הסנגוריה הציבורית, כללי, מעצר ימים, שופט מעצרים

פגמים בבתי המשפט באופן ניהול הליך המעצר טרם הגשת כתב אישום

פגמים בבתי המשפט באופן ניהול הליך המעצר טרם הגשת כתב אישום
 
מתוך דוח הסנגוריה הציבורית שפורסם ביולי 2018 על שנ"ע 2017
 
דיונים במעמד צד אחד ודיונים בלשכת השופט
 
כפי שכתב השופט ריבלין בהחלטתו הנ"ל, אין לאפשר נוהג לפיו בתיקי מעצר גלויים יתקיימו דיונים בלשכת השופט, קודם לכניסת הצדדים לאולם, דיונים אשר במסגרתם מחליפים השופט ונציגי הרשות החוקרת מידע ועמדות בעוד כל אלה אינם מובאים בפני
העצורים ובאי כוחם בחלק הפתוח של הדיון. הסניגוריה הציבורית הצטרפה בכל פה להמלצתו הברורה של השופט ריבלין, שלמעשה נובעת מהוראות החוק המפורשות, להפסיק לאלתר קיומם של דיוניםבלשכה או באולם בית המשפט במעמד צד אחד. לצד זאת, הציעה הסניגוריה הציבורית כי גם דיונים שמותר לקיימם במעמד צד אחד, בשלב הסמוי של החקירה, יקוימו באולם בית המשפט, תוך שהנוכחיםבו מתבקשים לצאת לצורך קיומם, ולא בלשכת השופט.
בנוסף, הסניגוריה הציבורית ציינה כי גם בדיונים ראשוניים במעמד צד אחד צריך להתקיים פרוטוקול שבשלב זה יוגדר כחסוי, ויישמר בכספת בית המשפט. לבסוף, ציינה הסניגוריה כי יש לקבוע שופט נפרד לדיון בהארכת המעצר, שאיננו השופט שדן בצווים המיוחדים טרם המעצר.
 
"התלחשות" בין נציג היחידה החוקרת לשופט באולם
 
גם כאשר הדיון מתנהל באולם בית המשפט ולא בלשכה, אנו עדים בחלק מהמקרים לפרקטיקה של "התלחשות" פסולה בין נציג היחידה החוקרת לבין השופט. זאת, בין אם מדובר במצב בו "ההתלחשיות" מתקיימת בתחילת הדיון בבקשת הארכת המעצר,ובין אם מדובר ב"התלחשות" במהלך הדיון, כאשר נציג היחידה החוקרת מבקש להביא תשובה לשאלה שנשאל על ידי הסניגור או על ידי בית המשפט לידיעת בית המשפט בלבד. הסניגוריה הציבורית ציינה כי פרקטיקה זו צריכה להיפסק בהיותה מנוגדת להוראות החוק ובשים לב לכך שהיא יוצרת מראית עין של חוסר הגינות בהליך. הסניגוריה הציבורית הדגישה כי כל תשובה שמוסר נציג הרשות החוקרת לבית המשפט חייבת להיות מוגשת בכתב ומסומנת.
 
דוחות חסויים לא מדויקים
 
נוכח ריבוי הפגמים באופן עריכתם של דוחות סודיים על ידי משטרת ישראל, יש להבטיח שיינתנו לשופטים התנאים שיאפשרו הקפדה על עיון מלא בחומר החקירה הגולמי, כולל צפיה בסרטונים. בנוסף, ציינה הסניגוריה הציבורית כי יש לשקול תגבור מיוחד של השופטים הדנים בתיקים רחבי ההיקף כך שיוקצה להם הזמן המספיק לעיין בחומר החקירה הגולמי בצורה יסודית וכי יש  להבטיח שיתבצעו הפעולות הנדרשות במשטרת ישראל אשר יבטיחו נקיטת זהירות מירבית בכתיבת הדוחות החסויים.
 
חסיון גורף על חומרים המוגשים על ידי המשטרה והגבלה מופרזת על החקירה הנגדית
 
במציאות הקיימת, על חומרים המוגשים לבית המשפט על ידי נציגי הרשות החוקרת תיק החקירה והדוחות הסודיים מוטל באופן קבוע חסיון גורף ואוטומטי, וכמעט לעולם לא נשקלת על ידי בית המשפט האפשרות לצמצם את החסיון, וזאת למרות מצוות סעיף 15ה לחוק המעצרים והפסיקה. על כן, הסניגוריה הציבורית ציינה בפני הצוות כי רצוי שבתי המשפט ינקטו בבדיקה קפדנית יותר את מידת ההצדקה שבהגשת דוח שאינו גלוי לחשוד, או הכללתו של מידע שאין מניעה מלגלותו במסגרת אותו דוח. 46 לצד זאת, הסניגוריה הציבורית ציינה בפני הצוות כי יש מקום לחדד בפני בתי המשפט את הזהירות הנדרשת בהגבלה רחבה של החקירה הנגדית, המהווה כלי לצמצום פער הכוחות העצום בין נציגי הרשות החוקרת ובית המשפט לבין העצור וסניגורו, הכל כמובן עד לגבול הפגיעה בהתנהלות החקירה.
 
הגשת בקשות פגומות על ידי המשטרה לבית המשפט
 
הסניגוריה הציבורית נתקלת בליקויים משמעותיים הנוגעים לאופן הגשת הבקשות על ידי המשטרה לבתי המשפט. ליקויים אלה מביאים לפגיעה בזכויות העצורים ולשיבוש עבודתו של בית המשפט. על כן, ציינה הסניגוריה הציבורית כי יש להנחות את מזכירות בית המשפט לסרב לקבל בקשות ריקות או חסרות המוגשות על ידי המשטרה, וכי יש לקרוא למשטרה לחדול לאלתר מנוהג זה תוך נקיטה בהיערכות הארגונית המתאימה שתאפשר מילוי הבקשות כדבעי לפני הגשתן למזכירות בית המשפט וכן סיום כל ההתייעצויות הנדרשות ביום שלפני הגשת הבקשה לבית המשפט, ושחרור החשודים במקרים המתאימים כבר בתחנות המשטרה.
 
מצורפים צילומי הדפים הרלווטים מדוח הסנגוריה הציבורית

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

כללי, פרשת הבלוגרים

מכתב לשרת המשפטים – פרשת הבלוגרים – משפט פסול מה- 07.08.2018

לצפיה / הורדה במסמך עם הנספחים הקלק:
מכתב גלוי לשרת המשפטים איילת שקד – פרשת הבלוגרים משפט פסול

לכבוד: שרת המשפטים איילת שקד
לידיעת: היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה
נציב תלונות הציבור על שופטים,
נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
הסנגוריה הציבורית.
תפוצה

שלום רב,

הנדון: מכתב גלוי – פרשת הבלוגרים משפט פסול

  1. מסמך זה מציג סיבות הפוסלות משפט פרשת הבלוגרים בשל הליך פלילי לקוי החל מהוצאת צווים לקויים במהלך החקירה הסמויה ולאחריה, פגיעה חמורה בפרטיותם של חשודים, נאשמים ואנשים בסביבתם העולה עשרות מונים מהאישומים בכתב האישום, וניהול המשפט ללא מתן לנאשמת לורי שם טוב לעיין בחומרי חקירה כחוק.
  2. מעצר הימים של שם טוב ואח' החל מה- 27.02.2017 ונמשך עד ה- 06.04.2017 יום שבו הוגש כתב האישום גדול בהיקפו המכיל כ- 120 סעיפי אישום שעיקרן הכפשות בוטות ברשת האינטרנט שמהן נגזרו בעיקר העבירות הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, העלבת עובדי ציבור, לשון הרע ועוד. בתאריך 26.10.2017 התקבלה החלטת מעצר עד תום ההליכים הנמשך עד היום.
  1. מסמך זה קטן מלהכיל את ההתנהלות הפסולה ובניגוד לחוק בהן נקטו ונוקטות מערכת המשפט בניהול המשפט, אולם זה מסמך ראשוני שיתעדכן מעת לעת. להלן עיקר הסיבות והנסיבות הפוסלות משפט זה מלהתקיים:
  • א. אי מימוש זכות הנאשמת שם טוב לעיין בחומרי חקירה – זכותו של כל נאשם לעיין בחומרי החקירה על פי חוק. לשם טוב העצורה מזה כשנה וחמשה חודשים בבית כלא נווה תרצה אין אפשרות לממש זכות זו בעוד שני הנאשמים האחרים יכולים עקב היותם במעצר בית. מצבה הסוציואקונומי של שם טוב מקשה על מציאת חלופת מעצר. מדובר בחומר חקירה רחב היקף הכולל כ- 50,000 דפים כתובים, כ- 500 תקליטורים של וידאו, אודיו ומסמכים, ודיסק של 4 טרה (שקול לכ- 6,000 תקליטורים). לימוד חומר חקירה בהיקף כזה דורש זמן רב ואמצעים שאין אותם בבית הכלא. דיוני ההוכחות החלו מבלי שלורי שם טוב יודעת במה דברים אמורים.
  • ב. החיפושים בדברי מחשב בוצעו ללא עדים בנדרש בחוקכל החיפושים בדברי מחשב הכוללים מחשבים ניידים, נייחים, טאבלטים, סמארטפונים וכדו' בוצעו ללא עדים בניגוד לחוק. במהלך כל חיפוש מחייב נוכחות 2 עדים על פי חוק, כל שכן כאשר מדובר בדברי מחשב שהכי קל "לשתול" שם ראיות. הנימוקים לביצוע חיפוש ללא עדים כחוק שנרשמו בצווים הנם סתמיים כגון: "חיפוש במחשב ללא עדים" , או "חוקר מיומן" (שממילא על פי חוק מחויב חוקר מיומן שיחפש במחשב). הראיות שנמצאו בחיפושים הפסולים פסולות גם הן כמקובל בכל מדינה מתוקנת.
  • ג. צווים שיפוטיים פסולים הרוב המכריע של הצווים השיפוטיים בתיק ראיות פרשת הבלוגרים פסול וחסר תוקף משפטי. מדובר בעשרות צווים פסולים. רבות דובר על אי מילוי: מספר תיק בית משפט בצו שיפוטי, שם השוטר שהופיע בפני השופט, מהות החשד והעילה למתן הצו. ישנם צווים שאין התאמה בין הצו לבקשה. לדוגמא השוטר הצהיר שיעשה חיפוש במחשב בנוכחות עדים והשופט אישר חיפוש ללא עדים ולא נימק. ריבוי צווים פסולים באופן קיצוני מצביע על צווים המוצאים כלאחר יד, ללא בקרה וביקורת ויוצר עינוי דין וסבל לאזרח ומהווה פגיעה חוקתית באזרח. בנוסף באף צו לא צוין כי החשודה עיתונאית מה שדורש התייחסות שונה לאופן הטיפול. ישנם צווים במעמד צד אחד שהוצאו לאחר גילוי החקירה וכל דברי מחשב ומסמכים היו בידי המשטרה ולא היתה שום סיבה להוצאת הצו מבלי מתן אפשרות לחשוד לומר דברו ולקבל יומו בבית המשפט.
  • ד. חיפוש ותפיסת מסמכים ללא רישום – המסמכים שנתפסו במהלך החיפוש הוכנסו יחד לתוך שקיות ללא רישום אילו מסמכים נתפסו. באופן זה לא אומתו המסמכים שנתפסו ע"י החשודים ועדים מטעמם.
  • ה. פגיעה חמורה בפרטיות הנאשמים, חשודים, בני משפחותיהם ואנשים בסביבתם – חיפוש תקין במחשב נעשה בנוכחות עדים שבמהלכו מוצאים פלטים והעדים חותמים עליהם. בתיק חקירה פרשת הבלוגרים כאמור הוצאו פלטים ללא נוכחות עדים ללא אבחנה וללא בקרה, מה שהביא להכנסה לחומרי החקירה מסמכים אישיים ביותר שאינם קשורים לחקירה. מדובר במסמכים רפואיים, צוואות, מסמכי גירושין, תסקירי סעד שחל עליהם חיסיון, סרטונים אישיים, הקלטות שיחות טלפון אישיות ועוד. גלוי לעיני הנאשמים ובאי כוחם וכל מי שנחשף לחומרי החקירה. מדובר בפגיעה חמורה בפרטיותם של אנשים עולה בחומרתה עשרות מונים על התיק הפלילי הנדון.
  1. סוף דבר

לאור הליקויים לעיל תתקשה מערכת המשפט לקבוע תקינות ראיות שנלקחו מדברי מחשב ללא נוכחות עדים כחוק ועוד ליקויים רבים בצווים שיפוטיים פסולים. אמנם יכול שופט להכשיר את השרץ ולקבוע כי הראיות תקינות אולם עלול הדבר להצטייר כאי עשיית החוק והצדק. לכך יש להוסיף אי מתן זכות כחוק לנאשמת 1 בתיק לורי שם טוב לעיין בחומרי חקירה טרם המשפט שהחל זה מכבר. משפט זה דינו להיפסל ולו רק בשל התעמולה התקשורתית הבוטה שבה נוקטת פרקליטות המדינה להשחרת פניהם של החשודים בעיני הציבור ובעיני השופטים האמורים לשפוט אותם. כפי שציינתי אלו הן חלק מהסיבות לפסילת המשפט.

חלק מנספחים למכתב לשרת המשפטים

בירור תלונה על שופט – פגמים בצו חיפוש

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

בירור תלונה על שופטת – דיון והחלטה לקויה על הארכת החזקת רכוש תפוס

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005

 

בירור תלונה על שופט – צווי חיפוש לקויים ללא הנמקה מדוע חיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים

 

Document-page-001Document-page-002

 

 

אלי אברבנאל, אמרי סדן, הילה גרסטל, הליך פלילי, זכויות חשודים, נבת"ם, שימוע

דוח נציבת הביקורת: הפרקליטות פוגעת בזכויות חשודים

שי ניצן פרקליט המדינה - התנהלות מופקרת

השופטת בדימוס גרסטל קבעה בין השאר כי הפרקליטות לא עורכת שימוע לחשודים פליליים לפני הגשת כתב אישום נגדם, אף שהדבר עשוי להוביל לסגירת התיק.  – אמרי סדן | 25/1/2016  – nrg

נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת בדימוס הילה גרסטל, הגישה הבוקר (יום ב') ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין את דוח הביקורת הרביעי שלה, שבו נקבע כי הפרקליטות לא מילאה כראוי את חובתה לערוך שימוע לפני הגשת כתב אישום, חרף העובדה שהחוק בנושא תוקן כבר לפני 15 שנה. הדוח הוגש כשברקע המאבק המתמשך בין הנהלת הפרקליטות לבין ארגון הפרקליטים בגוף הנציבות, והיעדר שיתוף הפעולה ביניהם.

הדוח הנוכחי מהווה מעין המשך לזה הקודם, שעסק באלה שנמצאים מצדו השני של ההליך הפלילי – נפגעי העבירה. גרסטל קבעה אז כי ישנם ליקויים חמורים בטיפול בנפגעי העבירה, וביניהם קורבנות לעבירות מין ואלימות קשות.

בדוח הנוכחי עסקה גרסטל בבחינת האופן שבו נוהגת הפרקליטות בצדדים להליך הפלילי, במקרה הזה – החשודים עצמם. הדוח מתבסס על תיקון לחוק סדר הדין הפלילי משנת 2000, המעגן את זכותו של חשוד בעבירה מסוג פשע (שעליה מוטל עונש של לפחות שלוש שנות מאסר) לקיים הליך של שימוע במטרה לשכנעהּ שלא להגיש נגדו כתב אישום כלל, או להקל בו.

בבדיקה שערכו אנשי הנציבות התברר כי בפרקליטות לא קיימת הנחיה ברורה ליישום החוק, ובמקרים רבים חשודים אינם מיודעים על הזכויות הנוגעות להליך השימוע. לפי ממצאי הנציבות, מדובר בהתנהלות חמורה משום שהשימועים הקודמים להגשת כתב אישום מהווים כלי אפקטיבי בידי החשודים. כך למשל, נמצא כי 44 מתוך 110 מקרי שימוע בעל-פה (כ-41%) שנבחנו על ידי הנציבות, הובילו להחלטה של הפרקליטות על סגירת התיק בעניינו של החשוד.

מקרים שבהם חלפו למעלה מ 14 ימים, מעת קבלת התיק ועד למשלוח מכתב היידוע לחשוד (כ- 59% מהמקרים שנבדקו)
מקרים שבהם חלפו למעלה מ 14 ימים, מעת קבלת התיק ועד למשלוח מכתב היידוע לחשוד (כ- 59% מהמקרים שנבדקו)

עוד נמצא כי קיים פער גדול בין חשודים שמיוצגים על ידי עורכי דין לבין אלה שאינם מיוצגים. באשר לאחרונים, גרסטל קבעה כי הם "אינם מקבלים את חומרי החקירה לקראת השימוע במרבית המקרים, ובקשתם לקיום שימוע בעל פה עשויה להידחות על הסף". בשל היעדרה של הנחיה מסודרת, לפי גרסטל, רשויות התביעה בישראל נוהגות בצורה לא אחידה. כך, למשל, עלה כי בין המחוזות השונים בפרקליטות קיימים הבדלים בכל הנוגע לזכות השימוע של חשוד בהליך פלילי.
ב-44 מתוך 110 שימועים התיק נסגר

הדוח הנוכחי מהווה מעין המשך לזה הקודם, שעסק באלה שנמצאים מצדו השני של ההליך הפלילי – נפגעי העבירה. גרסטל קבעה אז כי ישנם ליקויים חמורים בטיפול בנפגעי העבירה, וביניהם קורבנות לעבירות מין ואלימות קשות.

בדוח הנוכחי עסקה גרסטל בבחינת האופן שבו נוהגת הפרקליטות בצדדים להליך הפלילי, במקרה הזה – החשודים עצמם. הדוח מתבסס על תיקון לחוק סדר הדין הפלילי משנת 2000, המעגן את זכותו של חשוד בעבירה מסוג פשע (שעליה מוטל עונש של לפחות שלוש שנות מאסר) לקיים הליך של שימוע במטרה לשכנעהּ שלא להגיש נגדו כתב אישום כלל, או להקל בו.

בבדיקה שערכו אנשי הנציבות התברר כי בפרקליטות לא קיימת הנחיה ברורה ליישום החוק, ובמקרים רבים חשודים אינם מיודעים על הזכויות הנוגעות להליך השימוע. לפי ממצאי הנציבות, מדובר בהתנהלות חמורה משום שהשימועים הקודמים להגשת כתב אישום מהווים כלי אפקטיבי בידי החשודים. כך למשל, נמצא כי 44 מתוך 110 מקרי שימוע בעל-פה (כ-41%) שנבחנו על ידי הנציבות, הובילו להחלטה של הפרקליטות על סגירת התיק בעניינו של החשוד.

עוד נמצא כי קיים פער גדול בין חשודים שמיוצגים על ידי עורכי דין לבין אלה שאינם מיוצגים. באשר לאחרונים, גרסטל קבעה כי הם "אינם מקבלים את חומרי החקירה לקראת השימוע במרבית המקרים, ובקשתם לקיום שימוע בעל פה עשויה להידחות על הסף". בשל היעדרה של הנחיה מסודרת, לפי גרסטל, רשויות התביעה בישראל נוהגות בצורה לא אחידה. כך, למשל, עלה כי בין המחוזות השונים בפרקליטות קיימים הבדלים בכל הנוגע לזכות השימוע של חשוד בהליך פלילי.
שימוע בלי עיקרי החשדות ובלי חומר החקירה

נושא נוסף שנבחן על ידי גרסטל נוגע לחובה ליידע חשוד על זכותו לשימוע מיידי עם קבלת תיק החקירה בפרקליטות או לאחר הגשת כתב אישום. ב-267 מקרים שנבחנו על ידי הנציבות נמצא כי בממוצע, חולפים 73 ימים ממועד קבלת תיק החקירה בפרקליטות ועד למשלוח מכתב היידוע. גם במקרים שבהם נערך שימוע, גרסטל קבעה כי הוא התקיים מבלי שיועברו לחשוד עיקרי החשדות נגדו וחומר החקירה כנדרש בחוק.

בדוח הנוכחי, גרסטל הקדישה 18 מתוך 129 עמודים לעיסוק בתגובתה של הנהלת הפרקליטות לממצאיה ולתגובתה לגבי עמדה זו. כך, למשל, כתבה גרסטל: "בפרק הזמן שעבר מאז מסירת טיוטת הדוח כאמור לעיל ועד קבלת מכתבו של עו"ד אלי אברבנאל (המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים – א.ס.), לא ביקשה הפרקליטות לקבל את התיקים שבדק צוות הביקורת, והתיקים אכן לא נבדקו על ידה. חרף זאת, במכתבו של עו"ד אברבנאל, מבקשת הפרקליטות להטיל ספק בנכונות ממצאי הדוח, זאת על סמך תחושות והשערות בלבד". בדבריה היא התייחסה גם לכך שבתגובת הפרקליטות נמסר כי בשל עיצומי ארגון הפרקליטים, שמסרב לשתף פעולה עם הנציבות, לא היה ניתן להתייחס לכל הנתונים שבדוח.

"שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה הורו במפורש כי נבת"ם (נציבות הביקורת על הפרקליטות – א.ס.) תמשיך לעבוד באותה מתכונת שנקבעה עם מינויו של כב' השופט (בדימוס) גולדברג – מתכונת שהייתה מוסכמת על הנהלת הפרקליטות ועל ארגון הפרקליטים. שומה היה על הנהלת הפרקליטות לפעול לאכיפת הוראה זו, מחד גיסא, ולהגיב באופן מלא וענייני לטיוטת דוח הביקורת, מאידך גיסא – בין באמצעות גורמים הנמנים עם ארגון הפרקליטים, בין באמצעים אחרים".

הפקרות בפרקליטות - דוח נציבת הביקורת: הפרקליטות פוגעת בזכויות חשודים