הוצאת ילדים מהבית, חדשות, מדיניות משרד הרווחה, מיכל וסרמן, פשעי משרד הרווחה

ההורים שנאבקים ברשויות הרווחה להחזיר את ילדיהם

02.12.2017 – ההחלטה על הוצאת הילד מהבית נועדה לאפשר להורים להשתקם, אלא שבפוֹעל החזרת הילד לבית מידי רשויות הרווחה כוללת מאבק ממושך, שהרי למנהלי המוסדות ולמדינה אין אינטרס להפסיק את התקציבים המועברים למסגרות. כתבתה של מיכל וסרמן.

 

ג'נוסייד, ועדת חקירה ממלכתית, טיוח, יוצאי תימן, עוזי משולם, פרופ. אסתר הרצוג, פרשת ילדי תימן

"עוד ועדת דמה" – מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג על טיוח פרשת ילדי תימן

עוד ועדת דמה / פרופ. אסתר הרצוג , מעריב , 07.11.2001
 המסקנות השקריות של ועדת החקירה לילדי תימן הן המשך ישיר לפשעי המדינה נגד ההורים

השקריות של מסקנות ועדת החקירה הממלכתית לפרשת ילדי תימן משתקפת היטב בניסוחן המעוות. "רוב הילדים שנעלמו להוריהם בין השנים 1948 ל- ­1954 נפטרו", קובעת הוועדה במסקנותיה. איך יכולים ילדים "להיעלם"? כאשר נעלם ילד אחד, המדינה כולה עומדת על רגליה, המשטרה וכוחות הביטחון ורבים אחרים נזעקים להפוך אבן על אבן כדי למצוא אותו. איך יכולים היו להיעלם מאות או אלפי ילדים (1500 תלונות נאספו על ידי פעילי עמותת משכן אוהלים) כל­כך בשקט? האם לא היתה משטרה? ואיפה היו הרשויות המקומיות? כולם לא ידעו ורק באקראי ולאחר שנים רבות שמעו על "מקרים" שבהם "נעלמו" ילדים? השקר ממש צורח.
לשש שנים וחצי נצרך השלטון כדי לטייח הפעם את פרשת ילדי תימן. הוא כלא את הרב עוזי משולם ותומכיו לשנים ארוכות, ללא השוואה ויחס למה שעשו ­ אפילו בייחוס המעשים להם היה רב המעוות על האמיתי ­ והצליח לסרס את מנהיגו הכריזמטי והמסור של מאבק זה והפך אותו לצל אדם. משולם ותומכיו חויבו "לשבת בשקט", שאם לא כן יילקח הרב שוב לכלא, ואז, קרוב לוודאי, הוא ייצא רק לבית הקברות.אבל גם כעת, כאשר קולו של משולם אינו נשמע, צדקתו זועקת לשמים . ממש כפי שטען כך אירע: הוועדה היתה מכורה מראש. דיוניה לא הוצגו בטלוויזיה, כדרישתו, ומספר רב של עדויות נסגרו בפני הציבור הרחב ללא סיבות מספקות. תיקי מסמכים חיוניים לא נחשפו לציבור, לא השתתפו בוועדה נציגי משפחות הנחטפים, ומונו לחברים בה נאמני השלטון. כך הובטח מראש שגם הוועדה הנוכחית, כמו קודמותיה, לא תנתק את פתיל ההשתקה של השלטון וחלילה תחשוף את הקונספירציה מאחורי היעלמות הילדים. יחגגו להם שונאי הקונספירציה כרצונם, אך טרם מצאתי מלה טובה יותר היכולה להגדיר התרחשות מקיפה וזדונית כל­כך, המחייבת תיאום מקיף ושיטתי כל­כך בין זרועות השלטון השונות. ממש השתקה מאורגנת.

לא רק ההיעלמות מעידה כאלף עדים על הקשר שמאחורי השוד המאורגן של תינוקות עולי תימן וקבוצות נוספות שהיו במרכזי קליטה, מעברות ומחנות מעבר. גם האשמת הש.ג. היא מאלפת. הסוכנות, מה איכפת לה ומה איכפת ממנה? היא לא הממשלה. אנשיה יכולים בקלות להתנער מכל אחריות למה שהיה לפני 50 שנה, העיקר שהממשלה אינה מקושרת לפשע קולקטיבי נגד עולי תימן ובלקן ואחרים.אנשים שונים בממשלה עדיין קשורים לפרשה אפילו באופן ישיר. לא זו בלבד שחלק מהאנשים או ילדיהם תופשים עדיין עמדות כוח בשלטון, וחלילה להם להיות מקושרים אפילו דרך אבותיהם לפרשה המזעזעת, אלא שעד היום השלטון גוזל תינוקות של קבוצות חלשות לצורך אימוץ בקבוצות המקורבות אליו, ובוודאי שמבחינתו חיונית השתיקה באשר לשיטות בהן ניתן להשתלט על צאצאיהם של אזרחי המדינה.

מי שיקרא את ספרה החשוב של שוש זייד, "הילד איננו", על פרשת ילדי תימן, יוכל לשפוט טוב יותר מכל מסקנות ועדות הדמה לדורותיהן, של משרתי בעלי השררה בישראל, על הקונספירציה שהיתה ועוד איך היתה.

מעיון בספר הפורש את דיוני הכנסת בנושא בשנות ה- ­50 וה- ­60 ואת המסמכים והעדויות הרבות של ההורים, עולה אותו סיפור, עולים אותם שקרים וטיוח של אחיות, עובדות סוציאליות, פקידים ואירגוני נשים. בהכרח ימצא עצמו הקורא מאמין להורים ולא למנגנוני המדינה, ועדותיה ופקידיה. ישראל היא מדינת זדון ורשע כל עוד לא תודה בפשעיה נגד ההורים של אז ותחדל מפשעי גזילת ילדים היום. שום ועדה לא תמחק עובדה זו. הוועדות לדורותיהן הופכות את חבריהן לשותפים מרצון לפשעי המדינה נגד אזרחיה בפרט והאנושות בכלל.

חטיפת ילדי תימן – סיפורו של אורי וכטל

עוד ועדת דמה מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג על טיוח פרשת ילדי תימן
אחיזת הולדינג, הוצאת ילדים מהבית, יעקב אליה, מוסדות משרד הרווחה, פנימיות משרד הרווחה, פנימייה טיפולית, פנימיית רננים, פרופ. אסתר הרצוג, תחקיר מוסדות משרד הרווחה, תחקיר משרד הרווחה

פנימיה טיפולית רננים בזכרון יעקב של משרד הרווחה – חשש להתעללות בילדים – כסף תמורת ילד – סרט דוקומנטרי

משרד הרווחה - כסף תמורת ילד
משרד הרווחה – כסף תמורת ילד

פברואר 2010 – כסף תמורת ילד – תחקיר מבט שני על רשויות הרווחה הקורעות ילדים מבתיהם ושמים אותם בפנימיות מופרטות. בפנימיות אלו הקטינים חסרי אונים, מוכים, עוברים טיפולים פסיכיאטריים, ואחרים מזיקים שלא לצורך. בעוד שניתן בעלות נמוכה בהרבה לסייע למשפחות במסגרת קהילתית. ישנן פנימיות של משרד הרווחה אשר אינן מספקות לילדים הגנה מאלימות, וגורמות לנזק ולא לתועלת.

סיפורה של מ' בת ה- 14 חזרה לאמה לאחר מאבק מתמשך של רשויות הרווחה שחשבו שהפתרון עבור הילדה הוא רחוק מהבית. מ' מספרת על שהותה בפנימיית רננים.
המדריכה לשעבר א' בפנימייה מספרת: "יש ילדים שהם באמת עם בעיות התנהגות והם מטופלים עם ריטלין … היו הרבה ילדים שהם באמת בסה"כ ילדים טובים, .. את אומרת איפה? למה? את לא מבינה בכלל מה הם עושים פה. זה ממש לא המקום שלהם … ברגע שאת רואה ילד שהוא הוצא או שההורים שלו החליטו לשים אותו בפנימייה כזאת ,כי הם לא יכלו להתמודד ודברים כאלה. ואת אומרת מהרגע שהילד הגיע לשם הוא רק יורד במדרגות".

פרופ. אסתר הרצוג: "ילדים זה סחורה, ילדים זה משאב להשגת משאבים נוספים, להשגת כוח, לצ'פר (לתגמל) תומכים, כשהיום אנחנו מדברים על הפרטה, של מוסדות אז מדברים על הרבה כסף.
הבעיה החמורה והקשה זה שמוציאים ילדים בכפייה מבתיהם, ילדים לא רוצים שיוציאו אותם מבתיהם, ושמים אותם במוסדות שאינם מספקים להם פתרון יותר טוב לבעיות שקיימות או לא קיימות, למעשה שמים אותם במוסדות שהם גרועים פי כמה מאשר הבית, אפילו בית שהוא פוגע. אבל אנחנו יודעים שבהרבה מאוד מהמקרים לא מדובר בבתים שהם פוגעים, מדובר הרבה פעמים בבתים שהם דלים, הם חלשים, הם עניים, והרבה פעמים באים אל ההורים ואומרים: 'אתם לא יכולים לתת לילדים כל מיני שירותים, אין לכם כסף, אנחנו נעזור לכם, ניקח את הילדים נשים אותם במוסדות, אנחנו נהיה אחראים עליהם' ".

קישורים: