ילדי תימן, כללי, מתי טוכפלד

מסמך גנוז: "גזזו פאות לילדים במעברות"

מסמך גנוז: "גזזו פאות לילדים במעברות" , מתי טוכפלד , 12.12.2018 , ישראל היום

אחרי עשרות שנים: הוסר החיסיון • מכתב של ראש אכ"א מ־1950 לכל מפקדי החילות, מאשר – התקבלו תלונות מעולי תימן על חיילים שנשלחו לסייע, וגזזו פאות לילדים

ת1
עולים במעברה. למצולמים אין קשר לכתבה // צילום: אלדן דוד, לע"מ

ב־ 1950 שלח ראש אגף כוח אדם בצה"ל דאז, האלוף שמעון מזא"ה, מכתב ובו דרישה מאלופי הפיקודים והחילות להורות לחיילים להתחשב ברגשות העולים הדתיים במעברות ולהחמיר עם מי שלא יקפיד על כך. הסיבה למכתב: טענות שלדברי האלוף התקבלו אצלו על לנוהג פסול שאירע לעיתים מצד חיילים – גזיזת פאותיהם של ילדים לעולי תימן.

המכתב, שנשמר בארכיון צה"ל, הגיע יותר מחצי שנה אחרי שוועדת חקירה ממשלתית קבעה כי גזיזת פאות ילדי העולים נעשתה באופן שיטתי ומכוון – מסקנה שהיתה אמורה לעצור את הנוהג כבר אז.

בראש המסמך הודגש כי מדובר במכתב "סודי – אישי", ואף צוין כי הוא "דחוף". תחת הכותרת "הנדון: התנהגות חיילי צה"ל במעברות" מציין מזא"ה כי "מספר מעברות מתוך אלו שצה"ל קיבל על עצמו את הטיפול בהן, מיושבות על ידי אנשים דתיים. נתקבלו תלונות מספר מתושבי מעברות אלו על מקרי פגיעות ברגשות הדתיים מצד אנשי צבא. מקרים אלו התבססו בשיחות בין חיילים לבין תושבי המעברות – מבוגרים וילדים – שפגעו ברגשות אלו, גזיזת פאות ילדים וכד'".

ת2
המסמך הגנוז

למכתב (ויש להדגיש כי הדיווח על אודות הטענות כלפי החיילים מופיע בו בלבד) צורפו כמה עדויות של תושבי המעברות שריכז ח"כ בנימין מינץ ממפלגת פועלי אגודת ישראל, המעידות לכאורה על מעשי החיילים. לדברי האלוף מזא"ה, "החיילים נשלחו למעברות בתפקיד על מנת להגיש לתושבים את אותה העזרה שלמען הגשתה קיבל על עצמו צה"ל את הטיפול במעברות. המפקדים חייבים להדריך ולהסביר לפקודיהם את התפקידים המוטלים עליהם תוך הדגשת ההכרה להימנע מכל פגיעה ברגשות הדת והמוסר של תושבי המעברות.

"יש לערוך חקירה קפדנית בכל מקרה של הפרת פקודות ולפעול בכל חומרת הדין נגד אותם החיילים שיימצאו אשמים בהתנהגות בלתי הולמת".

"הנחיה מגבוה" 

המכתב נשלח בדצמבר 1950. בחודש מאי בשנה זו הוגשו לממשלה מסקנות ועדת חקירה ממשלתית בראשות השופט גד פרומקין, שקבעו כי גזיזת הפאות במחנות העולים היתה שיטתית, ולא כפי שנטען על ידי משרד החינוך ככזו שנבעה מסיבות בריאותיות ומהצורך להילחם במחלת הגזזת.
למרות העדויות שהוחזקו עד כה בסודיות בארכיון צה"ל, ולמרות מסקנות ועדת החקירה, הפך עם השנים סיפור גזיזת פאות ילדי תימן לשמועה רחוקה ולא מבוססת. הרב עוזי משולם, שניסה בתחילת שנות ה־90 להעלות את הנושא לסדר היום והביא עדויות למעשים נוספים שנעשו לעולי תימן, ובראשם חטיפת ילדים והטענה כי חלקם שימשו לניסויים רפואיים, נדחה על ידי הממסד ועל ידי הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים.

כמו כן, כל ועדות החקירה שהוקמו עד היום לבדיקת הנושא לא העלו ממצאים חד־משמעיים בנושא.
הוועדה הפרלמנטרית לחקירת היעלמות ילדי תימן והבלקן בראשות ח"כ נורית קורן, מתכוונת לקיים בקרוב דיון בנושא. לדברי גורמים בוועדה, לא ייתכן שחיילים פעלו על דעת עצמם והמסמך מעיד שמדובר היה בשיטה ובהנחיה מגבוה.
"הגילוי המחריד חושף כי הצבא, בהיותו הזרוע הביצועית של ממשלת מפא"י, התנהל באותה גישה אליטיסטית ומתנשאת כלפי העולים ופעל ברוח אותה ממשלה", אמרה ח"כ קורן, "המסמך גם ממחיש את דורסנות הממסד ופגיעתו בזכויות אדם".

מדובר צה"ל לא התקבלה תגובה לדברים.

 

מודעות פרסומת
איור פרקליטות המדינה, איורים פרקליטות המדינה, הונאות פרקליטות המדינה, הזנחת קשישים, התעללות בקשישים, חדשות, טיפול בקשישים, טיפול סוציאלי בקשישים, טיפול פסיכיאטרי לקשישים, סימום קשישים בבתי אבות, פרקליטות, פרקליטות המדינה, קשיש, קשישים

אילו דברים הפרקליטות לא תחקור לעולם?

סימום שיטתי של קשישים בבתי אבות
סימום שיטתי של קשישים בבתי אבות עד אובדן צלם אנוש – היכן האכיפה?

ינואר 2018 – נחשפנו בשבוע האחרון לתופעות מזוויעות של סימום קשישים בבתי אבות עד אובדן צלם אנוש ומוות. אין שום הגיון בלסמם כשיטה קשישים עד אובדן צלם האנוש אולם מבחינת גופים בעלי כוח יש הגיון רב.
מדובר ביצרני תרופות, פסיכיאטרים, אפוטרופוסים המנהלים את רכושם של הקשישים, מוסדות סיעודיים ועוד, הגורפים הון מהמפעל העברייני של סימום הקשישים כשיטה.
נשאלת השאלה היכן מערכות האכיפה ובראשם פרקליטות המדינה נוכח מעשי הזוועה. הלא מדובר בפשעים מערכתיים קשים מאוד.

התשובה לכך היא אותה תשובה לשאלה היכן היתה הפרקליטות בפרשת העלמותם של ילדי תימן? והיכן הפרקליטות בהזנחה והתעללות בילדים במסגרות חוץ ביתיות בימינו?
הפרקליטות נמנעת מלחקור עניינים העלולים לפגוע באינטרסים של בעלי כוח משום שלהם דריסת רגל במסדרונות הפרקליטות. יתרה מכך, הפרקליטות רודפת אחר עיתונאים או כל מי שיחקור בעניינים אלו.

 

חדשות, חטיפת ילדי תימן, ילדי תימן, פרשת ילדי תימן

האם בן גוריון ידע על חטיפת ילדי תימן?

מתוך דף פייסבוק "אחים וקיימים" , 14.11.2017

*** בן גוריון – ידע או לא ידע? ***

ראו מכתב שכתב ועד התימנים במושב קרית יוסף לבן גוריון בשנת 1951:

לכבוד ראש הממשלה
מר דוד בן גוריון
השלום והברכה

א.נ.,
הודעה לכבודך אנחנו נמצאים בקרית שמונה (חלסה) היום משך שנה וחצי ולא ראינו מנוחה עד היום באופן מיוחד מהילדים שלנו ובפרט בימים האלה. כל אחד רוצה לחטוף את הילדים ממנו בלתי רצוננו ובלי ידיעתנו. נהפכנו ח"ו לצאן טבחה. בפרט אנחנו התימנים – זה בא בלילה מבית זרע "השומר הצעיר" וזה גם מ"הנוער העובד" כפר גלעדי. אנחנו לא ידענו לאן לברוח, אם פנינו למערב יש לבנון, ואם פנינו למזרח יש סורים, ואם פנינו לדרום לפנינו ים כנרת, וח"ו היינו כעדר שלא ידע לאן לברוח.
דרושה לנו האפשרות לחיות בא"י בשקט בין אח לאחיו לפי שמתוך זה נבוא לידי סכנת נפשות בינינו ובין אחינו הוותיקים בארץ.

בכבוד רב

שו"ב שעיבי שמעון
ב. סעירא
זכריה יוסף אהרון

מכתב בן גוריון

מכתב לבן גוריון

בית משפט השלום, בית משפט השלום ירושלים

קבר תינוק "נעלם": חברת קדישא תשלם לבני המשפחה 180 אלף ש'

יוני 2017 – ועדת החקירה של פרשת "ילדי תימן" קבעה שהתינוק נפטר ונקבר בירושלים ב-1954, אם כי המשפחה עדיין חושדת שלא כך היה. לאחרונה ביהמ"ש קיבל את תביעתה נגד חברה קדישא שלא הצליחה לאתר את קברו.

לצפיה / הורדת פסק הדין בית משפט נשלום ירושלים 60186-01-15 – הקלק כאן

משפחת גמליאל
משפחת גמליאל

"עניינה של התביעה בפרשה כאובה, קשה ונוגעת ללב. לטענת התובעים, בשל התרשלותה של הנתבעת לא ניתן לאתר כיום את מיקום קברו של בן משפחתם" – כך נפתח פסק דינו של השופט דוד גדעוני מבימ"ש השלום בירושלים, שדן בתביעת בני המשפחה נגד החברה קדישא.

"המנוח" הוא למעשה תינוק שנפטר בשנת 1954 בגיל תשעה חודשים, מספר ימים לאחר שהוריו הגיעו עמו אל בית חולים כיוון שחש ברע. התביעה הוגשה לפני כשנתיים על ידי אמו וארבעת אחיו ואחיותיו.

התובעים טענו בין היתר כי הנתבעת התרשלה בכך שלא ניהלה רישום ומעקב אחר נתוני מיקום מדויקים של חלקות קבר ושמות הנפטרים, ועל כן אין אפשרות לפקוד את קברו של המנוח.

התובעים אף סיפרו שהאם ובעלה ז"ל לא ראו את גופת בנם או את חלקת הקבר שלו ולא קיבלו מסמך כלשהו המעיד על פטירתו.

למעשה, עד היום מקנן בלבם של התובעים חשש כבד שאולי המנוח לא נפטר אלא נחטף ונמסר לאימוץ, כחלק מ"פרשת ילדי תימן". יש לציין שעניינו הובא לפני ועדת החקירה הממלכתית שדנה בפרשה בשנת 2001. על יסוד מסמכי בית חולים ותעודת פטירה, הוועדה קבעה כי המנוח נפטר ב-1954 והובא לקבורה בהר המנוחות, וציינה חלקה, גוש ומספר קבר.

התובעים סיפרו שאביהם סירב לעסוק בחיפוש אחר קברו של בנו המנוח משום שהדבר גרם לו לשברון לב. בשנת 2010 החלו בני המשפחה לנסות ולאתר את הקבר על פי הפרטים שצוינו על ידי ועדת החקירה, אך ללא הצלחה.

חברה קדישא טענה כי התובעים לא פקדו ולא ביקשו לפקוד את קברו של המנוח משך עשרות שנים וכי הם מוּנעים מבצע כסף.

לגופם של דברים, נטען בין היתר כי החברה פעלה כדין וכי באותה תקופה הנוהג ביחס לקבורת ילדים ותינוקות היה שונה לעומת היום. מכל מקום, לטענתה יש בידיה מפות מדויקות המצביעות על מיקום הקבר.

"טענות מקוממות"

אך מודד מטעם ביהמ"ש הסתייג מן התרשימים שהציגה הנתבעת וקבע כי מיקומו של הקבר אינו מדויק.

משכך, השופט גדעוני ציין כי הטענות בדבר מיפוי וסימון נטענו באורח סתמי. עוד הוא ציין כי "מהתשתית שהונחה לפני בית המשפט עולה כי מדובר בתיעוד שנערך באופן בלתי סביר ובלתי מספק".

לאחר שניתח את המסמכים לעומקם השופט קבע כי "בסופו של יום מהראיות שהובאו לפני בית המשפט עולה בבירור כי אין כיום אפשרות לאתר את מקום קברו של המנוח".

בכל הקשור לגובה הפיצוי, השופט ציין את המובן מאליו: "מדובר בכאב שילווה את התובעים עד סוף ימיהם".

לגבי הטענות בדבר "בצע הכסף", השופט הגיב בחריפות וציין כי "מדובר בטענות מקוממות שיש בהן כדי להעצים את הפגיעה בתובעים. לכך יש להוסיף כי לאורך ההליכים טענה הנתבעת כי יש בידה להצביע על מיקומו המדויק של קבר המנוח. טענה זו התבררה כבלתי נכונה".

מאידך, השופט התחשב בכך שהנתבעת ניסתה להקל על כאבם של התובעים כשהציעה להם להקים מצבה בחלקה הנדונה. בסיכומו של דבר השופט חייב את הנתבעת בפיצויים בסך 180,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 18,000 שקל.

  • ב"כ התובעים: עו"ד אבי אברמוביץ, עו"ד קארן בכור
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד אריאל ינובסקי

עו"ד מוטי קראוס עוסק/ת ב- דיני נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011

בית ילדים, בית תינוקות, ברוך נאה, חוק האימוץ, חטיפת תינוקות, עובדות סוציאליות, פרשת ילדי תימן

משרד הרווחה מודה: עובדות סוציאליות חטפו ילדים ממחנות עולים לתיירים ומשפחות חשוכות ילדים – מעריב 1986

הכתבה "נחרדנו. זו הודעה רשמית של השלטון שגנבו את ילדינו" מעריב – Maariv חמישי,  2 בינואר  1986  עמוד: 13 – ברוך נאה

כך הגיבו נציגי העדה התימנית בישראל על עדות שנמסרה בוועדת הפנים של הכנסת והמאשרת כי מאות ילדים תימניים נלקחו מחיק הוריהם עם קום המדינה ונמסרו לאימוץ, תוך הונאת ההורים להם נאמר: "הילדים מתו ונקברו. יו"ר הוועדה דב שילנסקי תובע להקים וועדה "מיד, כל עוד ההורים חיים"

… בפני הוועדה הופיע אביגדור פאר, שהיה סגן מנהל המחלקה לטיפול בעולה במשרד הסעד (משרד הרווחה) בראשית המדינה. פאר סיפר, כי העובדים הסוציאליים במחנות באותם ימים סברו כי הם פועלים לטובת הילדים. רבבות אנשים שהגיעו באותם ימים לארץ שהו במחנות בחוסר כל ובתנאים סניטריים ירודים מאוד. הם נלקחו לבתי הילדים, במחנות ומחוצה להם, שהופעלו על ידי מוסדות הנשים של המפלגות.

פאר סיפר כי לעובדות הסוציאליות היה ברור באותם ימים כי השארות הילדים אצל הוריהם ימיט עליהם אסון. לדבריו כשהיו בתי התינוקות מלאים עד אפס מקום והורים לא באו לבקר אותם לטענתו, החליטו למסור אותם למשפחות חשוכות ילדים כדי ששם, לדבריו, יקבלו טיפול טוב יותר. חוק האימוץ עדיין לא היה קיים אז וקריטריונים לאימוץ כלל לא היו, ובהיעדר אלה לא היו כל בעיות להורים חשוכי ילדים לקבל ילדים לאימוץ. בין מקבלי הילדים היו תיירים מארצות הברית ומאירופה שבאו לבקר בישראל. פאר סיפר, שכשבאו ההורים לחפש את ילדיהם נמסר להם כי הילדים מתו, כדי לא להכעיסם ולגרום להם לרוגז. 

כמעט שנה פועלים כמה עשרות תימנים להעלאת הנושא מחדש ולהקמת ועדת חקירה…

לכתבה המלאה הקלק על התמונה

גנבת ילדי תימן
הכתבה "נחרדנו. זו הודעה רשמית של השלטון שגנבו את ילדינו" מעריב – Maariv חמישי,  2 בינואר  1986  עמוד: 13 – ברוך נאה

 

אלונה משרקי, בית רבקה פתח תקווה, גיא לרר, חטיפת ילדי תימן, חטיפת תינוקות, פשעי משרד הרווחה, צינור לילה

אלונה משרקי מחפשת את דודיה שנחטפו לאחר לידתם מבית רבקה פתח תקווה

אוגוסט 2012 – צינור לילה עם גיא לרר – אלונה משרקי מחפשת בעזרת פייסבוק את דודיה החטופים. – שנות ה- 50 – פרשת חטיפת ילדי תימן –  סבתה של אלונה הגיעה לבית רבקה בפתח תקווה, וילדה תיאומים. לאחר הלידה לקחו את התאומים לחדר תינוקות ולא נתנו לה לראות אותם.לפני השחרור אמרו לה שצריכים לקחת אותם לבית חולים בעפולה, הם (סבתה ובעלה) המתינו שבועיים לתשובה ואז מסרו לה שהתינוקות נפטרו. אלונה סבורה כי הילדים עדיין בחיים.

קישורים:

פרופ' בועז סנג'רו – ועדת החקירה הממלכתית על פרשת חטיפת ילדי תימן – באין חשד אין חקירה אמיתית – מאי 2013 – באין חשד אין חקירה אמיתית טוען פרופ. בועז סנג'רו על חקירת הועדה הממלכתית פרשת חטיפת ילדי תימן. הוועדה לא העמיקה כמצופה מוועדה כמותה על פרשת ילדי תימן ולמעשה טייחה את הפרשה…

גב' שושי זייד על השתקת פרשת ילדי תימן ע"י הממסד, התקשורת והאקדמיה – עדויות חסויות עד שנת 2066 – מאי 2013 – יום עיון שהתקיים במסגרת מרכז דהאן שבאוניברסיטת בר-אילן ביום שלישי, כ"ו בטבת תשע"ג, 8 בינואר 2013- על פרשת ילדי תימן. הגברת שושנה זייד אשת חינוך ותיקה מזה עשרות שנים (M.A. בלימודי א"י) טוענת כי בדקה את הנושא והפרשה אכן התרחשה. שושי זייד סוקרת את השיטות בהן נקטו הממסד, התקשורת והאקדמיה להשתקת פרשת ילדי תימן…

חוטפי תינוקות יועמדו לדין – ספרד מנקה הפירות הבאושים הפאשיסטיים של הרודן פרנסיסקו פרנקו – אפריל 2012 – חטיפת תינוקות מביתם ומשפחתם בספרד ע"פ ערכי הפאשיסטים נעשתה "לטובתם", "לחנכם לעשותם אנשים מוסריים". החוטפות הפאשיסטיות כונו "אחיות הצדקה". למשפחות נמסר כי התינוקות מתו בלידה. רשת הפושעים כללה רופאים ואחיות אשר הציבור נתן בהם אמון, הרשת המשיכה בסחר התינוקות גם לאחר שספרד חזרה לדמוקרטיה מפאשיזם…

פרשת ילדי תימן – הקשר הישראלי – פברואר 2012 – פרשת ילדי תימן, הקשר הישראלי, טלביזיה חינוכית, בן כספית

כלביית ויצו: חטיפת ילדי תימן – סיפורו של אורי וכטל – מבט שני פברואר 2012 – סיפורו של אורי וכטל מחטופי ילדי תימן, נחטף בילדותו ממעון ויצו ונלקח לאימוץ. עובדות ויצו מסרו לאימו כי היה שיטפון במעון וכל הילדים מתו. אחותו שהיתה בת 12 עלתה על עקבותיו וגילתה כי נשלח לאימוץ למשפחת ניצולי שואה. אורי גילה בגיל 6 כי הוא מאומץ וכששאל את המאמצת בדבר, מסרה לו כי הלכה לויצו להביא ילד והיו שם ילדים כמו בכלבייה…
המדור לחיפוש קרובים – רינה מחפשת את חנניה אחיה שנחטף ב- 1949 – פרשת ילדי תימן הוא כינוי לפרשת היעלמותם של פעוטות בני עולים חדשים, בעיקר מתימן, בין השנים 1954-1948. ביסודה של הפרשה עומדת טענתם של הורים רבים כי ילדיהם נעלמו בלי שקיבלו כל מידע מוסמך מה עלה בגורלם…

המדור לחיפוש קרובים – חיפוש ילדים שנחטפו מבתי חולים – דצמבר 2010 – ירון אנוש מהמדור לחיפוש קרובים קורא מכתביהן של שתי משפחות המחפשות את ילדיהן שנחטפו מהן ע"י רשויות המדינה לפני כ- 50 שנה – מדובר בילדים שנחטפו מתוך בתי חולים ולמשפחותיהן נמסר כי הילדים נפטרו עקר מחלה…

בועז סנג'רו, ועדת חקירה ממלכתית, חטיפת ילדי תימן, טיוח

פרופ' בועז סנג'רו – ועדת החקירה הממלכתית על פרשת חטיפת ילדי תימן – באין חשד אין חקירה אמיתית

מאי 2013 – באין חשד אין חקירה אמיתית טוען פרופ. בועז סנג'רו על חקירת הועדה הממלכתית פרשת חטיפת ילדי תימן. הוועדה לא העמיקה כמצופה מוועדה כמותה על פרשת ילדי תימן ולמעשה טייחה את הפרשה.

פרופ. בועז סנג'רו ביקר את עבודת הוועדה במאמרו "באין חשד אין חקירה אמיתית: דוח ועדת החקירה בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן" שפורסם ב"תיאוריה וביקורת" מס' 21 2002. מסקנתו המרכזית, המבוססת על כלי הניתוח המקובלים של טקסט משפטי היא ש"עבודת הוועדה לוקה בליקוי היסודי ביותר שוועדת חקירה עלולה ללקות בו: העדר אפיסטמולוגיה של חשד". לטענתו לא היה חשד באף אחד משלבי עבודת הוועדה וכל צורת עבודתה, החקירה, ההיקף, אופני הדיבור והדו"ח הם רק "מראית עין" של טיפול.