אלימות עובדים סוציאליים, טיפול משפחתי, טיפול סוציאלי, לשכת הרווחה, פקידת סעד לחוק הנוער, שושי קירשנברג

שושי קירשנברג – דיוקנה של עובדת סוציאלית בלשכת הרווחה

נובמבר 2015 – שושי קירשנברג פקידת סעד לחוק הנוער בעלת סמכויות סטטוטוריות להוצאת ילדים מביתם ומשפחת במחשכים ללא ראיות וקביעת מקום הימצאת והסדרי ראיה עם ההורים.
שופטים בבתי משפט לנוער רואים בהבלי פיה סוף פסוק. רשויות הרוווחה החליטו להיטפל אליכם? שושי קירשנברג – דיוקנה של פקידת הסעד בלשכת הרווחה שתנהל את חייכם.

שושי קירשנברג פק"ס לחוק הנוער לשכת רווחה גבעתיים – "טיפולים" בלשכת הרווחה.
קירשנברג חטפה לאמא נ"י את בנה מבית הספר, וכשהאמא הגיעה למשרד הרווחה לברר היכן בנה נמצא, קירשנברג השתוללה על האם.
שימו לב להופעה המוזנחת של פקידת הסעד, למבט הקפוא מזרה האימה, הנפת ידיים ואצבעות, הבעת פטרוניזם.
פקידת הסעד פתחה את אצבעות ידיה וחשפה ציפורניה, אחר כך קימצה את כף היד לאגרוף תוך הנפתו מול האם.
תופעת בלעם – הנפת יד לשמיים, כביכול יודעת עליונים.
שושי קירשנברג פקידת סעד מופרעת חולת נפש.
איזה עורך דין או הורה יכול לשבת מולה?
שושי קירשנברג חולת הנפש היא זו שמחליטה על עתיד ילדי גבעתיים.
בתי המשפט רואים את הבלי פיה ורעל שפתיה כסוף פסוק.
היזהרו מרשויות הרווחה!

מודעות פרסומת
אשפוז כפוי, טיפול פסיכיאטרי לילדים, יעל דן, עובדת סוציאלית לחוק הנוער, פקידת סעד לחוק הנוער, רויטל דויטש

לשכת הרווחה נתניה רוצים לחטוף ילד בן 12 לאשפוז כפוי עקב משקל עודף

עושים צהריים עם יעל דן – יוני 2015 – לשכת הרווחה נתניה, עובדת סוציאלית לחוק הנוער רויטל דויטש רוצים לחטוף ילד בן 12 לאשפוז כפוי עקב משקל עודף לטענתם.
איציק, כמעט בן 12, שוקל 200 ק"ג. רשויות הרווחה רוצות לאשפז אותו בבית חולים פסיכיאטרי • "אני רק מבקשת שיאפשרו לי לטפל בו בבית או בקהילה. שהילד יוכל להחזיק לעצמו את האמון באנשים, בלי שירחף האיום שיסגרו אותו במקום שבו אין לנו שליטה על מה שנעשה איתו"

ג'נוסייד, ילדי עובדים זרים, ילדי פליטים, לשכת הרווחה תל אביב, עובדת סוציאלית לחוק הנוער

נרי מנור עובדת סוציאלית לחוק הנוער מציגה ג'נוסייד

דצמבר 2014 – לשכת הרווחה תל אביב – עובדת סוציאלית לחוק הנוער נרי מנור מציגה כיצד מדינת ישראל מעבירה ילדים מרשותם של מבקשי מקלט ועובדים זרים, לרשויות הרווחה מבלי שנעשה מאמץ כלשהו לאתר את ההורים ולברר דעתם או ע"י גירוש ההורים. וזאת בניגוד לאמנת האו"ם בדבר מניעת רצח עם (ג'נוסייד) הקובעת (סעיף 2.5): השמדת-עם פירושה… העברת ילדי הקבוצה לקבוצה אחרת בדרך כפייה

הפשע נעשה כביכול מתוך כוונה טובה בשם טובת הילד ואולם העובדות מדברות בעד עצמן. מדובר בתופעה שאינה חדשה ומזכירה את פרשת ילדי תימן שנעלמו.
התנהלות משרד הרווחה מתבצעת בדלתיים סגורות ללא ראיות מול אנשים אומללים מבקשי מקלט בעלי קשיי שפה שקל לחטוף מרשותם את ילדיהם אופן מניפולטיבי וביורוקרטי.

העוגן של הילד הם הוריו אולם עובדת סוציאלית נרי מנור משיקולי תאוות בצע עמותות הרווחה המופרטות תולשת הילדים מהעוגן שלהם ומעבירה אותם לעמותות המופרטות מבלי לשאול את ההורים או לידע אותם.

בית משפט לנוער, הוצאת ילדים מהבית, הכרזת נזקקות, יצחק (איציק) מעוז, נזקקות, פקידת סעד לחוק הנוער, רותם אלבז

פקידי סעד איציק מעוז ורותם אלבז מלשכת הרווחה כרמיאל – מבקשים לתלוש ילדים מביתם ללא נזקקות וללא ניסיון ממשי לסייע בקהילה

אפריל 2009 – רצים כמו משוגעים לפרק משפחה – התנהגות מזוהמת לשכת הרווחה כרמיאל – פקידי סעד איציק מעוז ורותם אלבז – מבקשים לתלוש ילדים מביתם ללא נזקקות

האמא ש' מספרת:
  
ילדים ,ילדים ….אם אין לכם נעליים רזרביות אל תשחקו כדורגל..

ילדים טובים לא משאירים צלחת ריקה. כי יבוא שוטר מורה ופקידת רווחה.

חוק חובת הדיווח :בית הספר הפך להיות המשת"פ של שרותי הרווחה

אספר לכם איך הקציצות של המורה הילה מעוז חתמו על ההחלטה להגיש הכרזת נזקקות על ילדי …[אל תבקשו ממני מתכון ,מאחר והילה מסתבר בשלנית גרועה.]

למרות שנרדפתי עוד קודם על ידם [בהמשך אספר] לבסוף נתפסתי על ידם לפני הנעליים הקרועות זה החל בבית הספר בגלל חולצת תלבושת אחידה.

קיבלתי הפטר מהכונס נכסים [יצאתי לחופשי מפשיטת הרגל]
בני בראשון לספטמבר הלך לבית ספר עדיין לא היה לי מספיק כסף כדי לקנות פאקינג חולצת בית ספר.
הילד חוזר הביתה ומתייפח ,המורה כועסת עליו ומביכה אותו בשל כך.

זה היה ביום חמישי ,התקשרתי להתנצל בפני המורה וכמובן שהבטחתי לה שאדאג לילד לחולצה .היא הבינה שאני במצוקה כלכלית ,למרות שמניסיון לא נידבתי לה מידע שכזה ש בעצם מחמש את האויב נגדך.

ביום ראשון דפיקה בדלת- הטעות הראשונה שעשיתי פתחתי את הדלת לעובדת סיציליאנית!

המורה הספיקה לדווח לשרותי הרווחה (כרמיאל) ,שלכדה משפחה ענייה והשוטרת רווחה הגיעה

בטיפשותי אפילו הצעתי לה לשתות כוס קפה על חשבוני ומנסה לברר לפשר הביקור.
היא: שמעתי שאתם במצוקה כלכלית
אני: [שועל קרבות וותיק] מכחישה בפני האויב את את האשמה
היא:" נחש ערמומי" [מתעקשת ] אולי בכול זאת תסכימו לקבל סיוע
אני: לרגע, נשברתי ושאלתי אותה מה היא מציעה?
היא: אולי עד שתסתדרי כלכלית ,אולי ניקח את ילדיך ונשלח אותם לגאולוג [מרתפי העינויים של סטלין] והתכוונה לכפר הילדים
אני: מזועזעת מההצעה המפתיעה,מבקשת ממנה ללכת ומוחה על הכאב והעלבון
היא הולכת…ותפירת התיק החלה…
כעבור זמן קצר לאחר הפגישה ,ביקור פתע.
העוס"ית מתוגברת עם פקידת סעד מנופפת לי באצבעותיה המשוכות לכה כחולה ומתופפת בכפכפיה ,מצביעה לעבר נעליו הקרועות של בני ומודיעה ל י בנוכחות הילד שהיא עומדת להכריז נזקקות על ילדיי שמשמעו הוצאת הילדים מהבית .

למחרת עלי להתייצב בלשכת הרווחה ולשמוע את גזר הדין

למחרת, הגעתי ללשכת הרווחה מולי ישבו דיוויזיה של עוסיות שמנות ומטומטמות בניהם המורה ,פסיכולוג בית הספר ועוד…
המורה הילה החלה את עדותה: "יום אחד הכנתי קציצות ברוטב עגבניות בבית, הוספתי קצת מלח, פלפל ובחשתי ובחשתי עד שיצא שד"
את הקציצות הטעימות הבאתי לכיתה ומכל ילדי הכיתה בני המתוק היחיד שהוזמן להתכבד מהקציצות של הילה .בני שהיה מנומס אכל וסבל מהקציצה בשקט כדי לא להביך אותה.
ועוד היא מוסיפה ומתארת איך הילד נהנה מהקציצות ורומזת באמירה הזאת שאני אימא מרעיבה -והיא המלאך המושיע. אני היא אומרת מוכנה אפילו כל יום להביא קציצות לילד".
מבירור נוסף שעשיתי עם הילד הוא סיפר לי את המקרה שאפילו לא יחס לו חשיבות ורק זכר שהיו קציצות מגעילות …הזהרתי את בני שהילה מאיימת להביא לו כל יום קציצה מגעילה.

ומיד לאחר הפגישה הגיע צוו זימון לבית המשפט….

להלן בקשתם של פקידי סעד לחוק הנוער: איציק מעוז, ורותם אלבז לתלוש ילדיה של ש' מחזקתה לתקופה ממושכת ללא נזקקות, וללא ניסיון משמעותי לסייע למשפחה בקהילה 

פקידי סעד איציק מעוז ורותם אלבז - מבקשים לתלוש ילדים מביתם ללא נזקקות וללא ניסיון ממשי לסייע בקהילה
פקידי סעד איציק מעוז ורותם אלבז – מבקשים לתלוש ילדים מביתם ללא נזקקות וללא ניסיון ממשי לסייע בקהילה


קישורים:

הוצאת ילדים מחזקת אביהם בניגוד לחוק ולכללים בדלתיים סגורות – לשכת רווחה כרמיאל, שופטת הנוער היאם קרוואני ושופט העליון עוזי פוגלמן – יולי 2011 – רע"א 5413/11 – א' – מדובר באב לשלשה ילדים אשר ילדיו הוצאו מחזקתו ללא נזקקות, דיון בוועדת החלטה, תסקיר, או שמיעת דעתו ודעת ילדיו. השופטת היאם קרוואני ולשכת הרווחה כרמיאל בראשות שולה מנחם קיבלו החלטות בניגוד לחוק ולכללים תוך שהן מנצלות את החיסיון והדלתיים הסגורות של הדיונים והחלטות בתי משפט לנוער. קרוואני ושולה גרמו למשפחה עוגמת נפש נזקים נפשיים וכלכליים ע"פ גישות פרנואידליות של הרווחה ובתי משפט לנוער בשם טובת הילד לתפיסתן…

קלונם של פקידי הרווחה – סיפורה של נערה נמלטת מהשירותים החברתיים בעיריית כרמיאל – אפריל 2010 – סיפורה של נערה שנאלצה להימלט לתורכיה מציפורני רשויות הרווחה בעיריית כרמיאל. כדי להציל את גופה ונפשה. מתוך הבלוג "והרי אני היום שנה אחרי" – שלום, שמי ס', בת 15, נמלטת רווחה. לפני כפחות משבוע, חגגתי עם משפחתי המדהימה שנה ליום בו ברחתי מפנימיית "טוביה" בקיבוץ הרדוף, פנימייה טיפולית שיקומית כביכול אשר מנוהלת כיום ע"י משרד הרווחה…

פשעי הפסיכיאטריה והרווחה – חלק א – מונולוג של נערה נמלטת – המאמר פשעי הפסיכיאטריה והרווחה – מונולוג של נערה נמלטת , חנה איסלר , אוקטובר 2009 – היא פנתה ליועצת בבית הספר לאחר שנתקלה בקשיים חברתיים. מאז סבלה מייסורים: תרופות בקשירה, אלימות ופנימיות מבודדות.

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה – מונולוג של נערה נמלטת – חלק ב – המאמר פשעי הרווחה והפסיכיאטריה – מונולוג של נערה נמלטת – חלק ב , חנה איסלר , news1 , אוקטובר 2009 – לאחר שאושפזה בכפייה ב"הדרכת הילד", מחלקה פסיכיאטרית סגורה לילדים בביה"ח בנהריה ובפנימייה האנתרופוסופית בהרדוף, והבינה כי לא תוכל לשחרר עצמה מכבליהם אלא על-ידי מנוסה, הצליחה הנערה לצאת אל החופש עתה, כל שנותר, הוא השאלות המתמיהות על רמיסת זכויות האדם והילד בישראל

המראת חירום – סיפורה של נערה מצטיינת, בת לאם חד הורית בכרמיאל, שנרדפה ע"י הרווחה ואושפזה בכפייה במחלקה פסיכיאטרית, עד שנאלצה לברוח מהארץ – חלק א, חלק ב , חלק ג , חלק ד , חלק ה – המראת חירום – אוקטובר 2009, סיפורה של נערה בת לאם חד הורית בכרמיאל, שנרדפה ע"י הרווחה ואושפזה בכפייה במחלקה פסיכיאטרית, עד שנאלצה לברוח מהארץ, כדי להגן על עצמה מבאר השחת של רשויות הרווחה והפסיכיאטריה במדינת ישראל.

עיריית כרמיאל מינהל הרווחה – הפקרת קטין בבית המעצר קישון – סיוט לכל החיים – ערוץ 1 , יומן , ינואר 2010 – זה התחיל במכות שהיכו שוטרים את ש', בן 17 מכרמיאל, שנחשד בהחזקת גרם אחד של מריחואנה. זה נמשך באונס קבוצתי בתא המעצר בקישון, וברציעת אוזנו של הנער. הפרשה נחקרת בימים אלו במחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים. מנחם הדר מביא תעוד קשה על הפקרה של אדם לסיוט שימשך כל חייו.

סיפורה של אם חד הורית שעובדי הרווחה בכרמיאל בראשותה של שולה מנחם ניסו לקרוע ממנה את ילדיה – אוקטובר 2009 – סיפורה של אם חד הורית מכרמיאל אשר נקלעה למצב כלכלי קשה, ושירותי הרווחה בעיריית כרמיאל בראשותה של שולה מנחם, פעלו בדרכי אלימות ביורוקרטית על מנת להוציא את ילדיה מחזקתה. – האם מתארת ביקורי הבית נוראים ומפחידים של העובדים הסוציאליים, איומים בנוכחות הילדים לקחת אותם ממנה, ועל עלילות השקר של עובדי הרווחה. – למרות היותה אמא מסורה האוהבת את ילדיה, והם אוהבים אותה, עשו העובדים הסוציאליים כל שביכולתם לפרק את המשפחה.

איתמר לוין, בית משפט לנוער, הוצאת ילדים מהבית, חובת הנמקה, חותמת גומי, ניצנה בן דוד

דרכי רמיה שופטת הנוער ניצנה בן דוד – צוותה לתלוש ילדים מביתם למכלאות הרווחה ללא הנמקה

המאמר מקצה השיפורים של השופטת ניצנה בן-דוד  , יולי 2013 , news1 , איתמר לוין

שופטת הנוער ניצנה בן-דוד הורתה להוציא ילדים מידי אמם ולא נימקה את ההחלטה. לאחר שהוגש ערעור שתקף את העדר ההנמקה, טענה בן-דוד שטעות סופר גרמה לכך שבפרוטוקול לא נאמר שהנימוקים יישלחו בנפרד. ביהמ"ש המחוזי התייחס לטענה זו בספקנות רבה
שופטת בית המשפט לנוער באשדוד, ניצנה בן-דוד, הורתה על הוצאת ארבעה ילדים ממשמורת אמם ולא נימקה את ההחלטה. למחרת טענה בן-דוד, כי הבהירה לצדדים שהחלטה מנומקת תימסר מאוחר יותר – אך בית המשפט המחוזי בבאר שבע מתייחס לכך בספקנות רבה. כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי News1.

מדובר בארבעה ילדים להורים גרושים, שהמשמורת עליהם מצויה בידי אמם. פקידת הסעד (לחוק הנוער) ביקשה להוציאם מידי האם, וב-9.7.13 נענתה בן-דוד לבקשה בהחלטה לקונית: "לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים שוכנעתי לקבל עתירת פקידת הסעד ואני מורה על הוצאת הקטינים ממשמורת המשיבה למשמורת הסעד ושילובם במרכזי חירום". בהמשך ההחלטה נתנה בן-דוד הוראות בנוגע למקומות בהם ישולבו הילדים ולהמשך הדיון בנושא.

אביהם של הילדים הגיש בו ביום ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע וביקש שהם יימסרו לידיו. בין היתר טען האב, באמצעות עו"ד יוסי נקר, כי ההודעה על הדיון נמסרה לו רק ב-8.7.13 אחרי הצהריים, כך שלא היה סיפק בידו להשיג ייעוץ משפטי והוא נאלץ לייצג את עצמו. נקר מעיר, כי מדובר בהתנהלות שיטתית של שלטונות הרווחה, המוכרת לו מבתי משפט שונים ברחבי הארץ. בערעור גם הועלתה הטענה נגד העדר ההנמקה בהחלטה מאותו יום.

למחרת הגשת הערעור, 10.7.13, עיכבה בן-דוד ב-48 שעות את ביצוע ההחלטה. בין היתר טענה בן-דוד, כי היא התרשמה שהאב מסכים להחלטה להעביר את ילדיו למרכזי חירום "ולפיכך לא ניתנו נימוקי החלטה לאלתר. המותב הבהיר לצדדים כי החלטה מנומקת תישלח לצדדים. מחמת טעות סופר עובדה זו לא נרשמה בפרוטוקול". דברים אלו נכתבו, כאמור, לאחר הגשת הערעור.

שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, נחמה נצר, התייחסה לכך בהחלטתה בערעורו של האב: "ייתכן שהיה מקום לומר כי ההליך בבית המשפט לנוער לא היה תקין באופן מלא וכי אין זה סביר שהחלטה כה גורלית תינתן ללא כל הנמקה". בן-דוד אכן נתנה ב-10.7.13 שתי החלטות, שאחת מהן משתרעת על פני שישה עמודים ובמסגרתה נכללים הנימוקים, ממשיכה נצר. ההחלטה המקורית "היא החלטה קצרה, חסרת נימוק ואין בה אפילו אמירה המתקרבת לראשית הנמקה".

נצר מוסיפה, כי גם אם בן-דוד סברה שהאפשרות היחידה היא להעביר את הילדים מאמם לידי רשויות הרווחה, עדיין היה עליה לנמק אותה בו במקום ולא לאחר מכן. זאת, "במיוחד כאשר אין בהחלטתו [של ביהמ"ש לנוער] מיום 9.7.13 משום רמז כי בכוונתו לציין את נימוקי ההחלטה בהחלטה נפרדת".

למרות פגם זה, דחתה נצר את ערעורו של האב, באומרה שכרגע אין מנוס ממנה למרות הצער והכאב הכרוכים בכך. עם זאת, הורתה נצר לבית המשפט לנוער לבחון שוב את המצב בתוך חודש ובין היתר לבדוק האם ניתן להעבירם לידי אביהם.

