חדשות, מעצר עד תום ההליכים, פרקליטות, פרקליטות המדינה, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים – הפרקליטים יוצאים מאולם הדיונים – 26.10.2017

26.10.2017 – בית משפט מחוזי תל אביב. בתום דיון בפני כבוד השופט אברהם הימן שבו הוחלט מעצר עד תום ההליכים יוצאים נציגי הפרקליטות מאולם הדיון לקבלת פנים צוננת ע"י הקהל באולם.

מדובר בשלשה בלוגרים: לורי שם טוב, מוטי לייבל, ועו"ד צבי זר, הנאשמים בפרסומים פוגעניים נגד שופטים ועובדות סוציאליות, עצורים מזה כ- 8 חודשים ללא גישה ראויה לחומר הראיות נגדם וללא יכולת להגן על עצמם. הבלוגרים העוסקים בחשיפת סחר בילדים ע"י משרד הרווחה מואשמים בכתב אישום פרובוקטיבי המכיל כ- 120 סעיפי אישום. כתב אישום זה נועד לטייח פשעי הממסד הישראלי בסחר בילדים הנמשך משנות החמישים בפרשת ילדי תימן ועד ימינו.

פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל מעולם לא חקרו או העמידו לדין אף אירוע אחד מהעלמות ילדים יוצאי תימן.

איור, איורים, איורים לשון הרע, בית המשפט העליון, הארכת מעצר, הטרדה מינית, הסתה, חדשות, לשון הרע, מעצר עיתונאים, נעם סולברג, ערר פרשת הבלוגרים, פרשת הבלוגרים

שופט נעם סולברג השווה בעלת דין לזונה, אפיקורסית

השתלחות לא מרוסנת - אילוסטרציה
השתלחות חסרת רסן – אילוסטרציה

03.03.2017 – בש"פ 1999/17 – פרשת הבלוגרים בפני שופט העליון נעם סולברג הוגשה בקשה למנוע פרסום שם החשודה לורי שם טוב המעורבת בפרשה. שם טוב במעצר ימים, כ- 3 ימים, מבודדת, אינה יודעת על מה נעצרה ומהו חומר הראיות, מובלת לעיני כל בניגוד לחוק אזוקה במסדרונות בתי משפט להארכת מעצרה הגישה בקשה לאסור פרסום שמה בפרשה.

השופט נעם סולברג בהחלטתו משתלח נגד החשודה בציטוט פסוק מספר משלי שאין לו קשר לפרשה וכותב בסעיף 9 בהחלטתו: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד)

סולברג משווה את החשודה שם טוב לזרה (זונה ע"פ תרגום מצודות, אפיקורסית ע"פ פירוש רש"י) המפתה אנשים תמימים בהחלקת לשון ולבסוף גורמת להם נזקים כחרב.

סולברג אינו מציג תימוכין להשתלחותו הבוטה ואינו מביא דוגמאות לפיתויים מצד החשודה והנזקים לכאורה שגרמה בגוף ובנפש לקורבנות כאלו ואחרים.

מדובר באמירות פטתיות בעלמא שאין קשר בינן למציאות, המוצאות מפיו של שופט בית משפט עליון. מן הראוי היה כי שופט במעמדו של סולברג יבקר שיפוטית ומקצועית את הסוגיה שלפניו ויציג תימוכין, ולא ישתלח בדברי בלע נגד חשודה עצורה ומבודדת שאינה יכולה להגן על עצמה.

נגד השופט נעם סולברג הוגשה תלונה בעניין זה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

ציטוט סולברג
הציטוט המשתלח של השופט נעם סולברג מבלי להציג תימוכין וראיות לבעלת הדין

להלן החלטת השופט סולברג

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

 

איגוד העובדים הסוציאליים, איזוק עצירים בפרהסיה, חדשות, יחידת נחשון שירות בתי הסוהר, לורי שם טוב, מעצר עיתונאים, פרשת הבלוגרים, שירות בתי הסוהר

העיתונאית עצירה לורי שם טוב מולכת בבגדי אסיר באזיקים בידיים וברגליים לדיון תביעה אזרחית

18.1012017 – איגוד העובדים הסוציאליים ורשויות הרווחה רודפים אחר נפגעי משרד הרווחה ועיתונאים המסקרים אותם באמצעות תביעות דיבה ותלונות במשטרה. הסיבה לכך היא להציג את נפגעי הרווחה כאנשים הזויים ולהשחיר פניהם ברבים.לורי שם טוב עיתונאית כבת 50 המסקרת מדיניות משרד הרווחה עצורה בימים אלו מולכת באזיקים בידיים וברגליים לדיון תביעה אזרחית שהוגשה נגדה.

נהלי שב"ס ו"מידע מודיעיני" הביאו את הארגון למצב אבסורדי שבו אישה עיתונאית העצורה על פרסומים מולכת בפומבי אזוקה בידיה וברגליה לעיני עובדים ושבים. מדובר במדיניות קשה ומתעללת בעצירים ללא סיבה הנראת לעין, וללא כל הגיון.

 

איזוק עצירים בפרהסיה, חדשות, יחצנו"ת משטרת ישראל, יחצנות המשטרה, לורי שם טוב, מעצר עיתונאים, עלאא מסארווה, פרשת הבלוגרים

העיתונאית לורי שם טוב כבת 50 נאזקה בפרהסיה מלווה ע"י שוטרים

פברואר 2017 – העיתונאית לורי שם טוב באזיקים בהארכת מעצר ימים בפני השופט עלאא מסארווה. שם טוב עיתונאית בלוגרית כבת חמישים לוותה ע"י מספר שוטרים גברתנים, אך כנראה היה קצין משטרה כלשהו שרצה ליחצ"ן את הפרשה והורה לאזוק בפרהסיה את שם טוב שלא לצורך וגם הזמין אנשי תקשורת, ואף מתלונן שהתגרה בעצורים למול התקשורת.

לימים נתברר כי שופט המעצרים מסארווה התרשל בהוצאת צווי החיפוש והוציאם כלאחר יד, ללא ציון שמות מלאים, תעודות זהות, מספר תיק בית משפט, ללא ציון מהות החשד והעילה לחיפוש, ללא הנמקה מדוע יבוצע חיפוש במחשב ללא עדים, ועוד.

שם טוב עיתונאית העוסקת בעניין מדיניות משרד הרווחה להוצאת ילדים מבתיהם החל מפרשת ילדי תימן ועד ועד ימינו אנו. במהלך עבודתה העיתונאית חשפה שם טוב פעילות עבריינית של רשויות הרווחה כגון החזקת ילדים במוסדות בניגוד לצו בית משפט, התעמרות בהורים במילים קשות והכפשות כדי להוציא ילדיהם מביתם ומשפחתם, מניעת ייצוג הורים בועדות הרווחה הממליצות להוציא הילד מהבית, הוצאת קשישים מהבית הכפייה למוסדות והשתלטות על רכושם לאפוטרופוסים ידידי פקידות סעד, סחר בילדי עובדים זרים, איזוק תינוקות בבתי חולים למנוע מאימן היולדת לקחת הביתה ועוד…

לורי שם טוב באזיקים2

 שופט עלאא מסארווה: צווי חיפוש לקויים בבתי הבלוגרים ומחשביהם

 

איור, איורים יחידת נחשון, איורים פרשת הבלוגרים, איורים שירות בתי הסוהר, חדשות, יחידת נחשון שירות בתי הסוהר, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים

יחידת נחשון שב"ס – איזוק עצירה ברגליים בזמן דיון בבית משפט – אילוסטרציה

10.10.2017 – פרשת הבלוגרים – דיון חלופת מעצר בפני כב' השופט אברהם הימן. לורי שם טוב אזוקה ברגליה במהלך כל הדיון מוקפת סוהרים חמושים.
העיתונאית לורי שם טוב היתה בתוך תא העצורים כשהיא אזוקה ברגליה כל הדיון במשך כשעתיים מה שהקשה עליה להקשיב למהלך הדיון הואיל ונאלצה לשבת, וגם עקב תחושת אי הנוחות. שם טוב התקשתה להגן על עצמה. התנהלות כזאת שב"ס בפומבי נגד עצירה יוצרת תחושת התעמרות עד כדי התעללות.

יחידת נחשון שירות בתי הסוהר אזקה עצירה ברגליה במשך שעתיים במהלך דיון בבית משפט בעניינה
יחידת נחשון שב"ס – איזוק עצירה ברגליים בזמן דיון בבית משפט – אילוסטרציה
אברהם הימן, בית משפט מחוזי, בית משפט מחוזי תל אביב, התעללות באסירים, חדשות, יחידת נחשון שירות בתי הסוהר, לורי שם טוב, פרקליטות, פרקליטות מחוז תל אביב, פרשת הבלוגרים, שירות בתי הסוהר

דיון חלופת מעצר בפני כב' השופט אברהם הימן 10.10.2017

יחידת נחשון שירות בתי הסוהר אזקה עצירה ברגליה במשך שעתיים במהלך דיון בבית משפט בעניינה
יחידת נחשון שירות בתי הסוהר אזקה עצירה ברגליה במשך שעתיים במהלך דיון בבית משפט בעניינה

10.10.2017 – פרשת הבלוגרים – דיון חלופת מעצר בפני כב' השופט אברהם הימן.
להורדה / צפייה בפרוטוקול הדיון הקלק כאן

לורי שם טוב אזוקה ברגליה במהלך כל הדיון

העיתונאית לורי שם טוב היתה בתוך תא העצורים כשהיא אזוקה ברגליה כל הדיון במשך כשעתיים מה שהקשה עליה להקשיב למהלך הדיון הואיל ונאלצה לשבת, וגם עקב תחושת אי הנוחות. שם טוב התקשתה להגן על עצמה. התנהלות כזאת שב"ס בפומבי נגד עצירה יוצרת תחושת התעמרות עד כדי התעללות.

