ליאורה מסינגר, לשכת הרווחה בני ברק, עתירה לבג'ץ, שר הרווחה מאיר כהן, תלונה, תמר ציפורה שוב

עתירה נגד שר הרווחה מאיר כהן בגין טיוח עבירות משמעת עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה בני ברק

שר הרווחה מאיר כהן - או טיפול בתלונות על עבירות משמעת של עובדים סוציאליים

מאי 2013  – מדובר באי טיפול בתלונה על עבירות משמעת נגד עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה בני ברק.
שר הרווחה מאיר כהן מטייח פשעי משרדו. שר הרווחה מאיר כהן ממשיך את המסורת של אי טיפול בעבירות משמעת של עובדים סוציאליים העושים ככל העולה על רוחם נגד אזרחים. שר הרווחה מאיר כהן מסתתר מאחורי חומת ביורוקטיה ואינו מגיב עניינית לפניות בעניין מחדלי עובדים סוציאליים בלשכות הרווחה נגד אזרחים.
שר הרווחה מאיר כהן מבזה את עבודת ועדת סלונים על עבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין. הוועדה העירה על מחדל ידוע משרד הרווחה במתן גיבוי מלא לפקידי הסעד בכל תלונה המוגשת נגדם ללא בדיקה עניינית של התלונה.

חוסר האונים של האזרח מול מערכת הרווחה הדורסנית – להלן דחיית עתירה שהוגשה לבג"ץ בנושא

בג"ץ 2217/13ישראל אפל

נ ג ד

1. שר הרווחה, מר מאיר כהן

2. מר מיקי לוי, סגן שר הרווחה

3. עו"ד בתיה ארטמן, היועצת המשפטית של משרד הרווחה

4. עו"ס גבריאלה יצחקי

5. עו"ס ליאורה מסינגר

6. עו"ס תמר ציפורה שוב

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

[01.05.2013]

כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט י' עמית

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר:

בעצמו

העתירה נמחקת אפוא, ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ‏כ"א באייר התשע"ג (‏1.5.2013).

פסקי דין המאוזכרים במסמך זה: בג"ץ 11213/05

פסק-דין

השופט עוזי פוגלמן:

עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר כי נצווה על שר העבודה והרווחה להורות ליועץ המשפטי של משרדו להפעיל את סמכותו לפי סעיף 34(ב) לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק העובדים הסוציאליים) ולהגיש קובלנה לוועדת המשמעת שהוקמה לפי סעיף 28 לאותו חוק, נגד המשיבות 6-4 – עובדות סוציאליות המועסקות בשירותי הרווחה של עיריית בני ברק – בגין מחדלים שהעותר מייחס להן בטיפול בגילויי אלימות שלטענתו אירעו בישיבה בבני ברק.

בעתירה נטען כי ביום 11.2.2013 שלח העותר מכתב לשר הרווחה שבו פירט שורה של מחדלים שייחס למשיבות 6-4 לטפל בגילויי האלימות האמורים. העותר ביקש מהשר להורות ליועץ המשפטי של משרדו להגיש נגדן תלונה משמעתית, ומשלא קיבל מענה לפנייתו, הגיש את העתירה שלפנינו.

דין העתירה להימחק על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. בית המשפט לעניינים מינהליים מוסמך לדון בעתירה מינהלית על החלטה של רשות לפי חוק העובדים הסוציאליים, ובכלל זה על החלטה בעניין חקירה או העמדה לדין משמעתי לפי סעיף 34(ג) לחוק העובדים הסוציאליים (סעיפים 1 (הגדרת "החלטה של רשות"), 5(1) ופרט 21(20) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התשס"א-2001; השוו: בג"ץ 11213/05 פלונית נ' ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין (17.7.2006)). אשר על כן, לא ראינו להידרש לעתירה, בלא שאנו מביעים כל עמדה לגופם של דברים.

העתירה נמחקת אפוא, ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ‏כ"א באייר התשע"ג (‏1.5.2013).

קישורים:

שר הרווחה מאיר כהן שקרים וטיוחים לסחר בילדים – רשת ב – אוגוסט 2013 – שר הרווחה מאיר כהן בראיון מטייח כמויות ומספרים של ילדים המוצאים מביתם לפנימיות הרווחה וטוען כי מדובר בכ- 10,000 ילדים בפנימיות בעוד יש כ- 40,000 , מאיר כהן מטייח ומציג תמונה ורודה של מצבם בפנימיות בעוד יש ילדים החווים התעללות קשה בפנימיות המופרטות ובמשפחות אומנה של משרד הרווחה

שר הרווחה מאיר כהן לא יצא אל המוחים מול ביתו – יולי 2013 – הפגנה מול בית שר הרווחה מאיר כהן ברחוב החצב 8 דימונה – שר הרווחה מאיר כהן לא יצא אל המוחים להבין דבר חרף היותו נבחר ציבור וחרף האשמות חמורות חוזרות ונשנות נגד משרדו על חטיפת ילדים…

שר הרווחה מאיר כהן – תוקפנות נגד אשה נכה המוחה על חטיפת בתה מבית חולים ע"י משרד הרווחה – יולי 2013 – מדובר ב- א' שבתה שנולדה ע"י פונדקאית נחטפה מבית חולים מיד לאחר היוולדה ע"י משרד הרווחה, השירות למען הילד. ל- א' לא נמסר מדוע נחטפה הילדה אולם לאחר חודשים של הליכים שיפוטיים החליטה השופטת גאולה לוין לא לאשר לאשה הורות בתואנה שאין קשר גנטי…

שר הרווחה מאיר כהן – באלגן מכוון וחוסר תכנון לכליאת חוסים במוסדות במקום השמתם בקהילה – המאמר המדינה מתעלמת כשנתיים מדו"ח שהנחה לסגור מוסדות למוגבלים , אור קשתי , הארץ , יולי 2013 – דו"ח שהוזמן על ידי שר הרווחה לשעבר קבע נחרצות: יש לשלב בקהילה חוסים עם מוגבלות שכלית. אולם הרצוג כבר לא בתפקיד והדו"ח מעולם לא פורסם…

צמרת הרווחה מחויכת מול פשעי המשרד – השר מאיר כהן, מנכ"ל נכנס יוסי סילמן ומנחם וגשל – יוני 2013 – ברקע חטיפות ילדים ממשפחות על רקע אתני, ונגד נכים בוצע טקס חילופי מנכ"לים במשרד הרווחה. שר הרווחה מאיר כהן מזה כשלשה חודשים מאז נכנס לתפקידו נוקט במדיניות רמיה ודורסנות ופתח עם מנכ"ל משרדו יוסי סילמן בהקמת מרכזי "הגנה" לחטיפת ילדים ממשפחות לסחר במוסדות…

שר הרווחה מאיר כהן: שהעניים ילכו לעבוד – מאי 2013 – משרד הרווחה תולש מביתם אלפי ילדים וקשישים מידי שנה וגורם למשפחות נזקים פיסיים, נפשיים וכלכליים. שר הרווחה מאיר כהן זורה חול בעיני הציבור ומלין שהעניים לא עובדים. אחרי הנתונים המטרידים על מספר העניים הגבוה בישראל, הגבוה ביותר במדינות המפותחות, לא שמענו מהממשלה על תוכנית לאומית למלחמה בעוני או משהו דומה לכך. שר הרווחה מאיר כהן שולח את העניים לעבוד…

עצרת מחאה מול בית שר הרווחה מאיר כהן – 6 ביוני 2013 – 6.62013 עצרת מחאה מול בית שר הרווחה מאיר כהן ברחוב החצב 9 בדימונה. משרד הרווחה תולש ילדים מביתם ומשפחתם למוסדות סגורים, אומנה, אימוץ ועוד מוסדות כליאה שם הם מוצבים ללא זכויות בחוק ואין מושיע. התהליך מתנהל בדלתיים סגורות ללא ראיות הרחק מעיני הציבור. המחאה נועדה לחזק את ידי שר הרווחה מאיר כהן להתמודד מול פשעי משרדו…

המחאה על פשעי משרד הרווחה נגד האנושות והאנושיות יוצאת לדרך – נפגשים מול בית שר הרווחה מאיר כהן – מאי 2013 – המחאה על פשעי משרד הרווחה נגד האנושות והאנושיות יוצאת לדרך – נפגשים מול בית שר הרווחה מאיר כהן מרחוב החצב 9 דימונה , 6.6.2013 , 19:00 – 21:00 – קבוצות הורים נפגעי האגף לשירותים חברתיים עולה מדרגה והם החליטו להפסיק את עוולות רשויות הרווחה המנתקות בכפייה ילדים מהוריהם. העיתונאית לורי שם טוב תושבת גבעתיים, אם לשני ילדים שנותקו ממנה לפני 4 שנים מארגנת מחאה נגד שר הרווחה מאיר כהן אומרת:…

דוח מבקר המדינה 2013 – משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים – מאי 2013 – מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה…

שר הרווחה מאיר כהן – נער השעשועים של העובדות הסוציאליות – בואו נגלה לכם את מה שמפלגת "יש עתיד" מסתירה מכם – שר הרווחה מאיר כהן מטעם מפלגת יש עתיד הוא כשלון מבטיח – בתקופת כהונתו של מאיר כהן כראש עירית דימונה, דימונה היתה שיאנית המדינה בשיעור הוצאת ילדים מהבית למוסדות. תעודת עניות קשה לתפקודו הגרוע כראש עיריה, והוכחה כי אדם זה משמש מריונטה לידן של עובדות הרווחה…

שר הרווחה מאיר כהן – מכבסת מילים לייחצון תכנית כפייה ויסקונסין – יולי 2013 – ראיון של רינו צרור (גל"צ) עם שר הרווחה מאיר כהן (יש עתיד) ויו"ר העבודה והרווחה חיים כץ בנוגע לחזרתה של תוכנית ויסקונסין לשולחן הכנסת (5.7). במהלך הראיון יו"ר ועדת העבודה והרווחה, אמר שתוכנית ויסקונסין הינה תוכנית כושלת ושהיא חלק הפרטות שאסור לבצע במשק הישראלי. רינו צרור חשף כי בתוך משרד הרווחה פועלות עמותות שמחזירות מובטלים למעגל העבודה ועושות את הדבר בהצלחה מרובה. שר הרווחה מאיר כהן לא הצליח לענות על השאלה מדוע, אם כך, להחזיר את תוכנית ויסקונסין, כשבתוך המשרד שלו פועלות העמותות הללו…

בית חולים פסיכיאטרי מזרע, התעללות נפשית, התעללות פיסית, יהודה קורן, מדיניות משרד הבריאות, תלונה

תושב טבריה: התעללו בי בבי"ח הפסיכיאטרי "מזרע"

פברואר 2013 – תושב טבריה: התעללו בי בבי"ח הפסיכיאטרי "מזרע".  הגיש השבוע קובלנה למשרד הבריאות כנגד שני פסיכיאטרים ותלונה במשטרה.
תושב טבריה, בן 54, אושפז בכפייה בשנת 2005 בבית החולים "מזרע". לטענתו, במהלך האשפוז נקשר בחדר הבידוד לשמונה שעות רצופות ללא אוכל ומים, כשהוא מתבוסס בצרכיו בניגוד להוראות הקשירה המגבילות את זמן הקשירה ולנוהל המחייב פיקוח על חולה קשור באמצעות ביקור בחדרו כל חצי שעה. בנוסף טוען המתלונן כי השפילו אותו ואיימו עליו כי יקבל מכות חשמל אם לא יתנהג יפה וכי יאריכו את משך האשפוז שלו. הוא טוען כי היה חשוף לאלימות מצד צוות המחלקה, כי קיבל תרופות בכפייה כנגד רצונו, שגרמו לו נזקים קשים ובלתי הפיכים, וכי לא נתנו לו אפשרות משפטית להתנגד לשני אשפוזים שנעשו בכפייה. כאשר ביקש לקבל את התיק הרפואי מבית החולים, כדי לבסס את תלונתו מצא שם מסמכים בודדים בלבד, ולכן הוא קובל גם על הפרת חובת ניהול רשומה רפואית המחייבת את בית החולים.

בקובלנה מסביר המתלונן כי הוא קובל על "היחס המחפיר שקיבלתי במזרע במהלך האשפוזים הקודמים שחוויתי כמתואר בגוף התלונה, למען השגת הצדק ובשביל שההתעללות תיפסק, כדי שמטופלים אחרים לא יאלצו לסבול את מה שאני סבלתי, וכדי שהצוות שטיפל בי באותה התקופה יישא באחריות על מעשיו בגין רמיסת זכויות אדם בסיסיות והפרת החוק כולל תיעוד שאינו מלא בתיק הרפואי כנדרש, ושימוצה איתם הדין".

למידע נוסף ועדויות נוספות נא לפנות ל:

יהודה קורן,
עמותת מגן לזכויות אנוש
מייל: yodak8@gmail.com
אתר: www.cchr.org.il

קישורים:

הפקרת תיקים רפואיים – מוסד פסיכיאטרי מזרע – מבט לחדשות – מרץ 2011 – מאות תיקים רפואיים של חולי נפש נמצאו במכולת אשפה ליד המוסד הפסיכיאטרי מזרע בעכו. – פרטי המחלות, האבחונים, הטיפול והתרופות שנטלו החוסים היו חשופים לעיני כל. מדובר בתיקים לא מלפני שנים רבות אלא רק משנה שעברה.דוח מבקר הפנים של משרד הבריאות קבע: "המסמכים מכילים פרטים אישיים ומסווגים בניגוד לחוק הגנת הפרטיות ולחוק הארכיונים – אירוע חמור ורשלנות חמורה ביותר"…

בית חולים פסיכיאטרי מזרע – אדם אושפז במשך 29 שנה בכפייה בניגוד לחוק – הכתבה חולה נפש שאושפז 29 שנה בכפייה ישוחרר , יונתן הללי , יוני 2010 , nrg – בית המשפט המחוזי בחיפה קבע היום (ד') כי חולה נפש בן 52, שאושפז בכפייה במשך 29 שנים, ישוחרר מבית החולים הפסיכיאטרי בו שהה. האיש נשלח למסלול של אשפוז פלילי, לאחר שריצה שלוש שנות מאסר בעקבות הרשעתו באיומים על חיי אביו…

הכתבה סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: מצב בית החולים מזרע בעכו בלתי נסבל , ג'קי חורי , הארץ , מרץ 2010 – סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ביקר היום (חמישי) במרכז הרפואי לבריאות הנפש "מזרע" בעכו, והזדעזע מתנאי המחייה של המטופלים במקום. סגן שר הבריאות אמר שהמצב בו נמצא בית החולים בלתי נסבל, וכי הוא יפעל עם צוות משרדו כדי לגייס משאבים ותקציבים לשיפור התשתיות. כמו כן, הודיע כי ייבחן את האפשרות להעתיק את בית החולים למקום אחר…

חולה נפש תקף מינית, בית חולים "מזרע" בעכו לא דיווח, התוקף הוחזר למחלקה – הכתבה פסיכיאטר מחוז צפון: להעניש את הנהלת "מזרע" , הארץ , נובמבר 2007 – הפסיכיאטר המחוזי ממליץ על צעדים משפטיים ומנהליים נגד הנהלת ביה"ח – עקב התנהגותה בפרשת התקיפה המינית שנחשפה ב"הארץ" לפני כשבועיים…

אפוטרופוס, בית משפט לענייני משפחה, יעל הס, לשכת הרווחה ירושלים, לשכת עורכי הדין, תלונה

תלונה ללשכת עורכי הדין נגד עו"ד יעל הס אגף הרווחה ירושלים בגין שיבושים ומניפולציות בהליך מינוי אפוטרופוס לאישה

מניפולציות של עו"ד ופקידי רווחה למינוי אפוטרופוס לקשישים במחטף הנו דבר מקובל ברשויות הרווחה. הסיבה לכך הוא רכושם של אותם קשישים, ותאוות הבצע של גורמי רווחה ותאגידי אפוטרופסות מושחתים.

 דוגמא לכך ראינו בלשכת הרווחה תל אביב נגד הקשישה שרה כהן שנרדפה באובססיביות ע"י פקידי סעד מושחתים ומינו באמצעות שופטת שניה את העובדת הסוציאלית ירדנה נילמןיקירת בתי משפט לענייני משפחה כאפוטרופוסית על הקשישה, בעוד בנה הוא האפוטרופוס מהשופטת הראשונה. העובדים הסוציאליים פרצו לביתה של שרה בליל הסדר ולקחו אותה בכפייה לבית אבות במקום חסוי מבלי שנמסר לבנה על מקום הימצאה, הולעטה בסמים פסיכיאטריים, ביתה ורכושה עוקלו לעו"סית נילמן. לימים האפוטרופסית עובדת סוציאלית ירדנה נילמן הורשעה כי גנבה 7.2 מיליון שקל מ-20 חסויים להם שימשה כאפוטרופוס, נדונה ב- 06.01.2011 ל-7.5 שנות מאסר בפועל. נילמן הורשעה בעבירות רבות של גניבה בידי מורשה, זיוף בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף.

מרץ 2012 – מדובר בעו"ד יעל הס מלשכת הרווחה ירושלים שהגישה בקשה לבית משפט לענייני משפחה למינוי אפוטרופוס לאימו של ע', ללא נוכחותו ונוכחות אימו, למרות שמתנהל הליך שיפוטי למינוי אפוטרופוס. הבקשה הוגשה בפני שופט אחר. עו"ד יעל הס לא צרפה לבקשה מסמכים משפטיים חשובים כגון כדות משפטית על רצונה של האם כי בנה ע' יהיה האפוטרופוס ועוד, כדי לשבש את ההליך השיפוטי החדש שיזמה ולסנדל מינוי הבן ע' לאפוטרופוס על אימו.

השיבושים והנזקים שגרמה עו"ד יעל הס בהליך מינוי אפוטרופוס חיצוני הביא לכך שהבן ע' יכל לראות את אימו רק בהסדרי ראיה שקבע האפוטרופוס החיצוני מה שהביא להתדרדרות במצבה ואישפוזה בבית חולים. אימו של ע' איבדה יכולות קוגנטיביות כגון יכולת דיבור והליכה. 
עו"ד יעל הס מלשכת הרווחה ירושלים ועוזריה היבלו בפיהם דברי בלע נגד הבן בתסקירים רוויים דברי רמיה כדי שלא יוכל להיות אפוטרופוס לאימו.

להלן מכתב התלונה ששלח הבן ע' ללשכת עורכי הדין על המניפולציות של עו"ד יעל הס

פלייליסט – מדיניות רוווחה דורסנית ומתעללת בקשישים  


קישורים

אחיזה מרסנת, אחיזת הולדינג, דנה ויילר פולק, הסנגוריה הציבורית, מעון מסילה, רשות חסות הנוער, תלונה

מעון מסילה – רשות חסות הנוער במשרד הרווחה – שימוש חריג באלימות נגד נערות

דצמבר 2009 – מעון מסילה של משרד הרווחה – מדריך מעקם ידיה של חוסה, מפילה לרצפה ובועט בראשה. אחיזות מרסנות, משטר קפדני וקשוח. המעון מצהיר כי אינו תורם לחוסות מבחינה טיפולית. בנות ללא עבר פלילי מסתבכות בפלילים בשהותן במעון. המדריך עדיין עובד בפנימייה.

הכתבה "תלונה על תקיפה נגד מדריך במעון לנערות בסיכון" , דנה ויילר פולק , הארץ , דצמבר 2009

מעון מסילה עלה לכותרות פעמים רבות באשר ליד הקשה הננקטת כלפי כ-70 נערות בסיכון השוהות במקום. כעת הגישה לראשונה הסנגוריה הציבורית תלונה נגד מדריך במעון בגין תקיפת אחת הנערות. לטענת הנערה המדריך בעט בראשה ועיקם את ידיה במהלך "אחיזה מרסנת" שביצע בה. שוטרים שהיו במקום טוענים כי ניתן היה להשתלט על הנערה ללא שימוש בכוח, כפי שנעשה.

מרבית הנערות שנשלחות ע"י בית המשפט למעון במושב אורה, הסמוך לירושלים, מגיעות לאחר שחוו אלימות קשה, התעללות והזנחה בביתן. רבות ברחו ושוטטו ברחובות מגיל צעיר אך לא היו מעורבות בפלילים, עובדה שמשתנה ברוב המקרים במעון. המקום מאופיין במשטר קפדני וקשוח, נערות שמסרבות לצאת לבית הספר ננעלות בחדריהן, ומדריך בודק את מצבן כל 15 דקות.

על מנת לרסן את הנערות נוקטים המדריכים ב"אחיזה מרסנת" – נוהל מוכר במקום שבו תופסים את ידי הנערה מאחורי גבה ועם העלאת היד למעלה, הנערה נופלת לרצפה וידה כמעט נשברת.

בחודש אוגוסט החלה התפרעות של כמה נערות במעון. על מנת לרסן את הנערות נקט אחד המדריכים ב"אחיזה מרסנת". אלא שהוא לא הסתפק בזה, לדברי הנערה, ובעט בראשה בעודה על הרצפה תוך שהוא מעקם את ידיה. הנערות הואשמו בתקיפה ואיומים, ואילו המדריך נחקר ושוחרר, והוחלט שלא להגיש נגדו כתב אישום אלא רק נגד הנערה. לאחר הגשת התלונה על ידי הסנגוריה הציבורית, הועבר חומר לפרקליטות לעיון מחודש בנושא.

"עד היום נמנעו מהגשת תלונה במשטרה, היות והבנות חוזרות למעון ולא מעוניינות להתלונן נגד הצוות" אומרת סגנית ומ"מ סנגור מחוזי ירושלים ומנהלת מחלקת נוער, עו"ד נוחי פוליטיס. "לאחר סיור שערכנו במקום, קבלנו על העובדה שהמוסד מחזיק בנות שהצהיר כי אין לו כיצד לתרום להם מבחינה טיפולית, והם שם רק בשל החלטת בית משפט, לדאבוננו מצב זה הופך את המקום למחסן אנושי לנערות שאין להם מסגרת אחרת".

בחקירתה סיפרה הנערה כי המדריך פגע בה פיסית, פגיעה שבה חשה כי ידיה קרובות לשבירה. כשהתלוננה על הכאבים, אמר לה המדריך: "אז מה, אשבור לך את היד", בסוף חקירתה אמרה שהיא מבקשת דבר אחד – ש"האמת תצא לאור. מה שקורה במוסד נעלם מהעין".

אחד השוטרים שנכח במקום בעת האירוע אמר החקירתו, כי ראה את הנערה שוכבת על הרצפה כשהמדריך אוחז בה, ושמע אותה צועקת "כואב לי, אבוא בטוב". לדברי השוטר, הוא אמר למדריך כי הנערה בשליטה ושישחררה, אך הוא לא הרפה. לסיכום דבריו אמר כי אפשר היה להתגבר על הנערה גם מבלי לעקם את ידיה אלא ב"טוב", כהגדרתו.

המדריך שעובד במקום זה ארבע שנים, הכחיש בחקירתו כי בעט בנערה וטען כי עיקום הידיים הינו חלק מנוהלי המקום. בחקירתו הגדיר זאת "הולדינג" וסיפר כי עבר סדנאות בנושא, וכי חלק מהולדינג הוא עיקום היד ובמקרה הצורך גם הפלת הנערה לרצפה.

"אין מחלוקת כי מדובר במקום שבו הנערות לא רוצות להיות היות שסביבתן מזיקה להן", אומרת פוליטיס. "בדיון בתיק אחר סירב תובע משטרתי לשחרר נערה למעצר בית, ואמר כי 'משאת נפשן של בנות מסילה היא לחזור הביתה. שחרור הנערה יהווה דוגמא לנערות אחרות ויש למנוע זאת'. כיום אין ספק שהשיטה הטיפולית במקום אינה מתאימה לחלק מהבנות, והן כלואות במקום שמצהיר שאינו יכול לשקם אותן. על רשויות הרווחה להתערב בנושא ולהראות לבנות את האור בקצה המנהרה".

לטענת הנערה המדריך בעט בראשה ועיקם את ידיה

מדריכים אלימים במעון מסילהפלייליסט על מעון מסילה


.
קישורים:

בית דין משמעתי, ועדת רוטלוי, מבקר המדינה, עמותות הרווחה, פיקוח, צו בית משפט, רשות חסות הנוער, תלונה

משרד הרווחה – פיקוח ומעקב לקויים על כל מסגרות הרווחה: פנימיות, מעונות, פקידי סעד, עובדים סוציאליים

משרד הרווחה אינו ממלא את חובתו ע"פ חוק בטיפול משמעתי בעובדים סוציאליים – העדר פיקוח
חוק העובדים הסוציאליים סעיף 34 מגדיר את אחריות משרד הרווחה בטיפול בעברות משמעת של עובדים סוציאליים: "התובע לפני ועדת המשמעת יהיה היועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה או עורך דין שהוא הסמיך לכך … תלונות על עבירות משמעת של עובדים סוציאליים ייחקרו בידי עובדים סוציאליים, שהם עובדי המדינה שימנה השר (חוקרים)". בפועל לא ידוע על קיום הליך חקירתי או משמעתי על עובדים סוציאליים שנעשה אי פעם. תלונות על עורכי דין למשל מטופלות בלשכת עורכי הדין, בבית דין משמעתי הפתוח לקהל, ושמות עורכי הדין שהורשעו מפורסמים באתר הלשכה.
לא ידוע על קיום החוקרים אשר אמורים לברר התלונות על העו"ס, ומשרד הרווחה לא מפרסם דוחות שנתיים סטטיסטיים על התלונות והטיפול בהם.
.
הטעיית האזרח – תלונות על פקידות סעד לא מטופלות – העדר פיקוח
דו"ח סלונים נבו חשף כי תלונות על פקידות הסעד לא מטופלות, וכי פקידות הסעד מקבלות גיבוי מלא:
"לפי העדויות שקיבלנו, פקידות הסעד מסבירות לפונים, כי יש להם זכות לפנות בתלונה למנהל המחלקה לשירותים חברתיים, לפקידת הסעד המחוזית או לפקידת הסעד הארצית. בפועל תלונות רבות מגיעות לגורמים נוספים ומגוונים, כמו למשל, שר הרווחה, מנכ"ל המשרד, היחידה לפניות הציבור, מנהלת המחוז. לעתים מגיעות גם תלונות אל הלשכה המשפטית, בבקשה לבדוק את הבסיס לפתיחת הליך משמעתי על פי חוק העובדים הסוציאליים. חלק מהמתלוננים מפנה את טענותיו למספר גופים בו זמנית. הטיפול בתלונות מעסיק אנשים רבים בתוך המערכת, ואף לא גורם אחד חיצוני ועצמאי. בסופו של דבר מתנקזות התלונות לשולחנן של פקידות הסעד המחוזיות או של פקידת הסעד הארצית, ונבדקות בתוך המערכת.
הלכה למעשה, הפיקוח המחוזי והארצי נותן גיבוי כמעט מוחלט לפקידות הסעד. במקרים רבים פקידת הסעד המחוזית או הארצית היו מעורבות בשלב מוקדם בעריכת התסקיר או הטיפול נשוא התלונות שהגיעו לשולחנן מאוחר יותר ושנמצאו על ידן בלתי מבוססות. הצדק ומראית פני הצדק מחייבים שתלונות על המערכת ועובדותיה ייבדקו על ידי גורם חיצוני ועצמאי, ושהלקוחות יונחו להפנות תלונות – ככל שישנן – לגורם החיצוני הנ"ל.
.
פיקוח ומעקב לקויים על ילדי ההשמה החוץ ביתית
דו"ח ועדת משנה בנושא השמה החוץ ביתית של ועדת רוטלוי מצא שלעתים קרובות אין בידי המערכת מידע מלא ומדויק על מספר הילדים הנמצאים במסגרות ההשמה השונות, על מיקומם ועל מאפייניהם, ואין למערכת ההשמה החוץ-ביתית מידע אמין ומעודכן על שינויים החלים במאפייני הילדים הנתונים לאחריותה ועל צורכיהם. בכך נפגמת במידה רבה יכולתה של המערכת להיערך בדרך הראויה למילוי צורכי הילדים ולשמירת טובתם. יתירה מכך, יש עדויות לכך שגם המעקב אחר ילדים לא מעטים הנמצאים בהשמה חוץ-ביתית הוא לקוי. בין היתר נמצא שיש ילדים שלא נערכת בעניינם ביקורת תקופתית במשך שנים, ושהקשר של רשויות הרווחה עמם בעת היותם במסגרת ההשמה אינו רציף, כלומר אין למערכת הרווחה ידיעה בכל רגע נתון היכן הילדים שבאחריותה נמצאים, מה מצבם ועד כמה הטיפול שהם מקבלים ראוי ועונה על צורכיהם.
.
ליקויים מהותיים בסדרי הפיקוח על מעונות הרשות לחסות הנוער של משרד הרווחה
מדו"ח מבקר המדינה לשנת 2008 עולים ממצאים קשים על הפיקוח על פנימיות ומעונות רשות חסות הנוער:
"אחד מתפקידיו העיקריים של מטה הרשות הוא לפקח על פעילותם השוטפת של המעונות לפי הנחיות וסטנדרטים שנקבעו בנוהלי הרשות. מערך הפיקוח כולל מפקחים מחוזיים לתחום תפעול המעונות ולתחום הטיפול בחוסים, ומפקחים ארציים האחראים לנושאים ייעודיים ובהם דרכי טיפול בחוסים, פעולות הוראה, הכשרה מקצועית, אבחון והשמה ומעקב אחר בוגרי המעונות.
אשר למערך הפיקוח המחוזי העלתה הבדיקה כי היקף הפיקוח המחוזי על המעונות אינו עונה על צורכי הפיקוח – למרות הגידול במספר המסגרות ובפיזור הגאוגרפי שלהן, ואף שהבעיות של החוסים בעשור האחרון נעשו מורכבות יותר, לא התרחב היקפו של מערך הפיקוח המחוזי בהתאם לכך. עוד הועלה כי הגדרת תפקידיו של המפקח, בכל הנוגע לקיומה של סמכותו הניהולית כלפי מנהלי המעונות, לא הייתה מוסכמת על כל דרגי הניהול ברשות. נוסף על כך, מפקחים על המעונות שימשו במשך פרקי זמן ארוכים גם מנהלי מעונות בפועל, ועקב כך נפגעו הן הפיקוח במחוז והן ניהול המעונות שכן המפקחים מילאו תפקידים אלה באופן חלקי וב"שלט רחוק", ואף טושטשו הגבולות בין פונקציות הניהול של המעון והפיקוח עליו.
אשר למערך הפיקוח הארצי העלתה הבדיקה כלהלן: המפקח על ההכשרה המקצועית במעונות לא ביצע פיקוח שוטף במעונות בהתאם לתכנית עבודה שנתית ולא בדק את צורכי החוסים בתחום ההכשרה המקצועית; המפקח הארצי על הטיפול בחוסים אינו מבצע, ככלל, זה כמה שנים את תפקידו אלא ממלא תפקידים אחרים בהנהלת האגף".
.
חוות הנוער – "שדה בר" – הפקרת נערים – מרץ 2010
– הדוח שהניחה ועדת הבדיקה לעניין חוות "שדה בר" על שולחנם של שר הרווחה יצחק הרצוג, ומנכ"ל משרדו נחום איצקוביץ' היה מהחמורים שנכתבו כאן, ודאי כשהדברים אמורים בטיפולה הכושל של המדינה בכל הנוגע לגורלם של ילדים תחת אחריותה. אם לתמצת בכמה מילים מה שמתארים 25 עמודי הדוח, הרי שלמעלה מעשר שנים הפקירה מדינת ישראל לגורלם עשרות קטינים שנפלטו מבתים קשים. היא הפקידה אותם בידיו של יוסי שדה, צעיר בעל עבר בעייתי ובלי שום הכשרה לחינוך, וכמעט לא פיקחה על מה שעשה בהם.
חוות הנוער "שדה בר" בהנהלת יוסי שדה – החניכים הלכו לזונות שתו אלכוהול, חיו בתנאים מחפירים, ולמעשה הופקרו במהלך כל שנות פעילות החווה. שדה הוא אדם כוחני המטיל מורא על הכפופים לו והמשך קיום החווה מותנה בעזיבתו. בתפקוד גורמי הפיקוח של משרד הרווחה נמצאו ליקויים רבים.
.
ליקויים מהותיים במעקב אחר בוגרי המעונות של רשות חסות הנוער וליווים
מבקר המדינה הציג בדוח שנת 2008 כי משרד הרווחה אינו ממלא חובתו ע"פ חוק הנוער לביצוע מעקב אחר בוגרי המעונות רשות חסות הנוער וליווים:
"על פי חוק הנוער, על בוגרי מעונות הרשות להיות נתונים להשגחתם של עובדי מעקב של הרשות במשך השנה שלאחר תום שהותם במעונות. מטרות המעקב אחר הבוגרים הן סיוע בשילובם בקהילה כדי למנוע מהם לחזור לדפוסי התנהגות עבריינית ומתן משוב לרשות על מצב הבוגרים לצורך שיפור הטיפול בחוסים.
בתחילת שנת 2004 קוצץ מספר עובדי המעקב, ומספר הבוגרים שבהם טיפלו העובדים הופחת למחצית. משנת 2005 מתבצע מעקב רק אחר שליש מהבוגרים המשתחררים בכל שנה ממסגרות הרשות ואשר יש לבצע מעקב בעניינם. החל משנה זו גם חדלה הרשות להפיק דוחות שנתיים שבהם רוכזו נתונים על בוגרי המעונות שטופלו בידי עובדי המעקב, אף שהדוחות סיפקו להנהלת הרשות ולמנהלי המעונות מידע חשוב על תוצאות הטיפול בחוסים. יש בכך כדי לפגוע ביכולתה של הרשות לשפר את הטיפול הניתן לחוסים במסגרותיה.
.
מבקר המדינה העיר על ליקויים מהותיים בבקרת תפעול המעונות: "נמצאו ליקויים מהותיים בכל הנוגע לנושא הפיקוח: כל מפקח עובד לפי תכנית עבודה משלו וקובע בעצמו את סדר העדיפויות של הנושאים הנבדקים; תחומים מסוימים הנוגעים לטיפול בחוסים אינם נכללים בתכנית הפיקוח ואינם מקבלים ביטוי בדוחות; דוחות הפיקוח אינם כוללים אמות מידה לבחינת עמידתם של המעונות ביעדים מוגדרים, ולכן הפיקוח נעשה על פי אמות מידה סובייקטיביות ואי-אפשר להשוות בין ביצועיהם של המעונות השונים; המפקח משמש גם יועץ למנהל המעון, וכך עלול להיווצר מצב שבו הוא מפקח על פעולות שנעשו בעצתו; דוחות הפיקוח אינם מוגשים בקביעות למנהל השירות לאדם המפגר במשרד הרווחה, וכך יש לו קושי לעקוב אחר התנהלות המעון ולהעריך את השינויים שנעשו באופן הטיפול".
.
ליקויים בפיקוח על ביצוע צווים שיפוטיים
ביוני 2009 התקיימה ישיבה בוועדה לענייני ביקורת המדינה, בעניין רשות החסות לנוערדוח מבקר המדינה ‎59ב'. במהלך הישיבה נדרשו נציגי משרד הרווחה להשיב כמה נערים עם צווי בית משפט להשמה בפנימיות הרשות שלא בוצעו. תגובתה של רחל שרביט – סמנכ"לית שירותי תיקון, משרד הרווחה והשירותים:
"אני לא יכולה להגיד 'עם צווים' כי אנחנו לא פועלים על פי זה. מה שחשוב לנו הוא הסיפור של הנערה, אם היא צריכה מעון נעול או לא צריכה, כי יש לנו נערות שלפני צו פונים אלינו כי זה דחוף. הקליטה שלנו היא גם לא האם יש צו או לא אלא מה מידת החירום של המצב, מה מידת סכנת החיים. המספרים של בנות שממתינות היום הם ‎120 ממתינות לצופיה ולמסילה".
כלומר פקידי הרווחה לאחר שקיבלו צו מבית המשפט להוציא את הנער מביתו ומשפחתו ולהשימו בפנימייה, עם כל הכאב והסבל של המשפחה הכרוך בכך, הם לא בהכרח יפעלו ע"פ צו בית המשפט שהם בעצמם יזמו, אלא ע"פ תחושותיהם לגבי מה שחשוב לעשות.
.
אגף השיקום במשרד הרווחה לא הפעיל מנגנוני פיקוח ובקרה מקצועיים, תקציביים ומנהליים על חברת "המשקם"
דוח מבקר המדינה 58ב על חברת המשקם שפורסם בשנת 2007 הצביע על "ליקויים חמורים ביותר בהתנהלות חברת המשקם ואף על חשש לפגיעה בטוהר המידות. מעשים אלה בוצעו על חשבונם של הנזקקים שלמענם הוקמה המשקם; הם מלמדים על כישלון חמור ומתמשך של הנהלת החברה, של הדירקטוריון, של מנכ"ל החברה ובכיריה ושל כלל שומרי הסף – בתוך החברה ומחוצה לה – שתפקידם לדאוג שתופעות מעין אלה לא יתרחשו".
.
המבקר העיר בדוח למשרד הרווחה על פיקוח ובקרה לקויים: "בשנת 1982 הפסיקה ההסתדרות הציונית להעביר כספים לחברה, כך שמשרד הרווחה היה הגורם היחיד שתקצב את המשקם בשיעור ניכר (כ-46% מן התקציב). בשנים האחרונות משרד הרווחה העביר בכל שנה כ-40 מיליון ש"ח לחברת המשקם; ראוי שהמשרד ידאג שהשימוש בכספים אלה יהיה לטובת אוכלוסיית העובדים בעלי המוגבלות, בהתאם ליעדים שקבע. ראוי גם שהיחידה המקצועית במשרד – אגף השיקום – תפקח על כך מבחינה מקצועית, מבחינה תקציבית ומבחינה מנהלית.
בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי משרד הרווחה לא הפעיל פיקוח ובקרה על חברת המשקם. למרות פניותיו של מנהל אגף השיקום במהלך השנים 2005 ו-2006 להנהלת משרד הרווחה בבקשה להכפיף את המשקם לאגף הוא לא נענה; מטעם זה האגף לא הפעיל מנגנוני פיקוח ובקרה מקצועיים, תקציביים ומנהליים".

משרד הרווחה מפקיר ילדים לאונס והתעללות במשפחות אומנה

.
קישורים:
    אמנון לוי, אתגר, כשל מערכתי, משפחת אומנה, נחום עידו, קשר שתיקה, שומר מסך, תלונה

    משרד הרווחה נגד העיתונאות החוקרת על התעללות עובדי משרד הרווחה בחסרי ישע – נחום עידו

    יולי 2008 – תכנית "שומר מסך" של העיתונאי החוקר אמנון לוי חשפה התעללות קשה בילדים חוסים ע"י מטפלת במוסד אתגר. התברר כי מדובר בכשל מערכתי של משרד הרווחה שכן האלימות של המטפלת הייתה ידועה למשרד הרווחה עוד מלפני כ- 3 שנים מהמוסד הקודם שבו עבדה. משרד הרווחה העביר אותה למוסד "אתגר" שם המשיכה להתעלל בחוסים.
    משרד הרווחה כתגובה הגיש תלונה במשטרה נגד העיתונאי החוקר אמנון לוי. לטענת משרד הרווחה אמנון לוי לא דווח די מהר על החשש להתעללות אלא התעכב כעשרה ימים עד לדווח על המטפלת האלימה הידועה למשרד מזה כשלש שנים.
    נחום עידו דובר משרד הרווחה בראיון מתחמק מהכשלים המערכתיים בטיפול משרד הרווחה בפרשת ההתעללות, ומאשים את המטפלת המכה.
    אמנון לוי טוען כי ידוע על מקרים נוספים של התעללות בחסויים חסרי ישע ע"י עובדי משרד הרווחה שדווחו למשרד אך מאומה לא נעשה.
    .

    .
    יצויין כי נסגר התיק נגד אמנון לוי בפרשת המטפלת המתעללת, ואמנון לוי הגיב על סגירת התיק: "אני שמח שהפרקליטות הצילה את משרד הרווחה ממבוכה קשה ביותר, לו התיק הזה היה מגיע לחקירה ומשפט".
    מסקנות

    • משרד הרווחה אינו מטפל בתלונות המוגשות על עובדים אלימים ותוקפניים של המשרד.
    • משרד הרווחה נוקם במי שמתלונן על עובדיו לצורכי נקמה וכן לצורכי הפחדה
    • פקידי הרווחה בירושלים אינם מודעים למתרחש ב"שטח"
    קישורים: