אברבנאל, חדשות, מבקר המדינה, מוסד פסיכיאטרי אברבנאל, מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים, רן רזניק

המבקר בודק: מה קורה בבתיה"ח הפסיכיאטריים?

המבקר בודק: מה קורה בבתיה"ח הפסיכיאטריים? , רן רזניק , 19.12.2017 , ישראל היום

בעקבות החשיפה ב"ישראל היום": מבקר המדינה חוקר את התלונות החמורות על קשירות, בידוד חולים ותנאים פיזיים קשים • במוקד: בית החולים אברבנאל

פלייליסט – מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים

בחודשים האחרונים משרד מבקר המדינה מנהל חקירה על תפקוד בתי החולים הפסיכיאטריים הממשלתיים שנמצאים בבעלות משרד הבריאות בעקבות התלונות על תנאי האשפוז והטיפול הקשים והבלתי הולמים בבתי חולים אלה. כמו כן מבקר המדינה בודק את עבודתן של הוועדות הפסיכיאטריות שאחראיות על הוראות האשפוז בכפייה של מטופלי נפש, ואת התלונות הקשות על הגבלות החולים בבתי החולים: קשירות ובידוד חולים, כך נודע ל"ישראל היום".

החקירה של מבקר המדינה מתנהלת בין היתר בעקבות החשיפה ב"ישראל היום" באוגוסט 2016 על תנאי האשפוז הקשים בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי "אברבנאל" בבת ים, שבה פורסמו עדויות על מחסור קשה במיטות אשפוז שגורם לחולים לישון במסדרונות או בצפיפות קשה בחדרים, על תנאי ניקיון ותברואה גרועים מאוד ועל המצב פיסי קשה מאוד בחלק מהמחלקות. כמו כן נחשפה ב"ישראל היום" בספטמבר 2016 פרשת קשירה לא חוקית במשך שעות של מטופלים במחלקות הסגורות ללא כל השגחה של הצוות הרפואי והסיעודי.

חקירת מבקר המדינה, שמתפרסמת כאן בראשונה, מתנהלת גם בעקבות החשיפה במאי השנה ב"ישראל היום" של דו"ח הוועדה המיוחדת במשרד הבריאות שהמליצה לאסור על קשירה ובידוד של חולי נפש למעט מקרים חריגים מאוד. כפי שפורסם, הוועדה הוקמה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב בעקבות הזעזוע הציבורי לאחר החשיפה המהדהדת המתמשכת ויוצאת הדופן של התלונות המחרידות על קשירות ובידוד של חולים, בתכנית הרדיו "סדר יום" עם קרן נויבך ברשת ב' בשנה וחצי האחרונות (גם החתום מעלה היה שותף בשידורי התכנית בנושאים אלה).

ל"ישראל היום" נודע עוד כי במאי השנה, במקביל לחקירת מבקר המדינה, נערכה בקרה של משרד הבריאות בבית החולים אברבנאל שהעלתה בין השאר כשלים רבים ומדאיגים מאוד בטיפול במניעת זיהומים אצל החולים. הבקרה נערכה בעקבות התפרצות חריגה ויוצאות דופן של זיהום של חיידק שעמיד לרוב התרופות האנטיביוטיות אצל יותר מ־10 חולים בשתי מחלקות אשפוז לחולים כרוניים.

ואכן, בבקרה התגלו במחלקות אלה ליקויים רבים ועבודה בניגוד להוראות משרד הבריאות: החדר להכנת תרופות למטופלים שמשמש גם לחדר הקפה של הצוות, עגלת החייאה שנמצאת בתוך פינת האוכל של העובדים. מים עומדים בתוך ציוד ההחייאה ובתוך בלוני חמצן, ובנוסף לא נמצאו חומרים לניקוי משטחי עבודה של הצוות הסיעודי.

כשלים רבים וחמורים מאוד התגלו בחדר שבו ניתנים הטיפולים הרפואיים המורכבים בנזעי חשמל ("מכות חשמל") בהרדמה לעשרות חולים מדי חודש. על פי הדו"ח, נעשה בחדר הטיפולים שימוש חוזר בציוד חד־פעמי, לא היו חומרים זמינים לחיטוי וניקוי ידיים, והפחים נמצאו פתוחים. בנוסף, המקרר עם חומרי ההרדמה נמצא בתוך המטבחון ולא נוטר על ידי מד טמפרטורה רציף, ונמצא בו חומר הרדמה פתוח ללא ציון של תאריך הפתיחה, כמתחייב. מחברי דו"ח הבקרה התריעו עוד כי "לא הובהר לנו איפה מכינים את חומרי ההרדמה ובאילו תנאים".

מהנהלת אברבנאל נמסר בתגובה כי "בית החולים עובר הליך של שינוי ושיפור בהיבטים רבים. בצד ציון לחיוב בדוח הבקרה, צוינו הליקויים אשר תוקנו ברובם. בית החולים למד את הדו"ח ובהליך יישום ההמלצות בנושא מניעת הזיהומים ביחידה זו".

 

המבקר בודק

אברבנאל, אשפוז כפוי, התעללות במאושפזים, חדשות, יהודה קורן, מוסד פסיכיאטרי אברבנאל, מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים, עמותת מגן זכויות אנוש, קשירות, קשירות מאושפזים, תלונה נגד פסיכיאטר

אם לילדים הגישה תלונה לרשויות כנגד שלושה פסיכיאטרים מבי"ח אברבנאל בת ים בגין אשפוז כפוי בלתי מוצדק והתאכזרות

בית חולים פסיכיאטרי אברבנאל בת ים
בית חולים פסיכיאטרי אברבנאל בת ים – תלונות נגד שלשה פסיכיאטרים

יוני 2017 – אם לילדים הגישה תלונה לרשויות כנגד שלושה פסיכיאטרים מבי"ח אברבנאל בת ים ע"פ תלונתה עברה אשפוז כפוי בלתי מוצדק והתאכזרות

ב- 2015 הגיעו שוטרים לביתה של אישה בשנות ה- 30 המאוחרות לחייה וטענו כי יש בידיהם צו של בית משפט לאשפז אותה בכפייה עקב תלונה של שכן שטען שהיא זרקה עליו עציץ. השוטרים לא הציגו בפניה את הצו. הם לקחו אותה למרכז לבריאות הנפש "אברבנאל" וכבר באותו הערב האחיות קשרו אותה למיטה.

הקשירה הייתה אגרסיבית ותוך כדי שהכו אותה בידיים וברגליים, חבטו אותה על הקיר ועל המיטה,  וכבלו אותה עם ברגים באופן שגרם לחתכים בידיה. במהלך השעות הארוכות בהן הייתה קשורה, החדר היה קר מאוד, היא לא קיבלה אוכל ולא ניתנה לה האפשרות לעשות צרכים, ולכן נאלצה לעשות אותם במיטה ולהישאר בהם. במהלך האישפוז שארך 3 שבועות אילצו אותה להיות תחת טיפול תרופתי כבד שכלל כדורים

וזריקות שמוטטו אותה לאפיסת כוחות מוחלטת. המתלוננת שוחררה לאחר שהופיעה בפני הוועדה הרפואית והוכיחה בעזרת תיעוד מצולם שלא נכחה באזור בזמן המקרה שהשכן סיפר עליו. האם פנתה ל"-עמותת מגן לזכויות אנוש" ומתנדביה סייעו לה לגבש תלונה חריפה לרשויות בגין התנהלות אלימה והפרות של חוקים בסיסיים של בריאות הנפש וזכויות הפרט.

יהודה קורן, דובר העמותה אומר כי הפסיכיאטריה מצד אחד מנסה לטעון שהיא משתייכת למקצועות הרפואה (למרות שדרכי האבחון שלה אינן מדעיות ושיטות הטיפול שלה שנויות במחלוקת קשה), ומצד שני ברמה של זכויות אדם, על הפסיכיאטריה ללמוד עוד הרבה ממקצועות הרפואה האחרים, כי לא רק שהפער בין היחס שהיא נותנת לחולה לעומת היחס שמספקת הרפואה הרגילה הינו עצום,רמת השירות של הפסיכיאטריה למטופליה גובל בעבירה פלילית על החוק.

למידע נוסף,

יהודה קורן,
דובר עמותת "מגן לזכויות אנוש"
נייד:3350928 052
עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr

אם לילדים התלוננה על אשפוז כפוי אכזרי ולא מוצדק בבית חולים אברבנאל בת ים
אם לילדים הגישה תלונה לרשויות כנגד שלושה פסיכיאטרים מבי"ח אברבנאל בת ים בגין אשפוז כפוי בלתי מוצדק והתאכזרות
אשפוז פסיכיאטרי, בידוד חוסים במוסדות פסיכיאטריים, בית חולים פסיכיאטרי, בית חולים שער מנשה, חדשות, מוסד פסיכיאטרי, עידו אפרתי

טיפול פסיכיאטרי בבית חולים שער מנשה – עשר שנים בבידוד

ועדה מקצועית תבחן מחדש את הטיפול בחולים פסיכיאטרים המאושפזים בבידוד ממושך , עידו אפרתי, 15.06.2017, הארץ
הוועדה שמינה משרד הבריאות תבדוק אפשרויות התערבות חדשות למען 11 החולים הפסיכיאטריים המורכבים ביותר אשר מאושפזים בבית החולים שער מנשה, כמה מהם במשך שנים ארוכות

ועדה מקצועית מיוחדת תבחן מחדש את הטיפול ב–11 החולים הפסיכיאטרים המאושפזים בבידוד ממושך בבית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה. בוועדה, שמונתה על ידי משרד הבריאות, חברים מנהלי בתי חולים פסיכיאטריים, רופאים פסיכיאטרים ומטפלים נוספים. הוועדה אמורה לבדוק דרכי התערבות חדשות למען החולים, הנחשבים למורכבים ביותר במערכת הפסיכיאטרית, ואף לדון באפשרות של סיום אשפוזם בבידוד והעברתם למחלקה או לבתי חולים אחרים.


בכתב המינוי של הוועדה נכתב כי "הייעוץ יינתן תוך בחינת משך ואופי הבידוד, תוכנית ההתערבות הקיימת לכל מטופל והכנת תוכנית התערבות כוללת ורב-ממדית הדרגתית – אשר תאפשר את העברת המטופלים המורכבים מהבידוד הממושך בו הם שוהים, בזמן קצר ככל שניתן". לצד זאת, מצוין כי ההעברה תיעשה תוך הימנעות מלקיחת סיכונים שאינם הכרחיים – כך שתימנע פגיעה אפשרית של המטופלים בעצמם, במטופלים אחרים ובאנשי הצוות. זאת, תוך התחשבות בקיומם והתאמתם של התנאים והמשאבים הנדרשים, למידת המסוכנות של המטופלים.

הוועדה, שהוקמה ביוזמת פורום מנהלי בתי החולים הפסיכיאטריים, באה בהמשך לבדיקה מקיפה שערכו גורמי מקצוע בחודש שעבר, לכל החולים המאושפזים בבידוד. בבדיקה הראשונה – שנערכה לבקשת איגוד הפסיכיאטריה בישראל, האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות והנהלת שער מנשה – השתתפו 18 רופאים, שישה פסיכיאטרים מחוזיים ו–12 פסיכיאטרים מומחים. הם העריכו את מצבם של כל המאושפזים בבידוד, ופרסמו דו"ח מסקנות מפורט לגבי כל אחד מהם, שהוגש להנהלת משרד הבריאות.

מתוך כ-20 אלף אשפוזים פסיכיאטריים בשנה, קבוצת החולים בבידוד ממושך מצומצמת ומונה כיום 11 חולים בבידוד קבוע או מזדמן, בהם גם כאלה השוהים כעשר שנים בבידוד — כולם בבית החולים בשער מנשה. האגף לביטחון מרבי במוסד, שהוקם בשנת 1997, כולל כ-130 מטופלים, בארבע מחלקות, שמצויות במתחם מאובטח היטב. הוא שוכן בלבו של מרכז בריאות הנפש שער מנשה, הכולל עוד מגוון מחלקות אשפוז ומרפאות – והוא כיום מוסד בריאות הנפש הגדול בארץ. כשני שלישים מהמטופלים באגף לביטחון מרבי נמצאים בו בצו בית משפט, והיתר בהוראת פסיכיאטר מחוזי. רובם המכריע של המטופלים סובלים מסכיזופרניה על גווניה השונים, בדגש על סכיזופרניה פרנואידית ומאניה־דיפרסיה, שמאופיינות במחשבות רדיפה, מחשבות שווא, שיגעון גדלות ואובססיות. אלו מובילות לעתים להתפרצויות אלימות בלתי נשלטות. החולים במצב הקשה ביותר נמצאים בבידוד.

בכל מחלקה יש שלושה חדרי בידוד, שבהם נמצאים המטופלים לפרקי זמן שונים שיכולים לנוע בין שעות ספורות, כמה שבועות ובמקרים מסוימים אף שנים. גודלו של כל חדר בידוד הוא כ–16 מטרים רבועים, והוא מכיל חלון מסורג גדול הפונה אל החצר ושתי מיטות מקובעות לרצפה. בחלקו העליון של אחד הקירות מוצבים שני רמקולים ומקרן שבהם ניתן להשמיע מוזיקה או להקרין סרט למטופל. החדר מפוקח דרך קבע במצלמה. מחוץ לחדר יש מבואה צרה, יחידת שירותים ומקלחת.

החולים יוצאים מחדרי הבידוד אל מבואת המחלקה או החצר כשהם מלווים בארבעה, ובמקרים קיצוניים אף בעשרה, אנשי צוות מחשש להתפרצויות אלימות. לפי גורמי מקצוע, הקושי טמון לא רק באלימות אלא באימפולסיביות של החולים, שבהתקף פרנויה עשויים לפגוע בסביבתם מאוד.

מפני שמדובר בקבוצת חולים מורכבת כל כך, לפחות חלק מגורמי המקצוע סבורים שטווח הפתרונות שניתן להציע מוגבל, ונע בין שינוי הטיפול התרופתי לשיפור איכות חייהם בבידוד, באמצעות שדרוג מבני הבידוד או בניית חצר פרטית. פתרון אחר, שהוא כיום ההצעה המועדפת, בניסיון לצמצם הגבלות מכאניות של מטופלים, הוא תוספת של אנשי צוות, והכשרות בתחום של מניעת הסלמה (דה-אסקלציה), שעשויות לסייע ברוב בתי החולים הפסיכיאטריים בישראל. במקרה של החולים בבידוד, הערכות גורמי מקצוע גורסות כי גם שיטות כאלה לא יוכלו להביא להוצאתם הקבועה מבידוד, אך הן עשויות להעניק לצוות כלי התמודדות טובים יותר, כאשר הם מלווים את החולים אל מחוץ לחדר. תובנות אלה מוכרות זה כבר בקרב גורמי המקצוע ובמשרד הבריאות, ולביצוען נדרשים משאבים כספיים.

אלימות שוטרים, אשפוז בכפייה, אשפוז כפוי, אשפוז פסיכיאטרי, אשפוז פסיכיאטרי שלא לצורך, חדשות, תביעה נגד משטרת ישראל, תביעת נזיקין

המשטרה תקפה וכפתה אשפוז על פגועת נפש – המדינה תפצה

אלימות שוטרים
אלימות שוטרים

המשטרה כפתה אשפוז על פגועת נפש – המדינה תפצה , עו"ד אריאל לוין , 25.04.17 , ynet

אישה שנלקחה בכוח למוסד פסיכיאטרי הוכרחה על ידי שוטרים לחתום על טופס הסכמה לאשפוז. בית המשפט קבע שהמדינה תשלם לה 20 אלף שקל

לקריאת / הורדת פסק הדין הקלק כאן

בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שהמדינה תפצה ב-20 אלף שקל אישה שנלקחה על ידי המשטרה בכפייה לאשפוז פסיכיאטרי, שבו שהתה לבסוף במשך חודש וחצי. השופט אורי גולדקורן קבע שהאשפוז בוצע בניגוד לדין.

באוגוסט 2011 הזעיקה אישה את המשטרה וביקשה שיעצרו את אחותה וייקחו אותה לאשפוז פסיכיאטרי. היא התלוננה שאחותה משתוללת ותוקפת אותה וסיפרה שהיא סובלת מפגיעה נפשית ומחשבות שווא, אך מסרבת ליטול את התרופות שלה. שלושת השוטרים שהגיעו לדירת אמן, שם הסתתרה התובעת, עצרו אותה ובהמשך לקחו אותה לבית חולים פסיכיאטרי, שם היא הוחתמה על טופס הסכמה ואושפזה במחלקה סגורה.

בתביעה שהגישה נגד המדינה לפני כשלוש שנים היא דרשה פיצוי של 100 אלף שקל על כליאת שווא ותקיפה. לדבריה, באותה תקופה אחותה הפצירה בה כמה פעמים לפנות לטיפול פסיכיאטרי אך היא סירבה כי פחדה. היא הוסיפה שהשוטרים החליטו על דעת עצמם לקחת אותה בניגוד לרצונה למוסד מבלי שהייתה בידיהם הוראת אשפוז מפסיכיאטר מחוזי כנדרש בחוק.

עוד טענה התובעת שבמהלך המעצר היכו אותה השוטרים בידיהם וברגליהם וגרמו לה לשברים בצלעות. בנוסף, לאחר שאזקו אותה היא הוכנסה לניידת והוסעה למוסד הפסיכיאטרי ושם הכריחו אותה השוטרים לחתום על טופס ההסכמה לאשפוז.

המדינה טענה מנגד שכשהשוטרים הגיעו לדירה סירבה התובעת להתלוות אליהם, השתוללה ואיימה על אחד מהם שתהרוג אותו. לנוכח התנגדותה ניסה השוטר לכבול אותה אך היא הגיבה באלימות והיה צורך להפעיל כלפיה כוח סביר כדי להכניסה לניידת. כמו כן, נטען, בתחנת המשטרה סירבה התובעת לשתף פעולה עם החוקרים, לא השיבה לשאלות, לא יצרה קשר עין ורק ישבה כפופה עם ידיה על ראשה, ולכן נלקחה על ידם למיון פסיכיאטרי.

כליאת שווא

השופט אורי גולדקורן קבע שמעצר התובעת היה לא חוקי מאחר שהשוטרים לא הודיעו לה מה סיבת מעצרה. עם זאת, הוא הוסיף שאם זה היה הפגם היחיד לא היה בסיס לפסיקת פיצויים.
נקבע שאשפוזה הכפוי של התובעת נעשה שלא כדין, שכן הקצין התורן החליט להעביר אותה למוסד על דעת עצמו ועל בסיס התרשמותו הבלתי מקצועית שמדובר ב"חולת נפש", מבלי שפנה קודם לכן לפסיכיאטר המחוזי או לבית המשפט כנדרש. בנוסף, במוסד עצמו היא אולצה על ידי השוטרים לחתום על הסכמה לאשפוז תוך שהם מאיימים עליה במעצר.

השופט גולדקורן הוסיף שבעקבות האירועים אושפזה התובעת לתקופה משמעותית של כחודש וחצי. לדבריו, אף אם הייתה לכך הצדקה רפואית, התובעת זכאית לפיצוי מאחר שהאשפוז נעשה בניגוד לדין.

בסופו של דבר חויבה המדינה לפצות את התובעת ב-20 אלף שקל על כליאת שווא בתוספת שכר טרחת עו"ד של 4,000 שקל

המשטרה כפתה אשפוז על פגועת נפש - המדינה תפצה , עו"ד אריאל לוין , 25.04.17 , ynet
בית חולים לב השרון, חדשות, מוסדות משרד הבריאות, משרד הבריאות, סדר יום עם קרן נויבך, קרן נויבך, קשירות, קשירות מאושפזים, רן רזניק, שרון פרימור, תלונה למשרד הבריאות

מוסד פסיכיאטרי לב השרון סיכן חיי חולה סכרת וקשר אותו ללא צורך – משרד הבריאות מטייח

"סדר יום" עם קרן נויבך, רשת ב' של קול ישראל, 16-01-2017 – משרד הבריאות מטייח פשעי מוסד פסיכיאטרי לב השרון

מוסד פסיכיאטרי לב השרון קשר מטופל שלא לצורך במשך 9 שעות והזניח אותו עד כדי סכנת חיים.

קרן נויבך: נבקש מכם להקדיש את הדקות הבאות כדי לשמוע סיפור שכשאנחנו שמענו אותו, התפוצצנו…"ערן" (שם בדוי), חולה סוכרת, נקשר במתקן הפסיכיאטרי "לב השרון" תוך סיכון חייו, בעקבות בקשתו לקבל טיפול רפואי לצניחת הסוכר ממנה סבל, ובתוך כך, נמנע ממנו טיפול רפואי הולם למצבו. צניחת סוכר היא מצב מסכן חיים לחולי סוכרת.

ערן פנה במכתב תלונה למשרד הבריאות, אולם המשרד נקט בסחבת ולאחר 7 חודשים, טייח את המקרה וסירב להטיל את האחריות על המעורבים.

מי שחתום על התשובה המטייחת הוא ד"ר בעז לב, אשר משמש גם כיו"ר הוועדה לצמצום הקשירות…

(מכתב התשובה שקיבל ערן מופיע בסרטון).

עו"ד פרימור: בתשובת משרד הבריאות לערן, הם למעשה אומרים שכל רופא אחר, בכל בי"ח אחר, היה נוהג ככה.

 

אשפוז פסיכיאטרי, הוועדה לצמצום קשירות, חדשות, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכיאטרי בכפייה, קשירות, קשירות מאושפזים

קשירת מאושפזים – עניין של כסף

כששלושה עובדים אחראים לשלומם של כ-40 חולים במשמרת לילה, אי־אפשר להימנע מקשירת מטופליםהוועדה לצמצום הקשירות בבתי החולים הפסיכיאטריים שהקים משרד הבריאות נמצאת בימים אלה בעיצומו של תהליך לגיבוש מסקנותיה. הוועדה בראשות ד"ר בועז לב הוקמה במטרה לבחון מתווה שיוסכם עם כל הצדדים במערך בריאות הנפש, ושיאפשר את צמצום הקשירות במחלקות פסיכיאטריות ככל הניתן.

אישפוז פסיכיאטרי - קשירות, נזעי חשמל וסמים פסיכיאטריים
קשירת מאושפזים ככלי לקבל כסף

באחרונה מערך הפסיכיאטריה נקט מהלך אמיץ והביא לצמצום משמעותי בקשירות בשיעור של כ–50%–80%. לשם כך, מנהלי חלק מבתי החולים הסכימו להגדיל את הגירעון הקיים, והרופאים, האחיות, והמטפלים הסיעודיים הסכימו להגדיל את העומס שכבר קיים על כתפיהם ולהוסיף בכל שבוע בין משמרת לשתיים לכל עובד. משמרת במחלקה פסיכיאטרית סגורה אינה דומה למשמרת בכל מחלקה רפואית: חוסר תשומת לב — ולו הקטן ביותר — עלול להוביל לניסיון התאבדות של חולה השרוי בדיכאון, או לאירוע אלים על ידי חולה הסובל מסכיזופרניה.

את הפתרון הזמני למצוקה הקשה בבריאות הנפש מספק כיום הצוות המטפל, כחלק מהרצון הכנה לפעול באופן המיטבי עם המטופלים — אך זה משול למתן פלסטר לחולה סופני. הפתרון לצמצום הקשירות במחלקות הפסיכיאטריות לא יכול לבוא על גבם של הרופאים והאחיות. זהו לא פתרון לטווח ארוך ואנחנו לא ניתן לו להיות.

הרפואה הפסיכיאטרית משוועת לצמצום קשירות החולים ככל הניתן, אבל זה חייב להתבצע לצד מתן אלטרנטיבה חלופית מתאימה. קשירה היא אחד מכלי העזר הבודדים שיש בידינו כדי להתמודד עם מצבי אלימות מסוכנים של מטופלים. אחת האלטרנטיבות לקשירה, שיאפשרו להרגיע את החולה ולמנוע ממנו מלפגוע ביתר המטופלים במחלקה, היא להשגיח עליו באופן צמוד 24/7. כשהמציאות הישראלית מכתיבה שבמחלקה פסיכיאטרית במשמרת לילה יעבדו רק שני אנשי צוות על כ–40 אנשים שחולים בנפשם, האלטרנטיבה הזו הופכת לבלתי־אפשרית.

לעומת זאת, במערב המציאות שונה לגמרי. לשם השוואה, ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל ב–2013 היתה כ–7.6% מהתמ"ג, וחלקה של בריאות הנפש מתוכה היה כ–2.5% עד 3%. במדינות OECD טווח ההוצאה על שירותי בריאות הנפש נע בין 5% ל–18%. התקצוב הדל לבריאות הנפש בא לידי ביטוי בצפיפות — שמובילה להתפתחות של מצבי אלימות בקרב מטופלים.

קשירת מאושפזים לקבל תוספת תקציב
קשירת מאושפזים לקבל תוספת תקציב

ההשפעה המשמעותית השנייה על המערכת הוא המחסור החמור בכוח אדם מטפל ורפואי. במחלקה פסיכיאטרית סגורה בישראל, המכילה כ–40 חולים בממוצע, עובדים כשני אנשי סיעוד במשמרת לילה, כשלושה אנשי צוות במשמרת ערב, ורופא תורן אחד בלבד האמון על שלומם של כ–250 מטופלים פסיכיאטרים. לעומת זאת, בבריטניה, שבה מערכת בריאות הנפש הצליחה לצמצם משמעותית את קשירות המטופלים, התקציבים מעוררי השראה. מחלקה פסיכיאטרית בממלכה המאוחדת מכילה רק כ–20 חולים, וצוות טיפולי ורפואי הגדול פי שניים מזה שבישראל.

לצד המצוקות הקשות, התוכנית שבה מתפאר משרד הבריאות לחילוץ מערך הפסיכיאטריה ממצוקתו הוא כלעג לרש. על פי הצהרת מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, יתווספו במסגרת תקציב המדינה הבא בין היתר: איש צוות אחד לכל מחלקה סגורה — אף שיממה מורכבת משלוש משמרות, ויש צורך בתוספת של שני אנשי צוות בכל אחת מהן; 150 תקנים של סטודנטים לצורך הפעלה בשעות הפנאי — תוספת חשובה, אך כזו שלא יכולה להוות תחליף לעובדת סוציאלית מנוסה, מרפא בעיסוק או איש שיקום; ו–140 מיליון שקל לשיפור ותוספת לבינוי — סכום קטן מדי שיספיק לבניית מחלקה אחת בכל רחבי הארץ.

על מנת להביא לשינוי אמיתי במערך הפסיכיאטרי, לצמצם או אפילו להפסיק לחלוטין קשירות של חולים אלימים, לשמור על ביטחונם של המטופלים ושל הצוות המטפל במחלקות הפסיכיאטריות — על מקבלי ההחלטות להבין שאין מנוס מלהשקיע את התקציבים הנדרשים להגדלה משמעותית של כוח אדם איכותי ולתוספת ושיפור של תשתיות.

מערך בריאות הנפש מטפל בכל תחלואות הנפש שמהם מרביתנו מפחדים, כמו סכיזופרניה, דיכאון, חרדות, הפרעות אכילה, התמכרויות ואי־שליטה בדחפים. אחד מכל שלושה אנשים בישראל יזדקק לטיפול פסיכיאטרי לפחות פעם אחת בחייו. הפרעות הנפש אינן תופעה רחוקה, היא חלק מחייו של כל אחד מאיתנו. מגיע לנו לחיות בחברה שעוטפת את החולים הפסיכיאטרים שלה, שמגנה עליהם, ומעודדת אותם לקבל טיפול נפשי מתאים — כי יום אחד זה יכול להיות מישהו מאתנו.

הכותב הוא יו"ר הנבחר באיגוד הפסיכיאטריה, ההסתדרות הרפואית

אשפוז פסיכיאטרי, בית חולים לב השרון, יהודה קורן, עמותת מגן לזכויות אנוש, תופעות לוואי סמים פסיכיאטריים

"מזרן על הרצפה, סימנים כחולים, קשירות ותקיפה מינית אלו תנאי האשפוז של בני בן ה-21 במחלקה הפסיכיאטרית"

יוני 2015 – מתלונה על טיפול רשלני כנגד מנהל מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים באזור השרון, שהוגשה לרשויות הבריאות בסיוע עמותת מגן לזכויות אנוש עולה ההשתלשלות הבאה:

מצבו הרפואי של בחור בן 21, שטופל לראשונה על ידי פסיכיאטר בגיל 13, עקב בעיות התנהגות בבית הספר, הידרדר לאחרונה.

הוא מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי באזור השרון למשך מספר חודשים, שם הוקצה לו מזרן על הרצפה שעליו הוא שוכב עד היום, ומקבל כמויות גדולות של תרופות פסיכיאטריות.

האב שמצא סימנים כחולים על כל גופו של הבן חושד כי מכים אותו שם. לאחר שהבן התלונן ממושכות על כאבים גופניים, התברר גם, שהייתה לו פציעה בישבן עקב כמות הזריקות העצומה שהוא קיבל. לכן אף הועבר לשם כך לטיפול בבית חולים רגיל.

זמן קצר לאחר מכן סיפר הבן לאביו שהתעללו בו מינית, ואף נערכה חקירה משטרתית בבית החולים בנושא זה.

על פי התצהיר מעיד האב כי בעקבות השימוש בתרופות, בנו "השתנה לגמרי, השמין מאד סובל מעייפות רבה וכאבי ראש חזקים, מתקשה מאד לדבר, מבולבל מאד ועושה תנועות מוזרות בידיים".

בנוסף גילה האב כי בנו נקשר למיטה בחדר בידוד בתור עונש למשך חמש שעות לאחר שקילל עובדת במחלקה, שסירבה לתת לו אוכל, ולמרות שלא היה מסוכן לעצמו או לאחרים.

התלונה נמצאת עדיין בבדיקה.

העדות המתוארת בכתבה זו מבוססת על תלונה אשר תועדה על ידי עמותת "מגן לזכויות אנוש". התלונה נשלחה לכל הגורמים המתאימים. עמותת "מגן לזכויות אנוש" תיעדה עד היום מאות תלונות על הפרת זכויות אדם בתחום בריאות הנפש, ומתנדביה ממשיכים בכל יום לחשוף הפרות נוספות. כל הרואה עצמו נפגע, או המעוניין לדווח על פגיעה בחבריו או במשפחתו, מוזמן לפנות לעמותת "מגן לזכויות אנוש".

למידע נוסף: יהודה קורן, דובר העמותה. טלפון 03-5660699 נייד 052-3350928 מייל: yodak8@gmail.com

עמותת "מגן לזכויות אנוש" היא הנציגה הישראלית של Citizens Commision on Human Rights – (CCHR) ארגון בין-לאומי המונה למעלה מ-300 סניפים ברחבי העולם. הארגון נוסד בשנת 1969 על ידי ארגון הסיינטולוגיה בשיתוף עם ד"ר תומאס סזאס, פרופסור לפסיכיאטריה, כגוף עצמאי, במטרה לחקור ולחשוף מקרים של הפרת זכויות אדם בידי פסיכיאטרים. הארגון עובד עם האו"ם ועם קבוצות רבות אחרות, במטרה לנקות את תחום בריאות הנפש. העמותה רואה בפסיכיאטריה את האלמנט ההרסני ביותר בחברה כיום.

יהודה קורן – דובר
עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
http://www.cchr.org.il

נייד:3350928 052
טל' 7312875 03 טלפון עמותה: 5660699