הוצאת ילדים מהבית, חדשות, יניב מויאל, לשכת הרווחה אבן יהודה, עובדת סוציאלית לחוק הנוער, פקיד סעד לחוק הנוער, פקידת סעד לחוק הנוער, פשעי משרד הרווחה, פשעים נגד האנושות, פשעים נגד האנושיות, קרן ברקאי ינאי

קרן ברקאי ינאי – דיוקנה של עובדת סוציאלית לחוק הנוער: תולשת הילדים מהבית ונעלמת

פברואר 2017 – קרן ברקאי ינאי – דיוקנה של עובדת סוציאלית לחוק הנוער – תולשת הילדים מהבית ונעלמת.

10 דקות המתנה וניתוק לשכת רווחה אבן יהודה

עו"ד יניב מויאל, המטפל בתיקי משפחה וחוק הנוער טיפול והשגחה, מנסה כבר שבוע ימים לשוחח עם עו"ס לחוק הנוער קרן ברק ינאי, לשכת רווחה אבן יהודה בעניין ילד שהוצא ממשמורת הוריו למוסד. לשווא.

ללקוחות של יניב מויאל לקחו את הילד ממשמורתם, והוא מנסה להשיג את העו"ס, אולם זו אינה חוזרת להודעות טלפוניות המושארות לה, מתעלמת מפקסים שנשלחו אליה, והשיא הוא מהיום: המתנה של 10 דקות כשבסופו של דבר השיחה נותקה.

עו"ד יניב מויאל ניסה לשוחח טלפונית עם עו"ס קרן ברק ינאי, משבוע שעבר בימים א-ה בשעות עבודתה: 12:30 – 09:00, אולם הגברת לא נמצאת במשרד.

מדובר בעובדות סוציאליות ללא בושה. תולשות הילדים ונעלמות.

חדשות, יניב מויאל, ליאת רייס, מוטי לייבל, ניתוק ילדים מהוריהם, עובדת סוציאלית לחוק הנוער, פקיד סעד לחוק הנוער, פקידת סעד לחוק הנוער, פשעי משרד הרווחה, פשעים נגד האנושות, פשעים נגד האנושיות

ליאס רייס ניתקה חצי שנה ילד מאימו בדרך רמיה

18 בנוב׳ 2016  –  עו"ס ליאת רייס גרמה לאישפוז פסיכיאטרי כפוי של קטין במוסד פוסט אישפוזי,

ושיקרה בבית משפט שהילד יצא לאחת החופשות, והעיתונאי מוטי לייבל, הגיע אליו לביתו והרעיל את הילד נגד משרד הרווחה, ולאור זאת היא לא מאפשרת לקטין מזה שישה חודשים לצאת לחופשה או לראות את אימו.

העיתונאי מוטי לייבל, לא פגש את האמא או בנה מעולם, לא שוחח איתה ולא הכיר אותה, עד ליום 17/11/16, עת הגיע לבית המשפט המחוזי לוד, לתת עדות על שקריה של העו"ס.

המשפחה מיוצגת על ידי עו"ד יניב מויאל.

הוצאת ילדים מהבית, הכרזת נזקקות, חוק הנוער, לשכת רווחה, נזקקות, עובדת סוציאלית לחוק הנוער, פקיד סעד לחוק הנוער, פקידת סעד לחוק הנוער, צו חירום

פקידת סעד לחוק הנוער

פקידת סעד לחוק הנוער או עובדת סוציאלית לחוק הנוער היא עובדת סוציאלית, פקידה המועסקת בלשכת הרווחה ברשות המקומית אשר חוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק לה סמכויות נרחבות לקביעת הטיפול בקטינים. הדיון ע"פ חוק הנוער מתקיים בבית משפט לנוער.

חוק הנוער טיפול והשגחה סעיף 3 מעניק לפקידת סעד לחוק הנוער שלל סמכויות על קטין נזקק הכוללות הוצאתו ממשמורת הוריו וקביעת מקום הימצאו, קביעת קביעת מקום לימודיו, טיפול נפשי ועוד. חוק הנוער מגדיר קטין נזקק בסעיף 2 הכולל אי מסוגלות ההורה לגדלו, הקטין בסכנה, נתון להשפעה רעה ועוד…

סעיף 11 לחוק הנוער קובע כי היתה עובדת סוציאלית לחוק הנוער סבורה כי הקטין נזקק היא יכולה להוציאו מביתו בצו חירום  למשך שבוע ללא מעורבות בית המשפט. ניתן להאריך צו החירום ב- 30 יום נוספים בבית משפט לנוער ע"פ סעיף 12 גם ללא נוכחות ההורים.

פקידות הסעד לחוק הנוער הן מעין אפוטרופוסיות על הקטין שהוציאו מהבית למרות שהן צד בהליך. הן קובעות מקום הימצאו ומציגות אותו בפני מומחים ומאבחנים בפני ועדות החלטה ובפני בית המשפט. הן קובעות ומפקחות על המפגשים בין הקטין להוריו ויכולות לכוון ההליך השיפוטי כרצונן וגם לשלוח הקטין להליך האימוץ הסגור.

מערכת הרווחה העניקה לפקידות הסעד לחוק הנוער סמכויות סטטוטוריות. הן צד בהליך בבית המשפט ומצד שני הן קובעות מקום הקטין, הטיפולים שיעבור, מפגשים עם ההורים, ומציגות את הקטין בפני מומחים ומטפלים.

לפקידות הסעד לחוק הנוער אין הכשרה משפטית כלשהי ע"פ חוק ולכן בית המשפט אינו מבקש מהן ראיות או הוכחות להמלצותיהן ורואה בהמלצות אלו סוף פסוק. ההליך כולו מתנהל בדלתיים סגורות והן מגובות ע"י הממונים, ועדות ההחלטה ואיגוד העובדים הסוציאליים.

פלייליסט – הוצאת ילדים מהבית

אלימות עובדים סוציאליים, טיפול משפחתי, טיפול סוציאלי, לשכת הרווחה, פקידת סעד לחוק הנוער, שושי קירשנברג

שושי קירשנברג – דיוקנה של עובדת סוציאלית בלשכת הרווחה

נובמבר 2015 – שושי קירשנברג פקידת סעד לחוק הנוער בעלת סמכויות סטטוטוריות להוצאת ילדים מביתם ומשפחת במחשכים ללא ראיות וקביעת מקום הימצאת והסדרי ראיה עם ההורים.
שופטים בבתי משפט לנוער רואים בהבלי פיה סוף פסוק. רשויות הרוווחה החליטו להיטפל אליכם? שושי קירשנברג – דיוקנה של פקידת הסעד בלשכת הרווחה שתנהל את חייכם.

שושי קירשנברג פק"ס לחוק הנוער לשכת רווחה גבעתיים – "טיפולים" בלשכת הרווחה.
קירשנברג חטפה לאמא נ"י את בנה מבית הספר, וכשהאמא הגיעה למשרד הרווחה לברר היכן בנה נמצא, קירשנברג השתוללה על האם.
שימו לב להופעה המוזנחת של פקידת הסעד, למבט הקפוא מזרה האימה, הנפת ידיים ואצבעות, הבעת פטרוניזם.
פקידת הסעד פתחה את אצבעות ידיה וחשפה ציפורניה, אחר כך קימצה את כף היד לאגרוף תוך הנפתו מול האם.
תופעת בלעם – הנפת יד לשמיים, כביכול יודעת עליונים.
שושי קירשנברג פקידת סעד מופרעת חולת נפש.
איזה עורך דין או הורה יכול לשבת מולה?
שושי קירשנברג חולת הנפש היא זו שמחליטה על עתיד ילדי גבעתיים.
בתי המשפט רואים את הבלי פיה ורעל שפתיה כסוף פסוק.
היזהרו מרשויות הרווחה!

ג'נוסייד, ילדי עובדים זרים, ילדי פליטים, לשכת הרווחה תל אביב, עובדת סוציאלית לחוק הנוער

נרי מנור עובדת סוציאלית לחוק הנוער מציגה ג'נוסייד

דצמבר 2014 – לשכת הרווחה תל אביב – עובדת סוציאלית לחוק הנוער נרי מנור מציגה כיצד מדינת ישראל מעבירה ילדים מרשותם של מבקשי מקלט ועובדים זרים, לרשויות הרווחה מבלי שנעשה מאמץ כלשהו לאתר את ההורים ולברר דעתם או ע"י גירוש ההורים. וזאת בניגוד לאמנת האו"ם בדבר מניעת רצח עם (ג'נוסייד) הקובעת (סעיף 2.5): השמדת-עם פירושה… העברת ילדי הקבוצה לקבוצה אחרת בדרך כפייה

הפשע נעשה כביכול מתוך כוונה טובה בשם טובת הילד ואולם העובדות מדברות בעד עצמן. מדובר בתופעה שאינה חדשה ומזכירה את פרשת ילדי תימן שנעלמו.
התנהלות משרד הרווחה מתבצעת בדלתיים סגורות ללא ראיות מול אנשים אומללים מבקשי מקלט בעלי קשיי שפה שקל לחטוף מרשותם את ילדיהם אופן מניפולטיבי וביורוקרטי.

העוגן של הילד הם הוריו אולם עובדת סוציאלית נרי מנור משיקולי תאוות בצע עמותות הרווחה המופרטות תולשת הילדים מהעוגן שלהם ומעבירה אותם לעמותות המופרטות מבלי לשאול את ההורים או לידע אותם.

איתמר לוין, בית משפט לנוער, הוצאת ילדים מהבית, חובת הנמקה, חותמת גומי, ניצנה בן דוד

דרכי רמיה שופטת הנוער ניצנה בן דוד – צוותה לתלוש ילדים מביתם למכלאות הרווחה ללא הנמקה

המאמר מקצה השיפורים של השופטת ניצנה בן-דוד  , יולי 2013 , news1 , איתמר לוין

שופטת הנוער ניצנה בן-דוד הורתה להוציא ילדים מידי אמם ולא נימקה את ההחלטה. לאחר שהוגש ערעור שתקף את העדר ההנמקה, טענה בן-דוד שטעות סופר גרמה לכך שבפרוטוקול לא נאמר שהנימוקים יישלחו בנפרד. ביהמ"ש המחוזי התייחס לטענה זו בספקנות רבה
שופטת בית המשפט לנוער באשדוד, ניצנה בן-דוד, הורתה על הוצאת ארבעה ילדים ממשמורת אמם ולא נימקה את ההחלטה. למחרת טענה בן-דוד, כי הבהירה לצדדים שהחלטה מנומקת תימסר מאוחר יותר – אך בית המשפט המחוזי בבאר שבע מתייחס לכך בספקנות רבה. כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי News1.

מדובר בארבעה ילדים להורים גרושים, שהמשמורת עליהם מצויה בידי אמם. פקידת הסעד (לחוק הנוער) ביקשה להוציאם מידי האם, וב-9.7.13 נענתה בן-דוד לבקשה בהחלטה לקונית: "לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים שוכנעתי לקבל עתירת פקידת הסעד ואני מורה על הוצאת הקטינים ממשמורת המשיבה למשמורת הסעד ושילובם במרכזי חירום". בהמשך ההחלטה נתנה בן-דוד הוראות בנוגע למקומות בהם ישולבו הילדים ולהמשך הדיון בנושא.

אביהם של הילדים הגיש בו ביום ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע וביקש שהם יימסרו לידיו. בין היתר טען האב, באמצעות עו"ד יוסי נקר, כי ההודעה על הדיון נמסרה לו רק ב-8.7.13 אחרי הצהריים, כך שלא היה סיפק בידו להשיג ייעוץ משפטי והוא נאלץ לייצג את עצמו. נקר מעיר, כי מדובר בהתנהלות שיטתית של שלטונות הרווחה, המוכרת לו מבתי משפט שונים ברחבי הארץ. בערעור גם הועלתה הטענה נגד העדר ההנמקה בהחלטה מאותו יום.

למחרת הגשת הערעור, 10.7.13, עיכבה בן-דוד ב-48 שעות את ביצוע ההחלטה. בין היתר טענה בן-דוד, כי היא התרשמה שהאב מסכים להחלטה להעביר את ילדיו למרכזי חירום "ולפיכך לא ניתנו נימוקי החלטה לאלתר. המותב הבהיר לצדדים כי החלטה מנומקת תישלח לצדדים. מחמת טעות סופר עובדה זו לא נרשמה בפרוטוקול". דברים אלו נכתבו, כאמור, לאחר הגשת הערעור.

שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, נחמה נצר, התייחסה לכך בהחלטתה בערעורו של האב: "ייתכן שהיה מקום לומר כי ההליך בבית המשפט לנוער לא היה תקין באופן מלא וכי אין זה סביר שהחלטה כה גורלית תינתן ללא כל הנמקה". בן-דוד אכן נתנה ב-10.7.13 שתי החלטות, שאחת מהן משתרעת על פני שישה עמודים ובמסגרתה נכללים הנימוקים, ממשיכה נצר. ההחלטה המקורית "היא החלטה קצרה, חסרת נימוק ואין בה אפילו אמירה המתקרבת לראשית הנמקה".

נצר מוסיפה, כי גם אם בן-דוד סברה שהאפשרות היחידה היא להעביר את הילדים מאמם לידי רשויות הרווחה, עדיין היה עליה לנמק אותה בו במקום ולא לאחר מכן. זאת, "במיוחד כאשר אין בהחלטתו [של ביהמ"ש לנוער] מיום 9.7.13 משום רמז כי בכוונתו לציין את נימוקי ההחלטה בהחלטה נפרדת".

למרות פגם זה, דחתה נצר את ערעורו של האב, באומרה שכרגע אין מנוס ממנה למרות הצער והכאב הכרוכים בכך. עם זאת, הורתה נצר לבית המשפט לנוער לבחון שוב את המצב בתוך חודש ובין היתר לבדוק האם ניתן להעבירם לידי אביהם.

קישורים:

דרכי הרמיה של השופט שמואל בוקובסקי – רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות – בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון – נובמבר 2006 – שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות…

שופטת נוער רות בן חנוך – ניהול משפט ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים – נובמבר 2009 – שופטת הנוער רות בן חנוך האריכה צו חירום להוצאת ילדים מביתם בכפייה למרכז חירום ויצו הדסים שהוצא ע"י פקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי, ללא נזקקות, בניגוד לקביעת בית משפט עליון. השופטת מודעת לעובדה כי אינה רשאית כלל לדון בתיק היות והוא נידון בבית משפט לענייני משפחה, והיא קובעת נזקקות בפברואר 2009 ומאריכה את כליאת הילדים במרכז חירום עד סוף יוני 2009. לבסוף השופטת רות בן חנוך מדיחה עצמה מלדון בתיק ע"פ סעיף 6ז לחוק בתי משפט לענייני משפחה…

שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער – מרץ 2009 – בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה…

שופטת רות בן חנוך – בית משפט לנוער – החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו"ד ותרגום ראוי – שופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך החליטה להוציא ילדים מביתם לפנימיות, ללא שהיו מיוצגים ע"י עו"ד בבית המשפט, למרות התנגדותם והתנגדות אימם, וחרף היותם עולים חדשים, אימם אלמנה מאובחנת כלוקה במחלת נפש. תרגום מהלך המשפט בפני האם היה חלקי…

בית משפט לנוער, גלית מור ויגוצקי, דלתיים סגורות, שחיתות, שיקולים זרים, תלונה נגד שופט

גלית מור ויגוצקי – שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות

גלית מור ויגוצקי - שימוש בעלילה ורוכלות למניעת חשיפת פשעי משרד הרווחה בבתי משפט לנוערמרץ 2012 – מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות.

האמא ביקשה כי יתלווה אליה מר י' המכיר את התחום הואיל ואינה מכירה את ההליכים והכללים המקובלים בבתי משפט לנוער (החלטות ופסקי דין אינם מתפרסמים) וידה אינה משגת מאות אלפי שקלים להגן על בתה מפני סברותיה ודעותיה של פקידת הסעד לחוק הנוער, ומערכת של שופטים, עובדות סוציאליות, "מומחים ומאבחנים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים

גלית מור ויגוצקי הורתה כי מר י' יצא מאולם הדיונים בגלל ה"חיסיון, דלתיים סגורות, ואיסור פרסום" לטענתה. בנוסף טענה גלית מור ויגוצקי כי מר י' עובר באופן קבוע על חוק לשכת עורכי הדין ומתייצב במייצג בניגוד לחוק.

מהתנהגותה של גלית מור נודף ריח של מעשה רמיה, טיוח, פחד משקיפות וגרימת נזק לפרט למשפחה ולחברה:

הוצאת המלווה מר י' מהאולם בתרוצים שקריים – חוק הנוער סעיף 24 איסור פרסום קובע: הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים … אלה דינם מאסר שנה אחת או קנס …1. המפרסם שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לקטין, ובין בדרך אחרת, באופן או בנסיבות שיש בהם כדי לגלות אחד מאלה…
מר י' לא פרסם מאומה אודות הקטין ולא עשה דברים אלו בעבר, ואינו מתכוון לעשות זאת בעתיד, ואינו עונה לקריטריונים בחוק הנוער הפוסלות אותו מלהשתתף בדיון. גלית מור ויגוצקי הציגה בצורה מעוותת הוצאת מר י' מאולם הדיונים עקב פרסומים.

ויגוצקי הציגה בצורה מעוותת התנהלות הדיון בדלתיים סגורות בבית משפט לנוער – לא קיים חוק הקובע התנהלות דיון בית משפט לנוער בדלתיים סגורות. חוק בתי המשפט סעיף 68.ה.1 קובע כי דיונים בבתי משפט לענייני משפחה יתנהלו בדלתיים סגורות אולם השופט רשאי להכניס לאולם הדיונים מי שיחפוץ.

ויגוצקי משתשמשת בשיטת הרוכלות מעלילה נגד מר י' – גלית מור ויגוצקי מעלילה נגד מר י' "עובר באופן קבוע על חוק לשכת עורכי הדין ומתייצב בבתי משפט שוני כמייצג בניגוד לחוק…". בהעדר סיבה הגיונית לאפשר למר י' להשתתף בדיון ע"פ רצון בעלת הדין, וע"פ חוק משתמשת גליצ מור ויגוצקי בשיטת הרוכלות והרכלנות בשוק ומנסה למכור עלילת שווא נגד מר י'.

סוף דבר
גלית מור ויגוצקי פחדה שמא פשעי משרד הרווחה נגד הציבור יחשפו ולכן הורתה כי מר י' יצא מהאולם. מדובר במערכת מושחתת של פקידי רווחה, שופטי נוער, ו"מומחים" העובדת בחיסיון, ללא ראיות, ומדברת בשפה אחת, מנותקת מהציבור ורצונו. מערכת הרווחה ובתי משפט לנוער עושקת הורים וסוחרת בילדיהם לסחר בפנימיות, אומנה, אימוץ תקציבי ממשלה, ותרומות. "מה שאינו פומבי חייב להיות מושחת" חידד הנשיא לנדוי בעניינים אלו, ויפה אמירתו לאולם הדיונים של השופטת גלית מור ויגוצקי.

ת1ת2

פלייליסט – שופטת גלית מור ויגוצקי מטייחת בכנס זכויות הילד, ותפיסה מעוותת לשלוח ילדים לאימוץ



קישורים

רשויות הרווחה רצחו את רעות איש שלום רעות איש שלום היא דלית בספרה של מילי מאסס "בשם טובת טובת הילד", הובלה באכזריות להרצחה ע"י פקידי סעד, ושופטים לענייני משפחה ונוער. השיטות הרצחניות של רשויות הרווחה בחטיפת ילדים טרם היוולדם…

הבשורה על פי חביבי – המדיניות המעוותת של משרד הרווחה – אוקטובר 2010 – ויולט וחיים חביבי עלו לכותרות לפני כארבע שנים, כשהתבצרו בכנסיית הבשורה בנצרת. הם מחו על כך שילדיהם נלקחו בידי רשויות הרווחה בירושלים, והציתו מהומות של תושבים שחשבו כי מדובר בפיגוע. רשויות הרווחה רדפו באובססיביות אחרי משפחת חביבי במשך שנים.

המורשת הבזויה של משרד הרווחה – סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה – הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" – יאנה פבזנר / מוסף לשבת 02.04.10 , ידיעות אחרונות , צילום: חיים הורנשטיין.

עלילות ומעללי רשויות הרווחה נגד הפרט והמשפחה – פרשת כרם נבות מול דרכי פעולת פקידי סעד – בפרשת נבות (מלכים א, כא) מבטיחה איזבל לתת לאחאב המלך את כרם נבות. איזבל אשת המלך שולחת מכתבים בשמו לזקני יזרעאל שישפטו אותו משפט שקר. במשפט נבות מעידים נגדו שני בני בליעל על כך ש"בֵּרַךְ אֱלֹקים וָמֶלֶךְ", כלומר קילל את האל ואת המלך אחאב. נבות מוצא להורג בסקילה…