חיוב מנופח, חיובי יתר, טיוח, נציבות תלונות הציבור, רונית בריטברד, תאגיד מי בת ים

עו"ד רונית בריטברד – טיוח תלונה נגד תאגיד מי בת ים על ניסיון גזל 5,000 שקלים מזוג קשישים בשיטת מצליח

דצמבר 2015 – תשובה לקונית של עו"ד רונית בריטברד מנציבות תלונות הציבור על תלונה נגד תאגיד מי בת ים שניפח חשבון מים לזוג קשישים לכ- 5,000 שקל ללא סיבה.

התלונה
בתלונה שהגיש בנם של הקשישים לנציבות תלונות הציבור ביקש הבן לברר מדוע לא התריע תאגיד מי בת על הצריכה החריגה כמתחייב בחוק, ומדוע אינו בודק עצמו היטב בטרם יחייב הקשישים בצריכה המנופחת. בנוסף ביקש הבן לברר מדוע בפניה לתאגיד לא מקבלים מספר פניה וכיצד עוקב התאגיד על תקלות מעין אלו למניעת הישנותם. הבן ביקש לקבל חשבון מתוקן ופיצוי על הטירחה בבירור התקלה שגזלה מספר שעות עבודה כדי להיות במשרדי התאגיד.

הבירור הלקוני של עו"ד רונית בריטברד מנציבות תלונות הציבור
תגובתה הלקונית של של עו"ד רונית בריטברד הסתכמה במשפט: "ב- 16.9.15 השיב לך התאגיד כי לאחר בדיקות שערך התאגיד בוחלט לתקן החיוב הנשוא תלונתך והוחלט לזכות את הוריך בסך 4,791.87 שקלים".

סוף דבר 

עו"ד רונית בריטברד מנציבות תלונות הציבור לא ביצעה בירור מדוע ארע החיוב המנופח. בירור לקוני כזה מעודד את תאגיד המים לנסות שוב ושוב לשלוח חיובים מנופחים לתושבים בשיטת מצליח ולמרר את חייהם בשימוש במצרך בסיסי כמו מים.

בירור לקוני של עו"ד רונית ביטברד מנציבות תלונות הציבור

מודעות פרסומת
הפרשי מדידה, יעל אופן קולה, נציבות תלונות הציבור, צריכה משותפת, תאגיד מי בת ים

עו"ד יעל אופן קולה בשם תאגיד מי בת ים – כתוצאה מ"טעות טכנית" חויבו כלל הצרכנים בבניין בהפרשי מדידה חריגים של 21.1 קו"ב – 273 ש"ח

נובמבר 2015 – התשובות הלקוניות של תאגיד מי בת ים לחיובי חריגים: "טעות טכנית" – כך השיבה עו"ד יעל אופן קולה מנציבות תלונות הציבור למתלונן על חיוב חריג של 21.1 קו"ב מים לכל דייר בבניין שבו כ- 30 דיירים.
מנין הוסיף התאגיד לכל הדיירים 630 קו"ב מים צריכה? בגלל "טעות" טכנית או במילים אחרות "שיטת מצליח".

עו"ד יעל אופן קולה השיבה באופן חלקי לתלונה ומספר סעדים נוספים נותרו ללא מענה, למשל מי יפצה את הדיירים שבזבזו חצי יום יום עבודה ורצו למשרדי העיריה להסדיר הצריכה החריגה המוטעת בחשבונם, או מדוע העירייה אינה עוקבת אחר התלונות נגד התאגיד באמצעות מספרי פניות ועוד…

להלן התגובה הלקונית של עו"ד יעל אופן קולה לתלונה נגד תאגיד מי בת ים:

מר… הנכבד…

הנדון: תלונתך על חברת מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע"מ בעניין צריכה משותפת חריגה

פנית לנציבות תלונות הציבור וביקשת להלין על חיוב בגין צריכה משותפת חריגה בחשבון פברואר-
. אפריל 2015

כפי שמסרנו לך במכתבנו שבסימוכין, פנינו למי בת ים- תאגיד מים וביוב בע"מ )להלן: תאגיד המים(
וביקשנו את התייחסותם לטענותיך.

מתאגיד המים נמסר כי בעקבות פנייה שלך ישירות למח' הגבייה של התאגיד, נערכה בדיקה של
חשבונך כמו גם של יתר הצרכנים בבניין בו אתה מתגורר, לתקופת חיוב פברואר- אפריל, אשר
העלתה כי כתוצאה מטעות טכנית חויבו כלל הצרכנים בהפרשי מדידה חריגים של 55.5 קו"ב.

בעקבות כך, בוטלו החיובים בגין הפרשי המדידה כאמור ובוצעו זיכויים בחשבונות הצרכנים כבר ביום 7.6.15 בסך של 273.36 ש"ח. מתאגיד המים נמסר כי פנייתך אליהם טופלה בתוך 5 ימים.

בנסיבות אלה, משהודיע תאגיד המים כי תלונתך טופלה עוד קודם לפניית הנציבות וכי טעות טכנית
גרמה לחיוב החריג אשר בוטל ובוצע זיכוי, אנו מסיימים את הבירור בתלונה.
התנצלותנו על העיכוב במשלוח מכתבנו זה.
בכבוד רב,
יעל אופן-קולה, עו"ד
סגנית בכירה למנהל אגף

התגובה הלקונית של עו"ד יעל אופן קולה לתלונה נגד תאגיד מי בת ים
אביב לביא, גזל ניצולי שואה, הונאות רשות המים, הונאות תאגיד מי בת ים, מי בת ים, נזילה, קשיש סיעודי, תאגיד מי בת ים, תאגיד מים וביוב מי בת ים

מי בת ים – 30,000 שקל חשבון מים לזוג קשישים ניצולי שואה

30 אלף שקל חשבון מים? מה ששמעתם , אביב לביא | 18/2/2011  , nrg

זוג ניצולי שואה מבת ים בני 93 ו-80, נדהמו כשקיבלו את חשבון המים החודשי: 30 אלף שקל! לא פחות. בבירור שנערך התגלתה נזילה תת קרקעית בחצר ביתם. כל התחנונים לתאגיד העירוני (מי בת ים) הניבו הנחה שהותירה אותם עדיין עם חוב העומד על לא פחות מ-12 אלף שקל

אויב חדש, מסוכן, קם לעם ישראל: תאגידי המים. מסע תקשורתי מתוזמר ופופוליסטי הצליח לשכנע את הציבור שתשעה קבין מתוך הצרות שמסב לו חשבון המים נולדו עם התאגידים. האמת היא שלתאגידים יש קשר שולי בלבד להתייקרות המים, אבל ממתי אנחנו נותנים לעובדות לבלבל אותנו.

מי בת ים - גזל קשישים וניצולי שואה
מי בת ים – גזל קשישים וניצולי שואה

כמו כל ספין שנשען על יסודות אמיתיים, גם האיבה לתאגידים מתודלקת על ידי מערך גבייה מסורבל ואטום. בספטמבר שעבר קיבלו הרצל ולילי, תושבי בת ים, חשבון מים על סך 30 אלף שקל. הרצל בן 93, לילי בת 80, שניהם ניצולי שואה שמתקיימים מקצבת ביטוח לאומי.

כשראו את הסכום על החשבון לא ידעו את מי להזעיק ראשון: את הרופא שיעזור להם להתאושש, או את נכדתם, אורית, שתנסה להבין מה לעזאזל קרה כאן.

בתאגיד מי בת ים הסבירו לאורית שחשבון כזה לרוב מעיד על נזילה בצנרת הביתית. אורית קראה לשרברב, שפתח את הצנרת מטר אחרי מטר, ולבסוף גילה נזילה סמויה, תת קרקעית, מתחת למרצפות שבחצר. למזלם הרע של הרצל ולילי, הנזילה התרחשה אחרי השעון – בתחום שנמצא באחריותם.

התחנונים להנהלת התאגיד הניבו תוצאה חלקית: בגלל גילם ומצבם הכלכלי של הקשישים, ובשל העובדה שמדובר בנזילה סמויה שלא יכלו לדעת על קיומה, גילחו להם מהחיוב את החלק של הביוב וחישבו אותו מחדש על פי המדרגה הנמוכה בתעריף. עדיין, נותרו 12 אלף שקל.

במי בת ים הסבירו לאורית שבכך מיצו את האפשרויות החוקיות להעניק להם הנחה. אם את רוצה עוד סיוע, אמרו לאורית, את צריכה לפנות אל הגוף שמפקח עלינו ושאחראי על החוק – רשות המים.

חוק זה חוק

גם ברשות המים מסכימים שמדובר במקרה מצער, אבל אומרים שיש חוק, ואם יש חוק – כולם שווים בפניו, גם הרצל ולילי. רק שהחוק לא נפל משמים. הוא נוסח ואושר על ידי אנשים שיושבים במועצת רשות המים ובכנסת ישראל, שלא השכילו להחדיר בו קצת יותר אנושיות. החוק מעמיס בצורה ברוטלית את האחריות על האזרח, אבל לא נותן לו את הכלים לשאת באחריות הזאת.

הרי לאדם הסביר קשה מאוד לדעת אם במעבה האדמה בחצרו הצנרת מנוקבת ומשפריצה מים יקרים לכל עבר. החוק לא מחייב את התאגיד לעדכן את הצרכן בזמן אמת שהצריכה שלו מתנפחת לממדים מפלצתיים, והוא מגלה את הקטסטרופה רק כשהחשבון מגיע; החוק גם לא מחייב את התאגיד להתקין מונים חכמים בבתי התושבים – כאלה שיאפשרו לנו לעקוב אחרי קצב הצריכה שלנו ויעודדו חיסכון;

ואם זה לא מספיק, החוק גם לא מאפשר לתאגיד שיקול דעת והחרגה של מקרים מיוחדים על בסיס הומניטרי. עצם הקמתם של התאגידים נגזרה מעיקרון נכון וחיוני למשק המים; חבל שהשכל הישר יצא להפסקה בדיוק כשמימשו את העיקרון.

 

30 אלף שקל חשבון מים? מה ששמעתם , אביב לביא | 18/2/2011  , nrg
אורלי וילנאי, גזל ניצולי שואה, התעללות בקשישים, מי בת ים, נזילה, ניצולי שואה, ניתוק מים, תאגיד מי בת ים, תאגיד מים וביוב מי בת ים

תאגיד מים מי בת ים גוזל כסף מניצולי שואה עניים

נזילת המים הסמויה של ניצולי השואה , אורלי וילנאי , חיים בשוליים  הארץ , 28.2.2011

אדם חולה בן ה-93 ואשתו בת ה-80, ניצולי שואה, גילו לפתע שהם חייבים עשרות אלפי שקלים לתאגיד המים בבת ים, בשל "נזילה סמויה" שכלל לא היו מודעים לקיומה

הרצל ולילי נחאייסי חיו תמיד מהיד אל הפה, אבל מעולם לא היו חייבים למישהו ולו שקל. מבחינתם מדובר בעיקרון – חשבונות צריך לשלם, ועדיף בהוראת קבע כדי שלא יחסירו יום.

שישה ילדים נולדו להם, ו-20 נכדים. בת אחת נפטרה מסרטן והותירה 4 יתומים, בן נוסף נפטר מדום לב. את כל הכאב הזה הם נושאים ביחד, עמוד התווך של המשפחה.

אלא שלנוכח סיפור החיים המרשים הזה ניצבת עכשיו חומה אטומה, שמאיימת לגזול את כוחותיהם האחרונים. הרצל נחאייסי בן ה-93 ולילי נחאייסי בת ה-80 נלחמים היום בתאגיד מים, "מי בת ים" שמו.

הכל התחיל באוגוסט 2010, כשהגיע חשבון מים בסך 7,500 שקלים. בני הזוג נחאייסי גרים בקומה הראשונה בבניין דו-קומתי של עמידר, שבו חשבון המים משותף לכל השכנים. בעקבות פנייה לעירייה, התברר שבצינור של משפחת נחאייסי היתה נזילה, כזאת שעין לא-מקצועית לא היתה יכולה לגלות. שום רטיבות לא ניכרה. המים נזלו ישירות אל הביוב – "נזילה סמויה", בפי אנשי המקצוע.

הנזילה תוקנה, אבל החוב נשאר – והועבר על שם בני הזוג נחאייסי. לילי נחאייסי פנתה שוב לעיריית בת ים, ניסתה להסביר שלא יכלו לדעת על קיומה של הנזילה, וממילא לא עשו שימוש במים. אבל בעירייה אמרו, שהנושא אינו באחריותם וכי עליהם לפנות לתאגיד המים "מי בת ים".

ב"מי בת ים" הודיעו לבני הזוג, שהחוב עלה ל-30,000 שקלים – הסכום של 7,500 חושב לאחר חלוקה לארבע דירות, אך מאחר שהנזילה אצלם הם צריכים לשלם הכל. 30,000 שקלים לחודשיים בעבור זוג קשישים, שהצריכה הממוצעת שלהם בחודש היא בסביבות 200 שקלים.

נכדתם המסורה, אורית המר, ניסתה להיחלץ לעזרתם. נחאייסי הוא חולה סיעודי, אשתו מטפלת בו במסירות, שניהם חיים מקצבת הביטוח הלאומי בסך 4,000 שקל בחודש. המר שלחה בשמם פניות ל"מי בת ים", נפגשה, התחננה, כתבה למנכ"ל התאגיד, תמיר פיינשטיין, ובשלב מסוים קיבלה הודעה, שהוחלט להוריד מהסכום את "הוצאות הביוב", וכי סבא וסבתא יצטרכו לשלם רק 12,000 שקלים – חצי חינם.

לפני כמה חודשים, בעקבות פסק דין בנושא, הוכרו בני הזוג נחאייסי, יוצאי לוב, כניצולי שואה. הרצל נחאייסי יתחיל לקבל בערוב ימיו קצבת ניצול בגובה 1,800 שקל, לילי נחאייסי עתידה אף היא לקבל קצבה. הם גם היו אמורים לקבל החזר על הארנונה עקב הנחה לניצולי שואה – בסך 9,000 שקל. אך לשלטון הציניות מתלווה גם אכזריות: כשהלכה נחאייסי לקחת את הכסף, התברר לה שעיריית בת ים העבירה את כל הסכום לחברת "מי בת ים" בעבור החוב על הנזילה. איש לא פנה אליהם בעניין. אמנם, בעירייה טענו בשעתו, שאין להם קשר לנושא, ובכל זאת העבירו את כספם של נחאייסי ל"מי בת ים".

הנחמה היחידה מבחינת לילי נחאייסי היתה, שבעקבות ה"ניכוי" הזה החוב יקטן. אלא שאז קיבלו בני הזוג התראה לפני ניתוק. מתברר שלאחר שאיבת 9,000 השקלים הם עדיין חייבים עוד 6,000 שקלים. "הריביות הביאו לתפיחת החוב", הסבירו להם.

"סבא שלי אדם מבוגר וחולה, הוא ישן רוב הזמן, סבתא מטפלת בו, הם לא ממלאים בריכות כל היום", אומרת הנכדה המיואשת. "ב'מי בת ים' אמרו לנו לפנות לרשות המים, ברשות המים אמרו לפנות למחוקק, כי זה החוק ואפשר לשנות אותו רק בכנסת, סבא וסבתא אנשים שחיים בצנעה ולא עשו דבר רע לאיש. מה עושים?"

חבר הכנסת זאב ביילסקי (קדימה) לא נותר אדיש למצוקתם וסייע לבני הזוג עם עזרה משפטית, המתגבשת בימים אלה.

"על מה רוצים כסף, אני לא מבינה", אומרת נחאייסי, "לא ראיתי ולא השתמשתי, אנחנו רק זוג מבוגר בבית. אני חולה ולבעלי יש אלצהיימר. אין לי כוח להילחם".

תאגידי המים הם הרעה החולה המוניציפלית המודרנית, על כך מעידים לא מעט ראשי ערים, ומתברר שאיש לא יכול למפלצת המתפתחת. אז עכשיו אשה בת 80 ואיש בן 93 מתחילים להיאבק בבתי משפט על משהו שצדקתו ברורה לעין כל.

תגובת "מי בת ים": "החברה רשאית לפעול רק בהתאם להוראות הדין הקיים ביחס להפחתת חיובי מים וביוב. באפשרותם לפנות אל הרשות הממשלתית למים וביוב, ואם תהיה הנחיה אחרת נשקול את עמדתנו. בכל מקרה, על הזוג נחאייסי להסדיר את יתרת החוב בטרם נקיטת אמצעי אכיפה מינהליים".

 נזילת המים הסמויה של ניצולי השואה , אורלי וילנאי , חיים בשוליים  הארץ , 28.2.2011
מי בת ים, צריכה חריגה, צריכה משותפת, צריכה פרטית, תאגיד מי בת ים

תאגיד מי בת ים – חיוב חשבון המים צנח מ- 400 ש"ח ל- 130 ש"ח

יוני 2015 – תאגיד מים וביוב מי בת ים שותל נתוני כזב של צריכה משותפת וצריכה פרטית לחייב הצרכנים בחיובי יתר. בסרטון מובאת דוגמא לחיוב של 400 ש"ח שתוקן ל- 133 ש"ח עקב השתלת נתון שגוי של 21 ק"ב לצריכה משותפת לצרכן.

קישורים:

 תאגיד מים וביוב מי בת ים גוזל כסף מקשישים וחסרי ישע באמצעות ניפוח חשבונות המים  – ספטמבר 2015 – להלן תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור נגד תאגיד מים וביוב מי בת ים על ניפוח צריכת המים התקופתית ל- 400 מ"ק לזוג קשישים (כ- 5,000 ש"ח). תאגיד מים וביוב ללא בושה שלח חשבון המים לזוג הקשישים מבלי לבדוק עצמו. למזלם של הקשישים היה מי שיכל לסייע להם. אך מה עם אלו שאין מי שיסייע להם…

מי בת ים – תקלות במדידת צריכת מים בבניין – מדו"ח נציבות תלונות הציבור 38 – פורסם מרץ 2012 – במשך כשנתיים חויבו דיירי בניין בבת ים לשלם עבור צריכת מים משותפת בהיקף חריג, אשר לא שיקף את כמויות המים שצרכו בפועל. לטענתם, הם פנו לעירייה בבקשה שתבדוק את תקינות מדי המים בבניין ואת הסיבה לכמות המים החריגה הנמדדת במד המים המשותף, ומשהוקם תאגיד המים מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע"מ (להלן – התאגיד) הם פנו גם אליו בבקשה דומה, אולם כל פניותיהם לא הועילו…

תאגיד מי בת ים גובה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות  –  מאי 2014 – להלן קטע מתלונה נגד תאגיד מים וביוב "מי בת ים" על גביה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות…

נציבות תלונות הציבור: תאגיד מי בת ים גובה חיוב יתר תעריף ב באופן מניפולטיבי  –  מאי 2014 – מדובר בתלונה על האופן שבו עורכת מי בת ים בע"מ את החיובים התקופתיים. תאגיד מי בת ים מחייב משך תקופת מה בחוסר ולאחר מכן הוא משלים את הפער, ובכל חלק מהצריכה מחויבת על תעריף ב הגבוה בכ- 60 אחוזים…

ה"טעות" של תאגיד המים והביוב "מי בת ים" עולה לתושבי העיר עשרות מיליוני שקלים מידי שנה – דצמבר 2013 – תאגיד המים והביוב "מי בת ים" "טועה" פעם אחר פעם אותה "טעות" מידי שנה. הוא מחייב עבור צריכת מים נמוכה מהאמיתית עבור תקופה מסוימת ובתקופה שאחריה הוא משלים את הפער כך שהצריכה בתקופה השניה גולשת לתעריף ב" הגבוה בכ- 60% וכך עקב ה"טעות" משלשל התאגיד לכיסו בין עשרות למאות שקלים מכל צרכן…

הצריכה המשותפת כשיטה לחיוב מנופח ללקוחות תאגיד מי בת ים  – תחקיר שיטפון: מדוע התנפחו חשבונות המים של תושבי בת ים? , פברואר 2011 , רגב גולדמן , nrg – תחקיר מגלה: מאות תושבים בבת ים המתגוררים בבניינים משותפים קיבלו בשנה האחרונה חשבונות מים גבוהים מאוד בשל צריכה משותפת חריגה מהמקובל. חלקם פנו למומחה שלא איתר נזילות, אך הבעיה לא נפתרה. במקרה אחד, בזכות התערבות סגן ראש העירייה, הוחלפו מדי המים והתוצאה: הצריכה המשותפת ירדה פלאים…

בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח – דרכי רמיה תאגיד "מי בת ים"בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח , mynet , יואב מלכה , יוני 2006 – בחודשי החורף השתמשו תושבי רחוב ניצנה בבת ים בפחות מים להשקיה, אבל קיבלו חשבון מנופח. אז לאן הלכו באמת המים? העירייה: כנראה היתה נזילה, נחייבם בתעריף מוזל…

הונאות תאגיד מי בת ים, מי בת ים, נציבות תלונות הציבור, צריכה משותפת, צריכת מים חריגה, תאגיד מי בת ים

תלונה נגד תאגיד מים מי בת ים – חיוב לקוי צריכה משותפת לסחוט כסף מהתושבים בדרכי רמיה

יוני 2015 – דרכי רמיה תאגיד מים וביוב מי בת ים לגנוב כסף מהצרכנים ע"י "הקפצת" צריכה משותפת ללא התרעה וללא סיבה. להלן תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור נגד תאגיד מי בת ים.

לכבוד: נציבות תלונות הציבור

הנדון: תלונה נגד תאגיד מים מי בת ים – חיוב לקוי צריכה משותפת

1. שמי ד'

2. בימים אלו קיבלתי חשבון תקופתי מים וביוב גבוה פי 2 מממוצע וצריכה משותפת הגבוהה במאות מונים מהממוצע ( 22 ק"ב לעומת ממוצע של כ- 0.3 ק"ב)

3. בהשוואת צריכה משותפת כוללת של חשבונות תקופתיים קודמים עולה כי אין שינוי לעומת צריכה משותפת נוכחית, וכן לא חל שינוי כלשהו באיכלוס הדיירים בבניין.

4. בפנייתי לנציגת התאגיד גלי טגורי ב- 2.6.2015 לא נמצא הסבר מניח את הדעת לתופעה אך היא מסרה לי שאינסטלטור טעם התאגיד יבדוק שעון המים הראשי, כמו כן לא מסרה לי מסמך כלשהו המאשר פנייתי לתאגיד בעניין.

5. מדובר בתופעה סדרתית של תאגיד מי בת ים הסוחט בדרכי רמיה כספים מהציבור על מצרך בסיסי באמצעות מניפולציות של צריכה משותפת. ראה תלונתי בתיק מספר xxx וכן פרסומים:

בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח , mynet , יואב מלכה , יוני 2006
שיטפון: מדוע התנפחו חשבונות המים של תושבי בת ים? , פברואר 2011 , רגב גולדמן , nrg

6. אבקשך לבדוק:

א. מדוע לא התריע תאגיד מי בת ים על הצריכה המשותפת החריגה מאות מונים כמתחייב ע"פ חוק מכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), תשע"א-2011 סעיף 13.

ב. מדוע הצריכה המשותפת לחיוב צרכן בודד (אנוכי) עלתה מאות מונים בעוד הצריכה המשותפת הכוללת נשארה בתחום הממוצע לתקופות קודמות.

ג. מדוע תאגיד מי בת ים אינו מספק אישור עם מספר פניה ותוכנה לצרכנים הפונים אליו בעניין כה מהותי כיאה לתאגיד המכבד עצמו ואת לקוחותיו.

7. סעדים מבוקשים:

תיקון מיידי של החשבון התקופתי הנוכחי או החזר כספי על חיוב חריג ללא סיבה של הצריכה המשותפת.
פיצוי כספי מהתאגיד על עוגמת הנפש ולהחזרת האמון בו.
ביצוע ביקורת בתאגיד למניעת הישנות התופעה ופיצוי תושבי בת ים הנפגעים ממחדליו.
ביצוע ביקורת מחשב ובדיקת התופעה.
הנחיית תאגיד מי בת ים למסור לפונים אליהם אישור פניה עם מספר ותוכן הפניה כמקובל בארגון מכובד

8. מצורפים צילומים של חשבונות מים שלי מהתקופה הנוכחית ותקופות קודמות וטבלת השוואה צריכות מים.

9. לטיפולך אודה

ד'

טבלת השוואה – דרכי רמיה תאגיד מי בת לגנוב כסף מהצרכנים ע"י "הקפצת" צריכה משותפת ללא התרעה וללא סיבה

קישורים

 תאגיד מים וביוב מי בת ים גוזל כסף מקשישים וחסרי ישע באמצעות ניפוח חשבונות המים  – ספטמבר 2015 – להלן תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור נגד תאגיד מים וביוב מי בת ים על ניפוח צריכת המים התקופתית ל- 400 מ"ק לזוג קשישים (כ- 5,000 ש"ח). תאגיד מים וביוב ללא בושה שלח חשבון המים לזוג הקשישים מבלי לבדוק עצמו. למזלם של הקשישים היה מי שיכל לסייע להם. אך מה עם אלו שאין מי שיסייע להם…

תאגיד מי בת ים – חיוב חשבון המים צנח מ- 400 ש"ח ל- 130 ש"ח – יוני 2015 – תאגיד מי בת ים שותל נתוני צריכה משותפת ונתוני צריכה פרטית לחייב הצרכנים בחיובי יתר. בסרטון מובאת דוגמא לחיוב של 400 ש"ח שתוקן ל- 133 ש"ח עקב השתלת נתון שגוי של 21 ק"ב לצריכה משותפת לצרכן…

מי בת ים – תקלות במדידת צריכת מים בבניין – מדו"ח נציבות תלונות הציבור 38 – פורסם מרץ 2012 – במשך כשנתיים חויבו דיירי בניין בבת ים לשלם עבור צריכת מים משותפת בהיקף חריג, אשר לא שיקף את כמויות המים שצרכו בפועל. לטענתם, הם פנו לעירייה בבקשה שתבדוק את תקינות מדי המים בבניין ואת הסיבה לכמות המים החריגה הנמדדת במד המים המשותף, ומשהוקם תאגיד המים מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע"מ (להלן – התאגיד) הם פנו גם אליו בבקשה דומה, אולם כל פניותיהם לא הועילו…

תאגיד מי בת ים גובה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות  –  מאי 2014 – להלן קטע מתלונה נגד תאגיד מים וביוב "מי בת ים" על גביה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות…

נציבות תלונות הציבור: תאגיד מי בת ים גובה חיוב יתר תעריף ב באופן מניפולטיבי  –  מאי 2014 – מדובר בתלונה על האופן שבו עורכת מי בת ים בע"מ את החיובים התקופתיים. תאגיד מי בת ים מחייב משך תקופת מה בחוסר ולאחר מכן הוא משלים את הפער, ובכל חלק מהצריכה מחויבת על תעריף ב הגבוה בכ- 60 אחוזים…

ה"טעות" של תאגיד המים והביוב "מי בת ים" עולה לתושבי העיר עשרות מיליוני שקלים מידי שנה – דצמבר 2013 – תאגיד המים והביוב "מי בת ים" "טועה" פעם אחר פעם אותה "טעות" מידי שנה. הוא מחייב עבור צריכת מים נמוכה מהאמיתית עבור תקופה מסוימת ובתקופה שאחריה הוא משלים את הפער כך שהצריכה בתקופה השניה גולשת לתעריף ב" הגבוה בכ- 60% וכך עקב ה"טעות" משלשל התאגיד לכיסו בין עשרות למאות שקלים מכל צרכן…

הצריכה המשותפת כשיטה לחיוב מנופח ללקוחות תאגיד מי בת ים  – תחקיר שיטפון: מדוע התנפחו חשבונות המים של תושבי בת ים? , פברואר 2011 , רגב גולדמן , nrg – תחקיר מגלה: מאות תושבים בבת ים המתגוררים בבניינים משותפים קיבלו בשנה האחרונה חשבונות מים גבוהים מאוד בשל צריכה משותפת חריגה מהמקובל. חלקם פנו למומחה שלא איתר נזילות, אך הבעיה לא נפתרה. במקרה אחד, בזכות התערבות סגן ראש העירייה, הוחלפו מדי המים והתוצאה: הצריכה המשותפת ירדה פלאים…

בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח – דרכי רמיה תאגיד "מי בת ים"בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח , mynet , יואב מלכה , יוני 2006 – בחודשי החורף השתמשו תושבי רחוב ניצנה בבת ים בפחות מים להשקיה, אבל קיבלו חשבון מנופח. אז לאן הלכו באמת המים? העירייה: כנראה היתה נזילה, נחייבם בתעריף מוזל…

מבקר המדינה, רשויות מקומיות, תאגיד מי בת ים, תאגידי המים

מבקר המדינה: הרשויות המקומיות מנצלות לרעה את תאגידי המים – חלק מהכספים עובר אליהן

הרשויות המקומיות מנצלות לרעה את תאגידי המים: חלק מהכספים עובר אליהן , חן פונדק , כלכליסט , אוקטובר 2013

המבקר מעיר כי מועצת רשות המים לא קבעה כללים לעסקאות משותפות לתאגידים ורשויות מקומיות וכי כל תאגיד פועל בהתאם לסיכומיו עם הרשות המקומית, לעתים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם היעילות והחיסכון של התאגיד, ואף מביא להוצאת כספם של צרכני המים למטרות מוניציפליות שאינן קשורות למשק המים; עוד נמצא כי ארבע רשויות מקומיות המשיכו לגבות היטלי מים וביוב גם לאחר הקמת התאגידים

"רפורמת התיאגוד, שנועדה בין היתר להביא לכך שכספי צרכני המים והביוב ינוצלו לטובת משק המים והביוב ולפיתוחו בלבד, ושביצועה היה כרוך בהוצאות ניכרות, לא השיגה מטרה זו במלואה. זליגת כספים מממשק המים והביוב לצרכים עירוניים אחרים מתרחשת הלכה למעשה, זאת עד כדי ניצול לרעה של מנגנוני השליטה של הרשויות המקומיות בתאגידים". כך קובע מבקר המדינה בדו"ח על יחסי הגומלין בין תאגידי המים לרשויות המקומיות.

המבקר מעיר כי מועצת רשות המים לא קבעה כללים לעסקאות משותפות לתאגידים ורשויות מקומיות, לרבות בעניין מכרזים משותפים, אופן בחירת הקבלנים והפיקוח על ביצוע העבודות. בפועל, כל תאגיד פועל בהתאם לסיכומיו עם הרשות המקומית, לעתים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם היעילות והחיסכון של התאגיד, ואף מביא להוצאת כספם של צרכני המים למטרות מוניציפאליות שאינן קשורות למשק המים.

כך תאגיד מי אביבים שבשליטת תל אביב-יפו, תאגיד מי הכרמל שבשליטת חיפה, תאגיד מי בת ים שבשליטת עיריית בת ים ותאגיד ימים שבבעלות קריית ים חתמו כל אחד עם העירייה שלה על הסכם לאספקת שירותים לפיו תגבה עבורו העירייה את כל התשלומים – האגרות, ההיטלים והמסים – אשר מגיעים לו, תמורת עמלת גבייה. בכל המקרים דירקטוריון התאגיד לא בחן כראוי את הכדאיות הכלכלית של הסכם זה.

עוד נמצא כי ארבע רשויות מקומיות המשיכו לגבות היטלי מים וביוב גם לאחר הקמת התאגידים: עיריית עכו, עיריית קריית מוצקין, עיריית חיפה ועיריית נתניה. זאת למרות שלפי החוק היטלים אלה צריכים להיות משולמים לתאגידים, הנושאים בעלויות עבודות התשתית, בהיקף של מיליוני שקלים, שההיטלים נועדו למימונן.

המבקר מסכם: "על רשות המים לבדוק מהו הסכום המצטבר של כספי כלל התאגידים המשמשים למטרות מוניציפליות בצורות השונות שפורטו בדו"ח. עליה לנקוט את האמצעים הנדרשים להשיב למשק המים את הכספים שהוצאו ממנו. עוד עליה לבחון אם הסכום המצטבר שהועבר לרשויות המקומיות עלול לגרום להעלאת התעריף לצרכן, ועליה להביא את המידע לידיעת הציבור".

לא בחנו כדאיות כלכלית למפעלי הקולחין

בישראל מסופקים מדי שנה כ-750 מיליוני קוב מים שפירים לצריכה פרטית ולתעשייה. כמות שנתית זו של מים מייצרת כ-490 קוב שפכים, שמרביתם עוברים טיהור והופכים למי קולחים. מי הקולחים הם מקור מים חיוני להשקיה חקלאית, לתעשייה ולגינון עירוני. השבת קולחים פותרת את בעיית סילוק השפכים ותורמת לשמירה על איכות הסביבה ועל איכות מקורות המים הטבעיים והיא גם חלופה זולה וזמינה להרחבת היצע המים במדינה.

משנת 2000 אישרו משרד האוצר ורשות המים סיוע כלכלי להקמת מפעלים להשבת קולחים, ובמשך השנים מימנו סיוע זה. לפי נתוני מקורות, השקעותיה בהקמת מפעלים להשבת קולחים הסתכמו – מראשית הקמתם של מפעלים אלה ועד סוף שנת 2011 – בכ-2.6 מיליארד שקל. לפי נתוני האוצר ורשות המים, משנת 2000 ועד דצמבר 2011 הם אישרו מתן מענקי סיוע בסך כ-2.4 מיליארד שקל ליזמים פרטיים שהקימו מפעלי השבה. עד סוף 2011 הסתכמו אפוא כלל ההשקעות במפעלי ההשבה בכ-5 מיליארד שקל. אלא שהמבקר מעיר כי למרות שכבר לפני עשור התחייבה רשות המים בפני המבקר לפתח תוכנית פיתוח לטווח ארוך, וטרם עשתה זאת.

כמו כן רשות המים והאוצר לא בדקו בדיעבד את הכדאיות המשקית למתן מענקים אלו ולא עשו הערכה של התועלות שבהקמת מפעלי השבה ותרומתם למשק הקולחים ביחס לכספי המדינה שהושקעו בהם. במקרים מסוימים אישרה הרשות הנחת קווי קולחים מיותרים שמומנו בחלקם או במלואם על ידי המדינה.

נוצר מצב שרשות המים קבעה את שיעור מענקי הסיוע שהיא אישרה למפעלי ההשבה הפרטיים על בסיס כמויות הקולחים שמפעלים אלו היו אמורים לספק בפרקי זמן נקובים לאורך תקופת פעילותם. אלא ששישה מתוך עשרה מפעלים שבדק משרד מבקר המדינה לא סיפקו את כמות הקולחים שעל בסיסה אושרו התכנית העסקית והסיוע הכספי של המדינה. רשות המים גם אינה מקיימת בקרה ופיקוח כספי והנדסי על פעילותם של מפעלי ההשבה במהלך הקמתם ולאחריה.

לא ערוכים למצב חירום

לפי החלטת הממשלה מ-2006 היה על רשות המים להכין כללים להכרזה של מצב חירום במים ולהקים מינהלה ארצית לביטחון המים, שתשמש מטה מקצועי להיערכות לאיומי פגיעה במים. אלא שמועצת רשות המים טרם אישרה את הכללים בעניין הכרזה על אירוע פגיעה במים ובעניין הטיפול בו.

רשות המים גם טרם הסדירה עם הגורמים הנוגעים בדבר, בהם אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות החירום הלאומית (רח"ל) וספקי המים, את אספקת המים בבקבוקים לרשויות המקומיות בשעת חירום. רשות המים אף לא גיבשה הסכם מחייב עם חברה אזרחית שתספק לה מכליות מים לשימוש בעת חירום, והיא ממשיכה לסמוך על סיוע צה"ל בעניין זה, אף שצה"ל לא התחייב להעמיד לרשותה בעת חירום מספר קבוע מראש של מכליות.

כמו כן קובע המבקר כי מקורות אינה מכירה כראוי את מערכות המים של הרשויות המקומיות ותתקשה לסייע להן בשעת חירום. גם לא סוכם מי יתקצב את צוותי כוח האדם במקצועות השונים – אספקת מים, בדיקת איכות המים, הנדסה, את הקמתם והפעלתם של מחסנים ואת הרכישה והתחזוקה של ציוד לשעת חירום.

המבקר מסכם: "נוכח רמת ההיערכות הירודה של חלק מתאגידי המים והרשויות המקומיות, המתעלמים פעם אחר פעם מהוראות רשות המים ורח"ל לשיפור היערכותם, עולה החשש כי בעת משבר מים קשה, הם לא יוכלו לספק לתושבים מים בכמות הנדרשת לסיפוק הצרכים הבסיסיים ביותר. חילוקי דעות שעיקרם תקציביים מונעים מרשות המים כמפקחת וממקורות כזרוע הביצועית שלה להיערך לסיוע לרשויות המקומיות ולתאגידי המים בעת חירום".

משרד האוצר בתגובה: "משרד האוצר ילמד את דוח המבקר ויפעל ליישם את המלצותיו".

תגובת רשות המים

"רשות המים מברכת על העבודה היסודית והמעמיקה של מבקר המדינה. דו"ח המבקר מתייחס ברובו לליקויים שמקורם בהיעדר תקציב ולליקויים שכבר אותרו על ידי רשות המים. לאחרונה הוקצו לרשות המים התקציבים הדרושים להשלמת הפערים ולתיקון הליקויים ומרביתם כבר טופלו או נמצאים בתהליכי עבודה מתקדמים.

"ממצאי דו"ח המבקר מחדדים את עמדתה העקרונית של רשות המים כי הדבר הנכון להבטיח התנהלות עסקית – עצמאית, ועל בסיס כלכלי של התאגידים הוא על ידי יצירת הפרדה מהותית בין התנהלות התאגיד לבין הרשות המקומית.

"עם זאת, הממשלה, סברה שניתן לקיים ממשקים ופעילויות בין הרשות המקומית לבין התאגידים וביצוע עסקאות משותפות וכל זאת בשונה מכוונת החוק המקורי.

"דרך המלך להתייעלות בתאגידים ומניעת זליגת כספים וניצול לרעה הינה: צמצום מספר התאגידים – זה עתיד להבטיח התייעלות נוספת, מעבר להוזלת תעריף המים, להגברת ההתנהלות המקצועית לטובת צרכני המים ומשק המים ולהקטנת זליגת הכספים והשפעת הרשויות המקומיות. על הפרק של היערכות המים לשעת חירום מסרו ברשות: היחידה לביטחון מים ברשות המים, הכינה את משק המים להתמודדות עם אירועי פגיעה במים בשגרה ובחרום במטרה להבטיח אספקה רציפה של מים לשתייה בעת אירוע פגיעה במים. להערכתנו, לא קיימים בישראל אזרחים החשופים ללא היערכות".

על נושא השבת הקולחים מסרו מהרשות: "מדינת ישראל הינה המדינה עם שיעור השבת הקולחים הגבוה ביותר בעולם. לפני כשנתיים, עם היכנסו של מנהל הרשות לתפקידו, מונו מספר וועדות לאסדרת משק הקולחים. לרשות המים תכנית אב ארוכת טווח למשק המים ובימים אלו מקודמת תוכנית אב לשפכים ולקולחים.

"במקביל, הוכנו תכניות אזוריות למשק הקולחין לטובת קידום וייעול ניצולם, ומקודמת תכנית לצמצום מספר ספקי הקולחים כך שתפיסת הניהול והתפעול תתבסס על ראייה אזורית ותמכסם את היתרונות לגודל.

"על נושא הכנת משק המים לשעת חירום: לאחרונה הוקצו לרשות המים התקציבים הדרושים להשלמת הפערים ולתיקון הליקויים ומרביתם כבר נמצאים בשלבי יישום ובתהליכי עבודה מתקדמים, כמו כן, ממש בימים אלו עומדת להסתיים ביקורת המבוצעת על היחידה לביטחון מים ברשות המים ע"י המשרד להגנת העורף, אשר ציינה כי רשות המים ערוכה ברמה טובה מאוד".