איור פקידת סעד, חדשות, טרור סוציאלי, עדן רכטר, פקידת סעד

הרדיפה האכזרית של רשויות הרווחה ופרקליטות המדינה אחר אימהות להוציא ילדים מהבית עד ליומן האחרון – עדן רכטר ז"ל

רדיפת עובדות סוציאליות אחרי אימהות - עדן רכטרינואר 2018 – הרדיפה האכזרית של רשויות הרווחה ופרקליטות המדינה אחר אימהות להוציא ילדים מהבית עד ליומן האחרון.

מתוך דף פייסבוק "האתיופי האינטלקטואל" , 01.07.2017 – השבוע נפרדנו מאחת מהנשים יוצאות אתיופיה החזקות ביותר שפגשתי בחיי והושפעתי רבות מסיפורה הקשה, עדן רכטר ז"ל. אישה אחת שנלחמה נגד כל הסיכויים בשירותי הרווחה האימתניים הממהרים תוך שיכרון כח רגולטורי, ולא בפעם היחידה בעדה, לעקור ילדים מזרועות הוריהם בעילה של דופי בתפקוד ההורי – בדיוק כפי שתרחש בסיפורה האישי של עדן בו טענו מערכת החינוך (על אף שילדיה הוגדרו כמחוננים), שירותי הרווחה והגרוש שזיהה לכאורה הזדמנות נקמנית – שהיא איננה ראויה לגדל את ילדיה.

הסיפור של עדן, בשעתו, עורר זעם ושאלות קשות בציבור בדבר הקלות בה עובדים/ות סוציאליים/ות שולחים ילדים יוצאי אתיופיה למוסדות סגורים, פנימיות ואימוצים, לעתים פועל יוצא של מניפולציות רגשיות ואיומי לקיחה המופעלים על ההורים בכדי שיחתמו "מרצונם החופשי", ולעתים בסיוע בתי המשפט הנעתרים ביתר קלות לצווי חירום, השגחה ונזקקות. צווים הנשענים לרוב (באופן אבסורדי) על נתונים שנמסרים לבית המשפט מצד נציגי הרווחה המשופשפים היטב מבלי ליחס חשיבות רבה לטענות ההגנה מצד המשפחות דלות האמצעים המשפטיים ממילא, בעיקר החד הוריות שבהן.
אסיים במשפט אחד מתגובת משרד הרווחה בימים בהם פרשת הילדים החטופים של עדן יצאה לאור, תחת המשפט אצרף את מילותיה של עדן, בחגיגת בר המצווה של בנה, תקופה לאחר שהוחזר לזרועותיה בצל מסכת ייסורים, לחץ תקשורתי ועזרת הציבור. משרד הרווחה על עדן: ״לצערנו, במקום לשקם את עצמה (לאחר שילדיה נלקחו ממנה) ולדאוג להם, עסוקה האם במלחמה והכפשות״.
מילות הניצחון של עדן בבר המצווה: "יחד עברנו שנה וחצי לא פשוטה. שנה וחצי מלאה במשברים, בניתוק קשה. אבל הנה, לאחר מלחמות ומאמצים, אנחנו שוב יחד כמשפחה מאוחדת. מי ייתן ונעבור את החיים בנחת, בבריאות ובאושר, והכי חשוב שלעולם נהיה יחד. אוהבת אתכם תמיד, אימא עדן.״ עדה שלמה למדה ממך אומץ ותושייה מה הם, נוחי על משכבך בשלום.

מודעות פרסומת
אלימות עובדים סוציאליים, הוצאת ילדים מהבית, חדשות, יוסי נקר, יוצאי אתיופיה, ילדים יוצאי אתיופיה, יעל דן, לשכת הרווחה עפולה, נפגעי משרד הרווחה, עדן רכטר, עופרה ענקרי

רשויות הרווחה רצחו את האמא עדן רכטר

02.07.2017 – עושים צהריים עם יעל דן , עו"ד יוסי נקר, ועפרה ענקרי – מותה הטראגי של האמא עדן רכטר שנרדפה ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה עפולה. סוף טראגי הוא סיפורה של האמא עדן רכטר שנלחמה נגד רשויות הרווחה בעפולה שרצו להוציא את ילדיה מהבית. הילדים הוצאו בעבר מהבית בכפיה בניגוד לרצונם ובניגוד לרצון האם, עקב עלילות ומעללי העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה עפולה כי הילדים אינם מטופלים כראוי.
התסקירים וחוות דעת שמציגות העובדות הסוציאליות נגד המשפחה פוגעות באדם כאילו עומד הוא במטווח ונורה על ידי מילים. חיצי רעל של "חוסר מסוגלות הורית" , "חוסר תובנה" , ועוד כהנה וכהנה ביטויים מזויעים שפיתחו העובדות הסוציאליות במהלך השנים לניפוץ התא המשפחתי.

 

עדן רכטר במחאה על לקיחת ילדיה ע"י לשכת הרווחה עפולה

עדן רכטר - אני אמא שכולה לילד חיעדן רכטר

אלימות מוסדות משרד הרווחה, בית הנער תל מונד, יוצאי אתיופיה, ילדים יוצאי אתיופיה, מוסדות משרד הרווחה, תמר טרבלסי חדד

"מדריכים בפנימיית 'בית הנער' תל מונד של משרד הרווחה מרעיבים אותנו"

מזון דל ערכים תזונתיים במוסדות משרד הרווחה

"מדריכים בפנימייה של משרד הרווחה מרעיבים אותנו" , תמר טרבלסי חדד , ידיעות אחרונות , 05.04.1995
"המדריכה בפנימייה הענישה אותי והכריחה אותי לישון כל הלילה בחוץ, כשאני רועד מקור ומפחד", טוען עולה חדש בן 14 מאתיופיה, מברח מפנימיית "בית הנער" תל מונד של משרד הרווחה.

הנער משוטט זה שבועיים ברחובות תל אביב, מתרפק על דלתות תושבים ומבקש מהם "קצת אוכל". הנער מסרב לחזור לפנימיית בית הנער בתל מונד ואיים כי אם יוחזר לשם בכפייה ישים קץ לחייו.

להורדת / קריאת הכתבה המלאה הקלק כאן

אימוץ, בית ילדים, הנסיך החטוף, השירות למען הילד, חטיפת תינוק, יוצאי אתיופיה, סחר בילדים, פנים אמיתיות, פשעי משרד הרווחה

מי יגדל ילד בן 3 – האמא והמשפחה או מאמצים

נובמבר 2013 – פשעי משרד הרווחה – השירות למען הילד של משרד הרווחה תלש ילד תינוק (הנסיך החטוף) ממשפחתו מיוצאי אתיופיה, מוחלשת, כלא אותו מיום לידתו כשנה בבית יתומים בתנאים קשים בעוד משפחתו נלחמת עליו, ושלח אותו למאמצים לבנים. משפחתו כל העת נלחמה להשיבו, אולם משרד הרווחה ובית משפט לענייני משפחה משכו את האימוץ מספר שנים כדי למנוע מצב של החזרת הילד למשפחתו עקב כך שהוא גדל ומתרגל למאמצים.

מי יגדל ילד בן 3 – האמא והמשפחה או מאמצים – צפו בכתבה המלאה.

קישורים:

השופטת חנה בן עמי: "לפקידות הסעד יש ענין בתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן"  – ארגון פשע ממסדי רב מערכתי משתמע מנאומה של השופטת חנה בן עמי בכנס ארגונים חברתיים נגד פשעי משרד הרווחה לסחר בילדים, חוסים וקשישים . מדובר במערכת בראשות איגוד העובדים הסוציאליים ומשרד הרווחה התוקפת משפחות מוחלשות ומנצלת כל המשאב המשפחתי נכסים, ילדים, חוסים וקשישים בהליכים שיפוטיים מכורים מראש. גורמים במערכות ממסד נוספות כגון משטרה, פרקליטות, בתי משפט משתפים פעולה עם מערכת הפשע מי בשתיקה ומי בפעולה…

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה  – 14 ביוני 2013 – כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה – לזכויות ילדים והורים – כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים – נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד,  מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם…

בית משפט לנוער, דבי סבטוי, הוצאת ילדים מהבית, יוצאי אתיופיה, ילדים יוצאי אתיופיה, רות בן חנוך, שוש ארגון

שופטת רות בן חנוך – בית משפט לנוער – החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו"ד ותרגום ראוי

רות בן חנוך

רות בן חנוך מאחורי דלתיים סגורות – שופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך החליטה להוציא ילדים מביתם לפנימיות, ללא שהיו מיוצגים ע"י עו"ד בבית המשפט, למרות התנגדותם והתנגדות אימם, וחרף היותם עולים חדשים, אימם אלמנה מאובחנת כלוקה במחלת נפש. תרגום מהלך המשפט בפני האם היה חלקי.

השופט רובינשטיין כתב בערכאה עליונה: "במקרה דנא נודעת בהחלט חשיבות מרובה לייצוג, הן נוכח השנים המועטות ששוהה המשפחה בארץ, והן ובעיקר בשל מחלת הנפש של המבקשת".
.
מרץ 2008 – תיק רע"א 369/08 האמא אלמנה, עלתה מאתיופיה בשנת 2001 עם שלושת ילדיה כיום בגילאים 17, 12 ו- 11. האמא אושפזה בעבר בתחום בריאות הנפש וכיום מקבלת טיפול תרופתי. האם וילדיה מתנגדים לפירוק המשפחה, והוצאת שני הילדים הצעירים (בן 12 ובת 11) מביתם לפנימיות הרווחה, ע"פ דרישת פקידת הסעד דבי סבטוי ועובדת סוציאלית שוש ארגון מלשכת הרווחה נתניה. לילדים ואימם אין עבר פלילי, והם מתגוררים יחד ועוזרים אחד לשני לצורך קיום המשפחה.

לאחר שתי ערכאות שיפוטיות: בית משפט לנוער, בית משפט מחוזי, החליט שופט העליון אליקים רובינשטיין להוציא את הילדים מביתם לפנימיות הרווחה בכפייה.

הליך פגום בבית משפט לנוער – המשפחה לא מיוצגת ע"י עו"ד ותרגום חלקי למרות קשיי השפה
המשפחה לא הייתה מיוצגת בבית משפט לנוער (שופטת רות בן חנוך) על ידי עורך דין, והמתורגמן לא תרגם למשפחה את המסמכים שהגישו נציגי הרווחה לבית המשפט כך שלא ניתן היה לחקור את נציגי הרווחה. בנוסף לטענת האם וילדיה טוב להם בבית והם מתנגדים לגישה הפטרנליסטית של משרד הרווחה.

בית המשפט המחוזי תרץ את הכשלים בכך שעל פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) אין חובה כי הוריו של קטין, שעניינו נדון בבית המשפט לנוער, יהיו מיוצגים על ידי עורך דין; ומכיוון שאין כל ספק, שהמערערת "הבינה היטב את מהות ההליך".

נשאלת השאלה, האם להבין היטב את מהות ההליך זה מספק? הרי מדובר בהוצאת ילדים מביתם ומשפחתם, האם לא ראוי היה כי המשפחה (עולים חדשים, לא שולטים היטב בשפה העברית) יבינו את ההליך לפרטים ויהיו מיוצגים כראוי ע"י עורך דין?

השופט רובינשטיין בפסק הדין אף ציין חשיבות הייצוג: "במקרה דנא נודעת בהחלט חשיבות מרובה לייצוג, הן נוכח השנים המועטות ששוהה המשפחה בארץ, והן ובעיקר בשל מחלת הנפש של המבקשת".

קישורים: