כללי, לורי שם טוב, פרקליטות מחוז תל אביב, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב – אלימות מילולית, שיבוש מהלכי משפט וכפייה

בתאריך 16.09.2018 השיבה פרקליטות מחוז תל אביב לבקשת דחיית מועדי שמיעת ראיות שהוגשה על ידי ב"כ עו"ד שני וייל המייצגת את לורי שם טוב (מצורפת הבקשה והתגובה). כותבת הפרקליטות שעד שעו"ד שני וייל תלמד את התיק, תקופה של 60-90 יום, יוכל עו"ד יהונתן רבינוביץ' שכבר אינו מייצג מטעם הסנגוריה. משתמע מדברי פרקליטות מחוז תל אביב שהיא מעוניינת להחזיק בעו"ד רבינוביץ בכפייה לייצוג הגב' שם טוב העצורה מזה כשנה ושבעה חודשים, כבן ערובה בתיק, רק כדי שתהיה מראית עין של ייצוג לגב' שם טוב.
נראה שלא אכפת לפרקליטות מחוז תל אביב כלל וכלל שעו"ד רבינוביץ איננו יכול להמשיך לייצג את שם טוב ושהוא יילכד במלכודת אתית אם יאלץ לעבוד בכפיה ותחת שעבוד.
התלונה נכתב כי ניכר שפרקליטות מחוז תל אביב רואה בסנגורים כמו דחלילים שממילא אין להם כל תרומה, ולכן לא משנה לתביעה מי יגן על הנאשמים, העיקר שיעמוד שם דחליל.
בתלונה נטען כי לבקשת פרקליטות מחוז תל אביב לכפות על עו"ד רבינוביץ' לעבוד בכפייה יש הגדרה בחוק העונשין, סע' 376 "עבודות כפייה": "הכופה שלא כדין אדם לעבוד, תוך שימוש בכוח או באמצעי לחץ אחר או תוך איום באחד מאלה, או בהסכמה שהושגה בתרמית, והכל בין בתמורה ובין שלא בתמורה – דינו מאסר שבע שנים".
בנוסף עתבה הפרקליטות שהגברת שם טוב מסרבת להשתחרר. מדבריה של הפרקליטות משתמע כאילו שערי כלא תרצה פתוחים לרווחה, והגב' שם טוב יכולה לצאת מהכלא בכל רגע נתון.
יצוין כי בפתח דבריה כותבת הפרקליטות במסגרת "נבקש לדון בבקשה היום 16/9", בעוד שברור כי הגב' שם טוב בבית הכלא ולא ניתן להביאה בהתראת רגע.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות ובידיעת שרת המשפטים והיועמ"ש.
מצורף צילום הבקשה ותגובת הפרקליטות.

בקשת
בקשת הסנגוריה לדחיית מועדי שמיעת ראיות ותגובת פרקליטות מחוז תל אביב
מודעות פרסומת
איור פרקליטות המדינה, איורים פרקליטות המדינה, הונאות פרקליטות המדינה, חדשות, פרקליטות, שופט מעצרים

שופט מעצרים ופרקליט בצוותא חדא

פברואר 2018 – חשיפת שיחת הוואטסאפ בין השופטת מעצרים לפרקליט אינה דבר חדש. תופעת הצוותא חדא בין בית המשפט למעצרים לפרקליטות או המשטרה, בין בתי המשפט לנוער ומשפחה לפקידות הסעד הוא דבר שבשגרה.

ברוב המוחלט של הדיונים בית המשפט מעצרים מאמץ את המלצות הפרקליטות, ובתי משפט חנוער ומשפחה מאמצים המלצות פקידות הסעד במלואן. נימוקי ההחלטה הם פטתיים ולקונים.

שופטי משפחה ונוער תקועים ומקובעים בכיסאם עשרות שנים שנים בדלתיים סגורות, מה שמעצים עוד יותר את ההפקרות.
שיחת הוואטאפ היא עוד אישור לדבר ברור וידוע במשך עשרות שנים שאזרחי מדינת ישראל נאלצים לסבול ההפקרות במערכות אלו.
בתי המשפט, הפרקליטות ומוסדות הרווחה צריכים פעולות חיטוי מעמיקות.

שופט מעצרים ופרקליט בצוותא חדא

 

ת2

אימוץ, אימוץ פתוח, השירות למען הילד, יורם ירקוני, פקידת אימוץ, תלונה נגד פקיד סעד, תסקיר

פקידת אימוץ המליצה על ניתוק הילדים מאימם מבלי שפגשה בהם

פקידת-סעד-אין-כניסהפקידת סעד המליצה על ניתוק הילדים מאימם מבלי שפגשה בהם , יורם ירקוני , 23.11.1995 , ידיעות אחרונות

התברר בבית משפט מחוזי בירושלים. האם הביולוגית ופרקליטה הגישו למשטרה תלונה נגד הפקידה.
פקידת הסעד חיברה דו"ח על מצבם של ילדים שהיו מועמדים לניתוק מאימם הביולוגית, מבלי שראתה כלל את הילדים במהלך השנתיים שקדמו לדו"ח.

כך פסק בית המשפט המחוזי בירושלים. בעקבות קביעתו הגישו האם ופרקליטה, עו"ד צבי ריש, תלונה למחלק ההונאה של משטרת ירושלים נגד פקידת הסעד שחיברה את הדו"ח.
עו"ד ריש התלונן במשטרה, שפקידת הסעד הגישה דו"ח שקרי לבית המשפט, ובכך גרמה לשיבוש הליכי המשפט וגם הפרה את חובתה כפקידת סעד לענייני אימוץ לבית המשפט.
עו"ד ריש דורש להעמיד את פקידת הסעד לדין משמעתי ולהשהותה עד לסיום החקירה בפרשה…

לקריאת / הורדת הכתבה המלאה הקלק כאן

פקידת סעד החליטה על ניתוק הילדים מאימם מבלי שפגשה בהם

 

אימוץ, אסתר פיטוסי, ביזיון בית המשפט, בית משפט לנוער, הסדרי ראיה, הפסקת הסדרי ראיה, השירות למען הילד, ימימה גוטליב, משה ריינפלד, רחל מרום, שיבוש הליך שיפוטי, שיבוש הליכי משפט

שופט מחוזי: פקידת אימוץ אסתר פיטוסי שיבשה הליכי משפט – פקידות הסעד ימימה גוטליב ורחל מרום הפרו צו

שופט: פקידת סעד שטיפלה באימוץ שיבשה הליכי משפט, אחרות הפרו צו – הארץ, מאת משה ריינפלד 13.9.1995

שופט בית משפט מחוזי בבאר שבע, יהושוע פלפל, מתח ביקורת חריפה על התנהגות פקידת הסעד אסתר פיטוסי, בטיפול בתיק אימוץ של תינוקת, וקבע כי בגלל דיווחים כוזבים וסותרים שמסרה לשופט נוער, בדיונים קודמים, שובש ההליך המשפטי התקין. השופט הורה להעביר העתקים של פסק דינו ליועצת המשפטית של משרד הרווחה ולממונים על פקיד הסעד, כדי שינקטו מעדים בעניין זה.

בפסק הדין גם נמתחת ביקורת על התנהגות פקידות הסעד ימימה גוטליב ורחל מרום, שהפרו החלטת ביניים של שופט, לאפשר לאם לבקר אצל בתה פעם בשבועיים, עד שיוכרע התיק, והפסיקו על דעתן את הביקורים. השופט פלפל קבע שמדובר, למעשה, בביזיון בית המשפט.

פסק הדין של השופט עוסק בתינוקת שנולדה מחוץ לנישואין, לאם רווקה בת 23 ולאב גרוש בן 44 כשהיתה התינוקת בת חודש הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה לערכאות המשפטיות לאשר את אימוץ התינוקת ומסירתה למשפחה. האב לא הופיע לשום דיון בתיק האימוץ. הוא הדיע לפקידת הסעד שקשריו עם האב נותקו.

התברר גם שהורי האם התגרשו בילדותה, והיא התגלגלה במוסדות והיתה בטיפול היחידה לנערות במצוקה. בדיקות פסיכולוגיות מלמדות שהיא לוקה בפיגור שכלי קל. לפני כשלוש שנים היא ילדה גם בן לאב בלתי ידוע. בילד זה מטפלת אמה, לפי צו בית המשפט. לאחר שנודע לה שהיא שוב בהריון, סיפרה על כך לעובדי לשכת הרווחה, ואלה השיגו את הכרת האב באבהותו. עם זאת, הצהיר האב שאינו מוכן לקבל אחריות על הילוד.

כשבוע לאחר שנולדה התינוקת, הגישה הפקידה פיטוסי לבית המשפט השלום לנוער להורות על הוצאתה מרשות האם והעברתה למשמורת שירותי הרווחה. השופט פלפל מציין בפסק דינו שבבקשה לא צויין שם האב, אף שהיה ידוע לרשויות. כמו כן התייחסה הפקידה אל התינוקת כל הזמן כאל "תינוק".

בדיון, שהיה צריך להתקיים לפני שופט הנוער, אך התקיים מסיבות טכניות לפני שופט שלום, הודיעה פיטוסי ששוחחה עם האב, האם והסבתא, וכולם אינם מעוניינים ב"תינוק". האם לא נכחה בדיון, ופקידת הסעד נתנה הסברים סותרים להיעדרותה. תחילה טעה שהאם עוכבה בבית החולים "בשל טובת התינוק". אחר כך הסבירה שהאם לא הופיעה "בשל רגישותה הנפשית ומשום שהשירות למען הילד מטפל בה".

שופט השלום החליט, בסופו של דבר, להעביר את ה"תינוק", ל- 45 יום בלבד, לחסות פקידת הסעד, אך הורה לזמן את האם להמשך הדיון כדי לשמוע את עמדתה.

המשך הדיון לא התקיים, משום שבינתיים החל הדיון העיקרי בבית המשפט המחוזי בתיק האימוץ.

במשפט זה הודתה הפקידה פיטוסי שההודעה שמסרה לשופט הנוער, כי האם לא הובאה לפניו משום שהיתה מאושפזת בבית חולים, לא היתה נכונה.

על כך כתב השופט פלפל בפסק דינו: "אם כך, ולשיטתה של הגברת פיטוסי, לעולם אין לזמן אם לבית המשפט, לדיון שבו מתבקש צו להוצאת בנה, שזה עתה נולד, מרשותה, שכן אם שכזאת נמצאת במצב רגיש".

השופט פלפל מוסיף כי פיטוסי עצמה הודתה שדיווחה על ה"רגישות הנפשית" של האם על סמך דיווח ששמעה מפי עובדת סוציאלית בבית החולים. עם זאת פסק השופט פלפל שיש למסור את התינוקת לאימוץ, משום שהשיקול המכריע הוא "טובת הילד".

שופט: פקידת סעד שטיפלה באימוץ שיבשה הליכי משפט, אחרות הפרו צו - הארץ, מאת משה ריינפלד 13.9.1995
שופט: פקידת סעד שטיפלה באימוץ שיבשה הליכי משפט, אחרות הפרו צו – הארץ, מאת משה ריינפלד 13.9.1995