אלימות עובדים סוציאליים, דנה ספקטור, הוצאת ילדים מהבית, חנה סלוצקי, סחר בילדים, רן שריג

חנה סלוצקי – עובדת סוציאלית מזועזעת

פברואר 2015 – דנה ספקטור ורן שריג 103 FM מראיינים את עובדת סוציאלית חנה סלוצקי.בענייני הוצאת ילדים מהבית.
"אתם השתגעתם?! אני מזועזעת רק מהמחשבות שלכם!" העובדת הסוציאלית מתפרצת על דנה ורן
בהמשך לדיון הסוער על הקלות הבלתי נסבלת של הוצאת ילדים מבית הוריהם, דנה ורן משוחחים עם העובדת הסוציאלית חנה סלוצקי שמסבירה מדוע יש מקרים שבהם חייבים להוציא ילדים מחזקת הוריהם: "תבדקו כמה תינוקות מתים מהזנחה"
סלוצקי מספרת על הילדים הראשונים שתלשה מביתם ומשפחתם ומזדעזעת מהשאלות של ספקטור ושריג.

מודעות פרסומת
ג'נוסייד, ילדי עובדים זרים, ילדי פליטים, לשכת הרווחה תל אביב, עובדת סוציאלית לחוק הנוער

נרי מנור עובדת סוציאלית לחוק הנוער מציגה ג'נוסייד

דצמבר 2014 – לשכת הרווחה תל אביב – עובדת סוציאלית לחוק הנוער נרי מנור מציגה כיצד מדינת ישראל מעבירה ילדים מרשותם של מבקשי מקלט ועובדים זרים, לרשויות הרווחה מבלי שנעשה מאמץ כלשהו לאתר את ההורים ולברר דעתם או ע"י גירוש ההורים. וזאת בניגוד לאמנת האו"ם בדבר מניעת רצח עם (ג'נוסייד) הקובעת (סעיף 2.5): השמדת-עם פירושה… העברת ילדי הקבוצה לקבוצה אחרת בדרך כפייה

הפשע נעשה כביכול מתוך כוונה טובה בשם טובת הילד ואולם העובדות מדברות בעד עצמן. מדובר בתופעה שאינה חדשה ומזכירה את פרשת ילדי תימן שנעלמו.
התנהלות משרד הרווחה מתבצעת בדלתיים סגורות ללא ראיות מול אנשים אומללים מבקשי מקלט בעלי קשיי שפה שקל לחטוף מרשותם את ילדיהם אופן מניפולטיבי וביורוקרטי.

העוגן של הילד הם הוריו אולם עובדת סוציאלית נרי מנור משיקולי תאוות בצע עמותות הרווחה המופרטות תולשת הילדים מהעוגן שלהם ומעבירה אותם לעמותות המופרטות מבלי לשאול את ההורים או לידע אותם.

בית משפט לנוער, הוצאת ילדים מהבית, הכרזת נזקקות, יצחק (איציק) מעוז, נזקקות, פקידת סעד לחוק הנוער, רותם אלבז

פקידי סעד איציק מעוז ורותם אלבז מלשכת הרווחה כרמיאל – מבקשים לתלוש ילדים מביתם ללא נזקקות וללא ניסיון ממשי לסייע בקהילה

אפריל 2009 – רצים כמו משוגעים לפרק משפחה – התנהגות מזוהמת לשכת הרווחה כרמיאל – פקידי סעד איציק מעוז ורותם אלבז – מבקשים לתלוש ילדים מביתם ללא נזקקות

האמא ש' מספרת:
  
ילדים ,ילדים ….אם אין לכם נעליים רזרביות אל תשחקו כדורגל..

ילדים טובים לא משאירים צלחת ריקה. כי יבוא שוטר מורה ופקידת רווחה.

חוק חובת הדיווח :בית הספר הפך להיות המשת"פ של שרותי הרווחה

אספר לכם איך הקציצות של המורה הילה מעוז חתמו על ההחלטה להגיש הכרזת נזקקות על ילדי …[אל תבקשו ממני מתכון ,מאחר והילה מסתבר בשלנית גרועה.]

למרות שנרדפתי עוד קודם על ידם [בהמשך אספר] לבסוף נתפסתי על ידם לפני הנעליים הקרועות זה החל בבית הספר בגלל חולצת תלבושת אחידה.

קיבלתי הפטר מהכונס נכסים [יצאתי לחופשי מפשיטת הרגל]
בני בראשון לספטמבר הלך לבית ספר עדיין לא היה לי מספיק כסף כדי לקנות פאקינג חולצת בית ספר.
הילד חוזר הביתה ומתייפח ,המורה כועסת עליו ומביכה אותו בשל כך.

זה היה ביום חמישי ,התקשרתי להתנצל בפני המורה וכמובן שהבטחתי לה שאדאג לילד לחולצה .היא הבינה שאני במצוקה כלכלית ,למרות שמניסיון לא נידבתי לה מידע שכזה ש בעצם מחמש את האויב נגדך.

ביום ראשון דפיקה בדלת- הטעות הראשונה שעשיתי פתחתי את הדלת לעובדת סיציליאנית!

המורה הספיקה לדווח לשרותי הרווחה (כרמיאל) ,שלכדה משפחה ענייה והשוטרת רווחה הגיעה

בטיפשותי אפילו הצעתי לה לשתות כוס קפה על חשבוני ומנסה לברר לפשר הביקור.
היא: שמעתי שאתם במצוקה כלכלית
אני: [שועל קרבות וותיק] מכחישה בפני האויב את את האשמה
היא:" נחש ערמומי" [מתעקשת ] אולי בכול זאת תסכימו לקבל סיוע
אני: לרגע, נשברתי ושאלתי אותה מה היא מציעה?
היא: אולי עד שתסתדרי כלכלית ,אולי ניקח את ילדיך ונשלח אותם לגאולוג [מרתפי העינויים של סטלין] והתכוונה לכפר הילדים
אני: מזועזעת מההצעה המפתיעה,מבקשת ממנה ללכת ומוחה על הכאב והעלבון
היא הולכת…ותפירת התיק החלה…
כעבור זמן קצר לאחר הפגישה ,ביקור פתע.
העוס"ית מתוגברת עם פקידת סעד מנופפת לי באצבעותיה המשוכות לכה כחולה ומתופפת בכפכפיה ,מצביעה לעבר נעליו הקרועות של בני ומודיעה ל י בנוכחות הילד שהיא עומדת להכריז נזקקות על ילדיי שמשמעו הוצאת הילדים מהבית .

למחרת עלי להתייצב בלשכת הרווחה ולשמוע את גזר הדין

למחרת, הגעתי ללשכת הרווחה מולי ישבו דיוויזיה של עוסיות שמנות ומטומטמות בניהם המורה ,פסיכולוג בית הספר ועוד…
המורה הילה החלה את עדותה: "יום אחד הכנתי קציצות ברוטב עגבניות בבית, הוספתי קצת מלח, פלפל ובחשתי ובחשתי עד שיצא שד"
את הקציצות הטעימות הבאתי לכיתה ומכל ילדי הכיתה בני המתוק היחיד שהוזמן להתכבד מהקציצות של הילה .בני שהיה מנומס אכל וסבל מהקציצה בשקט כדי לא להביך אותה.
ועוד היא מוסיפה ומתארת איך הילד נהנה מהקציצות ורומזת באמירה הזאת שאני אימא מרעיבה -והיא המלאך המושיע. אני היא אומרת מוכנה אפילו כל יום להביא קציצות לילד".
מבירור נוסף שעשיתי עם הילד הוא סיפר לי את המקרה שאפילו לא יחס לו חשיבות ורק זכר שהיו קציצות מגעילות …הזהרתי את בני שהילה מאיימת להביא לו כל יום קציצה מגעילה.

ומיד לאחר הפגישה הגיע צוו זימון לבית המשפט….

להלן בקשתם של פקידי סעד לחוק הנוער: איציק מעוז, ורותם אלבז לתלוש ילדיה של ש' מחזקתה לתקופה ממושכת ללא נזקקות, וללא ניסיון משמעותי לסייע למשפחה בקהילה 

פקידי סעד איציק מעוז ורותם אלבז - מבקשים לתלוש ילדים מביתם ללא נזקקות וללא ניסיון ממשי לסייע בקהילה
פקידי סעד איציק מעוז ורותם אלבז – מבקשים לתלוש ילדים מביתם ללא נזקקות וללא ניסיון ממשי לסייע בקהילה


קישורים:

הוצאת ילדים מחזקת אביהם בניגוד לחוק ולכללים בדלתיים סגורות – לשכת רווחה כרמיאל, שופטת הנוער היאם קרוואני ושופט העליון עוזי פוגלמן – יולי 2011 – רע"א 5413/11 – א' – מדובר באב לשלשה ילדים אשר ילדיו הוצאו מחזקתו ללא נזקקות, דיון בוועדת החלטה, תסקיר, או שמיעת דעתו ודעת ילדיו. השופטת היאם קרוואני ולשכת הרווחה כרמיאל בראשות שולה מנחם קיבלו החלטות בניגוד לחוק ולכללים תוך שהן מנצלות את החיסיון והדלתיים הסגורות של הדיונים והחלטות בתי משפט לנוער. קרוואני ושולה גרמו למשפחה עוגמת נפש נזקים נפשיים וכלכליים ע"פ גישות פרנואידליות של הרווחה ובתי משפט לנוער בשם טובת הילד לתפיסתן…

קלונם של פקידי הרווחה – סיפורה של נערה נמלטת מהשירותים החברתיים בעיריית כרמיאל – אפריל 2010 – סיפורה של נערה שנאלצה להימלט לתורכיה מציפורני רשויות הרווחה בעיריית כרמיאל. כדי להציל את גופה ונפשה. מתוך הבלוג "והרי אני היום שנה אחרי" – שלום, שמי ס', בת 15, נמלטת רווחה. לפני כפחות משבוע, חגגתי עם משפחתי המדהימה שנה ליום בו ברחתי מפנימיית "טוביה" בקיבוץ הרדוף, פנימייה טיפולית שיקומית כביכול אשר מנוהלת כיום ע"י משרד הרווחה…

פשעי הפסיכיאטריה והרווחה – חלק א – מונולוג של נערה נמלטת – המאמר פשעי הפסיכיאטריה והרווחה – מונולוג של נערה נמלטת , חנה איסלר , אוקטובר 2009 – היא פנתה ליועצת בבית הספר לאחר שנתקלה בקשיים חברתיים. מאז סבלה מייסורים: תרופות בקשירה, אלימות ופנימיות מבודדות.

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה – מונולוג של נערה נמלטת – חלק ב – המאמר פשעי הרווחה והפסיכיאטריה – מונולוג של נערה נמלטת – חלק ב , חנה איסלר , news1 , אוקטובר 2009 – לאחר שאושפזה בכפייה ב"הדרכת הילד", מחלקה פסיכיאטרית סגורה לילדים בביה"ח בנהריה ובפנימייה האנתרופוסופית בהרדוף, והבינה כי לא תוכל לשחרר עצמה מכבליהם אלא על-ידי מנוסה, הצליחה הנערה לצאת אל החופש עתה, כל שנותר, הוא השאלות המתמיהות על רמיסת זכויות האדם והילד בישראל

המראת חירום – סיפורה של נערה מצטיינת, בת לאם חד הורית בכרמיאל, שנרדפה ע"י הרווחה ואושפזה בכפייה במחלקה פסיכיאטרית, עד שנאלצה לברוח מהארץ – חלק א, חלק ב , חלק ג , חלק ד , חלק ה – המראת חירום – אוקטובר 2009, סיפורה של נערה בת לאם חד הורית בכרמיאל, שנרדפה ע"י הרווחה ואושפזה בכפייה במחלקה פסיכיאטרית, עד שנאלצה לברוח מהארץ, כדי להגן על עצמה מבאר השחת של רשויות הרווחה והפסיכיאטריה במדינת ישראל.

עיריית כרמיאל מינהל הרווחה – הפקרת קטין בבית המעצר קישון – סיוט לכל החיים – ערוץ 1 , יומן , ינואר 2010 – זה התחיל במכות שהיכו שוטרים את ש', בן 17 מכרמיאל, שנחשד בהחזקת גרם אחד של מריחואנה. זה נמשך באונס קבוצתי בתא המעצר בקישון, וברציעת אוזנו של הנער. הפרשה נחקרת בימים אלו במחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים. מנחם הדר מביא תעוד קשה על הפקרה של אדם לסיוט שימשך כל חייו.

סיפורה של אם חד הורית שעובדי הרווחה בכרמיאל בראשותה של שולה מנחם ניסו לקרוע ממנה את ילדיה – אוקטובר 2009 – סיפורה של אם חד הורית מכרמיאל אשר נקלעה למצב כלכלי קשה, ושירותי הרווחה בעיריית כרמיאל בראשותה של שולה מנחם, פעלו בדרכי אלימות ביורוקרטית על מנת להוציא את ילדיה מחזקתה. – האם מתארת ביקורי הבית נוראים ומפחידים של העובדים הסוציאליים, איומים בנוכחות הילדים לקחת אותם ממנה, ועל עלילות השקר של עובדי הרווחה. – למרות היותה אמא מסורה האוהבת את ילדיה, והם אוהבים אותה, עשו העובדים הסוציאליים כל שביכולתם לפרק את המשפחה.

איתמר לוין, בית משפט לנוער, הוצאת ילדים מהבית, חובת הנמקה, חותמת גומי, ניצנה בן דוד

דרכי רמיה שופטת הנוער ניצנה בן דוד – צוותה לתלוש ילדים מביתם למכלאות הרווחה ללא הנמקה

המאמר מקצה השיפורים של השופטת ניצנה בן-דוד  , יולי 2013 , news1 , איתמר לוין

שופטת הנוער ניצנה בן-דוד הורתה להוציא ילדים מידי אמם ולא נימקה את ההחלטה. לאחר שהוגש ערעור שתקף את העדר ההנמקה, טענה בן-דוד שטעות סופר גרמה לכך שבפרוטוקול לא נאמר שהנימוקים יישלחו בנפרד. ביהמ"ש המחוזי התייחס לטענה זו בספקנות רבה
שופטת בית המשפט לנוער באשדוד, ניצנה בן-דוד, הורתה על הוצאת ארבעה ילדים ממשמורת אמם ולא נימקה את ההחלטה. למחרת טענה בן-דוד, כי הבהירה לצדדים שהחלטה מנומקת תימסר מאוחר יותר – אך בית המשפט המחוזי בבאר שבע מתייחס לכך בספקנות רבה. כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי News1.

מדובר בארבעה ילדים להורים גרושים, שהמשמורת עליהם מצויה בידי אמם. פקידת הסעד (לחוק הנוער) ביקשה להוציאם מידי האם, וב-9.7.13 נענתה בן-דוד לבקשה בהחלטה לקונית: "לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים שוכנעתי לקבל עתירת פקידת הסעד ואני מורה על הוצאת הקטינים ממשמורת המשיבה למשמורת הסעד ושילובם במרכזי חירום". בהמשך ההחלטה נתנה בן-דוד הוראות בנוגע למקומות בהם ישולבו הילדים ולהמשך הדיון בנושא.

אביהם של הילדים הגיש בו ביום ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע וביקש שהם יימסרו לידיו. בין היתר טען האב, באמצעות עו"ד יוסי נקר, כי ההודעה על הדיון נמסרה לו רק ב-8.7.13 אחרי הצהריים, כך שלא היה סיפק בידו להשיג ייעוץ משפטי והוא נאלץ לייצג את עצמו. נקר מעיר, כי מדובר בהתנהלות שיטתית של שלטונות הרווחה, המוכרת לו מבתי משפט שונים ברחבי הארץ. בערעור גם הועלתה הטענה נגד העדר ההנמקה בהחלטה מאותו יום.

למחרת הגשת הערעור, 10.7.13, עיכבה בן-דוד ב-48 שעות את ביצוע ההחלטה. בין היתר טענה בן-דוד, כי היא התרשמה שהאב מסכים להחלטה להעביר את ילדיו למרכזי חירום "ולפיכך לא ניתנו נימוקי החלטה לאלתר. המותב הבהיר לצדדים כי החלטה מנומקת תישלח לצדדים. מחמת טעות סופר עובדה זו לא נרשמה בפרוטוקול". דברים אלו נכתבו, כאמור, לאחר הגשת הערעור.

שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, נחמה נצר, התייחסה לכך בהחלטתה בערעורו של האב: "ייתכן שהיה מקום לומר כי ההליך בבית המשפט לנוער לא היה תקין באופן מלא וכי אין זה סביר שהחלטה כה גורלית תינתן ללא כל הנמקה". בן-דוד אכן נתנה ב-10.7.13 שתי החלטות, שאחת מהן משתרעת על פני שישה עמודים ובמסגרתה נכללים הנימוקים, ממשיכה נצר. ההחלטה המקורית "היא החלטה קצרה, חסרת נימוק ואין בה אפילו אמירה המתקרבת לראשית הנמקה".

נצר מוסיפה, כי גם אם בן-דוד סברה שהאפשרות היחידה היא להעביר את הילדים מאמם לידי רשויות הרווחה, עדיין היה עליה לנמק אותה בו במקום ולא לאחר מכן. זאת, "במיוחד כאשר אין בהחלטתו [של ביהמ"ש לנוער] מיום 9.7.13 משום רמז כי בכוונתו לציין את נימוקי ההחלטה בהחלטה נפרדת".

למרות פגם זה, דחתה נצר את ערעורו של האב, באומרה שכרגע אין מנוס ממנה למרות הצער והכאב הכרוכים בכך. עם זאת, הורתה נצר לבית המשפט לנוער לבחון שוב את המצב בתוך חודש ובין היתר לבדוק האם ניתן להעבירם לידי אביהם.

קישורים:

דרכי הרמיה של השופט שמואל בוקובסקי – רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות – בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון – נובמבר 2006 – שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות…

שופטת נוער רות בן חנוך – ניהול משפט ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים – נובמבר 2009 – שופטת הנוער רות בן חנוך האריכה צו חירום להוצאת ילדים מביתם בכפייה למרכז חירום ויצו הדסים שהוצא ע"י פקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי, ללא נזקקות, בניגוד לקביעת בית משפט עליון. השופטת מודעת לעובדה כי אינה רשאית כלל לדון בתיק היות והוא נידון בבית משפט לענייני משפחה, והיא קובעת נזקקות בפברואר 2009 ומאריכה את כליאת הילדים במרכז חירום עד סוף יוני 2009. לבסוף השופטת רות בן חנוך מדיחה עצמה מלדון בתיק ע"פ סעיף 6ז לחוק בתי משפט לענייני משפחה…

שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער – מרץ 2009 – בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה…

שופטת רות בן חנוך – בית משפט לנוער – החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו"ד ותרגום ראוי – שופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך החליטה להוציא ילדים מביתם לפנימיות, ללא שהיו מיוצגים ע"י עו"ד בבית המשפט, למרות התנגדותם והתנגדות אימם, וחרף היותם עולים חדשים, אימם אלמנה מאובחנת כלוקה במחלת נפש. תרגום מהלך המשפט בפני האם היה חלקי…

בית משפט לנוער, גלית מור ויגוצקי, דלתיים סגורות, שחיתות, שיקולים זרים, תלונה נגד שופט

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות

גלית מור ויגוצקי - שימוש בעלילה ורוכלות למניעת חשיפת פשעי משרד הרווחה בבתי משפט לנוערמרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות.

האמא ביקשה כי יתלווה אליה מר י' המכיר את התחום הואיל ואינה מכירה את ההליכים והכללים המקובלים בבתי משפט לנוער (החלטות ופסקי דין אינם מתפרסמים) וידה אינה משגת מאות אלפי שקלים להגן על בתה מפני סברותיה ודעותיה של פקידת הסעד לחוק הנוער, ומערכת של שופטים, עובדות סוציאליות, "מומחים ומאבחנים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים

גלית מור ויגוצקי הורתה כי מר י' יצא מאולם הדיונים בגלל ה"חיסיון, דלתיים סגורות, ואיסור פרסום" לטענתה. בנוסף טענה גלית מור ויגוצקי כי מר י' עובר באופן קבוע על חוק לשכת עורכי הדין ומתייצב במייצג בניגוד לחוק.

מהתנהגותה של גלית מור נודף ריח של מעשה רמיה, טיוח, פחד משקיפות וגרימת נזק לפרט למשפחה ולחברה:

הוצאת המלווה מר י' מהאולם בתרוצים שקריים – חוק הנוער סעיף 24 איסור פרסום קובע: הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים … אלה דינם מאסר שנה אחת או קנס …1. המפרסם שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לקטין, ובין בדרך אחרת, באופן או בנסיבות שיש בהם כדי לגלות אחד מאלה…
מר י' לא פרסם מאומה אודות הקטין ולא עשה דברים אלו בעבר, ואינו מתכוון לעשות זאת בעתיד, ואינו עונה לקריטריונים בחוק הנוער הפוסלות אותו מלהשתתף בדיון. גלית מור ויגוצקי הציגה בצורה מעוותת הוצאת מר י' מאולם הדיונים עקב פרסומים.

ויגוצקי הציגה בצורה מעוותת התנהלות הדיון בדלתיים סגורות בבית משפט לנוער – לא קיים חוק הקובע התנהלות דיון בית משפט לנוער בדלתיים סגורות. חוק בתי המשפט סעיף 68.ה.1 קובע כי דיונים בבתי משפט לענייני משפחה יתנהלו בדלתיים סגורות אולם השופט רשאי להכניס לאולם הדיונים מי שיחפוץ.

ויגוצקי משתשמשת בשיטת הרוכלות מעלילה נגד מר י' – גלית מור ויגוצקי מעלילה נגד מר י' "עובר באופן קבוע על חוק לשכת עורכי הדין ומתייצב בבתי משפט שוני כמייצג בניגוד לחוק…". בהעדר סיבה הגיונית לאפשר למר י' להשתתף בדיון ע"פ רצון בעלת הדין, וע"פ חוק משתמשת גליצ מור ויגוצקי בשיטת הרוכלות והרכלנות בשוק ומנסה למכור עלילת שווא נגד מר י'.

סוף דבר
גלית מור ויגוצקי פחדה שמא פשעי משרד הרווחה נגד הציבור יחשפו ולכן הורתה כי מר י' יצא מהאולם. מדובר במערכת מושחתת של פקידי רווחה, שופטי נוער, ו"מומחים" העובדת בחיסיון, ללא ראיות, ומדברת בשפה אחת, מנותקת מהציבור ורצונו. מערכת הרווחה ובתי משפט לנוער עושקת הורים וסוחרת בילדיהם לסחר בפנימיות, אומנה, אימוץ תקציבי ממשלה, ותרומות. "מה שאינו פומבי חייב להיות מושחת" חידד הנשיא לנדוי בעניינים אלו, ויפה אמירתו לאולם הדיונים של השופטת גלית מור ויגוצקי.

ת1ת2

פלייליסט – שופטת גלית מור ויגוצקי מטייחת בכנס זכויות הילד, ותפיסה מעוותת לשלוח ילדים לאימוץ



קישורים

רשויות הרווחה רצחו את רעות איש שלום רעות איש שלום היא דלית בספרה של מילי מאסס "בשם טובת טובת הילד", הובלה באכזריות להרצחה ע"י פקידי סעד, ושופטים לענייני משפחה ונוער. השיטות הרצחניות של רשויות הרווחה בחטיפת ילדים טרם היוולדם…

הבשורה על פי חביבי – המדיניות המעוותת של משרד הרווחה – אוקטובר 2010 – ויולט וחיים חביבי עלו לכותרות לפני כארבע שנים, כשהתבצרו בכנסיית הבשורה בנצרת. הם מחו על כך שילדיהם נלקחו בידי רשויות הרווחה בירושלים, והציתו מהומות של תושבים שחשבו כי מדובר בפיגוע. רשויות הרווחה רדפו באובססיביות אחרי משפחת חביבי במשך שנים.

המורשת הבזויה של משרד הרווחה – סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה – הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" – יאנה פבזנר / מוסף לשבת 02.04.10 , ידיעות אחרונות , צילום: חיים הורנשטיין.

עלילות ומעללי רשויות הרווחה נגד הפרט והמשפחה – פרשת כרם נבות מול דרכי פעולת פקידי סעד – בפרשת נבות (מלכים א, כא) מבטיחה איזבל לתת לאחאב המלך את כרם נבות. איזבל אשת המלך שולחת מכתבים בשמו לזקני יזרעאל שישפטו אותו משפט שקר. במשפט נבות מעידים נגדו שני בני בליעל על כך ש"בֵּרַךְ אֱלֹקים וָמֶלֶךְ", כלומר קילל את האל ואת המלך אחאב. נבות מוצא להורג בסקילה…

בית משפט לנוער, הוצאת ילדים מהבית, חוק הנוער, לורי שם טוב, מדיניות משרד הרווחה, פקידת סעד, פקידת סעד לחוק הנוער

הנוקשות האטימות והסתרת הפנים של בג"צ כלפי המוחלשים – בג"צ תחת פקידי סעד – פרוקצ'יה, סלים ג'ובראן, רובינשטיין

מרץ 2010 – מה קורה בוקר אחד כשפקידת הסעד לחוק הנוער "סבורה" כי ילדיך בסיכון, לוקחת אותם ממך למקום חסוי, לא מאפשרת לך לראותם מעל שנתיים מאחר והיא "סבורה" כי המפגשים לא עולים יפה, ודורשת כי תעבור אבחון וטיפול אצל מטפל שהיא תקבע (ואתה תשלם כמובן הרבה כסף), ואין לה בדל ראיה נגדך, ובתי משפט לנוער רואים המלצותיה כסוף פסוק (חותמת גומי).

התשובה ברורה: אתה עותר לבית משפט הגבוה לצדק (בג"צ) על מנת שיבדוק אם יש הצדקה לחריצת דין בענייני נפשות על סמך "סברותיה" של פקידת הסעד, ללא תשתית ראייתית או עובדתית
ומה תשובתו של בג"צ (פרוקצ'יה, ג'ובראן, רובינשטיין), האם בג"צ יחקור את העובדות והראיות וההיגיון לפיו פעלה פקידת הסעד או שמא יפעל כפתי, (ראש קטן) ויקבל את סברותיה כסוף פסוק.
מדובר באמא ל' אשר פקידים בלשכת הרווחה גבעתיים לקחו את ילדיה למרכז חירום מאחר ו"סברו" כי הילדים בסיכון. האמא טובה, ללא רבב, עובדת מאז ומעולם. גורמי הרווחה פעלו בנוקשות ובאכזריות כלפי האם וילדיה ומנעו מהם להיפגש כשנתיים, ונתקו את הקשר בין האם לילדיה לחלוטין. האם פנתה לבג"צ לבטל החלטות פקידי הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער הואיל ואין בדל ראיה נגד האם או נגד ילדיה, או עובדה לפיה ניתן להסיק כי הילדים בסיכון.
תשובת בג"צ:
"גורמי המקצוע סברו כי נשקפת לקטינים סכנה תכופה אם ישארו במשמורתה של העותרת … טוב תעשה העותרת אם תשתף פעולה עם המומחה שמינה בית המשפט לענייני משפחה, כך שניתן יהיה להתחיל מסלול טיפולי לחידוש הקשר בינה לבין הקטינים"
במילים אחרות בג"צ לא רק שפועל כפתי וקונה את כל "סברותיה" של פקידת הסעד, אלא מכין מלכודת קטלנית נוספת חדשה להמשך התלות בפקידת הסעד ומומחה מטעמה, שיזהר מאוד לא להיחשב כגורם מקצועי שאינו משתף פעולה עם פקידת הסעד, שהרי מי ימצא לו לקוחות מוחלשים ואומללים בעתיד.
קישורים:

בית משפט לנוער, הוצאת ילדים מהבית, הכרזת נזקקות, חוק הנוער, מדיניות משרד הרווחה, פקיד סעד

חוק הנוער טיפול והשגחה – סמכויות פקידת הסעד

חוק הנוער, מערכות השלטון והמשפט, מספקים מזה שנים רבות לפקידי הסעד ברשות המקומית סמכויות-על, גיבוי, ותמיכה ללא סייג, כאשר המטרה כביכול הנה הגנת הקטין. לכאורה בעיית הפשיעה בקרב בני הנוער, הייתה אמורה לחלוף מהארץ. אולם ההפך קורה, נתוני משרד הרווחה מצביעים על הידרדרות מתמשכת במצבם של הקטינים, עלייה של 12% במספר חקירות ילדים , ירידה בגיל הנוער הצורך סמים ואלכוהול, עלייה בעוני, פשיעה, פערים חברתיים, ועוד. משרד הרווחה דורש עוד ועוד תקנים, תקציבים ומשאבים.
.
פקיד הסעד הוא עובד עירייה

חוק הנוער (טיפול והשגחה) סעיף 1 קובע כי פקיד הסעד הוא "כמשמעותו בחוק בסעד התשי"ח ". חוק הסעד קובע כי פקיד הסעד הנו "עובד סוציאלי ששר העבודה והרווחה מינהו פקיד סעד לעניין חוק זה".
במדינת ישראל קבע משרד הרווחה כי פקיד הסעד יהיה עובד סוציאלי בלשכת הרווחה של הרשות המקומית. פקיד הסעד כפי שיובהר להלן הנו בעל סמכויות נרחבות, ויש טעם לפגם כי בכירי הרשות המקומית יהיו ממונים עליו. נכון לאוגוסט 2009 ישנם כ-30 ראשי ערים ובכירים הנחקרים במשטרה על עברות חמורות, ואנשים אלו הנם ממונים על פקידי הסעד החורצים גורלות של משפחות. מפכ"ל המשטרה התנגד למשטרה עירונית הכפופה לראשי ערים, וטען כי משטרה כזאת היא פגיעה בדמוקרטיה. פקידי הסעד הם המשטרה העירונית הסוציאלית הכפופה לראשי הערים מזה שנים רבות.
.
בית משפט לנוער – הליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות או הוכחות
אחד העקרונות המנחים את מערכות המשפט בעולם הוא האובייקטיביות. כלומר השאיפה היא כי באירוע (תיק) אשר ישפט ע"י שופטים, ופרקליטים שונים, פסק הדין יהיה זהה. לשם כך ישנו הליך מסודר ופומבי, המחייב בסיס ראייתי.
בבתי משפט לנוער ומשפחה אין הדבר כך. בתי משפט אלו מנוהלים בדלתיים סגורות הרחק מהביקורת הציבורית. הראיות הנן חסרות משמעות משום שחוק הנוער קובע כי הבסיס לפיו יחליט בית המשפט הנו מה שפקיד הסעד סבור. בתי משפט לנוער ומשפחה רואים את המלצות פקיד הסעד כסוף פסוק, כך שניתן לומר כי בתי משפט אלו אינם סמכות שופטת, אלא מאשרת את המלצות פקידי הסעד.
.
חוק הנוער – מופעל על אוכלוסיות מוחלשות
משרד הרווחה פועל בחיסיון ומשתדל להסתיר מהציבור פילוח של אוכלוסיות היעד של פקידי הסעד. בד"כ אלו אימהות חד הוריות, יוצאי מדינות חבר העמים, ויוצאי אתיופיה. הנוער בסיכון הנדרש טיפול אינו בהכרח מאוכלוסיות אלו, אך פקידי הסעד יודעים כי יתקשו להתמודד עם אוכלוסיות אלו, לכם הם בוחרים ל"טפל" באוכלוסיות החלשות. יובהר בנוסף כי בישראל לא קיים חוק זכויות הילד, המשמעות היא כי נער המורחק מביתו הנו נטול זכויות וכפוף למרותם של פקידי הרווחה.

סעיף 2 – כל קטין הוא קטין נזקק
.התבוננות בסעיף 2 לחוק הנוער מעלה תהיות האם כל קטין נזקק?, לדוגמא סעיף 2 (6) קובע כי אם שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת הקטין נזקק. לדוגמא ילד ששיחק כדורגל ושבר רגלו, בית משפט לנוער יכול להכריז עליו "נזקקות" לפי חוק הנוער ולהעבירו לטיפול והשגחת פקידת סעד לחוק הנוער.

סעיף 11 – אמצעי חירום: הוצאת ילד מביתו ומשפחתו ללא הוכחות או ראיות
סעיף 11 בחוק הנוער קובע כי במידה ו"פקיד-סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא נזקק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לדעתו, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט".
כלומר פקיד הסעד יכול להוציא ילד מביתו ומחזקת הוריו בכל עת שיחפוץ, אם הוא סבור כי הילד בסכנה. פקיד הסעד אינו נדרש להציג ראיות או הוכחות כי הילד בסכנה.
לאן לוקח פקיד הסעד את הילד שהוציא מביתו? – חוק הנוער מאפשר לפקיד הסעד להציב את הנער בכל מקום שיראה לנכון ואינו קובע מקום כלשהו. בד"כ פקיד הסעד יציב את הילד במרכז חירום.
.
סעיף 12 – החלטות ביניים: הארכת צו החירום של פקיד הסעד ללא הקטין, הוריו או דוח כלשהו.
סעיף 12 בחוק הנוער מאפשר ל"בית המשפט, בהחלטת-ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי-חירום שננקטו לגביו על ידי פקיד-סעד; החלטת-ביניים כאמור תפקע כעבור שלושים יום מיום הינתנה אם לא הוארכה תקופת-תקפה כאמור בסעיף 14".
בתי משפט לנוער רואים את המלצותיהם של פקידי הסעד כסוף פסוק ואינם כפופים לבסיס ראייתי כלשהו להוציא את הילד מביתו לחודש או יותר. סעיף 12 בחוק מאפשר לבית משפט לנוער להאריך את הצבת הקטין מחוץ לביתו בחודש נוסף ללא נוכחותו, נוכחות הוריו, או תסקיר כלשהו.
מדובר בסמכויות מרחיקות לכת העומדות בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. יוזכר כי פקיד הסעד הנו עובד עירייה, ולעתים פועל ע"פ שיקולי העירייה.
.
סעיף 3 – דרכי טיפול והשגחה: הכרזת נזקקות
הכרזת הנזקקות היא העברת סמכות בית המשפט על הקטין, לקבוע טיפול עבורו או אחראי אחר עבורו מלבד הוריו. הכרזת הנזקקות אינה כפופה גם היא לראיות, או הוכחות אלא ע"פ מה שפקיד הסעד סבור. הכרזת הנזקקות מאפשרת לבית משפט לנוער:

  • לתת לקטין או לאחראי עליו כל הוראה הנראית לבית המשפט דרושה לטיפול בקטין או להשגחה עליו כולל לימודיו, חינוכו ושיקומו הנפשי;
  • להעמיד ידיד לקטין שישמש גם יועץ לאחראי עליו ולקבוע סמכויותיו ותפקידיו;
  • להעמיד את הקטין תחת השגחתו של פקיד סעד;
  • להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול כמשמעותם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971.
  • להורות כי הקטין ייבדק או יטופל לפי סעיפים 3ב עד 3ז.
  • להורות על מסירת תוצאה חיובית של בדיקה לגילוי נגיפי איידס בקטין, לאחראי עליו.

זכויות הקטין
חוק הנוער, מערכות השלטון והמשפט, מספקים מזה שנים רבות לפקידי הסעד ברשות המקומית סמכויות-על, גיבוי, ותמיכה ללא סייג, כאשר המטרה לכאורה הנה הגנת הקטין.
אולם לא קיים חוק המקנה זכויות לקטין שהורחק מביתו, כגון: היכן ילון, מה יהיה סדר יומו, סל הטיפול, תזונה, שעות פנאי ועוד. הקטינים במוסדות הרווחה נמצאים במצב של סיכון, רחוק מהעין הציבורית. מוסדות אלו פועלים ללא פיקוח, וללא שקיפות.
מדינת ישראל התחייבה ע"פ אמנה בינלאומית לזכויות הילד לחוקק חוק לזכויות הילד עוד משנת 1991 אולם טרם עשתה מאומה בנדון, לפיכך חוק הנוער הנו בניגוד לאמנת זכויות הילד.
.
פקידי סעד לחוק הנוער – השיטה שקרסה
לכאורה בעיית הפשיעה בקרב בני הנוער, הייתה אמורה לחלוף מהארץ. אולם ההפך קורה, נתוני משרד הרווחה מצביעים על הידרדרות מתמשכת במצבם של הקטינים, עלייה של 12% במספר חקירות ילדים , ירידה בגיל הנוער הצורך סמים ואלכוהול, עלייה בעוני, פשיעה, פערים חברתיים, ועוד. משרד הרווחה דורש עוד ועוד תקנים, תקציבים ומשאבים.
משרד הרווחה כשל בטיפול בבני הנוער, ומאבד מיום ליום את אמון הציבור. במקום להפיק לקחים, לעבוד בשקיפות, לצמצם ואף לבטל את סמכויות פקיד הסעד, המשרד ממשיך במדיניותו הכושלת.

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג משקר באובססיביות בעניין הוצאת ילדים מהבית

קישורים:

  • המורשת הבזויה של משרד הרווחה – סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה – הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" … שלושה אחים נשלחו למעון מקי"ם לילדים מפגרים, למרות שהיו בריאים לחלוטין. שלושתם מספרים שנאנסו שם על ידי מדריכים וחוסים אחרים בעקבות תחקיר שפורסם בידיעות אחרונות על המעון נחשפות עדויות חדשות וגם הוכחות: למשרד הרווחה, שהיה אחראי על מקי"ם, זרמו במשך שנים דיווחים על מה שמתרחש בין קירותיו. זה לא עצר את הזוועה…