בני שגיא, הסנגוריה הציבורית, כללי, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים

מדוע לורי שם טוב ויתרה על ייצוג הסנגוריה הציבורית?

שלמה המלך ע"ה השלום היה אומר "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר" (משלי יד, 15) והכוונה היא כי אדם פתי, מתפתה בקלות להאמין לכל דבר שאומרים לו, בלי להתבונן ולבדוק.
לורי שם טוב ללא השכלה משפטית ובפשיטת רגל וכנגדה כתב אישום עב כרס של כ- 240 עמודים ו- 120 אישומים, ויתרה לאחר כשנתיים וחודשיים מיום מעצרה על ייצוג הסנגוריה הציבורית.
בהחלטתו מיום ה- 03.06.2019 (מ"ת 14615-04-17) טען השופט בני שגיא שם טוב ויתרה על ייצוג הסנגוריה עקב חוסר אמון שורשי, וקשור להיותה של הסנגוריה הציבורית גוף הממומן על ידי מדינת ישראל. אולם על מנת להאמין בסנגוריה יש להתבונן ולבדוק קודם האם היא ממלאת את עבודתה בנאמנות ומסירות כלפי לקוחתה שם טוב.
מבדיקת התנהלות הסנגוריה כלפי לורי שם טוב עולה כי הסנגוריה לא פעלה בנאמנות ומסירות. לורי שם טוב הייתה במעצר שנתיים וחודשיים ללא משפט בחשד בעבירות "שיימינג" באתרי ג'אנק במרשתת. מעצר ממושך ללא משפט חסר תקדים המתאים למדינות אפלות. במקום לזעוק, הסנגוריה עמדה כאבן נגף לשחרורה של שם טוב מהמעצר וטענה כי "המפתחות" לשחרור בידיה של שם טוב אם תממן שני מפקחים שיפקחו עליה 24/7. מדובר בחלופת מעצר בלתי ישימה עקב מצבה הסוציו אקונומי של שם טוב כגון היותה בפשיטת רגל.
מה שחילץ את שם טוב מהמעצר הממושך הוא יוזמתה להגיש בקשות לשחרורה מהמעצר שהסנגוריה לא הייתה מוכנה להגיש.
בית המשפט למעצר סרב לקבל בקשות משם טוב לשחרורה בתואנה שהיא מיוצגת. בעוד הסנגוריה במשך כשנה לא הגישה בקשה אחת לשחרור שם טוב ממעצרה הממושך.
יתרה מכך, השכר הזעום שמקבלים הסנגורים מהסנגוריה הציבורית וכפיפותם למדיניות המגבילה של הצוות הפנימי אינה מאפשרת להם לעשות מלאכתם באופן מינימלי במשפט אדיר מימדים ומורכב כנגד שם טוב הנאשמת העיקרית.
שגיא בהחלטתו מלין שללורי שם טוב אין אמון בסנגוריה הציבורית וכל מאמציו ומאמצי בית המשפט העליון למנוע משם טוב לוותר על ייצוג הסנגוריה העלו חרס. שגיא אינו מציין התנהלות הסנגוריה כלפי שם טוב ומטיל האחריות להפסקת הייצוג על שם טוב על מנת למנוע ביטול המשפט עקב העדר ייצוג.

מצורף קטע מהחלטת השופט שגיא שבה הוא מלין שללורי שם טוב אין אמון בסנגוריה הציבורית וכל מאמציו ומאמצי בית המשפט העליון העלו חרס, מ"ת 14615-04-17 מה- 03.06.2019

ב2

בני שגיא, כללי, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים

ללא השכלה משפטית להכין בקשות הגנה תוך שבועיים ל- 120 אישומים

השופט בני שגיא הורה לשם טוב להכין תוך שבועיים בקשותיה למשפט העיקרי. העיתונאית לורי שם טוב נמצאת בימים אלו במעצר בית נדרשת להכין תוך שבועיים בקשותיה לתחילת המשפט העיקרי בעניינה. נגד שם טוב 120 סעיפי אישום שבסיסם העלבת עובדי ציבור. שם טוב אינה מיוצגת הואיל והסנגוריה הציבורית אינה ערוכה לנהל משפט כה מורכב בשל השכר הנמוך של הסנגורים, ובשל כפיפותם למדיניות הסנגוריה המצמצמת את יכולת ההגנה שלהם.
לשם טוב אין השכלה בתחום המשפט לרבות המשפט הפלילי ואינה מודעת לזכויותיה על פי חוק כגון קבלת רשימת חומרי החקירה, רשימתם, קבילותם, תרגומם במידת הצורך ועוד.

מצורפת הוראת השופט שגיא לשם טוב להכין בקשותיה למשפט, תיק מ"ת 14615-04-17 מה- 03.06.2019.

להכין בקשות תוך שבועיים ללא השכלה משפטית

כללי, לורי שם טוב, מני מזוז, ערר, ערר פרשת הבלוגרים, פרשת הבלוגרים

ערר זה – אין בו ממש"

"לא ברור גם מכוח מה מוגש ערר על החלטה מעין זו"..
ערר שהגישה העיתונאית לורי שם טוב, הנאשמת מספר 1 ב"פרשת הבלוגרים" על החלטת השופט הימן שלא לדון בבקשתה לחומרי חקירה מאחר והיא רשומה כמיוצגת על ידי הסנגוריה הציבורית.
בתגובה לערר כתב שופט העליון מני מזוז בהחלטתו: "ערר זה – אין בו ממש"… "לא ברור גם מכוח מה מוגש ערר על החלטה מעין זו".

שם טוב הינה אזרחית מדינה ישראל וכל עוד אין חוק האוסר עליה או מגביל אותה להגיש ערר הרי היא זכאית לעשות כן.
יתרה מכך, נוכח העובדה כי הסנגורים מהסנגוריה מקבלים שכר זעום בהתייחס להיקף העצום של ההליך השיפוטי ב"פרשת הבלוגרים", ונוכח העובדה כי הסנגורים מהסנגוריה הציבורית כפופים למדיניות ה"צוות הפנימי" בסנגוריה, ומקבלים שכרם מהסנגוריה ומרגישים מחוייבים לציית לסנגוריה שאם לא כך לא יועסקו בעתיד, מן הראוי והכרחי כי שם טוב תגיש בקשות בעצמה.

מזוז שהיה בעברו פרקליט במשך 13 שנה מכיר היטב מצוקתו של נאשם חסר אמצעים המיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית בכתב אישום רחב היקף מעל 200 עמודים, לפיכך אין זה ראוי לשלול משם טוב זכותה הבסיסית לטעון ביוזמתה בבית המשפט.

מצורפת החלטת מני מזוז בש"פ 3526-19 מה- 26.05.2019

Document-page-001Document-page-002

כללי, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים

גלגולה של בקשת פסילת השופט אברהם הימן

קיפאון בתיק המעצרים מ"ת 14280-04-17 לורי שם טוב בפני השופט אברהם הימן.
השופט אברהם הימן קבע כי בקשתה של לורי שם טוב לדון בפסילתו תותנה באישור בא כוחה מהסנגוריה הציבורית. בקשת הפסילה הנה על עינוי דין שגרם לה לטענתה השופט הימן בעיכוב שחרורה ממעצרה הממושך, וכן דברי הביקורת הנוקבים נגד הימן שקבע השופט גרוסקופף בהחלטתו בש"פ 2847-18 מה- 02.05.2019.
בא כוחה של שם טוב השיב כי בקשת הפסילה הוגשה ללא ידיעתו. בשל כך דחה השופט הימן הבקשה לדון בפסילתו.
שם טוב ערערה לעליון מדוע לא ידון השופט הימן בבקשת פסילתו, ונדחתה על ידי השופט מזוז בהחלטה (בש"פ 3587-19) לקונית: "לא ראיתי לשנות מהחלטתי מיום 26.5.2019 בעניינה של העוררת (בש"פ 3526/19)".
מזוז הפנה להחלטה אחרת שבה כתב ביטויים כגון: "ערר זה – אין בו ממש"…"לא ברור גם מכוח מה מוגש ערר על החלטה מעין זו"..

מצורפים:
החלטת השופט מני מזוז בש"פ 3587-19 מה- 28.05.2019
החלטת השופט אברהם הימן שלא לדון בבקשת הפסילה שהגישה נגדו לורי שם טוב מאחר ותשובת בא כוחה מהסנגוריה אינה מספקת מבחינתו – מ"ת 14280-04-17 מה- 27.05.2019.
החלטת מני מזוז בש"פ 3529-19 שבה דחה בקשת לורי שם טוב להורות לשופט אברהם הימן לדון בבקשות לחומרי חקירה.

Document-page-001(1)Document-page-001Document-page-001