הונאות משרד הרווחה, חדשות, יוסי נקר, לשכת הרווחה ירושלים, מדיניות משרד הרווחה, עובדת סוציאלית לחוק הנוער, פייסבוק, פייסבוק יוסי נקר, פקידת סעד לחוק הנוער

כך פועלת שיטת הרשע של משרד הרווחה

מתוך סטטוס פייסבוק יוסי נקר , 17.05.2018

וכך פועלת שיטת הרשע (1) המנצלת הורים מוחלשים, עניים ומביאה אותם על עברי פי פחת.

הרווחה פונה לבית המשפט, מספרת על מצב הקטינים המוזנח לכאורה, ודורשת מבית המשפט שיורה על עריכת אבחונים לקטינים.

בשלב הזה היא לא צריכה להוכיח כלום. זה נעשה לרוב על דרך הגשת בקשת ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) ולא על דרך בקשת נזקקות. בקשת נזקקות עלולה להוביל לדיון הוכחות עם עדים והרווחה רוצה לחסוך את זה לעצמה.

בית המשפט לנוער מאשר כחותמת גומי את בקשת הרווחה ומורה על שליחת הקטינים לאבחונים. לפעמים זה אפילו במעמד צד אחד ומבלי שההורים זומנו כדין לבית המשפט. לא מאמינים? תשאלו את השופטים בבית משפט לנוער בתל אביב. הם מקיימים דיונים בלי לוודא זימון כדין.

בית המשפט לנוער אומר לעצמו: "מה כבר החלטתי? לא הוריתי על הוצאת הקטינים מביתם, תגידו תודה, כולה שלחתי אותם לאבחונים ואתם ההורים צריכים להיות שמחים שאנחנו רוצים לעמוד על מצבם הרגשי של הילדים שלכם".

ואז ממנה בית המשפט לנוער את הרווחה לבחור את המאבחנים ולממן אותם.

ולרווחה אין באמת בעיה לממן. היא שולטת על הכסף, היא מספקת עבודה, היא שולטת על המאבחנים. היא עובדת רק עם מאבחנים מסוימים והיא יודעת בדיוק למה.

ההורים עצמם לא יכולים להוציא אלפי שקלים אם לא עשרות אלפי שקלים לכל אבחון (אצל מכון שלם האבחון עולה עשרות אלפי שקלים ואין לרווחה בעיה לממן) ולכן ההורים המסכנים מותירים את הזירה לרווחה לבחור מי יהיה המאבחן.

ובלי עין הרע מרגע שממונה המאבחן על ידי הרווחה, דואגת פקידת הסעד להציף אותו במידע מוטה וחומר חד צדדי ואף מתקשרת למומחה ויושבת לו או לה על הראש. (ותאמינו לי נתקלתי במאבחנים ובעיקר מאבחנות שפוחדים מהצל של עצמם. יש סוג מסוים של אנשים שהולך ללמוד פסיכולוגיה).

והמאבחן בסופו של דבר מנפיק לרווחה בדיוק מה שהיא רוצה, כי לא רק שטחנו לו במוח, הוא יודע טוב שאם לא יספק לרווחה את מה שהיא רוצה אז הוא לא יקבל בפעם הבאה את העבודה מספק האבחונים.

יש פקידות סעד, המהדרות בעבודתן, כמו למשל מורן אריעם מתל אביב, שדורשת לקבל את השם של המומחה הפרטי שההורה בחר על מנת להאביס אותו בחומרים עוד לפני שהתחיל את האבחון. למה? כי בדרך זו היא בטוחה שתצליח להשפיע על האבחון, גם אם ההורה מצא מימון לבצע אבחון פרטי. ואם את כאמא לא מוסרת את שם המאבחן הפרטי שאת משלמת לו, יזמינו אותך לועדת החלטה ויאיימו עלייך בפניה לבית המשפט "כי את לא משתפת פעולה עם שירותי הרווחה".

ביצוע אבחון בטרם הגשת בקשת נזקקות הוא מסע דייג של רשויות הרווחה אחר הראיות. כל אבחון פסיכודיאגנוסטי לכל אדם יצביע על בעיות רגשיות. ואז אחרי שמגיע האבחון הדרך של הסוציאליות להגשת בקשת נזקקות לבית המשפט היא קלה יותר.

בקיצור הורים יקרים (1), נכנסתם לעין של הסוציאליות, הלך עליכם.

