אסתר חיות, בני שגיא, בקשת פסילת שופט, חדשות, פסילת שופט, פרשת הבלוגרים

הנשיאה אסתר חיות דחתה בקשת פסילת השופט בני שגיא

11.01.2018 – הנשיאה אסתר חיות דחתה בקשת פסילת השופט בני שגיא לשפוט הבלוגרים למרות מילים מרות כלענה וחדות כחרב פיות שנכתבו עליו באתרים המיוחסים לבלוגרים.
הנימוק של חיות היא המקצועיות של השופטים למרות המילים הבוטות שנרשמות נגדם באתרים. נשאלת השאלה מדוע אם כך משתמשת מערכת המשפט פעם אחר פעם בביטוי מילים מרות כלענה חדות כחרב פיות כעילה מרכזית להמשיך לעצור את הבלוגרים על שכתבו נגד שופטים בעוד השופטים אינם מושפעים ממילים אלו?
הנשיאה חיות הגיבה לבקשת הפסילה שהוגשה ב- 10.01.2018 עוד באותו יום כעבור מספר שעות. מהירות התגובה של חיות מצביעה אולי על רצונה של מערכת המשפט לסיים משפט פרשת הבלוגרים במהירות האפשרים עקב חשיפת ריבוי המחדלים של הפרקליטות ובתי המשפט הנחשפים בפרשה. החל מריבוי הוצאת צווי חיפוש לקויים ולא חוקיים, חיפושים בדברי מחשב ומסמכים ללא עדים בניגוד לחוק, הארכת החזקת רכוש תפוס במעמד צד אחד, בניגוד לחוק, הארכות מעצר שאינן קבועות בחוק לתקופות ארוכות כגון מעצר בינייים, מעצר עד לקבלת החלטה אחרת ועוד מחדלים רבים אחרים.
החלטת השופטת אסתר חיות ע"פ 318/18 מה- 10.01.2018
Document-page-001Document-page-002

 

Document-page-003

בית משפט לעניינים מקומיים, בקשת פסילת שופט, חדשות, משוא פנים, עלאא מסארווה

שופט עלאא מסארווה – בקשת פסילה מלדון בתיק בנימוק שדעתו התגבשה קודם לדיון

עלאא מסארווה - גיבש עמדה טרם הדיון?
שופט עלאא מסארווה – גיבש עמדה טרם הדיון?

19.06.2016 – מדובר בערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב – יפו השופט עלאא מסארווה מיום 16.6.2016 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק. בקשת הפסילה בגין שדעת השופט עלאא מסארווה התגבשה טרם הדיון.

לצפייה / הורדת החלטת הנשיאה מרים נאור הקלק כאן

נגד המערער פלוני הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש חורג בנכס,  (להלן: הליך כתב האישום). לנוכח ספקות בנוגע לכשירותו של המערער לעמוד לדין, ביקשה המשיבה (הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב) להגיע להסכמה שלפיה במקום כתב האישום יינתן צו הפסקה מנהלי לשימוש החורג בנכס לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה 1965.

בדיון ביום 7.4.2016 במסגרת הליך כתב האישום קבע השופט עלאא מסארווה כי אין מניעה עקרונית להגשת צו הפסקה מנהלי בענייננו (שהתבקש ע"י המשיבה). אף שהסכמה כאמור בין הצדדים טרם הושגה, מכל מקום התבקש על ידי המשיבה צו הפסקה מנהלי,

בדיון שהתקיים ביום 13.6.2016 במסגרת הליך צו ההפסקה, ולאחר שהשופט החליט לדחות את טענות הסף שהעלה ב"כ המערער נגד הצו (הגנה מן הצדק ושיהוי), ביקש ב"כ המערער כי השופט עללא מסארווה יפסול עצמו מלדון בהליך, וזאת בנימוק שדעתו של השופט כבר התגבשה קודם לדיון.

לטענת ב"כ המערער, כבר בדיון ביום 7.4.2016 שבו אושרה עקרונית הגשת בקשה לצו, גיבש השופט עמדה שלפיה תידחה טענת שיהוי נגד הבקשה. זאת למד ב"כ המערער מדבריו של השופט שלפיהם "אכן בהחלטתי מיום 7.4.2016 לא התייחסתי לטענת פוטנציאלית עתידית בדבר שיהוי, ואולם כאשר ידוע לצדדים כי מדובר בחלוף זמן, הרי שעניין השיהוי שנטען היום, היה ידוע היטב לסנגור למקרא החלטתי מיום 7.4.2016 ". לטענת ב"כ המערער, נקיטת עמדה על ידי השופט המצביעה על נטייתו להכריע בהליך, מהווה עילת פסלות.

מאמירתו של השופט ניתן להסיק כי טענת השיהוי שהדיון בה התקיים במסגרת "הליך ההפסקה" שהתקיים ב- 13.04.2016 לא היתה מקובלת עליו עוד מיום 7.4.2016 במסגרת "הליך כתב האישום".

הנשיאה מרים נאור דחתה את הערעור בנימוק ש"הבעת עמדה לכאורית" – תוך שבית המשפט פתוח לאמץ דעה שונה – אין כדי לגבש עילת פסלות.