הסנגוריה הציבורית, כללי, שירות בתי הסוהר

כליאת קטינים בבידוד ומעצרים מיותרים: דוח הסנגוריה הציבורית

היחידה שבמשרד המשפטים התריעה מפני "שימוש מוגבר באמצעי ענישה", לאחר שנמצא כי יותר מ-70% מהקטינים שיוצגו על ידה נענשו בכליאה בבידוד. בנוסף לכך, על אף החלטת בג"ץ כי על המדינה לדאוג לשטח מחיה מינימלי במתקני המעצר, נמצא כי "לא חל שינוי משמעותי בתנאי הכליאה"

דניאל דולב , 22 ביולי 2018, וואלה חדשות

ת1

אסיר בכלא כרמל בעתלית (צילום ארכיון: יותם רונן)

חמישה ימי בידוד על סירוב לתספורת, חקירת קטין באישון לילה ללא ידיעת הורים ומעצר ניצול שואה ערירי ללא הצדקה – אלה הם רק חלק מהמקרים המצוינים בדוח השנתי שפרסמה היום (ראשון) הסנגוריה הציבורית. בדוח הביאה הסנגוריה הציבורית, הפועלת במשרד המשפטים, שורה של טענות בנוגע לאמצעי ענישה כלפי קטינים, לתנאי המחייה במתקני המעצר ולתופעת ריבוי המעצרים מצד המשטרה.

בשנת 2017 ביצעו נציגות של הסנגוריה ביקור בכלא הקטינים "אופק". בביקור, כך נכתב, "עלו נתונים המעידים על שימוש מרובה בכבילה כאמצעי ריסון, ובבידוד כאמצעי ענישה. ואכן, במסגרת בדיקת רוחב מקיפה שערכה הסניגוריה הציבורית בתיקים בהם ייצגה בשנת 2017 עלו ממצאים ראשוניים מטרידים ביותר, המעידים על שימוש מוגבר באמצעי ענישה כלפי קטינים. בין העונשים בהם נעשה שימוש תדיר נמצאו עונש הבידוד וכן שלילת ביקורי משפחה".

לפי בדיקה שערכה הסנגוריה, יותר מ-60% מהקטינים שיוצגו על ידה ב-2017 נענשו בשלילת ביקור המשפחות בכלא "אופק", לעתים לתקופה ארוכה מחודש. לגבי בידוד, נמצא כי יותר מ-70% מהקטינים שיוצגו על ידה נענשו בכליאה בבידוד, מרביתם יותר מפעם אחת.

ת2

בית הסוהר נפחא (צילום ארכיון: שירות בתי הסוהר)

בין היתר נמצא מקרה בו קטין שסירב להסתפר נענש בחמישה ימי בידוד, בנוסף לשלילת ביקורים למשך חודש. במקרה אחר נענש קטין שאיים לפגוע בעצמו וביצע חתכים בידיו בחמישה ימי בידוד. זאת, אף שמחקרים מצאו כי בידוד עשוי להגביר עד מאוד את המצוקה הנפשית ואת הסיכון לפגיעה עצמית של קטינים.

בדוח נסקרה גם פעילותה של הסנגוריה בתיקים של חשודים ושל נאשמים קטינים, שאינה קשורה לתנאי הכליאה. לפי הנתונים שנמסרו, בשנה החולפת ייצגה הסנגוריה כמעט 13 אלף הליכים של בני נוער. בין היתר מוזכר בדוח קטין שעוכב על ידי שוטרים לאחר שעבר את הכביש באור אדום וסירב להזדהות. הוא נעצר לאחר שהתנגד למעצרו, ונחשד בעבירה של תקיפת שוטרים. בבית המשפט התברר כי הנער, שיוצג על ידי עו"ד עזר מבורך, הוחזק ער כל הלילה בתחנת המשטרה, נחקר באישון לילה ללא ייעוץ משפטי לאחר שעות המתנה ממושכות, במהלכן גם התבקש להתפשט כליל בפני שוטר, ללא נוכחות הורים, כשאיש אינו יודע היכן הוא. בית המשפט החליט לזכות אותו בשל ההפרות הרבות של זכויותיו.

"פגיעה בליבת זכותם של העצורים לכבוד"

חלק ניכר מהפרק בדוח שמתייחס לייצוג חשודים ועצורים מוקדש לתנאי המעצר הקשים בישראל. "התמונה המצטיירת מדוחות הביקורים הרשמיים שכותבים אנשי הסניגוריה הציבורית לגבי חלק ממתקני הכליאה שבהם מוחזקים עצורים היא קשה ביותר, וכרוכה בפגיעה בליבת זכותם החוקתית של העצורים לכבוד", נכתב בדוח.

בין היתר מוזכרת הצפיפות הקשה במתקני המעצר, וזאת לאור החלטת בג"ץ מיוני 2017, שלפיה עד סוף השנה הנוכחית על המדינה לדאוג כי לכל אסיר ועציר בישראל יוקצה שטח מחיה של יותר מארבעה מ"ר. "לצערנו", כתבו אנשי הסנגוריה. "נכון לכתיבת שורות אלה, כ-11 חודשים לאחר מתן פסק הדין, לא חל שינוי משמעותי בתנאי הכליאה של עצורים". מלבד הצפיפות מצוין בדוח כי בביקורים שעורכים אנשי הסנגוריה במתקני המעצר הם נתקלים בתנאי תברואה ירודים ויחס משפיל לעצורים.

בדוח מוזכרת גם תופעה בה המשטרה משאירה אלפי עצורים במעצר למשך הלילה, ולעתים למשך סוף השבוע, רק כדי להביאם בבוקר בפני שופט או לבקש מבית המשפט לשחרר אותם בערבות או בתנאים אחרים. "זאת, במקום לשחררם בעצמה מיד בתחנת המשטרה, בתנאים דומים ובהסכמת החשוד, כפי שמסמיך ומחייב אותה הדין לעשות", נכתב. "גם במהלך שנת 2017, כבשנים קודמות, המשיכו סניגורים ציבוריים לטעון כנגד נוהג פסול זה וניתנו בבתי המשפט החלטות ביקורתיות חריפות רבות כנגד שיקול הדעת הלקוי המופעל על ידי חלק מקציני המשטרה".

ת3

רוב הקטינים נענשו בשלילת ביקור משפחות. ביקור אסירים בכלא הדרים (צילום: ניב אהרונסון)

בסנגוריה נאבקים בתופעת ריבוי המעצרים בישראל, גם מעבר למעצרי הלילה. כך, למשל, מוזכר בדוח מקרה מדצמבר האחרון שבו ביקשה המשטרה לשחרר בתנאים חשוד בעבירות איומים. מדובר בניצול שואה ערירי בן 79, ללא עבר פלילי, שסרב להצטלם בתחנת המשטרה. בית המשפט שיחרר לבסוף לאלתר וללא תנאים את החשוד, שיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית. השופט ציין כי מדובר באדם מבוגר מאוד, הסובל מבעיות רפואיות וייתכן שאף בעיות קוגניטיביות, אשר לא הייתה כל הצדקה למעצרו.

במקרה נוסף, שאירע בפברואר 2017, ביקשה המשטרה להאריך בשלושה ימים מעצר לחשוד בעבירת איומים. למעשה התברר כי החשוד נחקר בעקבות מכתב שהשאיר לאשתו, בו תיאר את כוונתו לפגוע בעצמו כתוצאה ממצוקה כלכלית, וציין כי הוא מעדיף לפגוע בעצמו מאשר לגרום לפגיעה באשתו ובילדיו. בית המשפט הורה על שחרור החשוד ללא כל תנאי, וציין "כי ידה של המשטרה הייתה קלה מאוד על הדק המעצר בעניינו של החשוד", שכל חטאו טמון במצוקה הכלכלית אליה הגיע ובמחשבותיו לפגוע בעצמו, וכי הוא לא מוצא במכתב "ולו ראשית ראיה קלושה" הקושרת אותו לעבירה המיוחסת לו.

ת4

כלא מעשיהו (צילום: נועם מושקוביץ)

בניגוד לעבר, כיום מרבית העצורים זוכים לייצוג בדיוני הארכת מעצרם. עם זאת, בסנגוריה הציבורית מתריעים כי מרבית העצורים לא זוכים לממש את זכותם להיוועץ בעורך דין לפני חקירתם במשטרה. "למרות השיפור שחל בעניין זה, עדיין ברוב המקרים מודיעה משטרת ישראל לסנגוריה הציבורית על דבר מעצרם של העצורים לאחר שכבר נחקרו, כך שמידת האפקטיביות של מימוש זכות ההיוועצות בשלב זה נפגעת באופן ממשי", נכתב.

משטרת ישראל: "טענות ממוחזרות, אין להן אחיזה במציאות"

במשטרת ישראל הבהירו כי טרם הועברו להם באופן רשמי ממצאי הדוח, והוסיפו כי "מדובר בטענות ממוחזרות המתעלמות מהנתון החשוב שלפיו כ-97% מכתבי אישום המוגשים על ידי התביעה המשטרתית לבית המשפט מסתיימים לבסוף בהרשעה. המשטרה פועלת כדין, תוך הקפדה יתרה על זכויות נחקרים, מתלוננים וקורבנות עבירה, ותוך איזונים ראויים בין טובת החקירה לזכויות אלו".

עוד נמסר ממשטרת ישראל כי הביקורת נלמדת ונבחנת בהליך שגרתי ותדיר, מבלי להמתין לפרסומו של דוח כזה או אחר. "הדברים למשל אינם מתיישבים עם העובדה שכבר לפני כשנתיים מובל במשטרה הליך של הסדר תיק מותנה המהווה חלופה להליך הפלילי, כאשר רק מתחילת השנה בוצעו אלפי הסדרים מותנים כחלופה להליך הפלילי", נמסר. המשטרה הוסיפה כי היא "יזמה ויוזמת הרחבת סל העבירות שניתן להפעיל בהן הסדרים כאלה ולהימנע מהפעלת פרוצדורה פלילית".

ת5

תחנת משטרה (צילום: שרון בוקוב)

המשטרה טענה כי לטענות על ריבוי מעצרים "אין אחיזה במציאות", שכן "בשנים האחרונות קיימת ירידה מתמדת ועקבית בכמות המעצרים שמבצעת המשטרה, להוציא באוכלוסיות שסבלו משיטור חסר, כאלה אשר פריסת תחנות משטרה חדשות, מאפשרת לתת שירותי משטרה טובים יותר. זאת ועוד, רפורמת האמו"ן שינתה באופן בולט את התמהיל בין אכיפה למניעה, מה שמצמצם למינימום את הפוטנציאל של שיטור יתר".

המשטרה הזכירה כי המעצר הוא כלי הכרחי שהחוק מקנה לכל שוטר, למרות שהיא נמנעת מלהשתמש בו שלא צורך, וכי לפני כל החלטה על מעצר נבחנות עילות המעצר הקבועות בחוק. "כל החלטה בנושא זה מתבצעת לאחר הליך מוקפד ובחינה מדוקדקת של נסיבות כל מקרה ובפיקוח הדוק של בית המשפט", נמסר.

שב"ס: "בתי סוהר בסטנדרטים גבוהים מחייבים הקצאת משאבים"

משירות בתי הסוהר (שב"ס) נמסר כי מתקני המעצר בישראל הם ברובם ישנים, ורובם "מבנים שהוכרו על ידי המועצה לשימור אתרים כאתרי מורשת היסטוריים לשימור". עוד נמסר כי שב"ס "מתמודד עם אחזקת מבנים אלה ככל יכולתו, אך יצוין כי כמעט ולא נבנו מתקני מעצר חדשים לאורך השנים".

עוד נמסר משב"ס כי ממשלת ישראל אישרה תכנית רחבת היקף, שכבר מיושמת, לשיפור מצב מתקני הכליאה והקמת מתקנים חדשים. בנוסף לכך, "לאור התנאים הקיימים, השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הקצה מימון ייעודי ובימים אלו מתקין שב"ס מזגנים בכל האגפים לעצורי ימים במתקני המעצר ברחבי הארץ".

אשר לתחום הכליאה, בשב"ס הוסיפו כי הוקם בשנה צוות ייעודי לטיפול ולשיפור תנאי המחייה לעצורים. בנוסף לכך, "השנה כבר ניתן פתרון בתחום המזון לעצורים בצורה של תוספת ושיפור המזון, ולראיה, בדוח מבקר המדינה שפורסם בפברואר 2018 ובדק בין היתר את סוגיה זו, צוין השיפור המשמעותי בתחום המזון בבתי המעצר".

ת6
בית הכלא כרמל בעתלית (צילום: יותם רונן)

עוד הוסיפו: "לצד השיפוץ והבינוי שאנחנו נמצאים בעיצומם, שב"ס נערך לחלופות הכליאה שנקבעו בתכנית הריווח וצמצום אסירים במתקני הכליאה, הרחבת היקף האסירים המבצעים עבודות שירות גם במאסרים של עד תשעה חודשים, ובנוסף הקמת היחידה למאסרים קצרים בשב"ס שתדון בשחרור מוקדם של שפוטים למאסרים קצרים עד 12 חודשים".

לדברי שב"ס, "כחלק מהתפיסה של שיפור תנאי המעצר ותפיסת השיקום המתקדמת של שב"ס, הוקמו מרכזי חינוך בבתי המעצר ונוסף כוח אדם מקצועי להגברת סיכויי ההשתלבות של העצורים בחברה ומניעת חזרתם לפשיעה".

עוד נמסר כי שב"ס משקיע מדי שנה מעל 80 מיליון שקלים ברפואת אסירים וכי השנה הוכנסו שיפורים משמעותיים בטיפול הרפואי. "ככלל, כליאה, החזקת בתי מעצר ובתי סוהר בתנאים ובסטנדרטים גבוהים, מחייבת הגדרת סדרי עדיפויות לאומית והקצאת משאבים בהתאם", נמסר.

כלא "אופק": "הקפדת על משמעת מחייבת ענישה במידת הצורך"

מבית הסוהר לנוער "אופק" נמסר כי האסירים שנמצאים בו הם "המורכבים ביותר, שמהווים את 'הקצה' של הנוער העברייני במדינת ישראל". הם הדגישו כי בדוח מצוינים לטובה המאמצים שמשקיע צוות בית הסוהר בשיפור תכניות השיקום, החינוך והפנאי והוסיפו כי בשב"ס יוזמים תכניות ופרויקטים להתמודדות עם בעיות יסוד של האסירים.

עוד נמסר מבית הסוהר "אופק" כי "מאז 2015 נרשמה ירידה של 85% בהיקף האירועים השליליים בבית הסוהר" וכי "בשנים האחרונות ישנה הקפדה מיוחדת בנושא השיקום והרוב המוחלט של האסירים משתלב במסגרות החינוך מדי יום בבית הספר ב'אופק' ובמסגרות הטיפוליות השונות, שהיקפן עלה בעשרות אחוזים".

"על מנת לממש את תכניות הטיפול והשיקום לצמצם את היקף החזרה של האסירים לפשיעה, נדרשת הקפדה על סדר יום ועל משמעת, עובדה שמחייבת גם שימוש בענישה במידת הצורך", הוסיפו ב"אופק". "הבידוד הוא כלי ענישה שנמצא בשימוש אך ורק במקרה הצורך, לפרקי זמן קצרים מאד, תחת הקפדה על נהלים ברורים. יצוין כי במקרים רבים, מתוך גישה חינוכית וניהולית, ניתנת הקלה בעונש על ידי פיקוד בית הסוהר עוד לפני סיום העונש".

אילנה קוריאל, התעללות באסירים, חדשות, כלא אופק, שירות בתי הסוהר

שב"ס כלא אופק: "שמו אותי בכוונה מול מי שחתך אותי. שאסבול. פעם כבלו למיטה בלי מזרן 11 שעות"

"20 דקות מכות. כשהייתי על הרצפה קשרו אותי ותקפו מינית. אחר כך נשלחתי לבידוד". נער שעבר התעללות בכלא מדבר , אילנה קוריאל 15.07.17 , ynetהוא רוצה שתזדעזעו, שמשהו ישתנה. ל', בן 17, מתאר בשיחה מצמררת את הזוועות שעבר בכלא "אופק" – ולבקשת ynet הותר לפרסם כי הותקף אחרי ששופטים הפצירו בשב"ס להשגיח עליו במיוחד. "שמו אותי בכוונה מול מי שחתך אותי. שאסבול. פעם כבלו למיטה בלי מזרן 11 שעות". שב"ס: התלונה בחקירה, אין בסיס לטענות על יחס הסוהרים

כאשר השתחרר ל' בן ה-17 מכלא אופק הוא החליט שלשם הוא לא חוזר יותר. הוא לא יהיה מאחורי סורג ובריח. תחת השגחת הסוהרים הוא סבל מאלימות מזעזעת, ולפי תלונתו גם מתקיפה מינית קשה. בצעד נדיר, ל' החליט להתראיין בתקווה שדבריו יוכלו לעזור לאלה שנמצאים עכשיו בתא, או בידוד, או כבולים למיטה.

בכלא אופק הוא הקפיד לנהל יומן. ל', נער מוכשר ושקט, אפילו צייר. אבל הוא נאלץ להשאיר את הזיכרונות האלה מאחור. "בשב"ס לקחו את היומן והציורים". אחד הציורים האהובים עליו היה זה של פנתר. "אני מצייר רק כשעובר עליי משהו. היום זה בעיה להחזיק עיפרון. הפנתר שציירתי באופק רץ ובורח, מאחוריו יש הרים ושמש. בצד השני גשם, רוח מסתובבת ועפר. הוא בורח כמו שאני רציתי לברוח. הפנים שלו פנו לצד של השמש אבל הוא רץ לצד האחר. אפשר היה לראות שהוא ממש נלחם".

ל', כמו אותו פנתר, מנסה להשאיר מאחוריו את הצד האפל של חייו. לפני כשנה הוא נעצר ונידון למאסר בגין גניבה. בראיון ל-ynet הוא מנסה לשחזר את הרישומים שלו בכלא אופק, שטרם הוחזרו. מתוקף היותו קטין, ההליכים המשפטיים בעניינו התנהלו בדלתיים סגורות. לבקשת ynet, באמצעות עו"ד ירון חנין ממשרד ליבליך מוזר, הפרשה הקשה הותרה לפרסום.

 

התפרים בראשו של ל' אחרי התקיפה בכלא אופק
התפרים בראשו של ל' אחרי התקיפה בכלא אופק

את קרקפתו של ל' מעטרת צלקת אדומה שהשיער הבלונדיני היפה שלו כבר מכסה, זכר לתקיפה הקשה שעבר. זו הייתה הפעם השניה בתקופת מעצרו שהותקף. בפעם עבר לדבריו תקיפה מינית קשה, ובית משפט לנוער בבאר שבע הורה מפורשות לשב"ס לשמור עליו. זה לא קרה.

התקיפה המינית שהוא מתאר, בשקט אך באופן עקבי, הייתה בתקופת המעצר. "הם היו שניים. קשרו אותי, את הידיים", הוא מספר במונולוג קשה. "זה התחיל באלימות. בערך 20 דקות של מכות עם מגב וכיסאות. זה היה אני לבד מולם עם חצי מגב ביד, אחרי ששברו לי אותו על הכתף. הסוהרים היו באותו זמן ביומן. היה אסיר אחר שעמד בדלת והסתיר הכול. כשהייתי על הרצפה הם באו וקשרו אותי, עם חוט כזה של מצעים שהם פרמו. ואז התחיל מה שהיה… התקיפה המינית.

"הם לקחו אותי הצידה, לצד של השירותים. ניסיתי להתנגד. התעלפתי כמה פעמים. הייתי על הבטן. אחד ישב עליי על העורף והשני…". ל' לא מפרט על אודות התקיפה הקשה. ניכר כי קשה לו לדבר על המקרה. "אחר כך כשהם (הסוהרים) ראו הם באו, לחצו (על לחצן) מצוקה והפרידו. כשהסוהר בא השתחררתי מהקשר וחזרתי למכות. רציתי שהוא ישים לב. ואז הכניסו אותי לבידוד.

"כשדיברתי עם עורכת הדין שלי אמרתי לה שאני לא כמו כולם פה. אני במחשבה שונה מהם. הרגשתי שהם לא כמוני. שפת הדיבור שלהם, ההתנהגות שלהם. לא הייתי מתחבר לזה", הוא נזכר. "כשהגעתי לכלא בפעם הראשונה ממש נבהלתי. כל אחד ממש מתחרה בשני. ההוא יותר גבר מזה. ההוא הרביץ לזה. אני לא אלים. אז לא הסתדרתי בכלל במקום הזה".

כלא אופק. "אתה מתבגר שם. לומד לסבול. אני לא יודע למה בנאדם צריך ללמוד לסבול" (צילום: עידו ארז)
כלא אופק. "אתה מתבגר שם. לומד לסבול. אני לא יודע למה בנאדם צריך ללמוד לסבול" (צילום: עידו ארז)

הסוהרים עושים מהתקיפה צחוק

האלימות שהייתה זרה לל', נער בעל בעיות התנהגות וקשיי הסתגלות, היא דרך חיים לא רק של חבריו לכלא אלא גם, לדבריו, של הסוהרים עצמם. בין אם מדובר באלימות פיזית או נפשית כלפי הנערים שבהם עליהם לטפל ועליהם נדרשו להשגיח. לאחר שהותקף מינית ובית המשפט הורה לשב"ס לשמור עליו, ל' הותקף שוב. הפעם, חתכו לו את הראש. הוא פונה לבית החולים מאיר וקרקפתו נתפרה. לאימא שלו איש לא הודיע על התקיפה. רק אחרי שכבר היה בדרך בחזרה לכלא, נזכרו לעדכן אותה.

"הסוהרים היו אוהבים להסית את האסירים אחד נגד השני. אחרי שחתכו אותי שמו אותי בתא חלון מול חלון עם זה שהתלוננתי נגדו על החתך. שתסבול. הוא דיבר איתי. בעיקר קילל, קרא לי מלשין. כל מיני דברים כאלה".

מעבר להתעללות הנפשית הזו, ל' מספר כי אסירים שהותקפו מינית זכו לזלזול במקום לתמיכה. "הסוהרים מספרים את זה חופשי. נגיד קורה משהו, הם הולכים לאגף אחר ומספרים לאסירים וצוחקים על האסיר שעבר פגיעה. ראיתי את זה מהצד. בא סוהר בספירת סורגים ואמר 'לא מספיק לך צד אחד? תרצה גם צד שני?' כשהוא מתכוון לצלקת. או שהיו צוחקים על הפגיעה המינית. אומרים קיבלת יפה? הרגשתי שאני לא יכול לעשות נגדם כלום. מה אני יכול לעשות".

על הפגיעה שחווה סיפר לסוהרים. "אבל לא עשו עם זה שום דבר. הסוהרים עושים מזה צחוק. הם צוחקים עלינו, מסתלבטים. זה הזוי. יש הרגשה שבאים לעבוד בבית סוהר של קטינים כדי שיהיה להם כוח".

לאחר התקיפה השנייה שעבר הגיש עו"ד אדיר בן לולו מהסנגוריה הציבורית בקשה דחופה לבית משפט השלום לנוער בבאר שבע לשחררו ממעצר, למסגרת שבה לא יפגעו בו. שופט בית המשפט לנוער אבו פריחה קבע כי "שוכנעתי כי החבלה אשר נגרמה לנאשם אינה חמורה כפי שצוין בבקשה". כמו כן, החליט כי אם יקיימו דיונים רבים מדי בעניינו של ל', הדבר עלול לחבל בהבאתו לראיון באחת המסגרות הטיפוליות שביקשו שייקלט בהם, "ובכך לתרום להגדלת הסיכויים להמשך שהותו במעצר".

"התרענו כי חזרתו לכלא תסכן את חייו, אך בית משפט סבר כי כליאתו עדיפה על דרך הטיפול החלופית שהוצעה", אמר עו"ד בן לולו. "על אף ההנחיה הברורה להשגחה עליו – שב"ס התרשל בשמירה על חייו, ותוך זמן קצר הוא הותקף שוב".

"ניסו להוריד אותי מתביעה"

הצלקת הכעורה עדיין מטרידה את ל', והוא לא רוצה שיבחינו בה. "כשסירבתי להסתפר שללו לי 30 יום קנטינה ונתנו לי חמישה ימי בידוד. אין לי מושג למה עשו לי את זה. אולי בגלל התביעה". ל' סבור כי בגלל שבשב"ס ניסו להניאו מנקיטת צעדים משפטיים. כיום הוא פועל באמצעות עו"ד אוהד פריאל לתבוע את שב"ס. "מפקד בית הסוהר, אין לי מושג איך הוא ידע אז, התחיל לדבר איתי ולנסות להוריד אותי מזה. הוא ניסה להחתים אותי על מסמך שהיה לי טוב בבית הסוהר ושאין לי שום תביעות נגד שב"ס, בלי לומר לי מה כתוב שם. לא חתמתי. הוא הביא עדים שיאמרו שאמרתי שהיה לי טוב ואמר שהתביעה רק תפגע בי".

יחס כזה, וניסיון לכאורה להסתיר את המתנהל מאחורי כותלי הכלא, לא היה חריג, טוען ל'. "פעם אחת רציתי ללכת ליאח"ס (היחידה הארצית לחקירות סוהרים) כשתקף אותי סוהר עם אלה. בא אליי סגן מפקד הכלא ואמר שזה רק יפגע בי ולא ייצא מזה כלום, שיהיה לי קשה פה. אז לא הגשתי תלונה. פחדתי להגיש. שאלתי אותו באיזה קטע זה יפגע בי, והוא אמר שאני אפסיד בזה ושהם יותר חזקים ממני".

כבילה של 11 שעות ברצף על מיטה בלי מזרון

לפי דו"ח הסנגוריה הציבורית לשנת 2016, קטינים מוחזקים בבידוד שלא לצורך בכלא אופק. שהייה בתנאי בידוד והפרדה עשויה להיות הרסנית עבור קטינים, ומחקרים מצביעים על כך שיש בה להביא להגברת שיעור המקרים של דיכאון ופגיעה עצמית. החזקתו של כלוא קטין בתנאי הפרדה פוגעת אנושות ביכולת לטפל בו, לשקמו ולשלבו בפעילות חינוך או פנאי, כמתחייב על פי חוק הנוער. בנוסף, נמצא כי ביומן הכבילה תועדו שני מקרים בהם נכבלו קטינים למיטה למשך תקופות ארוכות. באירוע אחד נכבלו שני קטינים למיטה למשך 37 שעות, בעקבות אירוע הצתה.

"הייתי פעם אחת כבול למיטה בכלא 11 שעות ברציפות", מספר ל'. "איתי היה עוד אסיר כבול. אותי כבלו הצידה, ככה שלא יכולתי לזוז. נתנו לי מכות בצלעות. ארבעה חודשים אחר כך הצלעות עדיין כאבו. נרדם לי חצי מהגוף. מרוב קור זרימת הדם נעצרה. הייתי עם בגדים קצרים, על מיטה בלי מזרן. הורידו לי את הנעליים והגרביים והידקו את האזיקים ככה שזה צבט לי את העור".

הכבילה הגיעה, לדבריו, כעונש על שהצית נייר טישו עם סיגריה. "יום למחרת כשהחזירו אותי לתא שמו אותי בתא אחר, שהיה שרוף. בלי טלוויזיה, בלי כלום. נתנו לי לישון על מזרן רטוב, לא שלי. לקחו לי את המצעים והבגדים. ביקשתי מאחרים שייתנו לי. היו תקופות שגם תחתונים לא היה לי שם".

קטינים רבים ב"אופק", מסבירים בסנגוריה, מוצאים עצמם בבידוד כאמצעי ענישה לתקופה של בין יום לחמישה ימים בכל פעם. כל זה קורה בזמן שבעולם המערבי המגמה היא ביטול הליך הבידוד כאמצעי ענישה לקטינים, בשל הנזקים הנפשיים. "הבנאדם שבנה את הבידוד ידע טוב מאוד מה הוא בונה", אומר ל'. "בבידוד יש מיטת ברזל ואין חלונות. הם סגורים ככה שאתה לא יכול לפתוח אותם, עם חתיכת פלסטיק, ככה שבבוקר השמש מעירה אותך. בערב שמים לך מזרון ובספירת בוקר לוקחים לך אותו. אין שם ספר ולא מחברת. אין כלום. יש שירותים ומקלחת עם מים קפואים. מעל הניאגרה יש ברזיה, ככה שאתה ממש שותה מהאסלה. מלוכלך שם ויש ג'וקים בכל פינה".

בכלא תמיד יש מקום – אבל מה לגבי המחיר?

נערים כמו ל', שעברו בכלא אופק, לא מרבים לדבר על החוויות שלהם משם. באומץ, הוא מקווה כי מי שיקרא את הדברים יזדעזע וידרוש שינוי. "מה שמטריד במקרה של ל', זה שהוא מציף את המצוקות של רבים המוחזקים בכלא אופק", אומר עו"ד נטע פת, שייצגה אותו. "כמי שמייצגת קטינים רבים, אני מרגישה שקיים דיסוננס בין התפיסה השיפוטית לכליאה – שלפיה היא יכולה אפילו להגן על נער בשנות ההתבגרות הקשות והסוערות, ולספק מסגרת מכילה וארוחה חמה – כאשר בפועל הכליאה מחריפה ומייצרת נזק בלתי הפיך לחייהם של נערים רבים.

"דמיינו עשרות רבות של בני נוער, כולם בעלי סיפור חיים לא פשוט, ולעתים בעקבות נסיבות חיים אומללות, מוחזקים בתוך מתקן כליאה שמור ביותר, מבלי לצאת לחופשות ועם חלון צר ומסורג לחיים שבחוץ. הם לא יכולים לקחת לעצמם קערת קורנפלקס כשהם רעבים, וגם לא להתקשר לאימא כשהם עצובים. המקרה של ל' ממחיש זאת היטב. הוא נפגע במקום שהיה אמור להגן ולשמור עליו. זה מייצר משבר אמון עצום בעולם. חייבים להקים מסגרות לקטינים בעלי קשיים נפשיים, לאפשר קליטה במסגרות ראויות בלי צורך להמתין חודשים. בכלא הרי יש תמיד מקום, אבל מה לגבי המחיר"?

כלא אופק. לסוהים המצולמים אין קשר לכתבה (צילום: עידו ארז)
כלא אופק. לסוהים המצולמים אין קשר לכתבה (צילום: עידו ארז)

ל' הוא נער רזה ועדין, שאיבד יותר מ-10 ק"ג בזמן שהותו ב"אופק". לדבריו, "היום קשה לי להיות רעב. אני מרגיש שאני צריך משהו בבטן. ב'אופק' כל פעם הייתי ישן עם בטן ריקה ומקרקרת. האוכל קר. קפוא כאילו זה אבנים. זה מים למאכל. קשה ואי אפשר להסביר את זה. אכלתי המון לחם כי לא הייתה לי ברירה. וגם הלחם שאכלתי לא תמיד היה הכי טרי".

הסטטיסטיקה מראה על כ-70% חזרה לכלא לאחר השחרור, אבל ל' בטוח שלו זה לא יקרה. "זה לא המקום שלי בכלל. כשעשיתי את העבירה זו הייתה טעות. אני לא רואה את עצמי עוד כמה שנים בתוך בית כלא או עושה עבירה פלילית".

הקושי של ל' במתן אמון בעולם מוסיף ומופיע לאורך כל הריאיון, כשהוא מספר שאחד הדברים שהכי הפתיעו אותו לא היה האכזריות בשב"ס, אלא האוזן הקשבת שמצא אצל עו"ד פת. "את נתת לי הרגשה שאני לא לבד", אמר. "זה היה ממש הרבה בשבילי שם. זה אפילו יותר מדי. זה כאילו שאתה מצפה שיקרו לך דברים – ודבר כזה אתה לא מצפה. אתה לא מצפה שלמישהו יהיה איכפת ממך, שמישהו יבין אותך, שתוכל לספר לו דבר ושמישהו יהיה לצידך ושלא יחשוב שאתה אומר שטויות". בנקודה הזו הוא מוחה דמעה.

"אתה יוצא מהכלא עם הרבה תובנות על החיים. חווית את החיים מהצד השני. ישבתי שם שנה, לבד. הייתה לי רק עזרה מבחוץ. זה חוסר אונים מוחלט. אתה מתבגר שם. לומד לסבול. אני לא יודע למה בנאדם צריך ללמוד לסבול. אבל זה גם סוג של משהו שלמדת".

– אתה כועס?

"ת'כלס אני כועס על המדינה הזו, שלא יכולה לעשות עם זה שום דבר. כלא זה מקום של מדינה. אני כועס גם על האנשים שם. זה לא דבר שיכול לעבור. מפקד בית הכלא זה דמות כזו שלא אשכח. גם כשאני אהיה סבא אזכר בכל זה. זה לא יעבור לי בחיים. אבל זה רק יחזק אותי. רק תחשבי מה קורה שם עכשיו. כל כמה שעות יש שם תקיפה".

עו"ד אדיר בן לולו, שייצג את ל' בהליך הפלילי
עו"ד אדיר בן לולו, שייצג את ל' בהליך הפלילי

במועצה לשלום הילד פנו לשב"ס בעקבות המקרה של ל'. ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה, הסבירה כי לרשויות יש אחריות מלאה על שלומם של הקטנים, על הבריאות שלהם וחייהם. "צריך לעשות פה בדיקה רצינית אם ואיך התרחשו הדברים. אם התרחשו כשלים כל כך קשים – לבדוק אם מדובר ברשלנות. אם אין פיקוח כמו שצריך, אם התנאים הפיזיים לא מאפשרים הגנה, זה לא משהו שאפשר לקבל אותו, לחיות איתו".

שב"ס: הוא ממציא

בשירות בתי הסוהר מכחישים את הטענות שהעלה ל'. דוברת שב"ס חנה הרבסט-שכטר אמרה: "הדברים שהוא אומר הם שקרים. הוא ממציא. הדברים לא נכונים. שב"ס דוחה את טענות האסיר המשוחרר בדבר אלימות ויחס בלתי הולם שהופעלו נגדו בעת המאסר. לדברים שהועברו אלינו אין בסיס, אינם נהוגים בשום אופן בשב"ס ותמוה כי האסיר המשוחרר לא הגיש תלונה על הדברים החמורים שהתרחשו לכאורה, אותם הוא מספר. בבדיקה שערכנו לאור פניית הכתבת לא נמצאו תימוכין כלשהם לדברים".

"לאחר אירוע התקיפה הפיזית של האסיר באגף על ידי קטין אחר, נפתח תיק פלילי בגינו נידון התוקף לארבעה חודשי מאסר מצטברים. טענות האסיר בעניין התקיפה המינית שעבר לכאורה בכלא, במעצרו הקודם, הועברו לידי משטרת ישראל ונמצאים בחקירה.

"הסוהרים המשרתים בכלא אופק הינם אנשי מקצוע שעברו הכשרות מיוחדות המותאמות לעבודה מול נוער עברייני. שיקום האסירים ושמירה על כבודם וחייהם הוא ערך עליון עבור סגל שב"ס וביטחון הכלואים עומד לנגד עיניהם תמיד", נמסר.

מהנהלת בית המשפט נמסר במענה לשאלתנו מדוע הוחלט לשלוח את הקטין בחזרה לכלא שבו הותקף מינית כי "הוא טופל על ידי גורמים בכירים ביותר במערכת בתי המשפט, גורמי הטיפול הבכירים בשרות המבחן וכן על ידי מפקד כלא אופק על מנת למצוא הפתרון המתאים ביותר במקרה פרטני זה, הן מבחינת מוגנותו המירבית במהלך מעצרו והן מבחינת בדיקת חלופות למעצר".