כללי, לורי שטטמאור, סחר בסמים פסיכיאטריים

ריטלין וקלונקס לכל דורש: השוק השחור לתרופות בטלגרם

כדורי שינה ממכרים, תרופות לשיכוך כאבים ממשפחת האופיאטים ותרופות פסיכיאטריות – ברשת הטלגרם ניתן להשיג לא רק סמים אלא גם תרופות במרשם רופא לכל דורש. מנהל מיון בילינסון: "מדובר בסכנת חיים"
איתי עמיקם ,  17.10.18 ,ynet

אפליקציית העברת המסרים טלגרם הפכה בשנה האחרונה לפלטפורמה פופולרית למסחר בסמים לא חוקיים, אך כעת מתברר כי משתמשים מנצלים את הרשת לא רק עבור הפצת מריחואנה או קוקאין, אלא גם לסחר בתרופות מרשם.

בערוץ טלגרם בשם "שוק אופוריה – בית מרקחת ארצי" ניתן להשיג בקלות תרופות המצריכות מרשם. חשוב לציין כי חומרים המצויים בתרופות המרשם מנויים בפקודת הסמים. קנייה או מכירה שלהם ללא מרשם רופא הינה עבירה של סחר בסמים.

המסחר בערוץ האפליקציה, שיש לו כאלף מנויים, מתבצע לאחר שהקונה הפוטנציאלי יוצר קשר בצ'אט מאובטח עם מוכר התרופה. המוכר מבקש מהמשתמש לשלוח לו פרטי זיהוי כדי לוודא שלא מדובר במארב של המשטרה.

בין התרופות שמוצעות למכירה בערוץ ניתן למצוא תרופות פסיכיאטריות כגון קלונקס, כדורי שינה כגון נוקטורנו, תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז כגון ריטלין ותרופות לשיכוך כאבים ממשפחת האופיאטים כגון אוקסיקוטין.

ת2

חלק מהתרופות, כגון הנוקטורנו והאוקסיקוטין, הן תרופות בעלות תופעות לוואי קשות.

הנוקטורנו, כך למשל, אסורה לשימוש רצוף של מעל ארבעה שבועות בשל תופעות הלוואי שלה. כדור השינה, כך הוכח במחקרים רבים, יוצר בקרב המשתמשים תלות גופנית ונפשית קשים. גם לשילוב התרופה עם תרופות אחרות או עם צריכת אלכוהול עשויים להיות השלכות חמורות על הבריאות, ולכן נטילת התרופה ללא ייעוץ רפואי הינה מסוכנת ביותר.

האוקסיקוטין, כאמור, היא תרופה לשיכוך כאבים ממשפחת האופיאטים אשר ניתנת לחולים רק על פי מרשם רופא, בין היתר בשל סכנת ההתמכרות אליה. בערוץ הטלגרם לסחר בתרופות מרשם נמכרת התרופה תמורת 250 שקלים. לריקה, גם היא תרופה לשיכוך כאבים, נמכרת תמורת 300 שקלים לחפיסה.

ת3
אוקסיקוטין ב-250 שקלים(צילום מסך)

 

פרופ' מייק דרשר, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים בילינסון, המרכז הרפואי רבין בפתח תקווה, מסביר מדוע נטילת תרופות המצריכות מרשם ללא ייעוץ רפואי מסכנת את חיי המשתמשים.

"תרופות מונפקות במרשם בגלל סיבות מאוד ברורות", מדגיש מנהל המחלקה, "ראשית למטופלים עשויים להיות אלרגיה מסכנת חיים לרכיבים בתרופה. שנית נטילת תרופות במינונים לא מתאימים עשויה לגרום למנת יתר, תופעה שיכולה להסתיים בנזק מוחי, תרדמת ואף מוות".

פרופ' דרשר מסביר כי לתרופות רבות ישנן תופעות לוואי שהמשתמשים חייבים להיות מודעים אליהן: "תרופות עשויות לגרום למשל לישנוניות של המטופלים, ולכן נטילתן בסמוך לעלייה על ההגה למשל עשויה להיות מסוכנת. בנוסף לתרופות יש תגובות מתנגשות ומסוכנות עם תרופות אחרות ועם חומרים שונים שבהם משתמשים אנשים, כגון אלכוהול, ולכן חשוב מאוד לקבל ייעוץ רפואי לפני שנוטלים אותן".

בהכנת הכתבה השתתפה לורי שטטמאור

ת1
ריטלין וקלונקס לכל דורש: השוק השחור לתרופות בטלגרם , איתי עמיקם , ynet , אוקטובר 2018
ADHD, הפרעת קשב, הפרעת קשב ריכוז, חדשות, חינוך, טיפול פסיכיאטרי לילדים, קן רובינסון, ריטלין

"במקום להרדים ילדים עם ריטלין, כדאי שבית הספר יעיר אותם"

 קן רובינסון: "ילדים בדרך כלל לא סובלים באחוז כל כך גבוה מהפרעה פסיכולוגית. הם סובלים מ'ילדוּת'" (צילום: Sebastiaan ter Burg, cc)
קן רובינסון – צילום: Sebastiaan ter Burg, cc

שלמה המלך ע"ה השלום היה אומר: "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר" (משלי ט"ז 32) , והמסר הוא כי טוב לאדם ללמוד לשלוט על רוחו ויצריו, ורבים הם הפתגמים האמרות והסיפורים בספר התנ"ך. ובימינו ישנם שרלטנים ובאות כוחם פקידות סעד ועובדות סוציאליות המכוונים לכיוון ההפוך בדרך של נטילת סמים פסיכיאטריים המנוונים את רוח האדם כדי לדכא יצריו. וכך אדם ללא רוח הופך להיות כבהמה ללא יכולת חשיבה או מנגנון עצמי לשלוט ברוח וביצר.

"במקום להרדים ילדים עם ריטלין, כדאי שבית הספר יעיר אותם" -חוקר החינוך הנודע קן רובינסון חושב שבתי ספר הורסים יצירתיות וטוען כי ADHD היא בעצם מגפה פיקטיבית. "לא ייתכן שכל כך הרבה ילדים סובלים מהפרעה נפשית"

מרץ 2016 – xnet – הילה יגאל-איזון, ושי הרלב

דרק פראסוויני, נולד באנגליה בשבוע ה-25 להריונה של אמו. בגלל סיבוכים של אספקת חמצן בלידה הוא נולד עם עיוורון חלקי ואוטיזם עמוק. בתחילה לא נתנו לו סיכוי להגיע לגיל הנעורים. כשהגיע, חשבו שיחיה במוסדות כל חייו. באופן מקרי שם לב אחד ממטפליו שהוא מרוכז מאוד כשהוא שומע מוסיקת ג'אז. כשהושיבו אותו ליד פסנתר הוא התגלה כבעל שמיעה אבסולוטית ולאחר אימונים רבים, ניגן את אוסקר פיטרסון בצורה שהקשתה על אנשים להבדיל בינו לבין המקור. כיום הוא מופיע בהצלחה עצומה בקונצרטים ורסיטלים באולמות ברחבי אירופה. המגבלות הפיזיות והחברתיות של פראוויסני לא פגעו ביצירתיות המוסיקלית שלו, שהביאה אותו להצטיין בתחומו.

מה היה קורה ליצירתיות ולכישרון יוצאי הדופן של פראסוויני אילו היה נקלע למערכת החינוך המסורתית? לפי חוקר החינוך קן רובינסון כנראה שהוא היו נכשל ונפלט מהמערכת, יחד עם ילדי ה-ADHD וכל ילדי לקויות הלמידה למיניהם, שהיצירתיות שלהם והכישורים שלהם לא יבואו לידי ביטוי בבית הספר בשום שלב.

