אימוץ, בית שבתאי לוי, חטיפת ילדים לאימוץ, חטיפת תינוק לאימוץ, כללי, פרשת חטיפת ילדי תימן המזרח והבלקן, תלם יהב

"מחקו את שמות המשפחה ממכתבי האימוץ" – עדות מרופא שעבד בבית שבתאי לוי

"מחקו את שמות המשפחה ממכתבי האימוץ" , ידיעות אחרונות , 25.12.2018 , תלם יהב

ד"ר פאול סטריהובסקי, שטיפל בילדי העולים בשנות ה־50, העיד לפני 20 שנה: "כאשר ילד יצא לאימוץ ממוסד רפואי, המכתב יצא עם שם פרטי למניעת זיהוי ההורים הביולוגיים. זה היה הנוהג" • "לאן הילדים נשלחו? את המידע הזה הסתירו מהרופאים ומהאחיות"

עדויות רבות נמסרו בפני ועדת החקירה הממלכתית בפרשת ילדי תימן. חלק מהעדים, ובהם אחיות, עובדות סוציאליות ובני משפחות הילדים, אישרו את הטענות שנשמעו שוב ושוב: ילדים שעלו מתימן נלקחו ממשפחותיהם על ידי המדינה – ונמסרו למשפחות אחרות. "ידיעות אחרונות" מפרסם היום לראשונה את עדותו הדרמטית של ד"ר פאול סטריהובסקי, רופא שהעיד בוועדה.

ד"ר סטריהובסקי מסר את עדותו ב־1998 בעת ששהה בבית אבות. הוא סיפר כי לפני שעלה ארצה התמחה ברפואת ילדים בפראג, וכי בתחילת שנות ה־50 עבד בכמה בתי חולים ומוסדות רפואיים בישראל, ובהם מוסד "שבתאי לוי", שם הוקמה פנימייה טיפולית־רפואית שאליה הגיעו בעיקר ילדים שעלו מתימן. מספרם המדויק איננו ידוע עד היום.

עדותו מעלה תהיות על התנהלות מוסדות המדינה ומאששת טענות וזעקות מצד עולי תימן ומצד עדים שהופיעו בפני ועדת החקירה. "תינוקות וילדים נשלחו מהמחנות ומהמעברות לאשפוז בבתי חולים, שממש הוצפו בילדים באותן שנים. לאחר מכן הם הועברו למוסדות מיוחדים שהמשיכו לטפל בהם", הוא סיפר. אחד המוסדות הללו היה "שבתאי לוי", שבו עבד שנים רבות.

סטריהובסקי גם העיד על שחרורם של הילדים מהמקום. "הילדים שהו במוסד עד שהבריאו, עד שאומצו או עד שנמצאה להם משפחת אומנה", הוא הסביר והוסיף: "לכל ילד היה שם, גם לילדים התימנים. לי לא היה ספק שזה שמו הנכון של כל ילד. אני לא עסקתי במינהלה, אבל כאשר ילד יצא לאימוץ הייתי מוציא מכתב רפואי על מצבו ועל תולדותיו במוסד. המכתב הוצא רק עם שם פרטי למניעת זיהוי ההורים הביולוגיים. זה היה הנוהג ואני לא יודע מהיכן הוא צמח".

עוד סיפר ד"ר סטריהובסקי: "האינפורמציה לגבי המקום שממנו הגיעו הילדים למוסד, או לאן נשלחו בעוזבם את המוסד, הוסתרה מהרופאים ומהאחיות. אני לא יודע מי נתן את ההוראה להסתיר מאיתנו את המידע הזה, ומאוד הצטערתי על כך כי רציתי להתעניין בהמשכיות מצבו של הילד שאומץ. אבל לא איפשרו לי".

לדבריו, באותה תקופה הוא שמע שקיימת אפשרות להחזיר את הילד למשפחתו הביולוגית לאחר שנה, אם האימוץ לא מצליח. עם זאת ציין: "אני לא זוכר אם היו מקרים של החזרה, וגם נאמר לא להתערב בהליך האימוץ".

בחלק הדרמטי ביותר בעדותו סיפר הרופא כי רבים מעולי תימן חששו לשלוח את ילדיהם לבתי החולים, מכיוון ששמעו על ילדים רבים שהגיעו לשם – ומתו. השאלה המרכזית העולה מדבריו היא האם הילדים הללו אכן נפטרו, או שמא נשלחו לאימוץ, כשלהוריהם נמסרה הודעה כאילו הלכו לעולמם. עוד סיפר הרופא כי שמע על מקרים שבהם הורים לא הגיעו לאסוף את ילדיהם מבית החולים משום שכלל לא ידעו שהם נמצאים שם.

יו"ר הוועדה המיוחדת שהקימה הכנסת לחקר היעלמות ילדי תימן, המזרח והבלקן, ח"כ נורית קורן (ליכוד), אמרה בתגובה: "העדות הנוקבת של ד"ר סטריהובסקי איננה משאירה מקום לספק שהיה כאן פשע מאורגן בחסות המדינה דאז. כעת ברור שאלמלא הקמת הוועדה בראשותי המסמכים הללו לא היו נחשפים".

מחקו את שמות המשפחה ממכתבי האימוץ

מודעות פרסומת
חטיפת ילדי תימן, חטיפת ילדים, חטיפת תינוק, כללי, פרשת חטיפת ילדי תימן המזרח והבלקן, שושנה שחם, תמר קפלנסקי

שושנה שחם מעידה על פרשת חטיפת ילדי תימן

עדות נדירה בפרשת ילדי תימן: "לקחו תינוקות ונסעו, ואז שיקרו להורים שמתו" , ynet , תמר קפלנסקי , 03.10.18 ,
שושנה שחם (85) הייתה חניכה בקורס מטפלות במעון במעברת ראש העין בשנות ה-50, וראתה במו עיניה כיצד תינוקות ממוצא תימני נמסרים ללא ידיעת הוריהם למשפחות אחרות. 

המשפחות מספרות כבר שנים על התינוקות שנעלמו לפתע מבלי שוב, על השקרים ועל היחס המזלזל – אבל העדות המצמררת של שושנה שחם היא שונה. שחם (85), ניצולת שואה, למדה בשנות ה-50 בקורס מטפלות, וכחלק מההתמחות נשלחו היא וחברותיה למחנה ראש העין, שאוכלס בצפיפות ובתנאים קשים מנשוא בעולים חדשים, בעיקר מתימן. כעת, היא מספקת עדות נדירה מצד אנשי הממסד הרפואי והטיפול לדברים שראתה לנגד עיניה – ושחושפים חלק נוסף מפרשת ילדי תימן. (בווידאו שלמעלה – עדותה באדיבות עמותת עמר"ם).

"ראינו שהגיעו מכוניות, ומהמכוניות היו יוצאים אנשים, לבושים כמו בני אדם, לבושים עירוני. דיברו בשפה זרה. ראינו שהאנשים האלה מכניסים את התינוקות למכוניות. אז אמרתי: רגע, לאן לוקחים אותם? אז הם אמרו: אנחנו משפרים את המצב שלהם. הם הולכים להיות במשפחה אחרת, שלא יקרה להם עוד פעם מצב רפואי… התייבשות, כמו שאנחנו ידענו שזה נקרא. שלא יתייבשו. שייתנו להם נוזלים, שייתנו להם אוכל".

ת1
בית התינוקות במעברת ראש העין בשנות ה-50(צילום: טדי בראונר לע"מ )

 

ת2
"אנחנו ידענו איפה הילדים". שושנה שחם כיום(צילום: תמר קפלנסקי)

ידעת שלוקחים אותם מההורים?

"כן!"

לא היה ספק בזה?

"לא היה ספק. זה היה ברור לגמרי. הם גם אמרו: אנחנו מעבירים אותם למשפחה, ששמה יש להם סיכוי להישאר בחיים. הבנו את זה פשוטו כמשמעו. אמרו: לוקחים אותם לבתים יותר טובים, שיהיה להם טיפול יותר טוב והם יישארו בחיים".

ראיתן בעצמכן שלוקחים אותם?

"כן. ואז כשבאו ההורים, אה, הביולוגיים, שיקרו להם. שהילדים מתו. היינו עדות לזה. אבל לא היה טעם להגיד אחרת, מפני שזה מה שאמרו המנהלות של המקום, שהילדים מתו, קברנו אותם".

ואתן ידעתן שזו לא אמת?

"אנחנו ידענו איפה הילדים! שהם לקחו אותם במכוניות יפות ובבגדים מערביים".

