זנות ילדים, עמותת עלם, ערים בלילה, פשעי משרד הרווחה, תעשיית הזנות בישראל

משרד הרווחה מפקיר קטינים לתעשיית הזנות בישראל

דוח מבקר המדינה על ניצול ילדים לזנות ברשויות המקומיות – דצמבר 2014

להלן קטע מהדו"ח על משרד הרווחה המפקיר ילדות לתעשיית הזנות:

בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי משרד הרווחה, האחראי להפעלת התכנית הבין-משרדית לטיפול בקטינים המנוצלים לזנות, שבמסגרתה מופעלת התכנית "ערים בלילה", לא ביצע פיקוח ומעקב בנושא שיתוף הפעולה בין עיריות תל אביב-יפו וחיפה ובין עמותת עלם ובנושא מילוי תנאי ההסכם להפעלת התכנית על ידי העיריות.

אף שבמועד סיום הביקורת התכנית "ערים בלילה" פועלת זה כשש שנים, אין בידי משרד הרווחה מידע ונתונים על הקטינים שטופלו במסגרת התכנית בכל התקופה הזאת, על מידת השתתפותם במסגרות הטיפול ועל תוצאותיו. עלה כי במשך השנים משרד הרווחה לא נתן את דעתו על הצורך לבחון את אופן יישום התכנית, את תוצאותיה ואת תרומתה לשיקום הקטינים שאותרו ולשילובם בחברה, לצורך שיפורו וקידומו של הטיפול בקטינים המנוצלים לזנות.

משרד מבקר המדינה העיר למשרד הרווחה כי בהיותו האחראי להפעלת התכנית הבין-משרדית לטיפול בזנות בכלל, ולתכנית "ערים בלילה" בפרט, ובהתחשב בכך שתכנית זו היא היחידה הפועלת במסגרת הבין-משרדית, עליו לקיים מעקב אחר התנהלותה, לפקח עליה ולבחון אם היא ממלאת את יעדיה. 

משרד הרווחה מסר בתשובתו כי הן עובדי הרשויות המקומיות, הן הפיקוח המחוזי והן מנהלת השירות למתבגרים מעורבים בפיתוח התכנית ובהפעלתה ומשתתפים בוועדת ההיגוי. הקושי בשיתוף הפעולה נבע ממחויבותם של המאתרים, עובדי עמותת עלם, לשמור על סודיות כלפי הקטינים שנוצלו לזנות, ומאי-רצונם של הקטינים להיחשף לפני עובדי הרווחה. קושי נוסף היה המידע החלקי בידי חלק מעובדי הרווחה על תופעת הזנות. מעורבות השירות למתבגרים ופיקוחו על שיתוף הפעולה עם הרשויות תל אביב-יפו וחיפה הושגו על ידי השתתפות נציגיו בוועדות ההיגוי ועל ידי קבלת דוחות תקופתיים מעמותת עלם ומתן משוב על דוחות אלה.

משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הרווחה כי גם אם הקטינים המנוצלים לזנות שאותרו בתכנית "ערים בלילה" מסרבים לקשר עם גורמי הרווחה, אין הדבר גורע מחובתו של המשרד לקיים פיקוח על הטיפול שמקבלים אותם קטינים ומעקב אחר התקדמותו ותוצאותיו.

עוד מעיר משרד מבקר המדינה למשרד הרווחה ולעיריית תל אביב-יפו כי התכנית "ערים בלילה" היא תכנית המאתרת קטינים המנוצלים לזנות ומטפלת בהם ללא קשר למקום מגוריהם, ועל כן יש להבהיר את אופן שיתוף הפעולה, הליווי, המעקב והפיקוח של גורמי הרווחה בנוגע לקטינים המאותרים בתחום רשות מקומית אחת ומתגוררים בתחומה של רשות אחרת.

משרד הרווחה הוסיף בתשובתו כי "לאור ממצאי הדוח, הנהלת השרות [למתבגרים] מנחה את המפקחים המחוזיים על כלל הרשויות המקומיות (לא רק ביישובים בהם פועלת התכנית 'ערים בלילה'), במטרה ליזום פעולות איתור של קטינים בזנות הן ע"י העובדים הסוציאליים, הן ע"י שותפי תפקיד והן ע"י עמותות שונות הפועלות בתחום, במטרה לתווך אותם לשירותים קיימים או לייצר למענם מענים ייחודיים".

בעניין שיתוף הפעולה של משרד הרווחה עם השלטון המקומי, מסר משרד הרווחה בתשובתו כי בנוסף על תכניות ההכשרה לעובדים ברשויות המקומיות ולתיקון התע"ס כפי שפורטו לעיל, הכין השירות למתבגרים "הנחיות ראשוניות להתמודדות עם קטינים/ות וצעירים/ות המנוצלים מינית ובזנות" [1]. בהנחיות אלה הונחו העובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות ובתכניות המיועדות לבני נוער בסיכון באשר לצעדים שעליהם לנקוט עם איתורם של קטינים המנוצלים לזנות. בין היתר נקבע כי ראשית עליהם לפנות עם המידע למפקח המחוזי [2], כדי שייזום עם העובד הסוציאלי מפגש בשיתוף עם אנשי המקצוע ברשות המקומית שלהם נגיעה לטיפול בבני נוער בסיכון. בסיכומו של דבר נקבע כי "כאשר ישנם כיוונים של תוכניות לפעולה, יש לפנות למשרד הראשי אל מנהלת השרות כדי למצוא דרכים לסיוע במימוש התוכניות הנדרשות".

לדעת משרד מבקר המדינה יש לקדם את הטיפול בתופעה של ניצול קטינים לזנות, ולצורך כך מוטלת על המדינה האחריות העליונה בנושא, ואל לה להסתמך רק על פעילותו של המגזר השלישי.

[1] ביולי 2014 היו ההנחיות האמורות בשלב אישור סופי לקראת הפצה לרשויות המקומיות באמצעות מפקחי השירות למתבגרים שבמחוזות משרד הרווחה.

[2] בהנחיות צוין כי על המידע להגיע להנהלת השירות, כדי לאמוד את היקף התופעה ולבחון הקצאת תקציב לפעולה.

זנות ילדים, לשכת הרווחה קריית ים, תעשיית הזנות בישראל

לשכת הרווחה קריית ים מפקירה נערות לתעשיית הזנות

דוח מבקר המדינה על ניצול ילדים לזנות ברשויות המקומיות – דצמבר 2014

להלן קטע מהדו"ח על לשכת הרווחה קריית ים המפקירה ילדות לתעשיית הזנות:

העירייה לא בחנה מידע שהגיע אליה בדבר התרועעות של נערות עם גברים בוגרים בשעות הלילה באזור חוף הים, ואת החשד שמדובר בקטינות המנוצלות לזנות.

בישיבת ועדת האכיפה שהתקיימה בפברואר  2012 [1], בהשתתפות נציגים מעיריית קריית ים וממשטרת ישראל [2], דיווחה עובדת סוציאלית בעירייה על תופעה של סוחרי סמים המפעילים נערות ומעסיקים אותן בזנות, וציינה שהמידע הועבר למשטרה. בישיבה סוכם כי יש לעמוד בקשר עם נציג המשטרה שנכח בדיון לשם "טיפול מעמיק בבעיה".

הביקורת העלתה כי אף שהמידע שהוצג בישיבת ועדת האכיפה מעיד על כך שקטינות בתחומה מנוצלות לזנות, לא המשיכה עיריית קריית ים את הטיפול בנושא ועובדי מחלקות הרווחה לא פעלו לאיתורן של הנערות ולמתן טיפול כנדרש.

בעקבות הביקורת הועלה שוב לסדר היום של העירייה הנושא של ניצול קטינות לזנות בתחום שיפוטה של העיר. בישיבה שערכה ועדת האכיפה במרץ 2014 [3], שנתיים לאחר הישיבה הקודמת, הצביעה עובדת סוציאלית נערות על התופעה ועל היקפה וציינה כי "אכן יש תופעה כזו בעיר, כשעיקר התופעה מצויה בחוף הים… בחוף הים יש הרבה שתייה בעיקר בסופי שבוע". העובדת טענה כי הנערות שותות לשכרה וכי גברים מנצלים זאת, וביקשה את עזרת המשטרה בטיפול בתופעה. נציגי המשטרה שהשתתפו בדיון השיבו כי אין ביכולתם לפתוח בחקירה אלא אם הנערה מודה שהיא עוסקת בזנות או מוגשת תלונה מצדה או מצד משפחתה. הם הוסיפו וציינו שעל הגורמים העירוניים לדווח על מיקומן המדויק של הנערות בחוף כדי שיוכלו להגיע למקום ולפעול למניעת הישנות התופעה.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריית קריית ים כי אין די בהעברת מידע למשטרה בדבר קטינות בתחומה המנוצלות לזנות. על העירייה לפעול לטיפול בתופעה בכל האמצעים העומדים לרשותה ובשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים. עליה להמשיך ולנקוט צעדים לאיתור הנערות ולהשלמת המידע על הפעילות המתרחשת בחוף הים, כדי למגר את התופעה.

עיריית קריית ים מסרה בתשובתה כי העברת המידע למשטרת ישראל נעשתה כחלק מתכנית "עיר ללא אלימות" המפגישה בוועדות השונות את כלל גורמי האכיפה, הטיפול וקביעת המדיניות העירוניים. העברת המידע נעשתה גם בשל חששה של העירייה כי הנוכחות בחוף הים, בעיקר בלילה, מסוכנת וקשורה לביצוע עברות אחרות כמו סחר בסמים. עוד נמסר כי דיווח העובדת הסוציאלית על עיסוק בזנות מתבסס על מידע עקיף כיוון "שבעצמה לא ביקרה במקום בשעות הפעילות העבריינית כביכול".

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית קריית ים כי אף שהעובדת הסוציאלית לא ביקרה בעצמה במקום, הדיווח שמסרה חייב את העירייה לנקוט פעילות יישוג ולבדוק את הדיווח בשטח – להגיע לחוף הים, לאתר את הנערות השוהות במקום וליצור עמן קשר על מנת לבחון את מצבן ולברר אם הן מנוצלות לזנות – דבר שלא נעשה.

עיריית קריית ים ציינה בתשובתה כי תוכן תכנית רחבה למיפוי התופעה ולטיפול בה, שתכלול פעולות יישוג מצד עובדי הרווחה, הפיקוח והשיטור וכן מצד גופים אחרים הפועלים ברשות.

[1] הישיבה התקיימה כחלק מהתכנית "עיר ללא אלימות" של המשרד לביטחון הפנים, שעיריית קריית ים שותפה בה.
[2] בדיון השתתפו בין היתר קצין חקירות וקצין נוער מתחנת זבולון של משטרת ישראל.

[3] בדיון השתתפו בין היתר סגן מפקד תחנת זבולון של משטרת ישראל ושוטרת ממחלק הנוער בתחנה.

זות בנתניה, זנות, מבקר המדינה, תעשיית הזנות בישראל

לשכת הרווחה נתניה הפקירה קטינות לתעשיית הזנות

דוח מבקר המדינה על ניצול ילדים לזנות ברשויות המקומיות – דצמבר 2014

להלן קטע מהדו"ח על לשכת הרווחה נתניה המפקירה ילדות לתעשיית הזנות.

למחלקת הרווחה בעיריית נתניה נודע על תופעה של ניצול קטינות לזנות בתחום העיר דרך פרסומים במקומונים המופצים בנתניה ובאזור, שתיארו את ניצולן של הקטינות לזנות בשעות הערב והלילה בכמה מוקדים ברחבי העיר.

בביקורת נמצא כי גורמי הרווחה בעירייה לא ביקרו במוקדים האמורים כדי לאמת את המידע ולבחון דרכי פעולה בהתאם.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריית נתניה כי המידע שהגיע אליה היה מפורט, ועל כן היה עליה לעשות כל שלאל ידה כדי לבחון אותו. היה והתברר המידע כנכון, היה זה מחובתה לאתר את הקטינים המנוצלים לזנות ולסייע להם בכל האמצעים העומדים לרשותה.

עיריית נתניה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי היא דיווחה למשטרה על זנות באחד המוקדים, אך המשטרה לא איתרה בו פעילות כזאת. לגבי מוקד נוסף, העירייה "יצרה קשר עם גורמי איתור במקום" ואלו לא זיהו פעילות של קטינים המנוצלים לזנות.

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית נתניה,כי אין די בפעולות שנקטו, שכללו הצפת המידע ושיתופו עם הגורמים השונים. בעקבות המידע שהגיע אליה היה עליה לאתר את הקטינות המנוצלות לזנות ולהגיש להן את הטיפול המתאים, בין היתר באמצעות יציאה של העובדים הסוציאליים למוקדי הפעילות שדווח עליהם.

זנות ילדים, לשכת הרווחה חיפה, לשכת הרווחה תל אביב, עמותת עלם, ערים בלילה, תעשיית הזנות בישראל

גורמי הרווחה בתל אביב וחיפה הפקירו ילדות לתעשיית הזנות – דו"ח מבקר המדינה 2014

לשכת הרווחה תל אביב ולשכת הרווחה חיפה לא עשו מאומה לסייע לילדות שהתדרדרו לתעשיית הזנות בתחומן – כך עולה מדוח מבקר המדינה על זנות קטינים 2014

להלן קטע מדוח המבקר

"ערים בלילה" – תכנית לאיתור קטינים המנוצלים לזנות ולטיפול בהם

כאמור, התכנית היחידה המופעלת במסגרת התכנית הבין-משרדית לטיפול בזנות היא התכנית "ערים בלילה", שמטרתה איתור קטינים המנוצלים לזנות, הפחתת הנזק הרגשי והפיזי שנגרם להם והענקת חלופות שיאפשרו להם יציאה הדרגתית ממעגל הזנות. התכנית מופעלת בתל אביב-יפו ובחיפה, ובאופן חלקי גם  באילת:

תל אביב-יפו וחיפה: בספטמבר 2008 התקשרה עיריית תל אביב-יפו בהסכם עם עמותת עלם להפעלת התכנית "ערים בלילה" [1]. בנובמבר 2009 חתמה על הסכם עם העמותה גם עיריית חיפה [2]. בהסכמים נקבע כי עמותת עלם תאתר בני נוער בני 21-13 המנוצלים מינית באופן מסחרי, וכי לכל נער או נערה תותאם תכנית טיפול ושיקום אישית, הן לטווח המידי והן לטווח הארוך, בשיתוף גורמי הרווחה מטעם העירייה.

הבדיקה העלתה כי בניגוד לקבוע בהסכמים, גורמי הרווחה בעיריית תל אביב-יפו ובעיריית חיפה לא היו שותפים בהכנת תכנית טיפול ושיקום אישית לנערים ולנערות שאותרו כמנוצלים לזנות, לא בטווח המידי ולא בטווח הארוך: הם לא היו שותפים לבחינת מכלול המאפיינים והצרכים של הקטינים שאותרו, לרבות מאפייני הסביבה והמסגרת המשפחתית שלהם, ואף לא היו שותפים לקביעת סוג הטיפול לכל קטין, תוך בחינה של כלל האפשרויות העומדות לרשותם. לא נמצא כי עיריית תל אביב-יפו ועיריית חיפה דרשו מידע לגבי הטיפול בקטינים או עקבו אחר התקדמות הטיפול בהם ותוצאותיו. במצב האמור, לעיריות תל אביב-יפו וחיפה אין כל מידע על הקטינים שאותרו, על הקטינים שטופלו ועל מצבם, ובפועל הן אינן שותפות כפי שנקבע בהסכם להתאמת תכנית שיקום אישית לקטינים המנוצלים לזנות בתחומן.

נמצא כי עיריית תל אביב-יפו ועיריית חיפה קיבלו מעמותת עלם דיווחים תקופתיים כלליים על מספר הנערות, הנערים, הצעירות והצעירים שאותרו וטופלו על ידי העמותה במסגרת התכנית, ללא פירוט שמות, רקע משפחתי או חברתי, מאפיינים סוציו-אקונומיים, או כל מידע נוסף עליהם.

בכך לא מילאו העיריות את תפקידיהן כמופקדות על רווחת הקטינים וכשותפות להתאמת תכניות השיקום האישיות לקטינים המנוצלים לזנות שאותרו, כפי שנקבע בהסכם, ולמעשה הסתמכו לחלוטין על פעילות העמותה.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריית תל אביב-יפו ולעיריית חיפה כי עליהן להיות שותפות ברמה הפרטנית בקבלת ההחלטות ובמעקב אחר הטיפול שמקבלים הקטינים המנוצלים לזנות שאותרו על ידי עמותת עלם במסגרת התכנית "ערים בלילה".

כמו כן העיר משרד מבקר המדינה כי אי-מעורבותן של העיריות בקביעת תכניות הטיפול והשיקום של אותם קטינים ואי-מעקב אחר ביצוען והתקדמותן, עלולים לפגוע בטיפול הניתן לאותם קטינים וביעילות התכנית.

עיריית חיפה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מיולי 2014 כי היא מודעת לחשיבות שיתוף הפעולה בין "ערים בלילה" ובין שירותי הרווחה, הן מבחינת הפיקוח על עבודת העמותה והן מבחינת הבטחת הטיפול הנכון ביותר עבור בני הנוער שאותרו. עוד נמסר כי אגף הרווחה בעיריית חיפה מודע לחשיבות מעורבותו בתהליך האיתור של נוער מנוצל מינית לזנות ובתהליך שיקומו, וכי האגף קידם תהליך לפיקוח של שירותי הרווחה על שירותי הסיוע לנוער זה. בתשובה צוין גם כי סוכם שמנהלת היחידה לטיפול בנערות באגף הרווחה בעיריית חיפה, עובדת סוציאלית לנערות בעיריית חיפה ומנהלת "ערים בלילה" יבנו במשותף תכניות טיפול לנוער שאותר כמנוצל לזנות, ויעקבו אחר ביצוען.

עיריית תל אביב-יפו מסרה בתשובתה כי ראתה עצמה שותפה בנוגע לקטינים תושבי העיר בלבד, וכי רבים מהנערים ומהנערות שאותרו בתכנית אינם תושבי תל אביב-יפו, ובמקרים אלה נדרש שהעמותה תיצור קשר עם הרשות המקומית שבה מתגוררים הורי הקטין. עוד הוסיפה העירייה כי נציגות ממינהל השירותים החברתיים בעירייה משתתפות בוועדת ההיגוי המלווה של התכנית, ובכך משפיעות על תכניות ההתערבות ברמה הכללית והפרטנית, ומקבלות דיווח על מספר המטופלים בכל נקודת זמן, כמה מהם תושבי העיר, ועבור מי נדרשת מעורבות של המחלקה לשירותים חברתיים.

לפי תשובת העירייה, בוועדת ההיגוי נידונו בעיקר הנתונים המספריים, בייחוד של נערות, כדי להגדיל את מספר הנערות והצעירות שיאתר צוות "ערים בלילה". הנחת העבודה הייתה שלאחר האיתור ייצור עמן הצוות קשר לצורך התערבות ומזעור נזקים. כמו כן ביקשה העירייה להבהיר כי הנערות ברובן מתנגדות לקשר עם שירותי הרווחה הממסדיים, ובמקרים אלה היעדר המעורבות נובע מהשיקול המקצועי שלא בשלה העת להתערבותם. העירייה הוסיפה וציינה כי מסוף שנת 2013 לא התקיימו ועדות היגוי, וכי יופקו לקחים לקראת התכנית החדשה [3].

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית תל אביב-יפו כי גם אם הקטינים המנוצלים לזנות שאותרו בתכנית "ערים בלילה" מסרבים לקשר עם גורמי הרווחה, אין הדבר גורע מחובתה של העירייה לקיים פיקוח על הטיפול שמקבלים אותם קטינים מהעמותה, ולעקוב אחר התקדמותו ותוצאותיו.

עמותת עלם מסרה בתשובתה מאוגוסט 2014 כי כל הנתונים על אוכלוסיות בזנות מפורסמים מדי רבעון ובסיכום כל שנה בדוח השנתי של העמותה. לדברי העמותה, עובדות הרווחה ברשויות המקומיות שבהן הופעלו התכניות הן חלק אינטגרלי מוועדות ההיגוי ושותפות להתלבטויות מקצועיות נקודתיות.

[1] תוקף ההסכם היה עד 31.12.09, וכלל אפשרות להארכתו לתקופות נוספות. הוא הוארך פעמיים, עד 31.12.13, ובהסכמי הארכה נקבע כי כל תנאי ההסכמים המקוריים יחולו עליהם, למעט השינויים בתקציב.

[2] ההסכם נחתם לתקופה של 12 חודשים, מ-1.1.09 ועד 31.12.09, ונקבע בו כי לעירייה ניתנת האפשרות להאריכו בשתי תקופות נוספות בנות שנה כל אחת. ההסכם הוארך פעמיים עד לסוף 2011, והסכמים דומים נחתמו בין עיריית חיפה לעמותת עלם גם לשנים 2014-2012.

[3] ראו לעיל "תכנית 'עבודת רחוב – נערים/ות וצעירים/ות במצבי סכנה ממשית'".

זנות ילדות בתל אביב, לשכת הרווחה תל אביב, מבקר המדינה, קרן קרב, תעשיית הזנות בישראל

לשכת הרווחה תל אביב מפקירה ילדות לתעשיית הזנות – דו"ח מבקר המדינה 2014

לשכת הרווחה תל אביב מפקירה ילדות לתעשיית הזנות – כך נובע מדו"ח מבקר המדינה בעניין זנות קטינים שפורסם בדצמבר 2014 – להלן קטע מהדו"ח

תל אביב-יפו: העירייה לא פעלה לאיתור קטינות המנוצלות מינית בגן ציבורי בעיר בתמורה לאתנן, אף שהמידע נמסר לה מעובדים בתכנית לנערים במצוקה.

בפברואר 2013 התקיימה באגף מזרח של מינהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב-יפו ישיבה בנושא "התנהגות נערות בגינות" [1], וזאת לבקשת עובדי "קרן קָרב" [2]. עובדי הקרן העלו לסדר היום תופעה של התנהגות מינית לא נורמטיבית הבאה לידי ביטוי בפעילות מינית חסרת הבחנה של ילדות בנות 12-11 בגינות, בבתי הספר ובמקומות נוספים, וציינו כי חלקן מקבלות אתנן. בישיבה האמורה צוין כי הנוכחים ברובם "מודעים ומכירים את התופעה", וכי "במחלקות הרווחה באיזור מטפלים באופן פרטני כשהנושא יוצא לאור". בישיבה הוחלט שיכונס פורום נוסף שיחליט על דרכי פעולה, ואולם בישיבות הבאות הוחלט כי פורום רב-משתתפים אינו אפקטיבי, וכי נושא ההתנהגות המינית החריגה בקרב נערות הובא לידיעת כל אחד מהגורמים שהשתתפו בישיבה.

הביקורת העלתה כי אף לא אחד מהגורמים האמורים שעליהם מוטלת החובה והאחריות על פי דין, ובהם העובדים הסוציאליים במחלקת הרווחה ואנשי אגף החינוך בעירייה, פעל לאיתורן של הנערות האמורות. יתרה מזו, אף לא אחד מהם ביקר במוקדי התופעה שדווח עליהם בניסיון לאתר את הנערות, לבחון את מצבן ולהגיש להן טיפול וסיוע.

עיריית תל אביב-יפו מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מיולי 2014 כי בעקבות מידע שהגיע למינהלת אגף מזרח לגבי תופעה של התנהגות מינית חריגה בקרב נערים ונערות, יזמה מנהלת האגף במהלך השנה האחרונה מפגש שכלל עובדי יחידות עירוניות, נציגים מתחנת המשטרה של האזור ונציגי עמותות הקשורים לעבודה עם הנוער שבתחום האחריות של האגף. העירייה מסרה כי התקיימו שלושה מפגשים שמטרותיהם העיקריות היו להעלות את הנושא על סדר היום ולעמוד על תפקידו של כל גורם בהתמודדות עם התופעה. עוד ציינה העירייה כי "המידע שהגיע לא היה קונקרטי ולא כלל שמות של נערות אלא התייחס לשמועות בלבד".

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית תל אביב-יפו כי אף שבמידע שנמסר לה לא ננקבו שמות הנערות, צוין בו המקום המדויק של מוקד ההתרחשות והועלה דפוס חוזר. יתרה מזו, את המידע מסרו אנשי מקצוע שהוכשרו לאתר קטינים בסיכון, ולפיכך היה על העירייה לבחון את המידע בכובד ראש, ליזום פעולות לאיתור הקטינות, ליצור עמן קשר ולבחון אם הן מנוצלות לזנות, וכן לסייע להן בכל האמצעים העומדים לרשותה. 

[1] בישיבה השתתפו נציגים מאגף החינוך ומהמינהל לשירותים חברתיים שבעיריית תל אביב-יפו ונציגים מקרן קרב.

[2] קרן קרב היא תאגיד פילנתרופי שנוסד בקנדה בשנת 1990. לצד תכניות הלימוד בבתי הספר ובגני הילדים, משרד החינוך מפעיל במוסדותיו את תכנית קרב ללימודי העשרה. התכנית מבוססת על שיתוף פעולה בין משרד החינוך, הרשויות המקומיות, הורי התלמידים במערכת החינוך וקרן קרב.

זנות מזדמנת, לשכת הרווחה קרית גת, לשכת הרווחה קרית מלאכי, תעשיית הזנות בישראל

לשכת הרווחה קרית מלאכי מפקירה ילדות לתעשיית הזנות

"העירייה ידעה על ניצול קטינים לזנות ולא דיווחה"  , אלי ג'אן , 04.01.15 , mynet

מבקר המדינה במתקפה על עיריית קרית מלאכי. בדו"ח שעוסק בתופעת הזנות בקרב קטינים, מוצגים מחדלי העירייה בטיפול בנוער שמנוצל מינית למטרות רווח כלכלי. העירייה: הדיווח משתנה כל כמה חודשים

דו"ח מבקר המדינה שפורסם ביום שני האחרון מאשים את עיריית קרית מלאכי בהתעלמות מקטינים בעיר העוסקים בזנות. המבקר יוסף שפירא מצא כי באגף לשירותים חברתיים של העירייה ידעו על מקרים של ניצול קטינים לזנות, ולמרות זאת לא דיווחו עליהם בדיווח השנתי לשירות למתבגרים במשרד הרווחה. לדבריו, העירייה אף לא נקטה פעולות יזומות לאיתור מקרים אלו בקרב האוכלוסייה המצויה בסיכון.

"במחקרים נמצא כי הגיל הממוצע של הכניסה למעגל הזנות הוא 13-14, אך מוכרים גם מקרים שבהם ילדים בני 11-12 נוצלו לזנות", פותח שפירא את הדו"ח הכללי העוסק בזנות בקרב ילדים. לפי הערכות של בעלי מקצוע בתחום, כרבע מהקטינים המנוצלים לזנות הם בנים.

מומחים שבדקו את הנושא מטעם משרד המבקר, קבעו כי לתופעת הזנות יש קשר ישיר להתעללות מינית, להזנחה, לבעיות בבית הספר, למעמד חברתי־כלכלי נמוך ולחברות בקבוצות עברייניות. "עבור ילדים ובני נוער שחוו התעללות, הזנות היא אמצעי הישרדות", הסביר המבקר.

נוסף על זנות על רקע של מצוקה קשה, יש עדויות לתופעה חדשה – זנות מזדמנת, הקיימת לדברי המבקר גם בקרב מתבגרים ומתבגרות ממשפחות נורמטיביות, שתפקודם בחיי היום-יום עדיין אינו מעיד על מצוקה כלשהיא. "קטינים אלו מנוצלים מינית תמורת כסף לקניית מותגים ומוצרי צריכה אחרים, או כדי לרכוש לעצמם מעמד חברתי", כלשון הדו"ח. יצוין כי מקרים דומים לאלו נחשפו על ידינו בקרית גת, שם פעלה רשת זנות בקרב תלמידות תיכון, אולם גם לאחר חשיפת המקרה לא נרשם טיפול מטעם מוסדות הרווחה והעירייה בבנות.


לשכת רווחה קרית מלאכי -בעיה בדיווח על קטינות שהידרדרו לזנות – אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

צוותיו של שפירא בדקו מינואר עד מרץ 2014 את טיפול העיריות בדימונה, צפת, קרית ים, קרית מלאכי והמועצה האזורית חבל מודיעין, בתופעת ניצול קטינים לזנות. הביקורת התמקדה בין היתר בכלים לאיתור קטינים המנוצלים לזנות, היקף התופעה, ריכוז מידע רלוונטי ופעולות האיתור שנוקטים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החינוך והרשויות המקומיות.

מבין הרשויות המקומיות שנבדקו, נמצא כי עיריית קרית מלאכי אינה נוקטות פעולות יזומות לאיתור קטינים המנוצלים לזנות בתחומה. על פי הדו"ח, אנשי המקצוע בקריה אינם פועלים בשעות הערב והלילה במקומות שבני נוער מתגודדים בהם על מנת לאתר קטינים המנוצלים לזנות שאינם פונים אליהם מיוזמתם כדי לקבל סיוע.

בנוסף, כותב המבקר כי במחלקת הרווחה של קרית מלאכי ידעו על מקרים ודאיים של ניצול קטינים לזנות בתחומם או על מקרים לחשש של ניצול קטינים לזנות, אך לא דיווחו עליהם למשרד הרווחה.

בתגובה מסרה העירייה למשרד מבקר המדינה, כי היא מטפלת ב־15 נערות שאותרו כמנוצלות לזנות. "מנתוני השירות למתבגרים, המבוססים על דיווח העירייה, עולה כי העירייה דיווחה על הימצאותן של שש נערות במעגל הזנות בלבד", הקשה המבקר בדו"ח והביא את תגובת העירייה גם לשאלה זו: "הדיווח על קטינים שנוצלו לזנות משתנה כל כמה חודשים מכיוון שהעירייה פועלת עם צוותי הטיפול לסייע לאותן נערות ונערים", ענו במחלקת הרווחה למבקר, "וכשנערה מועברת מביתה היא במקביל יוצאת גם ממעגל הזנות".

המבקר הבהיר כי בתום כל שנה העירייה נדרשת להגיש לשירות למתבגרים מידע על כלל המטופלים באותה שנה, ולכן עליה לדווח על כל הקטינים שנוצלו לזנות וטופלו בתחומה במהלך אותה שנה.

העירייה מסרה בתגובה: "ישנם שני מדריכי חן ברחוב, הפועלים בשעות לילה. לעצם ההערה של מבקר המדינה, הדבר טעון בדיקה יסודית ולימוד הדו"ח בכל הקשור לקרית מלאכי בצורה מעמיקה ויסודית".

לשכת הרווחה קרית מלאכי מפקירה ילדות לתעשיית הזנות
לשכת הרווחה קרית מלאכי מפקירה ילדות לתעשיית הזנות
אורלי לוי אבוקסיס, ועדה לזכויות הילד, לשכת הרווחה בת ים, תעשיית הזנות בישראל

לשכת הרווחה בת ים הפקירה תלמידות ממשפחות קשות יום לתעשיית הזנות

רחל וידל - מנהלץ לשכת הרווחה בת ים - הפקירה נערות לתעשיית הזנות

בת ים: תלמידות סיפקו שירותי מין בהפסקות בית הספר , ישראל היום , 24.06.2014

יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת חשפה פרשת מין מזעזעת נוספת • "מדובר בתופעה כלל ארצית"

בדיון שקיימה היום (שלישי) הוועדה לזכויות הילד בכנסת, נחשף כי תלמידות בית ספר בבת ים מספקות שירותי זנות לבגירים במהלך ההפסקות באמצע יום הלימודים.

במהלך הישיבה סיפרה יו"ר הוועדה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, על מידע שהגיע אליה בנוגע לפרשה החמורה בבת ים, במסגרתה תלמידות בית ספר יוצאות להפסקה ועוסקות במתן שירותי מין תמורת סכומי כסף. אולם, למרות שמידע זה הועבר לגורמים במערכת החינוך ומערכת הרווחה בעיר, הנושא כלל לא טופל.

הדיון התקיים בעקבות פרשת יחסי המין בין מאות קטינים בקרית גת לבין תושבת העיר, ובעקבות חשיפת תופעת הקטינות מאזור ראשון לציון, שסיפקו שירותי מין לזרים בתחנה המרכזית בתל אביב. במהלך הדיון סיפרה נציגת אגף הרווחה בראשון לציון כי דיווחה על התנהלות הקטינות למשרד הרווחה ולמשטרה וגם במערכת החינוך ידעו על כך, אולם עד היום לא נעשה דבר בנושא זה.

עוד נחשף בדיון, כי בעוד בעקבות הפרשה בקרית גת, שזכתה להד תקשורתי נרחב והייתה מספר ימים במוקד השיח הציבורי, מינה משרד הרווחה ועדת בדיקה והנושא מטופל – בכל הקשור בפרשה בראשון לציון, לא נעשה דבר גם לאחר העברת דיווח לגורמים בכירים במשרד הרווחה ובמשטרה ואף לא לאחר חשיפת המקרה בתקשורת.

איריס פלורנטין, מנהלת האגף לשירותים חברתיים אישיים במשרד הרווחה, אמרה כי "הנערות בראשון לציון כולן היו מוכרות לנו אבל הן לא שיתפו פעולה. היום אנחנו פותחים מרכז יום כדי שיהיה להן לאן ללכת".

גילה בן בסט, מנהלת האגף לטיפול וקידום נוער וצעירים בעיריית ראשון לציון אמרה בדיון כי "התקשורת התמקדה בראשון לציון אבל מדובר בתופעה כלל ארצית, בתופעה קשה. פניתי למשרד הרווחה בכתב שיעזרו לנו, פניתי גם למשטרה, מסרתי אינפורמציה מדויקת על מה שקורה ואיפה זה קורה, אבל לא ענו לי לא מהמשרד ולא מהמשטרה".

בתגובה לדברים אמרה רפ"ק דפנה רומן, קצינת יעוץ וחקיקה נוער במשרד לביטחון הפנים, כי "חוץ מהכתבה שפורסמה לא הגיע אלינו שום מידע בנוגע לנערות מראשון לציון. אנחנו צריכים מידע קונקרטי כדי לפעול. שוטרים יצאו לשטח ותצפתו על ה'חמארות' (בהן על פי החשד סופקו שירותי המין לזרים), אבל לבנות לא הגענו".

רפ"ק רומן אף התייחסה לפרשת המין בקרית גת, וטענה כי למרות בקשות מפורשות של המשטרה מאגף הרווחה בעיר למסור להם מידע קונקרטי על קטינים שמקיימים יחסי מין עם האישה, ברווחה סרבו למסור את המידע הזה, ולכן נמנע מהם לחקור את המקרה.

"זה בטיפול? איזה טיפול?"

ח"כ פנינה תמנו-שטה אמרה בדיון כי : "בשתי הפרשות יש תחושה קשה שהיה ניתן להגיע למידע הזה ולאתר את הנערות והנערים הללו הרבה לפני שזה התפוצץ. הנערות האלו היו שקופות מבחינת המערכת לאורך שנים, והדבר הכי גרוע זה שהמערכת יודעת מזה ואומרת 'זה בטיפול'. איזה טיפול? איפה התייחסות רצינית אליהן, למשפחות שלהן, איפה המענה לקשיים האדירים שהן נמצאות בהם אם הגיעו למצב כזה, אלו ילדות בנות 13, מוכרות לרווחה, אז עכשיו אחרי שכבר שכבו עם זרים בשביל כמה שקלים פותחים להם 'בית חם'?".

מנכ"ל המועצה לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן אמר בדיון: "היינו מעורבים בחשיפת המקרה בקרית גת, גילינו חוסר שיתוף פעולה קריטי בין הרווחה, המשטרה והחינוך וגרוע מזה, ממש עוינות שקשה לתאר בין הרשויות. המשטרה הייתה צריכה לאיים על עובדות סוציאליות שימסרו מידע כי הן סרבו לעשות זאת. כל זמן שלא נתקן את הכשל בשיתוף הפעולה בין הרשויות, עוד ועוד ילדים ונערים כאלו יפלו בין הכיסאות".

ח"כ לוי-אבקסיס הורתה לנציגי המערכות השונות לבדוק מה נעשה כל אחת בתחומה, בעקבות הפרשות בראשון לציון ובקרית גת, ולהנחות את אנשי המקצוע כיצד עליהם לפעול בעתיד כשיקבלו אפילו קצה קצהו של מידע על מקרים דומים. לוי-אבקסיס אף ציינה לגנאי את המצב שנחשף בדיון כי ברשויות מקומיות הנמצאות בגירעון או במצב כלכלי קשה, תכניות לסיוע והגנה על קטינים לא יוצאות לפועל. "מעבר לחשיפת הניצול הקשה של נערים ונערות שנקלעו למצבים קשים ביותר, אנו רואים בשני המקרים האחרונים כשל מתמשך בהתמודדות המערכות שאמורות לשמור על הילדים ולמנוע את המקרים הבאים", אמרה ח"כ לוי-אבקסיס. "מתברר שאף גורם לא יודע בדיוק איך לעבוד מול הגורם המקביל אליו כדי שיגיעו לאותה מטרה, שהיא קודם כל לשמור על הילדים ולמנוע תופעות מהסוג הזה. במקרה המתוקשר (בקרית גת) הוקמה ועדת בדיקה אבל במקרה השני (בראשון לציון) שאולי אפילו יותר גרוע – לא נעשה דבר אלא רק הפנו את האצבע לעובדים המקומיים, ל'ש.ג.'. יש כשל מערכתי וחייבים לטפל בו, שתדע כל אמא שיש מי שמפקח ודואג לילד או לילדה שלה כשהיא שולחת אותה בבוקר למערכת החינוך או אחר הצהריים לסביבה הקהילתית".