הרס היצירתיות

רבות נכתב על משנתו של חוקר החינוך הנודע קן רובינסון. למעשה, כשמדברים היום על חינוך, יש כמה מילות מפתח שחוזרות שוב ושוב: מערכת החינוך החדשנית של פינלנד, בעיית לימוד המתמטיקה, כיתות הפוכות, mooc (קורס פתוח, מקוון ורב משתתפים) וגם מרצה וחוקר בריטי מלא הומור, אהוב על רבים ומבוקר על ידי לא מעט – סר קן רובינסון.

רובינסון נולד בליברפול למשפחה מרובת ילדים וחלה כנער בפוליו. עם זאת, כמרצה הוא הפרפורמר הנצפה ביותר ברשת בכל הזמנים. שלוש הרצאותיו ב-TED היוקרתי זכו ליותר מרבע מיליארד צפיות – מספר דמיוני ששמור רק לכוכבי רוק. מעבר לכך שרובינסון מאוד משעשע ובעל הומור בריטי דק ומשובח, הוא יודע לספר אנקדוטות בפשטות וחן ולדון בנושא החינוך באופן עמוק וקליל כאחד. הרצאתו המפורסמת ביותר על הרס היצירתיות על ידי בתי הספר כה פופולארית, עד כדי כך שיאיר לפיד נחשד כי העתיק קטעים ממנה כשנשא נאום על החינוך בארץ.

רובינסון מתלוצץ בהרצאתו על הפער העמוק בין התדמית הגרועה שיש למורים ובין היחס שיש לרוב האנשים לחינוך, שמלווה ביראת כבוד. באחת מהאנקדוטות הוא מספר על מסיבה בה נשאל איש חינוך לעיסוקו (למרות שאנשי חינוך לא מוזמנים למסיבות, מהתל רובינסון). עם התשובה משתררת שתיקה. זאת בגלל שהחינוך, בהיותנו הורים, נוגע בנו באופן רציני ועמוק. חינוך ילדנו הוא בנפשנו.

ADHD אינה מגיפה

בנושא הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות ולקויות למידה – יש לרובינסון משנה מאוד ברורה, המאשימה לא מעט את מוסדות הלימוד המסורתיים וגם מקוממת לא מעט אנשים ומומחים מהתחום.

"אני לא אומר שהפרעת קשב וריכוז אינה קיימת", מדגיש רובינסון. "אבל היא צמחה לממדים מפלצתיים. כיום מדברים על 15% מן התלמידים. הטכנולוגיות הדיגיטליות שמתפתחות בקצב מסחרר משפיעות, אבל פסיכולוגים ופסיכיאטרים מדברים ממש על מגיפה", אומר רובינסון ומוסיף בציניות שהתופעה בהחלט עוזרת לפרנסתם. "ילדים בדרך כלל לא סובלים באחוז כל כך גבוה מהפרעה פסיכולוגית. הם סובלים מ'ילדוּת' ואני יודע את זה כי ביליתי חלק מאוד גדול מראשית חיי כילד. עברתי בעצמי את כל הדבר הזה", מתבדח רובינסון ברצינות רבה.

"ADHD אינה מגיפה", טוען רובינסון ומתאר בספרו יום לימודים שגרתי בכיתה, שכולל פתיח של מורה עייף שמדקלם מספר הלימוד, עבודת כיתה רצופת הפרעות ודיון שבקושי מעניין את המורה, המחכה לצלצול הגואל. "אם תושיבו ילדים לעשות שעה אחר שעה, עבודה פקידותית ברמה הכי נחותה, אל תהיו מופתעים אם הם יתחילו להתנועע בעצבנות", הוא מצחיק שוב את הקהל.

מערכת שמדכאת כישורים

"בעבר הלא רחוק, למערכת החינוך לא היתה שום דרך להתמודד עם תלמידים כאלו", אומר רובינסון בהרצאתו הנודעת 'האם בתי ספר הורסים את היצירתיות'. הוא מזכיר שם את הכוריאוגרפית הנודעת ג'יליאן לין, שאחראית על מיוסיקל'ס מצליחים ונודעים כמו cats ופנטום האופרה. לין, שגדלה בשנות ה-30 של המאה ה-20, לא הצליחה להתמקד ולתפקד בבית הספר הבריטי בו למדה. הלימודים העיוניים כלל לא עניינו אותה והדבר היחיד שגרם לה עונג היה להתנועע ולרקוד.

"לין לא אובחנה כבעלת ADHD כי אז ההפרעה הזאת פשוט עדיין לא נולדה", עוקץ רובינסון. בגיל 7, לאחר שחוותה תסכול עמוק מבית הספר, פגש אותה מטפל רגיש. הוא הפעיל רדיו, ראה אותה מתנועעת לצלילי המוסיקה ואמר להוריה: 'ללין אין שום בעיה. היא פשוט רקדנית'. רובינסון טוען כי בכל השנים הללו, על אף גילוי בעיות הקשב והריכוז וטכניקות רבות וענפות לטיפול בהן, עדיין מערכת החינוך כושלת בהתמודדות עם בעיות ההתנהגות, הנובעות מהתסכול וחוסר המובנות שחווים תלמידים אלו. המערכת מצדה פותרת את הבעיה על ידי הפנייתם לכיתות טיפוליות.

סוגים רבים של אינטלגנציה

טענתו המרכזית של רובינסון היא שמערכת החינוך העיונית בכל העולם המערבי הישגית מאוד ומתואמת עם מערכת ההשכלה הגבוהה. היא מכשירה ילדים ונערים מגיל צעיר להתכוונן אל האקדמיה ואל הלימודים האקדמיים, אל הקולג'ים והאוניברסיטאות היוקרתיות. בית ספר כיום הוא יותר מתמיד סוכן תיווך היררכי של משאלת הלב הבורגנית: השכלה גבוהה, עבודה מצליחה, תגמול כספי – שמנוידים למעמד חברתי והצלחה. ומה בדבר התלמידים שלא מתאימים למסלול הזה, דוגמת פראוויסני ולין? הם ייפלטו ממנו, כי הם פשוט לא מתאימים לו.

"מערכת החינוך האנגלית השמרנית מצאה בעבר הרחוק פיתרון ל'בעיה' ותייגה אותה תחת לקויות שונות באינטליגנציה, דרך מבחנים ומבדקים", טוען רובינסון. לקויי הלמידה, הקשב והריכוז, נוידו יחד עם בני המעמד הנמוך אל המסלול המקצועי, שדיכא כל זיק יצירתי שהיה בהם.

"האינטליגנציה נתפשת כיום כשונה בתכלית ממה שידענו עליה בשנות ה-60 וה-70", אומר רובינסון. "יש כל כך הרבה סוגי אינטליגנציה שבעבר לא התייחסו אליהן: אינטליגנציה מרחבית, קינטית, מוסיקלית, תנועתית ובמקרים רבים, הן יכולות להיות קרש הצלה – הסיכוי והעתיד עבור תלמידים רבים שמתקשים עם תכנית הלימודים הסטנדרטית, שמדכאת באופן מתמשך את כישוריהם הייחודיים, עד כדי הריסה מוחלטת שלהם".

בתוך המבדקים המיושנים ברובם, האבחונים ובעיקר המערכת הבית ספרית, ברור שילדים ונערים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז לא מוצאים את מקומם ומרגישים חלשים, דחויים ומתוסכלים לקום בכל יום לבית הספר ו"לבלות" בו רבע או שליש מחייהם.

אדרל, אטנט, הפרעת קשב ריכוז, יהודה קורן, סמים פסיכיאטריים לילדים, ריטלין

לתרופה 'אטנט' להפרעת קשב וריכוז תופעות לוואי וסיכונים חמורים לילדים

אטנט - סם פסיכיאטרי מבוסס אמפטמינים
אטנט – סם פסיכיאטרי מבוסס אמפטמינים

ינואר 2016 – התרופה 'אטנט', שנכנסה השבוע לסל התרופות, עומדת כעת להירשם להמוני ילדים ובני נוער בישראל, שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, אולם מסתבר שבדומה לריטלין, גם לאטנט תופעות לואי וסיכונים חמורים.

לצפיה בעלון לצרכן של אטנט הקלק כאן

התרופה אטנט היא למעשה העתק של התרופה המקורית אדרול Aderall שמיוצרת גם היא בארה"ב. היא מכילה ארבע נגזרות שונות של סמי מרץ מעוררים ממשפחת האמפטמינים. עיון בעלון לרופא של תרופת האטנט מגלה כי מרכיביו מועדים לשימוש לרעה, ועלולים לגרום עקב כך לתלות פסיכולוגית חמורה ושלל הפרעות התנהגות וחשיבה פסיכיאטריות. בין הסיכונים המרכזיים שבשימוש בתרופת האטנט מצאנו כי היא עלולה לגרום להופעת התנהגות פסיכוטית גם אצל ילדים שלא סבלו ממנה בעבר ובעקבות שימוש ב'אטנט' במינונים הרגילים שלה. בין התסמינים של התנהגות פסיכוטית שתרופת ה'אטנט' עלולה לגרום ניתן למצוא: חשדנות, תוקפנות, הזיות ומחשבות שווא.

במסגרת הסיכונים ותופעות הלואי של תרופת האטנט להפרעות קשב וריכוז נמצא כי, מהיותה סם מרץ, היא עלולה לגרום גם לעלייה בלחץ הדם ובקצב הלב, ולכן מסוכנת במיוחד אצל ילדים שעוסקים בספורט. על פי העלון לצרכן של האטנט, דווחו לגבי מרכיבי התרופה אירועים מוחיים והתקפי לב ואף מקרי מוות פתאומיים.

בדומה לריטלין, גם תרופת האטנט עלולה לגרום לטיקים ולהאטה בקצב הגדילה של ילדים.

הסכמה מדעת לפני השימוש בתרופת האטנט ובממריצים אחרים לילדים

היות שמדובר בחומרים המצויים בפקודת הסמים המסוכנים במדינות רבות, ואף אסורים לחלוטין לשימוש במדינות אחרות, חשוב מאד שלפני כל רישום של תרופות ממריצות לילדים יתלווה הליך של חתימה על הסכמה מדעת, שבו יצטרכו ההורים לקרוא ולחתום על מסמך הסכמה מדעת, שמרכז עבורם את הסיכונים החמורים הללו ואחרים, שלאזרח הבלתי מקצועי קשה "לדוג" מתוך המלל הארוך והבלתי נגיש שבעלוני התרופות.

להנחות רופאים לא לרשום ממריצים במקרים שאינם חמורים מאד

על משרד הבריאות וקופות החולים לפרסם הנחייה מקצועית לפסיכיאטרים, נוירולוגים ורופאי ילדים שבה יהיה עליהם לדרג את חומרת התסמינים של התלמיד, ולא לרשום את תרופת האטנט ודומיה במקרים שבהם התסמינים הינם גבוליים ואינם חמורים מאד.

להגביל את כמות התלמידים שנשלחים לאבחונים בהמלצת בתי הספר

על משרד החינוך לעשות עוד רבות כדי להפחית את כמות ההפניות של ילדים לאבחונים, שכן מערכת החינוך צריכה לעשות כל שביכולתה כדי להתאים את ההוראה לילדים ולא להיפך. התפתחות איטית יותר של ילדים הינה ראשית לכל אתגר חינוכי והניסיון מראה שכאשר היא מתוייגת כהפרעה פסיכיאטרית ומטופלת ככזו, היא מקבעת את הקשיים ומציפה את בתי הספר בסמי מרץ ממכרים.

למידע נוסף:

יהודה קורן, דובר העמותה. טלפון 03-5660699 נייד: 052-3350928 מייל: yodak8@gmail.com