כללי, פרשת הבלוגרים, צו חיפוש במחשב, צו חיפוש לקוי

מי מזלזל בבית המשפט?

אוגוסט 2019 – בתגובתה לבקשה לתיקון פרוטוקול טענה הפרקליטה מירב גבע כי המבקשת זילזלה בבית המשפט בזה שהקליטה הדיון כדי להכין תשתית להגשת ערר. מדובר בטענת עורבא פרח שכן המבקשת לא ידעה על הקלטת הדיון, וספק אם הקלטת דיון ללא בקשת רשות השופט היא זילזול בבית המשפט או אקט של חשיפת התנהלות הדיון מעבר לרשום בפרוטוקול.

הפוסל במומו פוסל

בדיקת התנהלות ההליך השיפוטי בתיק פרשת הבלוגרים מעלה כי השופטים והפרקליטים הם המזלזלים לא רק בבית המשפט אלא גם באזרחים המופיעים בבית המשפט, החל מהוצאת צווים שיפוטיים לקויים, השתלת ראיות בדרך של חיפוש בדברי מחשב ללא עדים, פגיעה בפרטיותם של חשודים על ידי הפצת מסמכים אישיים שנתפסו בחיפוש, פיברוק פרוטוקולים לרעת הנתבעים… ועוד..

מן הראוי היה כי הפרקליטה גבע תעשה בדק בית טרם השתלחותה בנאשמת המבקשת להגן על עצמה.

מצורפים:
פרסומים על שופטים המוציאים צווים שיפוטיים פסולים בתיק פרשת הבלוגרים ומקבלים החלטות בהליך שיפוטי פסול , על פי בקשת פרקליטות מחוז תל אביב.ניוז1 2017-2018.
דוגמא לצו חיפוש פסול שהוציא שופט מעצרים בתיק פרשת הבלוגירם ללא מספר תיק בית משפט, ללא מספר זהות החשוד, ללא הנמקה מדוע חיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים ועוד. כל הצווים בתיק פרשת הבלוגרים לקויים ופסולים – מרץ 2017.
החלטת נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות כי פרקליטות מחוז תל אביב פגעה קשות בפרטיותם של חשודים בתיק פרשת הבלוגרים – 06.06.2018.
תגובה המטעה של הפרקליטה מירב גבע כי המבקשת זילזלה בבית המשפט. 11.08.2019.
בקשת לורי שם טוב לתיקון םרוטוקול. 02.08.2019.

בקשה לתיקון פרוטוקול 02.08.2019דוגמא צו חיפוש לקוי מסארווה מרץ 2017חיותה כוחן - אפריל 2018ליקויים צווי חיפוש מסארווה 03.09.2017נבתם 06.06.2018ע1צו חיפוש לקוי מסארווה

בית המשפט העליון, כללי, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים, שופט מעצרים

נאה דורש נאה מקיים

ערר על החלטת שופט מעצרים אברהם הימן שבהחלטה מיום 15.08.2019 קבע כי כל טיפול בהקלת מעצרה של לורי שם טוב או כל בקשה אחרת מוקפא עד לבירור מי הקליט דיון (בדלתיים פתוחות) ללא אישור השופט.
השופט אברהם הימן התנה בדיקה אם הקלטת הדיון בוצעה כדין כדי לתקן הפרוטוקול ולהקל בתנאי מעצרה של טוב.
אולם, הימן קבע מעצרה של שם טוב מאחורי סורג ובריח למשך שנתיים וחודשיים על העלבת עובדי ציבור ועוד מעצר בית כשלשה חודשים (עד עצם היום הזה), למרות שכל צווי החיפוש היו לקויים, כל החיפושים בדברי המחשב בוצעו בניגוד לחוק ללא נוכחות עדים ועוד שורה ארוכה של חריגות חמורות מהחוק ומהנהלים, ולמרות זאת שלל השופט הימן את חירותה של שם טוב למשך שנים. מדוע מקפיד הימן כי ראיה אותנטית של הקלטת דיון בוצעה כדין? האם משום שראיה זו מסייעת להקלה במגבלות המעצר של שם טוב?

לורי שם טוב הגישה ערר על החלטת הימן שנתקבל על ידי שופט העליון הנדל. הנדל הורה לטפל בבקשותיה של שם טוב ללא דיחוי וללא התנייה אם ההקלטה של הדיון בוצעה כדין.
להלן ציטוט מחלטת הנדל: "נותר לבית משפט לתת החלטה על פי הבנתו והחומר שבפניו. לאחר מתן החלטה ידון בית המשפט בבקשה להסרת המגבלות בתנאי השחרור. לסיכום, אין בהחלטה זו הבעת עמדה הכיצד על בית המשפט להחליט, אלא כי בהינתן הנתונים שהוצגו יחליט בבקשה לתיקון פרוטוקול ככל שבקשה זו תעמוד בעינה, ובבקשה להקלת תנאים".

מצורפים:
החלטת הימן על הקפאת טיפול בבקשותיה של טוב עד שצקליט הדיון יציג תצהיר בפניו – תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 15.08.2019.
קטע מפרוטוקול דיון הערר בבית משפט העליון, והחלטת השופט הנדל – בש"פ 5454-19 מה- 26.08.2019.

69212550_666888650497062_5934335301903187968_nDocument-page-001Document-page-002ת1