בית חולים כפר שאול, בית חולים פסיכיאטרי כפר שאול, התעללות בקשישים, חדשות, קשירות, קשירות מאושפזים

תלונה נגד בית חולים כפר שאול: ניצולת שואה נכה נקשרה בניגוד לחוק

תלונה: ניצולת שואה נכה נקשרה בניגוד לחוק , רן רזניק, ישראל היום ,  23.05.2018

למרות הנחיה מפורשת האוסרת על קשירת מטופלים אלא ב"מקרה חירום קיצוני", קשישה עיוורת נקשרה למשך שעתיים • ביה"ח: "היה צורך דחוף במתן נוזלים"

 

בית חולים כפר שאול

אישה בת 77, ניצולת שואה ועיוורת הנמצאת על כיסא גלגלים, נקשרה למשך שעתיים בחדר הקשירות, וכן אושפזה למשך שעתיים בחדר הבידוד במחלקה הפסיכו־גריאטרית הסגורה בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי "כפר שאול" בירושלים. כך עולה מתלונה חמורה של האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, אשר הועברה לפני שבוע לבכירי משרד הבריאות ולמנהל בית החולים ד"ר גדי לובין.
הקשירה והבידוד של החולה שנמצאת באשפוז כפוי נעשו לפני כשבועיים, ועל פי התלונה הדבר נעשה באופן המנוגד לחוק ולהוראות משרד הבריאות, וזאת תוך "פגיעה חמורה בכבודה וללא כל הצדקה. מדובר בהפרה חמורה של זכויותיה של המטופלת ובפגיעה חמורה בכבודה ובגופה". על התלונה חתום עו"ד דניאל רז, הממונה הארצי על האשפוז הכפוי באגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.
המטופלת היא אלמנה ללא ילדים, ובתחילת החודש השנה אושפזה בכפייה בבית החולים "כפר שאול" בירושלים, אלא שב־3 במאי סירבה לקבל נוזלים, נכנסה לאי־שקט וניסתה להכות איש צוות. בעקבות זאת היא נקשרה בשלוש גפיים למשך כשעתיים. כמו כן, ב־13 במאי אושפזה בחדר הבידוד בגלל "מסוכנות לזולת ותוקפנות כלפי הצוות הרפואי".

"לא ברור איך האישה מהווה סכנת חיים ממשית" 

כפי שנחשף במאי אשתקד ב"ישראל היום", ועדה מיוחדת במשרד הבריאות קבעה כי קשירה ובידוד אינם טיפול רפואי והם מזיקים מאוד לחולים, ולנוכח זאת המליצה לאסור אותם לחלוטין ולהתיר זאת רק במקרי חירום קיצוניים. בעקבות זאת בתחילת אפריל השנה פרסם מנכ"ל משרד הבריאות הנחיות מחייבות לכל בתי החולים, שלפיהן קשירות ובידודים בבתי החולים הפסיכיאטריים הם "אמצעים קיצוניים שמותר להשתמש בהם רק במקרים חריגים ביותר ולמניעת סכנה פיזית ממשית ומיידית".

ואולם, על פי התלונה, האשפוז והבידוד נעשו "תוך התעלמות משוועת מנסיבות חייה. לא ברור כיצד אישה בת 77, ניצולת שואה, עיוורת הנמצאת על כיסא גלגלים שזה אשפוזה הראשון, יכולה להוות סכנת חיים ממשית. על בית החולים היה לשקול חלופה סבירה, עם פגיעה פחותה בכבודה ובבריאותה של המטופלת".
ד"ר לובין, מנהל "כפר שאול", מסר בתגובה כי "ההנחיה לביצוע הקשירה היתה בגלל הצורך הדחוף במתן נוזלים, ולאחר פרק זמן משמעותי של סירוב תקיף של המטופלת לכל אכילה ושתייה".

