הוצאת ילדים מהבית, כללי, תאוות בצע

הוצאת ילדים מהבית זה כסף

תאוות הבצע הוא הכוח המניע הוצאת ילדים מהבית והרס המשפחות.

הוצאת ילדים מהבית זה כסף.png

מודעות פרסומת
בלהה גילאור, הפרת זכויות אדם, חטיפת תינוקות, מעון מקי"ם, תאוות בצע, תביעות נגד משרד הרווחה

שופטת בלהה גילאור – תרבות הראש הקטן, התנערות מאחריות ותאוות בצע – פרשת דודו דהאן

בלהה גילאור - רמיסת הכבוד ההדדי תחת מסע החמדנות

בלהה גילאור שופטת בימ"ש מחוזי – פסק דין אנטי חברתי מופרך ונוגד את כבוד האדם וחירותו – דודו דהן נגד משרד הרווחה

עשיית הצדק חשובה לאין ערוך מכל שיקול משפטי. לכן, מאותו רגע שבו ידעה השופטת גילאור, כי דודו דהן נכלא במוסד למפגרים מקי"ם, למרות שהוא אינו מפגר, לא ניתן להתעלם בגין פגיעה זו. לשיטתה של השופטת גילאור, היא נמצאת בהיכל המשפט, לא בהיכל הצדק.

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מדבר בעקרון על אשר חובה על בית המשפט לפעול על פיו. חשיפת האמת הינה נשמת אפה של מערכת המשפט. היא בסיס הלגיטימזציה האזרחית, הציבורית והמשפטית, אשר לאורם פועלת מערכת בתי המשפט. השופטת גילאור דחתה את תביעתו של דודו דהן נגד משרד הרווחה. תביעה המגובה בראיות עובדתיות, כשהיא מתנערת מכל טענה ומסקנה של דודו דהן.

אוטם שריר הלב, יגאל סרנה, 10.1.14, ידיעות אחרונות

"הדבר הנורא שבעולם הוא צדק מנותק מן החסד" (פרנסואה מוריאק).

באולמה של נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה, השופטת בלהה גילאור, עמד איש גבוה, דל ואביון, ותבע את המדינה. שמו דודו דהן, והוא מהישראלים החלשים שהושלכו לצידי הדרך במרוץ לניצחון ולמיליון. עם היוולדו נלקח מאמו, טולטל ונמסר, אומץ ונעקר, עד שהוחלט, בלי אבחון, שהוא מפגר, וכך הגיע "למנוחה ולנחלה" במוסד פרטי תחת פיקוח המדינה.

להלן, הגיהינום.

מי שקרא בעבר את פרטי חיי החוסים במקום ברמלה שנקרא "מקים", נמלא אימה. כי עד שפרצה לשם המשטרה, הוכו משך שנים רבות החוסים, נאנסו, חוו חיל ורעדה תחת פיקודה של מנהלת אכזרית. כתבי אישום ועיתונים כבר תיארו את התופת בה שרד דהאן 23 שנים עד שוועדת אבחון ראשונה שראתה אותו, "הוכתה תדהמה" ושיחררה אותו.

חיי אדם זה הגיעו אל אולמה של גילאור. משך כארבע שנים עבר אצלה מצעד בלהות. גילאור הביטה מדוכנה, נישאת וידענית, מוכרת כלוחמנית בקרב שלה בשופט אחר, נשואה לפרקליט אמיד וידידתם הקרובה של רבי השפעה כעמיתה הנשיא לפניה לינדנשטראוס ואחרים. מחוברת.

משך 14 ישיבות האזינה למצעד המרוסקים, המוכים והעובדים הסוציאליים. עבר אצלה פקיד סעד ראשי שניהל הוסטלים פרטיים והושעה, אפוטרופוס שמעל בתפקידו. עלתה צחנת מדינת הרווחה שהתפרקה מכל חובויה והייתה למקור רווחה רק לטייקוניה. חוקים שנועדו להגן על האזרח משרירות לב, כמו חוק ועדות האבחון, שהם לבדם יכלו להציל את דהאן, נותרו מילה מתה. מופקר לרוע נותר החלש.

תשעה חוסי "מקים" הישן העידו בפני הנשיאה ובהם שתלי נאנסות במוסד. אחת, בת 13, הרתה שם, ספק למדריך ראשי שנאסר אחר כך, ועברה הפלה שחורה בחסות המוסד.

מצעד כאב שאין לו שיעור עבר מול השופטת: כליאה ושבועיים בחדר חושך, כריעת ברך ופלפל חריף בפה. הצלפות. סטאלג "מקים".

מול דוכנה עמד דודו דהן, איש-ילד ענק בן 43, שני מטרים וחמישה ס"מ גובהו. מי שמכירו, מתאר הר געש של רגש. כלל לא מפגר כפי שנרשם וטופל כל השנים. איטי בשל פגם קל מלידה ובעיקר בשל 23 שנות מוסד שהיו גורמות גם לשייקספיר להצטייר כמפגר. בעזרת עורכי דין מסורים תבע דהן פיצוי הוגן על חיים שנבזזו באחריות המדינה.

"נפל פגם", תימצתה הנשיאה גילאור ברגש את מצעד הזוועות.

היא הוסיפה מילים רבות בשבח המדינה ומוסדותיה שבהן שיחררה אותה ב- 7 בנובמבר האחרון מאחריות ומפיצוי. "הנתבעים עשו כמיטב יכולתם", היללה את הרשויות, ועל הגיהינום כתבה כי שם זכה דהן ל"נגיעות של חסד". ליבה הנמכר סלח לדהן על תביעתו המחוצפת ולכן כתבה ש"בגלל שיש לו יכולת ורבלית מרתקת, והוא ענה בכנות גם לשאלות לא נוחות", לא הטילה עליו הוצאות הנתבע, להלן המדינה. חוק, חסד ורחמים.

ביולי השנה פרשה גילאור לפנסיה שעל פי טבלת הפנסיות של דיינים ושופטים בכירים נעה סביב 55 אלף ש"ח לחודש. בנובמבר הוטרדה וחזרה לסגור שני פסקי דין, האחד על רשלנות רפואית של בית חולים גדול והאחר של דהן. בשני המקרים חסכה למדינה הון בדחותה את הטרחנים.

ביררתי מה דוחף חלק מהשופטים הישראלים לאוטם שריר לב, שבא לידי ביטוי בהפניית עורף לחלש ובדאגה לחזק. נאמר לי את שאינו נאמר בקול גם אחרי המחאה: שיש שופטים שחשים מחוברים לפטמת השלטון דרך שכרם ומינויים על ידי הוועדה, ולכן יש להם נטייה מובהקת להגן על קופת האוצר, ממנה הם חיים ברוחב יד, יותר מאשר על זכויותיו של אזרח חלש.

אחרי פסק הדין ניחם דהן הטוב את פרקליטיו, והוחלט לערער לעליון. אולי שם תימצא מידת האומץ והרחמים על מי שהושלך לצידי הדרך.

במשפטו זה של דהן נגד המדינה אני מוצא את תמצית חוליי הארץ בינואר 2014, ובהם רמיסת הערבות ההדדית תחת משא החמדנות.

בלהה גילאור – תרבות הראש הקטן, התנערות מאחריות ותאוות בצע

קישורים:

שחיתות ומרמה בצמרת משרד הרווחה – פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ הוא הבעלים של הוסטלים שעובדים עם המשרד – אוגוסט 2013 – זהבי עצבני – 103 FM – איידן, כתבת ערוץ 10, חשפה שפקיד בכיר במשרד הרווחה מנהל במקביל לעבודתו מספר הוסטלים פרטיים – האם יש בכך ניגוד עניינים? נתן משוחח עמה – אל תחמיצו!..

פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ לחוקר המשטרה: "אני אדאג לבטל את התיק הזה, יש לי גיס שהוא שוטר הוא יטפל בזה" – אוגוסט 2013 – תאוות בצע הפקידים בצמרת משרד הרווחה אינה יכולה לסבול הורים המגנים על זכויות ילדיהם במוסדות משרד הרווחה. משום כך פועלים פקידי הרווחה באכזריות נגד תלונות הורים על התעללות בבניהם במוסדות הרווחה.מכתבה של אמא ש' המגולל את התעללות רשויות הרווחה (פקידי סעד ראשי אמיר שוורץ ונחום עידו) בה ובבתה…

אמיר שוורץ – פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה מנהל בשעות העבודה את עסקיו הפרטיים – הפקרות אטימות אכזריות ותאוות בצע בצמרת משרד הרווחה – תחקיר חדשות 10: האחראי על בעלי הפיגור מנהל את עסקיו בזמן העבודה – אנטוניה ימין ומיה איידן – אוגוסט 2013 – אמיר שוורץ, פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה שמופקד על רווחתם של אלפי החוסים, מנהל בשעות העבודה גם את עסקיו הפרטיים – רשת הוסטלים שלו ושל אשתו. "לקחו לי 21 שנים מהחיים", סיפר חוסה שאושפז במוסד שלא התאים לו, וכמוהו רבים נוספים. משרד הרווחה: "נקיים בירור מידי ומעמיק והנושא יטופל באופן נחרץ"…

פקיד הסעד אמיר שוורץ – משתמש בתואר דוקטור בניגוד לחוק ולכללים – הכתבה תקראו לו דוקטור (למרות שהוא אינו כזה) , רדיו חיפה , טלי ליבמן , יוני 2012 – פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה, אמיר שוורץ עושה שימוש בתואר דוקטור בניגוד להנחיות ברורות של משרד הרווחה, כך מגלה כתבתנו טלי ליבמן. שוורץ בתגובה: "יש לי אישור להשתמש בתואר"…

בין נרקסיזם לפסיכופטיות – פקיד סעד ראשי בשירות למפגר במשרד הרווחה אמיר שוורץ – המאמר "לא יודע את נפשם" , ידיעות אחרונות , המוסף לשבת , פברואר 2012 – תארו לכם ששני הקריטריונים הבאים היו קובעים אם אתם זכאים לאבחון שבו יקבע אם אתם בעלי פיגור שכלי או לא. אם אתם בקיאים בכתבי שקספיר, או שאתם מכירים את יצירותיו של מוצרט. עכשיו תארו לעצמכם שמאחורי הקריטריונים האלה עומד פקיד הסעד הראשי בשירות למפגר במשרד הרווחה.

 "תינוק בגולאג ישראלי" – כתבת תחקיר על חטיפת תינוק

משרד הרווחה – כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים – כתבת תחקיר

בלהה גילאור, הפרת זכויות אדם, חטיפת תינוקות, מעון מקי"ם, תאוות בצע, תביעות נגד משרד הרווחה

שופטת בלהה גילאור – תרבות הראש הקטן, התנערות מאחריות ותאוות בצע – פרשת דודו דהאן

בלהה גילאור - רמיסת הכבוד ההדדי תחת מסע החמדנות

בלהה גילאור שופטת בימ"ש מחוזי – פסק דין אנטי חברתי מופרך ונוגד את כבוד האדם וחירותו – דודו דהן נגד משרד הרווחה

עשיית הצדק חשובה לאין ערוך מכל שיקול משפטי. לכן, מאותו רגע שבו ידעה השופטת גילאור, כי דודו דהן נכלא במוסד למפגרים מקי"ם, למרות שהוא אינו מפגר, לא ניתן להתעלם בגין פגיעה זו. לשיטתה של השופטת גילאור, היא נמצאת בהיכל המשפט, לא בהיכל הצדק.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מדבר בעקרון על אשר חובה על בית המשפט לפעול על פיו. חשיפת האמת הינה נשמת אפה של מערכת המשפט. היא בסיס הלגיטימזציה האזרחית, הציבורית והמשפטית, אשר לאורם פועלת מערכת בתי המשפט. השופטת גילאור דחתה את תביעתו של דודו דהן נגד משרד הרווחה. תביעה המגובה בראיות עובדתיות, כשהיא מתנערת מכל טענה ומסקנה של דודו דהן.

אוטם שריר הלב, יגאל סרנה, 10.1.14, ידיעות אחרונות

"הדבר הנורא שבעולם הוא צדק מנותק מן החסד" (פרנסואה מוריאק).

באולמה של נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה, השופטת בלהה גילאור, עמד איש גבוה, דל ואביון, ותבע את המדינה. שמו דודו דהן, והוא מהישראלים החלשים שהושלכו לצידי הדרך במרוץ לניצחון ולמיליון. עם היוולדו נלקח מאמו, טולטל ונמסר, אומץ ונעקר, עד שהוחלט, בלי אבחון, שהוא מפגר, וכך הגיע "למנוחה ולנחלה" במוסד פרטי תחת פיקוח המדינה.

להלן, הגיהינום.

מי שקרא בעבר את פרטי חיי החוסים במקום ברמלה שנקרא "מקים", נמלא אימה. כי עד שפרצה לשם המשטרה, הוכו משך שנים רבות החוסים, נאנסו, חוו חיל ורעדה תחת פיקודה של מנהלת אכזרית. כתבי אישום ועיתונים כבר תיארו את התופת בה שרד דהאן 23 שנים עד שוועדת אבחון ראשונה שראתה אותו, "הוכתה תדהמה" ושיחררה אותו.

חיי אדם זה הגיעו אל אולמה של גילאור. משך כארבע שנים עבר אצלה מצעד בלהות. גילאור הביטה מדוכנה, נישאת וידענית, מוכרת כלוחמנית בקרב שלה בשופט אחר, נשואה לפרקליט אמיד וידידתם הקרובה של רבי השפעה כעמיתה הנשיא לפניה לינדנשטראוס ואחרים. מחוברת.

משך 14 ישיבות האזינה למצעד המרוסקים, המוכים והעובדים הסוציאליים. עבר אצלה פקיד סעד ראשי שניהל הוסטלים פרטיים והושעה, אפוטרופוס שמעל בתפקידו. עלתה צחנת מדינת הרווחה שהתפרקה מכל חובויה והייתה למקור רווחה רק לטייקוניה. חוקים שנועדו להגן על האזרח משרירות לב, כמו חוק ועדות האבחון, שהם לבדם יכלו להציל את דהאן, נותרו מילה מתה. מופקר לרוע נותר החלש.

תשעה חוסי "מקים" הישן העידו בפני הנשיאה ובהם שתלי נאנסות במוסד. אחת, בת 13, הרתה שם, ספק למדריך ראשי שנאסר אחר כך, ועברה הפלה שחורה בחסות המוסד.

מצעד כאב שאין לו שיעור עבר מול השופטת: כליאה ושבועיים בחדר חושך, כריעת ברך ופלפל חריף בפה. הצלפות. סטאלג "מקים".

מול דוכנה עמד דודו דהן, איש-ילד ענק בן 43, שני מטרים וחמישה ס"מ גובהו. מי שמכירו, מתאר הר געש של רגש. כלל לא מפגר כפי שנרשם וטופל כל השנים. איטי בשל פגם קל מלידה ובעיקר בשל 23 שנות מוסד שהיו גורמות גם לשייקספיר להצטייר כמפגר. בעזרת עורכי דין מסורים תבע דהן פיצוי הוגן על חיים שנבזזו באחריות המדינה.

שופטת בלהה גילאור – התבהמות וקהות חושים בפרשת דודו דהאן

"נפל פגם", תימצתה הנשיאה גילאור ברגש את מצעד הזוועות.

היא הוסיפה מילים רבות בשבח המדינה ומוסדותיה שבהן שיחררה אותה ב- 7 בנובמבר האחרון מאחריות ומפיצוי. "הנתבעים עשו כמיטב יכולתם", היללה את הרשויות, ועל הגיהינום כתבה כי שם זכה דהן ל"נגיעות של חסד". ליבה הנמכר סלח לדהן על תביעתו המחוצפת ולכן כתבה ש"בגלל שיש לו יכולת ורבלית מרתקת, והוא ענה בכנות גם לשאלות לא נוחות", לא הטילה עליו הוצאות הנתבע, להלן המדינה. חוק, חסד ורחמים.

ביולי השנה פרשה גילאור לפנסיה שעל פי טבלת הפנסיות של דיינים ושופטים בכירים נעה סביב 55 אלף ש"ח לחודש. בנובמבר הוטרדה וחזרה לסגור שני פסקי דין, האחד על רשלנות רפואית של בית חולים גדול והאחר של דהן. בשני המקרים חסכה למדינה הון בדחותה את הטרחנים.

ביררתי מה דוחף חלק מהשופטים הישראלים לאוטם שריר לב, שבא לידי ביטוי בהפניית עורף לחלש ובדאגה לחזק. נאמר לי את שאינו נאמר בקול גם אחרי המחאה: שיש שופטים שחשים מחוברים לפטמת השלטון דרך שכרם ומינויים על ידי הוועדה, ולכן יש להם נטייה מובהקת להגן על קופת האוצר, ממנה הם חיים ברוחב יד, יותר מאשר על זכויותיו של אזרח חלש.

אחרי פסק הדין ניחם דהן הטוב את פרקליטיו, והוחלט לערער לעליון. אולי שם תימצא מידת האומץ והרחמים על מי שהושלך לצידי הדרך.

במשפטו זה של דהן נגד המדינה אני מוצא את תמצית חוליי הארץ בינואר 2014, ובהם רמיסת הערבות ההדדית תחת משא החמדנות.

בלהה גילאור – תרבות הראש הקטן, התנערות מאחריות ותאוות בצע

קישורים:

שחיתות ומרמה בצמרת משרד הרווחה – פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ הוא הבעלים של הוסטלים שעובדים עם המשרד – אוגוסט 2013 – זהבי עצבני – 103 FM – איידן, כתבת ערוץ 10, חשפה שפקיד בכיר במשרד הרווחה מנהל במקביל לעבודתו מספר הוסטלים פרטיים – האם יש בכך ניגוד עניינים? נתן משוחח עמה – אל תחמיצו!..

פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ לחוקר המשטרה: "אני אדאג לבטל את התיק הזה, יש לי גיס שהוא שוטר הוא יטפל בזה" – אוגוסט 2013 – תאוות בצע הפקידים בצמרת משרד הרווחה אינה יכולה לסבול הורים המגנים על זכויות ילדיהם במוסדות משרד הרווחה. משום כך פועלים פקידי הרווחה באכזריות נגד תלונות הורים על התעללות בבניהם במוסדות הרווחה.מכתבה של אמא ש' המגולל את התעללות רשויות הרווחה (פקידי סעד ראשי אמיר שוורץ ונחום עידו) בה ובבתה…

אמיר שוורץ – פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה מנהל בשעות העבודה את עסקיו הפרטיים – הפקרות אטימות אכזריות ותאוות בצע בצמרת משרד הרווחה – תחקיר חדשות 10: האחראי על בעלי הפיגור מנהל את עסקיו בזמן העבודה – אנטוניה ימין ומיה איידן – אוגוסט 2013 – אמיר שוורץ, פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה שמופקד על רווחתם של אלפי החוסים, מנהל בשעות העבודה גם את עסקיו הפרטיים – רשת הוסטלים שלו ושל אשתו. "לקחו לי 21 שנים מהחיים", סיפר חוסה שאושפז במוסד שלא התאים לו, וכמוהו רבים נוספים. משרד הרווחה: "נקיים בירור מידי ומעמיק והנושא יטופל באופן נחרץ"…

פקיד הסעד אמיר שוורץ – משתמש בתואר דוקטור בניגוד לחוק ולכללים – הכתבה תקראו לו דוקטור (למרות שהוא אינו כזה) , רדיו חיפה , טלי ליבמן , יוני 2012 – פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה, אמיר שוורץ עושה שימוש בתואר דוקטור בניגוד להנחיות ברורות של משרד הרווחה, כך מגלה כתבתנו טלי ליבמן. שוורץ בתגובה: "יש לי אישור להשתמש בתואר"…

בין נרקסיזם לפסיכופטיות – פקיד סעד ראשי בשירות למפגר במשרד הרווחה אמיר שוורץ – המאמר "לא יודע את נפשם" , ידיעות אחרונות , המוסף לשבת , פברואר 2012 – תארו לכם ששני הקריטריונים הבאים היו קובעים אם אתם זכאים לאבחון שבו יקבע אם אתם בעלי פיגור שכלי או לא. אם אתם בקיאים בכתבי שקספיר, או שאתם מכירים את יצירותיו של מוצרט. עכשיו תארו לעצמכם שמאחורי הקריטריונים האלה עומד פקיד הסעד הראשי בשירות למפגר במשרד הרווחה.

 "תינוק בגולאג ישראלי" – כתבת תחקיר על חטיפת תינוק

משרד הרווחה – כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים – כתבת תחקיר

אפוטרופוס, אקי"ם, אקים אפוטרופסות, יזהר דמארי, עמותת אקים, פגיעה בפרטיות, תאוות בצע

עובד סוציאלי יזהר דמארי – חזירות בוטה, שקרים ומניפולציות בענייני אפוטרופסות

תמ"ש (ת"א) – 4940/00 – אפריל 2002 – מדובר בבקשה של ז' אחות החסוי א' לעיין בפרטה ובדוחות החשבונאיים שמגיש אק"ים אפוטרופסות בהנהלת עובד סוציאלי יזהר דמארי לאפוטרופוס הכללי. בקשתה של האחות ז' נבעה מן הצורך לשמור על האינטרסים של אחיה החסוי, לרבות רכושו ואי ניצולו.

יזהר דמארי וחבריו (עמיקם רז – יו"ר אק"ים) מאק"ים אפוטרופסות טענו כי יש להגן על פרטיות החסוי ולא לחשוף את רכושו והדוחות החשבונאיים לידי אחותו.
השופטת חנה רוטשילד פסקה לטובת אחותו של החסוי וחייבה את אק"ים אפוטרופסות להציג את הדוחות החשבונאיים גם לאחות ז'. השופטת חנה רוטשילד מתחה ביקורת נוקבת על התנהגותו הבוטה והתאוותנית של העובד הסוציאלי יזהר דמארי.

יזהר דמארי העמיד את החסוי בלחץ מצד גורמים מהחסוי תלוי בהם – סעיף 28 – השופטת חנה רוטשילד כותבת: "הנני סבורה כי יש לראות בחומרה את התנהגותו של מנהל המשיבה (יזהר דמארי) … לאחר הדיוחים והגשת סיכומי הצדדים פנו שוב מר יזהר דמארי ומר עמיקם רז לחסוי על מנת לשמוע עמדתו לבקשה. והחסוי סרב. עמדה זאת עומדת בניגוד לעמדת החסוי במסמך שהוגד על ידו לבית המשפט… סבורני כי העמדת החסוי בלחץ ותשאול מצד גורמים אשר החסוי תלוי בהם לאחר שהחסוי כבר הביע את דעתו ולאחר תום ההליך בבית משפט, הנה בניגוד לטובתו ותוך התעלמות בוטה ממנה".

יזהר דמארי הגיש טענות שקריות וסותרות לבית המשפט – סעיף 29 – השופטת חנה רוטשילד כותבת: "… טענות המשיבה (יזהר דמארי ועמיקם רז) כי אבי החסוי ביקש ביקש לשמור על פרטיותו של החסוי גם בפני אחותו, המבקשת, וכי חשיפת הדוחו"ת בפני המבקשת תהא פגיעה ברצונו, עומדת בסתירה לטענות המשיבה (יזהר דמארי ועמיקם רז בעצמם) עצמה, לפיהן האב ביקש מהמבקשת להתמנות כאפוטרופוסית לחסוי והיא סרבה".

יזהר דמארי מוציא דברי תרעלה מפיו ומעליל נגד אחותו של החסוי – סעיף 30 – השופטת כותבת: "הניסיון של מר יזהר דמארי מנכ"ל המשיבה להציג את המבקשת כ"רודפת בצע" וכי שכל תלונותיה על הטיפול באח נובעים מסוג של "אנטגוניזם" או קנאה במצבו הכלכלי של האח נראים מופרכים ובלתי נכונים".

סוף דבר

העובד הסוציאלי יזהר דמארי מנהל אק"ים פעל בדרך של רמיה בהליך השיפוטי כדי למנוע פיקוח על פעולותיו בכספי החסוי, תוך שהוא מוציא מפיו דברי תרעלה נגד אחותו של החסוי. התנהגותו הבוטה של יזהר דמארי מדיפה ריח של שיקולים זרים, עושק וגזל של חסויים תוך שאינו בוחל בשום אמצעי להשגת מטרותיו כגון: העמדת חסוי בלחץ מצד גורמים מהחסוי תלוי בהם, הגשת טענות שקריות וסותרות לבית המשפט ועוד.

קישורים:

יזהר דמארי – עובד הסוציאלי, אפוטרופוס מבזה החלטת בית משפט בענייני כליאת חסוי – תאוות הבצע של אק"ים אפוטרופסות והעובד הסוציאלי האפוטרופוס יזהר דמארי על גבם של מוחלשים. – אוגוסט 2013 – יזהר דמארי שימש כאפוטרופוס של דודו דהאן ולא טרח לדפדף בתיק ולראות שפרטי האם נמצאים בו, הוא לא ביקר אותו ולא עניין אותו שבמשך כל השנים הוא כלוא שם סתם. דודו דהאן תויג כמפגר על אף היותו נורמלי, ועבר התעללות במשך עשרות שנים במכלאות משרד הרווחה ואקי"ם, לאחר שהופקר ע"י יזהר דמארי… 

משרד הרווחה – כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים – כתבת תחקי

"החטוף" – כתבה על פשעי פקידי הרווחה לעשיית כסף על גבם וחייהם של חוסים וחסרי ישע לאמא שלו אמרו שהתינוק שלה מת, ואותו ניסו ככל הנראה למכור לאימוץ. אחר כך הוא נשלח למוסד סגור למפגרים, שם נכלא וספג התעללות מחרידה במשך 23 שנה, לפני ששוחרר בחוסר כל. עכשיו, כשאיתר את משפחתו המקורית בכוחות עצמו, תובע דודו דהן 40 מיליון שקל פיצויים. כשתקראו את הסיפור שלו, הסכום הזה לא ייראה לכם מופרך…

משרד הרווחה – חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום – מעון מקי"ם למפגריםקשר השתיקה, התעללות, שיקולים זרים, עושק, ניצול, רמייה, הפקרות – במוסדות בפיקוח משרד הרווחה לאורך עשרות שנים. תחקיר: "הכי משתלם להגיד מפגרים, ואז לסגור להשפיל להכות" , ידיעות אחרונות , יאנה פבזנר , צילומים: ערן יופי כהן , גדי קבלו, אוקטובר 2009…

"תינוק בגולאג ישראלי" – כתבת תחקיר על חטיפת תינוק

אריאלה קנה, גלית מור ויגוצקי, הוצאת ילדים מהבית, הוצאת קשיש מהבית, לשכת הרווחה חיפה, תאוות בצע

בין תאוות בצע לחלם – שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה – אגף הרווחה חיפה

פברואר 2012 – באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים).

אירוע 1 – חטיפת תינוק בלידתו לבית ילדים בעוד ניתן להחזיקו בבית בעלות מזערית בליווי סומכת – פק"ס זויה לרנר
בני הזוג כבני שלושים, ולשניהם רקע של פגועי נפש, אך הדיווחים של הרופאים הפסיכיאטרים, שבדקו את האם, קבעו כי היא איננה מסוכנת לעצמה או לאחרים וכי תפקודה תקין, כך גם תפקודו של האב. עם לידת התינוק א' החלה מערכת הרווחה בסדרת עלילות ודרישות אבחונים על מנת להרחיק את התינוק מהוריו בתואנה כי הם מסוכנים לפעוט בלא שיש בידם בדל ראיה לכך. בית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי.
שופטת המחוזי שושנה שטמר ביקרה את חטיפת התינוק מהוריו והמתח והבלבול שיצרו הרווחה ובית משפט לנוער במשפחה: "בנסיבות אלו, הוצאת התינוק ממשמורת ההורים היא התנהלות בלתי מידתית ובלתי ראויה. ניתן היה ליצור "רשת בטחון" כמו מתן שירותי סומכת. כמו כן יש להתחשב בהודעתו של הבעל שהוא מפסיק את לימודיו בטכניון על מנת להמצא עם אשתו ולעזור לה בטיפול ברך הנולד. המערערים (הורי התינוק) אף מוכנים לרכוש שירותי סומכת נוספת בכספם. מתח זה בו היתה האם שרויה עקב התנהלות המוסדות, בא לידי ביטוי גם בישיבה מיום 4/4/11 שהתקיימה במשרדי גורמי הרווחה במסגרת ועדה רב מקצועית, ומכאן הדיווח השלילי על המערערת, כפי שהתרשמו ממנה גורמי הרווחה באותה ישיבה".

אירוע 2 – הוצאה בכפייה קשישה מביתה וכליאתה בבית אבות ביותר מפי 2 עלות עד סוף ימיה
פברואר 2012 – תא 1492-08-11 – מדובר באישה כבת 67 אשר פקידת סעד מלשכת הרווחה חיפה מנסה להוציאה מביתה בכפייה בניגוד לרצונה באמצעות הליכים שיפוטיים לבית אבות "בן יהודה".
עלות החזקת האישה בבית אבות הנו כ- 10,000 שקל בחודש בעוד להחזקתה בבית ידרש תוספת תשלום של 3,400 שקל לטיפול ע"י עובדת זרה, נוסף על 2,400 שקל תקבול מביטוח לאומי.
שופטת השלום בחיפה עדי חן ברק קבעה כי הקשישה תישאר בביתה בשלב זה בתיקצוב מחסכונותיה, ודרשה ממשרד הבריאות כי ימצא פתרון לאבסורד. השופטת קבעה: "אין לי ספק שטובתה של המשיבה, בשלב זה, מחייבת הישארותה בבית בלוית מטפלת ובפיקוח שירותי הרווחה והקרן לטיפול בחסויים, תחת העברתה למחלקת תשושי נפש (מחלקה סגורה) בבית אבות – העברה (לה היא מתנגדת בתוקף) אשר תשלול את חירותה, ואשר עלולה לגרום להתדרדרות במצבה הנפשי… אבסורד זה חובה לבחון במסגרת הליך משפטי מתאים שיש לנקוט בדחיפות (בג"ץ או בית משפט לענינים מנהליים, כולל סעד זמני)".

סוף דבר
פקידות הסעד ושופטי בתי משפט לענייני משפחה ונוער משמשים זרוע אכזרית של מוסדות פרטיים מלכ"רים מאבחנים ומטפלים תאבי בצע הרוצים לעשות כסף קל על גבם של אוכלוסיות מוחלשות. התוצאה היא סבל ונזקים קשים בלתי הפיכים. הוצאת קשיש ו/או ילד מביתו למוסד כליאה, לא רק שהיא בעלות כפולה אלא הורסת את חיי הפרט המשפחה והחברה.
האחים קורידו – דוגמא אחת מרבות היא פרשת האחים קורידו אשר נחטפו ע"י עובדים סוציאליים ושופטי נוער משום שנראו בגיל 5 "משוטטים" ברחוב. רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער כלאו את האחים קורידו בפנימיות הרווחה שם נאנסו במשך שנים והפכו לפדופילים מסוכנים. בתום תקופת "ההכשרה" לפדופיליה השליכו רשויות הרווחה את האחים קורידו ל"התמחות" ו"התמקצעות" ברחוב על ילדי ישראל.
.


.
קישורים:

הונאות עמותות הרווחה, יצחק (בוז'י) הרצוג, מירב ארלוזרוב, עמותות הרווחה, שיקולים זרים, תאוות בצע

תאוות הבצע של של עמותות הרווחה בחסות מדינת ישראל – שיקולים זרים

עמותות הרווחה הנן מלכ"רים המקבלים מענקים כספיים ממשרד הרווחה וכספי תרומות. אלו הפנימיות, מעונות, מרכזי חירום, ועוד מוסדות, אשר נציגיהם מכרכרים בלשכות הרווחה העירוניות לקבל עוד ילדים ל"טיפולים" שמתבררים כחסרי תועלת ומזיקים.
מדינת ישראל אישרה תקציב של כ- 200 מיליון שקל מתנה לארגונים אלו, ע"פ תחנוניו של שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג, עקב המשבר הכלכלי.
מדוע לא באו לקבל את הכסף? בגלל תנאי הסף של 34,000 שקלים משכורת מנכ"ל עמותה (כמשכורת מנכ"ל משרד ממשלתי).
.
המאמר הארגונים החברתיים לא שמעו על מצוקה , The marker , מירב ארלוזרוב , אוקטובר 2009

במשרד הרווחה הופתעו. המשרד פירסם לפני כמה חודשים קול קורא לארגוני המגזר השלישי והאיץ בהם לפנות אליו בבקשת סיוע – מענק ממשלתי בשיעור של 10% מהתקציב השנתי של הארגונים החברתיים. לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שמדובר באירוע יוצא דופן. לא בכל יום המדינה מציעה לסייע לגופים פרטיים חינם אין כסף, על חשבונה. למעשה, מדובר באירוע יוצא דופן גם ברמה העולמית. ישראל, מתברר, היא המדינה הראשונה (והיחידה עד כה) בעולם שהחליטה, בעקבות המשבר הכלכלי, להגיש סיוע ממשלתי ממוקד לארגונים החברתיים. רק בריטניה עשתה מהלך דומה, אבל בהיקף מצומצם בהרבה.
נו, אז הנה המדינה מחליטה לפתוח את ידיה הקמוצות ולהעמיד מענקים ממשלתיים לארגונים חברתיים, ומה קורה? זהו, שלא הרבה. או ליתר דיוק: קרה הרבה פחות מכפי שציפו.
נתוני רשם העמותות מלמדים כי בישראל פועלות כ-9,000 עמותות שקיבלו אישור על ניהול תקין (אישור של רשם העמותות כי הן מתנהלות בצורה כספית ראויה) ל-2009. כ-3,000 מהן הן עמותות הפועלות בתחומי הרווחה, החינוך, הבריאות והקליטה. הממשלה סימנה את 3,000 העמותות הללו כראויות לסיוע. היא העמידה לרשותן מענק של 200 מיליון שקל – 100 מיליון ב-2009 ו-100 מיליון נוספים ב-2010 – שנועד לאפשר לעמותות הללו לשרוד את המשבר העולמי.
ארגוני המגזר השלישי עוסקים בשורה ארוכה של פעילות התנדבותית וסיוע לשכבות המצוקה. פעילותם של הארגונים הללו ממומנת, לרוב, מתקציבים ממשלתיים – משרד הרווחה מעביר כל שנה 1.5 מיליארד שקל לעמותות העוסקות בתחומי הרווחה, מכספי הכנסות עצמיות, ובעיקר מכספי תרומות. הרכיב השלישי הוא הבעייתי: המשבר העולמי פגע קשות בתרומות לארגונים החברתיים, בעיקר תרומות שהגיעו מיהודי העולם, ואיים על המשך פעילותם.
"המשבר נתן מכה נוראה להרבה מאוד מהגופים החברתיים", אמר שר הרווחה יצחק הרצוג ל-TheMarker, "והממשלה הבינה שהיא חייבת להיחלץ לעזרתם. היה ברור לנו שהענף יהיה חייב לעבור שידוד פנימי בעקבות המשבר: התייעלות, מיזוגים בין עמותות שונות והעלמת חלק מהארגונים, אבל היה ברור גם שהמדינה חייבת להכיר בחשיבות המגזר השלישי ובצורך להבטיח את המשך קיומו".
המדינה, במסגרת ההסכם הקואליציוני בין מפלגת העבודה לליכוד, אכן הכירה בכך והחליטה להעמיד סיוע של 200 מיליון שקל למגזר השלישי. אפילו הוקמה ועדה בין-משרדית בראשותו של מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ', שקבעה את הקריטריונים לקבלת הסיוע: עמותות בתחומי הרווחה, עם ותק של שנתיים לפחות, שלפחות חלק מתקציבן ממומן מכספי תרומות, שנפגעו בעקבות המשבר הכלכלי ואשר יהיו מוכנות לעבור אבחון כלכלי-ארגוני של רואה חשבון חיצוני. אה, כן, היה עוד קריטריון אחד: שכרם של חמשת הבכירים בעמותה לא יעלה על שכרו של מנכ"ל משרד ממשלתי. קרי, 34 אלף שקל בחודש.
הקול הקורא שפירסם משרד הרווחה פירט את כל הקריטריונים הללו. במכוון, הקול הקורא הופנה לכל הארגונים החברתיים בישראל. גם ארגוני הסנגור, שמתוקף תפקידם עוסקים בתקיפתה של הממשלה, נכללו בפניה. "חשבנו שבמדינה דמוקרטית צריך לסייע גם לארגונים הללו, אפילו שהממשלה לא אוהבת אותם", אמר איצקוביץ' ל-TheMarker.
המועד האחרון להיענות לפנייתו של משרד הרווחה היה בתחילת ספטמבר. למרבה ההפתעה, מתוך קהל יעד של 3,000 עמותות, רק 600 פנו בבקשת סיוע. הרבה פחות מהציפיות המוקדמות של המשרד.
הכיצד מספר הפונים היה מועט כל כך? לאיצקוביץ' יש שלושה הסברים אפשריים. האחד, שלא כצעקתה, ובעצם הארגונים החברתיים לא נפגעו קשות מהמשבר הכלכלי. ההסבר השני הוא שלארגונים החברתיים יש בעיות עם תקינות ניהול הספרים שלהם. שני ההסברים הללו פחות משכנעים, כי הרי העמותות קיבלו אישור ניהול תקין מרשם העמותות, וקשה להניח שהמשבר הכלכלי לא פגע בהן כלל. "הממשלה הרי מציעה לארגונים החברתיים לקבל, כמענק, 10% מהתקציב העצמאי שלהם, זה שמושג מהכנסות עצמיות ומכספי תרומות", אומר איצקוביץ'. "בארגונים בינוניים מדובר במענק של מיליוני שקלים. למה שמישהו לא ירצה לקבל זאת?".

נו, למה? כאן מגיע ההסבר השלישי של איצקוביץ', השואב גם מלא מעט פניות שהיו מצד הארגונים החברתיים אל משרד הרווחה בעניין זה: הגבלת השכר. העובדה שרק ארגון חברתי, ששכר בכיריו אינו עולה על 34 אלף שקל בחודש, יכול היה לפנות בבקשה סיוע, ניפתה כנראה חלק גדול מהארגונים החברתיים הפוטנציאליים.

במלים אחרות, הארגונים החברתיים עוסקים במצוקה חברתית – אבל עליהם עצמם המצוקה פסחה. שכר המנהלים, כנראה בחלק לא קטן מהארגונים החברתיים (ובל נכליל – לא מדובר בכולם), גבוה משכרו של מנכ"ל משרד ממשלתי. הרצון של המדינה לסייע לארגונים החברתיים חשף אותם בקלקלתם, ובקלקלת הנורמות הפסולות שעל פיהן הם מתנהלים.

"זה איתות לבעיה שהארגונים החברתיים יצטרכו לטפל בה", אומר על כך הרצוג, ואילו איצקוביץ' כבר חושב קדימה. משרד הרווחה שוקל עתה לקדם הצעת חקיקה שלפיה ארגון חברתי שמשלם שכר גבוה למנהליו לא יוכל לקבל תקציבים ממשרד הרווחה; ושהארגונים החברתיים יהיו חייבים לחשוף בפני הציבור את שכר המנהלים – כדי שהציבור יידע למה משמשים כספי התרומות שלו.

עמותת "אור שלום" – תזונה צמחונית רווית שומנים ופחמימות לילדים בסיכון

קישורים: