בית סוהר נווה תרצה, יוסי נקר, כללי, לורי שם טוב, פייסבוק

בית סוהר נווה תרצה מנהל קמפיין הכפשות נגד עצירה

05.07.2019 – מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר.
בתמונה מפקדת כלא נווה תרצה שרה פרידמן.

מאקו פרסמה היום כתבה משמיצה נגד לורי שם טוב.
למה אמרתי כתבה משמיצה? הרי לאור חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת אדם לא יכול לצפות שיהיו עליו כתבות טובות כל הזמן.

זו כתבה משמיצה משום שהיא אורגנה על ידי הצוות הבכיר של נווה תרצה. ואיך אני יודע זאת? כי לכתבה התראיינו אסירות באופן נדיר.

אופס, לאסירות אסור להתראיין. שלטונות בתי הכלא מפרקים אסירים ואסירות שמתראיינים אבל כאן לא תיפתח אפילו חקירה נגד האסירות.למה? מפקדות הכלא הביאו את האסירות המתלוננות נגד לורי שם טוב לכתב ועשו לכתב את העבודה.

שרה פרידמן.png

כללי, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: עתירת אסיר לורי שם טוב על פגיעה בחופש הדת נמחקה לאחר השבת ספרי הקודש

מדובר בהחרמה בתאריך 06.11.2018 סידור תפילה וספר תהילים מידי שם טוב העצורה בבית סוהר נווה תרצה. שם טוב הגישה עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת.
כשבוע לפני הדיון בעתירה החזיר שב"ס לשם טוב את ספרי הקודש בתאריך 11.12.2018.
שם טוב ביקשה למחוק העתירה והשופטת ברנט נעתרה לבקשה.

מצורפת החלטת השופטת ברנט על מחיקת העתירה.

Document-page-001

איורים פרשת הבלוגרים, זכות הנאשם לעיין בחומר חקירה, חדשות, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים

לורי שם טוב – תמונת מצב חומר חקירה בכלא נווה תרצה לאחר 11 חודשי מעצר

לורי שם טוב - תמונת מצב חומר חקירה בכלא נווה תרצה לאחר 11 חודשי מעצר05.02.2018 – כמעט שנה במעצר וכמות חומר חקירה מזערית בידי לורי שם טוב בבית סוהר נווה תרצה. מתוך חומר חקירה הכולל 50,000 דפים, 500 תקליטורים ודיסק 4 טרה (שקול ל- 6,000 תקליטורים) קיבלה לורי עד היום 170 תקליטורים שרובם לא ברי שימוש.

הפקרות היא כוח הרשע

ההתנהלות המופקרת של מסירת הרשימה וחומר החקירה בידי העצור כחוק היא כוח בידי הפרקליטות משום שאי מוכנותה של לורי לדיונים בבית המשפט מגביר את סיכויי הפרקליטות לנצח במשפט.
משום כך פרקליטות המדינה מושכת סחבת של חודשים במסירת חומר החקירה לידי העצור וגם המסירה נעשת בערבוביה, במידע על אמצעי מדיה שונים, סוגי קבצים שונים ומשונים שאינם נפתחים, ללא רשימה או הסבר.
וזאת למרות שפרקליטות המדינה ידעה שנים מבעוד מועד על הקשיים במסירת חומר חקירה, אלא שהצדק או האתיקה המקצועית אינו העניין.

איורים שירות בתי הסוהר, בית סוהר נווה תרצה, התעללות באסירות נווה תרצה, חדשות, ליקויים בית סוהר נווה תרצה, פשעים נגד האנושות, פשעים נגד האנושיות, שירות בתי הסוהר

עדות אסירה בית סוהר נווה תרצה

אישה בבית סוהרינואר 2018 – טלי (שם בדוי) היתה אסירה בבית סוהר נווה תרצה מספרת:

"בנות חוששות לומר מה הולך שם בפנים וזה מצער נורא.
התלוננתי לא מעט לאחר השחרור שלי על סיפורים שנשלחות בנות לזריקות בבארבאנל לשקט הנפשי שלהם או יש שם סוהר מהמגזר שמוציא בנות מהתאים ומכה אותם ומשתמש בהם מינית וסוהרות מכות שם בנות ומנהלת האגף מתעללת נפשית לא מעט זה גורם להן לרצות לאבד הכל להיכנס לדכאונות וכואב הלב יש שם מישהי שישבה בתא איתי שכבר ממכות חשמל לא משנה מהי ומה עשתה והאמן לי שעשתה מעט כדי לשלם מחיר בתפקוד הנפש שלה. ומי יודע אולי כבר שילמה בחייה, מדובר לפני שלוש שנים בערך לא מתארת מה היום הולך שם, אני חושבת שדי בכך להכלא ולא לראות את אוהבייך ולהיות סגור ולעשות חשבון נפש מאשר התנהגות ברברית ואכזרית כזו. כל יום התפללתי לאל רק שמצלמה תהיה שם בידיים הנכונות.

זה טיפה מין הים לצערי. הספיק לי חודש שם להבין את התמונה הכוללת ואני די אינטליגנטית להבין במהרה וגם די סקרנית שלא הרפתי מהבנות ויום ביומו רק שאלתי ולצערי נכנסתי ויצאתי מבועטת.

אך זו מערכת שמחפה אחד על השניה

תודה לאל. ותודה למשפחתי שלא נתנו לי רגע ליפול ונלחמו כמו פייטרים במשפטים. למעשה למזלי זה היה ממש קצר אך הרגיש נצח.

הייתי גם מה שאומרים אמן לולא זה ולולא הייתי שם יותר מדי . גם אני הייתי כבר לא אני עד היום יש פחדים שלא תטעה לרגע וסיוטים. שחלף המון זמן מאז. ולא אשכח שמות ומבטים. מה שהחזיק אותי עם בולמים וחרדות קשות זה רק האמונה והתהילים שהחבאתי שלא יילקח ממני."

חדשות, עתירת אסיר, שירות בתי הסוהר

כניסה לדיונים עתירות אסיר במכלול רמלה ללא תיאום מראש

17.10.2017 – להלן מסמך ר/כ עו"ד כנרת צימרמן, יועצת משפטית שב"ס מחוז מרכז שבו היא מודיעה כי הכניסה לאולם דיונים עתירות אסיר לקהל אינה מצריכה תיאום מראש אך כפופה לבידוק בטחוני.

Document-page-002

 

 

איורים פרקליטות המדינה, הונאות פרקליטות המדינה, חדשות, חומר ראיות, לורי שם טוב, עתירת אסיר, פרקליטות המדינה, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: דיון בעתירת אסיר לזכות עיון בחומר ראיות – 11 חודשים מיום המעצר

פרקליטות - עיכוב בהגשת חומר ראיות08.12.2017 – דיון בעתירת אסיר לזכות עיון בחומר ראיות – 11 חודשים מיום המעצר

הנבזות של מערכות האכיפה ופרקליטות המדינה בראשן. 11 חודשים מיום המעצר, השפלות בבתי המשפט ובבתי הכלא ומול התקשורת כשהם מובלים אזוקים והבלוגרים העצורים אינם יכולים לעיין בחומר הראיות. כל גוף מתחפר בתירוצים שלו אך העצורים הם אלו שסופגים את תוצאות מחדלי מערכות האכיפה.

לצפיה / הורדה בפרוטוקול הדיון והחלטה – עת"א 63486-11-17 הקלק כאן

דיון בעתירת אסיר של לורי שם טוב למימוש זכותה לעיין בחומר הראיות נגדה נקבע ליום 24/01/2018 שעה 08:30 , יום ד', בבית המשפט המחוזי מרכז לוד ו/או במתקן הכליאה איילון ברמלה (צריך לברר לפני הדיון).
הדיון קבוע בפני השופטת דבורה עטר.
את לורי מייצג במינוי של הסניגוריה הציבורית, עו"ד מג'ד בדר.

מספר תיק בימ"ש: עת"א 63486-11-17

חדשות, ליקויים מתקני שירות בתי הסוהר, צפיפות בתי הסוהר, שירות בתי הסוהר

שירות בתי הסוהר – מתקנים לא ראויים לבני אנוש

מעצרים - ריבוי עברותמתקנים לא ראויים ומתח בין שב"ס למשטרה  , אורית אדאטו ,  05.12.2017

ראה כתבה מורחבת בנושא , ישראל היום , 05.12.2017

תפיסת העולם היא ששיקום בקהילה הרבה פעמים עדיף על כליאה בבית סוהר. יש לכלוא את מי שצריך, אבל יש רבים שעדיף שלא ייכנסו לבית הסוהר

על העובדה שבחלק ממתקני הכליאה במדינת ישראל קיימת צפיפות לא סבירה אין ויכוח – בעיקר משום שמדובר במתקנים מיושנים ששימשו מצודות טגארט בימי המנדט הבריטי כמו כלא איילון, כלא שאטה, כלא השרון וכלא שקמה באשקלון. מן הסתם, צריך היה כבר מזמן להחליפם במתקנים חדשים, מרווחים ונוחים – לא רק לאסירים אלא גם לניהולם.
בית סוהר דמון, למשל, שעלה בלהבות באסון הכרמל, הוא מתקן שנסגר כבר ב־1999 וכשמספר העצורים והנשפטים הביטחוניים גדל באינתיפאדה השנייה לכמעט 4,000, בלית ברירה הוא נפתח מחדש. רק מעטים יודעים שהמקום שימש מחסן טבק מימי הטורקים. בעבר, מכיוון שהיה לחץ לקלוט עוד ועוד אסירים, הפכו את מחסן הציוד הגדול ברמלה למתקן כליאה, כך שדי ברור שמתקני הכליאה הללו יכלו לתפקד לא רע בתור מוזיאונים.
תוכניות לבניית בתי כלא חדשים היו ועדיין קיימות מאז ומתמיד. צפיפות היא דבר יחסי. בסקנדינביה, למשל, צפיפות משמעותה הכנסת אסיר שני לתא. במתקני כליאה במדינות ביבשות כמו דרום אמריקה, אפריקה וחלק ממדינות מזרח אסיה, מכניסים באולם קטן מאות אנשים עד כדי כך שהם אינם יכולים לשכב אחד ליד השני אלא אחד על השני.

לאורך השנים בעיית הצפיפות בישראל גרמה למתח מובנה בין שב"ס למשטרה. כשמתקני המעצר היו באחריות המשטרה, הם היו לוחצים לקליטה מרובה של עצורים בעיקר לפרקי זמן מתמשכים או עד תום ההליכים. כיום, כשבתי המעצר נמצאים באחריות השב"ס, למשטרה אין שום אלטרנטיבה והלחץ על השב"ס יותר גדול. אם מביאים בחשבון גם את מבצעי המעצרים שמבצע שירות הביטחון הכללי, מגיעים למסקנה שתמיד צינור הכניסה עמוס.
בישראל קיימות חלופות מאסר, אך לא מספיק. כמו היום, גם לפני 15 שנה ביקשנו להאריך את חלופת המעצר של עבודות השירות משישה לתשעה חודשים. לא רק משיקולי הצפיפות, אלא גם משיקולים של צמצום נזקי מאסר למי שנשפטים בפעם הראשונה. זה מחייב חקיקה ויש לשקול להאריך את המשך העבודות אפילו עד שנה למי שזהו עבורם מאסר ראשון ושאינם מסוכנים לציבור. חלופה שנייה המתאימה גם למעצר וגם למאסר זה האיזוק האלקטרוני. במדינות מערביות יש מאסות של איזוק לאותה מטרה. הרחבת הפתרון הזה ל־750 אסירים או יותר תצמצם את כמות האסירים שנשפטים בעיקר לפרקי זמן קצרים יחסית. חלופה שלישית שקיימת היא בתי משפט לסמים. המשמעות היא לאפשר כחלופה לעונש שליחת אסירים למרכזי גמילה אזרחיים עם תוכנית שיקומית מוגדרת.
לצערי, לא מעט אנשים וגם פוליטיקאים אינם רוצים להיתפס כמי שמקלים עם העבריינים ולכן הם מעדיפים להשאיר את הנושא של כליאה כפתרון מרכזי וכמעט בלעדי. אולם תפיסת העולם היא ששיקום בקהילה הרבה פעמים עדיף על כליאה בבית סוהר. יש לכלוא את מי שצריך אבל יש רבים שעדיף שלא ייכנסו לבית הסוהר. המבט צריך להיות לטווח הארוך ועל כן, כדי ליישם את החלטת בג"ץ, צריכה להיות עבודה משולבת של משרד המשפטים, משטרת ישראל, שב"ס והרשות המחוקקת כדי לתת פתרון הוליסטי לבעיה. אנחנו בשנת ה־70 למדינה ובדרך כלל בשנים "עגולות" נוהגים לתת חנינות. יכול להיות שגם הכלי הזה יהווה איזושהי הקלה.

הכותבת היא נציבת שב"ס לשעבר

Document-page-001Document-page-002