העלבת עובדי ציבור, כללי, לורי שם טוב, פרקליטות המדינה, פרשת הבלוגרים, רויטל חובל

הפרקליטות דורשת 12 שנות מאסר לבלוגרית לורי שם טוב הנאשמת בהשמצת עובדי ציבור

כתב האישום נגד לורי שם טוב כולל 120 אישומים על פרסומים ברשת, בהם סחיטה באיומים, פגיעה בפרטיות והעלבת עובד ציבור. בתיק שעסק בעבירות דומות נגזר על הנאשם מאסר על תנאי
רויטל חובל , 10.06.2019 , הארץ
ת1

הפרקליטות דורשת לגזור 12 שנות מאסר על הבלוגרית לורי שם טוב, המואשמת בין היתר בפגיעה בפרטיות ובהעלבת עובדי ציבור, ובהם שופטים, באמצעות פרסומים ברשת. ל"הארץ" נודע כי באחת הישיבות שקיים סנגורה עם נציגי פרקליטות מחוז תל אביב, במסגרת מגעים ראשוניים להסדר טיעון, ציינו הפרקליטים כי הם עומדים על כך שייגזר עליה מספר דו־ספרתי של שנות מאסר, וכי הם אינם מוכנים להתפשר על כך. בפרקליטות הכחישו את הדברים.כתב האישום שהוגש באפריל 2017 נגד שם טוב ושני נאשמים נוספים — הבלוגר מוטי לייבל ועורך הדין צבי זר — חריג בהיקפו. הוא מתפרס על פני 231 עמודים וכולל 120 אישומים, שכולם קשורים בפעילות ברשת. בין היתר מיוחסות לשלושה עבירות חמורות של קשירת קשר לבצע עבירות פליליות שונות נגד גורמים ממערכת הרווחה, אכיפת החוק והמשפט, פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית, העלבת עובד ציבור, זילות בית המשפט וכן הפרת איסור פרסום של שמות ותמונות של קטינים. לשם טוב וללייבל מיוחסת גם עבירה של סחיטה באיומים, בטענה שהפעילו לחץ על עורכת דין פרטית להתפשר עמם בתיק, ואיימו שאם לא תיענה לבקשתם הם ימשיכו לפרסם נגדה השמצות.

בדיקת "הארץ" מגלה כי העונש שדורשת הפרקליטות לגזור על שם טוב חמור בהרבה מהענישה המבוקשת בתיקים דומים. במקרה של חושף השחיתויות רפי רותם, עונשו בגין הרשעה בביצוע של 20 עבירות של הטרדה כלפי 14 מתלוננים לאורך שנים ארוכות, ו–15 עבירות של העלבת עובד ציבור, הסתכם במאסר על תנאי. בבית המשפט המחוזי הוא זוכה ממרבית העבירות נגדו והפרקליטות ביקשה לערער על כך לבית המשפט העליון. באשר לכתב האישום נגד חברי מחאת "באים לבנקאים", שבמסגרתו ייחסה להם הפרקליטות עבירה של סחיטה באיומים, הפרשה הסתיימה בהסדר טיעון שכולל עבירות של פגיעה בפרטיות והעונש לא הוסכם. על טל מור, שדרס למוות רוכב אופניים, נגזרו 12 שנות מאסר.

בכתב האישום נגד שם טוב ושני הנאשמים האחרים נכתב כי הם "ביקשו להטריד ולפגוע בפרטיותם של גורמי רווחה, גורמים ממערכת אכיפת החוק והמשפט וכן בכל אדם או גוף אחר שהיתה לו נגיעה כלשהי — גם אם חד־פעמית ושולית — לעניינים הנוגעים להוצאת ילדים ממשמורת הוריהם ולסכסוכים על משמורת ילדים". את מאבקה החלה שם טוב בשופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה, שמאז קודם למחוזי, שהחליט להוציא מחזקתה את ילדיה חרף חוות דעת חיוביות בעניינה. היא החלה לפרסם כתבות המבקרות את התנהלותו, לצד התנהלות עובדות סוציאליות שטיפלו בעניינה וגילתה כי היא אינה היחידה שמתקוממת נגד המערכת.

על אף שהעבירות נוגעות בגבולות חופש הביטוי ונחשבות פחותות בחומרתן במדרג הפלילי, החליטו בפרקליטות להגיש את כתב האישום לבית המשפט המחוזי ולא לבית משפט השלום — שהעונש שביכולתו לגזור מוגבל לשבע שנות מאסר. בפרקליטות החליטו להתייחס למקרה כאל תיק דגל שיביא להחמרה בענישה על עבירות "שיימינג". לראשונה, הם גם ביקשו לעצור את שלושת הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, בקשה שהיתה שמורה עד כה למקרים חמורים של סכנה לשלום הציבור, כמו במקרי אלימות קשים. רק בחודש שעבר, בהוראת בית המשפט העליון, שוחררה שם טוב ממעצר שנמשך שנתיים ושלושה חודשים. לייבל וזר שוחררו אף הם בהוראת בית המשפט העליון כעבור תשעה חודשים במעצר.

בעוד שבפרקליטות מכנים את הפרשה "פרשת הטרור הרשתי" או "פרשת הבלוגרים", שם טוב ותומכיה מכנים אותה "פרשת השופטים הנוקמים". 25 מתוך כמאה מתלוננים נגדה הם שופטים מבתי המשפט השונים שפנו למשטרה בתלונה על פרסומים שונים נגדם. אחת השופטות מתוארת בפרסומים השונים המיוחסים לשם טוב ולשותפיה "שופטת פמינאצית" ו"זנזונת מטורללת". שופטת אחרת התלוננה כי הפגינו מתחת לביתה וצעקו לשכניה שהיא "חותמת גומי של הרווחה". שופטת נוספת התלוננה שנכתב אודותיה כי "קיבלה את פרס דאעש לחיסול יעיל של הורים — המליצה על הקמת תא גזים אצלה באולם להורים ושליחת ילדיהם למוסדות רווחה". בחלק מהמקרים פורסמו תמונות פרובוקטיביות של שופטים.

לבקשת הפרקליטות, אסר שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא לפרסם את שמם של כל המתלוננים נגד שם טוב. מאז הוגש כתב האישום נגדה, נשמעו כ–20 עדים בתיק בדלתיים סגורות. המשפט הוקפא בעקבות ויכוחים וטענות של שם טוב על אופן ייצוגה מטעם הסנגוריה הציבורית, ובשבוע שעבר החליט השופט שגיא לפטור את הסנגוריה מהחובה לייצג אותה. שם טוב כעת מייצגת את עצמה וכך גם זר.

מהפרקליטות נמסר בתגובה כי "המספרים המצוינים לא הוצעו על ידי הפרקליטות. מעבר לכך, לא נוכל להתייחס למשא ומתן עם סנגורים. כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בשל עבירת הסחיטה באיומים ובשל עבירות המרמה המיוחסות לנאשמת באישומים אחרים".

הפרקליטות דורשת 12 שנות מאסר נגד העיתונאית לורי שם טוב בגין עבירות מקלדת-1הפרקליטות דורשת 12 שנות מאסר נגד העיתונאית לורי שם טוב בגין עבירות מקלדת-2

מודעות פרסומת
בית המשפט העליון, דוד מינץ, הארכת מעצר, כללי, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים

השופט דוד מינץ האריך את מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה שנתיים ב- 150 ימים נוספים ומשפטה טרם החל

השופט דוד מינץ האריך את מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה שנתיים ב- 150 ימים נוספים ומשפטה טרם החל.
מינץ כתב בהחלטתו שמדובר בתיק תפ"ח (תיק פשעים חמורים) בעוד המדובר בתיק ת"פ (תיק פלילי) על עבירות שיימינג שאפילו בתחנות המשטרה לא מקבלים תלונות על עבירות מסוג זה.

לצפיה / הורדת החלטת השופט דוד מינץ בש"פ 1394-19 מה- 04.03.2019 הקלק כאן

תפח

הסנגוריה הציבורית, הצוות הפנימי בסנגוריה הציבורית, ייצוג משפטי, כללי, לורי שם טוב, מעצר עד תום ההליכים, פרשת הבלוגרים

מעצר לורי שם טוב – פרקטיקה של התעללות באזרח

22.03.2019 – העיתונאית לורי שם טוב שם טוב עצורה כשנתיים וחודש על חשד לעבירות :שיימינג" במרשתת על שופטים ועובדים סוציאליים. ללורי אין ייצוג משפטי מעל חצי שנה ומשפטה טרם החל.
הסנגוריה הציבורית מהתלת בלורי שם טוב ואינה מציגה ייצוג ראלי על פי חוק. השכר שמציעה הסנגוריה הציבורית אינו ראלי ביחס לתיק הפלילי המורכב נגד שם טוב הכולל 120 אישומים, ומציעה לסנגורים כ- 800 שקל לדיון של כ- 10 שעות עם כ- 10-15 עדים. שכר זעום שאף עורך דין אינו יכול להתקיים ממנו. בנוסף לסנגוריה "צוות פנימי" המגביל ומצמצם את אופן הייצוג של הסנגור ולא מותיר שום אסטרטגיה מלבד הודאה באישומים.
בתי המשפט מצטרפים גם הם למלאכת ההיתול של הסנגוריה ואינם מאפשרים ללורי להגיש בקשות לבית המשפט ללא אישור הסנגוריה. הפרקליטות מתערבת גם היא בייצוגה של שם טוב ומתנגדת לכל אפשרות ייצוג ששכרה מעל השכר הלא ריאלי של הסנגוריה בתואנה כי זה עלול ליצור תקדים שכל נאשם יבקש ייצוג ריאלי החורג מתעריפי הסנגוריה.