תלונה כפר שאול

מודעות פרסומת
אשפוז פסיכיאטרי, בית חולים פסיכיאטרי, בית חולים פסיכיאטרי מעלה הכרמל, המרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל, התעללות בחוסים, חדשות, טירת הכרמל, סדר יום עם קרן נויבך, קרן נויבך, קשירות, קשירות מאושפזים

התעללות בחוסה בית חולים מעלה הכרמל

מתוך "סדר יום עם קרן נויבך" – 18.03.2018 – "עדי", שם בדוי, נקשרה והוכנסה לבידוד 14 פעמים בפרק זמן של שבועיים, במהלך אשפוז כפוי בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי מעלה הכרמל. באחת הפעמים היא נקשרה ל14 שעות רצופות. ע"פ מסמכים ועדויות שהגיעו לידנו, בשום שלב, עדי לא היתה מסוכנת לעצמה או לאחרים.
‏בין הסיבות לקשירה שצוינו במסמכים שמצוטטים במכתב תלונה של ארגון בזכות למנכ"ל משרד הבריאות: אי שקט, צעקות, סירוב לקחת תרופה, זריקת טלפון, דפיקה על השולחן, התעמתות מילולית עם הצוות וניבול פה וגרימת נזק לרכוש.
‏אין ספק, זה לא פשוט לצוות, זו התמודדות לא קלה, אבל ע"פ מסקנות הוועדה לצמצום הקשירות במערכת הבריאות, מסקנות שאומצו במלואן ע"י משרד הבריאות, הן אינן מצדיקות, בשום שלב קשירה של מטופל. קשירה שהיא פגיעה קשה בגופו, בנפשו ובכבודו של האדם. ‏יותר מזה: השימוש בקשירות הופך את הטיפול למועד לכישלון מראש. הוא מביא לפגיעה אנושה בכבודה, בגופה ובנפשה של עדי, להתנהגות סוערת יותר מצידה, לקשירה נוספת, להתנגדות נוספת וכך, מעגל אינסופי ומיותר שלא יביא מזור לאיש. האם לא הבינו בביה"ח מעלה כרמל שהמטרה אינה לשבור את רוחו של המטופל?

אברבנאל, חדשות, מבקר המדינה, מוסד פסיכיאטרי אברבנאל, מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים, רן רזניק

המבקר בודק: מה קורה בבתיה"ח הפסיכיאטריים?

המבקר בודק: מה קורה בבתיה"ח הפסיכיאטריים? , רן רזניק , 19.12.2017 , ישראל היום

בעקבות החשיפה ב"ישראל היום": מבקר המדינה חוקר את התלונות החמורות על קשירות, בידוד חולים ותנאים פיזיים קשים • במוקד: בית החולים אברבנאל

פלייליסט – מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים

בחודשים האחרונים משרד מבקר המדינה מנהל חקירה על תפקוד בתי החולים הפסיכיאטריים הממשלתיים שנמצאים בבעלות משרד הבריאות בעקבות התלונות על תנאי האשפוז והטיפול הקשים והבלתי הולמים בבתי חולים אלה. כמו כן מבקר המדינה בודק את עבודתן של הוועדות הפסיכיאטריות שאחראיות על הוראות האשפוז בכפייה של מטופלי נפש, ואת התלונות הקשות על הגבלות החולים בבתי החולים: קשירות ובידוד חולים, כך נודע ל"ישראל היום".

החקירה של מבקר המדינה מתנהלת בין היתר בעקבות החשיפה ב"ישראל היום" באוגוסט 2016 על תנאי האשפוז הקשים בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי "אברבנאל" בבת ים, שבה פורסמו עדויות על מחסור קשה במיטות אשפוז שגורם לחולים לישון במסדרונות או בצפיפות קשה בחדרים, על תנאי ניקיון ותברואה גרועים מאוד ועל המצב פיסי קשה מאוד בחלק מהמחלקות. כמו כן נחשפה ב"ישראל היום" בספטמבר 2016 פרשת קשירה לא חוקית במשך שעות של מטופלים במחלקות הסגורות ללא כל השגחה של הצוות הרפואי והסיעודי.

חקירת מבקר המדינה, שמתפרסמת כאן בראשונה, מתנהלת גם בעקבות החשיפה במאי השנה ב"ישראל היום" של דו"ח הוועדה המיוחדת במשרד הבריאות שהמליצה לאסור על קשירה ובידוד של חולי נפש למעט מקרים חריגים מאוד. כפי שפורסם, הוועדה הוקמה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב בעקבות הזעזוע הציבורי לאחר החשיפה המהדהדת המתמשכת ויוצאת הדופן של התלונות המחרידות על קשירות ובידוד של חולים, בתכנית הרדיו "סדר יום" עם קרן נויבך ברשת ב' בשנה וחצי האחרונות (גם החתום מעלה היה שותף בשידורי התכנית בנושאים אלה).

ל"ישראל היום" נודע עוד כי במאי השנה, במקביל לחקירת מבקר המדינה, נערכה בקרה של משרד הבריאות בבית החולים אברבנאל שהעלתה בין השאר כשלים רבים ומדאיגים מאוד בטיפול במניעת זיהומים אצל החולים. הבקרה נערכה בעקבות התפרצות חריגה ויוצאות דופן של זיהום של חיידק שעמיד לרוב התרופות האנטיביוטיות אצל יותר מ־10 חולים בשתי מחלקות אשפוז לחולים כרוניים.

ואכן, בבקרה התגלו במחלקות אלה ליקויים רבים ועבודה בניגוד להוראות משרד הבריאות: החדר להכנת תרופות למטופלים שמשמש גם לחדר הקפה של הצוות, עגלת החייאה שנמצאת בתוך פינת האוכל של העובדים. מים עומדים בתוך ציוד ההחייאה ובתוך בלוני חמצן, ובנוסף לא נמצאו חומרים לניקוי משטחי עבודה של הצוות הסיעודי.

כשלים רבים וחמורים מאוד התגלו בחדר שבו ניתנים הטיפולים הרפואיים המורכבים בנזעי חשמל ("מכות חשמל") בהרדמה לעשרות חולים מדי חודש. על פי הדו"ח, נעשה בחדר הטיפולים שימוש חוזר בציוד חד־פעמי, לא היו חומרים זמינים לחיטוי וניקוי ידיים, והפחים נמצאו פתוחים. בנוסף, המקרר עם חומרי ההרדמה נמצא בתוך המטבחון ולא נוטר על ידי מד טמפרטורה רציף, ונמצא בו חומר הרדמה פתוח ללא ציון של תאריך הפתיחה, כמתחייב. מחברי דו"ח הבקרה התריעו עוד כי "לא הובהר לנו איפה מכינים את חומרי ההרדמה ובאילו תנאים".

מהנהלת אברבנאל נמסר בתגובה כי "בית החולים עובר הליך של שינוי ושיפור בהיבטים רבים. בצד ציון לחיוב בדוח הבקרה, צוינו הליקויים אשר תוקנו ברובם. בית החולים למד את הדו"ח ובהליך יישום ההמלצות בנושא מניעת הזיהומים ביחידה זו".

 

המבקר בודק

אלימות כימית, אלימות מוסדות משרד הרווחה, אלימות נגד אוטיסטים, אלימות נגד חוסים, דקלה אהרון שפרן, התעללות בחוסים, חדשות, מוסד בראשית, מוסד שיקומי בראשית, מוסדות משרד הבריאות, סדר יום עם קרן נויבך, פיקוח על מוסדות משרד הרווחה, קרן נויבך, רן רזניק

אלימות נגד חוסים בהוסטל בראשית של משרד הרווחה

03.07.2017 – סדר יום עם קרן נויבך אורחים רן רזניק , דקלה אהרון שפרן ובני משפחה של חוסים הסובלים מאלימות במוסד בראשית של משרד הרווחה הממוקם בבית חולים שער מנשה.

טענות ליחס נוקשה הגובל בהתעללות ואף גילויים של אלימות מצד אנשי הצוות למטופלים, בהוסטל "בראשית" הנמצא בתוך מתחם בית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה, אבל מפוקח ע"ח משרד הרווחה. מעדויות שהגיעו לידי מערכת סדר יום, ראש התחום החברתי דקלה אהרון שפרן ופרשן הבריאות של ישראל היום רן רזניק, עולה כי המטופלים במקום ננזפים בצעקות באופן תדיר ע"י הצוות, המקום מתנהל באווירה של פחד וכי הצוות נוהג באלימות כלפי המטופלים. במקרה אחד שנביא כאן הבוקר של צעירה על הקשת האוטיסטית, נמנעה מבני משפחתה האפשרות לראות אותה במשך תקופת אשפוזה, היא קיבלה כמות גדולה של תרופות שפגעה בבריאותה ונגרמה לה פגיעה נפשית קשה. במקרה נוסף, מטופל פגוע ראש אושפז בחדר המיון של בית החולים זיו בצפת, עם חבלות בידיים ובצלעות, לדבריו בשל אלימות של הצוות כלפיו.

אוטיזם, אשפוז פסיכיאטרי, בית חולים שער מנשה, התעללות אקוסטית, התעללות בחוסים, חדשות, מוסד פסיכיאטרי, משרד הבריאות, סדר יום עם קרן נויבך, פשעי משרד הבריאות, קרן נויבך, רן רזניק

8 חודשים מבודד בשער מנשה

יוני 2017 – סדר יום עם קרן נויבך – בן 35, קוראים לו נועם, הוא עם פיגור ובעיות אורגניות ומזה שמונה חודשים הוא מוחזק בבידוד מוחלט, מאחורי הסורגים, במחלקה לביטחון מירבי בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי שער מנשה. 8 חודשים, אדם עם פיגור, בחדר שאין בו כלום. בלי שום טיפול, בלי שום גירוי, בלי שום מגע אנושי חומל או אוהב.

על פי עדויות שהגיעו לידי מערכת סדר יום והעיתונאי רן רזניק ועל פי תלונות המשפחה של נועם, לבית החולים שער מנשה, האשפוז בבידוד הוא בתנאים קשים ובלתי אנושיים. לא רק שהוא לא הביא לשיפור במצבו של נועם, הוא גרם והביא להחמרה במצבו הנפשי והגופני, הקשה ממילא. על פי העדויות והתלונות שהגיעו אלינו, נועם מוזנח פיסית ומושפל באופן קבוע על ידי הצוות הרפואי והסיעודי. דוגמא קטנה, בשבוע שעבר, אחד מבני משפחתו של נועם הביא לו ספינר, משחק הילדים הפופלרי, הצוות מיד החרים לו את המשחק. דוגמא נוספת, התקינו בחדרו של נועם מקרן טלוויזה, אבל הצוות פשוט מפעיל אותו בווליום חזק במשך כל שעות היום וכל תחנוניו של נועם להנמיך את הווליום לא עוזרים. יכול להיות שמישהו לא רוצה לשמוע את נועם?

איפה שר הבריאות יעקב ליצמן? איפה מנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב? רק לפני שבועיים סיפרנו בחגיגיות על המלצות הוועדה לצמצום הקשירות והבידודים שאמורות לעשות מהפכה ביחס למטופלי נפש, אבל על פי מידע שהגיע לידנו, רופאים בכירים בבית החולים שער מנשה אמרו לבני משפחה של מטופלים שמוחזקים בבידוד שם, שהמלצות הדו"ח של משרד הבריאות כלל לא נוגעות אליהם וכלל לא מחייבות אותם. האם בית החולים שער מנשה הוא מחוץ לתחום עבור ליצמן? אין לו סמכות שם? האם יכול להיות שהרופאים בשער מנשה מטעים את בני המשפחה כדי להלך עליהם אימים? איך יכול להיות שבישראל 2017 מוחזקים 9 אנשים, חולים! לא פושעים, בבידוד אכזרי חלקם חודשים, חלקם שנים ואף אחד לא מפסיק את זה.

בית חולים שער מנשה, התעללות בחוסים, חדשות, מוסד פסיכיאטרי, סדר יום עם קרן נויבך, קרן נויבך, רן רזניק

תנאי הבידוד במחלקות המשפטיות בביה"ח הפסיכיאטרי "שער מנשה" אינם אנושיים

פברואר 2017 – חוסים בתנאים תת אנושיים במוסד פסיכיאטרי שער מנשה. נורית מספרת על בנה הנמצא מזה כשנתיים בחדר מבודד, שתי מיטות מקובעות לריצפה ללא טלביזיה, רדיו או קשר עם העולם, ללא שידה לשים את החפצים. דלת השירותים נעולה ואם לא פותחים את הדלת המטופל עושה צרכיו בקופסא מה שקורה ברוב הזמן. ישנם קשירות לימים או שבועות. המטופלים מאבדים את השפיות שלהם עקב הבידוד.

יחסי מטפל מטופל, יחסים פסיכיאטר מטופל, כתב אישום נגד פסיכיאטר, פסיכיאטר, רן רזניק

פוסט טראומה – יחסים אסורים של פסיכיאטר ריצ'רד שיפר עם מטופלים

פוסט טראומה , מאמר מאת רן רזניק – ישראל היום , מרץ 2015

על היחסים בין ד"ר ריצ'רד שיפר למטופלו ד' אפשר לבסס מותחן פסיכולוגי או שניים • המפגש ביניהם מגולל פרשה של תלות, ניצול מצוקה, קבלת עשרות אלפי שקלים וטובות הנאה מהחולה בניגוד לחוק – ואפילו איומים • בטיפול

אלפי מטופלים עברו במשך השנים תחת ידיו של ד"ר ריצ'רד שיפר. רובם לא היו מייחסים לו את הדברים הקשים שאתם עומדים לקרוא.

פוסט טראומה - יחסים אסורים של פסיכיאטר ריצ'רד שיפר עם מטופלים , מאמר מאת רן רזניק - ישראל היום , מרץ 2015
פוסט טראומה – יחסים אסורים של פסיכיאטר ריצ'רד שיפר עם מטופלים , מאמר מאת רן רזניק – ישראל היום , מרץ 2015

לא אחרי כל ההערכה והשבחים שבהם זיכתה אותו עבודתו: במשך כשלושה עשורים הוא כיהן כפסיכיאטר בשורה של תפקידים בכירים במערכת הפסיכיאטרית הממשלתית של משרד הבריאות, ואף שימש הפסיכיאטר הראשי של מחוז מרכז במשרד. ב־16 השנים האחרונות הוא ניהל את המרפאה הציבורית לבריאות הנפש למבוגרים בנתניה, הפועלת כשלוחה של בית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי לב השרון שבפרדסיה. אלפי אנשים מטופלים בה, כולל יותר מ־100 נכי צה"ל שהוכרו כנפגעי נפש. שיפר היה גם הממונה על היחידה הפוסט־טראומטית במרפאה, שבה טופל חלק ניכר מאותם אנשים.
אלא שאחד מהם – ד', תושב אזור השרון – מספר על הד"ר הוותיק סיפור אחר לגמרי. ד' הוא נכה צה"ל, שנפצע בזמן שירותו הצבאי כחייל סדיר במלחמת יום הכיפורים. הוא סובל מהפרעות נפשיות אשר הוכרו על ידי משרד הביטחון, כולל הפרעת דחק פוסט־טראומטית. בעקבות זאת הופנה על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון לטיפולו של ד"ר שיפר במרפאה הממשלתית בנתניה. כ־13 שנים נמשך התהליך, עד 2013, ובמסגרתו ביקר ד' אצל ד"ר שיפר לצורך טיפול ומעקב אחר מצבו הבריאותי.
אך כעת מתגלה כי הפסיכיאטר הבכיר עשה הרבה יותר מזה – וד' נפגע לא רק בשל מצבו הנפשי, אלא דווקא מהתנהגותו של מי שהיה אמור לספק לו סיוע בתחום. שיפר הורשע בשבוע שעבר, על פי הודאתו, בעושק כספי של המטופל שלו ובהטרדתו, לאחר שכבר נפתחה חקירה פלילית במשטרה בפרשה. השופטת שרית זמיר היא שהרשיעה את שיפר בבית משפט השלום בראשון לציון, ואילו הפסיכיאטר עצמו הודה באשמה לאחר שמכתב האישום המקורי נמחקו סעיפי מירמה והפרת אמונים וכן הדחת עד.

הפרשה החמורה הזו נחשפת כאן במלואה לראשונה. היא מגוללת, לפי כתב האישום שבו הודה ד"ר שיפר, מסכת קשה, מקוממת ומתמשכת של "ניצול מצוקתו וחולשתו של ד' כאשר דרש או קיבל ממנו כספים וטובות הנאה שאינם מגיעים לו כדין". כדאי לקרוא את המשפט הזה שוב: פסיכיאטר מקבל כסף וטובות הנאה ממטופל שלו הסובל מהפרעות נפשיות.
שיפר
 "קיבלתי החלטות שגויות בגלל מצוקה כלכלית ואישית". ד"ר ריצ'רד שיפר – צילום: גדעון מרקוביץ

על פי כתב האישום, בעקבות הטיפול הנפשי המתמשך ד' פיתח "תלות בד"ר שיפר, אשר היה עבורו דמות משמעותית ונתפס בעיניו כגורם שבזכותו הוא חי, ואף התפתחו אצלו חרדות שמא ייטוש אותו ויחדל לטפל בו. ד"ר שיפר ניצל מצב דברים זה כדי לקחת מהמתלונן מתנות כספיות שונות ולהעביר לרשותו ולשימושו נכסים של ד'".
את כתב האישום הגיש עו"ד מוחמד סרחאנה מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. "המחלקה הכלכלית מטפלת בדרך כלל בתיקי ענק העוסקים בשחיתות או בעבירות כלכליות רחבות היקף. זה אמנם לא תיק כזה, אולם זה תיק שהיה חשוב לנו מאוד לטפל בו", אמר, "חשנו שהבאנו בפני בית המשפט את דברו של אדם חלש, שנפגע על ידי מי שהיה אמור יותר מכל לדאוג לו ולטפל בו. המתלונן הוא אדם שהחברה והמדינה חייבות לו הרבה בשל הנסיבות שבהן נפגע, והיינו חייבים להביא לדין את מי שפגע בו".
הטיפול בד', נכתב בכתב האישום, היה "חלק מתפקידו של שיפר כעובד ציבור. הוא לא היה צריך לקבל שכר כלשהו מהמתלונן עבור עבודתו, ואסור היה לו לקחת מד' דבר, בין שעל פי דרישתו ובין שעל פי הצעתו של המטופל, וזאת לנוכח יחסי הטיפול שביניהם". לא רק בחוק, אלא גם בכללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל, נקבע כי "הרופא יימנע מניצול בלתי ראוי של יחסיו עם המטופל בכל צורה שהיא, לרבות ניצול גופני, נפשי או כלכלי", וכן כי "הרופא יימנע מקבלת תרומות לצרכיו האישיים או טובות הנאה מהמטופל, מעבר לשכר המוסכם, למעט מתנות בעלות ערך סמלי בלבד המבטאות הכרה תודה".
אלא שכפי שעולה מהמקרה שלפנינו – הקשר בין האתיקה הרפואית למתרחש בחדר הטיפולים הוא לפעמים רופף ביותר.

הפציינט שילם על הנזק לרכב

כתב האישום שבו הורשע ד"ר שיפר מגולל פרשה יוצאת דופן בחומרתה. פרשה של עושק כספי מתמשך של ד' על ידי הרופא, במסגרת הטיפול הנפשי שניתן לו במרפאה הציבורית של משרד הבריאות. על פי כתב האישום, החל מינואר 2006 נהג ד"ר שיפר לקחת מד', בחלק מהטיפולים במהלך הביקור במרפאה, כסף בסכומים שנעו בין 200 ל־500 שקלים.
על פי כתב האישום, ב־2012 התרחשו אירועים משמעותיים, חלקם טרגיים, בחייו של ד': באוגוסט באותה השנה עברו בת זוגו (הסובלת בעצמה מהפרעות נפשיות) ובנה (הסובל מפיגור שכלי) להתגורר בביתו, וכמה חודשים לאחר מכן נפטרו אמו ונכדו.
ואולם, על פי כתב האישום, העברת הכספים בין המטופל לרופא המשיכה, וגם באותו חודש קשה לקח שיפר מד' סכום כסף בסך 1,000 שקלים בתחנת דלק בכביש החוף סמוך לנתניה. גם לאחר מכן הוא המשיך לקחת מד' סכומי כסף (בין 200 ל־1,000 שקלים) בזמן ביקורי הבית שערך לצורך מעקב רפואי אחר מצבם של ד' ושל בת זוגו ובנה שעברו לגור בביתו. התשלומים הגיעו לסכום מצטבר של לא פחות מ־10,000 שקלים, וד' נתן לפסיכיאטר את הכספים "לנוכח העובדה ששיפר התלונן רבות בפניו על אודות מצבו הכלכלי העגום". זאת בשל הפסדים כספיים ניכרים שחווה הרופא, לדבריו, לאחר שפתח עסקי מסעדנות במקביל לעבודתו הרפואית.
ואולם ד"ר שיפר לא הסתפק רק בזה, אלא גם הסכים לקבל ממטופלו דבר נוסף – את הרכב שלו, שבו השתמש במשך תקופות ארוכות. מדובר ברכב שד' רכש בסיוע משרד הביטחון, במסגרת זכאותו כנכה צה"ל, והוא הסכים לתת לרופאו להשתמש בו לאחר שהרכב של האחרון לא היה תקין. אלא שהניצול לא פסק, מפני שכאשר הרופא ביצע תאונות דרכים בשעה שנהג ברכב – הוא אף דאג לחייב את ד' לשלם את עלות תיקון הנזקים.
לפי כתב האישום, בנובמבר 2012 ד"ר שיפר אף נרשם כנהג במסמכי הביטוח של הרכב שבבעלות ד'. עד אפריל 2013 הוא נסע בו כ־17 אלף ק"מ, ובמהלך תקופה זו עבר שש תאונות דרכים, לא פחות ולא יותר. ברובן דאג שד' ישתתף בתשלום של אלפי שקלים בגין תיקון הרכב באופן חלקי או מלא.

