כללי, פרשת הבלוגרים, צו חיפוש במחשב, צו חיפוש לקוי

מי מזלזל בבית המשפט?

אוגוסט 2019 – בתגובתה לבקשה לתיקון פרוטוקול טענה הפרקליטה מירב גבע כי המבקשת זילזלה בבית המשפט בזה שהקליטה הדיון כדי להכין תשתית להגשת ערר. מדובר בטענת עורבא פרח שכן המבקשת לא ידעה על הקלטת הדיון, וספק אם הקלטת דיון ללא בקשת רשות השופט היא זילזול בבית המשפט או אקט של חשיפת התנהלות הדיון מעבר לרשום בפרוטוקול.

הפוסל במומו פוסל

בדיקת התנהלות ההליך השיפוטי בתיק פרשת הבלוגרים מעלה כי השופטים והפרקליטים הם המזלזלים לא רק בבית המשפט אלא גם באזרחים המופיעים בבית המשפט, החל מהוצאת צווים שיפוטיים לקויים, השתלת ראיות בדרך של חיפוש בדברי מחשב ללא עדים, פגיעה בפרטיותם של חשודים על ידי הפצת מסמכים אישיים שנתפסו בחיפוש, פיברוק פרוטוקולים לרעת הנתבעים… ועוד..

מן הראוי היה כי הפרקליטה גבע תעשה בדק בית טרם השתלחותה בנאשמת המבקשת להגן על עצמה.

מצורפים:
פרסומים על שופטים המוציאים צווים שיפוטיים פסולים בתיק פרשת הבלוגרים ומקבלים החלטות בהליך שיפוטי פסול , על פי בקשת פרקליטות מחוז תל אביב.ניוז1 2017-2018.
דוגמא לצו חיפוש פסול שהוציא שופט מעצרים בתיק פרשת הבלוגירם ללא מספר תיק בית משפט, ללא מספר זהות החשוד, ללא הנמקה מדוע חיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים ועוד. כל הצווים בתיק פרשת הבלוגרים לקויים ופסולים – מרץ 2017.
החלטת נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות כי פרקליטות מחוז תל אביב פגעה קשות בפרטיותם של חשודים בתיק פרשת הבלוגרים – 06.06.2018.
תגובה המטעה של הפרקליטה מירב גבע כי המבקשת זילזלה בבית המשפט. 11.08.2019.
בקשת לורי שם טוב לתיקון םרוטוקול. 02.08.2019.

בקשה לתיקון פרוטוקול 02.08.2019דוגמא צו חיפוש לקוי מסארווה מרץ 2017חיותה כוחן - אפריל 2018ליקויים צווי חיפוש מסארווה 03.09.2017נבתם 06.06.2018ע1צו חיפוש לקוי מסארווה

מודעות פרסומת
כללי, פרשת הבלוגרים, תלונה נגד שופט

תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן על איחור שעה וחצי בהתחלת הדיון שהתקיים ב- 27.03.2019

30.03.2019 – מדובר בדיון שנקבע לשעה 13:00 אך החל בשעה 14:30. הקהל המתין בחוץ במשך שעה וחצי משום שלא ידע מתי יתחיל הדיון. השופט הימן נימק בפרוטוקול התחלת הדיון באיחור שעה וחצי בתואנה כי: "יום דיונים זה הוא יום דיונים של תורנות, ומדובר בתיק עמוס תיקים, …. שעת הדיון תואמת למספר התיקים בבית המשפט".

בתלונה נטען כי אין זו הפעם הראשונה כי השופט הימן החל הדיונים באיחור משמעותי בעוד הקהל ממתין בחוץ והעצירה לורי שם טוב ממתינה במרתפי שב"ס. בתלונה שהוגשה לנציבות ביוני 2017 דובר על שני אירועי איחורים של שעתיים וחצי, ושעה וחצי בהתחלת הדיון.

בתלונה נטען כי איחור בהתחלת הדיון בעוד קהל ממתין בחוץ, ועצירה ממתינה במרתף שב"ס הינו פגיעה חמורה בכבודם של אנשים רבים, השחתת זמנם לריק, מתח מיותר, ועינוי דין. לפי טענת השופט הימן באשר לאיחור, ניתן להבין כי מדובר בבעיה מובנת ברשות השופטת שתוצאתה הבלתי נמנעת היא התעללות באזרחים והשחתת זמנם היקר לריק.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.

מצורפים:
– קטע הפרוטוקול מ"ת 14280-04-17 מיום 27.03.2019 שבו מסביר השופט הימן מדוע החל הדיון באיחור שעה וחצי.
– בירור שתלונה בעבר על השופט אברהם הימן על שני אירועי איחור של מעל שעה בתחילת הדיונים. תלונה מס' 378/17, מה- 20.08.2017.

דיון הימן

החלטת הנציב תלונה נגד שופט אברהם הימן_page-0001

החלטת הנציב תלונה נגד שופט אברהם הימן_page-0002החלטת הנציב תלונה נגד שופט אברהם הימן_page-0003

האגודה לזכויות האזרח, כללי, פרשת הבלוגרים, רויטל חובל, רונית פוזננסקי כץ

פרשת הבלוגרים: צו מזויף של השופטת רונית פוזננסקי כץ

30.01.2019 – תלונה של האגודה לזכויות האזרח נגד השופטת רונית פוזננסקי כץ בגין מתן צו פיקטיבי למשטרת ישראל במסגרת תרגיל חקירה מול חברת אירוח האתרים וורדפרס.
החומרה בעניין מתן הצו על ידי השופטת פוזננסקי, היא שהצו ניתן נגד אתר אינטרנט למרות שלא בוצעה כל עבירה באתר וורדפרס. השופטת פשוט השתתפה בתרגיל חקירה של המשטרה, דבר שהיה אסור לה, כי לא בוצעה כל עבירה אצל נשוא הצו הפיקטיבי (חברת וורדפרס).
פורסם הבוקר 30/01/2019 בעיתון הארץ – רויטל חובל

פ1פ2

 

ירון גת, כללי, פרשת הבלוגרים, צו המצאת מסמכים, צו שיפוטי לקוי, תלונה נגד שופט

פרשת הבלוגרים: הקלות הבלתי נסבלת של פגיעה בזכויות חוקתיות של חשודים – צו המצאת מסמכים שופט ירון גת

צו המצאת מסמכים מדצמבר 2015 (מצורף צילום הצו) אשר נחתם ואושר ע"י השופט גת. בצו לא רשום שם השוטר ופרטיו שהופיע בפני השופט גת והוזהר כדין. הצו חסר מהות החשד והעילה והוצאתו. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי שהראיות נמצאות בתיק משטרה מספר 449496/15.

בתלונה נגד השופט גת נטען כי בסעיף 2 בצו רשום כי הוא מופנה לחברת גוגל לספק המסמכים אולם בסעיף 3 בצו מוסבר כי החשד שהפרטים נמצאים בחברת פייסבוק. אילו השופט גת היה קורא על מה הוא חותם בוודאי היה שואל את עצמו, אם הראיות נמצאות בחברת פייסבוק מדוע הוא מוציא צו לחברת גוגל?. התנהלות זאת ומה שצוין לעיל מראים שהשופט גת חתם על הצו כלאחר יד ללא ביקורת שיפוטית. בנוסף ניתן בקושי לקרוא את שם השופט שחתם על הצו ואת התאריך שבו נחתם.

להורדה / צפיה בבירור התלונה על השופט ירון גת מיום 25.11.2018 הקלק כאן

צו שיפוטי לקוי – משמעויות

בתלונה נטען כי הצווים הנוגעים לתיק החקירה שהוציא השופט גת בעניינה של המתלוננת פגעו כולם בזכויות יסוד האדם. כך, למשל, צווי המצאת מסמכים אודות העיתונאית הגב' שם טוב. השופט גת לא נתן דעתו על כך שהמצאת מסמכים אישיים של הגב' שם טוב פוגע בזכותה כאדם לפרטיות ולצנעה, זכות שנקבעה כזכות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים שהוציא השופט גת שפגעו בזכויות יסוד של הגב' שם טוב שחלקן בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותה או זכותה לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי הצווים בצורה לקויה פגעה בזכותה של הגב' שם טוב לקבל את יומה בבית המשפט.

עו נטען בתלונה כי החלטות השופט ירון גת ניתנו כלאחר יד, ללא שיקול דעת וללא ביקורת שיפוטית של היושב על כס המשפט. שיקול הדעת השיפוטי שהוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה לא נעשה, ולכן התפקיד השיפוטי לא יצא לפועל. בנוסף, המילוי הלקוי של הצווים פגע בכבודה של המערכת השיפוטית ובמעמדה בעיני הציבור, ויש בו כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלת על השופט גת.

לורי שם טוב עצורה מזה כ- 22 חודשים וללא ייצוג משפטי מזה כארבעה חודשים.

מצורף צו המצאת מסמכים לקוי שהוציא השופט ירון גת ובירור התלונה על ידי נציבות תלונות הציבור על שופטים

צו המצאת מסמכים ירון גת מושחר שמות

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

כללי, פרשת הבלוגרים, שירות בתי הסוהר

פרשת הבלוגרים: עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת

28.11.2018 – חופש הדת מעוגן בזכויות יסוד אוניברסליות כולל במדינת ישראל ותקף גם לאסירים ועצירים בבתי הכלא. בתאריך 06.11.2018 הוחרמו מלורי שם טוב העצורה בבית סוהר נווה תרצה סידור תפילה וספר תהילים ולא הוסבר לה מדוע.
שם טוב הגישה עתירת אסיר – מצורפים צילומי העתירה.

עיקרי העתירה: בעתירה נכתב כי לורי שם טוב הנה יהודיה עצירה בבית סוהר נווה תרצה מתפללת וקוראת תהילים מידי יום. נעצרה ב 27.02.2017 בגין עבירות פרסום, חופש ביטוי וחופש ביקורת על עובדי ציבור ושופטים.
חופש הדת נמנה בין זכויות האדם האוניברסליות המוכרות בהגות הליברלית וההומניסטית ובידי האו"ם וכולל בין השאר זכות כל אדם להאמין בדתו, ולנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת.
חופש הדת של שם טוב אינו מתנגש עם נהלי שב"ס.
לחופש הדת בישראל ניתן למצוא ביסוס בשלושה מקורות תת-חוקתיים:
א. הכרזת העצמאות – בהכרזת העצמאות נאמר ש"מדינת ישראל… תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות". למגילת העצמאות אמנם אין מעמד חוקתי, אך שופטים מסתמכים עליה בפירוש החקיקה הקיימת. (השופט ברק בבג"ץ 953/87 פורז נ' ראש עיריית תל אביב-יפו אף תיאר אותה כ"מגילת ערכיה של האומה")
ב. דבר המלך במועצתו, 1922 – בחוקי המנדט הבריטי ששררו בארץ לפני קום המדינה נקבע כי "כל האנשים בארץ ישראל ייהנו מחופש מצפון מוחלט, ויוכלו לקיים את צורות פולחנם באין מפריע ובלבד שהסדר הציבורי והמוסר יהיו נשמרים". הוראה זו עמדה בתוקפה עם הקמת המדינה (כפי שנקבע בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1949), ולא שונתה על ידי הכנסת עד היום.
ג. המשפט המקובל – הפסיקה בישראל פיתחה, בפסקי דין רבים של בית המשפט העליון, את חופש הדת כזכות אדם הלכתית. כך נקבע כי "במדינת ישראל, כל אדם רשאי לחיות בה באמונתו ולעבוד את אלוהיו על פי דרכו ועל פי הכרתו, ורשויות המדינה שבה שוקדות על כך כי איש לא ירדף בשל אמונתו הדתית או בשל היעדרה" (בג"ץ 563/77 דורפלינגר נ' שר הפנים); "עקרון חופש הדת והמצפון כלל יסוד הוא במערכת משפטנו"[בג"ץ 47/82 קרן התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' השר לענייני דתות].
ד. מעוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו – בית המשפט העליון קבע כי כבוד האדם, המעוגן בחוק היסוד, כולל בתוכו גם את חופש הדת, ולפיכך מעמד חופש הדת הוא כזכות חוקתית: "עם חקיקתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הפך חופש הדת והפולחן לזכות יסוד, חקוקה עלי ספר, כחלק מכבוד האדם… כבוד האדם כערך חוקתי טומן בחובו את תפיסת היסוד בדבר זכותו של האדם לחופש, הן בגופו והן ברוחו, לעצב את אישיותו ולחיות על פי תפיסת עולמו באין מפריע" (בג"ץ 10907/04 סולדוך נ' עיריית רחובות).

החרמת סידור התפילה וספר התהילים מידי העותרת מהווה פגיעה בחופש הדת ופגיעה בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל.

מצורפים צילומי העתירה עת"א 55940-11-18

Document-page-001Document-page-002

אלימות בירוקרטית, כללי, פרקליטות מחוז תל אביב, פרשת הבלוגרים, רשלנות פושעת

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב – רשלנות, אלימות בירוקרטית

ספטמבר 2018 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות מחוז תל אביב בגין רשלנות ואלימות בירוקרטית. בתאריך 22.08.2018 הומצאה בקשה לפרקליטות מחוז תל אביב (המשיבה) שהוגשה לבית המשפט המחוזי. בתאריך 04.09.2018 שלח השופט הימן החלטה (מצורפת) לפרקליטות מחוז תל אביב ובה רשם: "המשיבה טרם הגיבה לבקשה, המזכירות תפנה לנציגת המשיבה עו"ד XXX ותברר מדוע טרם התייחסה לבקשה". ביום 06.08.2018 הגיבה פרקליטות מחוז תל אביב (ראה נספח) וכתבה כי היא "מתנצלת על כך שלא הגיבה עד היום, בשגגה, לא שמה לב המשיבה לכך שבית המשפט הנכבד הורה לה להגיב על בקשה זו". בהמשך הגיבה הפרקליטות בלקוניות ובסוף המסמך כתבה בסעיף 7 כי: "תשלים טיעוניה בעל פה בדיון שנקבע על ידי בית המשפט הנכבד ליום 20.9.2018".
בתלונה צוין כי אין זו הפעם הראשונה בה נוהגת פרקליטות מחוז תל אביב ברשלנות פושעת ואלימות תוך פגיעה בזכויותיהם וכבודם של נאשמים. הנציב הופנה לתלונה (מצורף הבירור) . באירוע זה פגעה באופן מרובה ושיטתי פרקליטות מחוז תל אביב באופן חמור בפרטיותה של הגב' שם טוב, ולמעשה התירה את דמה כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נטען בתלונה כי פרקליטות מחוז תל אביב ממשיכה בהתנהגותה האלימה בדרך של אלימות בירוקרטית נגד הגב' שם טוב על ידי דחיות ועיכובים למיניהם לרגע האחרון למתן תגובות. בעניין זה יצוין כי אלימותה הבירוקרטית של פרקליטות מחוז תל אביב הבאה לידי ביטוי בעבר בדרך של מסירת חומר הראיות לידי באי כוח הנאשמים בעיכוב של חצי שנה ועדיין לא הוגש חומר הראיות במלואו עד עצם היום הזה.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בידיעת שרת המשפטים איילת שקד, והיועץ המשפטי לממשלה.
מצורפים צילומים:
1. תזכורת השופט להגיב לבקשה.
2. תגובה לקונית של הפרקליטות באיחור
3. בירור תלונה נגד הפרקליטות על פגיעה חמורה בפרטיות.

תגובה לקונית פרקליטות 1
תזכורת השופט לפרקליטות מחוז תל אביב להגיב לבקשה
תגובה לקונית פרקליטות 1
תגובה לקונית פרקליטות מחוז תל אביב

תגובה לקונית פרקליטות 2

 

Document-page-001
בירור תלונה מוצדקת נגד פרקליטות מחוז תל אביב על פגיעה בפרטיות
Document-page-002
בירור תלונה מוצדקת נגד פרקליטות מחוז תל אביב על פגיעה בפרטיות
Document-page-003
בירור תלונה מוצדקת נגד פרקליטות מחוז תל אביב על פגיעה בפרטיות

 

הסדרי ראיה, חדשות, לורי שם טוב, מדיניות משרד הרווחה, פרשת הבלוגרים, פשעים נגד האנושות, פשעים נגד האנושיות

פרשת הבלוגרים: לורי שם טוב נרדפת עקב היותה נפגעת פשעים נגד האנושות

22.06.2018 – פרשת הבלוגרים: לורי שם טוב נאשמת מספר 1 נרדפת עקב היותה נפגעת פשעים נגד האנושות.
שם טוב אינה רואה את ילדיה מזה כ- 10 שנים למרות שהם מתגוררים קילומטרים ספורים ממנה. הסיבה לכך היא שרשויות הרווחה מונעות משם טוב טוב לראות את ילדיה הם חוות דעת של פקידות סעד ומאבחנים מטעמם המציגים את שם טוב כאינה ראויה להיפגש עם ילדיה. בתי המשפט מקבלים כשיטה חוות דעם אלו המדברות בשפה אחת נגד ה"מטופל".
מנגנוני הרווחה כחלק ממדיניות רודפים כל נפגע מהמדיניות שאינו מציית להם על מנת להעלים כל ראיה על העוולות שהם גורמות לאזרחים. הקדיפה מתבטאת בחוות דעת מכפישות לאורך זמן המציגות את האזרח כתת אדם שאינו ראוי לגדל ילדים. זה נמשך בתביעות אזרחיות או פליליות באופן מאורגן ומתוזמן נגד ה"מטופל". מדובר בתאום בין פקידות סעד, עובדות סוציאליות של מסגרות שונות, מאבחנים ומטפלים, מנהלי פנימיות ומטפלים בפנימיות. בתי המשפט מודעים היטב לתאום המאורגן של מנגנוני הרווחה נגד ה"מטופל", ולמרות זאת רואים המלצות מנגנונים אלו כסוף פסוק.
המניע להתארגנות של מנגנונים אלו נגד האזרח הוא כסף. מדובר בעשרות אלפי שקלים מידי חודש החל מתשלומים למוסדות הרווחה המתחזקות את הילדים בטיפולם, מאבחנים ומטפלים, בתי משפט ועורכי דין, מערך של יחצנים ואנשי תקשורת, כנסים, ותרומות מהארץ ומחו"ל.
הרדיפה אחר שם טוב הנה ביתר שאת לא רק היותה נפגעת פשעים נג דהאנושות אלא גם כעיתונאית המסקרת את רשויות הרווחה.