בית משפט לענייני משפחה, ירדנה נילמן, לשכת הרווחה תל אביב, מינהל שירותים חברתיים תל אביב, עושק, תאגידי אפוטרופסות

ירדנה נילמן – יקירת פקידות סעד מושחתות עיריית תל אביב: כתב אישום בגין גניבה וזיוף

2010 – כתב אישום נגד עובדת סוציאלית ירדנה נילמן אשר קשרה עם פקידות סעד מושחתות מעיריית תל אביב ושופטי בתי משפט לענייני משפחה לגזול רכושם של קשישים

להורדת כתב האישום בקובץ PDF הקלק כאן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת
אורלי וילנאי, אפוטרופוס, אפוטרופוס כללי, גזל, גזל חסרי ישע, עושק, שלמה שחר, תאגידי אפוטרופסות

האפוטרופוס הכללי: מנהלי החשבונות של חסרי הישע גונבים את כספם

האפוטרופוס הכללי: מנהלי החשבונות של חסרי הישע גונבים את כספם, אורלי וילנאי , הארץ , 30.06.2009

חשדות למעילות ענק התגלו לאחרונה בשני תאגידי אפוטרופסות. ספק אם הקורבנות, רובם בערוב ימיהם, יזכו לקבל ולו מעט מכספם בחזרה

מעצרה של מנהלת תאגיד האפוטרופסות "קרן דורי דורות", אתי לוי, בשבוע שעבר, לא הפתיע את אנשי לשכת האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. חודשים ארוכים ניהלו נגדה אנשי האפוטרופוס והמשטרה חקירה סמויה, שבסופה התגלו ממצאים לפיהם מעלה בכספי החסויים שהיו באחריותה בהיקף של מיליוני שקלים. מדובר באנשים שאינם מסוגלים לנהל את כספם לבד, וזקוקים לאפוטרופוס.

דפוס הפעולה של לוי נראה להם מוכר. קצת יותר משנה לפני כן, במארס 2008, נעצרה מנהלת תאגיד אפוטרופסות נוסף לטיפול בחסויים. ירדנה נילמן שמה, מנהלת "ירדנה נילמן שירותי אפוטרופסות בע"מ", שעל פי הממצאים מעלה בעשרה מיליון שקל מכספי החסויים. בין המעילות נמצא קשר הדוק: בטרם פתחה נילמן את תאגיד האפוטרופסות שלה היא ניהלה את "קרן דורי דורות", ואחרי שעזבה החליפה אותה לא אחרת מאשר אתי לוי שנעצרה, כאמור, בשבוע שעבר. לא רק זאת, אלא שאחרי שנילמן נתפסה והחברה שלה נסגרה, הועברו החסויים בהם טיפלה לחסותה של קרן דורי דורות שהחשדות למעילותיה התגלו רק עכשיו.

כמה מהחסויים נפלו קורבן לשתי המעילות. עכשיו מתברר כי ספק אם הקורבנות, רובם בערוב ימיהם, יזכו לקבל ולו מעט מכספם בחזרה. נילמן ניצלה את התמהמהות המשטרה וברחה מהארץ בנובמבר האחרון. היא לא מעולם הועמדה לדין. צווי עיקול הוטלו על הרכוש שהשאירה מאחור, אולם אין בו כדי לכסות ולו אחוז מהכסף שנעלם. על הכספים שנלקחו על פי החשד על ידי "קרן דורי דורות", ניתן יהיה לדבר רק אחרי הליך משפטי ארוך ומייגע וספק אם בסופו ייוותרו אותם חוסים בחיים.

אפוטרופוסית ירדנה נילמן – יקירת רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה

בישראל חיים כיום 40 אלף בני אדם המוגדרים "חסויים". רבע מהם נתונים לטיפולם של תאגידים פרטיים שקיבלו את אישור משרד הרווחה והמשפטים, היתר נתונים לחסותם של אנשים פרטיים, לרוב קרובי משפחה. 20 המפקחים במשרד האפוטרופוס הראשי אמורים לוודא שהתנהלות התאגידים תקינה. "בסדר גודל כזה של מספרים אין סיכוי שנוכל לבצע בדיקה פרטנית", אומר האפוטרופוס הכללי, עו"ד שלמה שחר. "כל אפוטרופוס צריך להגיש דו"ח חד שנתי לבדיקה על כל חסוי וכדי להשתלט הקמנו מאגר של יועצי מס שיוודאו את סבירות ההוצאות מחשבונו של החסוי". כך החלה להתגלות המעילה לכאורה של "קרן דורי דורות".

עד לפני עשר שנים טיפלה בחסויים בישראל רק "הקרן לטיפול בחסויים" של משרד המשפטים. אולם בשל בעיות התנהלות, הוחלט לפתוח את התחום לתאגידים פרטיים ולחלק ביניהם את החסויים. ההנהלה בקרן התחלפה והיום אין תלונות על התנהלותה, אולם תאגידים אחרים כבר נכנסו לתמונה.

לדברי סגנית האפוטרופוס הכללי, עו"ד סיגל יעקובי, המחשבה במשרד הרווחה, שביצע את השינוי, היתה שככל שיהיו יותר תאגידים שאחראים על פחות חסויים כך תהיה הביקורת קלה יותר. אולם התוצאה הפוכה. "יש לבצע חשיבה מחודשת להחמרת הקריטריונים", היא אומרת. "כיום לא צריך לעבור מכרז או ועדה, מספיק להציג ניסיון טיפול במבוגרים ולפעמים אפילו רק תואר עו"ד". כדי לשנות את המצב, כינס האפוטרופוס הכללי ועדה של משרד הרווחה והמשפטים. כל עוד פועלת הוועדה לא יונפקו מינויים חדשים לטיפול בחסויים.

במסגרת הפשיטה על משרדי "דורי דורות" מצאה המשטרה ארגז תכשיטים שהיו שייכים ככל הנראה לחוסות שמתו. בחשבוניות שהוגשו לאפוטרופוס הכללי דווחו שיפוצים בעשרות אלפי שקלים, אך בדיקה מהירה העלתה שבחלק מהמקרים לא בוצעו שיפוצים כלל. כך נעשה גם בדיווחים על טיפולי שיניים, הכספים נלקחו אבל החוסים לא קיבלו טיפול. "מדובר ברמת השפלות הנמוכה ביותר", סיכם עו"ד שחר, "אנו מתייחסים בחומרה למי שאמורים לדאוג לחיי חסרי הישע ולמעשה גונבים את כספם, נעשה הכל לשנות זאת".

 

האפוטרופוס הכללי, עו''ד שלמה שחר. גייס יועצי מס לבדיקת תקינות ניהול החשבונות
האפוטרופוס הכללי, עו"ד שלמה שחר. גייס יועצי מס לבדיקת תקינות ניהול החשבונות

פלייליסט – התעמרות והתעללות בקשישים ע"פ מדיניות משרד הרווחה

אביב לביא, גזל ניצולי שואה, הונאות רשות המים, הונאות תאגיד מי בת ים, מי בת ים, נזילה, קשיש סיעודי, תאגיד מי בת ים, תאגיד מים וביוב מי בת ים

מי בת ים – 30,000 שקל חשבון מים לזוג קשישים ניצולי שואה

30 אלף שקל חשבון מים? מה ששמעתם , אביב לביא | 18/2/2011  , nrg

זוג ניצולי שואה מבת ים בני 93 ו-80, נדהמו כשקיבלו את חשבון המים החודשי: 30 אלף שקל! לא פחות. בבירור שנערך התגלתה נזילה תת קרקעית בחצר ביתם. כל התחנונים לתאגיד העירוני (מי בת ים) הניבו הנחה שהותירה אותם עדיין עם חוב העומד על לא פחות מ-12 אלף שקל

אויב חדש, מסוכן, קם לעם ישראל: תאגידי המים. מסע תקשורתי מתוזמר ופופוליסטי הצליח לשכנע את הציבור שתשעה קבין מתוך הצרות שמסב לו חשבון המים נולדו עם התאגידים. האמת היא שלתאגידים יש קשר שולי בלבד להתייקרות המים, אבל ממתי אנחנו נותנים לעובדות לבלבל אותנו.

מי בת ים - גזל קשישים וניצולי שואה
מי בת ים – גזל קשישים וניצולי שואה

כמו כל ספין שנשען על יסודות אמיתיים, גם האיבה לתאגידים מתודלקת על ידי מערך גבייה מסורבל ואטום. בספטמבר שעבר קיבלו הרצל ולילי, תושבי בת ים, חשבון מים על סך 30 אלף שקל. הרצל בן 93, לילי בת 80, שניהם ניצולי שואה שמתקיימים מקצבת ביטוח לאומי.

כשראו את הסכום על החשבון לא ידעו את מי להזעיק ראשון: את הרופא שיעזור להם להתאושש, או את נכדתם, אורית, שתנסה להבין מה לעזאזל קרה כאן.

בתאגיד מי בת ים הסבירו לאורית שחשבון כזה לרוב מעיד על נזילה בצנרת הביתית. אורית קראה לשרברב, שפתח את הצנרת מטר אחרי מטר, ולבסוף גילה נזילה סמויה, תת קרקעית, מתחת למרצפות שבחצר. למזלם הרע של הרצל ולילי, הנזילה התרחשה אחרי השעון – בתחום שנמצא באחריותם.

התחנונים להנהלת התאגיד הניבו תוצאה חלקית: בגלל גילם ומצבם הכלכלי של הקשישים, ובשל העובדה שמדובר בנזילה סמויה שלא יכלו לדעת על קיומה, גילחו להם מהחיוב את החלק של הביוב וחישבו אותו מחדש על פי המדרגה הנמוכה בתעריף. עדיין, נותרו 12 אלף שקל.

במי בת ים הסבירו לאורית שבכך מיצו את האפשרויות החוקיות להעניק להם הנחה. אם את רוצה עוד סיוע, אמרו לאורית, את צריכה לפנות אל הגוף שמפקח עלינו ושאחראי על החוק – רשות המים.

חוק זה חוק

גם ברשות המים מסכימים שמדובר במקרה מצער, אבל אומרים שיש חוק, ואם יש חוק – כולם שווים בפניו, גם הרצל ולילי. רק שהחוק לא נפל משמים. הוא נוסח ואושר על ידי אנשים שיושבים במועצת רשות המים ובכנסת ישראל, שלא השכילו להחדיר בו קצת יותר אנושיות. החוק מעמיס בצורה ברוטלית את האחריות על האזרח, אבל לא נותן לו את הכלים לשאת באחריות הזאת.

הרי לאדם הסביר קשה מאוד לדעת אם במעבה האדמה בחצרו הצנרת מנוקבת ומשפריצה מים יקרים לכל עבר. החוק לא מחייב את התאגיד לעדכן את הצרכן בזמן אמת שהצריכה שלו מתנפחת לממדים מפלצתיים, והוא מגלה את הקטסטרופה רק כשהחשבון מגיע; החוק גם לא מחייב את התאגיד להתקין מונים חכמים בבתי התושבים – כאלה שיאפשרו לנו לעקוב אחרי קצב הצריכה שלנו ויעודדו חיסכון;

ואם זה לא מספיק, החוק גם לא מאפשר לתאגיד שיקול דעת והחרגה של מקרים מיוחדים על בסיס הומניטרי. עצם הקמתם של התאגידים נגזרה מעיקרון נכון וחיוני למשק המים; חבל שהשכל הישר יצא להפסקה בדיוק כשמימשו את העיקרון.

 

30 אלף שקל חשבון מים? מה ששמעתם , אביב לביא | 18/2/2011  , nrg