הכול החל לפני כחמש שנים, באירוע משפחתי שבו צוין יום הולדתה ה-80 של שחם, ביחד עם ארבעת ילדיה, הנכדים והנינים. שחם הביטה בצילום שחור-לבן ישן שלה, במדי מטפלת, מניפה באוויר תינוק כהה-שיער מצחקק. לפתע שמעה ממנה בתה הנדהמת את המשפט "הסיפור של ילדי תימן אמיתי. אני עדה".

ת3
שושנה שחם במדי מטפלת עם תינוק. כאשר שחם נתקלה בתמונה הזו ביום הולדתה ה-80, היא אמרה לבתה לראשונה: "הסיפור של ילדי תימן אמיתי. אני עדה"

בתחילת השנה פתאום החלה שוב לדבר על החטיפות. בנותיה החליטו להקליט את אמן כדי לתעד את הדברים. בקלטת נשמעת שחם מספרת כי בשנות ה-50, כחלק מקורס מטפלות של ויצו, היא נשלחה להתמחות בבית תינוקות במחנה ראש העין. "אחרי כמה זמן ראינו אמהות… נשים מוזרות, שלא כל כך ידענו מי הן", היא אומרת בהקלטה. "הן באו ואמרו שהן רוצות את התינוקות שלהן. אמרנו: אלה התינוקות שיש, אנחנו לא יודעות על מקום אחר. הן הסתכלו על התינוקות ואמרו: לא, התינוקת שלי לא פה. או, התינוק שלי לא פה".

התיאורים של שחם מאשרים את הטענות של מובילי המאבק למען חשיפת האמת על חטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן (על הפרשה – ראו מסגרת משמאל). "אנחנו ראינו שבאו אנשים אחרים לפני זה, לבושים יפה, ולקחו תינוק או תינוקת", היא מספרת. "עטפו אותם, לקחו אותם ונסעו איתם במכוניות. מכוניות יפות. הבנו שקורה פה משהו מלוכלך. אבל מה יכולנו לעשות בקשר לזה? שאלתי את האחיות: למה לוקחים את התינוקות? יש הורים שאומרים שהם ההורים שלהם. אז הן אמרו: לוקחים אותם כדי לשפר את המצב שלהם. לתת להם תנאים יותר טובים, אפשרות להישאר בחיים. אני זוכרת שאמרו שהם (התינוקות) מתו. נדמה לי שההורים (הביולוגיים) עצמם לא כל כך האמינו. היו שם כמה תקריות של בכי וצעקות".

את ההקלטה שלחו בנותיה של שחם לעמר"ם, העמותה העוסקת במחקר ואיסוף עדויות על פרשת חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן, שבשנים האחרונות שבה והעלתה את הפרשה לתודעה הציבורית. בעמר"ם הבינו כי יש בידיהם אוצר, הן בשל עוצמת הדברים והן מכיוון שעדותה של שחם משתלבת היטב עם עדויות אחרות שהצטברו בארכיוני עמר"ם ובפרוטוקולים של ועדות החקירה שבדקו את הפרשה. במקביל, שחם הסכימה לספר את סיפורה גם ל"ידיעות אחרונות". בקורס המטפלות, היא מספרת, למדו החניכות בין השאר גם "איך לטפל בהורים (הביולוגיים, שהגיעו לדרוש את ילדיהם). איך לדבר איתם, להרגיע אותם".

מאיזו בחינה להרגיע?

"היו לנו גם מקרים לא קלים. מקרים ממש קשים של היסטריה, של צעקות. אז הם לימדו אותנו איך להרגיע את ההורים".

ראית בעצמך שבאו הורים?

"כן. צעקות, היסטריה. 'איפה יא וולדי ("הילד שלי" בתימנית), איפה התינוק שלי?' – 'הוא מת. לא הצלחנו לרפא אותו'. 'איפה הוא קבור, איפה הוא קבור?' איזה בכי. נקרענו מהסצנות האלה".

שחם שמרה כל השנים הללו על שתיקה. "אולי עכשיו, אם העניין מתעורר בארץ, אם מדברים על זה, אם כותבים בעיתונים על זה, אולי זה נותן גם לשאר זיכרון, להבין", היא אומרת. "ככה זה קרה אצלי. דיברו על זה ואמרתי: או! זה מוכר לי, זה ידוע לי, אני הייתי שם. הייתי עדה. עדה לסיפור רע – רע זו לא מילה. נורא ואיום. אחד הפשעים שלנו בדרך לעצמאות".

עדות נדירה

יוצאי תימן, כללי

"השוד נחשף": המסמכים מגלים – כך נגזל הרכוש של עולי תימן

"השוד נחשף": המסמכים מגלים – כך נגזל הרכוש של עולי תימן , יאיר אלטמן , ישראל היום , 21.10.2018
חטיפת הילדים אינה העוול היחיד שנטען כי נגרם לעולי תימן • השבוע יוצגו בפני ועדה מיוחדת בכנסת מסמכים המלמדים: העולים נאלצו לשלוח בנפרד רכוש בעל ערך, ולא זכו לראותו יותר • ח"כ קורן: "הרכוש נמכר בישראל לסוחרים, נדרוש שהמדינה תפצה את הנפגעים"

פרשת ילדי תימן החטופים שבה ועולה לסדר היום בכל כמה זמן – לרבות עדויות על ניסויים שבוצעו בהם – אולם על עוול נוסף שנעשה לכאורה לעולים שהגיעו ארצה מתימן כמעט לא דובר: שדידת רכושם. מחרתיים יתקיים דיון מיוחד בוועדה המיוחדת לחקר היעלמות ילדי תימן והבלקן, ובו יוצגו מסמכים המעידים כי רכוש שהפקידו העולים בדרכם לארץ בידי אנשי הרשויות מישראל, לא נמסר להם עם נחיתתם ובמקום זאת נעשה בו שימוש על ידי המדינה.

יהודי תימן שביקשו לעלות לארץ באמצעות מטוסי הסוכנות היהודית בסוף שנות ה־50 התבקשו להשאיר מאחור את רכושם, ובו בין היתר תשמישי קדושה, תכשיטים בעלי ערך, ספרי תורה, כתבי עת עתיקים ורשומות של היסטוריית הקהילה המקומית. לעולים הובטח כי הרכוש, שעליו נרשמו שמות הבעלים לפי מספרים מסודרים, יועבר לארץ באמצעות אוניות והעולים יוכלו לקבל אותו בחזרה. לפי המסכמים שיוצגו בוועדה, הציוד אכן הועבר ארצה אך בודדים היו העולים שזכו לקבלו בחזרה (כ־200 בלבד מתוך כ־40 אלף). האחרים דרשו במשך שנים לקבל את רכושם אך לא זכו לקבלו, ולמקצתם הוסבר כי אבד ולאחרים כי נשרף במחסן של הסוכנות ביפו. המסמכים מאותן שנים, שיוצגו בוועדה בכנסת ושנחשפים כאן, מוכיחים לכאורה כי הרכוש אכן קוטלג לפי בעליו והגיע ארצה, אך הועבר לסוכנות היהודית, לארגון הג'וינט ולארכיון האוניברסיטה העברית כרכוש ציבורי – ומאז אבדו עקבותיו.

oren-ben-hakoon_4374374_0
"תחושה של מפח נפש". מאיר קורח // צילום: אורן בן חקון

יו"ר הוועדה, ח"כ נורית קורן, תדרוש בדיון ביום שלישי לקבל סמכויות של ועדת חקירה ולעמוד בראשה, על מנת שיתאפשר בהמשך לדרוש שהמדינה תפצה את בני המשפחות עבור הרכוש שנגזל מהם.

בין המסמכים הרבים אפשר למצוא למשל רשימת רכוש של עולים שהגיעו בשתי אוניות לפחות – "לוצה" ו"לוק" – מה שמוכיח כי הציוד הועבר לארץ והיה באחריות הסוכנות היהודית. מסמכים נוספים מעידים על ההתכתבויות בין הרשויות וגורמי הממשלה השונים ועל בני המשפחות שהגיעו למשרדי הסוכנות ודרשו חזרה את רכושם. כך למשל נכתב ב־11 בספטמבר 1950 על ידי חיים צדוק, איש מחלקת הקליטה של אגף עולי תימן בסוכנות, במכתב ליצחק רפאל ממחלקת העלייה של הסוכנות היהודית: "מראשית העלייה האחרונה מתימן… באים פעם בפעם עולים ומתאוננים על אובדן חפציהם, מבלי יכולת לקבוע היכן נגנבו… באותו פרק זמן, רוכזו בחאשד ובמשרדי הסוכנות בעדן חפצים רבים של עולים שלא ניתן להם לקחת אותם, מתוך הבטחה שלא יאונה לחפצים כל רע, וכי יגיעו לארץ ישראל…

