איומים, הוצאת ילדים בכפייה, הוצאת ילדים מהבית, חדשות, עובדת סוציאלית

עובדת סוציאלית משקרת ומאיימת על ילדה בת 10

אפריל 2017 – משרד הרווחה – מנגנוני הפשע בפעולה. עובדת סוציאלית מנסה לשכנע ילדה בת 10 לבוא לאשפוז פסיכיאטרי כפוי ע"פ צו בית משפט. העובדת הסוציאלית משקרת ללא הרף.

לא צריך להיות איש מקצוע כדי להתרשם שמדובר בילדה חכמה, מודעת לעצמה, מודעת
למה שקורה סביבה, מבינה בדיוק מה מנסים לבשל לה
ולמרות זאת לא מתפרצת, לא מנבלת את הפה ועונה בצורה עניינית. אני לא מבין
איך העובדת הסוציאלית שומרת על כזה קור רוח והתמדה אפילו כשהיא רואה שהילדה עומדת לקבל התקף לב מהרעיון שיקחו אותה למוסד פסיכיאטרי. גם אם היה צורך באשפוז כזה (ועל פניו נראה בבירור שלא), הרי שלא ניתן לקחת אותה במצב הנפשי ההיסטרי הזה. 
 האזינו כיצד עובדת סוציאלית ללא רחמים מנסה לשכנע ילדה בת 10 בריאה חכמה ומדהימה ללכת לאשפוז כפוי ! הילדה כל הזמן מסרבת

מדוע ילדה קטנה שפויה נורמלית וחכמה צריכה להיות בבית חולים פסיכיאטרי ולעבור טראומות וסימום?

הילדה הזו שפויה יותר מכולנו.

מודעות פרסומת
Liora Dikstein, כבוד האדם, ליאורה דיקשטיין, לשכת הרווחה רעננה, עובדת סוציאלית, פייסבוק

עו"ס ליאורה דיקשטיין לשכת הרווחה רעננה – הומור לעגני ומזללזל בדרי רחוב – פורים 2012

מרץ 2012  – ההומור השחור במסיבת פורים בלשכת הרווחה רעננה. עו"ס ליאורה דיקשטיין מציגה דר רחוב (הומלס) עם שלט עליו כתוב: "אין לי קסף לטרופות אין לי קסף לעוכל תאזרו לי ולילדים שלי מי שלא שם שקל מניאק".

עו"ס ליאורה דיקשטיין מציגה באופן שקרי ובוטה את ההומלס כאנלפבית ומקלל

ההומור של לשכת הרווחה רעננה ועו"ס ליאורה דיקשטיין מראה את התפיסה המעוותת והעילגת של עובדות סוציאליות כדוגמתה נגד דרי רחוב. נשאלת השאלה, עם יחס כזה מזלזל לבריות כיצד יוכלו לסייע לדרי הרחוב ולבצע עבודתם עבור המשכורת שהם מקבלים.

ל2
עו"ס ליאורה דיקשטיין לשכת הרווחה רעננה – הומור לעגני ומזללזל לדרי רחוב – פורים 2012
ל3
עו"ס ליאורה דיקשטיין לשכת הרווחה רעננה – הומור לעגני ומזללזל לדרי רחוב – פורים 2012
בית ילדים, בית תינוקות, ברוך נאה, חוק האימוץ, חטיפת תינוקות, עובדות סוציאליות, פרשת ילדי תימן

משרד הרווחה מודה: עובדות סוציאליות חטפו ילדים ממחנות עולים לתיירים ומשפחות חשוכות ילדים – מעריב 1986

הכתבה "נחרדנו. זו הודעה רשמית של השלטון שגנבו את ילדינו" מעריב – Maariv חמישי,  2 בינואר  1986  עמוד: 13 – ברוך נאה

כך הגיבו נציגי העדה התימנית בישראל על עדות שנמסרה בוועדת הפנים של הכנסת והמאשרת כי מאות ילדים תימניים נלקחו מחיק הוריהם עם קום המדינה ונמסרו לאימוץ, תוך הונאת ההורים להם נאמר: "הילדים מתו ונקברו. יו"ר הוועדה דב שילנסקי תובע להקים וועדה "מיד, כל עוד ההורים חיים"

… בפני הוועדה הופיע אביגדור פאר, שהיה סגן מנהל המחלקה לטיפול בעולה במשרד הסעד (משרד הרווחה) בראשית המדינה. פאר סיפר, כי העובדים הסוציאליים במחנות באותם ימים סברו כי הם פועלים לטובת הילדים. רבבות אנשים שהגיעו באותם ימים לארץ שהו במחנות בחוסר כל ובתנאים סניטריים ירודים מאוד. הם נלקחו לבתי הילדים, במחנות ומחוצה להם, שהופעלו על ידי מוסדות הנשים של המפלגות.

פאר סיפר כי לעובדות הסוציאליות היה ברור באותם ימים כי השארות הילדים אצל הוריהם ימיט עליהם אסון. לדבריו כשהיו בתי התינוקות מלאים עד אפס מקום והורים לא באו לבקר אותם לטענתו, החליטו למסור אותם למשפחות חשוכות ילדים כדי ששם, לדבריו, יקבלו טיפול טוב יותר. חוק האימוץ עדיין לא היה קיים אז וקריטריונים לאימוץ כלל לא היו, ובהיעדר אלה לא היו כל בעיות להורים חשוכי ילדים לקבל ילדים לאימוץ. בין מקבלי הילדים היו תיירים מארצות הברית ומאירופה שבאו לבקר בישראל. פאר סיפר, שכשבאו ההורים לחפש את ילדיהם נמסר להם כי הילדים מתו, כדי לא להכעיסם ולגרום להם לרוגז. 

כמעט שנה פועלים כמה עשרות תימנים להעלאת הנושא מחדש ולהקמת ועדת חקירה…

לכתבה המלאה הקלק על התמונה

גנבת ילדי תימן
הכתבה "נחרדנו. זו הודעה רשמית של השלטון שגנבו את ילדינו" מעריב – Maariv חמישי,  2 בינואר  1986  עמוד: 13 – ברוך נאה

 

אורה חושחו, הומלס, חסרי דיור, לשכת הרווחה בת ים, מדיניות משרד הרווחה, משרד השיכון, עיריית בת ים, רחל וידל

לשכת הרווחה של עיריית בת ים – זרקו חסר דיור מכל המדרגות

חסר בית בת יםהכתבה: הכתובת: הספסל, רח' יצחק שדה, בת ים , mynet , נובמבר 2009

רגע לפני שהחורף מתחיל מתברר שההומלסים עדיין חלק מהנוף בעיר. אחד מהם, פניאל חדדי, ישן על ספסל בגן ציבורי ומתקלח במקווה, וטוען כלפי העירייה: "באתי לקבל עזרה, ושלחו אותי למשרד תיווך". העיריה: משרד השיכון אחראי לדיור


ללא בית: "ברווחה העיפו אותי מכל המדרגות", כך טוען פניאל חדדי (43) מבת-ים, שמזה תקופה ארוכה מתגורר על ספסל בגן העיר, לאחר שנזרק מדירתו ברחוב בלפור. לטענתו, לאחרונה, ביקר באגף לשירותים חברתיים בעיר, אך במקום טיפול מעמיק, הופנה לעו"ס תורנית, שציידה אותו בשלושה מספרי טלפון כשאחד מהם הוא של תיווך.
פניאל, אינו עוד אחד מדרי הרחוב, שהשלימו עם רוע הגזירה. נהפוך הוא. הוא עושה את הכול כדי לצאת מהסבך אליו נקלע בעל כורחו, אפילו עובד בסופר "ליד הבית".
.
למה בעצם לא למצוא עבודה קבועה?
"יש לי בעיית בריאות. מום בלב. בינתיים ההכנסה היחידה והקבועה שלי היא בסך 2,200 שקלים מהמוסד לביטוח לאומי. בתקופה שאני ברחוב כבר פעמיים פינו אותי לבית חולים. אני קודם מחפש איפה להניח את הראש".
עד לפני כשמונה חודשים התגורר בשכירות ברחוב בלפור בבת-ים. אך כשבעל הבית העלה את שכר הדירה הוא נאלץ להתפנות. "מאז אני ברחוב", הוא אומר ומתכוון לספסל בגן העיר עם חפצים מעטים. מקלחת? "אני מתקלח במקווה. לא תמיד יש לי כסף. במקווה ברחוב הנביאים לא לוקחים כסף אז אני מתקלח שם". אוכל? "אני אוכל בסופר. הבחור מהסופר דואג לי ואני בתמורה עוזר לו. מחר מחרתיים יירד גשם ובגשם לכי תדעי. כבר קראנו בעיתון על אנשים שמתו ממכת קור".
לטענתו, האגף לשירותים חברתיים בבת-ים, אינו מטפל בו כראוי. "ביקשתי עובדת סוציאלית וקיבלה אותי עו"ס תורנית. היא שמעה פחות או יותר במה מדובר ונתנה לי שלושה מספרי טלפון כשאחד מהם הוא של תיווך. מאיפה יש לי כסף?! בסך הכל באתי לממש את הזכויות שלי".
פעיל שכונות בעיר, שלום דבח שמסייע למחוסר הדיור, אמר השבוע: "אני משתדל לעזור לו במידת האפשר. הוא היה אצלי בשישי שבת. נתתי לו לאכול ולישון ובמוצאי שבת שלחתי אותו לרחוב, כי הבית שלי קטן מכדי להכיל גם אותו. אני מבקש בכל לשון של בקשה מהרווחה שייתנו לו פינה, אפילו מחסן".
בתגובה נמסר מעיריית בת ים: "העירייה פועלת במיטב המאמצים על מנת לסייע לתושביה. בעייתו העיקרית של פניאל חדדי הינה דיור, תחום אשר נמצא באחריות משרד השיכון. למרות זאת, ימשיך האגף ללוות אותו במיצוי זכויותיו עם פנייתו, על פי צורך".
.

מנהלת לשכת הרווחה בת ים: רחל וידל

רחל וידל - מנהלת לשכת הרווחה בת ים

 

הכתבה: הכתובת: הספסל, רח' יצחק שדה, בת ים , mynet , נובמבר 2009