התמכרות לתרופות, כדורי שינה, משככי כאבים, ריטלין, תופעות לוואי, תרופות הרגעה, תרופות מרשם

מרשם לאסון: מה עושים כשמתמכרים לתרופות

מרשם לאסון: מה עושים כשמתמכרים לתרופות – זה מתחיל בניסיון תמים להתגבר על כאב ראש או לטפל בנדודי שינה, והופך להתמכרות מסוכנת לתרופת מרשם, לחוסר שליטה במינונים והקהיית הרגשות. יד הרופאים אמנם קלה על הדק התרופות, אבל לא מעט סכנות טמונות בהתמכרות שהפכה למגפה בעולם המערבי. איך יוצאים מזה? – ד"ר אילן טל ואינה ארצי , נובמבר 2013

הופכים תלויים בתרופות: עם השנים עולה תדירות השימוש של סטודנטים בתרופות מרשם, כך מראה מחקר שנערך לאחרונה בארצות הברית. סטודנטים אלה משתמשים בתרופות לשם התמודדות עם מצוקות שאינן בהכרח רפואיות או להתוויות שונות מאלו המקוריות של התרופה. התמכרות לתרופות מרשם היא תופעה מוכרת, ובארצות הברית מוגדרת כמגפה של ממש.

אבל לא מדובר רק בסטודנטים. גם בני נוער, מבוגרים וקשישים מוצאים את עצמם משתמשים בתרופות מרשם שונות גם ללא רקע של התמכרות, ולבסוף מוצאים את עצמם בלי יכולת להפסיק. התמכרות חדשה זו כה נפוצה, עד כדי כך שמחקרים מראים כי שיעור התמותה בארצות הברית ממנת יתר של תרופות מרשם "תמימות" כמו תרופות אנטי-חרדתיות, משככי כאבים וכדומה גבוה יותר משיעור התמותה ממנת יתר של סמי רחוב וסמים מסוכנים כמו הרואין וקוקאין.

גם בארץ התופעה צוברת תאוצה, אך המודעות הנמוכה לה בציבור מקשה על הסובלים מההתמכרות ועל בני משפחותיהם לזהות את מקור השינוי לרעה שחל בחייהם. ההתמכרות מקשה מאוד על היכולת של אנשים אלו למצוא מזור לכאביהם הפיזיים ובמידה גדלה והולכת גם לכאביהם הרגשיים, כך שהם חשים חוסר ברירה ונוטלים שוב את תרופות המרשם – שכבר לא עוזרות.

המדרון החלקלק

תרופות מרשם ניתנות על ידי רופא מתוך צורך אובייקטיבי. כולנו זקוקים מדי פעם לעזרה רפואית-תרופתית כדי להתמודד למשל עם מיגרנה מציקה, בעיות שינה, כאב שיניים עז וכדומה. אחרים זקוקים לסיוע תרופתי במשך תקופה קצרה כדי להתמודד עם אחד משני הקשיים הנפוצים ביותר בעידן המודרני: דיכאון וחרדה. שימוש כזה בתרופות מרשם הוא לגיטימי ופעמים רבות הכרחי.

עיקר השימוש בתרופות מרשם מתחיל בפיקוח ובהמלצה רפואית. אלא שאף שתחילת השימוש מוצדקת בלא מעט מן המקרים, הוא הופך ל"שימוש לרעה" ולאחר מכן להתמכרות שעלולה להיות מסכנת חיים. בלי לשים לב, אנשים הנוטלים תרופות מרשם באופן לא מבוקר הופכים את השימוש בכדור מחד-פעמי ונשלט לתלותי, ללא ביקורת על הכמות, התדירות ומשך השימוש. השימוש אף עלול להפוך לפוגעני, המגביר את סבילות הגוף כלפי התרופה.

שימוש לרעה לא רק שאינו מסייע בשיכוך הכאבים או פתרון הבעיה הראשונית, אלא מנטרל את יכולתו של האדם לתפקד באופן עצמאי.

במקרים מסוימים, אנשים משתמשים בתרופות מרשם כדי לנסות להתגבר על התמכרות קיימת. מכורים לאלכוהול מנסים להיגמל על ידי שימוש בתרופות מרשם, או מנסים להתגבר על הצורך האובססיבי לשבת מול המחשב או להמר באמצעות תרופה.


כולנו זקוקים מדי פעם לעזרה רפואית-תרופתית (צילום: shutterstock)

למה דווקא תרופות?

בדומה להתמכרויות אחרות, שורש ההתמכרות לתרופות הוא בקשיים נפשיים, דיכאון, לחץ, סטרס, התמודדות עם טראומה ומצוקות גופניות שונות, בעיקר כאבים כרוניים. הפתרון של כולם מתנקז לשימוש לרעה בתרופות, כיוון שנטילת התרופות פשוטה יחסית ונחשבת לגיטימית, וזהו הפתרון שמספקת המערכת הרפואית בתחילת הדרך.

נראה שבעולם המערבי היד קלה על ההדק בכל הקשור בצריכה תרופות, ואנשים תופסים את השימוש בהן כדרך מהירה, נוחה, מוצדקת ויעילה להתמודד עם בעיות שונות.

רוב האנשים יפנו לנטילת תרופה כאשר יחלו בשפעת בחורף, ולא יחשבו פעמיים כשהמיגרנה תתקוף והרופא ימליץ על תרופה טובה. הבעיה היא שהרגל זה נצרב עמוקות באופן שבו האדם תופס עצמו כמסוגל להתמודד עם קשיים בחייו.

לא פעם אנו רואים שמכורים לתרופות מרשם הם חסרי כלים לוויסות עצמי ואינם מסוגלים למצוא בעצמם את היכולות להתמודד עם אירועים בחייהם ללא עזרה חיצונית. הרגל זה הופך לרועץ שבעתיים כאשר הם חווים תסמונת גמילה בעת ניסיון להפסיק את השימוש בתרופות וכאשר הם מנסים להתמודד עם העליות והירידות של החיים ללא ה"קסם" שמחולל הכדור. לפעמים, הקושי להישען על יכולות פנימיות שלא נבנו כראוי לאורך השנים מחזיר אותם לשימוש בתרופות, והפעם ביתר שאת.

סוגי התמכרות לתרופות

התמכרות לתרופות מרשם מערבת בדרך כלל תרופות מרגיעות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית, וניתן לחלקה לכמה סוגים עיקריים:

1. התמכרות למשככי כאבים. מדובר בהתמכרות לתרופות פשוטות לכאורה, מאדוויל ואקמול ועד מורפיום לסוגיו, הנובעת מהצורך להתמודד עם כאבים כרוניים (למשל כאבי גב) או כאבים הנובעים מטראומה כמו תאונות דרכים. בהיעדר פיקוח רפואי או בקיומה של נטייה מוקדמת להתמכרות, השימוש במשככי כבאים עלול להפוך לבלתי מבוקר ולצריכה גדלה והולכת של התרופה.

בהיעדר פתרון רפואי אחר ובהיעדר ניסיון להפסיק את הטיפול התרופתי, יכולתו של משכך הכאבים לסייע בהתמודדות עם הכאב הולכת ופוחתת, המטופל מפתח לו סבילות ונאלץ להגדיל את המינון כדי לחוש את ההקלה שהיה רגיל אליה. ללא הגדלת המינון, עלולה להופיע תסמונת גמילה.

תסמונת הגמילה ממשככי כאבים דומה לתסמונת גמילה מהרואין, ופעמים רבות נמנעים בגללה אנשים מהפסקת השימוש במשככי הכאבים – ולא רק מהפחד מהכאב עצמו. בהיעדר הכוונה רפואית, התפתחות של תלות פיזיולוגית ורגשית במשככי כאבים עלולה להיות מהירה.

2. התמכרות לכדורי שינה ולתרופות הרגעה (נוגדי חרדה). התמכרות לכדורי שינה נפוצה בקרב מבוגרים המתמודדים עם קשיי שינה ועם הזמן אינם מצליחים להירדם ללא התרופות, כך שהם מאבדים את השליטה על שימוש מאוזן בתרופה.

צעירים הנוטלים תרופות שינה עושים זאת כדי להתמודד עם קושי נפשי (בדרך כלל דיכאון או חרדה). בעזרת כדור השינה הם מצליחים לישון כמה שיותר ובעיקר מצליחים להתרחק מהמצוקה הנפשית.

באופן דומה, התמכרות לתרופות הרגעה עלולה להתרחש בשל שימוש לא מבוקר או בשל שימוש לרעה, בעיקר לאור הצורך להתמודד עם מצבי חרדה חוזרים. במקרים שבהם השימוש בתרופות ההרגעה אינו מסייע, יש המשלבים בין תרופות ואלכוהול, שימוש מסוכן ביותר שבוודאי שמעיד על התמכרות ואף הופך את הגמילה לקשה ומסוכנת.

3. התמכרות לריטלין. אחת התופעות השכיחות בשנים האחרונות היא התמכרות לריטלין, בעיקר בקרב בני נוער. אמנם מדובר בתרופה שרק נוירולוג או פסיכיאטר אמור לרשום, אך כיום גם רופאי משפחה רושמים אותה וניתן להשיגה באופן לא חוקי בצורה פשוטה יחסית.

ריטלין הופך לעתים לסם ממריץ חוקי לכאורה, אך התמכרות לריטלין יכולה להגיע למצבי קיצון ובהם תופעות לוואי כמו הזיות, מצבים פסיכוטיים, חרדה, אי-שקט, תוקפנות ועוד.


נוטלים כדורי שינה כדי להתמודד עם קושי נפשי (צילום: shutterstock)

איך מטפלים בהתמכרות?

המסלול מצריכה חד-פעמית להתמכרות זהה כשמדובר באלכוהול, הימורים או תרופות מרשם. באותו אופן, גם תסמונת הגמילה זהה לזאת של גמילה מסמי רחוב, ולעתים אף קשה יותר.

ברוב המקרים מיידעים רופאי המשפחה את מטופליהם באשר לסיכוי שיסבלו מתסמונת גמילה בהיעדר התרופה, וכן באפשרות להתפתחות של תלות והתמכרות פיזיולוגית. לעומת זאת, המודעות לאפשרות של התמכרות נפשית לתרופות מרשם נמוכה הרבה יותר, כשלמעשה זהו הקושי העיקרי בהתמכרות. אנשים המכורים לתרופות מרשם הפכו את השימוש בכדור להרבה יותר מאשר דרך להתמודד עם בעיה פיזיולוגית. עבורם, הכדור מעלים כאב חזק או מצליח להשרות שינה, אבל גם מפיג את כאב הלב, מטשטש את הדיכאון, מאלחש את החרדה ומשכיח את הבדידות והקושי הנלווים לבעיות הפיזיות.

תרופות מרשם הופכות לדרך פשוטה, חוקית ולגיטימית לברוח מהצרות הנפשיות והגופניות שנערמו במשך הזמן, אבל כשהחבל משתחרר קצת יותר מדי והשליטה חומקת מבין ידיהם מגלים המכורים שבלי התרופה או הגדלת המינון הם סובלים כפול, פיזית ורגשית. החרדה עוצמתית יותר, הדיכאון משתק ובעצם בלי הכדור אין להם יכולת לתפקד.

טיפול בהתמכרות לתרופות מרשם מחייב הרבה יותר מהתגברות על תסמיני הגמילה והתאוששות פיזית. זהו תהליך משמעותי של חשיפת הקשיים הרגשיים שהובילו מלכתחילה להתמכרות, מציאת פתרונות חלופיים ובריאים יותר להתמודדות עמם, חיזוק המשאבים והכוחות הפנימיים של האדם שיאפשרו לו להתמודד בעצמו עם קשייו ובניית אורח חיים טוב יותר שישפר את איכות החיים.

הדרך לפתרון אינה מורכבת, אך דורשת מהאדם ולעתים גם מבני משפחתו להתגייס למען עצמו כדי להחזיר לחייו את השקט את החיוך.

ד"ר טל הוא פסיכיאטר מומחה ומנהל הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית; אינה ארצי מטפלת בהתמכרויות.

קישורים:

מודעות פרסומת
בריאות, טיפול רפואי, תופעות לוואי, תרופות מרשם

מחקר: במצב רוח רע רופאים נוטים לדבר פחות ועלולים לתת מרשמי תרופות מיותרים

"ישראל היום" , זיוה מוגרבי -קובני , המאמר: "דוקטור, אתה מרגיש טוב?"

לפני שאתם נכנסים לרופא, ודאו שלא נפלתם על יום רע שלו • מחקר ישראלי חדש קובע: מצב רוחו של הרופא משפיע על כמות המרשמים וההפניות שהוא נותן. עורכת המחקר: "במצב רוח רע רופאים נוטים לדבר פחות ואף עשויים לתת מרשמים מיותרים"

מצב רוח רע של רופאים גורם להם לדבר פחות עם המטופלים אך מנגד לרשום להם יותר תרופות והפניות מקצועיות. כך עולה ממחקר ישראלי חדש שהוצג בשבוע שעבר בכנס ירושלים למדיניות בריאות של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל.

במחקר שנערך על ידי מומחית לפסיכולוגיה רפואית מאוניברסיטת בן גוריון פרופ' תלמה קושניר השתתפו 188 רופאי משפחה רופאי ילדים ורופאים כלליים.

אותם רופאים התבקשו למלא באופן אנונימי שאלון שבחן אם מצב רוח רע של הרופא הנובע מכעס מתח וכיו"ב משפיע על רמת התקשורת שלו עם החולה כמות המרשמים לתרופות שהוא מנפיק וכמות ההפניות לבדיקות מעבדה ולרופאים מומחים.

כמו כן נבדק אם תשישות כרונית של הרופא משפיעה על כל המשתנים הללו.

תוצאות המחקר מצביעות על כך שלמצב רוח טוב או רע של הרופא יש השפעה משמעותית על כל ההתנה גויות שנבדקו. לפי התוצאות בימים שבהם הרופא נהנה ממצב רוח טוב הוא מדבר יותר עם המטופלים אך רושם פחות מרשמים לתרופות ופחות הפניות לבדיקות מעבדה ולרופאים מומחים. לעומת זאת בימים שבהם הרופא סובל ממצב רוח רע או מעייפות הוא מדבר פחות עם המטופלים אך רושם להם יותר מרשמים ויותר הפניות.

כמו כן נמצא כי רופאים שסבלו מתשישות ברמה גבוהה נתנו יותר הפניות מכל הסוגים מאשר רופאים שסבלו מתשישות ברמה נמוכה.

"הממצא כי בימים של מצב רוח רע רופאים נוטים לדבר פחות עם המטופל ועשויים לייצר הפניות ומרשמים מיותרים מצביע על כך שמצב רוח רע של הרופא עלול להזיק למערכת הבריאות הן מבחינת איכות הטיפול והן מבחינת העלויות שלו" מזהירה פרופ' קושניר "מנגד מצב רוח טוב של הרופא משפיע באופן הפוך והוא עשוי לסייע בשליטה על עלויות הטיפול".

"בנוסף ראינו שגם לרמות גבוהות של תשישות בקרב רופאים יש מחיר גבוה – רופא תשוש רושם יותר תרופות ויותר הפניות שאולי הן מיותרות."

לדברי פרופ' קושניר ממצאי המחקר נותנים נקודות למחשבה גם לקופות החולים כדי שיספקו סביבת עבודה טובה לרופא וגם נקודה למחשבה לרופאים עצמם.

"רופא שמרגיש שהוא תשוש או שהגיע למקום עבודתו עם מצב רוח רע כדאי שיהיה מודע אם מה שהוא רושם לחולה זה באמת מה שהוא צריך וכי הוא מפנה אותו באמת לטיפול הראוי" סיכמה פרופ' קושניר.

"ישראל היום" , זיוה מוגרבי -קובני , המאמר: "דוקטור, אתה מרגיש טוב?" 17.12.2009


קישורים: