הסנגוריה הציבורית, כללי, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים

לורי שם טוב עצורה שנתיים על עבירות שיימינג במרשתת

03.02.2019 – מחאה מול בניין הסנגוריה הציבורית בתל אביב על מעצרה הממושך של הבלוגרית לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים על עבירות "שיימינג" במרשתת.
משטרת ישראל אינה מטפלת בעבירות "שיימינג" במרשתת ומעבירה את הפונים אליה להתלונן על עבירות מסוג זה לבתי משפט אזרחיים. הסנגוריה הציבורית אינה מקצה משאבים מינימלים לטפל בתיק המורכב העומד נגד שם טוב והתוצאה העגומה ששם טוב במעצר ובנתק כחצי שנה מבאי כוחה מהסנגוריה.

מודעות פרסומת
בית המשפט העליון, כללי, לורי שם טוב, עוזי פוגלמן, פרשת הבלוגרים

שופט העליון עוזי פוגלמן: העיתונאית לורי שם טוב תישאר מעבר לשנתיים במעצר, כשאינה מיוצגת בפועל, על "עבירות מקלדת"

24.01.2019 – דיון בעניין מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב התקיים בפני השופט עוזי פוגלמן בבית המשפט העליון בירושלים ב- 17.01.2019. שם טוב עצורה מזה כשנתיים על "עבירות מקלדת" שלכאורה ביצעה נגד עובדי ציבור ושופטים, דהינו העלבת עובדי ציבור במרשתת.

שם טוב טענה כי בפועל אינה מיוצגת, הסנגורים אינם באים לפגוש אותה בבית הסוהר, לא נקבע קו הגנה מול כתב האישום האדיר בהיקפו וכן שהסנגוריה אינה מופיעה לדיונים בבית המשפט, ואינה מגישה בקשות לבית משפט. לא ניכר כי הסנגוריה בתיק.

נציגי הסנגוריה לא התייצבו לדיון בפני פוגלמן למרות שנתבקשו להתייצב על ידי בית המשפט להציג עמדתם.

פוגלמן קבע כי שם טוב מיוצגת "על הנייר", דהיינו הסנגוריה הודיעה כי היא מייצגת את שם טוב במסמך שהגישה לבית משפט, ולכן שם טוב תישאר במעצר מעבר לשנתיים על "עבירות המחשב".

לצפיה/ הורדת החלטת השופט עוזי פוגלמן בש"פ 317-19 מה- 20.01.2019 הקלק כאן

מצורפים:

החלטת השופט עוזי פוגלמן בש"פ 317-19 מיום ה- 20.01.2019.

עמוד הראשון מפרוטוקול הדיון בפני פוגלמן מיום 17.01.2019 – אי התייצבות הסנגוריה לדיון.

תמונה השופט עוזי פוגלמן.

document-page-001document-page-002document-page-003פוגלמןפרוטוקול דיון פוגלמן - אין התייצבות

חזקת החפות, כללי, לורי שם טוב, פרופ. בועז סנג'רו, פרשת הבלוגרים

פרופ. בועז סנג'רו: "לשחרר מיד את לורי שם טוב ממעצרה, הנטל הכבד הוא עתה על השופטים"

המאמר "המעצר המתמשך כבר שנתיים של הבלוגרית לורי שם טוב: רמיסת חזקת החפות ועקרונות היסוד של ההליך הפלילי" , פרופ. בועז סנג'רו, גלובס , 23.01.2019

לפי התיאוריה וכללי המשפט הנגזרים ממנה, אדם הוא בחזקת חף מפשע אלא אם אשמתו הוכחה מעבר לספר סביר. לפיכך מעצר עד תום ההליכים המשפטיים הוא חריג שצריך להיות שמור לנאשמים מסוכנים מאוד. אפילו לגביהם החוק מגביל את המעצר לתשעה חודשים, שבסיומם נדרשת החלטה של בית המשפט העליון כדי להאריכו.
הבלוגרית לורי שם טוב נתונה במעצר כבר קרוב לשנתיים (!), אפילו כשמדובר בנאשמים המואשמים בעבירות אלימות חמורות, לא תמיד המעצר כה ממושך, אלא הנאשמים משוחררים בתנאים מגבילים. לורי שם טוב מואשמת יחד עם שניים אחרים – מוטי לייבל ועו"ד צבי זר בעבירות רבות במסגרת הפרשה שזכתה בתקשורת לכינוי הניטרלי "פרשת הבלוגרים" ולכינויים הטעונים "פרשת הטרור הרשתי ו"פרשת השופטים הנוקמים".
ברקע הפרשה שני בניה של לורי שם טוב נלקחו ממנה על ידי רשויות הרווחה. בשנים האחרונות היא ושני האחרים מתחו ביקורת חריפה על רשויות הרווחה ועל אנשי מערכת המשפט. הביקורת כנראה גלשה להשמצות נגד אנשים מסוימים – עובדים סוציאליים, עורכי דין, ואפילו שופטים.
"ואפילו שופטים" – זה כנראה כבר יותר מידי עבור נערכת המשפט. אלא שאפילו אם כל האמור ב- 120 האישומים שבכתב האישום נכון, וכולל נוסף להשמצות ברשת, שחלקן כנראה היו בוטות מאוד, גם את תרגומן בשפת חוק העונשין המנדטורי, לכמה וכמה עבירות שונות (הטרדה, התחזות, פגיעה בפרטיות, העלבת עובד ציבור, עבירות מחשב, לשון הרע ופרסומים מזיקים – על פי הפירוט שבהחלטת השופט אורי שהם מיום 17.04.2018), עדיין לא מדובר באלימות פיסית ולא בסכנה פיסית, והעונש חייב יהיה להיות פרופורציוני.
אפילו אם העונש יכלול רכיב של מאסר, המאסר אמור להיות מידתי וקצר יחסית. כך או אחרת, אין הצדקה ואין בסיס בחוק לגביית "מקדמת מעצר" על חשבון מאסר שאולי יבוא ואולי לא.
שני הנאשמים האחרים בפרשה שוחררו למעצר בית – דבר המלמד על כך שגם את לורי שם טוב ניתן וצריך היה לשחרר. אלא שהפרקליטות מתארת אותה כמסוכנת לציבור, והיו שופטים שאימצו את התיאור המוגזם הזה. קשה להשתחרר מהחשש, שהעובדה שחלק מהמתלוננים על כך שלורי שם טוב השמיצה אותם הם שופטים, השפיעה, מעבר להצדקה האובייקטיבית, על החלטות חבריהם השופטים להאריך שוב ושוב ושוב את מעצרה, ולדחות שוב ושוב ושוב את בקשותיה להשתחרר מהמעצר. עד כדי כך שנעלמה גם ההבנה האנושית, שהיא זכאית לה כמי שילדיה נלקחו ממנה.

עליי להודות, כי טעיתי כשהמתנתי עם רשימתי זו חודשים מיותרים. בטחתי במערכת המשפט, וסברתי לתומי שבמאוחר או במאוחר מאוד ההיגיון והדין יגברו, ולורי תשוחרר. אלא שצירוף ההחלטות האחרונות מעורר אצלי חשש כבד. ב- 24.07.18 החליטה שופטת בית המשפט העליון ענת ברון, שניתן לשחרר את שם טוב ולהעבירה "למעצר בפיקוח אלקטרוני בשל התארכות ההליכים נגדה". (הציטוט הוא מתוך החלטת השופט עוזי פוגלמן מיום 11.11.2018).
שם טוב אמנם עמדה על שחרור מלא ממעצר, וטענה בדיון "כי יש קשיים מעשיים בתנאים שנדרשים כדי שתעבור למעצר בפיקוח אלקטרוני" (שם). אך העובדה שהיא עדיין מוחזקת במעצר רגיל כבר קרוב לשנתיים, מדברת בעד עצמה. יש לשחררה אפילו אם היא עצמה מקשה על הליכי השחרור. ניתן וצריך לעשות זאת בתנאים מגבילים, ובעיקר איסור הפצת חומר ברשת האינטרנט.
נוכח העבירות המיוחסות לה, אין אפילו צורך במעצר בית בפיקוח אלקטרוני. השיח השיפוטי בהחלטות שמתקבלות מידי פעם בעניינה, הוא שיח מקצועי לכאורה על מעצר, מסוכנות (באמצעות מקלדת מחשב!), חלופות למעצר, פיקוח ראוי וכדומה. אך ככל שהתמשך המעצר, וגם זכה לאישור של עוד ועוד שופטים, כך גדלה המועקה מרמיסת זכויות האדם, כבוד האדם, חזקת החפות ועקרונות היסוד של ההליך הפלילי.

בשורה התחתונה, יש להשקיף במבט-על על הפרשה בכללותה ולשחרר מיד את לורי שם טוב ממעצרה. הנטל הכבד הוא עתה על השופטים.

פרופ. בועז סנג'רו לשחרר מיד את לורי שםאויבת האומה

כללי, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: לורי שם טוב הגישה בקשת שחרור ממעצר עקב התבססות החלטת המעצר על הנחות שגויות

15.01.2019 – שם טוב העצורה כ- 23 חודשים על פרסומים מעליבים על עובדי ציבור שלכאורה פרסמה הגישה בקשת שחרור ממעצר הואיל והחלטת המעצר מבוססת על הערכות מוטעות של ק. המבחן.

בתאריך 26.10.2017 פרסם השופט הימן החלטה על מעצרה של שם טוב עד תום ההליכים המבוססת על תסקיר שירות המבחן מיום 03.10.2017 הקובע כי לשם טוב "נטייה להתנהלות אובססיבית, אגרסיבית וחסרת גבולות".
שם טוב טוענת כי קביעה זו הוכחה כשגויה נוכח שהותה מזה כשנתיים במעצר ולא נראה כל סממן של אובססיה, אגרסיה, והעדר גבולות.
שם טוב הוסיפה כי מלכתחילה קביעות אלה שגויות הואיל ואלו תיוגים מעולם הפסיכיאטריה וק. המבחן אינו בעל הכשרה לקבוע תיוגים מעין אלה. לאור התבססות החלטת מעצר עד תום ההליכים על קביעות שגויות סבורה שם טוב כי יש להורות על שחרורה ממעצר.

מצורפת הבקשה שהוגשה תיק מ"ת 14280-04-17 מיום ה- 13.01.201

20190113_0003_st_court_d-page-001

בית המשפט העליון, חזרה על הסכמה לראיות לכאורה, כללי, לורי שם טוב, עוזי פוגלמן, ערר, ערר פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: שופט העליון עוזי פוגלמן דחה בקשת לורי שם טוב לחזור בה מהסכמתה לראיות לכאורה מטעמים "שנויים במחלוקת"

14.11.2018 – הסכמתה של שם טוב לראיות לכאורה בספטמבר 2017 לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" או משהו אחר שאינו מוגדר בחוק, ו- 40 יום בבידוד והפרדה הייתה בעת לא ראתה אף עמוד אחד מחומר הראיות. הסכמתה של שם טוב לקיומן של ראיות לכאורה נבעה מכמיהתה להשתחרר בתנאים מגבילים וכן שלא עמדה בפניה אופציה אחרת מטעם הסנגוריה הציבורית.
שופט העליון פוגלמן דחה בקשתה מטעמים הנראים כלא רלוונטיים לאירוע.
הטעם הראשון שטען פוגלמן: הוא ששם טוב הסכימה למעצרה לאחר שנועצה בסנגורה. בית משפט שהיה מודע היטב לכל פרטי ההליך, קבע כי הסנגור גילה מיומנות מקצועית ו"עשה הכול על מנת לסייע למבקשת… – טעם זה אינו רלוונטי משום שזוהי הסיבה לערר, דהיינו שיקול דעת מוטעה של הסנגוריה ובית המשפט המחוזי לתפיסת העוררת, ולכן אין להביא שיקול דעת מוטעה זה כעילה לדחיית הערר.
הטעם השני שתרץ פוגלמן הוא כי הסכמתה של שם טוב בדבר קיומן של ראיות לכאורה מספיקה לקבוע שהן אכן קיימות בתיק – גם טעם זה פסול. שם טוב לא ראתה כלל את הראיות לכאורה ולכן הסכמתה לקיומן היא בעלמא. יתרה מכך, קיומן של ראיות לכאורה יש לבחון לגופן ולא על פי הסכמתו של הנאשם ובעיקר לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" ו- 40 ימי בידוד והפרדה.

פוגלמן מציג בהחלטתו את המדיניות "הקלה על ההדק" של מערכת המשפט לעצור נאשמים ולהרשיע אותם על דברים בעלמא מבלי לבחון עובדות וראיות לגופן.

מצורפים צילומי החלטת פוגלמן בש"פ 7235/18 מה- 11.11.2018

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004
בית המשפט העליון, כללי, לורי שם טוב, ערר פרשת הבלוגרים, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: לורי שם טוב הגישה ערר לעליון על החלטת כב' השופט אברהם הימן לדחות בקשתה על אי הסכמתה לראיות לכאורה ומסוכנות

15.10.2018 – לורי שם טוב הגישה הבוקר ערר לבית המשפט העליון בש"פ 7235/18 . להלן קטע מהערר:

העוררת מתכבדת להגיש בזאת ערר על החלטת כב' השופט הימן מבית המשפט המחוזי בת"א מתאריך 03.10.2018 בתיק מ"ת 14280-04-17 אשר בה דחה כבוד השופט הימן וכן בקשת העוררת לחזור בה מהסכמה לכאורה תחת לחץ לראיות לכאורה, לעיין לראשונה בעילת המעצר, לעיין לראשונה בראיות לכאורה, ולעיין מחדש בקביעות המסוכנות.

העוררת ביקשה מבית משפט קמא לאפשר לה לחזור בה מהסכמה לראיות לכאורה, אשר נתנה תחת לחץ של בית המשפט והסנגור על מנת לנדב לבית המשפט הסכמה מאולצת ללא תמורה, בתאריך 10/9/2017, ולעיין מחדש בהחלטת המעצר עד תום ההליכים בהתחשב בכך שהעוררת כופרת בראיות לכאורה, בחלוף הזמן מאז הדיונים בראיות לכאורה, בכרסומים בראיות לכאורה שנתגלו באופן כללי ובפרט בקבילות הצווים שבאמצעותם אספה המשטרה ראיות, ובמסוכנות. יודגש שלגבי בדיקת בית המשפט את עילת המעצר והראיות לכאורה לא התקיימה בדיקה קודמת, וזוהי בקשה לבדיקה ראשונית. מאחר ובית המשפט כן קבע קביעות קודמות לגבי מסוכנות, הרי שרק לגבי כך מדובר בעיון מחדש.

כמו כן ביקשה העוררת להוסיף טיעונים שהסנגור מטעם הסנגוריה הציבורית לא טען בדיון הראשון (10.9.2017) כגון אכיפה סלקטיבית, ביקורת פוליטית, וכן שהעונש הצפוי לא יהיה יותר משנתיים. פסקי דין שניתנו או נתגלו מאז ההחלטה הקודמת פועלים לטובתה של העוררת.

לפיכך מתבקש בית המשפט העליון לקבוע שטעה בית המשפט קמא בכך שלא התיר לעוררת לחזור בה מהסכמתה הלכאורית לראיות לכאורה, טעה בהחלטתו שהסכמה לראיות לכאורה מחייבת את העוררת ללא יכולת לסגת ממנה, וכן טעה בית המשפט קמא בכך שלא הסכים לעיין לראשונה בראיות לכאורה, ולבדוק טענות שקיימות חולשות משמעותיות באיכות הראיות לכאורה, שהראיות אינן מקימות עילת מעצר (בפרט כשמדובר בחופש ביקורת על בתי המשפט עצמם, והזרוע הארוכה שלהם, עובדות סוציאליות).

טעה בית המשפט קמא בכך שסירב לדון בטענת העוררת כי הלכת זאדה פוגעת בנאשמים באופן אנוש, שכן הלכה זו מאפשרת חממה לסיפורי בדים, זכ"דים מגמתיים, מסמכים ספקולטיביים, ומסמכים חסרי פשר שאותם אפשר להציג באופן מסוף ולהשיג מעצר עד תום ההליכים. הגיעה העת שבית המשפט יאמץ את דעת המיעוט של השופטת דורנר בהלכת זאדה ויבדוק אן הראיות בעלות משקל של מעבר לספק סביר, ולא סתם ראיות גולמיות ומגמתיות.

כמו כן טעה בית המשפט בהערכת המסוכנות כשמדובר בעברות החוסות תחת חופש הביטוי, והנזק היחיד הנטען הוא נזק לשם טוב, לכאורה. בדיון הראשוני בית המשפט לא שקל נסיבות אישיות כי אלה לא הוצגו בפניו מחמת אי מוכנותו של הסנגור מטעם הסנגוריה.

הליך החקירה בעניינה של העוררת טרם מעצרה ובתקופת מעצר הימים לקוי ביסודו הואיל ונעשה ללא ביקורת שיפוטית הולמת. כל הצווים שמהם הופקו תוצרים וראיות לכאורה, לקויים. נראה כי השופטים המעורבים בחתימה על צווי בתקופת החקירה הסמויה שימשו סניף של התביעה וחתמו כחותמת גומי. כך גם קבע נציב תלונות הציבור על שופטים השופט בדימוס אליעזר ריבלין. הצווים נחתמו כלאחר יד ללא ביקורת שיפוטית מבלי שהיושב/ת על כס השיפוט בדק/ה על מה הוא חותם.

העוררת טוענת כי לא ניתן לייצר עילת מעצר סטטוטורית בגין שימוש במקלדת. מקלדת אינה שקולה לנשק חם או נזק גוף. נזק לשם טוב מקומו בבית משפט אזרחי, ואין עילת מעצר שכזו שלשם שמירה על שלום הציבור עוצרים את מי שמביע ביקורת פוליטית באמצעות שימוש במקלדת נגד המשטר ועושי דברו. מי שייצר את עילת המעצר בגין עבירות פרסום וביטוי היה כבוד השופט סולברג ביום ה 5 למעצר לפני 20 חודש, והוא עשה זאת בדרך של הטלת רפש בעוררת, הטרדתה המינית בפומבי, החפצתה, והכל באמצעות פתגם מספר משלי הממשיל את העוררת לזונה מופקרת ששפתיה נוטפות דבש, מסתובבת עם חרב דו כיוונית ונועצת את חרבה בגברים פתאים. כאשר שופט עליון מפליג בדמיונו לעולמות התנ"ך, ידיהם של שופטי המחוזי כבולות לאותו פתגם תנכ"י, וגם הם מחויבים לראותה כזונה אפיקורסית ופתיינית.

עוד יצוין שהעוררת עצורה 20 חודשים ולמעשה משלמת מקדמה על חשבון העונש. העוררת הביאה בפני כבוד השופט הימן רשימת גזרי דין המראים כי לא צפוי לה עונש של יותר משנתיים, כך שהיא עתידה להיות יצורה יותר מהעונש שתקבל. בית המשפט קמא לגלג על טענה זו וקבע כי זו השערה.

בנוסף, הסנגוריה נטשה את העוררת והודיעה על הפסקת ייצוג. היות והעוררת נשארה ללא ייצוג, לא ניתן להטיל עליה עונש מאסר וחובה לשחרר אותה, שהרי היא עצורה כאשר לא ניתן להטיל עליה עונש מאסר. הסנגור הציבורי הזדרז ומינה לעוררת סנגוריות חדשות מבלי שביקשה זאת, רק כדי להבטיח שניתן יהיה להטיל מאסר על העוררת. מכך ברור שהסנגוריה משתפת פעולה עם התביעה ושל בית המשפט.

ערר לורי שם טוב
לורי שם טוב הגישה ערר לעליון על החלטת כב' השופט אברהם הימן לדחות בקשתה על אי הסכמתה לראיות לכאורה ומסוכנות
בית המשפט העליון, כללי, לורי שם טוב, נעם סולברג, פרשת הבלוגרים

השופט נעם סולברג האריך מעצר העיתונאית לורי שם טוב בעוד חמשה חודשים

09.10.2018 – שם טוב עצורה מזה כ- 20 חודשים על פרסומים מכפישים על עובדות סוציאליות ושופטים שלטענת הפרקליטות פרסמה ברשת האינטרנט.
השופט סולברג האריך מעצרה בעוד חמשה חודשים בנימוקים לקונים מבלי להתייחס כלל לכתב ההגנה של שם טוב.
סולברג ציטט בהחלטתו (להלן צילום ההחלטה) אמירות כאלו ואחרות שנכתבו בעבר הרחוק והקרוב של קצין המבחן ושופטים כעילה להמשך המעצר.

לצפיייה / הורדת החלטת השופט נעם סולברג בש"פ 6589/18 מה- 09.10.2018 הקלק כאן

 

Document-page-001Document-page-002