בית משפט השלום תל אביב, הונאות בתי משפט, יוסי סילמן, משוא פנים, עיתונאות, פאשיזם, פגיעה בפרטיות, שמאי בקר

השופט שמאי בקר הרשיע עיתונאית בפגיעה בפרטיות

שמאי בקר הרשיע עיתונאית בפגיעה בפרטיות

"אם מותר לשלטון, מבחינה עקרונית, למנוע הבעת דעה, אין לדבר הזה גבול" (ישעיהו ליבוביץ')

פברואר 2016 – ת"פ 54376-12-14 – מדובר בעיתונאית שפרסמה ברשתות החברתיות אודות עובד ציבור ששימש כמנכ"ל משרד הרווחה. הפרסום כלל בעיקר התנהגות לא נאותה כלפי הרשויות כגון מכתבי התראה על עיקולים בגין אי תשלום חובות עירייה, ועד בית, ועוד. העיתונאית מעצם היותה עיתונאית המעבירה מידע לציבור העבירה את המידע שקיבלה על התנהגות יוסי סילמן כלפי הרשויות משום שסברה שיש בכך עניין ציבורי.

כדי להרשיע את העיתונאית השתמש שמאי בקר בדמגוגיה משפטית ועוות המשפט ורוח הדמוקרטיה הישראלית. שמאי בקר ניצל בציניות וברמיה היות העיתונאית נפגעת משרד הרווחה שנפגשה עם יוסי סילמן בהיותו מנכ"ל משרד הרווחה.

סרוס העיתונאות

בשלב הראשון קבע שמאי בקר כי העיתונאית ביצעה את המעשה שלא מתום לב מסיבות אלו:
– שבועות קודם לכן לא צלחו פגישותיה עם יוסי סילמן לקבוע הסדרי ראיה עם ילדיה אותם אינה רואה במשך שנים.
– תגובית שפרסמה העיתונאית בפייסבוק בעניין סילמן.
– העיתונאית לא ביקשה תגובת סילמן. (הערת כותב הפוסט יש מקום בבלוג של העיתונאית מקום לאינספור תגובות)
– העיתונאית לא פרסמה בכתבתה גילוי נאות שנפגשה עם סילמן
"סיבות" אלו הנן אבני נגף שמנסה שמאי בקר להציב לעיתונאי הרוצה לפרסם מאמר. שמאי בקר מתרה בעיתונאים ומזהיר אותם כי לפני פרסום יוודאו כי הם, העורכים שלהם, המו"ל, בעל העיתון ועוד בעלי תפקידים בעיתון כי אין להם עניין אישי עם נשוא הכתבה, ואם יש לציין, ולהיזהר בתגוביות בפייסבוק באשר לנשואי הכתבה ועוד אבני נגף, שאם לא יזהרו יהיו חשופים לפגיעה בפרטיות ולשון הרע.
זאת ועוד העיתונאית פירסמה ומפרסמת כל העת פרסומים נוספים על נשואי כתבה נוספים, מדוע תימנע מפרסום על יוסי סילמן.

לאחר שסרס את העיתונאות בשלב הראשון טוען שמאי בקר בשלב השני כי גם אם פעלה העיתונאית בתום לב הרי שמדובר בפרסומים שאין להם עניין ציבורי. נשאלת השאלה האם יש עניין ציבורי לכך שעובד ציבור המנהל תקציבים של מליארדים אינו משלם כהלכה חובותיו לרשויות ומקבל בשל כך מכתבי עיקול? ובכן העיתונאית ורבים אחרים סבורים שכן וזה אכן פורסם בתקשורת.

 משוא פנים לעובדי ציבור

שמאי בקר כותב בסעיף 39 להכרעת הדין "שמם הטוב ופרטיותם של עובדי ציבור – לא יכולים להיות למרמס" – טענה זאת נכונה בעיקר לאזרחים מו השורה ופחות לעובדי ציבור בשל הגנות לשון הרע לפרסומים נגד עובדי ציבור. שמאי בקר מטעה ומסלף בפרשנות חוק לשון הרע כביכול עובדי ציבור מוגנים יותר משאר האזרחים בלשון הרע ופגיעה בפרטיות בעוד ההיפך הוא הנכון.

הכרעת הדין של שמאי בקר רוויה בהערות מטופשות רבות נציג שלש מהן: "ספק רב בליבי אם היו הפרסומים רואים אור על ידה או באתרה – לו היה סילמן נענה לכל בקשותיה." (סעיף 27 להכרעת הדין) – ועל זה נאמר "אם לסבתא היו גלגלים היתה אוטובוס" או "ב'אם' אפשר להכניס את כל פריס לבקבוק". בנוסף יש בהערה זאת משום הצביעות, הרי ישנם עיתונים רבים אינם מפרסמים נגד תאגידים עקב תשלומי פרסומות שהם מקבלים מהם, אלו הם כללי העיתונות החופשית.

סעיף 33 להכרעת הדין כותב שמאי בקר: "אם פלוני חנה מספר פעמים ב"אדום – לבן", למשל 2, משך השנים, ולא שילם הדוחות – הפסול הוא  למשרה ציבורית?" – על זה נאמר "מה עניין שמיטה להר סיני" הרי העיתונאית פרסמה הודעות עיקול חשבון למנכ"ל משרד הרווחה על חובות שאינו משלם לרשויות ולא על דוחות חניה.

אמירה מטופשת נוספת של שמאי בקר ניתן לראות בסעיף 39: "פגיעה בעובדי ציבור העושים מלאכתם הקשה – לא תסכון" – ומה על פגיעה בנכים וחסרי ישע, או האם עובדי ניקיון ועובדי קבלן עובדים פחות קשה ומרוויחים יותר כסף מעובדי ציבור. האם דמם מותר יותר מדמם של עובדי הציבור.

סוף דבר

התנהגותו של שמאי בקר בהכרעת הדין מעלה צחנה של רוח פאשיסטית ורמיה כדי להרשיע עיתונאית העובדת קשה להביא לידיעת הציבור עוולות נוראות של רשויות הרווחה לאזרחים טובים. שמאי בקר שימש עלה תאנה לפשעי משרד הרווחה בדרך של ניסיון כושל להשתיק עיתונאים בעידן הסייבר.

הוצאת ילדים מהבית, יוסי נקר, יוסי סילמן, יעל דן, מדיניות משרד הרווחה, סחר בילדים, פייסבוק

יוסי סילמן מציג מאפייני סחר בילדים ע"י משרד הרווחה


7 בינואר 2015 – עושים צהריים עם יעל דן – עו"ד יוסי נקר מומחה חוק ונוער, שייצג את האמא ש' בהחזרת בנה אליה לאחר שנחטף על ידי משרד הרווחה אומר: אני קורא לזה "החזרת פייסבוק".
זה ילד שהוחזר בזכות הפרסום בפייסבוק.
לולא הפוסט שפורסם בפייסבוק שתפס, הילד הזה לא היה מוחזר.
צריך להבין הפוסט נכתב אחרי שש' חוזרת מוועדת החלטה, שבה ההחלטה היא לפתוח בהליך אימוץ.
אנחנו שנה בערך אחרי אותו פוסט וועדת ההחלטה.
ילד שמערכת הרווחה חשבה שהוא צריך בכלל להיות מנותק מאמא שלו, באימוץ סגור, שהיא לא תראה אותו יותר לעולם.
שאולי היא יכולה להשאיר לו מכתב, שבגיל 18 אם הוא ירצה לפתוח את תיק האימוץ.
אותו ילד הזה היום, הוא בידיים שלה.
מבלי שקרה שום דבר בדרך, מקודם החליטו שהוא יהיה איתה והיום החליטו אחרת."
יוסי סילמן שקרים ודמגוגיה לחטיפת ילדים ממשפחות מוחלשות, תוקף את עו"ד יוסי נקר, במקום לקחת אחריות על מחדלי משרדו.
יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה – "המאבק הציבורי לא החזיר את הילד. ש' לקחה אחריות על גידול הילד".
יוסי סילמן לא ליווה את התהליך ולא היה מעורב בדבר. משרד הרווחה נסוג לאחור בעקבות הפרסומים המסיביים שהוכיחו חד משמעית, כי משרד הרווחה חוטף ילדים מאימהות מוחלשות.
עו"ד יוסי נקר: אלמלא הפוסט, יוסי נקר לא היה מזמין אותנו לפגישה.

מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן חושף מקצת מאפייני הפשיעה של משרד הרווחה נגד הורים וילדים:

– משרד הרווחה לא לוקח אחריות על ילדים בטיפולו והשגחתו
– משרד הרווחה תולש ילדים מביתם ע"פ "מחשבות" עובדות סוציאליות ולא ע"פ בסיס עובדתי ראייתי.
– בכל בעיה או מחדל משרד הרווחה תמיד מטיל האחריות על ההורים או הילדים.
– סיסמאות נבובות- משרד הרווחה תמיד יטען כי פעל ב"צדק" ל"טובת הילד" "בשם עבודת הקודש"
– משרד הרווחה תולש ילדים מביתם ומשפחתם במחשכים כדי לסחור בהם באין מפריע הרחק מהביקורת הציבורית
– יחצנות – משרד הרווחה מציג את עובדי רשויות הרווחה כמסכנים – ומאשים את הציבור ובאי כוחו באלימות נגד העו"סים
– משרד הרווחה מורח את הציבור בועדות בדיקה פיקטיביות כגון ועדת סילמן
– הרשתות החברתיות מפריעות למשרד הרווחה לסחור בילדים בעמותות מופרטות

איגוד העובדים הסוציאליים, הונאות משרד הרווחה, התקף פסיכוטי, ועדת סילמן, זהירות פקידי סעד, יוסי סילמן, סחר בילדים

יוסי סילמן ועובדים סוציאליים – התקף אמוק במהלך כנס איגוד העו"ס

יוסי סילמן
יוסי סילמן

דצמבר 2013 – צרחות, קול ענות, דברי בלע נגד נבחרי ציבור, נגד העיתונאות החוקרת ונגד ארגונים חברתיים, זה מה שהתרחש במה שהוגדר "כנס חירום" במאורת השרצים של איגוד העובדים הסוציאליים. נכחו שם יוסי סילמן, צפרא דוויק, ועובדים סוציאליים. יוסי סילמן כולו בהתקף חרדה פעל ב"רפלקס מותנה" לשיטתו לרצות את הנוכחים שכח לחלוטין כי הוא עובד ציבור ולא מריונטה של איגוד עובדים הפועל למען האינטרסים של חבריו. ברקע ביקורת נוקבת בכתבה "זהירות פקידי סעד" על פשעי משרד הרווחה התולש ילדים וקשישים מביתם בדלתיים סגורות ללא ראיות, פועלים באופן מתואם עם בתי משפט לענייני משפחה או נוער, מחריבים משפחות.

סילמן עלה לבמה והחל להבל בפיו על הוועדה המטופשת "ועדת סילמן", הרי במשרד הרווחה יודעים כבר שנים מה נדרש לעשות, ועדות היו למכביר: ועדת גילת על ועדות החלטה, ועדת רוטלוי על חוק זכויות הילד, דוח מבקר המדינה על ועדות החלטה וועדות ערר ועוד… מאומה לא נעשה
סילמן לא הרפה והמשיך להרעיל נגד נבחרי ציבור שנכחו בדיון בוועדה לזכויות הילד בכנסת וביקרו פשעי משרד הרווחה, הרעיל בפיו נגד העתונאות החוקרת ונגד ארגונים חברתיים כגון: "א זה אבא" ו"מ' זה מאמא" להבלי פיו.
סילמן אמר כי יש במשטרה רפרנט של משרד הרווחה (שוטר או נציג) הדואג לאינטרסים של משרד הרווחה.

צפו בהתקף האמוק הקולקטיבי שהיה בכנס איגוד העובדים הסוציאליים:

קישורים:

"יתומי הרווחה" – מרב בטיטו – ידיעות אחרונות, פברואר 2008 – אף לא סימן אחד היה שם כדי להזהיר מפני ידו הארוכה של המנגנון היעיל מדי של אנשי הרווחה. יום אחד היא הייתה אימא לחמישה ילדים כזו שמשלחת בבוקר ארבעה ילדים עם הסנדביצ'ים ונשארת עם תינוק. כזו המתנדבת לעזור למחנכת לפני מסיבת כיתה שמפרידה בין ניצים, שמחבקת אחד בכל יד, ויום למחרת כבר הייתה אימא שנחרדת לגלות כי שלושת ילדיה עברו בבית ספרם חקירה על ידי "אישה מבוגרת ששאלה אותנו כל מיני דברים", כפי שסיפרה לה בתה תלמידת כיתה א'….

פקידי הסעד עוקרים אלפי ילדים מבתיהם – יואב יצחק , מעריב , 24/11/02. – מדובר אמנם בילדים בעלי סיכון, אבל עתה מתבררת הקלות הבלתי נסבלת של התהליך שהשתרש משך שנים מדובר בכ-2000 ילדים בשנה, ובסך הכל יותר מ-10,000 העקורים עתה ממשפחותיהם – פקידי הסעד בישראל מוציאים מדי שנה אלפי ילדים מחזקת הוריהם באופן בלתי תקין, תוך שלילת זכויות הילדים וההורים וגם תוך הטעיית בתי המשפט בישראל…

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן – ד"ר ישראל צבי גילת – פוליטיקה – ערוץ 1 – יוני 2011 – ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. – צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. –בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי…

ראיון עם פרופ. אסתר הרצוג על מצבם העגום של ילדים שהוצאו מביתם – עושים סדר חדש – הטלביזיה החינוכית – ערוץ 23 – יוני 2011 – ראיון עם פרופ. אסתר הרצוג על מצבם העגום של ילדים שהוצאו מביתם ומשפחתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה – ביוני 2011 פרסם מכון חרוב ממצאי דו"ח לפיו ילדים ובני נוער במסגרות חוץ-ביתיות מעורבים בפעילות עבריינית פי למעלה מ-3 מכלל ילדי השנתון, ושיעור הזכאים לבגרות נמוך משמעותית משל האוכלוסיה הכללית – הילדים מתויגים ע"י רשויות הרווחה והופכים להיות משאב כלכלי למשך שנים רבות בידי גורמי טיפול, פנימיות ומעונות, אומנה, אימוץ, ועוד עמותות ומלכ"רים. רשויות הרווחה מתנכלות ("מטפלות" לדבריהם של רשויות הרווחה) בעיקר במשפחות מוחלשות כגון חד הוריות, וכאלו שמצבם הכלכלי קשה…

שקרים ודמגוגיה נגד ילדים ומשפחות – פרופ. לעבודה סוציאלית בלהה דוידזון ערדערוץ 1- פוליטיקה – יוני 2011, פרופ. לעבודה סוציאלית בלהה דוידזון ערד מאוניברסיטת תל אביב זורה חול בעיני הציבור בראיון בתכנית פוליטיקה בערוץ 1 – דוידזון מציגה כאילו תהליך הוצאת הילדים מהבית הנו שקול ע"י ועדת החלטה וערכאה שיפוטית בעוד שבפועל ועדות ההחלטה מחליטות תמיד פה אחד ואינן מציגות בפני בתי המשפט לנוער את הדילמות והלבטים, בעד ונגד בהחלטותיהן. בנוסף ידוע כי בתי משפט לענייני משפחה ונוער משמשים חותמת גומי לוועדות ההחלטה ולפקידי הסעד לחוק הנוער…

יעקב אליה מדבר על הרחקת ילדים מבתיהם ע"י רשויות הרווחה

פקידי סעד לחוק הנוער – מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם