כללי, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים

לורי שם טוב הגישה בקשה לשחרור ממעצרה

ל1
לורי שם טוב – שנתיים במעצר ללא משפט

הבקשה הוגשה אתמול ה- 08.04.2019 לשופט המעצרים אברהם הימן בתיק מ"ת 14280-04-17.

בבקשה טענה שם טוב כי המשך דיוני ההוכחות שפסקו ביוני 2018 ידחה לספטמבר 2019 . על פי החלטה זו תהה בספטמבר 2019 עצורה כשנה ורבע לשווא מבלי שהתקיים דיון הוכחות בעניינה.וזה לאחר שעד היום התקיימו כשני דיוני הוכחות ביוני 2018 שגם הם החלו בעיכוב של שלשת רבעי שנה.
עוד טענה שם טוב כי לא ניתן ליצור קו הגנה במשפט כשהיא עצורה בשל השכר הנמוך של הסנגורים מהסנגוריה שאינו מאפשר מינימום הגנה ללא סיוע צמוד של הלקוח במשפט מורכב זה.
שם טוב הוסיפה כי שירות המבחן לא הצליח למצוא חלופת מעצר.
שם טוב הוסיפה שבסופו של יום מדובר בתיק שיסודו "שיימינג" ללא עבירות אלימות או רכוש.

מצורף קטע מהבקשה:

ואלו נימוקי הבקשה:

א. בתאריך 27.04.2019 החליט כב' השופט שגיא (ת"פ 14615-04-17) כי המשך דיוני ההוכחות שפסקו ביוני 2018 ידחה לספטמבר 2019 (מצורפת ההחלטה) . על פי החלטה זו המבקשת תהה בספטמבר 2019 עצורה כשנה ורבע לשווא מבלי שהתקיים דיון הוכחות בעניינה. יובהר כי עד היום התקיימו כשני דיוני הוכחות ביוני 2018 שגם הם החלו בעיכוב של כשלשת רבעי שנה. מדובר בעוול מצטבר נוראי שנעשה למבקשת וספק רב אם בכלל ניתן לקיים משפט הוגן כשאלו הם פני דברים.

ב. המבקשת במצב סוציואקונומי קשה ונחוץ לה סיוע הסנגוריה הציבורית לצורך הגנתה. ניסיון המבקשת עם מייצגים קודמים מלמד כי תעריפי השכר של הסנגורים הנם נמוכים עד כדי לא מציאותיים למשפט מורכב זה, מה שמחייב ליווי צמוד של המבקשת עם הסנגור לצורכי ההגנה. כל עוד המבקשת בכלא לא יוכל סנגור מהסנגוריה לספק עבורה מינימום הגנה.

ג. בתאריך 27.04.2019 התקיים דיון בבית משפט נכבד זה שבו הוצג לראשונה תסקיר המעצר על פי החלטת בית המשפט הנכבד מיום ה- 05.03.2019. המבקשת לא ראתה התסקיר אולם ברור לה להבנתה כי ק. המבחן מודע היטב למצבה הסוציואקונומי כי אין מפקחים המוכנים לפקח עליה בתנאי הפיקוח.

ד. על פי המידע הקיים כיום, אין נפגעים בנפש, או בגוף, או מבחינה כלכלית עקב הפרסומים המיוחסים למבקשת. ידוע גם על פרסומים ופגיעה בפרטיות קשים בהרבה מאלו המדוברים בכתב האישום שנעשו כלפי המבקשת, או אזרחים אחרים, ורשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בחקירה על פי ההנחיות והנהלים. בנוסף המבקשת בפועל כופרת בראיות לכאורה, ורבות דובר על כך.

3. משכך, המשך מעצרה של המבקשת יוביל להליך שיפוטי פגום ויגרום עוול למבקשת שחזקת החפות עומדת לה. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לשחרר את המבקשת לאלתר ממעצרה.

סוף ציטוט.

הסנגוריה הציבורית, ייצוג משפטי, כללי, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: 22 חודשים במעצר ו- 4 חודשים ללא ייצוג משפטי

16.12.2018 – העיתונאית העצורה לורי שם טוב מבהירה לשופט המעצרים הימן התנהלות משפט המעצרים. שם טוב מוחזקת 22 חודשים במעצר ומזה כ- 4 חודשים אינה מיוצגת.

להן ציטוט מההבהרה לשופט המעצרים אברהם הימן:
"לעניין ייצוג הסנגוריה קבע כב' השופט שגיא בהחלטתו בתיק ת"פ 14615-04-17 מיום ה- 05.11.2018 (עמוד 5 שורה 15): "מדובר במשפט מורכב, שלא נאמר אחד המורכבים המתנהל כיום, אשר לא ניתן הלכה למעשה, ואף לא בתאוריה, לחשוב על אפשרות ניהולו בלא ייצוג… מערכת היחסים בין הסנגוריה הציבורית על שתי הסנגוריות שמונו לנאשמת לבין הנאשמת, נמצאת בנקודת רתיחה, ודומה כי קיים קושי של ממש בהמשך הייצוג בפורמט הנוכחי". משמעות "נקודת הרתיחה" הנה בין השאר שהסנגוריה אינה עונה למבקשת בכל דבר ועניין, כל שכן יוזמת שחרור המבקשת או מצטרפת לבקשות שמגישה המבקשת לבית המשפט. המבקשת לא תרחיב הדיבור על התבטאות הסנגוריה נגדה בבית המשפט ומחוצה לו.
בפועל המבקשת אינה בייצוג הסנגוריה מיום 09.08.2018 , כפי שהודיע הסנגור המחוזי לראשונה לבית המשפט הנכבד מיום 28.08.2018 על הפסקת הייצוג.
מדובר במצב בלתי מתקבל על הדעת שבו המבקשת כלואה במעצר ממושך מאוד, ומזה כארבעה חודשים ויותר אין לה ייצוג במשפט מורכב המחייב ייצוג."

מצורפת הבהרת לורי שם טוב בעניין ייצוגה במשפט המעצרים שנשלחה לשופט הימן.

ת1ת2

אלימות שופטים, כללי, לורי שם טוב, נציבות תלונות הציבור על שופטים, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: הנציב העיר לשופט הימן על שלא ציין מועד להתייחסות המשיבים לבקשה שהגישה לורי שם טוב

15.11.2018 – שם טוב עת היתה עצורה כשנה וחצי הגישה בקשה לעיון חוזר על הראיות לכאורה. השופט הימן שקיבל הבקשה שלח אותה (ב- 23.08.2018) לתגובת הפרקליטות מבלי לציין המועד לתגובה.
בתלונה טענה שם טוב כי מדובר בבקשה מיוחדת שהוגשה בתקופת הפגרה של בתי המשפט ועניינה מעצרה ופגיעה בחירותה. עוד נטען כי השופט הימן הינו שופט ותיק ומנוסה המודע לחשיבות ודחיפות עניינים אלו ולא טרח לכתוב את תאריך היעד לתגובת המשיבים כמתבקש בבקשות כאלו. נוצר הרושם כי השופט הימן מנסה לעכב ההליך בדרך של התעללות בירוקרטית ורגשית בגב' שם טוב העצורה מזה כשנה וחצי.
בתגובתו כתב השופט הימן כי אין תקנה המחייבת את השופט לקבוע מועד לדיון מה גם שהפרקליטות בדרך כלל מגיבה בזמן.
הנציב העיר כי אמנם המחוקק לא חייב את השופט לקבוע מועד לדיון אך הכיצד ידעו המשיבים המועד לתגובתם? בנוסף ציין הנציב כי על פי כללי האתיקה לשופטים מחוייב השופט לעשות כמיטבו לחוס על זמנם של בעלי הדין למנוע עינוי דין.
חובתו של השופט אפוא לטפל בתיק המובא בפניו תוך החשת ההליך, כל שכן שמדובר בתיק פלילי שחירותו של אדם על הפרק.

מצורף צילום בירור נציב תלונות הציבור על שופטים , תלונה מספר 651-18

להורדת הבירור בפורמט pdf הקלק כאן

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

כללי, פרקליטות מחוז תל אביב, פרשת הבלוגרים, פשעים נגד האנושות

פרשת הבלוגרים: הפרקטיקה של הפרקליטות ושופטי המעצרים

ספטמבר 2018 – כל צווי החיפוש, חיפושים בדברי מחשב, חיפושים במסמכים, צווי המצאת מסמכים, וצווי קבלת נתוני תקשורת בתיק מ"ת 14280-04-17 לקויים, ובוצעו שלא כדין. הצווים חסרים חלק מפרטים מהותיים החל ממספר תיק בית משפט, שם החוקר שהופיע בפני השופט והוזהר כדין, ציון מהות החשד והעילה למתן הצו, מילוי פרטים מלאים של המחזיק, הנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים, ולפעמים גם שם השופט. באף אחד מהצווים לא צוין כי המבקשת הנה עיתונאית. לפעמים חסר הצו רק פרט אחד ולפעמים יותר.

אין מדובר בליקוי אחד או ליקויים בודדים אלא המדובר בכל עשרות הצווים שהוצאו על ידי בתי המשפט במהלך החקירה. המעשים הפסולים האלו בוצעו כחלק ממדיניות, מפרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה חמורה בכבוד המבקשת, חירותה, צנעתה, קניינה, ופרטיותה תוך הסכמה מלאה של כל הרשויות הנוגעות בדבר. המבקשת אינה הקורבן היחידי של הפרקטיקה הזוועתית הזו אלא גם נאשמים וחשודים אחרים בתיק ובני משפחותיהם. מדובר בהתנהלות שערורייתית שיש להוקיע החל מהרגע הראשון שבו היא מתגלית.

חוות דעת 98/05 של כב' השופטת שטרסברג על "כתיבת החלטות על טופס" שהובאה בסעיף 16 בבקשה 182 הנדונה, הופכת לכלל יסוד בתיק הנוכחי שניתן לנסחו כדלקמן:

הצווים הנוגעים לתיק מ"ת 14280-04-17 פגעו כולם בזכויות יסוד של החשודים. כך, למשל, צווי החיפוש בביתם של השודים. בית המשפט לא נתן דעתו לכך שחיפוש בביתם ומחשביהם של החשודים פוגע בזכותם כאדם לפרטיות ולצנעה, זכות שנקבעה כזכות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים אחרים שאפשרו כניסה של המשטרה למקום מגורים או פעולה אחרת שפגעה בזכויות יסוד של החשודים שחלקן בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותם של החשודים או זכותם לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי הצווים בצורה לקויה פגעה בזכות החשודים לקבל את יומם בבית המשפט. החלטות שופטי המעצרים ניתנו כלאחר יד, ללא שיקול דעת וללא ביקורת שיפוטית של היושב על כס המשפט. שיקול הדעת השיפוטי שהוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה לא נעשה, ולכן התפקיד השיפוטי לא יצא לפועל. בנוסף, המילוי הלקוי של הצווים פגע בכבודה של המערכת השיפוטית ובמעמדה בעיני הציבור, ויש בו כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלת על השופט".

הפרקטיקה הרחבה והשיטתית של הרשויות לפגיעה חמורה בכבודם, חירותם, צנעתם, קניינם ופרטיותם של החשודים לא הוגבלה להוצאת הצווים בלבד, אלא לכל דבר ועניין שבו התנהלה החקירה. למשל:

כל החיפושים בדברי המחשב בוצעו ללא עדים בהנמקות פתטיות וסתמיות כגון: "חוקר מיומן" שממילא מחייב חיפוש בדברי מחשב שיבוצע על ידי חוקר מיומן. או נימוק כגון: "חיפוש בדברי מחשב ללא עדים".

כל המסמכים שנתפסו הוכנסו לתוך בערמות לתוך שקיות מבלי שניתן למחזיק לראות אלו מסמכים נתפסו.

החיפוש בוצע באישון לילה מה שהיקשה להבאת עדים. החוקרים ניצלו נוכחות המחזיק לבדו בדירה, ולכן כאשר היו חוקרים עימו בחיפוש בחדר השינה, חוקר נוסף שהיה לבדו בסלון תפס חפצים ללא נוכחות המחזיק. בתום החיפוש החוקרים לא אפשרו למחזיק לבדוק החפצים שנתפסו מול הרשימה שביקשו ממנו לחתום עליה. מדובר בהתנהגות שאינה רק נבזית ומשפילה אלא גם פגעה בחקירה.

יש גם דיונים והחלטות שיפוטיות באופן שיטתי לפגיעה חמורה בכבודה, קניינה, צנעתה, ופרטיותה של המבקשת. לדוגמא דיון בפני שופטת המעצרים שהתקיים ב- 05.03.2017 תיק 11628-03-17. הדיון התקיים כשבוע לאחר המעצר ותפיסת החפצים ללא נוכחות החשודים וללא ידיעתם ובו הוחלט על הארכת החזקת התפוס עד תום ההליכים (סעיף 25 בבקשה הנדונה מספר 182).

המדיניות שבה נקטו מערכת המשפט, הפרקליטות והיחידה החוקרת לפגיעה שיטתית בכבודם, פרטיותם, צנעתם של החשודים נמשכה גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם. וכך בתוך חומר הראיות שנחשף לעיניהם של כל הנאשמים ובאי כוחם נמצאו מסמכים אישיים ביותר של החשודים ומשפחתם שאינם קשורים לחקירה כגון תסקירי סעד, מסמכי בית משפט לענייני משפחה, תעודת גירושין ועוד. מדובר בריבוי פגיעה בפרטיות החשודים ומשפחתם בדרגת החומרה הגבוהה ביותר.

כל הראיות לכאורה בתיק מ"ת 14280-04-17 הושגו תוך פגיעה חוקתית חמורה ושיטתית של הרשויות בכבודם של החשודים, חירותם, קניינם, צנעתם ופרטיותם העולות עשרות מונים על כתב האישום כולו.

הראיות בתיק נסיבתיות וחלשות

כאמור כל הראיות לכאורה בתיק מ"ת 14280-04-17 הושגו בדרכים פסולות תוך פגיעות חוקתיות וחמורות במבקשת. באופן טבעי ראיות המושגות בדרך זאת הנן חלשות ונסיבתיות. לדוגמא טענות הפרקליטות באשר להרשאת אדמין לאתרים מפרים אין בה משום לומר מה כתב הנאשם באתרים אלו. הרשאת האדמין מאשרת אולי כי הנאשם יצר לכאורה את הפלטפורמה, או שהייתה לו הרשאה לכתוב באתר ותו לא. כמו שוורדפרס יצר פלטפורמת אחסון האתר, וינדוס יצר פלטפורמת מערכת הפעלה, כך אולי יצר הנאשם לכאורה פלטפורמת האתר, ואין בה משום לטעון כי נאשם זה או אחר כתב תוכן כזה או אחר באתר, כשם שאין לטעון שמארק צוקרברג כתב תכנים בפייסבוק. מדובר בכמויות תכנים גדולות מאוד שלא ניתן לבקר אותם על ידי אדם אחד או שינויים שנעשים בהם מעת לעת.

מסוכנות

רבות דובר על המסוכנות בתיק מ"ת 14280-04-17 כאשר גולת הכותרת היא ציטוט פסוק מספר משלי, שצוטט על הנאשמת לורי שם טוב בפומבי כמשל, או כרמיזה: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ג) ,(ראו בקשת מעצר עד תום ההליכים מ"ת 14280-04-17 מיום 06.04.2017, בש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017, מ"ת 14280-04-17 מיום 26.10.2017) שבו הומשלה המבקשת לאישה "זרה" המפתה אנשים בשפת חלקות ומביאה לאסון, שבר בחייהם ומותם.

האישה ה"זרה" בספר משלי היא הרוע בהתגלמותו, זנות ואפיקורסיות, ראה (משלי ב, טז): "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים" , וראה גם: (משלי ז ה): "לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה… וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ… אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ. כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת".

המשלת שם טוב ל"זרה" לראשונה בבש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017 עת הייתה במעצר ימים כששה ימים בלבד, טרם הגשת כתב האישום שהוגש כעבור כחודש, מבלי שראתה חומר ראיות כלשהו נגדה ולא היה ביכולתה להגיב לדברים אלו.

אין מדובר בניתוח מסוכנותה של שם טוב אלא בתעמולה זולה, דברי בלע, הסתה, נאצה ורצח אופי שהופעלו נגד המבקשת להציגה כזונה, אפיקורסית, שהפילה חללים רבים. השימוש במטפורות קיצוניות אלו נובע כאמור מהעדר ראיות לכאורה נגד שם טוב ולכן נקטה המשיבה בדרך הכפשות קיצוניות בנוסף לפגיעות החמורות שהוזכרו לעיל.

בית משפט השלום, בית משפט השלום תל אביב, חדשות, חיפוש במחשב ללא עדים, פרשת הבלוגרים, צו חיפוש, צו חיפוש במחשב, צו חיפוש לקוי, שופט מעצרים, תלונה נגד שופט, תלונה נגד שופט מעצרים

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט מעצרים – צו חיפוש לקוי כשיטה

יוני 2018 – תלונה נגד שופט מעצרים הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בגין הוצאת צו חיפוש לקוי כשיטה. בצו החיפוש נרשם כי החיפוש יעשה ללא נוכחות עדים אולם לא צוינה הסיבה לכך. חיפוש מחייב נוכחות 2 עדים ע"פ חוק כל שכן כאשר מדובר בדברי מחשב שהכי קל "לשתול" בהם ראיות.
בתלונה נטען כי מדובר בדפוס התנהגותי פסול שסיגל לעצמו השופט בשיתוף היחידה החוקרת המאפשר ליחידה החוקרת "לשתול" ראיות בדברי מחשב של חשודים כרצונה וכך לפגוע באופן חמור בכבודם חירותם וזכות הקניין של אזרחים בצורה רחבה.
עוד נטען כי השופט בשיתוף היחידה החוקרת גם הוציאו צווי מעצר לאזרחים בפרשה. לתלונה צורפו דוגמאות של צווי חיפוש במחשב לקויים נוספים לרבות חיפוש במחשב ללא עדים וללא הנמקה לכך. למעשה לא נראה צו חיפוש אחד תקין שהוציא השופט.
מדובר בחבירה מסוכנת של שני גופים בעלי כוח נגד אזרחים באופן לקוי ופסול ונרחב כשיטה לפגוע בכבודם חירותם וקניינם של אזרחים.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים ולידיעת שרת המשפטים.
מצורפות תמונות דוגמאות מקצת צווי החיפוש הלקויים שהוציא השופט עם היחידה החוקרת.

צו חיפוש לורי 09.03.2017צו חיפוש לורי 22.02.2017צו חיפוש מוטי 12.03.2017צו חיפוש משה 22.02.2017צו חיפוש צבי 12.03.2017

איור ניצוץ ראייתי, איור פרקליטות המדינה, חדשות, מעצר עד תום ההליכים, ניצוץ ראייתי, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים – הלכת הניצוץ הראייתי

הלכת ניצוץ ראייתי.pngיוני 2018 – הלכה קיימת בבתי המשפט במדינת ישראל שאין לה שום תוקף בחוק המעצרים, ובניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שמה "הלכת הניצוץ הראייתי". ע"פ הלכה זאת ניתן לעצור אדם לזמן לא מוגבל ע"פ אמירה של הפרקליט כי ברשותו "ראיות לכאורה להוכחת אשמתו הלכאורית של הנאשם". הפרקליט אינו מחויב להציג שום ראיה אלא די שיאמר זאת בפני השופט או יכתוב זאת בבקשת מעצר עד תום ההליכים.
הלכה זאת נותנת בפני הפרקליט לשלוט במשפט במעמד צד אחד משום שהנאשם ובא כוחו אינם יודעים מהן הראיות.
במצב זה המעצר נקרא "מעצר עד לקבלת החלטה" מונח שאין לו אחיזה משפטית. הנאשם יכול להיקלע לסוג זה של מעצר לתקופה לא מוגבלת וזה מאפשר לפרקליט לקבוע מצב מדומה כאילו יש ראיות מוצקות ולכן בית המשפט קבע תקופת מעצר כה ארוכה בעוד לא הוצגה אף ראיה.
בשלב הבא יבקש הפרקליט מעצר עד תום ההליכים על סמך "ראיות לכאורה" גם במצב זה לא ידונו בשום ראיה לגופה אלא האם קיימות ראיות לכאורה, אולם עובדה זאת כבר נקבעה על סמך "הלכת הניצוץ הראייתי" ולכן הנאשם ישאר במעצר עד תום ההליכים.
וכך יוצא כי נאשם יכול להיות שנים במעצר מבלי שנדונה שום ראיה לגופה.

חדשות, פרשת הבלוגרים, צו חיפוש במחשב, צו חיפוש לקוי, שופט מעצרים, תלונה נגד שופט

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – צו חיפוש במחשב ללא עדים וללא הסבר לכך

שופט מעצרים הוציא צו חיפוש במחשב מה- 23.02.2017 . בצו נרשם כי החיפוש יעשה ללא נוכחות עדים אולם לא צוינה הסיבה לכך.
חיפוש מחייב נוכחות 2 עדים ע"פ חוק כל שכן כאשר מדובר בדברי מחשב שהכי קל "לשתול" בהם ראיות.
"פתי יאמין לכל דבר" (משלי יד, 15) , כלומר אדם יאמין למראה עיניו או חושיו, היגיון, כל שכן בדברים שעתידו נחרץ בהם. כיצד מצפה השופט שנאשמים והציבור יקבל ממצאים שהושגו ע"י היחידה החוקרת ללא עדים או אסמכתאות ובניגוד לחוק?
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים
מצורפת תמונה: צו חיפוש לקוי במחשב ללא עדים בניגוד לחוק וללא הנמקה לכך

פ1