ההלוואה שחשפה הכל

סיפור נוסף מ־2013, שמעיד על היחסים החריגים והבעייתיים של השניים, הוא שהביא למעשה לחשיפת הפרשה. בשנה זו העביר ד' הלוואה בסך 8,000 שקלים לד"ר שיפר, אולם כיומיים לאחר מכן הוא ניסה להתקשר לפסיכיאטר כדי לבקש ממנו את הכסף חזרה בדחיפות. הסיבה: הוא היה זקוק לו כדי לממן טיפול שיניים. לאחר שלא הצליח ליצור קשר עם רופאו, החליט להתלונן באגף השיקום במשרד הביטחון. בעקבות תלונתו נפתחה חקירה במשרד ולאחר מכן במשטרה, מה שהוביל בספטמבר 2014 להגשת כתב האישום על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

עוד לפני כן, באוגוסט בשנה שעברה, הוזמן ד"ר שיפר לשימוע בפרקליטות לפני הגשת כתב האישום. כשבועיים לאחר מכן, מצוין באישום, אירעה תפנית נוספת בעלילה: הד"ר שלח למטופלו שני מסרונים טלפוניים מטרידים, כדי לגרום לו לחזור בו מהדברים שמסר בחקירתו. "ישן טוב בלילות, ד'?" כתב במסרון הראשון, "אני עברתי ניתוח של שלוש מפרצות בעורק הראשי!! 90 אחוזים מתים. 90 אחוזים מהניצולים משותקים מהצוואר למטה, 40 אחוזים בלי כליות… ואני שלם כדי לסגור חשבון עם כל מי שגרם לי לזה". במסרון השני, שנשלח דקה לאחר מכן, חידד שיפר: "כמו אשמות של איומים, סחיטה באיומים, מירמה, עושק ושוחד". לפי האישום, מסרונים אלו "זרעו בהלה בליבו של ד', ובעקבותיהם הוא חש מאוים ומפוחד". במקרה זה הורשע שיפר בהטרדת עד; הוא מסביר, מצידו, כי היה במצוקה קשה בעקבות ניתוחים מצילי חיים שעבר, לאחר שהתמוטט ופונה לבית החולים מאיר בכפר סבא.

רופא הוא חבר?

בשבוע שעבר העיד בפרשה זו בבית המשפט פרופ' אבי בלייך, שמנהל זה 14 שנה את בית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי לב השרון. כאמור, לבית חולים זה מסונפת המרפאה שניהל ד"ר שיפר בנתניה. "בהחלט לא מקובל ובהחלט אסור" לפסיכיאטר לקבל כסף מהמטופל בשירות הציבורי, ציין בלייך בעדותו. הוא הוסיף, לעומת זאת, כי מקובלות מחוות של הכרת תודה בסדר גודל של ספר או בונבוניירה. אם מטופל מציע בעצמו כספים לרופא בשירות הציבורי, העיד, הוא מצפה מהרופא ש"יסביר לו באסרטיביות וברגישות הנדרשת שזה לא מקובל".
פרופ' בלייך העיד עוד כי לפי שלושה מכתבים שכתב ד', אשר הוצגו בפניו בבית המשפט, אפשר להבין שהמטופל היה "בהחלט תלוי בד"ר שיפר ופיתח אליו תלות נפשית". הוא נשאל גם אם "זה דבר בהכרח שלילי שפציינט מפתח תלות בפסיכיאטר", ועל כך השיב: "זה לא שלילי, אבל זה גורם שצריך לנתב אותו במהלך הטיפול, לתת לו תשומת לב ולהתחשב בו במהלך הטיפול".
פרופ' בלייך ציין בעדותו כי לא קיימת בכללי האתיקה התייחסות לזמן שיוגדר כמעין "תקופת צינון" בין תום הטיפול הרפואי לבין הזמן שבו אפשר, וסביר מבחינה אתית, שהרופא והמטופל יקיימו מערכת יחסים חברית. מנגד, הסביר, דווקא קיימים סייגים מפורשים לגבי הזמן שצריך לחלוף מתום הטיפול הרפואי ועד התקופה שבה כבר מותר, מבחינה אתית, לנהל קשר אינטימי בין הרופא למטופל – שלוש שנים.
לדעת בלייך, שנה היא פרק זמן סביר כדי שהמטפל יוכל לקיים קשר ידידותי עם פציינט, מפני ש"ברגע שהטיפול הסתיים בצורה מסודרת, אנשים חופשיים… זה לא שגרתי שמתפתחים יחסי חברות במקביל לטיפול. זה לא מנוגד לחוק. זה לא שגרתי, אבל זה אפשרי – ובתנאי שהפסיכיאטר ער להשלכות שיכולות להיות על הטיפול. יכול להיות שבמקרה כזה גם יפסיק את הטיפול, ויעבור להיות חבר. זה צריך להיות מנוהל עם שיקול דעת". שאלה זו עלתה לדיון במשפט, מאחר שד"ר שיפר העלה בחקירתו את הטענה כי האירועים שמיוחסים לו בכתב האישום אירעו כשנה לאחר שהופסק הקשר הטיפולי בינו לבין ד'. עם זאת, חשוב לציין כי בתיק הרפואי של ד' לא כתב ד"ר שיפר בשום שלב, כמתחייב, כי הטיפול של החולה הסתיים.

לא יישאר לבד עם המטופלים

ד"ר שיפר, בן 59, למד רפואה בארץ הולדתו רומניה. לאחר עלייתו לישראל התמחה בפסיכיאטריה בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי לב השרון בפרדסיה. כאמור, הוא כיהן בשורת תפקידים בולטים ובכירים בבית החולים, שימש ראש ועד הרופאים בבית החולים והיה נציג הפסיכיאטרים בארגון רופאי המדינה, שמאגד את כל הרופאים שעובדים בשירות הממשלתי.

"טעיתי", אמר ד"ר שיפר השבוע בשיחה עימו לאחר הרשעתו, "היה כאן טשטוש גבולות ואני מתחרט מאוד על מה שקרה, אבל הפרשה קיבלה מימדים חמורים וגדולים הרבה יותר מהמציאות שקרתה באמת. לא היתה לי לרגע כל כוונה לפגוע במתלונן, וזה נבע לצערי מהמצוקה הכלכלית והאישית שלי, שהביאה לשורה של החלטות לא נכונות ושגויות שעשיתי".
לדברי ד"ר שיפר, חשוב לו שיזכרו כי במשך 30 שנה הוא עבד כרופא במשרד הבריאות, והיה אחראי לאלפי מטופלים שקיבלו שירות וטיפול פסיכיאטרי, בלי שהיתה תלונה כלשהי מצידם. "נהפוך הוא – היו לא מעט מכתבי הכרת תודה ושבח", אמר, "אפילו ד' עצמו, נשוא הפרשה בכתב האישום, כתב ושלח מכתבי תודה כאלה". הרופא הוסיף כי אף שהודה בכתב האישום המתוקן שבו הורשע, לדבריו חלק מהעובדות בו הן עדיין "לא מדויקות, וחלקן מופרזות ואפילו מוטעות".
עו"ד ערן קייזמן, שמייצג את ד"ר שיפר, מסר עוד כי עיקר הטענות שעולות נגד הרופא הן על התקופה שבה השניים כבר לא היו בקשר טיפולי. "מדובר במקרה אחד על פני 30 שנה של עבודה ציבורית, שבה הוא טיפל בהצלחה ובמסירות באלפי אנשים", הוסיף, "הנתינה היתה כולה מרצונו של המטופל, אבל גררו את זה בבית המשפט עד לאישומים של עושק".
לפני שבוע, לאחר ההרשעה של ד"ר שיפר, נקבע לספטמבר הדיון בבית המשפט בעונשו. בינתיים הוא כבר הושעה מעבודתו במרפאה הפסיכיאטרית הממשלתית בנתניה, ובנובמבר 2014 משרד הבריאות גם אסר עליו להמשיך לטפל כרופא פסיכיאטר, בהליך משמעתי דחוף שהתקיים נגדו.
אבל הפרשה עדיין רחוקה מסיום. בתחילת החודש שעבר קיבל בית המשפט המחוזי בלוד את העתירה שהגיש עו"ד קייזמן בשמו של ד"ר שיפר, והתיר לו – בינתיים – להמשיך לכתוב חוות דעת פסיכיאטריות במסגרת חברה פרטית לחוות דעת רפואיות שבה הוא עובד.
עם זאת, השופט יעקב שינמן קבע בהחלטה יוצאת דופן כי הוא אוסר על ד"ר שיפר להישאר לבדו עם המטופלים. בעקבות כך, כאשר יצטרך הרופא להיפגש עם מטופל שזקוק לחוות הדעת, הדבר ייעשה אך ורק בנוכחות אחות מוסמכת, רק לאחר שהמטופל חתם שהוא מסכים לכך, ולאחר שהאחות חתמה כי אכן נכחה במפגש.