אסתר חיות, בית המשפט העליון, בקשת פסילת שופט, כללי, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: הנשיאה אסתר חיות החליטה שלא לפסול את השופט נעם סולברג מלדון בהארכת מעצרה של לורי שם טוב

העיתונאית לורי שם טוב העצורה מזה כ- 20 חודשים על פרסומים מכפישים נגד עובדי ציבור שלטענת הפרקליטות ביצעה, הגישה בקשה לפסול את סולברג מלדון בדיון הארכת מעצרה בחמשה חודשים שאמור להתקיים ב- 09.10.2018 בעקבות התבטאות חריגה בהחלטה בעניינה במרץ 2017. בסעיף 9 בהחלטה בש"פ 1999/17 כתב סולברג: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה 3-4), שמשמעותו לא להתפתות אחר דברי החלקות של אישה נכריה זונה אפיקורסית כי סופו של המתפתה מר כלענה וחד כחרב פיות.

להורדת / צפיה בפסק דין הנשיאה חיות על פסילת השופט נעם סולברג הקלק כאן

שם טוב טענה בבקשת הערעור כי דעתו של סולברג ננעלה ולכן אינו כשיר לשפוט בעניינה, והראיה ההתבטאות החמורה נגדה. עוד טענה שם טוב כי מי שהתבטא כך כבר לפני 20 חודשים איננו יכול לשפוט בנפש חפצה ובניטרליות.
האישה ה"זרה" בספר משלי מיוחסת לאישה נכריה, פיתוי, זנות, אפיקורסיות, וגורם למוות. ראו (משלי ב, טז): "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים" , וראה גם: (משלי ז ה): "לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה… וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ… אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ. כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת".

חיות דחתה הערר בתואנה כי "המערערת הציעה פרשנויות שונות לציטוט מספר משלי, אך לא הצביעה על כל חשש ממשי לקיום משוא פנים של המותב כלפיה".

מצורפת החלטת הנשיאה אסתר חיות על בקשת פסילת השופט נעם סולברג ע"פ 6885/18 מיום 07.10.2018 .

Document-page-001
החלטת הנשיאה אסתר חיות על בקשת פסילת השופט נעם סולברג ע"פ 6885/18 מיום 07.10.2018 .

Document-page-002Document-page-003

מודעות פרסומת
כללי, לורי שם טוב, נעם סולברג, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: העיתונאית לורי שם טוב הגישה הבוקר תגובתה לבקשת הפרקליטות להארכת מעצרה ב- 5 חודשים

02.10.2018 – העיתונאית לורי שם טוב עצורה כשנה ושמונה חודשים מה- 27.02.2017 עקב פרסומים מכפישים באינטרנט על שופטים ועובדים סוציאליים שלטענת הפרקליטות בכתב האישום פורסמו על ידה.
דיון הארכת מעצר יתקיים ביום 09.10.2018 , בבית המשפט העליון בירושלים בשעה 10:20 בפני כב' השופט סולברג. שם טוב תייצג עצמה בדיון.
במקביל הגישה שם טוב בקשה לפסילת כב' השופט סולברג עקב התבטאות חריגה נגדה כשבוע לאחר מעצרה בטרם הוגש כתב האישום ובטרם ראתה מסמך או ראיה כלשהי על מעצרה ולא היה ביכולתה להגיב. סולברג ציטט בבש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 פסקה 9 ציטוט מספר משלי: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, 3-4) שמשמעו: אל תתפתו אחר דברי הזונה האפיקורסית כי סופכם מר כלענה וחד כחרב פיות. לטענת שם טוב דעתו של כב' השופט סולברג ננעלה בתיק נגדה.

דף ראשון - תגובה
הדף הראשון בתגובת לורי שם טוב

להלן קישור להחלטת סולברג מה- 03.03.2017 בש"פ 1999/17:
https://drive.google.com/…/0BzuCb_zdAvMOdDB1bGt3TEc1b…/view…

להלן חלק מהמבוא מתגובת שם טוב לבקשת הפרקליטות להארכת המעצר בחמשה חודשים נוספים:

מעצר זה הוא מעצר פוליטי ועונשי גם יחד הנמשך כבר 20 חודש. זהו מעצר בו נוקמת מערכת המשפט במשיבה בשל היותה עיתונאית שהעזה לבקר תופעות של פגיעה באזרחים ע"י עובדי ציבור, שופטים או עובדים סוציאליים, אשר אינם מוכנים לשמוע ולהשמיע כל ביקורת נגדם. השופטים והעובדים הסוציאליים אינם מוכנים לשים מראה לנגד עיניהם ולהודות במציאות העגומה: שופטים פוגעים באזרחים, מנהלים משפטים מוטים, מנתקים הורים מילדיהם ללא רחמים, בזים לדיני הראיות, מייצרים פרשנויות הזויות לטובת הרשויות, בכירים במערכת ובעלי ההון, ומעריצים ומהללים עובדות סוציאליות גם כשהן פוגעות באזרחים ללא רחמים. העובדות הסוציאליות שיכורות מכוח נכנסות לבתים של הורים, תולשות מהם את ילדיהם ומכניסות ילדים לפנימיות שם חוגגת האלימות, ההזנחה הרגשית, זנות וסמים.

המשיבה שמואשמת בפרסומים מסוג זה איננה מסוכנת, וכתב האישום אינו מצדיק כל עילת מעצר, אפילו לא לרגע. המשיבה שימשה שופר למסכנים והחלשים בחברה. חומרי החקירה בתיק זה עמוסים בשיחות של הורים אשר המשיבה הייתה תקוותם האחרונה, להצלת ילדים ממוסדות הרווחה, ולחיזוק הנפש לקראת המאבק של חייהם בבתי המשפט המרוששים אותם ופוגעים בהם. אין ספור הורים הינם אסירי תודה למשיבה אשר עזרה להם, הצילה ילדים, הפיחה תקווה באימהות והצילה אבות מהתאבדות עקב חוקי אפליה מגדרית, אכזריים ביותר הנהוגים בבתי המשפט.

המשיבה גם כתבה ופרסמה כתבות ביקורת על פרקליטים אשר מעלילים עלילות דם על אזרחים חפים מפשע, להוטים להרשיע, ולהוטים למלא את בתי הכלא באזרחים, כאשר שום דבר לא עומד בדרכם, למעט מספר מועט ביותר של שופטים המסוגלים לזכות אזרחים. כל פעולותיה של המשיבה הן פעולות מחאה וביקורת על עוולות ממסדיות, ומשכך זו ביקורת פוליטית, ואין כל יסוד להגשת כתב אישום או להרשעה בגינם. בגין ביטויים הרבה יותר חמורים ממה שמיוחס לכאורה למשיבה היועמ"ש גנז תיקי תלונות, ובגין מעשים הרבה יותר חמורים לא נפתחה אפילו חקירה משטרתית. המשיבה מופלית לרעה ומדובר באכיפה סלקטיבית.

האכיפה הסלקטיבית מתבטאת בכך שבמיוחד עבור המשיבה המציא בית המשפט העליון עילת מעצר חדשה "מהניילון" מסוכנות בגלל שימוש במקלדת. הרקע להמצאה חדשה זו הוא יצירת הרתעה נגד "שיימינג", כאילו שיימינג הפך מכת מדינה. שיימינג אינו מנוי בעילות שבחוק המעצרים, ולאחרונה בפס"ד אליצור סגל נקבע שביקורת פוליטית אינה עבירה פלילית. אולם בית המשפט העליון יודע לכתוב מילים יפות בפסקי דין כמו אליצור סגל ואונגרפלד, אבל המציאות בשטח היא אחרת. כאשר מדובר בביקורת נגד שופטים, המילים היפות בפסקי הדין המהללים חופש ביטוי וביקורת מתפוגגות.

בכל פסקי הדין העוסקים בהעלבת עובדי ציבור וזילות בית המשפט נכתב חד משמעית שמצופה מעובדי ציבור כושר סיבולת לספוג את הביקורת על פעולתם. בפרשת עינת הראל כבוד השופט בני שגיא הפגין את כושר הסיבולת לספוג ביקורת פוליטית והדבר ראוי להערכה. מדוע שאר עובדי הציבור, ולא פחות מ 25 שופטים אינם יכולים לגלות את אותה "סיבולת"?

הן התביעה והן שופטים בבית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי משננים פעם אחר פעם שהמשיבה היא "מסוכנת", אולם התביעה והשופטים לא מסבירים למי מסוכנת המשיבה, ובאיזה סיכון מדובר? התביעה מעולם לא הציגה ראיות להיקף התפוצה של הבלוגים הנטענים, וממה שנראה מתלוננים רבים בכלל לא ידעו על קיום הכתבות, והרבה תיקי חקירה נפתחו על סמך הדפסת כתבות ע"י המשטרה ללא מתלוננים. לראיה גם השופט אברהם הימן אשר גם עליו הייתה כתבה אמר חד משמעית שמעולם לא ראה את הכתבה ולא ידע עליה. אם כן, ממה החשש וממה המסוכנות אם כל כך הרבה מתלוננים בכלל לא יודעים שמישהו העביר ביקורת על מעשיהם? בכתב האישום יש התייחסות דלה להיקף התפוצה. במספר מקומות נכתב שכתבות זכו לכמה עשרות "חיבובים" בפייסבוק. האם עשרות החיבובים האלו מצדיקים מסקנה של מסוכנות בוודאות קרובה לשלום הציבור?

עד כה העידו 37 מתלוננים. אף אחד לא הגיע לבית המשפט עם חתכים בפנים או גפיים שבורות. כולם התלוננו על נזק לשמם הטוב. חלקם בכלל לא התלוננו במשטרה, והמשטרה הכריחה אותם להגיע לשם גביית עדות כדי לייצר תיק חקירה. נזק לשם טוב איננה בגדר סכנה לשלום הציבור, ואיננו נזק המצדיק כליאת בני אדם מאחורי סורג ובריח. אלפי תביעות בגין לשון הרע מתנהלות כל שנה בבתי המשפט האזרחיים של מדינת ישראל. אם תובע זוכה במשפט, לא עולה בדעתו של אף אחד לעצור את הנתבע שגרם נזק לשם הטוב של התובע. הפיצוי הכספי מהווה הסעד הראוי, ולא מעצר.

מערכת המשפט ואכיפת החוק מבקשת לגונן על מונופול השיימינג. בידי שופטים, שוטרים, תובעים משטרתיים, פרקליטים ועובדים סוציאליים כוח בלתי מרוסן והיכולת להכפיש אזרחים מבלי לשאת בתוצאות, ובחסינות מלאה. התסקיר שכותבת עובדת סוציאלית הוא כלי שיימינג שבקושי ניתן להתגונן מפניו. הדו"ח הסודי שכותב שוטר הוא גם כלי שיימינג שאין בכלל דרך לדעת אילו הכפשות כלולות בו. ההדלפות המשטרתיות הן כלי שיימינג. לפעמים גם החלטות ופסקי דין של שופטים הם שיימינג על מנת להעניש את מי שלא נשא חן בעייני השופט.

בידי שופטים, שוטרים ועובדי ציבור אחרים היכולת להעליל על אזרחים עלילות דם, ואין דין ואין דיין. שופטים עושים שיימינג לאזרחים דרך קבע. המשטרה עושה שיימינג לחשודים הנחקרים דרך קבע. כך גם הפרקליטות והעובדים הסוציאליים, עבודתם מבוססת על שיימינג. לעובדי ציבור אלו יש אינטרס לשמר את מונופול השימוש בשיימינג.

רק לשם דוגמא, מיד עם מעצרה של המשיבה ב 27.2.2017 התביעה והמשטרה עשו למשיבה שיימינג שקרי ומחפיר בכל ערוצי התקשורת, ושחררו לעיתונות ולטלוויזיה הצהרות שקריות בעליל, כגון שהמשיבה עמדה בראש כנופיה שסוחטת אזרחים תמורת בצע כסף, דבר שלא היה ולא נברא. גם בבית המשפט עצמו התביעה לא בחלה בהמצאת שקרים מן היקב ומן הגורן, כגון טענות הזויות ומופרכות שהמשיבה יצאה מישראל לשוויץ להופיע באו"ם נגד מדינת ישראל, ושבידיה דרכון מזויף איתו היא מתכוונת לברוח לשוויץ. כל בקשות השוטרים לקבלת צווים במעמד צד אחד ניתן להגדיר כשיימינג בחסות בחוק. השוטרים שיקרו לשופטים ללא חשש ממורא הדין, שקרים כגון שהמשיבה עומדת בראש רשת של הלבנת הון, או שהמשיבה עומדת בראש מפעל סחיטה. הדו"חות הסודיים ששוטרים מגישים לשופטים במהלך מעצר הימים הם חממה לשיימינג, שכן שוטר היודע כי הדו"ח החסוי לא יומצא לנאשמים וסנגוריהם, לא יהסס לשקר בדו"ח הסודי כי הוא יודע שלעולם לא ייתפס. כך במסווה של מאבק בתופעת השיימינג, עובדי הציבור מבקשים לשמר לעצמם את המונופול על שיימינג.

כיום, התביעה מבקשת הארכת מעצר על סמך סע' 62 לחסד"פ (סמכויות אכיפה ומעצרים) אולם הפרקליטות מתעלמת מהוראות סע' 61: "נאשם, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים, ואם היה נתון המעצר בפיקוח אלקטרוני – תקופה המצטרפת כדי 18 חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה."

סע' 61 לחסד"פ אמור להיות הכלל וסע' 62 אמור להיות החריג. המחוקק התכוון לכך שנאשמים לא ישבו תקופה בלתי מוגבלת במעצר עד שייגמר משפטם, ולאחר 9 חודשי מעצר, הוראת המחוקק היא לשחרר. התביעה סבורה שהוראת סעיף 61 לא קיימת, ושהארכות מעצר הן דבר של מה בכך, ומונחות בכיסן. הנחות יסוד אלו מתבטאות באופן ניסוח בקשת המעצר, ניסוח המעיד על זלזול מוחלט בחזקת החפות, בזכויות האזרח, ובזכות לנהל את המשפט מחוץ למעצר, באופן בו הנאשם שותף פעיל להגנתו וחומרי החקירה זמינים לו, והוא איננו משמש בובה בתיאטרון ההרשעות שמביאים אותו מתא מעצר, ללא חומרים, ללא שותפות בהכנת ההגנה, מעמידים אותו בתא זכוכית (כמו שהעמידו את אייכמן), ומצפים ממנו לספור את הימים עד להצטרפותו אל הסטטיסטיקה הבלתי נמנעת של 99% הרשעה.

המשיבה נעצרה בתאריך 27.2.2017 ושהתה במעצר ימים תקופה ארוכה ביותר של 38 ימים. כתב אישום הוגש בתאריך 6.4.2017 ועד 26.10.2017 שהתה המשיבה במעצר בינים, שכפי הנראה מדובר בשבירת שיא לאומי של מעצר ביניים. מאז היא שוהה במעצר עד תום ההליכים.

בניגוד לבקשות להארכות מעצר הקודמות בהן הגיעה המשיבה לבית המשפט כאשר הנחת היסוד של בית המשפט היא שהמשיבה מסכימה לראיות לכאורה נגדה, הפעם המשיבה מגיעה לבית המשפט כאשר היא איננה מסכימה לראיות לכאורה נגדה. המשיבה הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי ודרשה כי בית המשפט יורה לתביעה להציג את הראיות לכאורה נגדה כדי שבית המשפט יבדוק אותן אחת לאחת, דבר שלא נעשה עד כה.

כמו כן בנוסף לכך שהמשיבה אינה מסכימה לראיות לכאורה נגדה, היא גם איננה מסכימה למצג השווא בבקשות הפרקליטות לפיו המשפט מתנהל על פי לוח הזמנים יעיל, סביר והגיוני, ואינה מסכימה לקביעה חסרת השחר שהמשיבה מסוכנת לשלום הציבור….

כללי, לורי שם טוב, פרקליטות מחוז תל אביב, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב – אלימות מילולית, שיבוש מהלכי משפט וכפייה

בתאריך 16.09.2018 השיבה פרקליטות מחוז תל אביב לבקשת דחיית מועדי שמיעת ראיות שהוגשה על ידי ב"כ עו"ד שני וייל המייצגת את לורי שם טוב (מצורפת הבקשה והתגובה). כותבת הפרקליטות שעד שעו"ד שני וייל תלמד את התיק, תקופה של 60-90 יום, יוכל עו"ד יהונתן רבינוביץ' שכבר אינו מייצג מטעם הסנגוריה. משתמע מדברי פרקליטות מחוז תל אביב שהיא מעוניינת להחזיק בעו"ד רבינוביץ בכפייה לייצוג הגב' שם טוב העצורה מזה כשנה ושבעה חודשים, כבן ערובה בתיק, רק כדי שתהיה מראית עין של ייצוג לגב' שם טוב.
נראה שלא אכפת לפרקליטות מחוז תל אביב כלל וכלל שעו"ד רבינוביץ איננו יכול להמשיך לייצג את שם טוב ושהוא יילכד במלכודת אתית אם יאלץ לעבוד בכפיה ותחת שעבוד.
התלונה נכתב כי ניכר שפרקליטות מחוז תל אביב רואה בסנגורים כמו דחלילים שממילא אין להם כל תרומה, ולכן לא משנה לתביעה מי יגן על הנאשמים, העיקר שיעמוד שם דחליל.
בתלונה נטען כי לבקשת פרקליטות מחוז תל אביב לכפות על עו"ד רבינוביץ' לעבוד בכפייה יש הגדרה בחוק העונשין, סע' 376 "עבודות כפייה": "הכופה שלא כדין אדם לעבוד, תוך שימוש בכוח או באמצעי לחץ אחר או תוך איום באחד מאלה, או בהסכמה שהושגה בתרמית, והכל בין בתמורה ובין שלא בתמורה – דינו מאסר שבע שנים".
בנוסף עתבה הפרקליטות שהגברת שם טוב מסרבת להשתחרר. מדבריה של הפרקליטות משתמע כאילו שערי כלא תרצה פתוחים לרווחה, והגב' שם טוב יכולה לצאת מהכלא בכל רגע נתון.
יצוין כי בפתח דבריה כותבת הפרקליטות במסגרת "נבקש לדון בבקשה היום 16/9", בעוד שברור כי הגב' שם טוב בבית הכלא ולא ניתן להביאה בהתראת רגע.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות ובידיעת שרת המשפטים והיועמ"ש.
מצורף צילום הבקשה ותגובת הפרקליטות.

בקשת
בקשת הסנגוריה לדחיית מועדי שמיעת ראיות ותגובת פרקליטות מחוז תל אביב
אלימות מילולית, אלימות מילולית עובדות סוציאליות, אלימות עובדים סוציאליים, הוצאת ילדים מהבית, חדשות, לשכת הרווחה אילת, מדיניות משרד הרווחה, שלי דינר

האמא שלי דינר: "העובדות הסוציאליות מנסות להציג אותי כתת אדם"

יוני 2018 – האמא שלי דינר: "משרד הרווחה רוצים לקחת את שלושת הילדים שלי,.. חמש עובדות מדינה הציגו אותי באופן מאוד עלוב, .. מבטלות אותי, מתייגות אותי, הן מסתכלות עלי בתור אישה פרימיטיבית… ברברית, כמו חיה… המדינה גרמה למות התינוק שלי מתן שנפטר…"

אלימות מילולית, בני שגיא, חדשות, פרקליטות מחוז תל אביב, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: דיון במשפט העיקרי בפני השופט בני שגיא 14.05.2018

מאי 2018 – באולם הכניסה החל אחד העדים שזומנו על ידי פרקליטות המדינה לדבר בבוטות ובקולניות נגד הנאשמת שם טוב ולומר שהיא משוגעת והקהל שבה לצפות שהם חבורת זבל. העד גם קילל. נציגי פרקליטות מחוז תל אביב שזימנו אותו וגם הדריכו אותו לקראת הדיון לא פצו מילה.
הדיון התנהל בדלתיים סגורות ללא נוכחות הנאשמת שם טוב מאחר ולא היתה מוכנה להיות מובלת אזוקה לדוכן הנאשמים.
אלימותה של פרקליטות מחוז תל אביב עוד מראשית החקירה לפני מספר שנים החלה מחיפושים לקויים במחשב ללא עדים, תפיסת רכוש עד תום ההליכים בניגוד לחוק במעמד צד אחד, הולכת החשודים בפומבי אזוקים בידיהם וברגליהם, השוואת הגב' שם טוב לזונה אפיקורסית בבקשת מעצר עד תום ההליכים ב- 06.04.2017, הפצת מסמכים אישיים שלא קשורים לתיק של חשודים בין הנאשמים וסנגוריהם כגון חוות דעת פסיכיאטריות, תלושי משכורת, מסמכי בנק, תסקירי משפחה ועוד ועוד. ב- 14.05.2018 עלתה שלב פרקליטות מחוז ת"א לאלימות ישירה.

הטרדה מינית, חדשות, מעצר עד תום ההליכים, פרקליטות מחוז תל אביב, פרשת הבלוגרים, תלונה נגד הפרקליטות, תלונה נגד פרקליט

פרשת הבלוגרים תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב – לשון הרע, אלימות מילולית, הטרדה מינית והסתה על נאשמת

בבקשת מעצר עד תום ההליכים מה- 06.04.2017 בתיק פרשת הבלוגרים כתבה פרקליטות מחוז תל אביב ופרסמה באמצעי התקשורת בהקשר נאשמת ציטוט מספר משלי: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד). שפירושו: "אל תתפתו אחר דברי החלקות של הזונה האפיקורסית כי סופכם יהיה מר כלענה וכואב כחרב פיפיות". המסמך מפורסם עד עצם היום הזה באמצעי התקשורת.
פרקליטות מחוז תל אביב השוותה את הנאשמת כ"זרה" (זונה ע"פ תרגום מצודות, אפיקורסית ע"פ פירוש רש"י) המפתה אנשים ו"תוקעת" בהן חרבות.
בתלונה צוין כי אפיקורוס ע"פ האמונה היהודית הוא אדם המפקיר ומבזה את התורה ולומדיה ודינו: פסול לעדות, אסור להחזיר לו אבידה, שחיטתו נבלה כשחיטת גוי, אסור לספר עמו ולהשיב עליו תשובה כלל, אין מקבלים אפיקורוס בתשובה לעולם, אפיקורוס שמת אין קרוביו מתאבלים עליו, אין לו חלק בעולם הבא, ספרי תורה תפילין ומזוזות שלו יגנזו, אפיקורסים הם מאלה שמורידים אותם לבור ולא מעלים אותם מהבור.
עוד צוין בתלונה כי השוואתה של הנאשמת ל"זרה" (זונה, אפיקורסית) הנם לשון הרע, הטרדה מינית, אלימות מילולית והסתה.
בית משפט לא אמור להוות עלה תאנה לאלימות מכל סוג שהוא לרבות אלימות מילולית, הסתה והטרדה מינית מצד פרקליטות מחוז תל אביב.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות
מצורפת תמונת קטע מבקשת מעצר עד תום ההליכים מה- 06.04.2017 עם דברי הסלף של פרקליטות מחוז תל אביב

ת1
קטע מבקשת מעצר עד תום ההליכים מה- 06.04.2017 עם דברי הסלף של פרקליטות מחוז תל אביב
אלימות מילולית, אלימות שופטים, הסתה נגד עצורים, חדשות, פרשת הבלוגרים, תלונה נגד שופט

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – אלימות מילולית והסתה

מאי 2018 – השופט פירסם בהחלטתו על הנאשמת: "מעשים חמורים ביותר הבאים לידי ביטוי באלימות מילולית העומדת על רף חומרה גבוה" ובהמשך כתב השופט: "אלימות מילולית הניצבת ברף חומרה גבוה ביותר" . הנאשמת עצורה מיום ה- 27.02.2017 וטרם נשמע עד היום (מאי 2018) הביטוי "אלימות מילולית". כמו כן בכתב האישום לא מופיע אישום אלימות מסוג כלשהו.

"לזכותו" של השופט יאמר שאין הוא היחיד שהתבטא באופן בוטה כנגד הנאשמת. בהחלטת שופט עליון אחר בעניינה הנאשמת הושוותה להבנתה ולהבנת אנשים רבים אחרים ומי יודע אולי גם להבנתם של אנשים חמומי מח ל"זונה אפיקורסית", כך גם מהחלטת שופט מחוזי אחר (הנציב הופנה לתלונות הרלוונטיות). גם בבקשת מעצר עד תום ההליכים בתיק הנדון הושוותה הנאשמת ל"זרה" (זונה אפיקורסית). מדובר באלימות מילולית בוטה, הטרדה מינית, ודברי הסתה נגד הנאשמת.
הדברים הבוטים כגון אלו של השופט הודלפו לתקשורת ע"י הפרקליטות והיח' החוקרת עוד קודם לכן בימי מעצר הימים טרם הגשת כתב האישום. ביטויים כגון: "טרור רשתי", "כנופיה שעבדה בלהכפיש אנשים" ועוד דברי רכילות הופיעו מידי יום בעיתונות המשודרת והכתובה כאילו החשודים אשמים, בעוד החשודים במעצר ימים ואינם יודעים על מה המדובר.

בתלונה צוין בנוסף התנהלות ההליך השיפוטי המצביעה על פגיעות מרות כלענה וחדות כחרב פיפיות בנאשמים, בחשודים בתיק ובבני משפחותיהם בניגוד לחוק החל מיום המעצר הראשון:
1. ריבוי צווי חיפוש לקויים (ראה תלונות מספר 341/17 , 258/17, 320/17) למעשה לא נראה צו חיפוש אחד תקין.
2. חיפושים בדברי מחשב ללא עדים בניגוד לחוק.
3. הארכת החזרת רכוש תפוס במעמד צד אחד בניגוד לחוק (ראה תלונות מס' 259/17, 830/17).
4. הפצת מסמכים אישיים של נאשמים, חשודים, ובני משפחותיהם שלא קשורים לתיק בחומר הראיות גלוי לעיני הנאשמים ובאי כוחם, כגון: תסקירי סעד אישיים, חוות דעת פסיכיאטריות אישיות, תצהירי בתי משפט לענייני משפחה ונוער, הסכם גירושים, ועוד. ראה דוגמא תצהיר אישי של פקידת סעד על הנאשמת ובני משפחתה שהופץ בחומר הראיות ואינו קשור לתיק הפלילי, ועוד רשימת מסמכים.
5. דחיות של חודשים בתחילת המשפט העיקרי ראה ת"פ 14615-04-17 החלטות מיום 10.09.2017 ומיום 11.03.2018 (מצורפות)
6. עיכובים של חודשים עקב אי הגשת חומר הראיות ע"י הפרקליטות.

כל דברי הסתה אלו, פגיעות חמורות בפרטיותה של הנאשמת ובני משפחתה, צווי חיפוש ללא תיק בית משפט, חיפוש במחשב ללא עדים כחוק, ועוד אינספור עבירות חמורות אחרות, הכל מגובה במסמכים ואסמכתאות. העבירות המרובות שנעשו נגד הנאשמים ובני משפחתם ע"י מערכת המשפט, והפרקליטות גבוה לאין שיעור שההאשמות נגדם.
בנסיבות אלו אין זה ראוי תוספת התבטאויות מכפישות, במיוחד שהם יוצאים מפיו של שופט בית משפט עליון, ורובם ככולם בעלמא ע"פ הלכת "הניצוץ הראייתי" וכדומה.
בשולי הדברים צוינה עוד אמירה בעלמא של השופט בעמוד האחרון בהחלטתו: "נראה לי כי ההליך השיפוטי נכנס למסלולו…" ובכך דרס בשיטת "הנראה לי" את זכותה ע"פ חוק של הנאשמת לעיין בחומרי החקירה בזמן סביר.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.
מצורפת תמונה קטע מהחלטת השופט שבו הוא משתמש בביטוי אלימות מילולית לאחר שהנאשמת מעל שנה במעצר וטרם נעשה שימוש בביטוי זה נגדה.

אלימות מילולית
קטע מהחלטת השופט שבו הוא משתמש בביטוי אלימות מילולית לאחר שהנאשמת מעל שנה במעצר וטרם נעשה שימוש בביטוי זה נגדה