Clothiapine, אטומין, דופמין, תופעות לוואי, תופעות לוואי אטומין, תסמיני נסיגה, תרופות אנטי פסיכוטיות

אטומין – Clothiapine – תופעות לוואי

אטומין הוא סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי. פסיכוזה הינה מצב של ניתוק מהמציאות אשר מתאפיין במחשבות לא נכונות, הזיות, דיבור לא ענייני, והתנהגות בלתי מאורגת. 
אטומין אינו מרפא את המצב הבסיסי שגורם פסיכוזות, אלא אמור לשמור על הסימפטומים תחת שליטה. כדי שהאטומין יהיה אפקטיבי יש ליטול את הסם בקביעות גם אם בתחילה אין אפקטיביות.

 לצפייה, הורדה עלון לצרכן של אטומין

  כיצד פועל האטומין

אטומין משפיע על מוליך כימי במוח הנקרא דופמין. הדופמין נתפס כממלא תפקיד חשוב, בין יתר, ויסות מצב רוח והתנהגות. תנאים כגון סכיזופרניה ופסיכוזה משויכים לפעילות של הדופאמין במוח. האטומין מפחית את ההשפעה של כימיקל זה במוח, ובכך מקל על תסמינים.

תסמיני גמילה

אין להפסיק ליטול סם האטומין בפתאומיות משום שהדבר עלול לגרום לתופעות נסיגה חמורות לא פחות מהפסיכוזה ההתחלתית. הפסקת נטילת אטומין תבוצע בפיקוח רופא.

אטומין פוגע בעירנות

השימוש באטומין עלול לפגום בעירנות ועל כן מחייב זהירות בנהיגה ברכב, בהפעלת מכונות ובכל פעילות המחייבת עירנות.

הגבלות לשימוש באטומין

הריון: להימנע. לא ידוע כמה אטומין משפיע על עוברים. יש להתייעץ עם הרופא המטפל לפני השימוש בתרופה זו, או אם את מתכננת להיות בהריון.
הנקה: להימנע. אטומין עובר דרך חלב אם ועלולה להשפיע על התינוק לרעה. יש להתייעץ עם הרופא שלך לפני השימוש.
תינוקות וילדים: תרופה זו אינה מיועדת לשימוש בילדים.
קשישים: הזהירות מומלצת בקשישים משום שתופעות לוואי שכיחות יותר בקרב.
נהיגה ועבודה מסוכנת: יש להימנע מאטומין עקב סכנת הרדמות או סחרחורת.
אלכוהול: להימנע משימוש בו זמנית אלכוהול עם אטומין.

תופעות לוואי:
בנוסף לפעילות הרצויה של התרופה, בזמן השימוש בה עלולות להופיע תופעות לוואי. בכל מקרה של תופעות לוואי יש לדווח לרופא המטפל. תופעת לוואי השכיחה ביותר היא נמנום. תופעות לוואי לא שכיחות: עצבנות, בלבול, חוסר מנוחה, נמנום, טשטוש ראיה, התעלפויות, יובש בפה, עצירות.

תופעות לוואי המחייבות התייחסות מיוחדת:
תופעות לוואי לא שכיחות: גפיים נוקשות, רעד בידיים, יציבה לא תקינה ושליטה מועטה בתנועות, רעד; נוקשות, תנועות בלתי נשלטות של הפה; הלשון והגפיים – פנה/י לרופא מיד. תופעות לוואי נדירות מאוד: נוקשות שרירים; חום גבוה; הפרעות בהכרה – פנה/י לרופא מיד.

נוגדי דיכאון, סמים פסיכיאטריים, ציפרלקס, תופעות לוואי, תסמיני נסיגה

בלי ציפרלקס – פתאום, כיף לקום בבוקר

המאמר פתאום, כיף לקום בבוקר , רוגל אלפר | מגזין mako | פורסם 30/08/12

בלי שהתכוונתי הפסקתי לקחת את כדורי הציפרלקס נגד דיכאון. ייסורי הגמילה כללו חרדה ומכות חשמל קטנות בתוך חלל הגולגולת, אבל בסוף השתחררתי מהכדור שהפך למכלאה שלי. אני לא מרגש בטוח אבל הולך עם זה, שלם עם עצמי

בלי ציפרלקס - יציאה מבאר השחת - איור עמיר דרור
בלי ציפרלקס – יציאה מבאר השחת – איור עמיר דרור

בינואר, בתום הפסקה של שנה, חזרתי לקחת כדור יומי של ציפרלקס נגד דיכאון, אחרי שהרגשתי את הקרקע מתחילה להישמט תחת נפשי, חושפת תהום פעורה שממתינה לי. חשתי מעוך, פסימי, שחוק ולאה. מובס. הכדור השפיע לטובה כמעט מיד אבל גבה מחיר של תשישות מופלגת. היו ימים שבהם הייתי כבד כעופרת. התקשיתי להתעורר, ומרגע שקמתי הייתי מת לישון. אם הזדמנה לי תנומת צהרים שתכננתי שתימשך שעה קלה, היא בדרך כלל התארכה לשלוש שעות, שבמהלכן הייתי מקיץ לרגע, חסר אונים ממש, לא מסוגל למשוך עצמי מחוץ לאיזו ביצת שינה טובענית. הפוף בסלון נהפך למעין מלכודת. ידעתי שאם אשתרע עליו בארבע אחר הצהריים אני עלול למצוא עצמי קם בשעת דמדומים, אפוף אדי החמצה, משל החיים חולפים על פניי.

והיו מחירים נוספים. האורגזמה שלעתים מיאנה להגיע, חמקמקה ומתסכלת. ואיזו התקהות בקצה המאושר והשמח של הסקאלה. אבל באופן כללי הייתי מרוצה. הכדור שמר עליי מפני מה שהפחיד אותי. לא תכננתי להיפרד ממנו בעתיד הנראה לעין.

כלומר, זה קרה בלי שהתכוונתי, בספונטניות. המלאי החל אוזל. נותרו לי רק חופן כדורים. אף פעם לא זכרתי איפה השארתי אותם. בתיק? בארון? על הפסנתר? כשמצאתי לקחתי אבל דילגתי על ימים מבלי משים. הכמות בדמי ירדה בהתמדה. משום מה לא יכולתי להביא עצמי ללכת לרופא לאסוף מרשמים לשלושה חודשים נוספים. תמיד לא היה לי זמן. פתאום הייתי שם לב שכבר יומיים או שלושה לא לקחתי, ומתחיל לחפש את החפיסה, ונוטל אחד, ומזכיר לעצמי לחדש את המלאי למחרת. ולא חידשתי. לקחתי את האחרון שנותר ברשותי, ולא חידשתי. התקשרתי למזכירה של רופאת המשפחה, ביקשתי שידפיסו לי מרשמים, ולא נסעתי לאסוף.

לא רוצה לחזור

הגמילה החלה לתת אותותיה לפני כשבוע וחצי. רעד פנימי מוזר באזור הלסת. מעין מכות חשמל זערוריות בתוך חלל הגולגולת. והגוף שמרגיש אחרת. קשה מאוד להגדיר או לתאר – פשוט אחרת. שוב הלמה בי התובנה שהציפרלקס הוא כדור משמעותי. זה לא איזה אקמול. בלעדיו, אני חש אחרת. דימיתי כי אני מרגיש שהשתחררתי ממנו. ואולי לא דימיתי. השתלטה עליי חרדה מפני הפרידה מהכדור אבל בד בבד חשתי שחרור, איזו התחלה חדשה. הרגשתי שהציפרלקס איננו אני. שאני כורת איתו גט זמני חדש. שאני מסיר אותו מעליי, כמו שמיכה עבה ושקופה.

בימים הראשונים הייתי חסר סבלנות בטירוף. כמו התעוררתי לחיים, הכל עצבן אותי, בעיקר דברים קטנים. כל מה שלא הסתדר בדיוק כפי שרציתי, הצטייר בעיניי כמכשול בלתי נסבל. נהגתי באימפולסיביות רבה יותר. אם עמדתי על מדרכה ונהג צפר בצומת שליד לאוטו משתהה, תפסתי קריזה. היה אכפת לי נורא מהכל, לא הבחנתי בין עיקר לטפל. ואהבתי את זה. כשהייתי עצוב הייתי עצוב נורא וכשהייתי שמח הייתי שמח נורא. היטלטלתי בין קטבים. כל הזמן אמרתי לעצמי שאני רק נוטל חופשה קצרה מהציפרלקס אבל עם כל יום שחלף – לא רציתי לחזור.

הלכתי לצער בעלי חיים לאמץ כלב. שיחקתי איתו בדשא ואמרתי שאני צריך לחשוב על זה, והאחראית במקום הובילה אותו ברצועה בחזרה למכלאה. והוא התנגד. נעמד במקום וסירב לזוז. נטע את רגליו הקטנות בקרקע, ונגרר חזרה פנימה למכלאה. המכלאה ששומרת עליו. כי הוא לא יכול לשרוד בשיטוט כך סתם ברחובות. והמראה הזה נהפך לי לדימוי למצבי. הציפרלקס כמכלאה ששומרת עליי. החלטתי לקחת את הכלב הביתה ולא לחזור למכלאה שלי.

אני לא מרגיש בטוח. אני חש בסכנה אבל אני הולך עם זה, שלם עם עצמי. האנרגיה היא נהדרת. כיף לקום בבוקר בקלות. כיף להרגיש רענן בצהרים, במקום כבד ורדום. כיף להישכב לתנומת צהרים (אני עדיין אוהב את זה, בכל זאת) ולקום בקלות אחרי חצי שעה, רענן. העצבנות וחוסר הסבלנות חלפו. אני לא רוצה שיתפרש שאני אימצתי עמדה נגד ציפרלקס או כדורים נוגדי דכאון. להיפך. אני בעד, כשאין ברירה. כנראה שעכשיו שיש לי. כנראה שעכשיו זה לא מתאים לי.

אבל עכשיו זו לא חכמה. נראה מה יקרה בחורף. כשהשמיים יהיו אפורים ונמוכים, ויחשיך בסביבות ארבע וחצי, והרוחות ינשבו. מוזר. פעם כל כך אהבתי את החורף. וכעת אני ירא את בואו. אבל מי יודע. אולי יהיה בסדר.

קישורים:

הונאות הפסיכיאטריה, הונאות חברות התרופות, טיפול פסיכיאטרי לילדים, פלייליסט, תופעות לוואי, תסמיני נסיגה

פלייליסט: טיפול פסיכיאטרי בילדים

מאי 2012 – הסמים הפסיכיאטריים אינם מסייעים, הם ממכרים, עם תופעות לוואי חמורות, ומביאים לנכות קשה למטופל. הסמים הפסיכיאטריים מנפחים את כיסי המטפלים והמאבחנים הפסיכיאטריים. הפתרון הוא טיפול בתרפיה, טיפול פסיכולוגי, ספורט, סדנאות ועוד. למה להתמסטל כל יום מחדש אם אפשר לטפל בעצמך לטווח ארוך טיפול טוב ואפקטיבי? אל תאמינו לפסיכיאטרים, הם רוצים רק "עכברי מעבדה" וכסף.
 ידיהן המלוכלכות של רשויות הרווחה המושחתות מעורבות בכל עניין בסחר בילדים וקשישים, גם כאשר מדובר בסימומם בסמים פסיכיאטריים בכפייה. על אף הביקורת הקשה ממשיכות רשויות הרווחה במעלליהן בסחר בילדים בשל ההון הרב שמקבלים הגורמים המעורבים עבור כל ילד: מטפלים ומאבחנים, פנימיות, אומנה ועוד.
הסמים הפסיכיאטרים אינם מרפאים, יש להם תופעות לוואי קשות, בלתי הפיכות, יכולות להופיע שנים לאחר הפסקת נטילת הסם. הסמים הפסיכיאטרים ממכרים, ויש להם תסמיני גמילה קשים מאוד.
תאוות בצע של פסיכיאטרים, חברות התרופות ומטפלים שונים היא המניע את הטיפול הפסיכאטרי, ההופך את האדם למעין חפץ שקל לתחזק אותו.

קישורים:

טיפול פסיכיאטרי לילדים, יועצת בית הספר, מדיניות משרד הרווחה, ריטלין, תופעות לוואי, תסמיני נסיגה

אמא ברקת : "ריטלין הוא לא הפיתרון… ריטלין הוא הבעיה!!"

שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון - סחר בילדים באמצעות סמים פסיכיאטריים
משה כחלון – סחר בילדים באמצעות סמים פסיכיאטריים

מאי 2012 – ידיהן המלוכלכות של רשויות הרווחה המושחתות מעורבות בכל עניין בסחר בילדים וקשישים, גם כאשר מדובר בסימומם בסמים פסיכיאטריים בכפייה. על אף הביקורת הקשה ממשיכות רשויות הרווחה במעלליהן בסחר בילדים בשל ההון הרב שמקבלים הגורמים המעורבים עבור כל ילד: מטפלים ומאבחנים, פנימיות, אומנה ועוד.

אמא ברקת: "לאחר מלחמה עם הרווחה ובית הספר, נכנעתי ונתתי לבן שלי ריטלין… מהיום הראשון שנתתי לבן שלי ריטלין התחילו תופעות כמו כאבי בטן, חוסר שינה וחוסר תיאבון. לאחר שהשפעת הכדור פגה היה פקעת עצבים, אלים מילולית ופיזית, לא שולט בתנועות הגוף שלו, מתפרע ולא מקשיב. היום אני מתמודדת עם קריזים והתקפי זעם בעקבות הגמילה מריטלין… היום אני מוכנה להתמודד מול רשויות הרווחה ובתי הספר בלי פחד!!".

שלום אני ברקת אמא לילד בן 11 מתוק מדבש, חכם, אינטלגנטי, מלא מרץ ושמחת חיים, עם חיוך כובש שיכול להפיל כל אימא מהרגליים.
זה היה נכון עד לפני חצי שנה
אחרי מלחמה בייני לבין בית הספר והרווחה נכנעתי ונתתי לבן שלי ריטלין
לא הייתי מודעת לכך שריטלין נכלל בתוך סיווג הסם המסוכן
כיום אני יודעת את זה
ומהיום אני אעשה הכל.. אבל הכל כדי שהורים אחרים ידעו את הסיפור שלי ושל עוד הורים כמוני ויבינו שריטלין הוא לא הפיתרון… ריטלין הוא הבעיה!!
מהיום הראשון שנתתי לבן שלי ריטלין התחילו תופעות כמו כאבי בטן, חוסר שינה, חוסר תיאבון
לאחר שהשפעת הכדור פגה הילד היה פקעת עצבים, אלים מילולית ופיזית, לא שולט בתנועות הגוף שלו, מתפרע ולא מקשיב.
לפני הריטלין היה לי ילד יוצר
היינו יושבים שעות על יצירות אומנות.
כיום הבן שלי לא מעוניין לצייר אפילו קו ישר, גם שיעורי האומנות בבית הספר הפסיקו לעניין אותו.
הביטחון העצמי שלו ירד ל-0 והוא משוכנע שבלי הכדור הוא לא יצליח ללמוד!
כיום אני מתמודדת עם קריזים והתקפי זעם בעקבות הגמילה מרטלין
נכון להיום אני מוכנה להתמודד מול רשויות הרווחה ובתי הספר בלי פחד!!
את הילד שלי הם לא יתייגו!!
הבן שלי לא יקח סמים רק בכדי שלמורה בבית הספר יהיה קל יותר להעביר שיעור.
אני רוצה את הבן שלי בחזרה!!

קישורים

האח הגדול, טיפול פסיכיאטרי, סמים פסיכיאטריים, ציפרלקס, תופעות לוואי, תסמיני נסיגה

הבלי הפסיכיאטריה: "תקשיב, זה ייתן לך הרבה כוחות. זה ציפרלקס. יש לזה כוח עצום" – פסיכיאטר אילן רבינוביץ'

תחקיר ידיעות אחרונות - טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' בארז דה דרזנר מהאח הגדול
ארז דה דרזנר – ידיעות אחרונות

הכתבה ארז דה דרזנר נחשף: 'הד"ר אמר שהכדור ייתן כוח' , ynet , מרץ 2012

ארז דה דרזנר, מתמודד בעונה השנייה של התוכנית "האח הגדול", חושף בראיון שיתפרסם ביום שישי ב"ידיעות אחרונות" כיצד גם הוא התבקש לקחת כדורים פסיכיאטריים מד"ר אילן רבינוביץ'. "הוא אמר לי: 'עכשיו, על כל מה שאנחנו מדברים, אתה לא מספר לאף אחד'"

ארז דה דרזנר, אחד המתמודדים בעונה השנייה של התוכנית, חושף שגם הוא קיבל כדורים פסיכיאטריים מד"ר אילן רבינוביץ' כאשר שהה בבית "האח הגדול".

דה דרזנר חשב שיצליח להתגבר על מה שקרה בבית בלי לשתף את העולם בכאביו. כשראה את חבריו מדברים, החליט לשבור את השתיקה. בראיון שיתפרסם ביום שישי במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", מספר דה דרזנר על קבלת כדורים מד"ר אילן רבינוביץ', למרות שמעולם לא ביקש לפגוש פסיכיאטר. הוא משחזר כיצד נווט על ידיו בתוך הבית, והתבקש לגעת באחת הדיירות.
.


.

בראיון שיתפרסם ביום שישי, מספר דה דרזנר על המפגש עם רבינוביץ', על הכדורים שלקח, על תופעות הלוואי ועל הדיכאון ממנו סבל אחרי היציאה מהבית.

"חודש אחרי, אני נכנס לחדר 'האח הגדול' ושואלים אותי אם אני רוצה להיפגש עם פסיכולוג", אמר דה דרזנר.

לא עם פסיכיאטר?

"לגמרי לא. אני זוכר היטב. הם שאלו על פסיכולוג. זה היה מטעה. מעולם לא נפגשתי עם פסיכיאטר בחיים שלי. ראיתי פסיכולוג פעם אחת, בילדות, בגלל הקשיים בבית הספר. שאלתי בחדר 'האח הגדול': 'למה אני צריך פסיכולוג?'. אמרו לי: 'כדאי שתעשה שיחה איתו'. היה לי די קשה אז בבית. אף אחד לא אהב אותי בהתחלה. לא הבינו אותי. חשבתי, אוקיי, לא יכול להזיק אם אראה פסיכולוג. אם היו מבקשים ממני לראות פסיכיאטר, לא הייתי מסכים".

לדבריו, "קראו לי לחדר 'האח הגדול'. נכנסתי, פתאום אני רואה בן אדם. אילן יושב על הספה. התרגשתי. תבין, הרי לא ראיתי הרבה זמן אדם מהעולם החיצון. ואילן רבינוביץ' יושב לידי, אומר לי: 'מה נשמע? איזה חתיך אתה, איזה שרירים יש לך, אתה גבר, אתה בחור יפה'.

"ואז אילן אומר לי: 'ארז תקשיב, תקשיב, תקשיב. אני מדבר. אתה יצאת לא טוב בתחילה. עכשיו, על כל מה שאנחנו מדברים, אתה לא מספר לאף אחד. לא לדיירים, לאף אחד. זה בינינו'".

קיבלת משהו בפגישה הראשונה מד"ר רבינוביץ'?

"כן. הוא אמר לי: 'תקשיב טוב, אני נותן לך כדור. תיקח אותו'. שאלתי: 'רגע, מה אתה נותן לי?'. ואז הוא אומר: 'תקשיב, קח כדור בתוך המעטפה'. זה היה ללא עלון, ללא קופסה. אמרתי לו: 'למה אתה נותן לי כדור?'. הוא אומר לי, 'תקשיב, זה ייתן לך הרבה כוחות. זה ציפרלקס. יש לזה כוח עצום'. אמרתי לו: 'אבל אני לא צריך לקחת את זה'. והוא שוב אומר לי: 'קח, זה ייתן לך כוחות. אתה לא מספר לאף אחד'. הוא הביא כוס מים כדי שאקח שם".

הראיון המלא וגילויים חדשים בפרשה יתפרסמו ביום שישי במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות"

תחקיר ידיעות אחרונות - טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' בארז דה דרזנר מהאח הגדול
תחקיר ידיעות אחרונות – טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' בארז דה דרזנר מהאח הגדול

תחקיר ידיעות אחרונות - טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' בארז דה דרזנר מהאח הגדול

תחקיר ידיעות אחרונות - טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' בארז דה דרזנר מהאח הגדול
תחקיר ידיעות אחרונות - טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' בארז דה דרזנר מהאח הגדול
תחקיר ידיעות אחרונות - טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' בארז דה דרזנר מהאח הגדול

קישורים:

בנזודיאזפינים, טיפול פסיכיאטרי, נוגדי חרדה, סמי הרגעה, סמים פסיכיאטריים, פסיכיאטר, תופעות לוואי, תסמיני נסיגה

נוגדי חרדה – בנזודיאזפינים – גיהנום ההתמכרות והגמילה

גוון אולסן עבדה 15 שנים כנציגה בתעשיית התרופות, וחלק מהתמחותה היה סמים פסיכיאטריים. סמים אשר לא מכרה אך הכירה מקרוב הם נוגדי החרדה. גוון השתמשה בנוגד חרדה קסנקס במשך כ- 10 שנים, שבהם התמכרה לסם אך חשבה שהצורך בסם נובע עקב לחץ ומתח בעבודה. גוון טוענת כי הפסיכיאטר הטיפוסי לא יסייע להשתחרר מההתמכרות לסם משום שבהכשרתם הפסיכיאטרים כיום יודעים לטפל רק טיפולים תרופתיים, והם אינם רוצים לאבד מטופלים.
.

.
נוגדי חרדה הם למעשה בנזודיאזפינים אשר שמם שונה לנוגדי חרדה בשל השם הרע שיצא לבנזודיאזפינים עקב ההתמכרות של סמים אלו. היה דור שלם של עקרות בית שצרכו בנזודיאזפינים מסוג וואליום. תעשיית התרופות יצאה בשם חדש 'נוגדי חרדה'.

גוון מעידה כי השתמשה בנוגד חרדה קסנקס במשך כ- 10 שנים, שבהם התמכרה לסם אך חשבה שהצורך בסם נובע עקב לחץ ומתח בעבודה. שלב קשה מאוד הוא שלב הנסיגה (גמילה) מהסם ובשלב זה הסבל עלול להיות פי 10 יותר קשה מאשר המצב לפני תחילת נטילת הסם.

גוון טוענת כי הפסיכיאטר הטיפוסי לא יסייע להשתחרר מההתמכרות לסם משום שבהכשרתם הפסיכיאטרים כיום יודעים לטפל רק טיפולים תרופתיים, והם אינם רוצים לאבד מטופלים.

קישורים:

חברות התרופות, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי, סמים פסיכיאטריים, פסיכיאטריה, תסמיני נסיגה

מדוע סמים פסיכיאטריים תמיד רעים

סמים פסיכיאטריים = זבלד"ר דאגלס ג. סמית

אני כבר לא ממליץ על תרופות פסיכיאטריות לאף אחד.

זה נראה קיצוני במדינה הזו (ארה"ב) כי אנחנו בעיצומה של "המהפכה הביולוגית". נראה שכולם מניחים שתרופות יעילות במיוחד עבור מחלות נפש שונות אשר לפחות בחלקן עקב בעיות כימיות או גנטיות. אני מאמין שהמדע מאחורי זה פגום באופן רציני. הוא מבוסס על הנחות מוטעות שהובילו להנצחת מיתולוגיה עצמית (ועל רווחים עצומים לחברות התרופות).

אני לראשונה ויתרתי על כדורי הרגעה, לאחר מכן על תרופות נוגדות דיכאון, ולאחר מכן על כל התרופות הפסיכיאטריות. למדתי שיש כמה עקרונות כלליים אשר חלים על כל החומרים פסיכואקטיביים וטיפולים ביולוגיים.

עקרונות כלליים:

(1) "מחלות נפש" אפילו החמורות, הן יחסיות (הייתי אומר גם רוחנית). פסיכיאטריה, על ידי התמקדות כמעט בלעדית על ביולוגיה (טיפול תרופתי), עושה עצמה לא רלוונטית יותר ויותר.

(2) חומרים פסיכוטיים מספקים במקרה הטוב הקלה זמנית, אבל תמיד מחמירים את המצב בטווח הארוך. הם עושים דברים גרועים באופן ישיר (כימי) או בעקיפין על ידי הסחה מן הבעיות האמתיות.

(3) לכל החומרים הפסיכואקטיביים יש חזרה על הסימפטומים ובעיות הקשורות בנסיגה (גמילה). שיעור ה"שקיעה" באופן כללי, במהלך הנסיגה (גמילה) מתרופות פסיכיאטריות, חמור פי 10 יותר מאשר אם התרופה לא הייתה נלקחת.

(4) "לכל הטיפולים הפסיכיאטריים יש מכנה משותף בפעולתם – שיבוש תפקוד המוח הנורמלי" (ד"ר פיטר ברגן, מספרו "השבתת המוח בטיפולים פסיכיאטרים", שפרינגר פאב. ושות ', 1997, עמ' 3).
סמים פסיכיאטריים לעולם אינם משפרים חוסר איזון במוח. הם אף פעם לא משפרים את המוח. הם "עובדים" על ידי פגיעה במוח וריסון רגשות בדרכים שונות.

המחבר, ד"ר דאגלס ג 'סמית, בוגר אוניברסיטת אינדיאנה (1982 – Phi Beta Kappa) ובית הספר לרפואה של אוניברסיטת אינדיאנה (1986). סיים הכשרה בפסיכיאטריה בשנת 1990 מוסמך בפסיכיאטריה. קיבל הדרכה נוספת בפסיכואנליזה. כיום חי בג 'ונו שבאלסקה. במועצת המנהלים של האגודה הלאומית של זכויות הגנה ותמיכה והמרכז הבינלאומי לחקר פסיכיאטריה ופסיכולוגיה.

מדוע סמים פסיכיאטריים תמיד רעים – ד"ר דאגלס ג. סמית

פלייליסט – סם פסיכיאטרי ריטלין

קישורים: