איזוק עצירים בפרהסיה, אלימות הנהלת בתי משפט, בית משפט לתביעות קטנות, הנהלת בתי המשפט, חדשות, יעל מרמור דומב, לורי שם טוב, פייסבוק

דיון תביעה קטנה בפני השופטת יעל מרמור דומב

איזוק עציר בבית משפט06.11.2017 – בית משפט לתביעות קטנות תל אביב, לורי שם טוב נגד הנהלת בתי משפט ושני מאבטחים , תק 23208-12-16.
מדובר באירוע שבו נמנע מהתובעת שם טוב להיכנס למזכירות בית המשפט העליון ועוכבה מחוץ לבניין בפני עוברים ושבים.

להורדת / צפיה בפרוטוקול הדיון הקלק כאן

מתוך פייסבוק  Moshe Halevi

פרשת השופטים הנוקמים:
אתמול 06/11/2017 התקיים דיון בתביעה קטנה שהגישה לורי שם טוב נגד הנהלת בתי המשפט ונגד שני מאבטחים של משמר בתי המשפט. עילת התביעה: לשון הרע וסירוב להכניס את לורי למזכירות בימה"ש העליון להגשת בקשה.

לורי הובאה לדיון באזיקים.

הרשמת בדיון (לא שופטת אלא רשמת), יעל מרמור דומב, סירבה להורות לשב"ס על הסרת האזיקים מהרגליים של לורי. כך, משך דקות ארוכות, בניגוד לסעיף 9א לחוק המעצרים, שאוסר על הכנסת עצור באזיקים למקום ציבורי כולל בית המשפט, נאלצה לורי להשתתף בדיון בבית משפט ישראלי, עם אזיקים על הרגליים.

רק לאחר מספר דקות, כשלורי אומרת לרשמת שהיא תגיש נגדה תלונה בעניין האזיקים, הואילה הרשמת להורות לשב"ס להתיר את האזיקים מרגליה של לורי. בסמכות! סמכות שבה לא הכירה הרשמת קודם לכן.

דבר הזוי נוסף הוא שהרשמת סירבה להתיר ללורי לשאול את הנתבעים יותר מ 3 שאלות. החלטה הזויה לחלוטין לתובעת שצריכה לנהל תביעה, גם אם קטנה, כנגד המדינה שהגישה כתב הגנה ארוך וענייני עם עובדות מפורטות, שמחייב את התובעת לשאול יותר מ 3 שאלות.

פייסבוק משה הלוי - לורי תביעה קטנה 06.11.2017

אלו"ט, אלימות נגד אוטיסטים, אלימות נגד חוסים, התעללות בחוסים, חדשות, טיוח התעללות בחוסים, כפר עופרים, פייסבוק

כפר עופרים אלו"ט אלימות נגד חוסה

אלימות באלוט
כפר עופרים אלו"ט – אלימות נגד חוסה

נובמבר 2017 – סטטוס פייסבוק על אלימות כפר עופרים אלו"ט על חוסה בחסותם

כפר עופרים אלוט
איך מגיעים למצב הזה????
היום האבא הגיע לביקור
וכך מצא את בתי אהובתי נהורא
כמו בתישעים התיעודים האחרים
המוכיחים אלימות והזנחה פושעת
כולם יודעים: רווחה, פיקוח, שרים, ח"כ, משטרה, בית המשפט
וכולם אילמים חירשים, זעקתינו לא נשמעת

חברים אל תישאלו למה אני לא מוציאה אותה

קיראו את תחקיר וסיפור חייה של סתיו שפיר ואחותה
אולי תבינו יותר
עיזרו לי
תשתפו תיזעקו תיתפללו תיבכו תפגינו
בתי בסכנת חיים למעלה משנה
זעקתי כבר בשבועיים הראשונים

אלוט טענו האם מפריעה
כן, אני מפריעה להסתיר
את השואה שבתי עוברת
כמו בשואה העולם שותק

חברים
באופן עיקבי אלוט אינה מדווחת על שום אירוע
קשה או קל שבתי עוברת
יש להם תבנית
כל שבוע הדיווח מיסתכם: "נהורא שמחה ומשתלבת".
ובכל ביקור גופה ונפשה מוכים
הצילו את בתי נהורא
אמא

אלוט

בית משפט השלום, בית משפט השלום תל אביב, חדשות, חיותה כוחן, יחידת הסייבר, יחידת הסייבר מחוז תל אביב, משה הלוי, נציבות תלונות הציבור על שופטים, פייסבוק, פרשת הבלוגרים, תלונה נגד שופט

חיותה כוחן עומר – שופטת כמבוקש

חיותה יוחן כמבוקש
חיותה כוחן – כמבוקש

מתוך דף פייסבוק Moshe Halevi , 08.08.2017 :

נציב התלונות מצא תלונה מוצדקת נגד השופטת חיותה כוחן שנתנה צו להמשך תפיסת מחשבים: פגעה בזכות הקניין ובזכות החשודים להגיב לבקשות המשטרה. נקבע כי מדובר באתיקה קלוקלת של השופטת כוחן.

פרשת "טרור רשתי" / "השופטים הנוקמים":
שופטת שלום נתנה צו לתפיסת מחשבים וציוד יקר ערך בהחלטה לקונית מבלי שבעלי החפצים יישמעו בבית המשפט. נציב תלונות הציבור על שופטים מצא את התלונה כנגד השופטת חיותה כוחן עומר, מוצדקת.

ביום 27/02/2017 תפסה המשטרה מחשבים וחומרי מחשב אחרים של חשודים, בהם ציוד של חשודים שנעצרו באותו היום, בהם לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר. נתפס גם ציוד המחשבים של משה הלוי ששוחרר באותו הערב, נתפס.

ביום 05/03/2017 פנתה המשטרה (מפלג הונאה תל אביב) בבקשה לבית המשפט השלום לקבלת צו להמשך תפיסת המחשבים וחומרי המחשב. הבקשה הוגשה לפי סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), קרי – בקשה להמשיך ולהחזיק בתפוסים לאחר שחלפו 6 חודשים מעת תפיסתם, למרות שחלף פחות משבוע מיום התפיסה. המשטרה ביקשה להחזיק בחפצים עד לתום ההליכים המשפטיים, למרות שלא הוגש אז כתב אישום כנגד אף חשוד, ובפרט לא הוגש כתב אישום עד זמן זה כנגד המתלונן, משה הלוי.

השופטת חיותה כוחן עומר נתנה החלטה לקונית "כמבוקש". עוד כתבה בכותרת ההחלטה כי לא מדובר כלל בפריטים יקרי ערך…

להורדת / צפייה בהחלטת "כמבוקש" השופטת חיותה כוחן בניגוד לחוק ולכללים הקלק כאן

משה הלוי הגיש תלונה כנגד השופטת חיותה כוחן, בגין ההחלטה הלקונית ואי הזמנתו לדיון לפני מתן החלטה סופית כלשהי בתפוסים (תלונה 259/17). בעבר התלונן הלוי בעניין דומה והנציבה דאז טובה שטרסברג כהן, מצאה את התלונה מוצדקת (תלונה 120/08).

נציב תלונות הציבור על שופטים אליעזר ריבלין מצא כי תלונה שהגיש משה הלוי כנגד השופטת חיותה כוחן, היא מוצדקת, וכתב בהחלטה מפורטת על הבעייתיות במתן החלטות במעמד צד אחד לעניין חפצים תפוסים. השופט ריבלין קבע כי מדובר בבעיה אתית וכי נפגעה זכות הקניין של בעלי החפצים שלא הוזמנו להשמיע את דברם לפני הארכת זמן התפיסה.

יחד עם זאת, מאחר וחלק מהתפוסים הוחזרו בהמשך למשה הלוי, לפי בקשה אחרת לבית המשפט (במספר תיק אחר) לא מצא הנציב ריבלין לקבוע כי שאר פריטי התלונה מוצדקים מאחר והתלונה מוצתה, ולמרות קביעותיו כי יש ממש בתלונה והפרקטיקה שנהגה בה השופטת כוחן, היתה לא תקינה.

הנציב ריבלין דחה את הסבריה של השופטת כוחן עומר, גם לטענות כי קיימים תקדימים משפטיים למתן החלטות על חפצים תפוסים במעמד צד אחד ללא זימון בעל החפץ ושמיעת טענותיו.

לצפייה / הורדה – תיק תלונה 259/17 – תלונה מוצדקת משה הלוי נגד השופטת חיותה כוחן עומר על החלטת "כמבוקש" לתפיסת חפצים בניגוד לחוק ולכללים.

Document-page-001
חתימת "כמבוקש" חיותה כוחן עומר

 

להלן החלטת נציבות תלונות הציבור על שוטים על התנהלות חיותה כוחן:

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005

 

משה הלוי פייסבוק

 

 

בית כלא נווה תרצה, בית סוהר נווה תרצה, התעללות באסירות נווה תרצה, חדשות, יעקב בן יששכר, שירות בתי הסוהר, תלונה נגד בית סוהר נווה תרצה

תלונה נגד בית סוהר נווה תרצה: שימוש מזיק בגז מדמיע שגרם למות עובר

מתוך סטטוס פייסבוק – יעקב בן יששכר מה- 25 ליולי 2017

לכבוד :

יח"ס היחידה לחקירת סוהרים

העתק :לוועדה לזכויות הילד יפעת שאשה ביטון

הנדון :

אירוע מיום ה 24.7.2017 כאשר בכלא נווה תרצה נרצח תינוק ע"י אנשי שב"ס :

1. ביום 24.7.2017 היה אירוע בבית הכלא נווה תירצה בו נעשה שימוש בגז מדמיע .

2. השימוש בגז היה ללא כול צורך וכתוצאה נפגעה ממנו אישה הרה שעד ליום זה לא טופלה למרות שהפילה את וולדה .

3. האירוע דווח ע"י לורי שם טוב אשר עצורה במקום וכתוצאה מכך היא הועברה לענישה בצינוק .

4. מנהלת הכלא מטייחת את הקורה במקום ומתנכלת לאסירות ,והעצורות .

מבוקש :

א. להורות על חקירה במקום .

ב. להשעות את מנהלת המתחם שרה פרידמן .

בכבוד רב

 

תלונה נגד בית סוהר נווה תרצה

 

 

בידוד חוסים במוסדות פסיכיאטריים, חדשות, מוסד פסיכיאטרי גהה, פייסבוק

תא בידוד בית חולים גהה

מתוך דף פייסבוק "מטופלים ומטופלות שוברים שתיקה" , 18.07.2017

אפרת מספרת: חשוב לי לפרסם את מה שראיתי כשביקרתי בגהה, בתגובה לפרסומת (שקופת חולים כללית השקיעו בה לא מעט כסף, במקום לטפל באפליה הממסדית.)

לא מזמן ביקרתי מטופלת במחלקה סגורה בגהה. היא הייתה בבידוד שבוע, קשורה ללילה אחד. בתא הבידוד לא מצאתי כלום למעט מיטה מוברגת לריצפה – לא סדין, לא כרית, לא בקבוק מים, לא שמיכה. על הקיר היה מאוורר שלא פעל, החלון מאחורי הסורגים היה פתוח. שיא הקיץ, לחות נוראית וחום. אמרתי שאני בת דודה של המטופלת ולכן הרשו לי ביקור, בנדיבות הכניסו כיסא פלסטיק עבורי אך כשביקשתי עבור המטופלת סדין כרית שמיכה, האח התעלם. אותו האח לא היה מוכן להקשיב לבקשות של המטופלת, הסתכל עליה כמו על אוויר. היא לא רצתה לאכול ולשתות יותר מדיי כי לבקש ללכת לשירותים זאת בעיה רצינית – עליה לדפוק על הדלת מאד חזק במשך זמן רב וכשפותחים ייתכן שיאשימו אותה "באלימות" ועוד יקשרו אותה. הכל תלוי במצב הרוח של הצוות. שוחחנו וצחקנו, ישבנו על המיטה הצרה אך חברתי רצתה לנוח, עברתי לשבת על הריצפה מתחת למצלמה. כעבור שעתיים וחצי מישהו מהצוות נכנס והיה ממש מופתע למצוא אותי בתא הבידוד, נפל להם מהזכרון שיש לה מבקרת. יצאתי בשקט, חברתי ישנה כמו תינוקת, ושאלתי: "מדוע אתם לא בודקים אותה כל חצי שעה על פי הנהלים של משרד הבריאות?" לא קיבלתי תגובה.

בידוד בית חולים גהה
תא בידוד בית חולים גהה

בידוד בית חולים גהה - פייסבוק

 

חדשות, יחצנות מוסדות פסיכיאטריים, מוסד פסיכיאטרי גהה, פייסבוק

בית חולים גהה – יחצנות מול מציאות

מתוך דף פייסבוק "מטופלים ומטופלות שוברים שתיקה" , 16.07.2017 – בית חולים גהה

רוני: שלום לכולם!

בסרטון תדמית חדש של גהה, מככבים אנשי הצוות שלו, כשעל פניהם מרוח חיוך רחב. הם מספרים כמה הם מחויבים ל"לקוחות" (המטופלים) שלהם, על תחושת השליחות, כמה חשוב להם לעזור לחולי הנפש הנפלאים, שבכתבה מוצגים כמו אנשים נורמלים ומאושרים עם בגדי יום יום מהודרים. על הדשא הירוק מתרוצץ ארנב, השמש שוטפת את הכל, חולי הנפש והצוות חותכים ביחד סלט נפלא מהירקות שקטפו הרגע בגינה.

כל אדם שלא ראה מימיו מוסד פסיכיאטרי מבפנים, עלול בתמימותו להאמין לבדיחה הגרועה הזאת, אבל לשמחתכם, אני כאן לשירותכם. אני כאן, אני אחשוף כרגיל את כל מה שאחרים מעדיפים לשכוח ולהצניע, ואספר לכם את האמת: אני *כן* ראיתי את גהה מבפנים. ועכשיו תוכלו לדעת ממקור ראשון, איך באמת נראית מחלקה סגורה מבפנים:

בבוקר הראשון שלי פתחתי את העיניים על מיטת בית חולים חורקת וישנה, ביחד עם עוד שלוש בנות אחרות באותו החדר. לא לבשתי בגדים יפים ומהודרים כמו בפרסומת, אלא כמו כולם – פיג'מת בית חולים שגדולה עלי בכמה מידות, שעברה גילגולים רבים ומשום מה גם היה עליה כתם יבש של דם, שאני לא רוצה לדעת מאיפה הגיע. ביד שלי תפרים טריים, ואני עדיין לא התאוששתי משלושה אנטומין שדחפו לי לילה לפני.

מיד כשאני פוקחת את העיניים עומד מולי ראש המחלקה וסביבו צוות של אנשים שאני לא מכירה, כולם לבושים בחלוקים ובוהים בי כאילו הייתי אוויר. ראש המחלקה אומר להם בטון יבש: "suicide attempt". אני מנסה לומר לו שלא ניסיתי להתאבד, אבל לא יוצא לי קול, כי הפה שלי יבש מכל האנטומין. "יהיה נחמד אם תטרחי לשבת כשאנחנו מדברים איתך" הוא אומר בעצבים. אני מתיישבת וסופסוף מצליחה לומר: "סליחה, אני לא יודעת מי אתם". אני שואלת אותו מתי מעבירים אותי למחלקה פתוחה כמו שהבטיחו לי. הוא מסתכל עלי בגיחוך ואומר: "בן-אדם שניסה להתאבד? את תשארי פה הרבה זמן". לא ניסיתי להתאבד האמת, אבל לא נראה שאכפת לו, או שמישהו מאמין לי.

יצאתי לכיוון ארוחת הבוקר, החלונות מסורגים ואין שום שמש. בן אדם אחד לא הפסיק להפליץ ולדבר אל עצמו כל הדרך לחדר האוכל. גבר אחר הסתכל אלי במבט מפשיט ושאב רוק בהנאה. אני מאיצה את הקצב כדי לברוח ממנו. ארוחת הבוקר הייתה קורנפלקס מפורר לגמרי עם חלב בצלחת פלסטיק מלוכלכת, אולי היה גם ביצה וקוטג' ודייסה של בית חולים. אתם צמחוניים? טבעוניים? בעיה שלכם.

האחיות העצבניות פקדו עלי לשבת כבר. יש נס קפה – המים שלו קרים כי אסור מים רותחים, גם לא חמימים, הסוכר מעורבב עם הנס עם השחור והכל מטונף ושפוך על השולחנות.

אני חוזרת למחלקה אחרי הארוחה המגעילה ונועלים מאחוריי את הדלת הכפולה שלא תבייש את האגפים הכי סגורים בבית סוהר. אין מה לעשות בגהה. אין שום פעילות, לא כשאני הייתי שם בכל אופן. שמים את כולם מול הטלויזיה וכולם בוהים בה מהבוקר עד הערב.

מישהי מצביעה על האחות וצועקת "מכשפה, מכשפה, מכשפה". מישהי אחרת מבקשת ממני סיגריה בשביל הבן שלה שנמצא במלחמה. אומרים לי לא להאמין לה, שככה היא אומרת מאז שהבן שלה מת, אל תתני לה סיגריה.

זאתי שצעקה קודם מכשפה עשתה עכשיו פיפי על עצמה, הפיפי נטף ממנה על כל הספסל. באים שני מאבטחים או אחים ג'אברים ולוקחים את האישה הזאת שיכולה להיות סבתא שלי בכוח, אחות אחרת צועקת עליה שהיא מגעילה. תוך כדי האישה הזקנה צועקת להם שיעזבו אותה, צעקות מטורפות של כאב וצער שלא שמעם בחיים שלכם. הם סוגרים אותה בחדר נעול וקושרים אותה למיטה והיא ממשיכה לצעוק שם.

מישהי אחרת עושה קולות של כבשה או משהו. אני מפחדת. יש גם מישהי על כיסא גלגלים שמזילה ריר ונראית חצי מעולפת – עשו לה מכות חשמל בבוקר.

הצוות עצבני ועייף ואין לו כוח לכלום, הם מביטים במטופלים בגועל. הפיפי ממקודם נשאר על הכיסא כל הלילה, אף אחד לא ניקה. אני בוכה בפיג'מה המכוערת שלי בלי הפסקה. אף אחד לא מסתכל עלי. אני מתחננת לאמא בטלפון שתקח אותי משם. עד שהיא מסכימה. אני הולכת, אבל הם נשארים שם. חלקם נשארים שם חיים שלמים.

הכדורים שמקבלים שם בכמויות מטורפות יכולות להפיל שור, אני לא צוחקת. היחס משפיל. אתה בודד שם יותר מבכל מקום אחר. נשים (חלקן עברו פגיעה מינית) מאושפזות עם גברים (חלקם הגיעו אזוקים בניידת, אלוהים יודע למה או מה הם עשו). אין שם שקט, אין שם אנושיות. זה המקום הכי עצוב ובודד ביקום.

ככה אני זוכרת את גהה כשהייתי שם. וככה אני זוכרת את איתנים וביננו גם את שלוותה המהולל. את המחלקות הסגורות – ככה בדיוק אני זוכרת.

זהו, זה פחות או יותר מה שבאמת קורה במקומות האלה. אני לא חושבת שאי-פעם באמת נזקקתי לאשפוז פסיכיאטרי, לא הייתי פסיכוטית. הייתי בעיקר מאד מאד עצובה ואבודה, והמקומות האלו רק העמיקו את התחושות הקשות.

אני לא מציעה לכם להאמין לשקרים שהמערכת הפסיכיאטרית מנסה למכור לכם. המצב בארץ בזבל. במקום לבזבז זמן על פרסומות שקריות, אולי כדאי לתקן את העוול שנעשה לעשרות ומאות אלפי מתמודדי נפש בארץ?

פייסבוק גהה

בית כלא נווה תרצה, בית סוהר נווה תרצה, התעללות באסירות נווה תרצה, חדשות, יוסי נקר, לורי שם טוב, שירות בתי הסוהר

בית סוהר נווה תרצה – עצירה מרותקת לחדרה בגלל שסייעה לעצירה אחרת בהריון

יולי 2017 – הרקע

ריסוס בגז מדמיע או פלפל שריססו סוהרי שב"ס נווה תרצה על אסירה שלא רצתה להתפנות מחדרה, חדר לתאים של אסירות אחרות והן נזקקו לטיפול. עצירה אחרת בהריון שספגה מהגז חשה כי לעובר חדל הדופק. עצירה נוספת לורי שם טוב חשה לעזרת העצירה בהריון כדי שתקבל טיפול רפואי נאות ופנתה לעו"ד יוסי נקר.

להלן מכתב ששלח עו"ד נקר לנציב שירות בתי הסוהר – רב גונדר עפרה קלינגר

מכתב יוסי נקר לרב גונדר עפרה קלינגר
מכתב עו"ד יוסי נקר לרב גונדר עפרה קלינגר

 

בבית סוהר נווה תרצה לא אהבו את הסיוע של לורי לעמירה בהריון ולכן הענישו אותה ליומיים ריתוק בחדרה.

מתוך סטטוס פייסבוק יוסי נקר, 25.07.2017 –

אתמול בערב התקשרה אלי לורי שם טוב, לראשונה מאז נעצרה, וביקשה ממני לסייע לעצירה אחרת, עימה שוחחתי, אשר נמצאת בחודש הרביעי ובבדיקת אולטראסאונד מאתמול בבוקר לא נמצא דופק של העובר. כנראה כתוצאה של ריסוס העצירה בגז פלפל, גז שכוון לעצירה אחרת.

לאורך כל יום האתמול ועד עכשיו, לא פונתה העצירה לבדיקת רופא או לבית חולים, נבדקה רק על ידי החובשת נטלי (שטענה שאין סכנה לחייה ולכן היא לא תפונה לטיפול), וזאת למרות שני מכתבים שכתבתי למפקדת השב"ס וכלא נווה תרצה.
מסתבר שכנקמה על העזרה שלורי הושיטה לאותה אשה, הוכנסה לורי לבידוד ל- 48 שעות.
זאת לא חוצפה, זו רשעות לשמה ואני מגביל עצמי מלאמר מה אני מאחל לאותן סוהרות.

זאת לורי, תמיד מבקשת לסייע לכולם, בדרכה שלה, ואז חוטפת אותה.

 

פייסבוק יוסי נקר - לורי מרותקת לחדרה