בקיצור הורים יקרים (2) ואהבלים, אם בקשתם מהרווחה עזרה בקניית מקרר או מכונת כביסה, נתתם להם כרטיס כניסה לחדר המיטות שלכם, אז מה אתם מתלוננים? תוותרו על הילדים מראש.

#כן_מורן_את_יכולה_לתבוע_הכל_אמת

שיטת הרשע משרד הרווחה

 

פייסבוק יוסי נקר

חדשות, פקידת סעד, פקידת סעד לחוק הנוער

דברו מעט ככל האפשר בפני פקידות הסעד

שתיקה
 דברו מעט ככל האפשר בפני פקידות הסעד

אוקטובר 2017 – כמובן, כאשר אתה רואה עובדות סוציאליות לחוק (פקידות סעד) על סף דלת ביתך, אתה רוצה שהן יסתלקו ויסגרו את המקרה שלהן נגדך. זה עלול לגרום לך לרצות לספר להם דברים כדי להבהיר כי אתה לא מהוה סכנה לילדים שלך. תיזהר מה שאתה אומר. כל מה שאתה אומר עלול להתהפך ולשמש נגדך!

לדוגמא אם עברת בעבר טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי ויש לך אפילו חוות דעת טובות, הם ישתמשו בזה נגדך ויאמרו כי יש לך בעיות התמודדות וכי יש לעקוב על המשמורת שלך בילדיך.

דבר נוסף שלא צריך לספר לעובדות הסוציאליות הוא אם היית פעם במשמורת המדינה. כאשר אתה אומר להם שאתה ילד אומנה, אימוץ, פנימיה וכדו' קודם כל הם יודעים שיש לך קובץ עם השם שלך שממנו הם יכולים למשוך מסמכים להשתמש כ"ראיות" נגדך.
דוגמא היא מקרה של מטופל שהיה במשמורת המדינה. רוב הניירת בתיק העבה שלו נשלפה מקובץ משמורת המדינה. הם טענו שיש להם הוכחות שהוא אלים מאז שהיה בגן, והם השתמשו בתיק שהיה ילד נגדו. שנית, אם אתה אומר להם שאתה ילד רווחה, זה מסמן אותך כקורבן וגורם להם לחשוב שאתה יכול להיות קורבן פעם נוספת. ילדי רווחה נקלעים למעצר בשיעור גבוה בהרבה מאשר רוב, אז פשוט להיות בצד הבטוח הימנעו להזכיר את העובדה הזאת אם זה נוגע לך. זה באמת לא העסק שלהם. אתה לא צריך לפתוח את הפה כדי לעזור להם לתפור קייס נגדך.

זה גם לא חכם להגיד להם משהו כמו, "אני לא מתעלל – אני מודע לזה כי עברתי את זה בילדות." זה אומר להם כי עברת התעללות ולכן אתה צפוי להיות מתעלל. לא משנה באיזה מצב נורא עבר עליך כילד, מוטב שלא להזכיר זאת לעובדת סוציאלית. הם לא ירגישו צער או חמלה ויסתלקו, זה לא עובד ככה. הם מחפשים דברים רעים לכתוב עליכם לרפד דו"ח התסקיר שלהם כשיציגו אותו בפני השופט.

דבר נוסף שאתה לא צריך לומר הוא אם הילד שלך הוא ילד רווחה או שהיה בטיפול רשויות הרווחה. היסטוריה של ילד בשירותי הרווחה במשפחה שלך אומר לעובדת הסוציאלית שאתה על רשימת הלהיט שלהם.

דבר נוסף להיזהר: הם עשויים לבקש ממך הפניות לאנשים כדי לעזור להוכיח את הכושר שלך להורות, כגון מיהו המעסיק שלך, שכנים וחברים. יש להיזהר משום שהם יחפשו רק עובדות וסיפורי מעשיות לכתוב בתסקיר שלהם כדי לפגום ברושם שיש לכם יכולת הורות.

אם פקידות הסעד עומדות ליד דלת ביתך, יש לעמוד איתן ולומר מעט ככל שאתה יכול! אם אתה מרגיש שהם עושים קייס נגדך בכל מקרה, לשכור שירותי עורך דין.

פלייליסט – פקידת סעד

הוצאת ילדים מהבית, חדשות, יניב מויאל, לשכת הרווחה אבן יהודה, עובדת סוציאלית לחוק הנוער, פקיד סעד לחוק הנוער, פקידת סעד לחוק הנוער, פשעי משרד הרווחה, פשעים נגד האנושות, פשעים נגד האנושיות, קרן ברקאי ינאי

קרן ברקאי ינאי – דיוקנה של עובדת סוציאלית לחוק הנוער: תולשת הילדים מהבית ונעלמת

פברואר 2017 – קרן ברקאי ינאי – דיוקנה של עובדת סוציאלית לחוק הנוער – תולשת הילדים מהבית ונעלמת.

10 דקות המתנה וניתוק לשכת רווחה אבן יהודה

עו"ד יניב מויאל, המטפל בתיקי משפחה וחוק הנוער טיפול והשגחה, מנסה כבר שבוע ימים לשוחח עם עו"ס לחוק הנוער קרן ברק ינאי, לשכת רווחה אבן יהודה בעניין ילד שהוצא ממשמורת הוריו למוסד. לשווא.

ללקוחות של יניב מויאל לקחו את הילד ממשמורתם, והוא מנסה להשיג את העו"ס, אולם זו אינה חוזרת להודעות טלפוניות המושארות לה, מתעלמת מפקסים שנשלחו אליה, והשיא הוא מהיום: המתנה של 10 דקות כשבסופו של דבר השיחה נותקה.

עו"ד יניב מויאל ניסה לשוחח טלפונית עם עו"ס קרן ברק ינאי, משבוע שעבר בימים א-ה בשעות עבודתה: 12:30 – 09:00, אולם הגברת לא נמצאת במשרד.

מדובר בעובדות סוציאליות ללא בושה. תולשות הילדים ונעלמות.

חדשות, יניב מויאל, ליאת רייס, מוטי לייבל, ניתוק ילדים מהוריהם, עובדת סוציאלית לחוק הנוער, פקיד סעד לחוק הנוער, פקידת סעד לחוק הנוער, פשעי משרד הרווחה, פשעים נגד האנושות, פשעים נגד האנושיות

ליאס רייס ניתקה חצי שנה ילד מאימו בדרך רמיה

18 בנוב׳ 2016  –  עו"ס ליאת רייס גרמה לאישפוז פסיכיאטרי כפוי של קטין במוסד פוסט אישפוזי,

ושיקרה בבית משפט שהילד יצא לאחת החופשות, והעיתונאי מוטי לייבל, הגיע אליו לביתו והרעיל את הילד נגד משרד הרווחה, ולאור זאת היא לא מאפשרת לקטין מזה שישה חודשים לצאת לחופשה או לראות את אימו.

העיתונאי מוטי לייבל, לא פגש את האמא או בנה מעולם, לא שוחח איתה ולא הכיר אותה, עד ליום 17/11/16, עת הגיע לבית המשפט המחוזי לוד, לתת עדות על שקריה של העו"ס.

המשפחה מיוצגת על ידי עו"ד יניב מויאל.

הוצאת ילדים מהבית, הכרזת נזקקות, חוק הנוער, לשכת רווחה, נזקקות, עובדת סוציאלית לחוק הנוער, פקיד סעד לחוק הנוער, פקידת סעד לחוק הנוער, צו חירום

פקידת סעד לחוק הנוער

פקידת סעד לחוק הנוער או עובדת סוציאלית לחוק הנוער היא עובדת סוציאלית, פקידה המועסקת בלשכת הרווחה ברשות המקומית אשר חוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק לה סמכויות נרחבות לקביעת הטיפול בקטינים. הדיון ע"פ חוק הנוער מתקיים בבית משפט לנוער.

חוק הנוער טיפול והשגחה סעיף 3 מעניק לפקידת סעד לחוק הנוער שלל סמכויות על קטין נזקק הכוללות הוצאתו ממשמורת הוריו וקביעת מקום הימצאו, קביעת קביעת מקום לימודיו, טיפול נפשי ועוד. חוק הנוער מגדיר קטין נזקק בסעיף 2 הכולל אי מסוגלות ההורה לגדלו, הקטין בסכנה, נתון להשפעה רעה ועוד…

סעיף 11 לחוק הנוער קובע כי היתה עובדת סוציאלית לחוק הנוער סבורה כי הקטין נזקק היא יכולה להוציאו מביתו בצו חירום  למשך שבוע ללא מעורבות בית המשפט. ניתן להאריך צו החירום ב- 30 יום נוספים בבית משפט לנוער ע"פ סעיף 12 גם ללא נוכחות ההורים.

פקידות הסעד לחוק הנוער הן מעין אפוטרופוסיות על הקטין שהוציאו מהבית למרות שהן צד בהליך. הן קובעות מקום הימצאו ומציגות אותו בפני מומחים ומאבחנים בפני ועדות החלטה ובפני בית המשפט. הן קובעות ומפקחות על המפגשים בין הקטין להוריו ויכולות לכוון ההליך השיפוטי כרצונן וגם לשלוח הקטין להליך האימוץ הסגור.

מערכת הרווחה העניקה לפקידות הסעד לחוק הנוער סמכויות סטטוטוריות. הן צד בהליך בבית המשפט ומצד שני הן קובעות מקום הקטין, הטיפולים שיעבור, מפגשים עם ההורים, ומציגות את הקטין בפני מומחים ומטפלים.

לפקידות הסעד לחוק הנוער אין הכשרה משפטית כלשהי ע"פ חוק ולכן בית המשפט אינו מבקש מהן ראיות או הוכחות להמלצותיהן ורואה בהמלצות אלו סוף פסוק. ההליך כולו מתנהל בדלתיים סגורות והן מגובות ע"י הממונים, ועדות ההחלטה ואיגוד העובדים הסוציאליים.

פלייליסט – הוצאת ילדים מהבית

אלימות עובדים סוציאליים, טיפול משפחתי, טיפול סוציאלי, לשכת הרווחה, פקידת סעד לחוק הנוער, שושי קירשנברג

שושי קירשנברג – דיוקנה של עובדת סוציאלית בלשכת הרווחה

נובמבר 2015 – שושי קירשנברג פקידת סעד לחוק הנוער בעלת סמכויות סטטוטוריות להוצאת ילדים מביתם ומשפחת במחשכים ללא ראיות וקביעת מקום הימצאת והסדרי ראיה עם ההורים.
שופטים בבתי משפט לנוער רואים בהבלי פיה סוף פסוק. רשויות הרוווחה החליטו להיטפל אליכם? שושי קירשנברג – דיוקנה של פקידת הסעד בלשכת הרווחה שתנהל את חייכם.

שושי קירשנברג פק"ס לחוק הנוער לשכת רווחה גבעתיים – "טיפולים" בלשכת הרווחה.
קירשנברג חטפה לאמא נ"י את בנה מבית הספר, וכשהאמא הגיעה למשרד הרווחה לברר היכן בנה נמצא, קירשנברג השתוללה על האם.
שימו לב להופעה המוזנחת של פקידת הסעד, למבט הקפוא מזרה האימה, הנפת ידיים ואצבעות, הבעת פטרוניזם.
פקידת הסעד פתחה את אצבעות ידיה וחשפה ציפורניה, אחר כך קימצה את כף היד לאגרוף תוך הנפתו מול האם.
תופעת בלעם – הנפת יד לשמיים, כביכול יודעת עליונים.
שושי קירשנברג פקידת סעד מופרעת חולת נפש.
איזה עורך דין או הורה יכול לשבת מולה?
שושי קירשנברג חולת הנפש היא זו שמחליטה על עתיד ילדי גבעתיים.
בתי המשפט רואים את הבלי פיה ורעל שפתיה כסוף פסוק.
היזהרו מרשויות הרווחה!

אשפוז כפוי, טיפול פסיכיאטרי לילדים, יעל דן, עובדת סוציאלית לחוק הנוער, פקידת סעד לחוק הנוער, רויטל דויטש

לשכת הרווחה נתניה רוצים לחטוף ילד בן 12 לאשפוז כפוי עקב משקל עודף

עושים צהריים עם יעל דן – יוני 2015 – לשכת הרווחה נתניה, עובדת סוציאלית לחוק הנוער רויטל דויטש רוצים לחטוף ילד בן 12 לאשפוז כפוי עקב משקל עודף לטענתם.
איציק, כמעט בן 12, שוקל 200 ק"ג. רשויות הרווחה רוצות לאשפז אותו בבית חולים פסיכיאטרי • "אני רק מבקשת שיאפשרו לי לטפל בו בבית או בקהילה. שהילד יוכל להחזיק לעצמו את האמון באנשים, בלי שירחף האיום שיסגרו אותו במקום שבו אין לנו שליטה על מה שנעשה איתו"