קישורים:

דרכי הרמיה של השופט שמואל בוקובסקי – רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות – בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון – נובמבר 2006 – שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות…

שופטת נוער רות בן חנוך – ניהול משפט ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים – נובמבר 2009 – שופטת הנוער רות בן חנוך האריכה צו חירום להוצאת ילדים מביתם בכפייה למרכז חירום ויצו הדסים שהוצא ע"י פקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי, ללא נזקקות, בניגוד לקביעת בית משפט עליון. השופטת מודעת לעובדה כי אינה רשאית כלל לדון בתיק היות והוא נידון בבית משפט לענייני משפחה, והיא קובעת נזקקות בפברואר 2009 ומאריכה את כליאת הילדים במרכז חירום עד סוף יוני 2009. לבסוף השופטת רות בן חנוך מדיחה עצמה מלדון בתיק ע"פ סעיף 6ז לחוק בתי משפט לענייני משפחה…

שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער – מרץ 2009 – בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה…

שופטת רות בן חנוך – בית משפט לנוער – החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו"ד ותרגום ראוי – שופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך החליטה להוציא ילדים מביתם לפנימיות, ללא שהיו מיוצגים ע"י עו"ד בבית המשפט, למרות התנגדותם והתנגדות אימם, וחרף היותם עולים חדשים, אימם אלמנה מאובחנת כלוקה במחלת נפש. תרגום מהלך המשפט בפני האם היה חלקי…

בית משפט לנוער, הוצאת ילדים מהבית, חוק הנוער, לורי שם טוב, מדיניות משרד הרווחה, פקידת סעד, פקידת סעד לחוק הנוער

הנוקשות האטימות והסתרת הפנים של בג"צ כלפי המוחלשים – בג"צ תחת פקידי סעד – פרוקצ'יה, סלים ג'ובראן, רובינשטיין

מרץ 2010 – מה קורה בוקר אחד כשפקידת הסעד לחוק הנוער "סבורה" כי ילדיך בסיכון, לוקחת אותם ממך למקום חסוי, לא מאפשרת לך לראותם מעל שנתיים מאחר והיא "סבורה" כי המפגשים לא עולים יפה, ודורשת כי תעבור אבחון וטיפול אצל מטפל שהיא תקבע (ואתה תשלם כמובן הרבה כסף), ואין לה בדל ראיה נגדך, ובתי משפט לנוער רואים המלצותיה כסוף פסוק (חותמת גומי).

התשובה ברורה: אתה עותר לבית משפט הגבוה לצדק (בג"צ) על מנת שיבדוק אם יש הצדקה לחריצת דין בענייני נפשות על סמך "סברותיה" של פקידת הסעד, ללא תשתית ראייתית או עובדתית
ומה תשובתו של בג"צ (פרוקצ'יה, ג'ובראן, רובינשטיין), האם בג"צ יחקור את העובדות והראיות וההיגיון לפיו פעלה פקידת הסעד או שמא יפעל כפתי, (ראש קטן) ויקבל את סברותיה כסוף פסוק.
מדובר באמא ל' אשר פקידים בלשכת הרווחה גבעתיים לקחו את ילדיה למרכז חירום מאחר ו"סברו" כי הילדים בסיכון. האמא טובה, ללא רבב, עובדת מאז ומעולם. גורמי הרווחה פעלו בנוקשות ובאכזריות כלפי האם וילדיה ומנעו מהם להיפגש כשנתיים, ונתקו את הקשר בין האם לילדיה לחלוטין. האם פנתה לבג"צ לבטל החלטות פקידי הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער הואיל ואין בדל ראיה נגד האם או נגד ילדיה, או עובדה לפיה ניתן להסיק כי הילדים בסיכון.
תשובת בג"צ:
"גורמי המקצוע סברו כי נשקפת לקטינים סכנה תכופה אם ישארו במשמורתה של העותרת … טוב תעשה העותרת אם תשתף פעולה עם המומחה שמינה בית המשפט לענייני משפחה, כך שניתן יהיה להתחיל מסלול טיפולי לחידוש הקשר בינה לבין הקטינים"
במילים אחרות בג"צ לא רק שפועל כפתי וקונה את כל "סברותיה" של פקידת הסעד, אלא מכין מלכודת קטלנית נוספת חדשה להמשך התלות בפקידת הסעד ומומחה מטעמה, שיזהר מאוד לא להיחשב כגורם מקצועי שאינו משתף פעולה עם פקידת הסעד, שהרי מי ימצא לו לקוחות מוחלשים ואומללים בעתיד.
קישורים: