בית תינוקות, בית תינוקות במעברת קדימה, חדשות, חטיפת ילדי תימן, חטיפת ילדים, חטיפת ילדים לאימוץ, חטיפת תינוק, חטיפת תינוקות, ילדי תימן, פרשת ילדי תימן, פשעים נגד האנושות, שולמית מליק, תמר קפלינסקי

עדות שולמית מליק בפרשת ילדי תימן: "באתי בבוקר והתינוקות לא היו"

עדות דרמטית של שולמית מליק בפרשת ילדי תימן: "באתי בבוקר והתינוקות לא היו" , 11.08.2017 , ידיעות אחרונות , תמר קפלנסקי

להורדת / צפיה בכתבה המלאה מ- 7 ימים הקלק כאן

היא הייתה מטפלת בת 18 במעברת קדימה. כעת, 66 שנים אחרי, שולמית מליק שוברת שתיקה ובעדות שמתפרסמת היום ב"ידיעות אחרונות" מתארת את שאירע בבית התינוקות: "ידעתי שכל פעם אחרי שמגיעה קבוצת נשים מחו"ל, היו נעלמים לי תינוקות. זה היו אנשים אחרי מחנות, שלא יכלו ללדת ילדים"

"היו מגיעות לבית התינוקות קבוצות של נשים מחוץ לארץ. ידעתי שכל פעם שמגיעה משלחת, אחרי יום-יומיים היו נעלמים לי תינוקות: כל פעם ילד, עוד ילדה, עוד מישהי. באתי בבוקר והם לא היו. בהתחלה חשבתי שלא הביאו אותם. לא עלה בדעתי שמישהו יכול לתת ילד או לקנות ילד. אחר כך התחלתי לחשוד".

בגיל 83, שולמית מליק כבר לא יכולה לשתוק עוד. בעדות דרמטית וראשונה מסוגה, שמתפרסמת היום (ו') במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", היא מספרת, בפנים גלויות ובשם מלא, את מה שקרה לפני 66 שנה, כשעבדה בבית התינוקות במעברת קדימה: מליק ראתה איך פעוטות נמסרים לזרים בזמן שהוריהם בעבודה, ושמעה את זעקת האמהות שחזרו וגילו שילדיהן אינם. עדותה שופכת אור חדש על פרשת ילדי תימן.

בדצמבר 1951 החלה שולמית, אז בת 18, לעבוד בבית התינוקות שהיה שייך למפלגת הפועל המזרחי ופעל ליד מעברת קדימה. מהר מאוד הבחינה במשלחות הנשים שהגיעו למעברה מחו"ל. "אמרו לנו: היום תבוא משלחת, תלבישו יפה את הילדים. הן היו עוברות בין החדרים ומסתכלות. זאת הייתה אומרת: יש לו עיניים יפות. או: מממ… זה יהיה גבוה. הן באו לאמץ ילדים פה. אלה היו אנשים אחרי מחנות, שלא יכלו ללדת ילדים. אני רק הייתי מקשיבה. אסור היה לי לדבר".

מליק מספרת כי להורים היו אומרים שהילד בבית חולים: "זה מה שאמרו לי להגיד. שהילד חולה". לדבריה, היא ראתה את תהליך ה"אימוץ": "כן, כן. הלבשתי את הילד, ואז באו האחראית והגברת (ה"מאמצת" – ת"ק) ונתתי דף, אילו חיסונים הוא קיבל והכול. אף אחד לא אמר לי שלוקחים אותו לאימוץ. זאת הייתה ההרגשה שלי, כי הילד לא היה חוזר. הבנתי שלוקחים את הילד, כמו מתנה כזאת".

וילד אחד נשאר בראשה כל אותם שנים. "ציון הוא בלב שלי. הייתי באה בבוקר לעבודה. בזמן שהייתי מנגבת רגליים מהבוץ – הוא רק היה שומע את הקול שלי ומתחיל לרקוד עם המיטה עד שהגיע עם המיטה לדלת", מספרת מליק שעבדה אז כמטפלת. "מי שלקח אותו לקח ילד מקסים. מלא חיים הילד הזה היה".

מליק סיפרה כי אמרו לה שהיה לו חום גבוה, "אבל הוא היה בריא. אני השארתי אותו בריא. הוא אף פעם לא היה חולה". לדבריה, "את ציון אני לא שוכחת. חשבתי שתמיד נהיה בקשר, כזאת אהבה הייתה לי אליו. אבל לקחת אותו? איך אפשר לחשוב על דברים כאלה".

לדבריה, זה לא המקרה היחיד של ילד בריא שנאמר לה שהוא חולה. "היו אולי חמישה-שישה בתקופה שעבדתי שם", היא אומרת ושוללת את הטענות לפיהם מדובר במקרים ספורים. "אלו לא היו מקרים בודדים, זאת הייתה שיטה". מליק מספרת כי רק אחרי שנים רבות, עקב הפרסומים על הפרשה, הבינה לאן נעלמו התינוקות. "יש הרבה שיודעים מזה", היא אומרת. "מה, אני הייתי יחידה שם?".

היא משחזרת את ביקורי הנשים ואומרת: "אישה מבוגרת באה עם אישה צעירה והן התייעצו על הילדים. זה יפה, זה לא יפה. זה היה חשוד. כל הזמן הייתי שומעת – לקחו לבית חולים. ראיתי שזה מסריח, כל העניין הזה. אפילו שהייתי רק בת 18. אבל זו הייתה העבודה שלי, ושתקתי".

מליק מפרטת בעדותה מקרים נוספים שבהם נכחה כשפעוטות מבית התינוקות נמסרו לזרים – ולא שבו. "זו פעם ראשונה שקמה מישהי וביוזמתה מעידה שנכחה במסירות של ילדים כשידוע שלילדים יש הורים, ולהורים נאמר שהילד חולה", אומרת נעמה קטיעי מעמותת עמר"ם, החוקרת את פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן. "בניגוד לעדויות קודמות, שולמית מעידה ישירות בפני הציבור, בפירוט חסר תקדים למיטב ידיעתנו, ועומדת באומץ רב חשופה בכיכר העיר".

להורדת / צפיה בכתבה המלאה מ- 7 ימים הקלק כאן

ת1ת2ת3ת4ת5ת6

חדשות, חטיפת ילדי תימן, חטיפת ילדים, יוחנן גמליאל, יוסי גמליאל, ילדי תימן, משפחת גמליאל, סדר יום עם קרן נויבך, פרשת ילדי תימן, קברי ילדי תימן, קרן נויבך

משפחת גמליאל על העלמו של הבן יוחנן

20.06.2017 – סדר יום עם קרן נויבך – החלטה של בית המשפט השלום בירושלים שפסק פיצויים בסך 220 אלף שקלים למשפחת גמליאל שתבעה את החברה קדישא "קהילת ירושלים" מכיוון שלא ידעה לומר למשפחה היכן קבור בנה, בניגוד לתצהיר מטעמה. משפחת גמליאל מנהלת שנים מאבק לאיתור בנה יוחנן. כשיוחנן היה בן 9 חודשים נמסר לה שהוא נפטר אבל מעולם לא התאפשר להם לראות את גופתו. הם מעולם לא זכו לקבור אותו ובמקום בו טענו בחברה קדישא שהוא קבור, נקבר בכלל אדם אחר. מבחינת משפחת גמליאל אגב, יתכן מאוד שיוחנן עדיין חי. אוריה אלקיים כתבנו הביא את הסיפור הזה, נדבר איתו ועם אחיו של יוחנן, יוסי.

חדשות, חטיפת ילדי תימן, טיוח פשעי משרד הרווחה, ילדי תימן, פרשת ילדי תימן, פשעי משרד הרווחה, פשעי משרד הרווחה נגד האנושות, פשעים נגד האנושות, רינה מצליח

הילדים האבודים – סרט דוקומנטרי על פרשת חטיפת ילדי תימן

ערוץ 2 – אפריל 2017 – הילדים האבודים – סרט דוקומנטרי על פרשת חטיפת ילדי תימן. בעקבות חשיפת הפרוטוקולים בחודשים האחרונים ערכה רינה מצליח סרט על פרשת חטיפת ילדי תימן.

בסרט נחשפים מאמצי ההסתרה של המדינה והתקשורת לאורך השנים, בין היתר בסיקור השלילי והמוטה של פרשת עוזי משולם וההתבצרות שלו עם חסידיו ביהוד. לפי עדויות בסרט התקשורת הסתירה את התמיכה הרחבה שקיבל משולם ברחוב על מאבקו.

לפי הסרט בשנות ה-50 היה מותר לרשום במשרד הפנים ילד שלא אומץ כחוק כילד טבעי של המשפחה. וועדת קדמי לא חקרה עניין זה והאם בדרך זו הוסתרו אימוצים לא חוקיים של ילדי תימן.

אלי ליפשטיין בכיר במכון הפתולוגי: בשנות ה-50 ניתחו כל גופה למטרה לימודית כי לא היה צריך אישור מאף אחד, גם לא מהמשפחה. לדבריו, הגופות של הילדים עברו נתיחות באופן מחפיר וללא הסכמה או אישור מההורים. ואח״כ מה שנשאר מהגופות נקבר ע״י החברה קדישא בבית הקברות.

להערכתו זו היתה אחת הסיבות לכך שלא נערכה לוויה מסודרת, לא הזמינו את ההורים לקבור את הילד וחלקם נקברו בקברי אחים. הדבר הוסתר מההורים ורק כאשר לחצו ושאלו איפה הילד אמרו להם שנפטר

תפילת יזכור

לנעדרים מפרשת ילדי תימן מזרח ובלקן

יזכור ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו העלומים של בנינו ובנותינו אחינו ואחיותינו שנחטפו נעלמו ונלקחו מחיק אימותיהם ונעלמו לבלי שוב בראשית ימי קום המדינה ממחנות עין שמר ראש העין בית ליד ואחרים.

יזכור ישראל איך רופאים אחים ואחיות עובדי סעד ואנשי ממסד רמסו ברגל גסה ובאכזריות כל רגש אנושי מוסרי ודתי והשתתפו בהעלמת הילדים ולא השכילו להבין שמאחרי כל ילד יש אמא שהרתה וסבלה ומבקשת לראות את פרי בטנה חי או מת.

יזכור ישראל את שופטי ישראל שנסתרה מהם בינה ולא שאלו אז היכן הילדים.

יזכור ישראל את שוטרי ישראל שלא חקרו את העלמות הילדים הרכים והניחו אלפי משפחות כואבות ודואבות עד סוף ימיהם.

יזכור ישראל איך ממסד שלם הוסיף חטא על פשע והעלים ראיות מסמכים ותעודות וכל זכר שישפוך אור על גורל הילדים.

יזכור ישראל איך הפכו שופטי ישראל את ההורים התמימים והישרים מתובעים לנאשמים ולא מצאו ולו אדם אחד שיתן את הדין.

יזכור ישראל וידעו כל ילד וילדה שאומצו בשנות הזוועה והמחשך שלא נטשו אותם ואנו עושים כל מאמץ להחזירם לחיק משפחתם.

יזכור ישראל איך ממשלות ישראל לאורך כל השנים עשו מאמץ עילאי להעלים ולהשתיק את הפרשה החמורה בתולדות ישראל .

יזכור ישראל את שרי ישראל של הימים ההם שהיו לדאבונינו שומרי תורה ומצוות ממפלגות המזרחי ואגודה שרי הפנים דתות סעד ובריאות שלא הושיטו יד לאחיהם בעת צרתם והניחו אותם חבולים וכואבים ומסוגרים במחנות הידועים לשימצה.

יזכור ישראל איך וועדות החקירה חילקו תעודות פטירה ללא שם ללא מספר תעודת זיהוי ללא סיבת מוות ללא חתימת רופא לכל המשפחות המתלוננות על העלמות יקיריהם.

יזכור ישראל את טובי בנינו ואחינו הרב עוזי משולם ושלומי אסולין שמסרו את נפשם ונפלו מות גיבורים במלחמה לחשיפת הפשע הגדול בתולדות המדינה . פשע שעליו אין מחילה אין סליחה ואין שיכחה.

רחמים עדן

יו"ר הוועד להנצחת הנעדרים

ועדת שלגי, חטיפת ילדי תימן, חטיפת ילדים לאימוץ, חטיפת ילדים לאימוץ בחו"ל, חטיפת תינוק לאימוץ, חטיפת תינוק מבית חולים, ילדי תימן, מחנה עין שמר, פרשת ילדי תימן, שוש מדמוני

העדות שוועדת שלגי לא שמעה: "הילדים לא מתו, הם נחטפו לארה"ב"

העדות שוועדת שלגי לא שמעה: "הילדים לא מתו, הם נחטפו לארה"ב" , שוש מדמוני , 20.12.1994 , ידיעות אחרונותאחות שעבדה במחנה עין שמר: "אני יודעת מה קרה ואני חייבת לספר"

"ילדי תימן לא מתו, הם נחטפו וחלקם הגדול הועבר לארה"ב". כך טוענת ר.ק, שהיתה אחות במחנה העולים עין שמר בשנות ה- 50….

ר.ק: "אני הייתי לוקחת שניים שלושה תינוקות באמבולנס לעפולה. היינו משאירים שם תינוקות בריאים וכשחזרתי לשם למחרת התינוקות נעלמו. כששאלתי איפה הם אמרו לי שהם מתו. אני יודעת שהם היו בריאים, לא היה להם שום דבר. מסרו אותם לאימוץ, רובם הועברו לאמריקה.

לקריאת / הורדת הכתבה המלאה הקלק כאן

%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%aa%d7%95
הוצאת ילדים מהבית, חדשות, חטיפת ילדי תימן, סחר בילדים, עמותת עמרם, פשעי השירות למען הילד, פשעי משרד הרווחה, פשעי עובדות סוציאליות, פשעים נגד האנושות, פשעים נגד האנושיות, שלומי חתוכה

עובדות סוציאליות – פשעים נגד האנושות אז והיום

יולי 2016 – פשעי העובדות הסוציאליות נגד האנושות – תלישת ילדים מבתיהם ע"פ רקע אתני תוך שימוש במכבסת מילים "טובת הילד" , "עבודת קודש" ועוד. שלומי חתוכה מדבר עם עובדות סוציאליות באוניברסיטת בן גוריון.

עבודה סוציאלית: מאוניברסיטה לפשעים נגד האנושות

מה היה תפקידה של העבודה הסוציאלית בפרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן, וכיצד הוא השפיע על אופיה של העבודה הסוציאלית בישראל כיום?

שלומי חתוכה, מייסד ואוסף עדויות בעמותת עמר״ם, נפגש עם חברות וחברי קבוצת ״עו״ס חושבת שינוי״ באוניברסיטת בן-גוריון כדי לדון באחראים, במניעים ובהשלכות של הוצאת ילדים מחיק המשפחה.

זוהי הצצה אל מאחורי הקלעים של המאבק החברתי החשוב והמסקרן ביותר בישראל.

יוצרים: אלעד בן אלול ויוסי בראומן

פסקול מקורי: עמית חי כהן

אימוץ, חטיפת ילדים לאימוץ, חטיפת תינוק לאימוץ, ילדי תימן, עדנה אדטו, פרשת ילדי תימן

"ילדי תימן" – סקופ של הרב אבידור הכהן

"ילדי תימן" – סקופ של הרב אבידור הכהן , עדנה אדטו , ידיעות אחרונות , 23.04.1996העיד אתמול אורי אבנרי, לשעבר עורך "העולם הזה" שחשף ב- 1967 לראשונה את פרשת מכירת הילדים.

הרב שמואל אבידור הכהן הוא המקור לכתבה הבלעדית של שבועון "העולם הזה" שפורסמה ב- 11 בינואר 1967 ובה דווח לראשונה על מכירת ילדי תימן לאימוץ למשפחות אשכנזיות בארה"ב תמורת 5,000 דולר לילד, סכום עתק באותם ימים.

לקריאת / הורדת הכתבה המלאה הקלק כאן

 

בית ילדים, בית תינוקות, ברוך נאה, חוק האימוץ, חטיפת תינוקות, עובדות סוציאליות, פרשת ילדי תימן

משרד הרווחה מודה: עובדות סוציאליות חטפו ילדים ממחנות עולים לתיירים ומשפחות חשוכות ילדים – מעריב 1986

הכתבה "נחרדנו. זו הודעה רשמית של השלטון שגנבו את ילדינו" מעריב – Maariv חמישי,  2 בינואר  1986  עמוד: 13 – ברוך נאה

כך הגיבו נציגי העדה התימנית בישראל על עדות שנמסרה בוועדת הפנים של הכנסת והמאשרת כי מאות ילדים תימניים נלקחו מחיק הוריהם עם קום המדינה ונמסרו לאימוץ, תוך הונאת ההורים להם נאמר: "הילדים מתו ונקברו. יו"ר הוועדה דב שילנסקי תובע להקים וועדה "מיד, כל עוד ההורים חיים"

… בפני הוועדה הופיע אביגדור פאר, שהיה סגן מנהל המחלקה לטיפול בעולה במשרד הסעד (משרד הרווחה) בראשית המדינה. פאר סיפר, כי העובדים הסוציאליים במחנות באותם ימים סברו כי הם פועלים לטובת הילדים. רבבות אנשים שהגיעו באותם ימים לארץ שהו במחנות בחוסר כל ובתנאים סניטריים ירודים מאוד. הם נלקחו לבתי הילדים, במחנות ומחוצה להם, שהופעלו על ידי מוסדות הנשים של המפלגות.

פאר סיפר כי לעובדות הסוציאליות היה ברור באותם ימים כי השארות הילדים אצל הוריהם ימיט עליהם אסון. לדבריו כשהיו בתי התינוקות מלאים עד אפס מקום והורים לא באו לבקר אותם לטענתו, החליטו למסור אותם למשפחות חשוכות ילדים כדי ששם, לדבריו, יקבלו טיפול טוב יותר. חוק האימוץ עדיין לא היה קיים אז וקריטריונים לאימוץ כלל לא היו, ובהיעדר אלה לא היו כל בעיות להורים חשוכי ילדים לקבל ילדים לאימוץ. בין מקבלי הילדים היו תיירים מארצות הברית ומאירופה שבאו לבקר בישראל. פאר סיפר, שכשבאו ההורים לחפש את ילדיהם נמסר להם כי הילדים מתו, כדי לא להכעיסם ולגרום להם לרוגז. 

כמעט שנה פועלים כמה עשרות תימנים להעלאת הנושא מחדש ולהקמת ועדת חקירה…

לכתבה המלאה הקלק על התמונה

גנבת ילדי תימן
הכתבה "נחרדנו. זו הודעה רשמית של השלטון שגנבו את ילדינו" מעריב – Maariv חמישי,  2 בינואר  1986  עמוד: 13 – ברוך נאה