אימוץ, אלימות מוסדות משרד הרווחה, חדשות, מוסדות משרד הרווחה, פיקוח על מוסדות משרד הרווחה, פיקוח על פנימיות משרד הרווחה, פנימיות משרד הרווחה, פנימיית כנף של אהבה

ילד מאומץ נרצח בפנימיית "כנף של אהבה" משרד הרווחה

גם אימוץ וגם פנימיה לילדים בסיכון של משרד הרווחה – הילד שנרצח השבוע בפנימיה של משרד הרווחה היה ילד מאומץ שנלקח בגיל שנתיים מהוריו למאמצים. המאמצים שלחו אותו לאחר תקופה מסוימת לפנימיה של משרד הרווחה שם נרצח.

מתוך חדשות וואלה , 8 בפברואר 2018 , יניר יגנה
"ואז שאלתי את השוטר: מי מת, בני היחיד? הילד השני שאני מאבדת?"

אחרי שעופרה וסימון איבדו את בנם בגיל שנה ושלושה חודשים בגלל מחלה, הם אימצו את אדיר בגיל שנתיים – הילד שהיה כל עולמם. כשהשוטרים דפקו על דלתם, הם חשבו שיגידו להם באיזו תחנה נמצא הבן שלא ענה משעות הצהריים – אך הייתה זו בשורת האיוב על הירצחו בפנימייה

כשהשוטרים דפקו אתמול בשעת לילה מאוחרת על דלת ביתם של סימון ועופרה ישראל באופקים, הם ציפו להתעדכן באיזו תחנה בדיוק מוחזק בנם, שלא ענה להם משעות אחר הצהריים. אלא שהפעם, הייתה זו בשורת איוב שנחתה על ביתם: אדיר נרצח. בן יחיד הוא היה, ואומץ בגיל שנתיים על ידי הוריו, זמן קצר לאחר שאיבדו את בנם הראשון בעקבות מחלה קשה בגיל שנה ושלושה חודשים. אדיר הוא למעשה אובדן שני עבור עופרה וסימון, שמנסים להתמודד עם האבל הכבד שנפל עליהם.

"רצו שמועות, לא יכולתי להתקשר כי לקחו לו את הטלפון. הייתי בטוחה שהוא זה שדקר מישהו אחר. הפנימייה לא ענו, העובדת הסוציאלית לא ענתה, המדריך לא ענה. הבנתי מכל השיחות שמשהו חמור קרה. התחילו לרעוד לי הרגליים, אף אחד לא יידע אותנו", סיפרה אתמול (רביעי) עופרה. "ב-23:00 הייתה נקישה בדלת. כשהשוטר נכנס לא חשבתי על הגרוע מכול, השאלה שלי, בראש, הייתה 'איפה הוא עצור'. ואז השוטר סיפרה שהייתה תקרית בין הילדים, ואני רק שמעתי את המילים האחרונות במשפט: 'הוא מת'. אמרתי לו: 'מי מת? לא הבנתי'. אמרתי לו: 'אל תגיד לי את זה. זה הילד המאומץ שלי. הילד היחיד שלי. הבן השני שאני מאבדת. חיכיתי לו בכיליון עיניים'".

ההורים מספרים על נער חכם שסבל מהפרעות קשב וריכוז. "הוא אינטליגנט ברמה מדהימה. ביסודי המורה ביקשה שיוריד את היד כי היה עונה על כל השאלות. היה לו זיכרון צילומי, הוא למד לבגרות במתמטיקה פעם אחת והצליח", סיפרה אמרה. אביו מתאר נער שהתכונן ללכת למכינה קדם צבאית ותכנן את חייו העתידיים, "גלש וניגן בגיטרה, אהב כדורגל ולרכב על אופניים". "אדיר קיבל הכול", אמרה אמו בצער. "כל כך חיכינו לילד הזה".

אתמול הוארך מעצרו של הנער בן ה-17 שדקר למוות את אדיר. בית המשפט באשקלון הורה להאריך את מעצרו בשישה ימים "לטובת המשך פעולות החקירה הנדרשות". "גם הילד שדקר מסכן", אומרת עופרה. "הוא פשוט ברח מהזירה. מהיום הראשון אמרתי שאין שם משמעת".

בסביבת הנערים ובמושב רווחה, שבו נמצאת פנימיית "כנף של אהבה" לנוער בקצה הרצף שזקוק למסגרת מתאימה, מתארים "רצח על כלום". ככל הנראה מדובר היה בוויכוח על סיגריות שהתלהט מהר לאלימות קשה. "הם הכינו ארוחת ערב והיה ויכוח בין אדיר לרוצח. ויכוח שטותי", אמר חבר המשפחה. "ואז היה ריב, הנער לקח סכין, רדף אחריו ודקר אותו בגרון".

דודתו של אדיר הביעה זעם על התנהלותה של הפנימייה והמחדל, לדבריה, שעומד מאחורי הרצח. "אין שם מצלמות, אין שמירה, איך זה יכול להיות עם נערים כאלה? זה לא באשמתם, הם בעייתיים. אמרו לי 'אין מצלמות, רוצים לתת להם הרגשה של חופש'. לילדים מהסוג הזה? זה מחדל. אני לא יודעת מי הבן אדם שתכנן מקום כזה שיהיה פתוח. אלה נערים בסיכון, הם מסוכנים לעצמם ולאחרים. היו שם ארבעה או חמישה תלמידים ושלושה מדריכים. הם אומרים שזה קרה בשניות".

הבוקר כינסו הגורמים החינוכיים בפנימייה את התלמידים לשיחות על הרצח. חלק מהורי הנערים הגיעו אמש לפנימייה ונפגשו עם ילדיהם ועם הצוות, וקציני המבחן של כל אחד מהנערים יעבדו עמם לאורך התקופה הקרובה באופן אינטנסיבי בניסיון לעבד את הטראומה. הפנימייה נותנת מענה חינוכי-טיפולי ל-20-15 בני נוער בקצה הרצף בגילאי 18-14, הכולל בתי ספר, חוגים וטיפולים משלימים. משך השהות בפנימייה כשנתיים עד שלוש שנים, ובמהלכן עוברים הנערים תהליך טיפולי סביב הסוגיות שהביאו אותם למצבי סיכון ולביצוע עבירות, במטרה להשיבם לקהילה לאחר שהשלימו תהליך שיקום מלא.

תושבי המושב החליטו להתערב בעצמם בנעשה בפנימייה שבשטחו, ופנו במכתב לראש מועצת שפיר, אשר אברג'ל, ודרשו שהיא תהיה תחת פיקוח צמוד כדי שילדיהם לא ייפגעו. "אנחנו מבקשים שהמקום יהיה תחת פיקוח ושמירה 24/7 על מנת שאירוע חריג שכזה, ראשית לא יחזור, ושנית, חלילה, לא יצא מכותלי הפנימייה. ילדנו מבלים את שעות הצהרים בגן השעשועים שבסמיכות לפנימייה, הנערים משתמשים במבנים הציבוריים, ישנם נערים שמסתובבים ללא השגחה כלל וללא פיקוח של מדריך, והדבר מאוד מאוד מדאיג לאחר האירוע אמש", נכתב.

ממנכ"ל משרד העבודה והרווחה, ד"ר אביגדור קפלן, נמסר: "הוקמה ועדה לחקירת המקרה. הבוקר גורמי הטיפול במסגרת ובמשרד ממשיכים בליווי צמוד של הנערים ומגבשים תכנית טיפול מקיפה לשבועות הקרובים, בכדי לצמצם את השפעת הטראומה של הנערים".

כ0
זירת הרצח בפנימיית כנף של אהבה – צילום דוברות המשטרה

כ1

כ2
הפנימייה "כנף של אהבה שבה אירע הרצח (צילום: רועי עידן)
איור, איור סמים פסיכיאטריים לילדים, איורים, איורים משרד הרווחה, איורים פנימיות משרד הרווחה, חדשות, טיפול סוציאלי בילדים, טיפול פסיכיאטרי לילדים

סמים פסיכיאטריים ליתומי משרד הרווחה – אילוסטרציה

הטיפול האולטימטיבי של משרד הרווחה לילדים בסיכון – סמים פסיכיאטריים

איור, איורים, איורים משרד הרווחה, איורים פנימיות משרד הרווחה, הוצאת ילדים מהבית, חדשות, ילדים בסיכון, מבקר המדינה, פנימיות משרד הרווחה

כשלים בניהול נשירת ילדים מפנימיות משרד הרווחה

מדריך פנימיית רווחה בועט חניך החוצהיוני 2016 – דוח מבקר המדינה לשנת 2016 מצביע על ליקויים מהותיים בהתנהלות מערך פנימיות משרד הרווחה.

לצפיה / הורדת הפרק על ילדים ובני נוער בסיכון בפנימיות של משרד הרווחה – מתוך דוח שנתי מבקר המדינה 67 ב לשנת 2016

רוב הילדים החוזרים לביתם אינם חוזרים באופן מתוכנן ועל פי החלטת גורמי המקצוע, אלא מבחירתם או מבחירת הוריהם. עד ינואר 2016 לא בחנו משרד הרווחה והשירות את הסיבות לכך וגם לא הכינו תכנית להתמודדות עם התופעה ולצמצומה.

רוב הילדים החוזרים לביתם אינם חוזרים באופן מתוכנן ועל פי החלטת גורמי המקצוע, אלא מבחירתם או מבחירת הוריהם. עד ינואר 432016 לא בחנו משרד הרווחה והשירות את הסיבות לכך וגם לא הכינו תכנית להתמודדות עם התופעה ולצמצומה. זאת ועוד, משרד הרווחה לא עקב אחר השתלבות ילדים אלו בקהילה, לא אסף נתונים בדבר מצבם – האם חל בו שינוי ומה טיבו של שינוי זה, והאם הם מקבלים טיפול תומך כלשהו. הוא גם לא השווה בין מצבם של ילדים שחזרו לקהילה חזרה לא מתוכננת לבין הילדים שחזרו לקהילה חזרה מתוכננת בליווי מלא.

יוצא אפוא שיש מקרים שבהם ילדים שהוצאו ממשפחותיהם בעקבות מצבים שסיכנו אותם, חוזרים אל אותן משפחות אף שמצבן לא בהכרח השתפר ופעמים אף הורע. נוכח היקף הנשירה  מהפנימיות והחשיבות שילד יגדל בסביבה מוגנת ומיטבית עבורו, על משרד הרווחה למפות את הסיבות לחזרה הלא מתוכננת של חניכי הפנימיות לבתיהם ולהכין תכנית מפורטת עם יעדים מדידים לצמצומה. עליו גם לאסוף בשיטתיות נתונים על הילדים שחזרו לקהילה, לבחון את הדרכים למעקב אחר השתלבותם המחודשת בקהילה ולוודא שאינם נמצאים בסיכון. אשר להערת משרד הרווחה בנוגע להפעלת מערכת המתוו"ה, עד למועד סיום הביקורת הוטמעה המערכת בכ- 60 רשויות מקומיות בלבד (מתוך 255), ובחלק מהן היא פועלת באופן מצומצם בלבד. על כן, המעקב של המשרד באמצעות מערכת זו אחר ילדים שנשרו מהפנימייה וחזרו לביתם חלקי בלבד.

Document-page-032

Document-page-033

הוצאת ילדים מהבית, חדשות, ילדים בסיכון, מבקר המדינה, מוסדות משרד הרווחה, פיקוח על מוסדות משרד הרווחה, פנימיות ומעונות

מבקר המדינה – ליקויים חמורים במערך פנימיות משרד הרווחה

זהירות משרד הרווחה

יוני 2016 – דוח מבקר המדינה לשנת 2016 מצביע על ליקויים מהותיים בהתנהלות מערך פנימיות משרד הרווחה. עיקרי הדוח: ליקויים בהסדרת מערך הפנימיות של משרד הרווחה, טיפול לקוי של המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות בחניכי הפנימיות ומשפחותיהם, היעדר השקעה מספקת בקידום חניכי הפנימיות בתחום הלימודי, נשירת ילדים מן הפנימיות, הכנת החניכים לחיים בוגרים לאחר גיל 18 וליווי בוגרי הפנימיות, ופיקוח לקוי על הפנימיות.

לצפיה / הורדת הפרק על ילדים ובני נוער בסיכון בפנימיות של משרד הרווחה – מתוך דוח שנתי מבקר המדינה 67 ב לשנת 2016

רקע כללי

בשנת 2015 חיו בישראל כ-367,000 ילדים החיים במצבים המסכנים אותם במשפחתם ובסביבתם (להלן – ילדים בסיכון). גדילתו של ילד בחיק משפחתו הטבעית חיונית להתפתחותו התקינה, אולם השמתם של ילדים בסיכון במסגרת מחוץ למשפחה (להלן – מסגרת חוץ-ביתית או השמה חוץ-ביתית) היא לעתים חלופה הכרחית להתפתחותם התקינה, ולא אחת אף הדרך היחידה להגן על שלומם. אחת מן המסגרות החוץ-ביתיות היא פנימייה המיועדת לקטינים עד גיל 18, ומוגדרת כפתרון זמני שיש לחזור ולבחון את נחיצותו והתאמתו מחדש מדי שנה. ביולי 2016 כ-6,600 ילדים בסיכון בני 18-8 חיו ב-182 פנימיות ומעונות משפחתיים ברחבי הארץ (להלן – חניכי פנימיות).

הפניית ילדים בסיכון למסגרת חוץ-ביתית היא באחריות משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – המשרד או משרד הרווחה), והיא נעשית לפי החלטת ועדה לתכנון טיפול והערכה (להלן – ועדת תכנון), שבאחריות המחלקה לשירותים חברתיים שברשות המקומית (להלן גם – המחלקה). השירות לילד ולנוער (להלן – השירות או שירות ילד ונוער) במשרד הרווחה מופקד על הגנתם, שלומם ורווחתם של ילדים ובני נוער עד גיל 18 הנמצאים במצבי סיכון, ובין היתר הוא מפעיל מערך של פיקוח ובקרה על המחלקות ועל השירותים הניתנים לילדים בסיכון ולמשפחותיהם. בין שירותים אלו כלולות הפנימיות שבהן עוסק דוח ביקורת זה.

חניכי פנימיות הם ילדים פגיעים במיוחד הזקוקים להגנה על זכויותיהם בשל הפרדתם מהוריהם, והחלטת המדינה להשימם בפנימייה מייצגת את האחריות ההורית שקיבלה עליה המדינה – גם אם באופן זמני – ואת מחויבותה לדאוג לשלומם ולרווחתם. מכאן החשיבות שיזכו למענים הולמים למגוון צורכיהם, שאלמלא כן מצבם עלול להידרדר כך שלא יוכלו להשתלב בחברה ולקיים אורח חיים נורמטיבי כשיהיו בוגרים, יהוו נטל כלכלי וחברתי על המדינה, יישארו במעגל המצוקה ויגדלו דור נוסף של ילדים בסיכון.

פעולות הביקורת

בחודשים ינואר-אוגוסט 2016 בדק משרד מבקר המדינה את הליך השמתם של הילדים בפנימיות; את המענים הטיפוליים והחינוכיים הניתנים להם בזמן שהייתם בפנימיות, עם חזרתם לקהילה ובבגרותם; את המענה שניתן להוריהם; ואת הליכי הפיקוח והבקרה של משרד הרווחה על הפנימיות. הבדיקה נעשתה במשרד הרווחה. בדיקות השלמה נעשו במשרד החינוך ובשתי רשויות מקומיות.

הליקויים העיקריים

ליקויים בהסדרת מערך הפנימיות של משרד הרווחה

במהלך השנים כמה ועדות שהמשרד הקים עסקו במערך הפנימיות וזיהו כמה ליקויים מרכזיים, אך ממצאי הביקורת מצביעים על כך כי שירות ילד ונוער לא פעל כנדרש לצמצמם. בפנימיות של משרד הרווחה שהו במהלך השנים עשרות אלפי ילדים, ולמשרד אין נתונים על מצבם הסוציו-אקונומי, על הישגיהם בלימודיהם ועל השתלבותם במעגל התעסוקה. אשר על כן, ניתן לקבוע כי משרד הרווחה, ובראשו שירות ילד ונוער, אינם יודעים אילו פעולות ותכניות הן אפקטיביות ולכן ראוי לשמרן, ואילו פעולות ותכניות לא השיגו את מטרתן ויש לשפרן.

טיפול לקוי של המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות בחניכי הפנימיות ומשפחותיהם

המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות אינן מטפלות באופן הולם במשפחת החניך בעת שהותו בפנימייה. על פי נתוני משרד הרווחה כ-70% מן החזרות של הילדים לבתיהם בוצעו ללא הכנה של המשפחה והגורמים בקהילה שאמורים לקלוט אותם. עוד הועלה שלדעת גורמי המטה במשרד תדירות ביקוריו של העובד הסוציאלי (להלן – עו"ס) של המשפחה (להלן – עו"ס המשפחה) בפנימייה היא נמוכה, ואיכות המעקב שלו אחר הטיפול בילד ואחר יישום תכנית הטיפול שנקבעה לו בוועדת התכנון לוקה בחסר.

היעדר השקעה מספקת בקידום חניכי הפנימיות בתחום הלימודי

חניכי הפנימיות מגיעים עם פער לימודי ניכר ואינם מקבלים תגבור לימודי מספק, שיכול לגשר על פני הפערים ולהביאם לקו זינוק דומה לזה של תלמידים אחרים בבית הספר. בשל מחלוקת בין משרדי הרווחה והחינוך בדבר חלוקת האחריות ובדבר הקצאת משאבים ייעודיים לשיקומם הלימודי של חניכי פנימיות בזמן שהותם בבית הספר, לא ניתן מענה הולם לצורך זה. משרד הרווחה מתקצב את שיעורי העזר בסכומים של 64 ש"ח או 119 ש"ח לחודש לילד, אף שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ההוצאה החודשית הממוצעת על שיעורים פרטיים באוכלוסייה הכללית היא כ-304 ש"ח לילד. למרות החשיבות של קידום חניכי הפנימיות בתחום הלימודי, ואף שהנושא שב ועלה לאורך השנים, עולה ספק ניכר אם משרד הרווחה מממש הלכה למעשה את אחריותו, ויש לראות בכך כשל של המשרד.

נשירת ילדים מן הפנימיות

רוב הילדים החוזרים לביתם אינם חוזרים באופן מתוכנן ועל פי החלטת גורמי המקצוע, אלא מבחירתם או מבחירת הוריהם. עד ינואר 2016 לא בחנו משרד הרווחה והשירות את הסיבות לכך וגם לא הכינו תכנית להתמודדות עם התופעה ולצמצומה. זאת ועוד, משרד הרווחה לא עקב אחר השתלבות ילדים אלו בקהילה, לא אסף נתונים בדבר מצבם – האם חל בו שינוי ומה טיבו של שינוי זה, והאם הם מקבלים טיפול תומך כלשהו. יוצא אפוא שיש ילדים שהוצאו ממשפחותיהם בעקבות מצבים שסיכנו אותם, והם חוזרים אל אותן משפחות אף שמצבן לא בהכרח השתפר ופעמים אף הורע.

הכנת החניכים לחיים בוגרים לאחר גיל 18 וליווי בוגרי הפנימיות

על אף המחקרים הרבים שפורסמו בעשור האחרון על קשייהם של בוגרי השמה חוץ-ביתית לצאת לחיים עצמאיים בגיל 18, ואף שעלה צורך להקנות כישורי חיים עצמאיים לחניכי הפנימיות בגיל התיכון, נמצא כי משרד הרווחה לא קבע מדיניות להכשרת חניכי הפנימיות לחיים עצמאיים ולליווי בוגרי הפנימיות. בכך משרד הרווחה לא מימש כראוי את אחריותו להכנת בוגרי הפנימיות לקראת חייהם כבוגרים עצמאיים, לאפשר להם לקטוע את מעגל המצוקה שבו הם מצויים ולהשתלב בחברה כאזרחים שתורמים לה.

כשלים בפיקוח על הפנימיות

תהליכי פיקוח בסיסיים אינם מתקיימים כנדרש: שירות ילד ונוער במשרד הרווחה לא בנה כלי פיקוח לביקורים השוטפים של המפקחים המחוזיים על הפנימיות; יש מפקחים שאינם מתעדים את ביקורי הפיקוח שלהם; אין מעקב שיטתי אחר תיקון הליקויים; ואין בקרה של המפקחים על ניצול התקציב שמועבר לפנימיות או על העסקת כוח האדם בהן.

פלייליסט – פנימיות משרד הרווחה

ההמלצות העיקריות

על משרד הרווחה לקבוע תכנית ייעודית אופרטיבית למערך הפנימיות, בדגש על תיקון הליקויים שהוא מודע להם זה שנים רבות, ועליו ללוות תכנית זו בתקציב מתאים שיוקצה על פי סדר עדיפויות ולקבוע לוח זמנים ליישומה.

על משרדי הרווחה והחינוך לפתור את המחלוקות ביניהם כדי לשקם ולקדם את חניכי הפנימיות בתחום הלימודי, שהוא נתיב חשוב ומשמעותי לשילובם בחברה; ועליהם לקבוע את חלוקת האחריות והמשאבים בין שני המשרדים. נוסף על כך, על משרד הרווחה לבחון אם תקציב שיעורי העזר שהוא מעביר לפנימיות נותן מענה מיטבי לצורך צמצום הפערים הלימודיים של חניכי הפנימיות.

נוכח היקף הנשירה מהפנימיות והחשיבות שילד יגדל בסביבה מוגנת ומיטבית עבורו, על משרד הרווחה למפות את הסיבות לחזרה הלא מתוכננת של חניכי הפנימיות לבתיהם ולהכין תכנית מפורטת עם יעדים מדידים לצמצומה. עליו גם לפתח תכניות ייעודיות להכשרת חניכי הפנימיות להשתלבות עצמאית בחברה ולליווי בוגרי הפנימיות לאחר גיל 18, וכן לעקוב אחר הצלחתה של השתלבות זו.

על משרד הרווחה לפעול לאלתר לשדרוג יכולות הפיקוח והבקרה על הפנימיות ולהבטיח כי הכספים שמועברים אליהן ינוצלו באופן יעיל ואפקטיבי לטובת החניכים השוהים בהן ולרווחתם.

סיכום

התערבות משרד הרווחה באוטונומיה המשפחתית והשמת ילדים בפנימיות נעשית לעתים בהסכמת הוריהם ועל דעתם ולעתים ללא הסכמתם, בעיקר כשהשמת הילד בפנימייה עדיפה על המשך השהייה בביתו. כך או כך, אחריות כבדה מוטלת על כתפיו של משרד הרווחה, האמור לפעול למען אותם ילדים, לעתים טוב יותר מהוריהם הביולוגיים. עליו מוטלת האחריות לוודא כי הוצאת הילד מביתו אכן מביאה לשיפור במצבו מהבחינה הטיפולית וכן מהבחינה החינוכית. אחריות נוספת שהוא נושא בה היא הטיפול בקשר המשפחתי של הילד ובשיקום משפחתו.

ממצאי דוח זה מעלים תמונת מצב עגומה: ילדים השוהים בפנימיות אינם מקבלים את המענה המיטבי שהם זקוקים לו, ויתרה מזו, משרד הרווחה אינו בוחן את האפקטיביות של המענים שהוא מספק להם. הליקויים נמצאו לכל אורך התהליך, החל בהשמתם בפנימיות, עבור בזמן שהותם בהן וכלה בחזרתם לקהילה, וכן בכל ההיבטים הקשורים למערך הפנימיות – המענה הטיפולי, השיקום הלימודי, הפיקוח על הפנימיות והכנת החניכים לחייהם העצמאיים לאחר גיל 18.

הכשל המרכזי של משרד הרווחה איננו באיתור הבעיות – שהרי הן ידועות לו כבר 30 שנה בעקבות ועדות שקמו ומחקרים שנערכו – אלא בתרגומן לתכניות עבודה אופרטיביות שיביאו לפתרונן ובהקצאת התקציב הנדרש לכך. אף שבשלושת העשורים האחרונים הקים המשרד עוד ועוד ועדות, הן רק מציפות את אותן בעיות ידועות, והוא ממשיך לדשדש ולעמוד במקום. אופן פעולה לא תכליתי זה משמעותו כי המשרד אינו מממש את אחריותו כלפי הילדים – שיקומם, החזרתם לאורח חיים נורמטיבי הדומה לזה של צעירים אחרים בני גילם ומתן אפשרות למיצוי יכולותיהם.

על שר הרווחה להיכנס בעובי הקורה בסוגיות שעלו בביקורת זו ולהורות לשירות ילד ונוער להכין תכנית עבודה אופרטיבית שתכלול סדרי עדיפויות, אבני דרך, יעדים ישימים ומדדים לבחינת פעולותיו, ועליו לפעול ליישמה ללא דיחוי.

מוטי לייבל, משוא פנים, ניצה מימון שעשוע, פקידת סעד, צו הטרדה מאיימת, קרן רונן איפרגן

שופטת ניצה מימון שעשוע – דרכי רמיה לטיוח פשעי רשויות הרווחה נגד הורים וילדים

דצמבר 2014 – מדובר בהחלטת השופטת ניצה מימון שעשוע למתן צו לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת נגד העיתונאי מרדכי לייבל שמחה בשכונה בה מתגוררת פקידת הסעד קרן רונן איפרגן לשכת הרווחה פתח תקווה.

מחאתו של העיתונאי לייבל נבעה מהכוח הבלתי מוגבל של פקידות הסעד המנוצל למטרות אפלות.

עמותות הרווחה המופרטות, מאבחנים ומטפלים ועוד עוסקים בענייני "ילדים בסיכון" מודעים לחשיבות תיוג קטינים כ"ילדים בסיכון". כל ילד בסיכון מכניס לתעשייה מאות אלפי שקלים בשנה. המשמעות להורים היא הרס המשפחה מבחינה כלכלית פיסית ונפשית. גופים אלו גייסו את איגוד העובדים הסוציאליים לנהל תעמולה נגד הורים המתנגדים לסחר בילדיהם. לאיגוד העו"ס השפעה על פקידי הסעד.

בהחלטה ה"ס 62739-11-14 שופטת ניצה מימון שעשוע ניכרים ליקויים רבים של רמיה ומשוא פנים לטובת מערך הרווחה לסחר בילדים.

להלן מספר דוגמאות

הצגה מעוותת ולקונית של סמכויות פקידת הסעד קרן רונן איפרגן – בע"מ 1 שורה 9 מציגה שעשוע את פקידת הסעד איפרגן כ:"עו"ס נותנת, במסגרת תפקידה, דו"חות וחוות דעת" – מדובר בדמגוגיה ורמיה להצגת קרן רונן איפרגן כפקידה זוטרה נטולת סמכויות בעוד שמדובר בפקידת סעד בעלת סמכויות סטטוטוריות להוצאת ילדים מביתם ומשפחתם בדלתיים סגורות ללא ראיות. לפקידת הסעד סמכויות לקבוע הסדרי ראיה בין הורים לילדיהם או להפסיקם. פקידת הסעד מציגה את הילדים וההורים בבית המשפט או בינם לבין עצמם ו/או בפני מומחים ומאבחנים. פקידות הסעד מקבלת גיבוי מלא ואינן עומדות לעולם לעבירות משמעת.

 שעשוע נמנעה בדרך רמיה ודמגוגיה להציג את הסמכויות הדרקוניות של פקידת הסעד כדי להכשיר את הקרקע למתן צו ההטרדה המאיימת בהמשך. שעשוע פעלה בדרך רמיה ומשוא פנים לטובת פקידת הסעד קרן רונן איפרגן.

 

שופטת ניצה שעשוע מימון - בית משפט שלום פתח תקוה
שופטת ניצה שעשוע מימון – בית משפט שלום פתח תקוה

 השופטת ניצה מימון שעשוע מהבלת דברי רמיה נגד העיתונאי לייבל – עמ'1 שורה 15 כותבת שעשוע: "הבקשה הוגשה על רקע מסע תעמולה שמנהל המשיב, המציג עצמו כעיתונאי ופעיל חברתי, ואשר מפרסומיו עולה כי הוא עצמו "מנותק מבנותיו" כהגדרתו" – המשיב לייבל הנו מוחה אחד מיני רבים נגד פשעי משרד הרווחה (ראו מאמרים של  פרופ. אסתר הרצוג   , יואב יצחק , אילה שטגמן , עופרה ענקרי , מרב בטיטו , רוני אלוני סדובניק , יגאל משיח  ,  , אביבה לורי  , שושי זייד , קלמן ליבסקינד  , תחקירים עיתון ישראל היום ועוד…), בנוסף לייבל מעולם לא הציג עצמו כמנותק מבנותיו, או ניהל מסע תעמולה כלשהו.

ניצה מימון שעשוע מנסה בדרך רמיה להציג את לייבל כפועל מתוך אמוציות כדי לטייח את הסיבה האמיתית לזעקתו של לייבל: סחר בילדים.

 

שעשוע מבססת את ההטרדה המאיימת על סמך ספקולציות – שעשוע כותבת עמ' 2 שורה 28: כי פעולותו של לייבל: "יוצרת סיכון לפגיעה כלפי מי מהם על ידי אנשים מרי נפש או מעורערים בנפשם, החשים שעולם חרב עליהם בעקבות החלטות כאלה ואחרות שהתקבלו ע"י בתי המשפט בתיקים בהם היתה מעורבות מקצועית לעו"ס" – שעשוע מעוותת את המציאות ע"י שימוש בספקולציות מקרי קיצון דמיוניים כאילו מישהו חלילה עלול לפגוע בעו"ס, בעוד שזעקתו של לייבל היא אלימות פקידות הסעד נגד משפחות עד להרס חייהם כגון: רעות איש שלום , משפחת חביבי , האמא ל' , משפחת סחיווסחורדר , דודו דהאן , אורה מור יוסף , בנצ'י טקלה , שרה כהן , תמר , חטיפת פעוטות ממשפחה , הנסיך החטוף , עדי איוון , מימי … ועוד.

צו ההטרדה המאיימת של ניצה מימון שעשוע חסר בסיס מוצק ומנותק מהמציאות ומדיף ריח טיוח והשתקת חושפי פשעי רשויות הרווחה.

סוף דבר
החלטה ה"ס 62739-11-14 של השופטת ניצה מימון שעשוע למתן צו הטרדה מאימת לעיתונאי לייבל מדיפה ריח רמיה ושיקולים זרים פוליטיים. מדובר החלטה לקויה המהווה קרקע פוריה לשחיתות סחר בילדים וקשישים באמצעות פקידות סעד בעלות סמכויות סטטוטוריות המנוצלות לעושק וגזל.
התנהלותה בתיק של ניצה מימון שעשוע לקויה ללא בסיס עובדתי מוצק מבוסס על ספקולציות, רמיה, ומשוא פנים.

הוצאת ילד מהבית, ועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת, חנה סלוצקי, מוטי אלבז, מוטי וינטר, מרינה סולודקין

ישיבת הוועדה לביקורת המדינה – הוצאה בלתי מוצדקת של ילדים מהבית

יוני 2012 – תיעוד ישיבת ועדת ביקורת המדינה הסוערת בנושא הוצאה בלתי מוצדקת של ילדים מהבית. חה"כ מרינה סולודקין ז"ל ניהלה את הישיבה. באמצע הישיבה נציגי משרד הרווחה נטשו ללא רשות את הדיון.
במהלך הישיבה נטשו פקידי הרווחה ממשרד הרווחה: מוטי וינטר, חנה סלוצקי ועוד, את הישיבה ללא רשות.
איציק פרי יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים התפרץ והשמיץ במהלך הדיון והוצא החוצה.

קישורים:

הצעת החוק לפיה עובד סוציאלי שהעיד עדות שקר במהלך עבודתו יימחק מפנקס העובדים הסוציאליים ודינו יהיה עד תשע שנות מאסר – הצעת חוק לבלימת פשעי פקידי הסעד, בתי משפט לנוער, בתי משפט לענייני משפחה, המתדיינים מאחורי דלתיים סגורות מדברים בשפה אחת ודברים אחדים ומרעילים נגד הפרט המשפחה והחברה…

פשעי משרד הרווחה – נאומה של ח"כ מרינה סולודקין בעניין חוק הנוערנאומה של ח"כ סולודקין בעניין חוק הנוער – – 19/05/2011 לשכת ח"כ: ד"ר מרינה סולודקין – אדוני היושב ראש, – כנסת נכבדה, – הצעת חוק שלי קובעת שאם קיים צורך להוציא ילד מהבית, המקום המועדף ביותר עבורו יהיו קרובי משפחה מדרגה ראשונה, כגון, סבא, סבתא, דוד, דודה ובני זוגם של כל אלה, וכן אח או אחות בגירים ובני זוגם, ובלבד שהם בגירים…

חה"כ מרינה סולודקין כותבת למבקר המדינה על המורשת הבזויה שהותיר אחריו שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג – חה"כ מרינה סולודקין כותבת למבקר המדינה על המורשת הבזויה שהותיר אחריו שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג בעניין תרבות השקר וחוסר המקצועיות של פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים. ח"כ סולודקין למבקר המדינה : "שירותי הרווחה מוציאים ילדים ממשפחות נורמטיביות ללא הצדקה"…

חה"כ מרינה סולודקין כותבת לשר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג על פשעי משרדו – שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג אינו מגיב נוכח מחדלי משרדו המשחיתים נפשות: אונס ילדה חוסה במעון של אקי"ם בשרון , אינספור פרשיות התעללויות אלימות ואנס קשים בילדים במסגרות הרווחה פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה … ועוד. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין , ועוד דוגמאות רבות אחרות…

השדולה של מרינה סולודקין נגד פשעי הרווחה – עבודה חקיקתית; פניות לערכאות הגבוהות ביותר, כגון מבקר המדינה, נשיאת בית המשפט העליון ויועץ משפטי לממשלה – ב-15 ליוני 2010 התקיימה בכנסת הישיבה הרביעית של הלובי הפרלמנטרי "המאבק כנגד הוצאת ילדים ממשפחות ומהורים נורמטיביים". הועלו שאלות קשות באשר למדיניות הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה בצווי בית משפט לנוער, וצווי חירום של פקידי סעד – נציג משרד הרווחה מוטי וינטר לא ענה לשאלות לגופן וטען כי "כל המקרים אנחנו לא מכירים אותם, לא מכירים את הנתונים…".

חה"כ מרינה סולודקין – משרד הרווחה פוגע בזכויות הורים וילדים – נובמבר 2009 – חברת הכנסת מרינה סולודקין טוענת כי משרד הרווחה מוציא ילדים מביתם על סמך חוות דעת של עובדים סוציאליים, וועדות שונות. בתי המשפט מקבלים כמעט תמיד את המלצות העובדים הסוציאליים ולמעשה הם חותמת גומי. תהליך זה פוגע בדמוקרטיה וברווחה. משרד הרווחה פוגע בעיקר במשפחות עולים, ישראלים עניים, וחרדים. מדובר במשפחות ללא אלימות. משרד הרווחה מעדיף להשקיע את הכסף בהוצאת הילד מהבית ולא במשפחה ובקהילה. המשפחות העניות אינן מיוצגות כהלכה ע"י עורכי דין שיגנו עליהם מרשויות הרווחה…

משרד הרווחה חוטף ילדים בשם ה"חוק" וה"מקצועיות" – ח"כ מרינה סולודקין – ילדים ממשפחות עולים חדשים מחבר העמים ומאתיופיה מהווים "טרף קל" לאימוץ סגור של רשויות הרווחה. מדובר בילדה בת 6 שסבתה ואמה גידלו אותה. הסבתא פנתה לרשויות הרווחה לקבלת סיוע סוציאלי. רשויות הרווחה שלחו את הילדה לאימוץ סגור, מאז חלפו כ- 4 שנים, סבתה ואמה של הילדה לא ראו או שמעו מהילדה…