טענות הזויות של הפרקליטות

הפרקליטות פתחה בדברים וטענה מסוכנות ברף גבוה אולם אלו נתבררו כאמירות פטתיות הואיל ולא הביאה שום דוגמא לנזקים בגוף או בנפש שגרמו הנאשמים, אלא דיברה על פ"פגיעה אישית" ו"פגיעה מקצועית".
טענות פתטיות נוספות שהעלתה הפרקליטות היא אמירה של נאשם 2 (לייבל) בחקירתו לנאשמת 1 בעניין נסיעה לטהיטי. הפרקליטות טענה כי קיים חשש כי יברחו לטהיטי. טענה חסרת שחר נוספת שהעלתה הפרקליטות היא שנאשמת 1 נסעה לחו"ל פעמיים בזהות בדויה אולם לא הציגה שום תימוכין לטענה הזויה זאת.

עו"ד יהונתן רבינוביץ' בא כוח נאשמת 1 (לורי שם טוב) אמר כי דוח המבחן פסל את שני המפקחים לחלופת מעצרה של שם טוב ולכן מבקש ארכה של שבועיים לאיתור מפקחים אחרים. המשך הדיון נדחה ל- 22.10.2017.

 

להלן פרוטוקול הדיון

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015Document-page-016Document-page-017Document-page-018Document-page-019Document-page-020Document-page-021Document-page-022

חדשות, מעצר עד תום ההליכים, נגה ויזל, ניצוץ ראייתי, פרשת הבלוגרים, שופט יורם דנצינגר

השופט יורם דנצינגר וחרפת הניצוץ הראייתי

חופש ביטויהניצוץ הראייתי והבעייתי , עו"ד נוגה ויזל , 26 ספטמבר 2017 , פוסט

העו"ד נוגה ויזל על הביטוי שצץ לאחרונה ואמור להפחיד לא רק בלוגרים בוטים שעצורים עד תום ההליכים, אלא גם את כל מי שחרד לזכויות האזרח ואפילו את ראש הממשלה

הפרקליטות מבקשת לעצור מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים המשפטיים עשרות אלפי אזרחים בשנה, עוד לפני שבכלל הוכחה אשמתם. לרוב זוהי פשוט דרך של מערכת המשפט לגבות מקדמות ימי מאסר על חשבון העונש, ולגרום לאותו אדם לבוא על ארבע לפרקליטות ולהתחנן לעסקת טיעון.

מאז שהוחלט כי תחנות המשטרה יימדדו על פי מספרי המעצרים וכמויות המעצרים עד תום ההליכים, המערכת זקוקה לבני אדם כדי לעצור אותם.

כדי לעצור בני אדם, גם כשאין עילת מעצר סטנדרטית עד תום ההליכים (כלומר: עד שייגמר המשפט הפלילי) יש צורך להוריד את סף הראיות הנדרש כדי לשכנע שופטים שלמשטרה יש ראיות טובות להרשעה. אמנם, כדי להרשיע נדרשות ראיות חזקות ברמה של מעבר לספק סביר שהנאשם אכן אשם בעבירה המיוחסת לו, אבל כדי לעצור – מסתבר שכמעט לא צריך הרבה. אפשר לעצור אנשים גם באמצעות ראיות קלושות ונסיבתיות, וגם אין צורך לבחון את האמינות של אותן ראיות. בעבר קראו לזה "ראיות לכאורה" אך לאחרונה צץ לו הביטוי "הניצוץ הראייתי". הניצוץ הזה מפחיד את כל מי שחרד לזכויות האזרח בישראל.

הבלוגרים כמשל

לפני כחצי שנה עצרה המשטרה קבוצת פעילי מחאה ובלוגרים שקראו תיגר נגד עוולות המערכת, פרסמו מאמרי ביקורת ארסיים במיוחד נגד פסקי דין של שופטים, אותם כינו "אנטי דמוקרטיים" ונגד פעולות של עובדות סוציאליות שאותן כינו "חוטפות ילדים" ו"זונות משוקמות". פורסמו גם כתבות על פרקליטים ותובעים משטרתיים שנכשלו ולא הצליחו לגרום להרשעה והם כונו "תופרי תיקים לחפים מפשע שניזונים מדם חפים מפשע".

שבעה חודשי מעצר על פי הלכת הניצוץ הראייתי
הלכת הניצוץ הראייתי

לאחר שנעצרו מעל עשרים איש ואישה, וגם נחקרו מספר לא מבוטל של עורכי דין, הוגש בחודש אפריל 2017 כתב אישום נגד שני בלוגרים פעילי מחאה ידועים, ועורך דין אחד. כתב האישום מבוסס כולו על עבירות של חופש ביטוי.

מאז, למעלה משישה חודשים ששלושת הנאשמים מוחזקים ב"מעצר ביניים", מעצר ללא ראיות, וכל זאת על סמך "ניצוץ ראייתי". בסופו של דבר, מדובר בעבירות של חופש ביטוי, עבירות שיימינג מסוג העלבת עובדי ציבור וזילות בית משפט. אמנם הכתבות היו וולגריות במיוחד, וחלקן משובצות בקללות מיניות עסיסיות וגם חלק מהשופטים קיבלו "ביקור בית" מסוג "עושים שכונה" – הפגנה קולנית באמצעות מגפון. אולם, אלה עדיין עבירות חופש ביטוי, עם הסברים מפורטים מדוע אותם שופטים ועובדות סוציאליות זכו למטר הקללות והביקורות.

בערעור על המעצר, שהגיע אל שולחנו של כב' השופט יורם דנצינגר מבית המשפט העליון, קבע השופט כי הפרקליטות בכלל לא צריכה להציג ראיות כלשהן בעלות סיכוי להרשיע לצורך מעצר ביניים, וזאת לתקופה בלתי מוגבלת בזמן, היות וכעת שופט המעצרים רשאי להגיע למסקנה שיש "ניצוץ ראייתי" רק על סמך הצהרות התביעה. השופט דנצינגר קבע שניתן לסמוך על "חזקת ההגינות המנהלית" – כלומר: שהתביעה היא תמיד "הוגנת" ואף פעם לא הטעתה את בית המשפט – והתביעה לא תצהיר שקיימות ראיות בעלות סיכויים טובים להרשעה, אם הן לא קיימות.

יורם דנצינגר
יורם דנצינגר

הפרדת הרשויות

למעשה, מה שקבע השופט דנצינגר הוא, שהבקשה למעצר עד תום ההליכים היא זו שמייצרת "ניצוץ ראייתי". כלומר, הבקשה שניסח הפרקליט התובע היא בעצמה ראיה, ובית המשפט בכלל לא צריך לראות ראיות של ממש, והוא יכול לסמוך על התביעה שתהיה הוגנת ולא תשקר או תנפח או תמציא ראיות שלא באמת קיימות.

זוהי למעשה המצאה חדשה שמבטלת את עיקרון הפרדת הרשויות, ובמילים פשוטות – מזמינה את השופט להפוך לחותמת גומי של הפרקליטות. שכן, אם שופט אומר לנאשם ולסנגורו בבית המשפט שלפרקליטות יש יתרון מובנה ועדיפות, בגושפנקא של בית המשפט העליון, באמצעות חזקת ההגינות המנהלית, המסר הוא שהמשפט מכור מראש לטובת התביעה.

וכך, יום יום ברחבי הארץ, מובלים אנשים באזיקים לאולמות שופטי המעצרים, לשמש תפאורה בדיונים שהתוצאות שלהן ידועות מראש. תמיד יהיה ניצוץ ראייתי, כי בית המשפט העליון קבע מראש שהתביעה תמיד הוגנת ולא צריך ראיות.

יודגש שגם הסמכות לעצור מעצר ביניים היא תוצר של הפסיקה ולא של החוק הקיים. הכנסת לא חוקקה סמכות מעצר כזו. חוק המעצרים החדש, שנחקק בשנות ה-90 לאור הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נועד להקל על מעצרים ולא להחמיר אותם.

עתה, לא נותר אלא לשאול: אם הפרקליטות מדליפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו שישנן כנגדו ראיות לקבלת שוחד, אם וכאשר התיק יגיע לבית המשפט – איך יתגבר ראש הממשלה שלנו על הניצוץ הראייתי וחזקת ההגינות המנהלית, אם חזקה שהתביעה תמיד צודקת?

חוק המעצרים או בשמו הרשמי – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) דורש תיקוני חקיקה דחופים על מנת להחזיר על כנו את עיקרון הפרדת הרשויות ואת כבוד האדם וחירותו, ולבטל את חרפת הניצוץ הראייתי, שאין לה זכר בחוקים שחוקקה הכנסת.

 

הניצוץ הראייתי והבעייתי