אלימות עובדים סוציאליים, הוצאת ילד מהבית, חדשות, יוצאי אתיופיה, עדן רכטר, פייסבוק, פלייליסט

עדן רכטר – האומץ והתושיה

מתוך דף פייסבוק "האתיופי האינטלקטואל" , 01.07.2017 -השבוע נפרדנו מאחת מהנשים יוצאות אתיופיה החזקות ביותר שפגשתי בחיי והושפעתי רבות מסיפורה הקשה, עדן רכטר ז"ל.

אישה אחת שנלחמה נגד כל הסיכויים בשירותי הרווחה האימתניים הממהרים תוך שיכרון כח רגולטורי, ולא בפעם היחידה בעדה, לעקור ילדים מזרועות הוריהם בעילה של דופי בתפקוד ההורי – בדיוק כפי שתרחש בסיפורה האישי של עדן בו טענו מערכת החינוך (על אף שילדיה הוגדרו כמחוננים), שירותי הרווחה והגרוש שזיהה לכאורה הזדמנות נקמנית – שהיא איננה ראויה לגדל את ילדיה.

הסיפור של עדן, בשעתו, עורר זעם ושאלות קשות בציבור בדבר הקלות בה עובדים/ות סוציאליים/ות שולחים ילדים יוצאי אתיופיה למוסדות סגורים, פנימיות ואימוצים, לעתים פועל יוצא של מניפולציות רגשיות ואיומי לקיחה המופעלים על ההורים בכדי שיחתמו "מרצונם החופשי", ולעתים בסיוע בתי המשפט הנעתרים ביתר קלות לצווי חירום, השגחה ונזקקות.

צווים הנשענים לרוב (באופן אבסורדי) על נתונים שנמסרים לבית המשפט מצד נציגי הרווחה המשופשפים היטב מבלי ליחס חשיבות רבה לטענות ההגנה מצד המשפחות דלות האמצעים המשפטיים ממילא, בעיקר החד הוריות שבהן.

אסיים במשפט אחד מתגובת משרד הרווחה בימים בהם פרשת הילדים החטופים של עדן יצאה לאור,

תחת המשפט אצרף את מילותיה של עדן, בחגיגת בר המצווה של בנה, תקופה לאחר שהוחזר לזרועותיה בצל מסכת ייסורים, לחץ תקשורתי ועזרת הציבור.

משרד הרווחה על עדן:

״לצערנו, במקום לשקם את עצמה (לאחר שילדיה נלקחו ממנה) ולדאוג להם, עסוקה האם במלחמה והכפשות״.

מילות הניצחון של עדן בבר המצווה:

"יחד עברנו שנה וחצי לא פשוטה. שנה וחצי מלאה במשברים, בניתוק קשה. אבל הנה, לאחר מלחמות ומאמצים, אנחנו שוב יחד כמשפחה מאוחדת. מי ייתן ונעבור את החיים בנחת, בבריאות ובאושר, והכי חשוב שלעולם נהיה יחד.

אוהבת אתכם תמיד, אימא עדן.״

עדה שלמה למדה ממך אומץ ותושייה מה הם, נוחי על משכבך בשלום.
פלייליסט – עדן רכטר

 

האגודה לזכויות האזרח, הוצאת ילדים מהבית, ועדת החלטה, חד הוריות, משכית בנדל, עתירה לבג"צ

להסדיר את פעילותן של "ועדות ההחלטה" העוסקות בהוצאת ילדים מהבית

להסדיר את פעילותן של "ועדות ההחלטה" העוסקות בהוצאת ילדים מהבית , 21 במאי 2016, האגודה לזכויות האזרח

בג"ץ 4044/16 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עו"ד משכית בנדל

ביום 19.5.2016 עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ בדרישה לעגן בחקיקה ראשית את פעולתן של ועדות ההחלטה הפועלות בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות (ועדות לתכנון טיפול והערכה). כן דרשה האגודה לקבוע, כי פעולתן תהלום אמות מידה של הליך מנהלי תקין, ובמסגרתו תינתנה הגנות על זכויות האדם של הבאים בשעריהן.
בעתירה נטען כי למרות חשיבותן של ועדות ההחלטה והתפקיד המכריע שהן ממלאות בהחלטה על הוצאת ילד מבית הוריו וממשמורתם, באופן זמני או לצמיתות, פעולתן אינה מוסדרת כלל בחקיקה. בחוקים המרכזיים בתחום אין זכר לוועדות החלטה ולפעולתן, והן אף פועלות בסתירה לחוקים אלה. מרבית פעולת הוועדות נעשית בהיעדר הסמכה בחוק ועל בסיס נהלים בני עשרים שנה, שגם הם אינם מקוימים כראוי.

המשפחות שעניינן נדון בוועדות הן העניות, המודרות חברתית והפגיעות ביותר במדינת ישראל – הורים קשי יום, לעיתים קרובות נשים חד הוריות, שבשל נסיבות חייהם ובהיעדר מערכות תמיכה מתקשים לספק לילדיהם מסגרת מגוננת ומיטיבה. דווקא הורים אלו הם הזקוקים להגנה המרבית האפשרית על זכויותיהם בהליך, אלא שבפועל המצב הוא הפוך – נשללות מהם הגנוֹת בסיסיות העומדות לכל אדם בבואו בפני רשות שדנה בעניינו.

העתירה פורשת בהרחבה את הליקויים בהליך המתקיים בוועדות, ואת הפגיעות בזכויות האדם של הורים וילדיהם. ההורים אינם מקבלים הכנה הולמת לדיון ואת החומרים שעליהם מתבסס הדיון; דיונים מתקיימים לעתים בהיעדר ההורים, וככלל בהיעדר הילדים; מערכת הרווחה אוסרת על ייצוג משפטי להורים בוועדות; הדיונים מתועדים באופן חלקי ולקוי; הפרוטוקול וההחלטה לא נמסרים להורים ואין להם אפשרות לערער על ההחלטות. גם במקרים שההורים מסכימים לטיפול המוצע בוועדה, יש והסכמתם ניתנת מבלי שהם מבינים את השלכותיה, ותוך ניצול כוחה של המערכת לפקח על תפקוד המשפחה ולהעניק להורים הטבות או לשללן.

נוסף על כך, החלטות הוועדות מתקבלות בהיעדר מנגנון כלשהו לקבלתן, ולרוב על פי מידת הדומיננטיות של אנשי הצוות ובאופן שמעלה חשש לשרירות ולהפליה. כמו כן, יש כשלים בהכנת הצוות המקצועי לדיוני הוועדה ונערכים דיונים בהרכב חסר, וקיימים כשלים בביצוע ההחלטות ובמעקב אחר יישומן.

פלייליסט – ועדות החלטה 

 

גיא לרר, הוצאת ילדים מהבית, חד הוריות, יוצאי אתיופיה, לשכת הרווחה עפולה, מורן שכניק, סחר בילדים

לשכת הרווחה עפולה השתגעו – חטפו ילדיה של אם שבנה ביקש בטעות כריך ממזכירות בית הספר

המופרעות של עובדות סוציאליות לשכת הרווחה עפולה – הצינור 22/2/16 – תיעוד של זווית קצת אחרת לתחקיר שראינו עד עכשיו של אמנון לוי. האמא עדן רכטר שילדיה הוחזרו לה אחרי שנלקחו על ידי הרווחה.
הבן של עדן: תמיד אהבת אותי ועזרת לי. תודה לך, אימא, שבזכותך אני עכשיו נמצא כאן. אני רוצה להגיד לך שאת האימא הכי טובה שיש בעולם ושאני אוהב אותך.

גיא לרר: עכשיו נביא לכם סוג של פרק המשך אם תרצו, לתחקיר של אמנון לוי, על האופן והקלות שבה מוצאים ילדים על ידי רשויות הרווחה.
מורן שכניק: שנה אחרי שהוצאו מהבית בגלל "הזנחה", כך נטען על ידי הרווחה הילדים של עדן חזרו לפני כחודש הבייתה. רשויות הרווחה החליטו שהמקום הכי טוב בשבילם הוא עם האם ולא בפנימייה ועכשיו הגדולים שלה גם חוגגים בר-מצווה.
גיא לרר: רק נאמר, שבדרך כלל אנחנו מציגים בגלל חוק הנוער את ההורים והילדים בטשטוש, ובגלל שבאמת המצב כאן הוא מצב נורמטיבי ועל פי בקשתם, אנחנו משדרים את הפנים שלהם עצמם.
מורן שכניק: האם עצמה רצתה לעשות את זה הפעם עם פנים גלויות.
הבן של עדן: [בכתבה ששודרה לפני שנה] אומרים לנו שאימא שלנו מזניחה אותנו, שאנחנו לא באים עם חולצות נקיות, ושאנחנו לא באים עם אוכל.
את עדן פגשנו לראשונה לפני כשנה.
עדן רכטר: [אוקטובר 2014] אני פה מול הלשכה של הנשיא. אני פה מהסיבה שממשרד הרווחה חטפו לי את הילדים.
עדן רכטר אם חד-הורית שחשפה את סיפורה האישי ברשת.
עדן: שאלתי את הילדים "מה קרה? אומרים שלא שלחתי עם אוכל". "לא, אימא. את יודעת למה אמרו? כי הייתה בעשר הפסקה בכיתה מול הילדים, אז ילד אחד בא בלי אוכל מוכן, אז פשוט נתתי לו את הסנדוויץ' שלי. ואז בסוף, כשנגמר לי להפסקה השלישית, אז אני הלכתי למזכירות ופשוט הייתי רעב וביקשתי." אז מזה אומרים שאני שולחת את הילדים שלי בלי אוכל?
עכשיו כבר מותר לנו לחשוף את הפנים ואת השם מאחורי הטשטוש: עדן רכטר. שנה וחצי אחרי שנלקחו ממנה על ידי רשויות הרווחה שלושת ילדיה של עדן שבו הביתה.
עדן רכטר: יחד עברנו שנה וחצי לא פשוטה. שנה וחצי מלאה במשברים, בניתוק קשה. אבל הנה, לאחר מלחמות ומאמצים, אנחנו שוב יחד כמשפחה מאוחדת. מי ייתן ונעבור את החיים בנחת, בבריאות ובאושר, והכי חשוב שלעולם נהיה יחד. אוהבת אתכם תמיד, אימא עדן.
עכשיו עדן והילדים מתרגלים מחדש לחיים המשותפים. כולם מעדיפים להשאיר את הפנימייה מאחור.
עדן רכטר: אין לי מילים. אני פשוט מאושרת.
מורן שכניק: את לא נותנת לעצמך לבכות.
עדן רכטר: לא, לא מעלה את זה על הלב בכלל. בגלל שאני חזקה, גם הילדים שלי חזקים.
הבן של עדן: אימא, את תמיד היית כאן בשבילי. לא משנה כל הקשיים, תמיד אהבת אותי ועזרת לי. תודה לך, אימא, שבזכותך אני עכשיו נמצא כאן. אני רוצה להגיד לך שאת האימא הכי טובה שיש בעולם ושאני אוהב אותך.
עדן רכטר: לא הייתי מצליחה בלעדיכם, הפייסבוק. ולהורים שילדיהם נלקחו שלא בצדק, אני רוצה לומר לכם שתילחמו ואל תוותרו, לא משנה כמה זמן זה ייקח. מקומם של הילדים הוא עם ההורים.

הוצאת ילדים מהבית, חד הוריות, חופית כהן, לשכת הרווחה חולון

לשכת הרווחה חולון – הסבתא ביקשה עזרה, פקידות הסעד תלשו הילדים למוסדות

יוצאת נגד הרווחה: "אני אמא בלי ילדים" , חופית כהן ,   15.10.15, mynet חולון

אם חד הורית מחולון שנכנסה לטראומה, לדבריה, לאחר שאחד מילדיה עבר לכאורה תקיפה מינית, החלה להשתמש בתרופות והתמכרה. לטענתה, מאז נלקחו ילדיה על ידי שירותי הרווחה. "אפילו לא אפשרו לי להיפרד מהם", היא אומרת. העירייה: הילדים נלקחו על פי חוק הנוער

אם חד הורית בת 29 מחולון, טוענת כי שירותי הרווחה (חולון) לקחו לפני מספר חודשים את ילדיה והיא חוששת שלא יחזרו אליה. "זו תקופה הזויה, כאילו אני חיה בתוך חלום רע ולא מצליחה להתעורר. אף אחד לא מסוגל להבין מה עובר עליי, אני אמא בלי ילדים. אפילו לא אפשרו לי להיפרד מהם. רגע אחד אני יושבת איתם בפארק, וברגע השני הם כבר לא איתי", היא מספרת.

סיפורה של האם התחיל לפני למעלה מעשור. על פי עדותה, היא נאנסה על ידי אדם מבוגר, אירוע שגרם לה לטראומה קשה ולבעיות אכילה. עם השנים היא הצליחה להתמודד עם הקושי והביאה לעולם שלושה ילדים. לפני כמה חודשים, כאשר עלה בה חשש כי בנה עבר תקיפה מינית – הטראומה חזרה אליה והיא התקשתה לתפקד. "הילד בא הביתה וסיפר שגבר נגע בו", היא טוענת. "ברגע שראיתי שיש לו סימן בטוסיק, לקחתי אותו לחדר 4 בוולפסון, שמיועד לנפגעי תקיפה מינית".

בשלב זה, לטענת האם, הובהר לה על ידי רופא וחוקר משטרה כי קיים חשד שבנה עבר תקיפה מינית. היא מיהרה להגיש תלונה במשטרה ונפתחה חקירה. "כל מה שקרה החזיר אותי שנים אחורה, לטראומה שעברתי. לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות גם לבן שלי. זה הכניס אותי לדיכאון קשה, הרגשתי שאני לא מסוגלת לאכול ולא הפסקתי לבכות. כלפי חוץ העמדתי פנים שהכל בסדר אבל בפנים הרגשתי שבורה".

פנית לקבלת עזרה?

"בעבר קיבלתי קנאביס רפואי ותרופות הרגעה כדי להתמודד עם הקשיים. בשנים האחרונות הפסקתי בגלל הילדים, אבל בתקופה האחרונה הכל היה כל כך קשה, אז התחלתי לקחת תרופות הרגעה".

באחד הימים החזירה האם את ילדיה ממוסדות החינוך וישבה איתם בגן המשחקים, סמוך לבית שבו היא מתגוררת עם אמה, שעוזרת לה בגידול ילדיה. "כל הצהריים היינו בפארק, אפילו הורדתי להם ארוחת צהריים חמה בקופסאות, כי הם לא רצו להפסיק לשחק. היה לנו יום כיפי, לראות את שמחת החיים שלהם זה תמיד מרים לי את מצב הרוח, אבל הייתי מותשת. כשעלינו למעלה ביקשתי מקרובת המשפחה שלי לשים עליהם עין. לקחתי כדור הרגעה ונכנסתי לנוח", היא משחזרת.

סבתם של הילדים חזרה הביתה וראתה את בתה רדומה במיטה. כשניסתה להעיר אותה, היא נראתה לה מעורפלת ובשלב זה החליטה הסבתא להתקשר מיוזמתה לשירותי

הרווחה. "בדיעבד זו הייתה טעות", מספרת הסבתא. "לא ידעתי שהם היו בפארק, לא ידעתי שרק עכשיו היא נכנסה לנוח כי היא לא הרגישה טוב, ובוודאי שלא ידעתי שהיא לקחה כדור. הראש שלי עבד שעות נוספות וחששתי שהיא לקחה משהו לא חוקי, כי היא עברה תקופה איומה. התקשרתי לרווחה וביקשתי עזרה, אבל בשום שלב לא התכוונתי שיקחו את הילדים. אמרתי להם שהיא אם חד הורית שמתמודדת עם קושי נפשי חמור והיא צריכה סיוע, אולי בת שירות שתבוא לעזור, אולי עובדת סוציאלית שתשוחח איתה ותקל על הנפש שלה. לרגע לא העליתי על דעתי שכבר באותו יום הם יבואו לקחת את הילדים".

האם. חוששת שילדיה לא יחזרו הביתה (צילום: קובי קואנקס)

את הרגעים האלה מתקשות הסבתא והאמא לשחזר. לדברי הסבתא, הן שמעו דפיקות בדלת והעובדת הסוציאלית שהגיעה לבית הייתה מלווה בשוטרים ובאבי הילדים. היא ביקשה לראות את האם, שעדיין ישנה וכלל לא ידעה מה מתרחש בסלון. העובדת הסוציאלית ביקשה מהילדים לרדת למטה – משם שניים מהם נשלחו למשפחת אומנה וילד אחד נוסף לפנימייה.
"העובדת הסוציאלית נכנסה לחדר ואמרה לי שהילדים צריכים ללכת", טוענת אמם. "הייתי המומה, הסברתי לה שזו טעות, סתם אי הבנה ביני לבין אמא שלי ושתיתן לי לפחות להיפרד מהם. היא אמרה שזה מאוחר מדי והם כבר נסעו. לא האמנתי למה ששמעתי, חשבתי שהיא עובדת עליי. ממתי לוקחים ככה ילדים, בלי להחליף מילה עם האמא? בלי לבדוק מה בדיוק קרה ואם אפשר לתקן? הרי גם בתקופות הכי קשות, כשגידלתי אותם לבד, מעולם לא לקחו אותם ממני.

"אני בחורה שעברה חיים קשים אבל מעולם לא פגעתי בילדיי או הזנחתי אותם. כל חיי נאבקתי כדי לתת להם את הטוב ביותר. ניסיתי להסביר לעובדת הסוציאלית שזו תקופה קשה בגלל מה שקורה עם הבן שלי. הבטחתי שלא אגע יותר בתרופות, גם לא במרשם, רק שיחזירו לי את הילדים. עברו שבועות על גבי שבועות ובקושי נתנו לי לראות אותם".

הסבתא מתארת מערכת יחסים טובה בין בתה לילדים, ולא רק עם שלה. "כל טיול היא מיד מתנדבת להיות אמא מלווה. ביום הראשון ללימודים בגן, הגננות התחננו בפניה שתישאר לעזור כדי להרגיע ילדים שהיו היסטריים אחרי שההורים שלהם הלכו. יש לה קשר מדהים עם ילדים, אז באיזו זכות הם חוטפים לה את הילדים מהידיים? בחיים לא ראו עליהם מכה או בגד מלוכלך, אף אחד מעולם לא האשים אותה בהזנחה".

עו"ד ברכה שטיינברג ועו"ד יוסי נקר, שמייצגים את האם, אומרים כי מדובר במשפחה שפנתה לרווחה במטרה לקבל סיוע ולא העלתה על דעתה כיצד הדברים יתגלגלו. "המשפחה מוכרת לרווחה רק מרחוק, הם מעולם לא קיבלו סיוע או תמיכה. רק לאחרונה ביקשו עזרה לנוכח העובדה שהאם עברה תקופה קשה", אומרת עו"ד שטיינברג.

לדברי עו"ד שטיינברג, לא הייתה כל סיבה לקחת את הילדים. "בשירותי הרווחה לא יכולים לטעון להזנחה, כיוון שאף גורם לא דיווח על מצב שכזה, ולכן הרחקת הילדים מתבססת על צו חירום מתוך חשש שהאם מכורה. לנוכח העובדה שהאם עומדת להשתחרר ממכון גמילה ויש תסקיר חיובי של עובדת סוציאלית מהמכון, אני ועו"ד נקר מתכוונים לבקש מבית המשפט להשיב את הילדים לביתם ולאמם".

בינתיים מקפידה הסבתא להשאיר את חדר המשחקים של הילדים מסודר ומוכן לקראתם, ומצפה לרגע שבו שוב תשמע את קול נכדיה ממלא את הבית. "הם כל כך חסרים לי. אני רק מחכה לשמוע אותם חוזרים הביתה, נכנסים מהדלת עם כל הרעש והשמחה שלהם", היא אומרת. "אחת הגננות אמרה לבת שלי משפט יפה ועצוב: 'יכולים לקחת לך את הילדים, אבל אף אחד לא יכול לקחת לך את האימהות'. אבל אני אומרת – מה הטעם באימהות בלי ילדים?".

מעיריית חולון נמסר בתגובה: "הילדים נלקחו מחזקתה של האם בהחלטת בית משפט, על פי חוק הנוער ולא על ידי אגף הרווחה. טענותיה של האם כלפי עובדי אגף הרווחה המסורים, שעושים עבודת קודש למען תושבי חולון, הינן שקריות ומקוממות. מטעמי חיסיון וצנעת הפרט, אין בכוונתנו להשיב על טענות אלה בתקשורת ומצער הדבר שגם האם לא שומרת על צנעת הפרט של ילדיה".

מהמשטרה נמסר בתגובה באשר לחקירת החשוד במעשה המגונה בילד: "התקיימה חקירה שבסופה החומר הועבר לפרקליטות, שהחליטה לגנוז את התיק".

חסרי דיור, לשכת הרווחה חולון, מדיניות משרד הרווחה, עיריית חולון, פיקוח עירוני

עיריית חולון – משליכים לרחוב אם וארבעת ילדיה

אם וארבעת ילדיה הלנים במקלט יושלכו לרחוב ע"י עיריית חולון. אגף הרווחה חולון מסתיר פניו.

ידיעות אחרונות , ראובן וייס ומאיר תורג'מן , 28.01.2010

האמא: "הפקח אמר לי לפנות את המקלט תוך שעה או שיחזור עם שוטרים שיפנו אותנו בכוח. התחננתי ואמרתי שאין לי ולארבעת ילדיי הקטנים לאן ללכת. לאן נלך עכשיו? איפה אמצא קורת גג לילדיי? איך נשרוד בחוץ בלילות הקפואים?"

ס' (43) ובעלה התגרשו לפני שבע שנים, ןארבעת הילדים בני 6 ,8 ,11, ו- 13 , נותרו בחזקתה. משרד השיכון הכיר בהם כזכאים לדיור ציבורי והעמיד לרשותם דירה באופקים. "הייתי מאושרת" היא נזכרת. "היו לנו ארבעה קירות וגג מעל הראש, פרנסתי בכבוד את ילדי ולא רציתי שקל מהמדינה".

לפני שלש שנים חלתה ס' בסרטן ונאלצה לעבור למרכז הארץ כדי לקבל טיפולים. היא שכרה דירה בחולון ובמקביל לניתוחים, להקרנות ולכימותרפיה המשיכה לעבוד למחייתה. "גם כשהייתי במצב הכי קשה לא ויתרתי על הילדים". היא אומרת בדמעות. "נעזרתי באנשים טובים, וברגע שהרגשתי טוב יצאתי לעבוד. לא בחלתי בכלום: משק בית, טיפול בילדים, עשיתי הכל כדי שאוכל לשכור דירה ושלילדים שלי תהיה קורת גג מעל הראש".

למאמר המלא הקלק על התמונה.
.


.
קישורים:

בית ספר, הוצאת ילדים מהבית, חד הוריות, חוק הנוער, לשכת הרווחה הרצליה, עיריית הרצליה, פנימייה, קרן שלהבת

לשכת הרווחה של עיריית הרצליה פועלת להוצאת ילד בן 13 מביתו ומרשות אמו ולהעבירו לפנימייה. האם ובנה מתחננים: "אל תפרידו בינינו"

האם ובנה. לא מוכנים להיפרד צילום: אלן שיבר
הכתבה "אמא שלי היא הכי טובה בעולם" , קרן שלהבת , local , הרצליה , דצמבר 2009


עיריית הרצליה פועלת להוצאת ילד בן 13 מרשות אמו ולהעבירו לפנימייה. האם ובנה מתחננים: "אל תפרידו בינינו"

רועי (שם בדוי) בן ה-13 תושב הרצליה מתחנן בפני העירייה שלא ייקחו אותו מבית אמו אל אחת הפנימיות בארץ. סיפורו העצוב של רועי החל לפני כשנתיים, אז הוחלט על ידי אגף הרווחה בהרצליה להוציאו מביתו ולהעבירו ללמוד באחת הפנימיות בארץ.

אמו, אם חד הורית, מתגוררת בבית הוריה שנפטרו לאחרונה יחד עם אחותה. לפני כשנתיים רועי הועבר, למרות מחאתה של האם, לפנימייה, אך לא הסתדר שם והגעגועים לאמו ולסביבתו המוכרת הכריעו אותו.

רועי: "בעבר למדתי בבית ספר יסודי ולא הסתדרתי עם המורה. נכשלתי בלימודים ולא הלכתי לבית הספר. הוציאו אותי מהבית ושלחו אותי לפנימייה. לא הסתדרתי שם וילדים אלימים נתנו לי מכות. כל מה שרציתי היה לחזור לבית. באחת החופשות החלטתי שאני לא חוזר לשם יותר. אמא שלי נלחמה שאתקבל לבית ספר אחר בעיר, ואחרי הרבה מאמצים הצלחנו. אני לומד עכשיו בבית ספר אחר, וטוב לי שם מאוד. יש לי הרבה חברים שאוהבים אותי. אני מצליח בלימודים ולא מבין למה רוצים להעביר אותי לפנימייה שוב".

למה לדעתך רוצים להוציא אותך מהבית?

"הם טוענים שיש לי אמא לא טובה. אני זה שגר איתה ויכול להגיד שהיא האמא הכי טובה בעולם. היא דואגת לי לאוכל, מנקה ועושה הכל בשבילי. כשהתקשיתי בלימודים היא דאגה לי לחונך שיעזור לי, ועכשיו הציונים שלי טובים. אני לא מבין איך יכולים לקחת ילד מאמא שלו. אמא שלי היא זו שילדה וגידלה אותי ואני רוצה להיות אתה. אני לא מוכן ללכת לפנימייה, ואם ייקחו אותי לשם אברח שוב. אני רוצה להיות יחד עם המשפחה שלי והחברים שרכשתי בבית הספר".

שרית (שם בדוי) אמו של רועי מספרת בעצב: "אני לא מבינה מה רוצים ממני. אני דואגת לבן שלי ועושה ככל יכולתי ודואגת לו. זה נכון שבעבר היו לו בעיות בבית הספר, אבל עכשיו הוא לומד, יש לו חברים והכל בסדר איתו. אני מרגישה שבמקום באמת לדאוג לעתידו של הילד שלי אני צריכה להילחם בעירייה. מעמידים גם אותי ואת הילד במצב של חרדה ופחד, ללא שום סיבה".

תגובת עיריית הרצליה: "עיריית הרצליה מנועה מלהגיב מטעמי צנעת הפרט והיות ונושאי קטינים הינם חסויים".

לשכת הרווחה הרצליה רוצה להפריד אם ובנה

קישורים: