016 הביעה הסנגוריה הציבורית תקווה שהנושא יעוגן בחקיקה. "הבידוד הוא ממש ניתוק מכל אינטראקציה ומהעולם החיצון", אומרת המשנה לסנגור הציבורי הארצי, ד"ר חגית לרנאו. "זה בעצם הכוח של אגפי ההפרדה, ולכן זה עלול להיות הרסני כלפי כל אדם, אבל במיוחד עבור אנשים עם בעיות נפשיות. במקרה הזה אנחנו עדים לאפליה בוטה בין האסירים והאסירות. העובדה שנשים עם בעיות נפשיות קשות מוחזקות בהפרדה זו ממש בעיה. ברור שאי אפשר לתת למצב הזה להמשיך להתקיים".

לפני כמה שבועות קיבל ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) פנייה מאסירה הלוקה בנפשה שנשלחה לאגף ההפרדה בנווה תרצה. "לא היה בי ספק שמדובר במחדל", אומר ח"כ חסון. "אסירים במדינה דמוקרטית זכאים לזכויות בסיסיות. בידוד הוא אמצעי קיצוני וחריף שצריך לשמש רק במקרים שיש סכנה לאסירה עצמה או לסביבתה. לא ייתכן שהיא תושם בבידוד רק כי למערכת אין אפשרות לטפל בה. אי אפשר לגלגל את האחריות על האסירות".

לאחר התערבות גורמים שונים ולחץ שהפעיל ח"כ חסון יחד עם פעילים חברתיים, שוחררה העצורה לטיפול בבית חולים מחוץ לכותלי בית הסוהר.

נווה תרצה - אסירות עם בעיות פסיכיאטריות נשלחות לבידוד
במקום טיפול: אסירות עם בעיות פסיכיאטריות נשלחות לבידוד , אדיר ינקו,  02.11.17 , ynet