בית המשפט העליון, זכות הנאשם לעיין בחומר חקירה, זכות טיעון נאשם בבית משפט, כללי, מני מזוז

השופט מני מזוז על זכות הטיעון וזכות העיון של נאשם בחומר חקירה

מרץ 2019 – זכות הטיעון בבית המשפט מהווה חלק מכללי הצדק והיא זכות יסודית של נאשם העומד לדין. זכות העיון בחומר הראיות נגזרת מזכות הטיעון שהרי כיצד יוכל הנאשם לטעון אם לא ראה את חומר הראיות נגדו. זכות העיון בחומרי החקירה מעוגנת בסעיף 74 בחסד"פ..

אלא שעל פי שופט העליון מני מזוז יש הגבלות בזכויות יסוד אלו. לדוגמא אם הנאשם מיוצג על ידי סנגור, הרי שזכויות אלו נלקחות ממנו משום שסנגורו יכול לטעון ולעיין בחומרי החקירה.
תפיסתו זו של מזוז ספק אם עולה בקנה אחד עם החוק וחוקי היסוד בעיקר כאשר הנאשם מיוצג על ידי סנגור מהסנגוריה הציבורית המקבל שכר מוגבל ביותר מהסנגוריה ונאמנותו לצוות הפנימי בסנגוריה קודמת לנאמנותו למרשו.

מצורף קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. – צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.

ערר מזוז
קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. – צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.
הסנגוריה הציבורית, כללי, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים – כתב אישום: 240 עמודים, 120 אישומים – נאשמת: ללא השכלה משפטית, ללא סנגור

יוני 2019 – העיתונאית לורי שם טוב היא הנאשמת מספר אחד בתיק פרשת הבלוגרים וכנגדה כתב אישום עב כרס של 240 עמודים ובו 120 אישומים שבסיסם העלבת עובד ציבור.
מערכת המשפט אינה מטפלת במישור הפלילי בעבירות מעין אלו אולם מאחר ושם טוב היא עיתונאית שלא "פירגנה" למערכת המשפט החליטו בפרקליטות המדינה "לסלק" את שם טוב מהזירה התקשורתית על ידי תפירת תיק פלילי גדול ומורכב.
הסנגוריה הציבורית לא סיפקה לשם טוב מענה ראלי לתיק כה מורכב וגם צמצמה את מרחב הפעולה של הסנגורים מטעמה. הסנגוריה ביקשה להתפטר מהתיק, ולבסוף שם טוב ויתרה על ייצוג הסנגוריה.

פרשת הבלוגרים ללא ייצוג משפטי.png

בית המשפט העליון, יעל וילנר, כללי, לורי שם טוב, מעצר עד תום ההליכים, פרשת הבלוגרים

לורי שם טוב שנתיים במעצר על "עבירות מקלדת" ואינה מיוצגת

ב- 22.02.2019 התקיים דיון ערר בבית המשפט העליון בפני השופטת וילנר על בקשות לעיון בחומרי חקירה שנדחו על ידי שופו המעצרים אברהם הימן.

לורי שם טוב עצורה מזה כשנתיים על פי החלטת שופט המעצרים אברהם הימן בגין "עבירות מקלדת". כלומר עבירות של העלבת עובדי ציבור, עובדים סוציאליים ושופטים.

במהלך הדיון בפני השופטת וילנר טענה שם טוב כי הסנגורים שלה מהסנגוריה הציבורית אינם מייצגים אותה כלל, אינם פוגשים אותה ולא נקבע כלל קו הגנה למשפט הקרב ובא. הסנגורים אף טינם עושים אומה על מנת לשחרר אותה מהמעצר.

מצורף צילום פרוטוקול הדיון בש"פ 8762-18 מה- 22.01.2019


לצפיה / הורדת הפרוטוקול בש"פ 8762-18 מה- 22.01.2019 בפורמט pdf הקלק כאן

document-page-001document-page-002document-page-003document-page-004document-page-005document-page-006document-page-007document-page-008document-page-009

 

הסנגוריה הציבורית, כללי, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים

סינדול לורי שם טוב להגיש בקשות לבית המשפט

27.12.2018 -22 חודשים עצורה העיתונאית לורי שם טוב על פרסומים מעליבים במרשתת שלכאורה ביצעה.
הסנגוריה הציבורית חדלה מזה מספר חודשים לייצג את שם טוב ואינה נענת להוראת השופט הימן להתייחס לבקשות ששם טוב מגישה לבית המשפט.
השופט אברהם הימן אף מודיע שלא יתייחס לבקשות ששם טוב מגישה לבית המשפט ללא התייחסות הסנגוריה.
מצורפת החלטת השופט אברהם הימן על מניעת לורי שם טוב להגיש בקשות לבית המשפט.

Document-page-001שיטת ייצוג לורי שם טוב 26.12.2018

בית משפט מחוזי, בית משפט מחוזי תל אביב, בני שגיא, הסנגוריה הציבורית, חדשות, מעצר, מעצר בלתי חוקי, מעצר עיתונאים, מעצר שווא, עילת מעצר, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: 70 ימי מעצר ללא סנגור ואינם מורשים לעיין בתיקי בתי משפט בעניינם

בני שגיא - שופט מחוזי תל אביב
בני שגיא – שופט מחוזי תל אביב

5.5.2017 – פרשת הבלוגרים. השופט בני שגיא נתבקש ע"י אחד הנאשמים לאפשר לחבר האמון עליו לעיין בתיקי בית המשפט העומדים נגדו.

תגובתו של השופט בני שגיא: "ניתנה החלטה בדיון בשלב זה העיון במערכת נט המשפט אפשרי לתביעה ולסנגוריה הציבורית בלבד".
השופט בני שגיא החליט אפוא כי הנאשמים עצמם אינם רשאים לעיין בתיקים בעניינם אלא רק הסנגורים (שטרם מונו) והתביעה רשאים לעיין.

השופט בני שגיא  לא נימק החלטתו אלא הפנה להחלטה שניתנה בדיון מה- 4.05.2017 : "בשלב זה נתונה זכות העיון לסנגוריה הציבורית אשר מונתה לייצוג הנאשמים, ואף כי טרם מונה סנגור פרטני לכל אחד מהנאשמים. חובתה של הסנגוריה לעמוד בקשר עם כל אחד מהנאשמים ולעדכן בדבר נתונים שונים הקיימים במערכת נט המשפט. לכשיושלם מהלך הייצוג, ניתן יהיה לאפשר לכל אחד מהסנגורים הרשאה פרטנית".

סוף דבר
הבלוגרים עצורים 70 יום ללא ייצוג משפטי ואינם יודעים על מה הם עצורים מאחר ואין להם סנגורים ואסור להם לעיין בתיקי בתי משפט בעניינם. השופט בני שגיא אינו מנמק מדוע לא לאפשר להם לעיין בתיקי בתי משפט בעניינם. מדובר ברמיסת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וקביעת תקדימים מסוכנים באשר לזכויותיהם של עצורים ועילות המעצר.

הונאות משרד הרווחה, הפרת זכויות אדם, ועדת החלטה, חדשות, טיפול בכפייה, טיפול משפחתי, ייצוג משפטי, סדר יום עם קרן נויבך, פשעי משרד הרווחה, צפרא דוויק, קרן נויבך

צפרא דוויק מטייחת פשעי משרד הרווחה בוועדות החלטה

פברואר 2017 – סדר יום עם קרן נויבך – יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים צפרא דוויק מטייחת פשעי משרד הרווחה בוועדות החלטה.

צפרא דוויק מציגה את ועדות ההחלטה כ"טיפול" הניתן למשפחה ולכן אין מקום לעורך דין מטעם ההורים. בעוד שבאופן מעשי ה"טיפול" מתורגם למסקנות וצווי בית משפט מרחיקי לכת כגון הוצאת ילדים מהבית, אימוץ סגור ועוד. בתי המשפט רואים במסקנות ועדת ההחלטה סוף פסוק ולכן זכותו החוקתית של ההורה לייצוג משפטי בוועדות מכריעות אלו.

צפרא דוויק משתמשת במכבסת מילים מילים חסרות תוכן כגון "זכותו של הילד" ו"טובת הילד הילד" אולם מי רוצה בטובת הילד יותר מהוריו. שיקוליה של צפרא דוויק תאוות בצע משום שהיא והסתדרות העובדות הסוציאליות מקבלות כסף עבור כל ילד שהן תולשות מהבית, לכן רצונן הוא בהליך חסוי ומופקר והורה מוחלש.

אלימות בירוקרטית, דנה ירקצי, האגודה לזכויות האזרח, הונאות משרד הרווחה, הוצאת ילד מהבית, הוצאת ילדים מהבית, ועדת החלטה, חדשות, ייצוג משפטי, משכית בנדל, פשעי משרד הרווחה

משרד הרווחה החליט: עורכי דין לא ינכחו בדיון על לקיחת ילד מהוריו

שר הרווחה חיים כץ
שר הרווחה חיים כץ

משרד הרווחה החליט: עורכי דין לא ינכחו בדיון על לקיחת ילד מהוריו , דנה ירקצי , 05 בפברואר 2017,  וואלה news

המשרד הקשיח את ההנחיות וקבע כי מעתה לא יקבלו ההורים ייצוג משפטי בוועדה, שכן לטענתו לא מדובר בגוף משפטי. ההחלטה הוקפאה בעקבות עתירת האגודה לזכויות האזרח, אך עדיין צפויה לצאת לפועל ולפי עדויות שונות יישומה כבר החל. "מדובר בפגיעה קשה בזכויות אדם"

משרד הרווחה החליט להקשיח את הנחיותיו, והורה שלא לאפשר לעורכי דין להיכנס לוועדות ההחלטה של המשרד בעניין הוצאת ילדים ממשמרות הוריהם. ההחלטה, שהתקבלה בחודש שעבר, ניתנה לאחר עתירה של האגודה לזכויות האזרח, שאליה הצטרפה לשכת עורכי הדין, שדרשה לעגן בחקיקה את פעולת הוועדות ולחוקק חוק שיקנה הגנות משמעותיות לזכויות של ההורים בתהליך, ובכלל זה לאפשר להם ייצוג משפטי בכל שלב. לפי הנוהל הקיים, עורכי הדין מורשים לעיתים להיכנס אל הוועדות כמשקיפים. הנוהל החדש קובע כי "עורך הדין המייצג את המשפחה לא ישתתף בדיון בוועדה, בין אם מדובר בדיון בהרכב רגיל ובין אם בדיון בהרכב חדש ומורחב". הנוהל יכנס לתוקף רק ב-1 במרץ, אך עדויות שונות מראות כי בפועל לשכות הרווחה כבר החלו ליישמו, והן מונעות כניסת עורכי הדין לוועדות. משרד הרווחה טוען כי הוועדות הן גוף טיפולי ואינן גוף משפטי המקבל החלטות, ולכן אין להתיר נוכחות של עורך דין בוועדה.

האגודה לזכויות האזרח התעקשה שלא למחוק את העתירה למרות בקשת משרד הרווחה לבטל את הדיון בנושא. בדיון, המדינה הסכימה לדרישת האגודה לעגן את פעולת הוועדות בחקיקה ולפרסם תסקיר בעוד שנה, אולם היא עומדת על החלטתה שלא לאפשר ייצוג בוועדות. עם זאת, הסכימה המדינה בשלב זה להקפיא את החלטת משרד הרווחה בנוגע לנוכחות עורכי הדין ולהותיר את המצב הקיים על כנו עד לעיגון בחקיקה.

הוראת משרד הרווחה על איסור ייצוג הורים בדיון על לקיחת הילד, בחתימת אלין אלול מ
הוראת משרד הרווחה על איסור ייצוג הורים בדיון על לקיחת הילד, בחתימת אלין אלול מ"מ מנכ"ל משרד הרווחה

בדוח המרכז למחקר ומידע של הכנסת שפורסם בוואלה! NEWS בחודש דצמבר האחרון עלה כי מרביתם המכריע של ההורים לא מיוצגים על ידי עורכי דין – לא בוועדות החלטה ולא בבית המשפט לנוער, תוך פגיעה קשה בזכויותיהם. כמו כן, מנתוני האגף לסיוע משפטי עולה כי רק 370 הורים יוצגו בידי הסיוע בשנת 2015.

על פי נתוני דוח המרכז למחקר ומידע, 6,040 ילדים שהו בשנה שעברה במסגרות חוץ-ביתיות לאחר שהוצאו ממשמורת הוריהם בצו . הדוח מציין כי במהלך שנת 2015 הוצאו 1,040 ילדים ממשורת על פי צו ונשלחו למרכזי חירום ילדים, משפחות אומנה, פנימיות ופתרונות נוספים עבורם. 869 מהם הוצאו באמצעות צווי חירום שאינם דורשים את הסכמת האחראים על הילד, לעיתים תוך שימוש בכוח.

"לכל אדם יש זכות להיות מיוצג מול רשות של המדינה"

משכית בנדל, ראש תחום רווחה וקיום בכבוד באגודה לזכויות האזרח, אמרה כי "המצב הקיים במסגרתו המשפחות המודרות, המוחלשות והעניות ביותר מתמודדות עם מערכת הרווחה בנוגע לעתיד ילדיהם ולזכותם לגדלם בכוחות עצמם לבדן וללא ייעוץ משפטי מהווה פגיעה קשה בזכויות אדם". לדבריה, "לכל אדם יש זכות להיות מיוצג מול רשות של המדינה. אנו דורשים ממשרד הרווחה לאפשר ייצוג משפטי בכל שלב של ההליך, כחוק. סלע המחלוקת המרכזי הוא מניעת ייצוג משפטי להורים בוועדות, מדיניות משרד הרווחה אינה חוקית, ויש לשנות אותה לאלתר".

ד"ר רונן דליהו, עו"ד ויושב ראש הפורום הארצי לדיני משפחה של לשכת עורכי הדין, הוסיף: "האגודה לזכויות האזרח הגישה בצדק עתירה ואנחנו, לשכת עורכי הדין והפורום הארצי לדיני משפחה בראשותי ובראשות עו"ד שלומי באשי, הגשנו בקשה להצטרף לעתירה. לפי עמדתנו, ועדת החלטה היא לא הליך טיפולי בלבד, הוא הליך שנקבעות בו גורלות, מתקבלות החלטות. בסופו של דבר, ההחלטות האלה מועברות לבית המשפט, בהרבה מהמקרים בתי המשפט מאמצים אותן ולכן מאוד חשוב שהצדדים יהיו מיוצגים, יהיה להם פתחון פה".

"יש הרבה אוכלוסיות מוחלשות, עולים חדשים, אנשים שלא יכולים לשכור עורכי דין ולכן חשוב שיהיה ייצוג בתוך הוועדות האלה", הוסיף דליהו. "יותר מזה, יש חוקים שעל פי החלטות הוועדה יש אפשרות להביא עו"ד ויש כאלה שלא. צריך ליישר קו ולתת ייצוג בכל הוועדות, אבל ההחלטה האחרונה היא גרועה מאוד, כי זה מקפח זכות יסוד של אנשים להיות מיוצגים".

פלייליסט ועדות החלטה