אריאלה שטרנבך, הוסטל, הוסטל לאוטיסטים, חדשות, יהודה שוחט, מוסדות משרד הרווחה

כמו בית כלא: כך נראים מבפנים ההוסטלים של האוטיסטים

כמו בית כלא: כך נראים מבפנים ההוסטלים של האוטיסטים , אריאלה שטרנבך, יהודה שוחט , 02.10.17 , ynet

להורדת התחקיר בפורמט pdf הקלק כאן

מרגע שהם מסיימים את מערכת החינוך, בגיל 21, מדינת ישראל מפקירה לגורלם את המבוגרים עם אוטיזם או מוגבלות שכלית־התפתחותית. המשפחות העשירות יותר עוד יכולות להתארגן על מוסד טוב. האחרות מסתפקות במה שיש. בתפריט: הוסטלים מוזנחים, תנאי מחיה בעייתיים, חלוקת תרופות ללא אבחנה, שעות עבודה בלתי אפשריות ונכונות לקבל לעבודה כמטפלים כל אחד. אבל באמת כל אחד. תחקיר "ידיעות אחרונות"

הוסטל לצעירים עם אוטיזם בירושלים. אנחנו מבקשים לבדוק מה תנאי הקבלה לעבודה, ומגלים שאין ממש כאלה. צריך רק לרצות. קורות החיים הדלים ששלחנו במכוון לא נראים כמו מסמך שאיזה מעסיק היה טורח בכלל להסתכל עליו, ובכל זאת אנחנו כאן. בראיון. כלומר, ממש בעבודה. האוטיסטים, רובם בתפקוד בינוני ונמוך, או כאלה שסובלים ממוגבלות שכלית־התפתחותית, שואלים מיד אם זו המדריכה החדשה. הם כבר רגילים לתחלופה המהירה. שאר המדריכות סביב כלל לא מדברות או מבינות עברית, אבל זה מה יש. הרי מי עוד יהיה מוכן לעבוד בעבודה קשה שכזו, תמורת שכר נמוך כל כך?

מדינת ישראל הפריטה זה מכבר חלק ניכר משירותי הרווחה שלה. בכל מה שנוגע למוגבלויות שכליות שונות, עד גיל 21 המדינה ומערכת החינוך נותנים מענה לחלק ניכר מהצרכים, גם אם לא לכולם. אחר כך? שההורים יסתדרו בעצמם. אם יש להם כסף, יוכלו אולי להתארגן על מקום טוב. לא בטוח. אם אין? הם ייאלצו לשלוח את ילדיהם למקום שבו ספק אם הייתם מפקידים את עצמכם. לא משום שהאנשים רעים, אלא פשוט משום שאין כסף. וכשאין כסף, לעיתים קרובות אין תנאים נאותים. וכשאין תנאים נאותים, מי שסובל הם הדיירים. חלקם כאלה שאינם מסוגלים לספר מה עובר עליהם.

בשבועות האחרונים בדקנו כמה וכמה הוסטלים או מרכזים למבוגרים עם אוטיזם, שוחחנו עם מדריכים ובדקנו את שטח ההפקר הזה. באחד ההוסטלים התברר לנו שרק לפני חודשים אחדים תועדו מטפלים מתעללים נפשית ומקללים את החוסים. בהוסטל אחר הדיירים הופקרו לגורלם כי הצוות היה קטן מדי — מטפלת אחת על שמונה אנשים. פשוט אין כסף ליותר. ככה זה בישראל, מדינה שפעם הייתה בה רווחה והיום אם אתה לא חוסם כבישים אף אחד אפילו לא יטרח להקשיב לך, שלא לדבר על מציאת פתרונות.

הוסטל לאוטיסטים
הזנחה, צוות קטן, חוסר תשומת לב. הוסטל לאוטיסטים מבוגרים(צילום: ידיעות אחרונות)

לצאת לעולם לא נודע

מי שמובילה בתקופה האחרונה את הטיפול במגזר חסר הקול הזה היא חברת הכנסת סתיו שפיר (המחנה הציוני). והיא הגיעה אליו בנסיבות חייה: אחותה הקטנה שיר (28) נולדה עם אוטיזם. "התחלנו ללמוד את הנושא כי חיפשנו הוסטלים לשיר", מספרת שפיר, בראיון מיוחד שיתפרסם איתה מחרתיים במוסף סוכות של "ידיעות אחרונות".

