כללי, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים

השופט אברהם הימן דחה בקשת שחרור נוספת מהמעצר הממושך של לורי משום שהוגשה ללא ייצוג

15.04.2019 – לורי שם טוב העצורה מזה כשנתיים וחודשיים מיום ה- 27.02.2019 הגישה לשופט המעצרים אברהם הימן בקשת שחרור ממעצר מסיבות קשות המעוררות תהיות על התנהלות מערכת המשפט.
במסמך הבקשה שהגישה שם טוב ניתן ללמוד על הפרקטיקה הדורסנית של מערכת בהליך הפלילי: פגיעה חמורה בכבוד האדם, פרטיותו, צנעתו ועוד.
השופט הימן דחה הבקשה משום שלא הוגשה על ידי בא כוחה מהסנגוריה. וסיכם החלטתו: "ככל שהבקשה מוגשת שלא באמצעות בא כוחה, הרי לא תטופל".

להלן קטע מהבקשה של לורי שם טוב:
"
תסקירי המבחן שהוגשו עד היום לבית המשפט הנכבד לא כללו חלופות מעצר ישימות בהתאם לנסיבותיה האישיות של המבקשת. מאידך, תסקירי המבחן כללו הנחות שגויות כי המבקשת הנה אובססיבית, אגרסיבית וכו'. מדובר בהנחות שנקבעו לא על ידי בעל מקצוע מוסמך. יתרה מכך מצבה של המבקשת תקין.

בכתב האישום אין אישומים פגיעה בגוף, בנפש או עבירה המצדיקה מעצר כה ממושך. למעשה על פי חוק המעצרים המבקשת אינה אמורה להיות עצורה אפילו יום אחד. בנוסף מדובר במסוכנות של פרסום במרשתת שניתן יהיה לנטר ולעצור את המבקשת במידי במידה וחלילה יפורסם פרסום מפר על ידה.

בהחלטות שיפוטיות ובקשות מהותיות על מעצרה של המבקשת הומשלה המבקשת לאשת זנונים, נכריה, אפיקורסית, פתיינית ורוצחת אנשים באמצעות מילים. בכתב האישום אין, זנות, אפיקורסיות, פגיעה בגוף או בנפש, או פתיינות. ההנחות אודות המבקשת בעניין זה שגויות.

מעיון בחומר הראיות עולה כי האתרים המפרים בהם הופיעו הפרסומים הבוטים, הם אתרים אנונימיים, אתרי ג'נק, שאף אחד לא מאמין למה שכתוב בהם. ומכאן המשקל הנמוך ביותר של הפרסומים באתרים אלה.

ידוע גם על פרסומים ופגיעה בפרטיות קשים בהרבה מאלו המדוברים בכתב האישום שנעשו כלפי המבקשת, או אזרחים אחרים, ורשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בחקירה על פי ההנחיות והנהלים. דוגמא אחת מרבות לכך הוא פרסום בחומר הראיות גלוי לעיני נאשמים ובאי כוחם, מסמכי גירושים של המבקשת, תסקיר סעד, חוות דעת רפואיות ומסוגלות הורית ועוד. מדובר בפגיעה בפרטיות ברף הגבוה ביותר, לאור העובדה שמדובר במסמכים אישיים ביותר שנגלו לעיני אנשים המכירים את המבקשת. פגיעה בפרטיות זו נעשתה מאות פעמים לכל החשודים בפרשה. רשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בהליך פללי או משמעתי בעניין זה. יש עוד דוגמאות רבות לפגיעה בכבודה, וצנעתה, ופרטיותה וחירותה של המבקשת (ואזרחים נוספים מן השורה) שרשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בהליך פלילי או אפילו משמעתי על פי הכללים והנהלים.

לאור האמור לעיל מסוכנות של המבקשת פחותה בהרבה ממה שנכתב בהחלטות שיפוטיות שונות. המבקשת אינה זונה פתיינית, ואינה נכריה אפיקורסית, ואף אדם לא נפגע פיסית או נפשית מהפרסומים המיוחסים לה מאתרי הג'נק האנונימיים שהוצגו בחומר הראיות. בשולי הדברים יצוין כי המבקשת בפועל כופרת בראיות לכאורה, ורבות דובר על כך. עוד יצוין כי על פי דוקטרינת פרי העץ המורעל אין זכות קיום לחומר הראיות במשפט זה, שכן כל הצווים במהלך החקירה לקויים, לא מנומקים, והוצאו כלאחר יד, וכן נוכח העוול הקשה שנעשה למבקשת בפרסום מסמכי הגירושין שלה, תסקירים ועוד. חשוב להבהיר כי נוכח מורכבות משפט זה חיוני ביותר עבודת הפרקליטות שתהה על פי הנוהל והחוק מה שלא נעשה.

משכך, המשך מעצרה של המבקשת יוביל להליך שיפוטי פגום ויגרום עוול למבקשת שחזקת החפות עומדת לה. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לשחרר את המבקשת לאלתר ממעצרה.
".
סוף ציטוט.

מצורפת בקשת השחרור של לורי שם טוב והחלטת השופט אברהם הימן, מ"ת 14280-04-17 מיום ה- 15.04.2019.

ת3ת4ת5

 

מודעות פרסומת
כללי, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים

העיתונאית לורי שם טוב שנתיים וחודש במעצר ומשפטה טרם החל – עדכון 05.04.2019

הפרקטיקה של מערכת המשפט במעצרה הממושך של העיתונאית לורי שם טוב. שם טוב עצורה מעל שנתיים וחודש בחשד חעבירות "שיימינג" במרשתת שהופנו נגד שופטים ועובדות סוציאליות. משפטה של שם טוב טרם החל ועל פי לוח הזמנים החדש משפטה לא יחל לפני הספטמבר 2019.
בנוסף הליך מעצרה של שם טוב מתנהל בסחבת שגורמת עוול קשה לעצורים.
הליך מעצרה של שם טוב הנו דוגמא לפרקטיקה של רשויות בתחום מערכת המשפט: בתי המשפט, סנגוריה ציבורית ופרקליטות הגורמת עוול קשה מאוד לאזרחים רבים במצב סוציואקונומי בינוני ומטה.

בית המשפט העליון, כללי, לורי שם טוב, נעם סולברג, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים – השופט נעם סולברג

01.04.2019 – פעמיים האריך השופט נעם סולברג את מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב, ומשני הארכות המעצר לא מובן מדוע שם טוב עצורה.

בפעם הראשונה ימים ספורים לאחר מעצרה ב- 03.03.2017 בש"פ 1999/17 שבו ציטט פסוק מספר משלי ובו משל על אישה נכריה, פתיינית זונה ואפיקורסית המפתה אנשים שסופם רע ומר. בכל החשדות כנגד שם טוב אים זנות פתיינות ושאר ירקות.

בפעם השניה האריך סולברג את מעצרה של שם טוב בספטמבר 2018 , בש"פ 6589/18 עת הייתה עצורה שנה ושבעה חודשים. סולברג האריך את מעצרה בעוד חמשה חודשים בגלל אישומים של "פרסומים מכפישים ובוטים במרשתת". סולברג הוציא "ירקות" חדשים נגד שם טוב מהסל וכתב בהחלטתו על נטייה אובססיבית ואגרסיבית ועוד "ירקות" חדשים..

העלבת עובדי ציבור, כללי, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים

תזכרו את לורי שם טוב

30.03.2019 – העיתונאית לורי שם טוב מעל שנתיים במעצר ומשפטה טרם החל. שם טוב עצורה של חשד העלבת עובדי ציבור ברשת האינטרנט. מערכת המשפט מתעמרת בלורי שם טוב.

 

בית המשפט העליון, דוד מינץ, הארכת מעצר, כללי, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים

השופט דוד מינץ האריך את מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה שנתיים ב- 150 ימים נוספים ומשפטה טרם החל

השופט דוד מינץ האריך את מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה שנתיים ב- 150 ימים נוספים ומשפטה טרם החל.
מינץ כתב בהחלטתו שמדובר בתיק תפ"ח (תיק פשעים חמורים) בעוד המדובר בתיק ת"פ (תיק פלילי) על עבירות שיימינג שאפילו בתחנות המשטרה לא מקבלים תלונות על עבירות מסוג זה.

לצפיה / הורדת החלטת השופט דוד מינץ בש"פ 1394-19 מה- 04.03.2019 הקלק כאן

תפח

אמנון לורד, הונאות פרקליטות המדינה, כללי, לורי שם טוב, פרופ. בועז סנג'רו, פרקליטות המדינה, פרשת הבלוגרים

תזכרו את לורי שם טוב

לו1
העיתונאית לורי שם טוב – שנתיים וחודשיים במעצר ומשפטה טרם החל

"המקרה הבולט ביותר הוא של לורי שם־טוב, שמעצרה הוארך לאחרונה – לא בחמישה ימים אלא ב־150 יום. שם־טוב, שילדיה נלקחו ממנה על ידי רשויות הרווחה, נמצאת כבר יותר משנתיים במעצר".

תזכרו את לורי שם־טוב: האם המעצר של מיקי גנור הכרחי ליצירת דרמה, גם אם הוא מתעלם מזכויות אדם? , אמנון לורד, ישראל היום, ישראל השבוע, 29.03.2019

רבים תוהים, מה פתאום משליכים שוב את מיקי גנור למעצר? התחושה הבלתי נמנעת היא שמדובר בצעד ענישה נקמני ללא משפט, משום שחזר בו מהסכם עד מדינה. כל זה נעשה בשיתוף פעולה של בית המשפט העליון, היות שבית המשפט המחוזי מרכז־לוד קבע שאין עילת מעצר.
דומני שהיחיד שהתקומם על המהלך הכוחני של הפרקליטות והמשטרה היה הפרופסור למשפטים בועז סנג'רו, במאמר ב"הארץ". מאחר שיש תחושה שתיק הצוללות בהיבטי השוחד מתפרק, עושה הפרקליטות עבודת ריכוך על דעת הקהל. יש חומר חדש מגרמניה. תעשיית ההדלפות תייצר תנופה מחודשת לחקירה הנובלת, ומעצרו של גנור מייצר גם את הדרמה. שנדע שמדובר בפשע.
פרופ' סנג'רו הוא מהבודדים ביקום המשפטי שבאמת רגיש לנושא זכויות האדם של חשודים ונאשמים. צר לומר זאת, והוא אף מתפלמס בנושא עם בית המשפט העליון, שמדבר הרבה על זכויות האדם, אך מי שחוקק את החוקים בנושא אלו פוליטיקאים מהשורה; ואילו בית המשפט ממשיך בגישתו הדרקונית.
המקרה הבולט ביותר הוא של לורי שם־טוב, שמעצרה הוארך לאחרונה – לא בחמישה ימים אלא ב־150 יום. שם־טוב, שילדיה נלקחו ממנה על ידי רשויות הרווחה, נמצאת כבר יותר משנתיים במעצר. סנג'רו, בראש קבוצה של עשרה מרצים וחוקרי משפט, שיגר מכתב שחתום על ידי כל העשרה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה ובו תביעה לשחרורה המיידי; היא בסך הכל בלוגרית שאכן הכפישה עובדי רווחה, אנשי משטרה ואף שופטים, רחמנא לצלן.
"(אנו) מודאגים מאוד משימוש מערכת אכיפת החוק בהליך הדרסטי של מעצר עד תום ההליכים כבר יותר משנתיים, חרף העובדה שלורי שם־טוב לא מואשמת בעבירות הכרוכות באלימות (פיזית) ואין טענה שנשקפת ממנה סכנה לביצוע עבירות מסוג זה", כותבים עשרת הפרופסורים למשפטים.
כבר בקיץ שעבר פסקה שופטת ביהמ"ש העליון ענת ברון כי יש לשחרר את שם־טוב בתנאים מגבילים. אבל בדרכים עקלקלות שבן אדם נורמלי מתקשה להבין, לא נוצרו התנאים לשחרורה, ואישה שילדיה נלקחו ממנה עדיין נמצאת מאחורי סורג ובריח – ללא משפט – כבר שנתיים וחודש.

תז1
תזכרו את לורי שם־טוב: האם המעצר של מיקי גנור הכרחי ליצירת דרמה, גם אם הוא מתעלם מזכויות אדם? , אמנון לורד, ישראל היום, ישראל השבוע, 29.03.2019
חזקת החפות, כללי, לורי שם טוב, פרופ. בועז סנג'רו, פרשת הבלוגרים

קריאת חוקרים ומרצים למשפט פלילי לשחרור גב' לורי שם טוב ממעצרה הנמשך למעלה משנתיים

ל1
העיתונאית לורי שם טוב במעצר מה- 27.02.2019

לורי שם טוב, בלוגרית , עיתונאית עצורה מעל שנתיים מה- 27.02.2017 על חשד עבירות "שיימינג" במרשתת נגד שופטים ועובדים סוציאליים. משפטה של שם טוב טרם החל.
מצורף מכתב קריאה חוקרים ומרצים לשחרורה המיידי של טוב שנשלח ליועמ"ש ולפרקליט המדינה.

לצפיה/ הורדת המכתב הקלק כאן

קריאת חוקרים ומרצים למשפט פלילי לשחרור גב' לורי שם טוב ממעצרה הנמשך למעלה משנתיים
14.3.19

אנו, חוקרים ומרצים למשפט פלילי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מודאגים מאד משימוש מערכת אכיפת החוק בהליך הדראסטי של מעצר עד תום ההליכים כבר למעלה משנתיים (מאז 27.2.17 ! ) חרף העובדה שהגב' לורי שם-טוב לא מואשמת בעבירות הכרוכות באלימות (פיזית) ואין טענה שנשקפת ממנה סכנה לביצוע עבירות מסוג זה.
לפי התיאוריה וכללי המשפט הנגזרים ממנה, אדם הוא בחזקת חף-מפשע, אלא אם אשמתו הוכחה מעבר לספק סביר. לפיכך, מעצר עד תום ההליכים המשפטיים הוא חריג שצריך להיות שמור לנאשמים מסוכנים מאוד. אפילו לגביהם החוק מגביל את המעצר לתשעה חודשים, שבסיומם נדרשת החלטה של בית- המשפט העליון כדי להאריכו. במקרה הנוכחי לא מדובר באלימות פיזית ולא מדובר בסכנה פיזית ואם תהיה הרשעה העונש חייב יהיה להיות פרופורציוני. כך או אחרת אין הצדקה ואין בסיס בחוק לגביית "מקדמת- מעצר" על חשבון מאסר שאולי יבוא ואולי לא.
כבר ביום 24.7.18 קבעה השופטת ענת ברון, בהחלטה המפורטת ביותר של בית-המשפט , העליון בפרשה זו (שאליה מפנים שוב ושוב בהחלטות שאחריה), כך (בש"פ 5005/18 , בש"פ 5065/18):
"אקדים אחרית לראשית ואומר כי בנקודה שבה אנו ניצבים כיום, דומני כי הכף נוטה לשחרור העוררת למעצר באיזוק אלקטרוני ובפיקוח אנושי חלף מעצרה מאחורי סורג ובריח. העוררת נתונה במעצר מאז 27.2.2017 , זה למעלה מ 16- חודשים, בעוד ההליך הפלילי נגדה החל להישמע רק בחודש מאי 2018 . על אף שנראה כי בעת הזו ההליך מתקדם באופן משביע רצון (ולא נטען אחרת), ברי שלנוכח העובדה שמדובר ב 120- אישומים ובחומר חקירה שאין
חולק שהוא בהיקף רב ועצום, ההליכים צפויים להימשך עוד זמן רב…. פרט לפגיעה בחירותה של העוררת במהלך מעצרה, מטבע הדברים קיים קושי אינהרנטי בניהול הליכי משפט מתוך תא המעצר בשל נגישות מוגבלת לחומרי חקירה – וקושי זה אף מתעצם לנוכח היקף החומר הרב שבו מדובר…. מאז מעצרה הציעה העוררת לא פחות מ 16- מפקחים שונים…. המפקחים כולם נדחו על ידי שירות המבחן…. נראה כי לא יהא בידה של העוררת להציע מפקחים נוספים, ולמעשה היא נמצאת ב"מבוי סתום" בראי האפשרות שלה למצוא ולהציע חלופת מעצר אחרת. בעת הזו קביעה שלפיה יש להמשיך ולבחון מפקחים נוספים שיוצעו על ידי העוררת אינה מעשית עוד, וניתנת האמת להיאמר כי משמעותה של החלטה כזו היא שנסיבות חייה של העוררת מכתיבות את הותרתה במעצר לעוד חודשים ואולי אף לשנים טרם שיוכרע דינה; וזאת על אף ששני הנאשמים הנוספים בפרשה שוחררו זה מכבר
למעצר בית…. עוד יוער כי דווקא העובדה שמרבית העבירות המיוחסות לעוררת נעשו באינטרנט ומשכך הן נושאות אופי פומבי, יש בה כדי להפיג במידה מסוימת מן החשש שהעוררת תשוב ותבצע אותן, וזאת ביודעה כי היא מצויה כל העת תחת עיניהן הבוחנות של רשויות החוק…. עוד ייאמר כי בית המשפט המחוזי סבר כבר בהחלטת המעצר כי אין מקום להבחין בין שלושת הנאשמים בפרשה בהתייחס לרמת מסוכנותם, ואני שותפה למסקנה זו
בכל הנוגע לעילת המעצר; דעתי שונה ביחס לקביעתו המאוחרת של בית המשפט שלפיה היקף או אופי העבירות המיוחסות לעוררת מצדיקים הבחנה בינה לבין הנאשמים הנוספים עד כדי חריצת דינה למעצר ממושך מאחורי סורג ובריח…. בעוד הנאשמים האחרים שוחררו למעצר בית, ואף הוסרו מאז חלק ממגבלות המעצר בעניינם, הרי שבעניינה של העוררת החלופה המוצעת היא מעצר באיזוק אלקטרוני ובליווי פיקוח אנושי. כידוע, איזוק אלקטרוני מהווה ככלל "הקשחה" והידוק של חלופת מעצר, ואף נתפס כמצוי ב"מדרג ביניים" בין שחרור לחלופת מעצר לבין מעצר עד תום ההליכים, ויש בו לא פעם כדי לסייע בהשגת תכלית המעצר…. טרם סיום ראוי להזכיר מושכלות ראשונים, כי מטרתו של המעצר אינה עונשית אלא מניעתית. חלופת מעצר במהותה מחייבת איזון בין הסיכון העולה משחרורו האפשרי של הנאשם לבין זכותו החוקתית לחירות, והיא נועדה ליצור רמה סבירה של ביטחון, להבדיל
מוודאות, להשגת מטרת המעצר בדרך אחרת… בענייננו קיימת שורה של נסיבות, שלעת הזו משקלן המצטבר מטה את הכף לשחרורה של העוררת למעצר באיזוק אלקטרוני ובפיקוח אנושי – ובהן משך הזמן שבו שוהה העוררת במעצר, היקפו של התיק והצפי להימשכות ההליכים, סוג העבירות המיוחסות לה, והעובדה שהנאשמים הנוספים בפרשה שוחררו למעצר בית. ודאי שלא מדובר בחלופה הרמטית, אלא בנטילת "סיכון מחושב"…."

חרף החלטתה זו של השופטת ברון, ובניגוד משווע לחזקת החפות, עד היום טרם מצאו רשויות אכיפת החוק את הדרך לבצע את ההחלטה מיום 24.7.18 (חלפו כבר שבעה וחצי חודשים) ולשחרר את לורי שם טוב ממעצרה המתמשך מאוד ומדי. כל הסדר שנבחן נדחה, ולאחרונה, ביום 4.3.19 (בש"פ 1394/19 ) אף הוארך מעצרה ב 150- (!) ימים נוספים, כשזוהי כבר הארכה חמישית לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ד 1996- , האמורה להיות החריג ולא הכלל. בית-המשפט העליון אמנם
מורה בהחלטה האחרונה לבית- המשפט המחוזי לבחון אפשרות למעצר בפיקוח אלקטרוני ועם מפקחים אנושיים, אך ניסיון של כשנתיים מלמד שלא מושג הסדר והמעצר מאחורי סורג ובריח נמשך עוד ועוד.
בנסיבות המקרה הנוכחי, שבו כאמור אין חשש כלשהו לאלימות (פיזית), אלא בעיקר להכפשות באמצעות האינטרנט, ונוכח העובדה שמשך זמן ממושך לא נמצא הסדר, ייתכן שניתן וצריך אף לוותר על הפיקוח ולהסתפק בקביעה שהפרת תנאי השחרור תוליך לחידוש המעצר. ניתן לשחררה בתנאים מגבילים ובעיקר איסור הפצת חומר ברשת האינטרנט. אפילו אם נכונה טענת הפרקליטות שגב' שם טוב עצמה מקשה על השגת הסדר לשחרורה, כבר
מזמן הגיעה העת לשחררה.
כך או אחרת, אנו חשים ניגוד צורם בין הצהרת מערכת המשפט הישראלית אודות חזקת החפות, שאותה אנו מלמדים את תלמידינו, לבין המשך מעצרה של לורי שם טוב.

אנו קוראים לאנשי מערכת אכיפת החוק – לשופטים, ליועץ המשפטי לממשלה,
ולפרקליט המדינה – למצוא את הדרך לשחרורה המיידי.
1. פרופ' בועז סנג'רו
2. פרופ' רינת קיטאי
3. ד"ר יוסף זהר
4. פרופ' אלון הראל
5. פרופ' עמנואל גרוס
6. פרופ' שחר אלדר
7. ד"ר עמית פונדיק
8. ד"ר רותי לבנשטיין לזר
9. ד"ר סיגל שהב
10 . ד"ר רפאל (רפי) ביטון

Document-page-001

Document-page-002Document-page-003