אלימות מילולית, אלימות שופטים, חדשות, פרשת הבלוגרים

תלונה נגד שופט בפרשת הבלוגרים – התבטאות פוגענית ומסכנת

17.04.2018 – תלונה הוגשה נגד שופט על התבטאות בהחלטה כי המשפט העיקרי של פרשת הבלוגרים מתנהל באופן "יעיל". השופט כתב "ראוי לציין כי על אף היקפו החריג של התיק, מתנהל המשפט באופן יעיל לפי תכנית משפט רצופה…" השופט לא ברר עמדת הנאשמים ובאי כוחם טרם הביע עמדתו זו על המשפט העיקרי.

התנהלות המשפט העיקרי בפרשת הבלוגרים מצביעה על פגיעות מרות כלענה וחדות כחרב פיפיות בנאשמים, בחשודים בתיק ובבני משפחותיהם בניגוד לחוק החל מיום המעצר הראשון:
– ריבוי צווי חיפוש לקויים, למעשה לא נראה צו חיפוש אחד תקין.
– חיפושים בדברי מחשב ללא עדים בניגוד לחוק.
– הארכת החזקת רכוש תפוס במעמד צד אחד בניגוד לחוק.
– מסמכים אישיים של כל אחד מהנאשמים, חשודים, ובני משפחותיהם שלא קשורים לתיק בחומר הראיות גלויים לעיני הנאשמים ובאי כוחם, כגון: תסקירי סעד אישיים, חוות דעת פסיכיאטריות אישיות, תצהירי בתי משפט לענייני משפחה ונוער, הסכם גירושים, ועוד.
– דחיות של חודשים בתחילת המשפט העיקרי.
– עיכובים של חודשים עקב אי הגשת חומר הראיות ע"י הפרקליטות.

עוד נרשם בתלונה כי אמירתו של השופט כי המשפט מתנהל באופן יעיל ללא שמיעת עמדת הנאשמים או באי כוחם נוכח הפגיעה בפרטיותם של חשודים, נאשמים ובני משפחותיהם מעודדת הפקרות, פורענות נגדם ופגיעה בנפשם. להזכיר דברי כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

ת1
תמונה: קטע מהחלטת השופט בו הוא כותב כי המשפט העיקרי מתנהל באופן יעיל.
חדשות, עו"ד יהונתן רבינוביץ', רות וקסמן

האם השופטת רות וקסמן ותובעת צחקו על נאשם מבוגר בגלל מבטא תימני?

רויטל חובל , הארץ , 09.04.2018 –  "צורת ניסוח השאלות בשילוב המבטא של הנאשם גרם לתובעת לפרץ צחוק שלא נפסק. אליה הצטרפו השוטר, השופטת והקלדנית", כך תיאר עו"ד יהונתן רבינוביץ בפוסט בפייסבוק את ההתרחשות המחפירה באולמה של רות וקסמן

לצפיה / הורדת הכתבה בפורמט pdf הקלק כאן

 

כבוד השופטת רות וקסמן
כבוד השופטת רות וקסמן

לכאורה היה זה עוד יום שגרתי בבית משפט לתעבורה בפתח תקווה. גבר בן 65 מראש העין קיבל קנס בסך 1,000 שקל בטענה כי דיבר בטלפון הנייד בזמן נהיגה וביקש להילחם על חפותו בבית המשפט. לא היה לו עורך דין. אך גם בלעדיו, הוא התעקש לממש את זכותו לחקור על דוכן העדים את השוטר שעיכב אותו. הוא החל לשאול את שאלותיו, עד שבמהרה פרץ של צחוק מתגלגל נשמע באולם.

"הנאשם, אדם מבוגר, שחום עור, בעל מבטא תימני כבד. הוא מתחיל לשאול שאלות את השוטר ואז התגלה שצורת ניסוח השאלות בשילוב המבטא של הנאשם גרם לתובעת לפתוח בפרץ של צחוק וגיחוך שלא נפסק. אליה הצטרף השוטר ולתדהמתי גם השופטת ואחריה הקלדנית", תיאר בפוסט בפייסבוק עו"ד יהונתן רבינוביץ שנכח באולם בזמן שהמתין לתיק שבו הוא מייצג. "ישבתי באולם המום ופשוט התביישתי על ההשפלה שנעשית לו. הנאשם פנה שוב ושוב לשופטת ושאל 'למה אתם צוחקים עליי?', והם המשיכו. לבסוף השופטת אמרה לו 'חבל עליך', ביקשה מהתובעת לתקן את כתב האישום והתיק הסתיים בקנס של 1,200 ש"ח", הוסיף.

יכול להיות שהמבטא היה מצחיק בעיניה, אבל אפשר לצפות מהשופטת, רות וקסמן, למעט איפוק. הנאשם טען לכל אורך הדרך שיש לו דיבורית, שהוא לכל היותר נגע במכשיר ובתום חקירה נגדית קצרה, השופטת המליצה לתובעת לתקן את כתב האישום ל"אי החזקת הגה בשתי ידיים". פרט לתחושת ההשפלה, הסיפור הזה מדגים גם את סיפורם של אנשים שמבקשים להילחם על צדקתם בבית המשפט, ומגלים את הפער שבין המלים הגבוהות למציאות מתסכלת.

אלא שהסיפור לא הסתיים כאן. כפי שתיאר הסנגור רבינוביץ, בסיום הדיון, לאחר כמה דקות, השופטת וקסמן פנתה לאזרח בודד שישב בקצה האולם ושאלה אותו למה הוא ממתין. הוא השיב לה שהוא רק צופה. "השופטת הסתכלה עליו במבט מוזר", המשיך רבינוביץ. "לפתע האיש קם וביקש לצאת מהאולם, אז השופטת שאלה אותו 'אתה הקלטת באולם?', והוא השיב בשלילה. אז שאלה אותו השופטת אם הוא צילם באולם, והוא השיב בשלילה. אז, לתדהמתי, השופטת אמרה לו שהיא אוסרת עליו לצאת מהאולם וקראה לאבטחה. אותו אדם אמר לשופטת 'קחי את הטלפון ותבדקי' והיא השיבה לו שהמאבטחים יבדקו. אז אותו אדם הבהיר לשופטת שהוא עורך דין, הציג לה תעודת עורך דין ואמר לה שהוא עוסק בתביעות ייצוגיות והוא רצה לראות איך מתנהלים דיונים". לדברי רבינוביץ, אז "השופטת התנצלה בפניו ואמרה לו שהוא יכול ללכת".

והעלילה המשיכה. לאחר שיצא, השופטת פנתה לתובעת ואמרה לה 'חששתי שהוא הקליט שצחקתי על הנאשם'".

בתגובתה ל"הארץ" אישרה השופטת את פרץ הצחוק ואת החשד שהאזרח בקהל הקליט את הדיון. השופטת מסרה באמצעות דוברות בתי המשפט כי "הפוסט מתייחס לדיון שהתקיים באולמה של שופטת התעבורה רות וקסמן בעניינו של נאשם בלתי מיוצג. במהלך הדיון ביקש הנאשם לחקור נגדית את השוטר ותוכן שאלותיו עורר צחוק ספונטני באולם שסחף אחריו את כל הנוכחים לרבות השופטת, אשר בסופו של דבר סייעה לנאשם לסיים בהסכמה את ההליך שהוגש נגדו. בסיום הדיון הבחינה השופטת באדם המחזיק בידיו בטלפון נייד בתנוחה שנראתה לשופטת כתנוחת צילום, פעולה האסורה לפי חוק בתי המשפט. השופטת ביקשה לברר את העניין ורק בשלב זה הזדהה אותו אדם כעורך דין שהגיע לאולם לצפות בדיון. על רקע האמור יש להצטער על האופן הלא מדויק שבו הוצגו הדברים בפוסט שפורסם".

כפי שניתן לראות, השופטת לא פירטה בתגובתה על סמך מה התעורר חשדה של השופטת שאותו אדם הקליט את הדיון. האם היא פשוט חשדה שנתפסה על חם? קשה להאמין שהתגובה היתה נשארת כך לו הדיון היה מוקלט.

רבינוביץ ציין בפוסט כי התלבט רבות אם לפרסם את הדברים, מחשש שהשופטת ועמיתיה יתנכלו לו. זו תופעה מוכרת בקרב עורכי דין שחוששים לדווח ולהתלונן על המתרחש מחשש שיבולע להם. בסופו של דבר, החליט רבינוביץ לפרסם את הדברים בפוסט שזכה למאות תגובות בפייסבוק. הוא עורר דיון על הצורך בביקורת אפקטיבית על שופטים, ועל האיסור הבעייתי להקליט דיונים בעידן של שקיפות.

לכאורה הכלי היחיד שעומד בפני אותו נאשם הוא להתלונן לנציב התלונות על השופטים, אבל 16 שנה אחרי שהוקם המוסד, ניתן לומר שלהחלטותיו אין משמעות מעשית. גם אם תלונה נמצאה מוצדקת על ידו, שופטים ממשיכים בשלהם ואפילו מקודמים. רק לאחרונה קבע הנציב ריבלין כי שופט המחוזי בחיפה מנחם רניאל שיקר בתגובתו אליו והעונש נגדו הסתכם בנזיפה. קודמו הנציב גולדברג קבע שהשופטת ורדה אלשיך שינתה פרוטוקול שלא כדין ונותרה בתפקידה. והדוגמאות הן רבות.

"שוב ושוב לאורך שנים אני נתקל בשופטים ולמעשה רוב השופטים שמתנהלים בצורה מחפירה כלפי מתדיינים , עורכי דין וכו'. אין שום ביקורת אמיתית על מה שמתבצע באולמות השיפוט יום יום כלפי אלפי אזרחים", כתב רבינוביץ. "אין כנראה מנוס מהגברה הכרחית של השקיפות באולמות השיפוט, כנראה זהו אמצעי היחיד שימנע המשך שיגרת התופעה המחרידה הזו. עובדה שהדבר היחיד שהטריד את השופטת הוא אם חלילה היא הוקלטה. מצלמות והקלטת כל דיון, למעט חריגים, זהו מימוש פומביות הדיון, ומניעת מקרה כגון זה", סיכם.

פייסבוק יהונתן רבינוביץ על רות וקסמן
פייסבוק עו"ד יהונתן רבינוביץ' על השופטת רות וקסמן – מה- 28.03.2018
איזוק בעל דין בבית משפט, איזוק עצירים בפרהסיה, בית משפט לתביעות קטנות, חדשות, יעל מרמור דומב, לורי שם טוב, תלונה נגד שופט

השופטת יעל מרמור דומב ואיזוק בעלת דין "נסערת" במהלך דיון בבית המשפט

מתוך סטטוס פייסבוק Moshe Halevi 28.03.2018

מרץ 2018 – חוק המעצרים אוסר על הובלת עצור במקום ציבורי, כשיש עליו אזיקים. לא ברגליים ולא בידיים.

החוק אוסר על הכנסת עצור לאולם בית המשפט עם אזיקים, בין על ידיו ובין על רגליו.

אבל החוק הזה כנראה לא תופס אם השם שלך זה לורי שם טוב.

לפני כמספר חודשים, לורי הגיעה לדיון בתביעות קטנות בבית המשפט השלום בתל אביב. הדיון החל בפני הרשמת הכי בכירה באיזור, יעל מרמור דומב.

סוהרי השב"ס הכניסו את לורי לאולם הדיונים, אך סירבו להסיר את האזיקים מהרגליים שלה. לורי זעקה על כך והיתה נסערת שסוהרי נחשון אינם מקיימים את הוראות החוק ואינם מסירים את האזיקים מרגליה.

רק באמצע הדיון, כשלורי ביקשה שוב ושוב להורות לסוהרי השב"ס להסיר את האזיקים מרגליה, נאותה הרשמת הסופר בכירה, להורות לסוהרים להסיר את האזיקים מרגליה של לורי.

לורי הגישה תלונה כנגד הרשמת בגין אי מתן הוראה לשב"ס להסיר האזיקים מרגליה.

הרשמת טענה בדיון שאין זה מסמכותה. באמצע הדיון היא נזכרה שזה כן בסמכותה, כי לורי הסבירה לה שתוגש תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים.

הנציב בדק ובדק ושם לב שבהחלטות קודמות שלו, הוא גער בשופטים שלא הסירו אזיקים מעצורים שהוכנסו לאולם בית משפט, ורשם לאותם שופטים הערה, ואף מצא את התלונות מוצדקות.

אבל בתלונה האחרונה, הוא שם לב שלמתלוננת קוראים לורי שם טוב.
אז הנציב אליעזר ריבלין "הסמיך" א(שלא כדין) את אחד הפקידים שלו שמצא וכתב שהתלונה של לורי בכלל לא מוצדקת.

למה? כי לורי היתה נסערת שלא הסירו לה את האזיקים בתחילת הדיון, אז בגלל שהיא נסערת, אז לא מסירים לה את האזיקים בדיון.
נשמע כמו בדיחה?
זה אמיתי לחלוטין.
התלונה של לורי נדחתה.

מתברר שאם עצור נסער כי הוא הוכנס אזוק לאולם בית המשפט בניגוד לחוק והוא רוטן על זה, אז אפשר להשאיר אותו באזיקים עד שהוא יירגע או עד שהרגל שלו תירדם ויהיה נמק. ורק אז אפשר להוריד את האזיקים מהרגליים של העצור.

תלונה 722/17
לורי שם טוב נגד הרשמת הבכירה יעל מרמור דומב
העתק הההחלטה

להורדת/ צפיה בהחלטה הקלק כאן

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

בית משפט השלום, בית משפט השלום תל אביב, חדשות, נציבות תלונות הציבור על שופטים, עלאא מסארווה, פרשת הבלוגרים, צו חיפוש, רשלנות שופטים, תלונה נגד שופט

שופט המעצרים עלאא מסארווה ופרשת הבלוגרים

שופט עלאא מסארווה - בית משפט השלום תל אביב
עלאא מסארווה – צווי חיפוש לקויים

05.09.2017 – עלאא מסארווה השופט המעצרים בית משפט השלום שסלל את הדרך למעצרם הממושך של הבלוגרים. בתחילה טוען כי קרא מאות דפים של חומר חסוי, לאחר מכן הוציא צווי חיפוש שנמצאו בהם ליקויים פוגעניים בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צינעתו, ועוד, כגון:, ללא מספר תיק בית משפט, ללא מהות החשד והעילה, ללא הנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא נוכחות עדים, ללא שם השוטר שהופיע בפניו או ללא שם מלא של החשוד.

להורדת / צפיה בהחלטת נציב תלונות הציבור על שופט נגד השופט עלאא מסארווה בעניין צו חיפוש לקוי – הקלק כאן
להלן דוגמא של צו חיפוש לקוי שהוצא ע"י עלאא מסארווה, ותוצאות בירור הבדיקה של נציבות תלונות הציבור. צו החיפוש הלקוני חסר מספר תיק בית משפט, הסיבה לחיפוש ומהות החשד, וכן נימוק מדוע לא יבוצע החיפוש במחשב בנוכחות שני עדים.
מדובר בצו הנוגע לפגיעה בזכויות יסוד של אדם כמו כבודו, פרטיותו וקניינו.
תשובותיו של עלאא מסארווה לקוניות ביסודן לדוגמא תירץ כי מספר תיק בית משפט לא הופיע על הצו כי ככה זה מקובל, או שמשום מה הושמטה העילה ומהות החשד להוצאת הצו.
מאידך ציין כי עבר על מאות דפים של חומר ראיות חסוי וכי החלטתו התקבלה בשיקול דעת. טענה זאת אינה משכנעת כלל וכלל, ע"פ צווי החיפוש שהוציא מסארווה נראה כי לא הופעל כל שיקול דעת


התנהלותו של השופט מסארווה משדרת חוסר אמינות תיק פרשת הבלוגרים ומדיפה ריח ניצול כוח השררה למטרות אפלות. אם אכן פעל בשיקול דעת וביסודיות מדוע פעולות אלו אינן באות לידי ביטוי בהוצאת צווים כה דורסניים לכבוד האדם, חירותו וקניינו.
עלאא מסארווה היה צריך לנקוט במשנה זהירות נוכח העובדה כי הוא מטפל בחומר חסוי והחשודים ובאי כוחם אינם יכולים להגן על עצמם, במקום זאת לא חסך במילים ראותניות לאורך כל ימי מעצר הימים כגון: "מפעל עברייני", "רף המסוכנות הגבוה ביותר", ובצווים שיפוטיים דורסניים ולקויים.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

צו חיפוש

 

עלאא מסארווה

 

 

שופט עלאא מסארווה: רשלנות במילוי פרטים מהותיים בצו חיפוש בפרשת הבלוגרים
איתמר לוין, בית משפט השלום, בית משפט השלום תל אביב, חדשות, נציבות תלונות הציבור על שופטים, עלאא מסארווה, פרשת הבלוגרים, צו חיפוש, תלונה נגד שופט

מחדלי השופט עלאא מסארווה חשפו ליקויים מתמשכים בצווי חיפוש בשלום בת"א

ליקויים מתמשכים בצווי חיפוש בשלום בת"א , איתמר לוין , news1 , 03.09.2017

שופט עלאא מסארווה - בית משפט השלום תל אביב
עלאא מסארווה – פגיעה בזכויות אזרח חוקתיות

תלונה נגד השופט מסארווה העלתה, כי במשך שנים הוצאו בבית המשפט הגדול בארץ צווי חיפוש ללא שמות מלאים של החשודים, ללא פרטי השוטרים שביקשו אותם וללא מספר התיק המשפטי

להורדת בירור תלונה  פלוני נגד השופט עלאא מסארווה – 341.17

בית משפט השלום בתל אביב הוציא במשך שנים צווי מעצר וצווי חיפוש פגומים – עולה מהחלטתו של נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין.

ההחלטה ניתנה בתלונה נגד השופט עלאא מסארווה, המכהן בבית המשפט הגדול ביותר בארץ. התברר, כי מסארווה הוציא צו חיפוש בו לא נרשמו פרטי הזיהוי המלאים של החשוד, לא נרשמו בו כל פרטיו של השוטר שהגיש את הצו לחתימתו ולא נרשם בו מספר התיק בבית המשפט.

בתגובה לתלונה מסר מסארווה, כי מאחר שזו הפעם השנייה שהוגשה נגדו תלונה שכזאת – הוא ביצע בירור מקיף והתברר שמדובר בתקלה רוחבית הקיימת מזה שנים באותו בית משפט: "תיק בית המשפט נפתח במזכירות רק לאחר חתימת השופט על צו החיפוש. כמו-כן נמצא, כי חוות דעת והחלטות הנציבות שניתנו בעבר בעניין דרך מתן צווים על גבי טפסים לא יושמו וכי הליקויים עליהם הצביעה הנציבות לא תוקנו. כך למשל מופיעים חלק מן הפרטים החסרים בצו על גבי בקשת המשטרה בלבד". בעקבות בדיקתו של מסארווה, הורה סגן נשיא בית המשפט על תיקון מיידי של התקלות.

ריבלין אומר (28.8.17): "לא יעלה על הדעת, ששמו המלא של מי שהוצא הצו נגדו ומספר תעודת הזהות שלו יישמטו מן הצו ויצוין בו אך שם משפחתו. הדבר עלול ליצור מכשלה חמורה של ביצוע חיפוש כנגד אדם אחר ששם משפחתו זהה לשמו של החשוד, לא כל שכן במקרה בו מתיר הצו לחפש במספר מקומות שונים, בהם יכול ומתגוררים קרובי משפחה ששם משפחתם זהה לשמו של החשוד. על היושב בדין להקפיד בעניין זה אפוא הקפד היטב".

ריבלין מציין, כי הנציבות עמדה פעמים רבות על הפגמים בצווים ובהם צווי חיפוש, ויש לקוות שהפעם הבעיה נפתרה. לנוכח העובדה שמסארווה הפיק לקחים, נמנע ריבלין מלקבוע שהתלונה נגדו הייתה מוצדקת. הוא הנחה את מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר, לוודא שאין תקלות דומות בבתי משפט אחרים. לדעת ריבלין, "יש תועלת במתן הדרכה מתאימה לשופטים העוסקים בפלילים ובטיפול במתן צווי חיפוש ומעצר, על-מנת לוודא כי יפעלו בהתאם להוראות הדין ולהנחיות הנציבות בהחלטותיה".

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

עלאא מסארווה
ליקויים מתמשכים בצווי חיפוש בשלום בת"א , איתמר לוין , news1 , 03.09.2017
בית משפט מחוזי, בית משפט מחוזי חיפה, חדשות, טובה צימוקי, מנחם רניאל, נציבות תלונות הציבור על שופטים, תלונה נגד שופט

תלונה מוצדקת נגד השופט מנחם רניאל

שופט מחוזי ששיקר ננזף על ידי נציב התלונות , טובה צימוקי, 05.07.17 , ynet

בדיון בבית המשפט המחוזי בחיפה התבטא השופט ד"ר מנחם רניאל נגד העו"ד שטען לפניו: "מספיק דם עבר לך בין האצבעות בעיקרי הטיעון ושם כבר הגעת לקתרזיס שלך". השופט הכחיש כי אמר זאת, אך נציב התלונות נגד השופטים קבע ששיקר

לצפיה / הורדת החלטת נציב תלונות על שופטים בעניין השופט מנחם רניאל הקלק כאן

שופט בית משפט המחוזי בחיפה, ד"ר מנחם רניאל, שיקר לנציב התלונות נגד שופטים אליעזר ריבלין והכחיש כי התבטא באופן חריג כלפי עורך דין שהופיע בפניו. כך נודע היום (ד') ל-ynet.

"מספיק דם עבר לך בין האצבעות בעיקרי הטיעון ושם כבר הגעת לקתרזיס שלך", אמר השופט המחוזי לעורך דין, בדיון שנערך בחודש פברואר האחרון. בבירור שנערך לו בפני הנציב ריבלין הכחיש השופט שאמר זאת, אך הנציב לא האמין לו. ממצאי התלונה הועברו לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ולשרת המשפטים איילת שקד.

המתלונן עופר רון, עורך דין ותיק, העיד שמעולם לא נתקל בהתבטאות כזו משופט. כן ציין כי הוא אינו נמנה עם עורכי הדין המתלהמים והתוקפניים ולא הייתה כל סיבה להתפרצות הזעם של השופט כלפיו. הוא סבור כי השופט נוטר לו טינה בשל סכסוך שנתגלע ביניהם בעבר הרחוק, כשהשופט שימש עורך דין.

עורך הדין שהתלונן הגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול בכל הנוגע לדברים שעל פי הטענה אמר השופט. הבקשה נדחתה על ידי השופט שציין כי אין כל סבירות שאמר את הדברים המיוחסים לו. השופט גם לא מצא לנכון לבקש את תגובת הצדדים טרם שנתן את החלטתו בבקשה, וזאת בניגוד לחוק בתי המשפט, המחייב קבלת עמדת הצדדים בבקשה לתיקון פרוטוקול.

בתגובתו לתלונה מסר השופט, באשר לטענה על סכסוך ישן בינו ובין המתלונן, כי היחסים עם המתלונן לפי זכרונו היו ענייניים, למרות המחלוקת בין לקוחותיהם. אין זה נכון, ציין השופט, כי נטר טינה למתלונן וכי נוצרה ביניהם אווירה עויינת ובלתי נעימה. לדבריו, הוא לא אמר למתלונן את הדברים והפרוטוקול יוכיח זאת.

נציב התלונות ריבלין כתב בהחלטתו: "כבוד השופט התבטא כמיוחס לו בתלונה. הדברים היו לא במקומם, לא היו ראויים וסגנונם הבוטה חרג מן המותר בדיון המשפטי. התרשמות הצדדים במשפט הייתה כי כבוד השופט מתעמר במתלונן. צר לי שכבוד השופט נמנע מלקחת אחריות על הדברים הקשים שאותם אמר, והתכחש להם". השופט ננזף גם על כך שהכריע בבקשה לתיקון הפרוטוקול בלי לשמוע תחילה את עמדת הצד שכנגד.

הנציב מצא את התלונה מוצדקת בכל הנוגע להתבטאות החמורה של השופט ובכל הנוגע לאי שמיעת הצד שכנגד טרם מתן החלטה בבקשה לתיקון הפרוטוקול. "מהחומר שבפניו מצא הנציב לקבוע ללא היסוס כי השופט התבטא כמיוחס לו בתלונה. הדברים היו לא במקומם, לא היו ראויים וסגנונם הבוטה חרג מן המותר בדיון המשפטי. התרשמות הצדדים למשפט הייתה כי השופט מתעמר במתלונן. ייתכן שראוי היה להעיר למתלונן על סגנונו, אך בוודאי לא בדרך ובמילים שבחר השופט. יש להביע צער על שהשופט נמנע מלקחת אחריות על הדברים הקשים אותם אמר והתכחש להם".

החלטת נציב תלונות על שופטים בעניין השופט מנחם רניאל

Document-page-001Document-page-002

Document-page-003

נזיפה חמורה לשופט מנחם רניאל ששיקר
נזיפה חמורה לשופט מנחם רניאל ששיקר