"בגיל 21 מתחיל העולם הלא נודע של מבוגרים עם מוגבלות, ואין פשוט כלום. בשנים האחרונות עברנו עם שיר את החוויה הזאת של להגיע למקום, להבין שהוא לא טוב, להוציא אותה. כשהבנתי את היקף הבעיה, התחלתי להיכנס לעניין לעומק. בזכות השימוש בחסינות יכולתי להיכנס לביקורי פתע במקומות בעייתיים, לראות את הכשלים, ללמוד. המטרה שלי היא לשנות את מה שקורה שם".

ואת מה שקורה שם אנחנו מעדיפים לעיתים לא לראות, כדי לא להתמודד. כבר בסבב השיחות הראשוני ברור שמשהו אינו כשורה. אף אחד לא התעניין מאיזה תחום מגיעה התחקירנית שלנו, או מה הניסיון שלה בעבודה עם אוכלוסיות מיוחדות. כמעט כולם פשוט הזמינו מיד לראיון, חלקם אפילו הציעו שתגיע לעבוד בלי ראיון. רק מיעוטם ביקשו קורות חיים, וגם זה לרוב לא ממש עשה עליהם רושם או הדליק נורות אדומות.

"יש לנו פה 22 חברים עם אוטיזם, כולם בתפקוד בינוני־נמוך", מסבירה לי האחראית בהוסטל בראשון־לציון בראיון טלפוני. "התפקיד של המדריך הוא לדאוג לרווחת החבר (האוטיסט – א"ש) ממש מא' עד ת'. מה זה אומר? לדאוג לסדר היום, שהכל מתבצע כמו שצריך, שהם אוכלים, שהם מוגנים סביבתית. יש מתן תרופות, אבל זה רק על ידי מדריכים שעוברים הכשרה — כלומר, שלושה חודשים של עבודה".

מה הידע שאני צריכה?

"את לא צריכה. את כל ההכשרה אנחנו נותנים לך במקום. את מגיעה לראיון עבודה, אנחנו מדברות ומתרשמות, ואם זה מתאים אנחנו קובעות תצפיות. יש תהליך של ארבע תצפיות שבהן את מגיעה ומתצפתת. אם זה מתאים, אנחנו חותמים חוזה".

בהוסטל אחר, בשער מנשה, היו אפילו פחות בררנים. "כעיקרון, צריך לסיים תיכון. אין דרישות אחרות", הבהירו לנו. "את ההכשרה מקבלים כאן. יש הדרכות קבוצתיות וגם יוצאים לקורסים אם רואים שיש אופק להמשך העבודה".

מה נדרש ממני בעבודה?

"הדרכה וליווי של 34 הדיירים שגרים כאן בכל תחומי החיים — קימה בבוקר, התארגנות, יציאה לעבודה, כל אחד והפעילויות שלו. וגם הדרכה יותר פרטנית ועבודה אישית מול דיירים, שלכל אחד יש תוכנית שיקום".

באחד ההוסטלים הוותיקים בירושלים ביקשו קורות חיים: ציינתי שם שאני סטודנטית לחינוך, ובתחום התעסוקה שהייתי מוכרת בחנות הלבשה. מנהל ההוסטל התרשם. למחרת כבר עמדתי מול השער הנעול, שאחת הדיירות פתחה מבפנים. הבית עצמו ישן ומטופח, ובתוכו שתי עובדות מהמגזר הערבי יושבות ליד השולחן כשארבעה דיירים מוטלים סביבן על הספות, מול הטלוויזיה. "באתי לפגישה עם דוד", אני אומרת. הן מהנהנות.

במשך שעה קלה שוטטתי שם, עד שגיליתי ששתי העובדות — שאינן דוברות עברית — עזבו. אני לבד עם הדיירים. אחת מהן, בשנות השלושים לחייה, מחייכת אליי ושואלת למה הגעתי. "אין פה דוד", היא מתעקשת. רק כעבור עוד דקות ארוכות אני מבינה שהגעתי להוסטל הלא נכון.

אני ממהרת לעזוב ועוברת להוסטל שאיתו קבעתי. הדיירים כאן מבוגרים, בני 50־72. אין התפרצויות או בעיות התנהגות כמו אצל הצעירים, מסביר לי המנהל, אבל הגיל עושה את שלו והטיפול הרפואי מורכב יותר. "תצטרכי לתת תרופות ולהזריק אינסולין לחלקם", הוא מודיע, מראה לי את ארון התרופות בחדר האוכל וכבר מלמד אותי להזריק אינסולין ומפרט לגבי הכמויות.

המנהל ממשיך ומסביר לי על המשמרות. "בשבת לפעמים המשמרת מלאה ולפעמים מפוצלת", הוא אומר. "במשמרת מלאה את מגיעה ל־30 שעות עבודה ומקבלת 150 אחוז לשעה. במשמרת לילה השכר רגיל כי אין עבודה רבה מדי, ולצערי משרד הרווחה לא משלם יותר מזה".

אם המשמרת בשבת מפוצלת?

"אז בלילה את ישנה בחדר של העובדת הסוציאלית ואף אחד לא מטריד אותך, ובבוקר את חוזרת לעבוד".

על השעות שאת כלואה בחדר העובדת הסוציאלית, בלי חברה ובלי עבודה, איש לא ישלם. אין פלא שנואשים כאן לעובדים. המבנה עצמו דווקא מטופח ומושקע מאוד, וגם החדרים נאים. כשאנחנו מסיימים את הסיור המנהל לוקח אותי למשרד ולוחץ עליי לחתום על חוזה עבודה, במקום. אני מתחמקת בתירוץ שיש לי עוד הצעה, והוא נראה מאוכזב. לפחות למדתי להזריק אינסולין.

בינתיים מתברר שקיבלתי פניות כמעט מכל מוסד אפשרי לאנשים עם מוגבלויות בישראל. כולם נואשים לעובדים. אני ניגשת לראיון עבודה בהוסטל נוסף ומתקבלת על ידי המנהל בחיוך ענק. ניכר עליו שהוא אוהב את הדיירים ודואג להם. בסך הכל יש כאן עכשיו 17, בגילאי 20־50 בערך. "נאלצנו לפטר ארבעה מדריכים משמעותיים", הוא מודה. למה? "אנחנו חושדים שאחד מהם הרים ידיים על מטופלים. הייתה על זה כתבה בתקשורת. בכל מקרה, לגבי התרופות הכנתי דף הוראות מאוד מסודר שקשה לטעות בו, למרות שתמיד יהיו טעויות עם כדורים. האחות מכינה את קלמרי התרופות, והמדריכים מחלקים".

מה הנוהל בהתפרצויות אלימות?

"יש דיירת אחת אלימה ויש דרכים להרגיע אותה. היא מקבלת יותר מדי תרופות גם ככה, אז לא נותנים לה אס־או־אס (שם קוד לכדורי הרגעה). את יכולה ללמוד איך לאחוז אותה מהמרפקים. יש עוד דייר שלפעמים אלים, אפשר לתת לו אס־או־אס".

כמה משלמים על העבודה הכל כך מלבבת הזאת?

"29 שקל לשעה".

אשפוז פסיכיאטרי, אשפוז פסיכיאטרי שלא לצורך, בית חולים שער מנשה, חדשות

יסמין מוחזקת במוסד פסיכיאטרי שער מנשה 30 שנה ללא סיבה

מתוך פייסבוק "כאן חדשות" , 13.02.2018 – אישה חירשת ועיוורת מוחזקת 30 שנה בבית חולים פסיכיאטרי שער מנשה בלי סיבה ובלי שתוכל לתקשר עם איש. נשמע לכם לא אמיתי? זה הסיפור של יסמין. זה הזמן להשמיע אותו.

אלימות סוהרים, בית כלא נווה תרצה, בית סוהר נווה תרצה, התעללות באסירות נווה תרצה, חדשות, יניב קובוביץ', ליקויים בית סוהר נווה תרצה, לשכת עורכי הדין, נווה תרצה

דו"ח על כלא נווה תרצה: אלימות כלפי אסירות, תאים דחוקים וחמים ללא אוורור

ביקורת של לשכת עורכי הדין הגדירה את התאים באגף ההפרדה בכלא בלתי ראויים למגורים. אסירה נכה נאלצת לזחול במדרגות בצאתה ובואה לתא בהיעדר הנגשהביקורת של נציג לשכת עורכי הדין בכלא נווה תרצה גילתה כשלים חמורים בתנאי הכליאה של הנשים בישראל. לפי הביקורת, אין בכלא תנאים המאפשרים לאסירה נכה לצאת מהאגף, והיא נאלצת לזחול במדרגות כדי לצאת ולהיכנס לתאה; באגף ההפרדה בכלא נמצאו התאים בלתי ראויים למגורי אדם, קטנים ביותר, חמים מאוד ובחלקם ללא אוורור של מזגן או מאוורר. עוד התברר כי אסירות בכלא סבלו מהאלימות של סוהרים כלפיהן.
ממצאי ביקורת נוה תרצה

ב–23 לאוגוסט בא עו"ד לירן זילברמן לביקורת שגרתית בנווה תרצה וניסה לעמוד על תנאי האסירות. הוא ביקר ב"אגף סביון", המרכזי בכלא, שמאכלס ברובו את האסירות לאחר גזר הדין. שם הן מרצות את עונשן. הביקורת מצאה אסירה נכה, המרצה 18 מ–20 שנות מאסר, ומרותקת לכיסא גלגלים, במבנה שהגישה אליו היא מדרגות בלבד, ללא מעלית. האגף עצמו מצוי בקומה השנייה. לפי הביקורת, האסירה אינה יכולה לצאת מהאגף אלא אם היא זוחלת על בטנה או אחוריה בגרם המדרגות. בשיחה עמה אמרה האסירה שהיא נאלצת לעשות זאת חמש פעמים בשבוע. בבירור התגלה שבבית הסוהר יש רק תא מבודד שמונגש לנכים, אך אם האסירה תדרוש לקבלו, היא תהיה מבודדת משאר האסירות.

תא כליאה בנווה תרצה ב־ 2010
תא כליאה בנווה תרצה בשנת 2010

עוד גילתה הביקורת כי התנאים באגפי ההפרדה הופכים את התאים לבלתי ראויים למגורי אדם. התאים קטנים ביותר, עד שאדם בעל מבנה גוף בינוני ומעלה יתקשה להסתובב בהם במקומו על צירו. התאים חמים במידה קיצונית, ללא מזגן או מאוורר בחלקם. לפי הביקורת, תחזוקת תאי השירותים מחפירה, וחרקים ומזיקים רבים הסתובבו באגף.

אסירה שנציגי הביקורת שוחחו אתה אמרה שהיא מצויה באגף ההפרדה כבר "שנה ועשרה חודשים". אך לפי החוק, בידוד לתקופה של יותר מחצי שנה מחייב אישור בית משפט, וזה לא היה לשב"ס. הנהלת בית הסוהר טענה שלא מדובר בהפרדה, אלא באגף "רב תכליתי" ולכן לא מתבקש אישור מיוחד.

אסירות ששוחחו עם נציג לשכת עורכי הדין הועלו טענות קשות על אלימות סוהרים נגד אסירות, והדגישו מקרה חמור של אסירה אחת. האסירה, בת 20, מרצה עונשה על עבירות תעבורה. עו"ד זילברמן הבחין בחבלות קשות על פרק כף ידה. האסירה חששה לספר מה אירע לה אך בשיחה עם אסירות אחרות התברר שהיא הוכתה קשות, בכל גופה, שמשכו אותה בשערותיה וגררו אותה לאגף הבידוד. האסירה עצמה סיפרה כי הוכתה, אך נמנעה מלתאר בפרוטרוט מה אירע. לדבריה, היא נכבלה לילה שלם למיטתה והוכתה. בתגובה ביקש המבקר לראות יומן המתעד אסירות שנכבלו. נמצא שם שהאסירה צודקת בטענותיה על מספר השעות שנכבלה. אסירה אחרת טענה שהוכתה נמרצות ושראשה הוטח בקיר אגף ההפרדה. בשיחה עם מפקדת בית הסוהר, היא מסרה לעו"ד זילברמן שאכן היה אירוע כזה, שלא היה צריך לקרות, עם אחד הסוהרים, ושהסוהר הועבר לתפקיד אחר.

הביקורת ציינה עם זאת לשבח את סדנאות החינוך והעשרה בכלא.

בשב"ס דחו את טענות הדו"ח. בתגובה לעניין האסירה הנכה טענו כי "במחלקה הטיפולית נבנה תא המתאים לאסירות עם מוגבלויות, כולל התניידות בכיסא גלגלים בחדר, במקלחת ובשירותים. הוצע לאסירה כמה פעמים לעבור לאגף הטיפולית, אך היא סירבה לשהות באגף זה ולחלוק חדר עם אסירות נוספות". לגבי אגף ההפרדה נמסר ש"שיפוץ האגף ייבחן ב–2017". לגבי האלימות נגד האסירה בת ה–20 נמסר: "האסירה חתכה את כף ידה ונזקקה לטיפול רפואי במרפאה. קצין המשמרת וסמל משמר הגיעו לתא להוציאה לבדיקה, האסירה התנגדה והחלה לקלל ולהשתולל. בהתפרעות היא שברה את הברז במקלחת, פתחה את הברז והחלה להציף את התא במים. בשל התנגדותה היה צורך להוציאה מהתא תוך שימוש בכוח סביר".

עו"ד לירן זילברמן הופתע מתגובת שב"ס, לאור העובדה שמפקדת בית הסוהר ונציגים נוספים ליוו אותו בביקורת, ומסר ל"הארץ": "ערכתי ביקורת במספר בתי סוהר והתחושה מנווה תרצה היא של זעזוע עמוק הן מהתנאים הפיזיים והן מהאלימות הברורה שהופעלה כלפי אסירות. תגובת שב"ס מלמדת על כשל עמוק. טוב אם הגורמים הרלוונטיים יבדקו מה מתרחש שם".

באוגוסט השנה פורסם ב"הארץ" שהשר לביטחון פנים גלעד ארדן החליט להקפיא בניית כלא נשים חדש בדרום, אליו אמורות היו לעבור אסירות נווה תרצה.

המשרד לביטחון פנים מסר אתמול שהוא "מתכוון לבנות כלא חדש בדרום במקום נווה תרצה. גל הטרור אילץ את המשרד להשקיע סכומים גדולים בחיזוק המשטרה ופעילותה, אך ב–2017 תוקם קרן תקציבית לבינוי ושיפוץ בתי כלא והעברת נווה תרצה".

אנשים עם מוגבלויות, הזנחה, התעללות, התעללות בחוסים, התעללות בילדים, חדשות, לי נעים, מוסדות משרד הרווחה, מתן חביליו, תחקיר מוסדות משרד הרווחה

מוסד נווה האירוס משרד הרווחה – התעללות והזנחת חוסים

תיעוד: הזנחה וליקויים במוסד לחוסים עם מוגבלויות ,  לי נעים | מתן חביליו | חדשות 2 | פורסם 24/01/17שני מדריכים בלבד על 16 חניכים עם מוגבלות שכלית, בלי מוצרי הגיינה בסיסית וסירחון במסדרונות – זו תמונת המצב במוסד "נווה האירוס" שבנס ציונה. במוסד טוענים שהדיירים מקבלים טיפול הולם, אך משרד הרווחה הודיע כי ההנהלה תוזמן לשימוע

הכירו את "נווה האירוס", מוסד עבור אנשים עם מוגבלות שכלית הממוקם בנס ציונה. כשמגיעים לפתחו אפשר להאמין שמדובר בכפר נופש – עצים, פינות ישיבה וגינות מטופחות מקיפים את המקום. אבל כשנכנסים פנימה מגלים בדיוק את ההפך – הזנחה קשה המלווה בהיעדר כוח אדם מספק וליקויים רבים. את התיעוד המלא הביא תחקירן חדשות 2 שהתקבל לעבודה במקום והכתבה המלאה תשודר הערב (שלישי) ב"תכנית חיסכון".

התחקיר החל בשיחת טלפון קצרה שאחריה התחקירן הוזמן לריאיון עבודה והתקבל מיד. אמנם בריאיון הוסבר לו כי הוא מחוייב להביא אישור מהמשטרה על כך שאין לו רקע של עבירות מין, ואישור רפואי שאינו חולה במחלות מדבקות, אך הוא התחיל לעבוד מבלי להביא את האישורים ומבלי שמישהו ביקש ממנו אותם.

הזנחה, פרטיות לקויה וחוסר מעש

במבנה המגורים בו נמצאים הדיירים מרבית שעות היממה אין ולו טיפת פרטיות. לדלתות אין ידיות ואין ארון לחפצים אישיים. במשך שנים ארוכות המזרונים לא התאימו למיטה והדיירים ישנו בהטייה. בעקבות התלונות הרבות וביקורת שהתבצעה החליפו את מרבית המיטות ותלו תמונות על הקירות.

אלא שהשיפוץ היה קוסמטי בלבד והדיירים הם אנשים שצריכים טיפול מיוחד והשגחה. במחלקה הסגורה בה עבד התחקירן, רק שני מטפלים משגיחים על 16 דיירים שזקוקים לטיפול צמוד כשהיעדר ההשגחה מוביל להזנחה חמורה של הדיירים.בשירותים למשל אין סבון, ובעקבות כך הדיירים לא שוטפים ידיים. ההסבר שניתן לדבר הוא שהם עלולים לבלוע את הסבון, ומכיוון שאין מספיק כוח אדם לטפל בהם אז לא מקפידים בעניין. גם הריח במקום היה בלתי נסבל, דבר שהעלה תהיות לגבי האפשרות לחיות במקום לאורך זמן.

חוץ משעות בודדות במהלך היום בהן יש פעילות לדיירים, רוב הזמן הם נמצאים במגורים. אין להם שום פעילות, חוץ מטלוויזיה שתלויה צמוד לתקרה. יש להם רק ספות לישיבה בלבד. לא מגזינים, לא חוברות צביעה או משחקים. צילום: חדשות 2

"ייתכן שנפלו טעויות"

ממוסד "נווה האירוס" נמסר כי "המקום חרט על דגלו מאז ומעולם מתן טיפול ויחס אנושי מקצועי וראוי לדיירים המצויים בו והוא משתדל לעשות כן. עם זאת, יש לזכור כי דיירי המקום הנם בעלי צרכים מיוחדים ומגבלות רבות, דבר המהווה אתגר טיפולי משמעותי בכל רמות הטיפול".

עוד הוסיפו במוסד כי "איש אינו חף מטעויות וייתכן כי נפלו טעויות כלשהן ואנו נכונים ומעוניינים לתקנם. ככלל יש לזכור כי המעון ועובדיו פועלים במסירות לטובת הדיירים במקום על אף האתגרים הטיפוליים הקשים הקיימים".

משרד הרווחה: הנהלת המוסד תעמוד לשימוע

לפי תגובת משרד הרווחה לממצאי התחקיר, התקיימה ועדת בדיקה על ידי צוות מקצועי מיוחד ובעקבותיה תעמוד הנהלת המעון לשימוע בתחילת פברואר, שבו יוצגו דרישות לתיקון כלל הליקויים.

עוד נמסר כי "הועדה הוקמה בעקבות התרעות של מפקחי המשרד על אי עמידת המעון בסטנדרטים הנדרשים ממנו ואי תיקון הליקויים שהוצגו להנהלת המעון, אשר מצידה טענה כי הביקורת אינה עניינית. המשרד מחויב באופן מלא ומוחלט לדיירים, ובכל שלב השימוע עשוי המשרד להחליט על סיום ההתקשרות עם המעון ומתן מענה לכלל הדיירים במסגרות אחרות.

אורה מור יוסף, אימוץ, השירות למען הילד, מדיניות משרד הרווחה, נכה, שר הרווחה מאיר כהן

מדיניות שר הרווחה מאיר כהן – תלישת תינוקות ממשפחות נכים

ערוץ 10 – יוני 2013 – אורה מור יוסף תושבת דימונה, נכה, ביקשה לגדל ילד מאם פונדקאית. השירות למען הילד משרד הרווחה חטפו את התינוקת שנולדה לה מיד לאחר היוולדה בבית חולים סורוקה בבאר שבע. אורה אינה יודעת היכן התינוקת ומנהלת מאבקים משפטיים להשבתה

מתוך חדשות נענע יוני 2013  , סמדר פלד
שר הרווחה מאיר כהן - תלישת ילדים ממשפחות נכים
אחת לכמה ימים, אורה מור יוסף נוסעת לביתו של שר הרווחה מאיר כהן. היא יושבת מול ביתו בדממה. לגופה של חולת ניוון השרירים חולצה ולצדה שלט הקוראים קריאה אחת: לקבל לידיה את הבת שהביאה לעולם. אלא שהבקשה נותרת ללא מענה ואתמול (חמישי) הכריע בית המשפט לענייני משפחה שלא להחזיר את הילדה שבאה לעולם בעזרת פונדקאית ותרומות זרע וביצית.

מור יוסף, נכה מאז גיל 9, תמיד רצתה להיות אמא. בקשתה מהמדינה לקבל שירותי פונדקאות נדחתה. במצוקתה, היא פנתה לדרך המשפטית וכרתה הסכמים על מנת לקבל תרומת זרע וביצית, אותם שתלו בגופה של פונדקאית בישראל. "זה לא משהו שנולד בכמה דקות. הדבר הכי טבעי, ארבע שנים. רציתי שהילד יהיה משלי. אמרתי, אני הולכת לעשות את זה. ורציתי. הייתי חייבת לנסות. לדעת כן או לא, אבל לומר שניסיתי", היא מספרת.

בשבועות הראשונים להריון היא הודיעה על מעשיה לרשויות, אולם שלא כשצפתה, הן יצאו במלחמה נגדה. שבועות ספורים לפני הלידה, החל המהלך המשפטי הראשון כדי לאפשר לה לקבל את הילדה שהפונדקאית נשאה ברחמה. אלא שכבר זמן קצר אחרי הלידה הגיעו נציגי משרד הרווחה והעבירו את הפעוטה לידי משפחת אומנה. "הם באין ולוקחים כי אין יל קשר גנטי לילדה, ומעבירים למשפחה שגם לה אין קשר גנטי אליה. וסיבת הסיבות: 'לא תוכלי להחליף לה טיטולים, את תשתמשי בשירות מטפלת'", היא אומרת בחיוך מריר.

גם אחרי שהשבוע הכריע בית המשפט שלא לטובתה, וגם כשהוחלט לפעול כדי לעצור את הפגנותיה, היא ממשיכה במאבק. "אני ממתכוונת להמשיך להילחם על הילדה שלי. אני לא מתכוונת לוותר עליה", מצהירה מור יוסף. "כל בוקר אני מתעוררת כמו לביאה. צריך לחלץ אותה משם. היא צריכה לחזור. היא צריכה להיות עם אמא שלה".

היא ממשיכה: "אף אחד לא עשה כלום כדי שהילדה הזו תבוא לעולם. שמתי את החיים שלי בצד וכל כולי הייתי כדי להביא אותה לעולם. אישה אחרת לא היו שואלים 'איך חשבת להביא ילד לעולם?'. אצל אישה אחרת זה הדבר הכי טבעי, דווקא אם היא תחליט לא להביא ילד זה לא בסדר. אבל אם אני לא אביא ילד, הכל בסדר".

קישורים:

שר הרווחה מאיר כהן: שהעניים ילכו לעבוד – מאי 2013 – משרד הרווחה תולש מביתם אלפי ילדים וקשישים מידי שנה וגורם למשפחות נזקים פיסיים, נפשיים וכלכליים. שר הרווחה מאיר כהן זורה חול בעיני הציבור ומלין שהעניים לא עובדים. אחרי הנתונים המטרידים על מספר העניים הגבוה בישראל, הגבוה ביותר במדינות המפותחות, לא שמענו מהממשלה על תוכנית לאומית למלחמה בעוני או משהו דומה לכך. שר הרווחה מאיר כהן שולח את העניים לעבוד…

עצרת מחאה מול בית שר הרווחה מאיר כהן – 6 ביוני 2013 – 6.62013 עצרת מחאה מול בית שר הרווחה מאיר כהן ברחוב החצב 9 בדימונה. משרד הרווחה תולש ילדים מביתם ומשפחתם למוסדות סגורים, אומנה, אימוץ ועוד מוסדות כליאה שם הם מוצבים ללא זכויות בחוק ואין מושיע. התהליך מתנהל בדלתיים סגורות ללא ראיות הרחק מעיני הציבור. המחאה נועדה לחזק את ידי שר הרווחה מאיר כהן להתמודד מול פשעי משרדו…

המחאה על פשעי משרד הרווחה נגד האנושות והאנושיות יוצאת לדרך – נפגשים מול בית שר הרווחה מאיר כהן – מאי 2013 – המחאה על פשעי משרד הרווחה נגד האנושות והאנושיות יוצאת לדרך – נפגשים מול בית שר הרווחה מאיר כהן מרחוב החצב 9 דימונה , 6.6.2013 , 19:00 – 21:00 – קבוצות הורים נפגעי האגף לשירותים חברתיים עולה מדרגה והם החליטו להפסיק את עוולות רשויות הרווחה המנתקות בכפייה ילדים מהוריהם. העיתונאית לורי שם טוב תושבת גבעתיים, אם לשני ילדים שנותקו ממנה לפני 4 שנים מארגנת מחאה נגד שר הרווחה מאיר כהן אומרת:…

עתירה נגד שר הרווחה מאיר כהן בגין טיוח עבירות משמעת עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה בני ברק – מאי 2013 – מדובר באי טיפול בתלונה על עבירות משמעת נגד עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה בני ברק – שר הרווחה מאיר כהן מטייח פשעי משרדו. שר הרווחה מאיר כהן ממשיך את המסורת של אי טיפול בעבירות משמעת של עובדים סוציאליים העושים ככל העולה על רוחם נגד אזרחים. שר הרווחה מאיר כהן מסתתר מאחורי חומת ביורוקטיה ואינו מגיב עניינית לפניות בעניין מחדלי עובדים סוציאליים בלשכות הרווחה נגד אזרחים. – שר הרווחה מאיר כהן מבזה את עבודת ועדת סלונים על עבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין. הוועדה העירה על מחדל ידוע משרד הרווחה במתן גיבוי מלא לפקידי הסעד בכל תלונה המוגשת נגדם ללא בדיקה עניינית של התלונה…

דוח מבקר המדינה 2013 – משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים – מאי 2013 – מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה…

שר הרווחה מאיר כהן – נער השעשועים של העובדות הסוציאליות – בואו נגלה לכם את מה שמפלגת "יש עתיד" מסתירה מכם – שר הרווחה מאיר כהן מטעם מפלגת יש עתיד הוא כשלון מבטיח – בתקופת כהונתו של מאיר כהן כראש עירית דימונה, דימונה היתה שיאנית המדינה בשיעור הוצאת ילדים מהבית למוסדות. תעודת עניות קשה לתפקודו הגרוע כראש עיריה, והוכחה כי אדם זה משמש מריונטה לידן של עובדות הרווחה…