איורים בית משפט, איורים פרשת הבלוגרים, חדשות, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: בית משפט יעיל

מאי 2018 – פרקליטות המדינה ובתי המשפט מקצרים הליכים ליעל את המשפט. זו הסיבה שהחיפוש בדברי המחשב בוצע ללא שני עדים מטעם החשוד כנדרש ע"פ חוק. הכוונה היא ליעל ולא חס וחלילה לשתול ראיות הרי צדיקים גמורים מוציאים את הפלטים מהמחשב.
יעילות היא הסיבה שלתוך חומר הראיות הוכנסו המסמכים האישיים של החשודים ובני משפחותיהם כגון תסקירי סעד, צוואות, דפי חשבון בנק ועוד… דברים שלא קשורים כלל לחקירה יחד עם מסמכי החקירה. אין פה כוונה לפגוע בפרטיותם של אזרחים, יש פה יעילות. היה נדרש זמן רב למיין המסמכים כדי לא לפגוע בפרטיות של האזרחים.

יעילות היא גם הסיבה שהחשודים הובלו אזוקים לעיני המצלמות, הכל משיקולי יעילות, להעביר אותם במסדרונות שב"ס זה בירוקרטיה לכן הובלו החשודים אזוקים בפומבי.
הארכת החזקת הרכוש שנתפס בפרשה בוצע במעמד נציג היחידה החוקרת בלבד משיקולי יעילות בלבד לכן אין זו פגיעה בזכותם של החשודים. בנוסף ההארכה נקבעה עד תום ההליכים כשלשה ימים לאחר התפיסה, עוד בטרם הוגש כתב אישום וזה בניגוד לחוק אך השיקול של יעילות גובר לעיתים על החוק.
גם התחלת המשפט העיקרי מבלי להקצות לנאשמת את הזכות ע"פ חוק ללמוד את חומר הראיות בזמן סביר, נעשתה משיקולי יעילות. יש לוחות זמנים וצריך לעמוד בהם, ממילא הכל תפור מראש. אם היינו מקצים לה זמן ללמוד חומר הראיות כחוק היה הדבר גורם עיכובים של חודשים והמשפט לא היה יעיל.
הכל יעילות אין פה עבירה על החוק. מבחינתנו יעילות זה להצליח ביעדים שקבענו לעצמנו בתחילה בזמן יעיל וסביר.

 

בית משפט יעיל

איור הסנגוריה הציבורית, הסנגוריה הציבורית, חדשות, לורי שם טוב, מוטי לייבל, מעצר עד תום ההליכים, מעצר עיתונאים, מעצר שווא, פרשת הבלוגרים, צבי זר

היכן הסנגוריה הציבורית?

הסנגוריה הציבורית טומנת ראשה בחולפברואר 2018 – שלשה בלוגרים עצורים מזה כשנה. מוטי לייבל וצבי זר במעצר בית ולורי שם טוב בבית סוהר נווה תרצה.
עילת המעצר הפטתית: "מילים עלולות לפגוע". על פי חוק המעצרים אינם אמורים להיות עצורים יום אחד. אלא שמדובר במערכת שיכורת כוח של פרקליטות ובתי משפט המדברים בשפה אחת ודברים אחדים (צוותא חדא).
והיכן הסנגוריה הציבורית האמונה על זכויות העצורים?
הסנגוריה הציבורית שותקת.

מחדלי הסנגוריה החלו עוד מתחילת הפרשה, כאשר הובלו הבלוגרים כשהם אזוקים בפומבי מול צלמים במתחם בתי המשפט להארכת מעצרם, על מנת לקדם את ההליך הפלילי בתקשורת וליצור חוות דעת שלילית בציבור נגדם.
והסנגוריה הציבורית שותקת.
צווי חיפוש לא חוקיים וחיפוש בדברי מחשב ללא עדים בניגוד לחוק.
והסנגוריה הציבורית שותקת.
החלטות שיפוטיות במעמד צד אחד בניגוד לחוק
והסנגוריה הציבורית שותקת.
החלטות שיפוטיות עם נימוקים לקונים ופטתים תוך פגיעה בזכויות חוקתיות
והסנגוריה הציבורית שותקת.
כליאה בתנאי עינויים בבידוד והפרדה של לורי שם טוב ואסירות אחרות במשך חודש וחצי ויותר.
והסנגוריה הציבורית שותקת.
מעצר שנה שלמה והמשפט טרם החל
והסנגוריה הציבורית שותקת.
פגיעה בזכות עיון הנאשמים בחומרי החקירה בניגוד לחוק
והסנגוריה הציבורית שותקת.
ועוד… ועוד..

איור פרקליטות המדינה, איורים פרקליטות המדינה, איורים פרשת הבלוגרים, הונאות פרקליטות המדינה, חדשות, מעצר עד תום ההליכים, מעצר עיתונאים, פרקליטות, פרקליטות המדינה, פרקליטות מחוז תל אביב, פרשת הבלוגרים

פרשת הבלוגרים: פרקליטות המדינה מצפצפת על החוק

פרקליטות המדינה ספר חוקים לאסלה31.01.2018 –
11 חודשים נמצאים הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר במעצר על פרסומים מכפישים שלכאורה ביצעו באינטרנט, טרם החל משפטם, וחומר הראיות שנתפס ונבדק שלא בחוק בנוכחות עדים, לא עומד לרשותם.
יתרה מכך, הרכוש התפוס בידי הפרקליטות שלא כחוק משום שמוחזק בצו בית משפט ע"פ בקשה במעמד צד אחד, ללא הנמקה ועד תום ההליכים.
מדובר בריבוי ליקויים חמורים עשרות מונים במה שמואשמים הבלוגרים וכוללים:

צווי חיפוש לקויים.
חיפוש במחשב ללא עדים.
חיפוש במסמכים ללא עדים.
החזקת רכוש תפוס שלא כחוק.
אי העמדת חומר חקירה
לעיון הנאשמים.
איזוק חשודים בפומבי שלא
לצורך.
מעצר 11 חודשים ללא משפט.
ועוד…

העבירות בהם מואשמים הבלוגרים קשורים בפרסומים באינטרנט שעניינם לשון הרע, פגיעה בפרטיות וכדו'. מדובר בעבירות שאינן אלימות ואינן עילה למעצר ליום אחד.

 

איור, איור ועדת החלטה, איורים, ועדת החלטה, חדשות

ועדת החלטה – אילוסטרציה

ועדת החלטה משרד הרווחה ברשויות המקומיות – מתוך תחקיר 'ישראל היום' , "מנותקים" , נעמה לנסקי, איור רות גוילי, 20.05.2016

"ישבתי מול ועדה של עשרה אנשים. הכרתי מתוכם רק שתי עובדות סוציאליות. כל השאר היו אנשים שלא מכירים אותי, ואני לא זוכרת שבכלל פגשתי אותם. הם בקושי הסתכלו לי בעיניים כשדיברו על הילדה שלי ועלי. התלבטו בינם לבין עצמם אם אני מספיק טובה לגדל אותה והעבירו ביניהם כל מיני דפים".
על הוועדה הודיעו לה שלושה ימים לפני כן. העובדת הסוציאלית התקשרה ואמרה לה לבוא לפגישה שבה "תהיה חשיבה מה הכי טוב לילדה".
"כבר הרבה זמן אני מפחדת שרוצים לקחת לי אותה. בשלושת הימים האלה נכנסתי לשיתוק, לא הצלחתי לחשוב. רק נדבקתי לילדה, ולא עזבתי אותה. היא היתה בת שנתיים, כל מה שיש לי בחיים.
"לוועדה הגעתי לבד. רק אחר כך הבנתי איזו טעות עשיתי, שלא היה איתי מישהו שמבין בעניינים האלה. הם דיברו שם על זה שכדאי להוציא את הילדה מהבית למשפחת אומנה. אמרו שזה לטובתה, רק עד שאני 'אעמוד על הרגליים'.
"ואני, כל מה שרציתי לעשות הוא לקפוץ מהכיסא ולצרוח, 'אלה החיים שלי! אתם מדברים על התינוקת שלי! אולי תיתנו לי להבין מה קורה? אולי תאפשרו לי להגיד מה דעתי? מה אני, קישוט? למה אני יושבת פה אם אתם מדברים ביניכם ולא מתייחסים אלי בכלל?' אבל שתקתי. הרגשתי מושפלת ושתקתי".

איור - ועדת החלטה
איור – ועדת החלטה
איור פקידת סעד, חדשות, מרב בטיטו, עובדת סוציאלית לחוק הנוער, פקידת סעד, פקידת סעד לחוק הנוער, צבי גילת

"כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, 4)

המשל מדבר על "זרה" שע"פ המפרשים היא זונה או אפיקורסית, ובהחלקת לשון מפתה אנשים לעשות מעשים שפוגעים בהם בצורה קשה.

והנמשל הוא פקידת הסעד המציגה עצמה כפועלת לטובת הילד, ובאה לעזור ומפתה בני המשפחה לדבר ולמסור לה מידע, ומשתמשת במידע להרס וחורבן התא המשפחתי.

מתוך "יתומי הרווחה" – ידיעות אחרונות, פברואר 2008 , מאת מרב בטיטו , איור מירה פרידמן:

"העניין המטריד ביותר הוא הפגיעה במשפחות" אמר ד"ר צבי גילת מי שעמד בראש הוועדה "אלו אנשים פונים לגורמי הרווחה בבקשת עזרה, העובד סוציאלי הוא המושיע שלהם, הם מספרים לו את מצוקותיהם ואת כאבם, בתקווה לקבל סיוע, העובד סוציאלי הזה יישב בוועדת ההחלטה ויספר שם את כל מה ששמע תוך הפרה בוטה של חיסיון בין המטפל למטופל, ועל סמך זה יוציא את הילד מרשות הוריו. כל מה שאומר ההורה בחדרי חדרים בדם לבו יצוטט בתסקירים ובחוות הדעת שימליצו להוציא מידיו את הילד".

יתומי הרווחה
פקידת סעד – אילוסטרציה

 

איור, איורים, חדשות, חקירת ילדים, עובדת סוציאלית

האם העובדת הסוציאלית יכולה לחקור את בני ללא רשותי?

gucs, xumhtkh, - jehr, hkshoהאם העובדת הסוציאלית יכולה לחקור את בני ללא רשותי?

התשובה היא כן. העובדת הסוציאלית בדרך כלל תנסה לחקור את הילד שלך ללא ידיעתך. העובדות הסוציאליות ירצו לחקור את הילד לפני ידיעת ההורה כדי למנוע ממנו הזדמנות להנחות אותו לפני החקירה, לספר לו מה לומר (במקרה הטוב) או להזהיר אותו.
העובדת הסוציאלית תנסה לחקור את הילד בבית הספר, מעונות יום, גני ילדים וכדו', העובדים במוסדות אלו מחויבים לשתף פעולה עם העובדות הסוציאליות.

מה אם אני מואשם לשווא?

אם ההורה מואשם לשווא בהתעללות או הזנחה הוא ודאי נסער מהעובדה שעובדת סוציאלית תחקור את בנו ללא ידיעתו אך העובדת הסוציאלית תנסה לאתר התעללות חבויה כזאת שאף אחד לא יכול לראות או להוכיח, מלבד שיחה עם הילד. ברוב המקרים ההורה יוצא זכאי מהתעללות או הזנחה בהליך הפלילי אך בכל זאת הילדים מטופלים ע"י הרווחה כגון הוצאתם מחזקת ההורים משום שהעובדת הסוציאלית סבורה כך.

מה אם אני לא מסכים שהילד שלי יחקר ע"י עובדת סוציאלית?

אם אתה מסרב שהבן שלך יחקר אתה יכול לומר זאת לבית הספר או גן הילדים ואז העובדת הסוציאלית יכולה להשתמש בכך כעילה להוצאת צו בית משפט לחקור את הילד במרכז חירום או מקום אחר. אי שיתוף פעולה עם העובדת הסוציאלית החוקרת את המקרה שלך עלול לעורר חשדה מדוע אתה מסרב לשתף פעולה, או כאי הסכמה ל"טיפול" שהעובדת הסוציאלית סבורה שילדך זקוק לו, וזה עלול לשמש את העובדת הסוציאלית כעילה לבקשת צו בית משפט.

האם העובדת הסוציאלית יכולה לחקור את הבן שלי בבית שלי?

אם עובדת סוציאלית רוצה לחקור את הילד בבית שלך, היא חייבת לבקש את רשותך. היא לא יכולה לדבר עם הילד שלך בבית שלך עם אתה נוכח ללא הסכמתך. אם אתה אומר לא, היא לא תנהל את החקירה בבית שלך.

מה אם הילד שלי לבד בבית?

אם הילד שלך לבד בבית, העובדת הסוציאלית לא יכולה לדבר איתו אבל זה משתנה לפי הנסיבות. ילד לא יכול לתת לעובדת סוציאלית רשות להיכנס לבית, אבל אם הילד לבד בבית וזה סכנה לעצמו או לאחרים, המשטרה תהיה קשר וכל הצדדים יכולים להיכנס לבית שלך.

איור, איורים, איורים לשכת הרווחה, דווח ללשכת הרווחה, חדשות, עובדת סוציאלית, פקידת סעד

העובדות הסוציאליות מחוייבות לחקור כל דווח

לשכת הרווחה - חדר טיפולים
לשכת הרווחה – חדר טיפולים

אוקטובר 2017 – אולי שמעתם את זה קודם, אבל זאת האמת. פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות בלשכת הרווחה הן חוקרות משטרה לכל דבר ואף יותר מכך ומחויבות לחקור כל דווח שהן מקבלות על המשפחה. הן מכנות את זה "טיפולים" אבל אלו חקירות לכל דבר שמובאות בסופו של יום לבית המשפט בצורת תסקיר והמלצה להוציא את הילד מהבית לאומנה או אימוץ סגור, למוסד פסיכיאטרי או פנימייה. בתי המשפט מוציאים צווים על פי המלצות חקירות אלו.

כאשר מזהות העו"סיות משפחה בעלת סיכון גבוה ע"פ קריטריונים שקבעו למשל אוכלוסיות מוחלשות כגון עולים, חד הוריות, גירושים בסכסוך ועוד.., הם ירחיבו את החקירה לנושאים נוספים בנוסף לנושא הדווח.

מקרה שהעובדת הסוציאלית לא תחקור

למשל, דווח כי ילד בן 14 נשאר בבית לבד לאחר הלימודים. אם לילד אין צרכים מיוחדים ואינו גורם לנזק לרכוש או לסכנה אחרת, נראה כי הילד הוא תלמיד שנה רגילה בבית הספר התיכון ללא גורמי סיכון אחרים. לכן, במקרה זה העובדת הסוציאלית תסגור את התיק כי אין הזנחה אמיתית מתרחשת. מאידך, אם אותו דווח מראה כי לילד יש תסמונת דאון, הדו"ח עשוי להפוך לחקירה.

סוגי החקירה וכמה זמן הם עלולים להימשך

קיימים מספר סוגים של חקירות, החל משיחה אחת עם הורה ועד חקירה מלאה. בכל מקרה, אם הדו"ח יגיע לשולחן של לשכת הרווחה, הם מחויבים להגיב על כך. זו אינה מדיניות; זה הנוהל. זמן התגובה במקרה יכול להיות מיידי או להימשך ימים תלוי בנסיבות בהתאם למקרה. התגובה יכולה לנוע בין לראות את כל המשפחה כדי לראות רק את הילד או לדבר עם כל אדם על המקרה.

כמה זמן נמשכת חקירה של עובדות סוציאליות?

החקירה של העוסיות יכולה להסתיים לאחר מספר ימים אם הן לא מתכוונות לעשות מאומה אך יכולה להימשך שנים רבות. לדוגמא אם הילד נשלח לאימוץ, פנימיה או אומנה, במצב זה הילדים וההורים ממשיכים להיות מאובחנים, וחוות הדעת מתויקות בתיקי החקירה, ונשקלת מחדש הערכת מצב האם להחזיר הילד למשפחתו או המשך הטיפול.

אם הורה או הורים ניגשים ללשכת הרווחה לבקש סיוע, האם זה נחשב דווח?

בהחלט כן. כאשר ניגשים ללשכת הרווחה לבקש סיוע או לומר שיש בעיות בבית ולמצוא פתרון, העובדת הסוציאלית פותחת תיק חקירה, ותיבחן הבעיה, האם מדובר באלימות, או חוסר מסוגלות הורית ותישקל הכרזת נזקקות, הוצאת הילדים מהבית וכדו'.

החקירה מתחילה כסמויה

המשפחה אינה בהכרח יודעת על החקירה מתחילתה. העובדת הסוציאלית החוקרת תיפגש בד"כ קודם עם המדווח שיזם את החקירה. לפעמים מסתפקת העובדת הסוציאלית במכתב או בשיחת טלפון אפילו אנונימית.

מה על טענות מגוחכות או שקריות?

לא משנה עד כמה טענה מגוחכת או שקרית יכולה להיות. כאשר העובדת הסוציאלית מקבלת את הדווח עליה לחקור. גם אם הילד, ההורים, העדים, ועשרה אנשים שאינם קשורים, אומרים לחוקר שמאומה לא קרה, יש להשלים את החקירה.

כאשר החקירה מתחילה, העובדות הסוציאליות מתחילות לאסוף ראיות ולגבות עדויות. אין מדובר על עדויות בשבועה אלא התרשמות של העובדת הסוציאלית משיחות או ממה שראו או שמעו כדי לכתוב את הדו"ח  שישמש אותן בבית המשפט מאוחר יותר להכרזת נזקקות או הוצאת הילד מהבית.

מה אם יש דווחים חוזרים ונשנים מאותו אדם?

זה לא משנה כמה פעמים מדווח אותו אדם העובדת הסוציאלית מחוייבת לחקור כל דווח. וגם ההורים עשויים להישאל על אותם דווחים מאותו אדם מספר פעמים.

עובדת סוציאלית משקרת ומאיימת על ילדה בת 10