no-kredit_523434632
חלק מהמסמכים שנמצאו ושיוצגו השבוע בכנסת

"אלינו מופיעים עתה אנשים המודיעים שהם מוצאים במחסן ביפו את שקיהם ומזוודותיהם פתוחים, כשחפצים רבים נעלמו מתוכם. פרשה זו מחייבת לדעתי חקירה מה קרה עם החפצים בחאשד ובעדן… השבוע ביקרתי במחסן ביפו… במקום סופר לי למשל כי אנשי משרד החוץ אוספים את ספרי הקודש החשובים ובעלי הערך (גם כאשר הבעלים רשומים עליהם) לארגזים מיוחדים ומעבירים אותם מן המקום. אינני יודע אם דבר זה מוצדק, שיילקחו ספרים פרטיים".
במכתב שכתב משה שרת, אז שר החוץ, לשר הדתות ב־9 ביולי 1950, הוא מתריע כי מדובר באוצר בעל ערך היסטורי ודורש כי יטופל בהתאם: "(מדובר ב)אונייה (שהגיעה) לחוף אילת ופרקה 300 ספרי תורה מגלות תימן… אין לי ספק כי משרד הדתות הוא המוסד היחיד המוסמך לטפל באוצר זה ולהביאו אל מנוחתו ונחלתו. חזקה שיש בין ספרי התורה גווילים עתיקי ימים הראויים לשמירה מיוחדת".
הספרים וסגירת המעגל
מאיר קורח, נכדו של הרב הראשי האחרון של יהדות תימן, הרב עמרם קורח, סיפר ל"ישראל היום" כי כתבי יד עתיקים שעליהם שמר הסב ונמסר למשפחתו כי נשרפו במחסן הסוכנות, מצאו את דרכם ללא פגע אל ידיו של סוחר עתיקות מירושלים. לאחר 24 שנה הצליח קורח לקבל את חלקם בחזרה, ולדיון ביום שלישי בכנסת הוא יגיע עם כתבי היד העתיקים. "אני זוכר כיצד משפחתי ארזה את הספרים שהיו לאוצר המשפחתי בשלושה ארגזים ענקיים", אמר, "הייתי אמנם בן 6 אך המחזה הזה לא מש מעיניי. כשהגענו לנמל התעופה נאמר לנו שלא ניתן לקחת את הארגזים איתנו ויש לשלוח אותם דרך הים. סבא לקח איתו כמה ספרים שהוא כתב בעצמו – אחד מהם 'סערת תימן'. כשהגענו לארץ התחלנו לבדוק עם הסוכנות איפה הספרים. בהתחלה דחו אותנו, אמרו לנו לבוא בעוד שבוע וכך הלאה, ולבסוף נאמר לנו כי פרצה שריפה במחסן של הסוכנות והספרים אבדו. הם אפילו לקחו אותנו לראות את האודים העשנים".
מתי בעצם הבנת שהספרים לא נשרפו ועשן המחסן רק היה כיסוי?
"כל הזמן ידענו, אבל לא היו לנו הוכחות. 24 שנה לאחר מכן פגשתי מכר בירושלים שאמר לי שהוא ראה ספרים ועליהם חתום בכתב יד 'משפחת קורח' אצל סוחר עתיקות בעיר. נפגשתי איתו כביכול כדי לרכוש אותם. היו שם עשרות. פתחתי את הראשון וראיתי את כתב היד של סבי – 'עמרם קורח'. אני פותח את השני ואותו הדבר. כל הספרים האבודים של משפחתי שסופר לנו שנשרפו במחסן של הסוכנות נמצאים מולי, בפעם הראשונה מאז גיל 6, ללא פגע. אספתי את כל הספרים של משפחתי ואז שאלתי אותו על המחיר".

oren-ben-hakoon_4334636374
ספרי הקודש שהיו ברשותו של הרב הראשי בתימן עמרם קורח, ושנמצאו על ידי הנכד מאיר // צילום: אורן בן חקון

למראה הבחור הצעיר וחסר האמצעים שביקש לרכוש ערימה של ספרים עתיקים וייחודים, גיחך הסוחר. "'מהיכן יש לך כסף, בחור צעיר?' הוא שאל אותי", נזכר מאיר, "הוא הצביע על אחד הספרים ואמר, 'זה 10,000 דולר והאחר 20 אלף'". באותו רגע הציג עצמו קורח בפני הסוחר והטיח בו כי הוא למעשה שותף לגניבה. "הסוחר התחיל לגמגם, אמר לי שהוא קנה אותם, אך סירב לספר לי מי המקור. איימתי להתלונן במשטרה, והגענו לפשרה שאני אבחר כמה ספרים ללא תשלום כעירבון עד שתתברר זהותם, וכך קיבלתי לידי בחזרה חלק קטן מהספרים שהיו שייכים לסבי".
קורח אכן פנה למשטרה, אך היומנאי הגיב בזלזול למשמע חשד לעבירה שאירעה 24 שנים מוקדם יותר וסירב אפילו לרשום אותה. קורח לא ויתר והגיע עד ליו"ר הסוכנות דאז, פנחס ספיר. "דרשתי ממנו להקים ועדת חקירה ושאני אהיה חלק ממנה. הוא הרים גבה, שאל אותי במה אני עוסק ואמרתי לו 'מנהל בית ספר'. הוא שאל אותי אם אני מרוצה מהעבודה. לא ידעתי אם להתייחס לכך כאיום או כפיתוי.

oren-ben-hakoon_433252555374
"היה פה פשע מאורגן בחסות המדינה" ח"כ נורית קורן // צילום: אורן בן חקון

"המשכתי ואמרתי לספיר, 'אתה יודע שיש לנו פרשה נוספת של ילדים שנעלמו, ואחותי גם היא בין הנעלמות. יש פסוק שאומר, 'תן לי הנפש והרכוש קח לך'. תחזיר את אחותי ואוותר לך על הספרים. ספיר עמד שם דומם במשרדו והעביר אותי למנכ"ל הסוכנות דאז משה ריבלין. הוא קרא את המכתב שכתבתי ופשוט התנפל עלי. צעק עלי ושאל אם אני יודע מה הם עשו למעננו (עולי תימן) ואיך אנו לא מתביישים. הייתי אז בחור צעיר בן 30 ופניי החווירו. הוא אמר לי, 'הרבה שנים עברו ואין מה לעשות עכשיו. תחזור הביתה בחור צעיר', וכך יצאתי משם במפח נפש. עכשיו השוד נחשף והגיע הזמן לחקור".
ח"כ קורן, יו"ר הוועדה, אמרה לקראת הדיון: "לא מספיק שחטפו מהעולים התימנים את הילדים שלהם – גם בזזו מהם את הרכוש שלהם. ספרי תורה ותשמישי קדושה עתיקים ותכשיטי זהב עבודת יד בני מאות שנים חולקו בין מוסדות המדינה דאז ונמכרו לסוחרים בטענה שאין לרכוש בעלים – ועוד הקימו ועדות שידונו איך ואם בכלל ישיבו את הרכוש לתימנים. אותם תימנים נאיביים נתנו את כל רכושם כי האמינו לאנשי הסוכנות והג'וינט שאמרו להם שהמטוס לא יכול להתרומם עם המשקל של הרכוש ושהם יקבלו הכל בארץ… היה פה פשע מאורגן בחסות המדינה".
מהסוכנות היהודית נמסר: "הנושא כאוב וחשוב לברר את האמת. שיתפנו פעולה ואנו ממשיכים לשתף פעולה באופן מלא עם הוועדה. מסרנו את כל המידע הרלוונטי שברשותנו ונמשיך לשתף פעולה באופן מלא גם בעתיד, ככל שיידרש".
מארגון הג׳וינט נמסר כי "בתקופה המדוברת הג׳וינט העולמי היה אחראי על מחנה המעבר בעדן, שם עולי תימן המתינו לטיסותיהם לעלות ארצה לישראל. באותה העת, הארגון לא פעל בתחומי ישראל ולא היה לו תפקיד בקליטת העולים או רכושם. כל המסמכים הקשורים לנושא פתוחים לרשות הציבור, כולל חוקרים והיסטוריונים, העולים עצמם ובני משפחותיהם, כמו גם ועדות בדיקה קודמות אשר עסקו בחקר העלייה מתימן. בשנים האחרונות אף העלה ארכיון הג׳וינט העולמי אתר אינטרנט בו המסמכים השונים זמינים באופן דיגיטלי. הג׳וינט העולמי ישמח לשתף פעולה עם כל מחקר נוסף אשר ינסה לשפוך אור על שאלות לא פתורות הנוגעות לעלייה מתימן". מהאוניברסיטה העברית לא התקבלה תגובה.

איור פרקליטות המדינה, חדשות, פרקליטות המדינה, פרשת ילדי תימן

פרקליטות המדינה ופרשת העלמות ילדי תימן – אילוסטרציה

דצמבר 2017 – היכן הייתה פרקליטות המדינה בפרשת חטיפת ילדי תימן?
מתברר שלא הוגש כתב אישום אחד על העלמותם של ילדי תימן בשנות החמישים, למעשה לא נפתחה אפילו חקירה אחת.
כיום פרקליטות המדינה אקטיביסטית מאוד בנושא הוצאת ילדים מהבית, ע"י רדיפת הורים שמביעים ההתנגדות ולו הקטנה ביותר נגד רשויות הרווחה.

פרקליטות המדינה ופרשת חטיפת ילדי תימן

אהובה עוזרי, חטיפת ילדי תימן, חטיפת ילדים

אהובה עוזרי ז"ל: "אני מכירה אישה תימנייה מאחד הכפרים שחטפו לה 6 ילדים"

מתוך התוכנית כך היה – אהובה עוזרי שודרה ב- 2016.

הזמרת הידועה אהובה עוזרי מספרת כי הכירה אמא ממוצא תימני שחטפו לה את ששת ילדיה.

חדשות, חטיפת ילדי תימן, חטיפת ילדים, יוחנן גמליאל, יוסי גמליאל, ילדי תימן, משפחת גמליאל, סדר יום עם קרן נויבך, פרשת ילדי תימן, קברי ילדי תימן, קרן נויבך

משפחת גמליאל על העלמו של הבן יוחנן

20.06.2017 – סדר יום עם קרן נויבך – החלטה של בית המשפט השלום בירושלים שפסק פיצויים בסך 220 אלף שקלים למשפחת גמליאל שתבעה את החברה קדישא "קהילת ירושלים" מכיוון שלא ידעה לומר למשפחה היכן קבור בנה, בניגוד לתצהיר מטעמה. משפחת גמליאל מנהלת שנים מאבק לאיתור בנה יוחנן. כשיוחנן היה בן 9 חודשים נמסר לה שהוא נפטר אבל מעולם לא התאפשר להם לראות את גופתו. הם מעולם לא זכו לקבור אותו ובמקום בו טענו בחברה קדישא שהוא קבור, נקבר בכלל אדם אחר. מבחינת משפחת גמליאל אגב, יתכן מאוד שיוחנן עדיין חי. אוריה אלקיים כתבנו הביא את הסיפור הזה, נדבר איתו ועם אחיו של יוחנן, יוסי.

חדשות, חטיפת ילדי תימן, ילדי תימן, ניסויים בבני אדם, ניסויים בילדי תימן, ניסויים בילדים, נעמה קטיעי, סדר יום עם קרן נויבך, פרשת ילדי תימן, קרן נויבך, שלומי חתוכה

ניסויים בילדים יוצאי תימן הובילו למותם

20.06.2017 – סדר יום עם קרן נויבך – ניסויים בילדים. ניסויים בילדים שככל הנראה הובילו למותם. המוח מסרב לתפוס אבל הפרוטוקולים מתוך ועדות החקירה הממלכתיות שנחשפו ב"ישראל היום" מאשרים את מה שפעילים רבים יודעים כבר זמן. את העדויות של הורים ושל ילדים למעשים שהמוח מסרב לתפוס אבל נעשו. עדויות שכבר נשמעו בעבר. מה אנחנו יודעים ומה עוד מוסתר מאיתנו? בשיחה משתתפים הפעילים בנושא נעמה קטיעי ושלומי חתוכה.

ניסויים בילדים יוצאי תימן הובילו למותם
ניסויים בילדי תימן – ישראל היום 14.06.2017

 

ניסויים בילדים יוצאי תימן הובילו למותם – סדר יום עם קרן נויבך – 20.06.2017