גלעד צוויק, כללי, שירות בתי הסוהר

גונדר אשר שריקי

חומות של איבה, גלעד צוויק , 12.07.2019 , ישראל היום

טענות להתעמרות בסוהרים והחפצת נשים, וסיכון חיי אדם, לכאורה, שלא לצורך • תביעה שמוגשת נגד שב"ס מעלה חששות מדאיגים בנוגע להתנהלותו של גונדר אשר שריקי, שרק בשבוע שעבר קודם ומונה לראש אגף האסיר • השב"ס: "הדברים נבדקו, לא נמצאה הצדקה לנקיטת הליכים"

"גונדר אשר שריקי, מפקד מחוז דרום בשב"ס, העביר אותי השפלות חסרות תקדים, צעקות וצרחות בפומבי על בסיס יומי, הרגשתי שאני עובר אונס מתמשך של הנפש. שריקי עשה הכל לפגוע בי, עד סיכון חיי אדם ופגיעה בביטחון הכלא רק כדי להכשיל אותי בתפקיד. ממעמד של לוחם וקצין מצטיין ומבטיח בשירות בתי הסוהר הפכתי להיות שעיר לעזאזל. כשפניתי לראשת השב"ס בזמנו, רב־גונדר עפרה קלינגר, וסיפרתי לה הכל, התשובה שקיבלתי היתה: 'אני יודעת. מה אני יכולה לעשות?' עכשיו, במקום להוציאו מהארגון – שריקי מקבל תפקיד משמעותי יותר. לא אתן לזה לקרות".
את הדברים אומר מ', קצין בכיר לשעבר בשב"ס אשר פרש מהארגון לפני כשנה, וכעת תובע את הארגון בשל היחס כלפיו מצד מפקדו לשעבר, גונדר אשר שריקי.

מה משותף ליאיר גרבוז ולקברי צדיקים?

ביום שישי שעבר הודיעה נציבות שירות בתי הסוהר (שב"ס) על מינויו של אשר שריקי, מפקד מחוז דרום (מקביל לאלוף פיקוד בצבא), לתפקיד ראש אגף האסיר – אחד משלושת תפקידי המטה בארגון. מדובר בתפקיד בעל פוטנציאל לשמש מקפצה לראשות השב"ס, ולראיה שני הנציבים האחרונים – עפרה קלינגר ואשר וקנין (אשר מכהן כיום כממלא מקום נציב) – כיהנו בעבר בתפקיד.
ס', בת זוגו הנוכחית של שריקי שאותה הכיר במסגרת עבודתם בשב"ס, משמשת קצינה במחלקת האסיר, כלומר אם לא תועבר מתפקידה, היא תהיה כפופה לו.
עדויות שהגיעו לידי "ישראל היום" מצד בכירים בשב"ס, בעבר ובהווה, מלמדות על דפוס התנהלות בעייתי ביותר לכאורה של גונדר שריקי. יצוין כי מינויו של שריקי לתפקיד ראש אגף האסיר, בדומה למינויים נוספים בשב"ס, ייכנס לתוקפו רק לאחר חתימת השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, ובכפוף להשלמת הבדיקות הנדרשות כמקובל. ביום רביעי האחרון נשלחה תשובה לפרקליטו של מ' מטעם המשרד לביטחון פנים, וממנה עולה כי ארדן מעניק גיבוי מוחלט לשריקי.
"הטבע שלו זה לפגוע באנשים – מדובר על מסכת השפלות פומביות וקללות. הוא נהנה לדרוך על קצינים וסוהרים, משליט טרור של ממש", אומר לנו קצין המכהן כיום בשב"ס. "מ' ממש לא היחיד שנפגע ממנו, יש עוד קצינים מצוינים אצלנו שהחליטו ללכת הביתה ולשתוק כי הם לא יכלו עוד".

"התנהל כמו רודן"

חלק מהעדויות שיובאו כאן הונחו גם בפני בכירים בשב"ס והשר לביטחון הפנים – אך למרות זאת הוחלט לאפשר לשריקי להישאר בארגון, ואף להעבירו לתפקיד חדש ורב השפעה. המרואיינים בכתבה זו בחרו להישאר בעילום שם, מטעמי פגיעה בפרנסה וחשש להשלכות שליליות בעקבות פרסום שמם ברבים, אך שמותיהם ותפקידיהם המלאים שמורים במערכת.
"אנשים רועדים ממנו", אומר לנו בכיר בשב"ס בדימוס. "הוא האדם המגלומן ביותר שפגשתי. היתה לנו למשל סוהרת עם שלושה ילדים שסובלים מבעיות רפואיות קשות. זה לא הזיז לשריקי, הוא התעמר בה והעביר אותה מאשקלון לבאר שבע – רחוק מהילדים שלה. בסוף היא נאלצה לעזוב את הארגון. הרבה אנשים טובים וערכיים נאלצו לעזוב בגללו. צריך לעצור את זה". הסוהרת אישרה בפנינו את הפרטים.
בפברואר האחרון נשלח ללשכת השר ארדן מכתב אנונימי ובו טענות לדפוס של "החפצת נשים וניצול יחסי מרות" מצד שריקי כלפי פקודות. במכתב מצוין כי שריקי ובת זוגו הנוכחית ס', קצינת כליאה לשעבר במחוז דרום, החלו את יחסיהם הרומנטיים בזמן ששריקי שימש מפקדה, כלומר סיטואציה של יחסי מרות ביניהם.
כותבי המכתב האנונימי, המשרתים בארגון, שוחחו עימנו וטוענים בתוקף כי אין זה המקרה היחיד של יחסי מרות לכאורה. "היו לו עיניים גדולות לנשים", סיפר אותו גורם שפרש בינתיים משירות. "הוא התנהל כמו רודן, היה אפשר לשמוע את הצעקות שלו בכל רמלה".
שריקי גם פעל לכאורה בניגוד לנוהלי שב"ס על מנת לשפץ את לשכתו בעת שנכנס לתפקידו כמפקד מחוז דרום, במהלך שנת 2014. בתקופת השיפוצים, לאורך כחודשיים, סיפח שריקי ליחידה איש בדק בית (תיקונים ושיפוצים) המשויך בכלל לכלא מגידו בצפון – שעליו פיקד בעבר שריקי.
לצורך כך קיבל איש בדק הבית רכב צמוד מטעם המחוז שעימו נסע כמעט מדי יום ממקום מגוריו בעפולה לכלא באר שבע – וחזרה. בד בבד סירב שריקי להקצות תקציבים לשיפוצים ותיקונים הכרחיים במחוז שעבד בתת־תנאים, למשל נזילות מהתקרה על ניירת עבודה ומחשבים בעמדות הסוהרים.
"שריקי היה מסתובב ואומר 'אני אוהב קצין שדורש אפס שקלים', ומצד שני לא היתה לו בעיה לבזבז מכספי הארגון כדי לסדר טרנזיט לשיפוצניק שיחרוש את הארץ כדי שיבנה לו לשכה יפה", מספר בכיר בארגון לשעבר.
ב־8 במאי שלח עו"ד משה מנור, ממשרד מנור-אסף, פרקליטו של מ', מכתב לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן בבקשה דחופה לפתוח בחקירה נגד שריקי "בגין מעלליו נגד פקודים ותוך סיכון חיי אדם". לאחרונה הגיש מ' תביעה נגד שב"ס על סך 2.2 מיליון שקלים, בגין טענות להתעמרות בעבודה מצד שריקי, הפסדי שכר והפרת חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק.
לדברי מנור, "מדובר במסכת אינטנסיבית וחמורה של השפלות, התעמרויות והתנכלויות אישיות יומיומיות מצד שריקי, הכל כדי לרמוס את מ' ולחסל את הקריירה שלו".

"מלשינונים של הנציבה"

מ', בשנות ה־40 לחייו, מילא שורה של תפקידים מבצעיים, מודיעיניים ופיקודיים, לרבות פיקוד על כלא רגיש במיוחד, הן בהיבט הפלילי והן בהיבט הביטחוני. לאורך השנים מ' זכה לשלל תשבחות על תפקודו וצוין כי "הוביל את יחידתו להישגים מרשימים". בפברואר 2014 הוגדר מ' "קצין מקצועי, לויאלי העושה את המוטל עליו בצורה מושלמת". הערכה זו, אגב, זכתה לחיזוק מצד לא אחר מאשר שריקי עצמו שהחמיא ל"התנהלותו הממלכתית". "מ' היה יכול להגיע רחוק, אולי אפילו להיות נציב", אומר לנו בכיר בדימוס בארגון. "מ' לא השתנה – ואם הוא נאלץ לפרוש, זה רק כי שריקי גרם לו ללכת".
לטענת מ', השינוי החד ביחסו של שריקי כלפיו התרחש לפני כשלוש שנים, בקיץ 2016, עת קודם על ידי הנציבה בזמנו, עפרה קלינגר, לתפקיד בכיר בארגון. יחסיהם של קלינגר ושריקי לא היו מן המשובחים, ומי שספג את האש היה מ'.

"כל חטאי היה שהנציבה קלינגר החליטה להעביר אותי לתפקיד מודיעיני רגיש כצורך ארגוני ומתוך הערכה כלפיי", אומר לנו מ'. לפי כתב התביעה, שריקי לא הסתיר דעתו על מ' ויחסיו הקרובים עם הנציבה קלינגר. באחת מישיבות המחוז, למשל, בנוכחות קצינים בכירים, אמר שריקי "יש כאן מלשינונים של הנציבה", תוך שהוא מחווה מבטו למ'.
בסוף 2016 יצאה קלינגר לחופשה כפויה של כמה חודשים בשל עניינים רפואיים, ועל פי טענותיו של מ', שריקי ניצל את חלון הזמן כדי להחריף יחסו כלפיו. בשלב מסוים התעמת מ' עם שריקי במשרדו ואף איים בפנייה לערכאות משפטיות אם לא יחדל מהתנהגותו – אך שריקי "הרגיע" אותו בטענה כי יעביר אותו מתפקידו, זאת מאחר ש"הנציבה עשתה טעות" כשקידמה אותו.
לטענת מ', שסבל מבעיות אורתופדיות, שריקי אף הציג בפני עוזרו של השר לביטחון הפנים תמונות מחשבון הפייסבוק הפרטי של מ', זאת כדי להציגו כ"תחמן ושקרן" בנוגע למצבו הרפואי – ובמטרה להדיחו מהתפקיד. ניסיון זה לא עלה יפה, אך שריקי לא זומן לבירור בעקבות האירוע.

"הקצינים הבכירים שותקים"

בחלק המטריד ביותר בכתב התביעה, נטען כי שריקי "ניסה להוביל בכוונה וביודעין לאירוע מבצעי כושל בתוך בית כלא, תוך סיכון ברור של חיי אדם, על מנת שמ' יישא באחריות לאירוע זה". מ' בתגובה התריע בפני שריקי ומ"מ הנציב אשר וקנין כי המבצע המתוכנן יסכן חיי אדם – והמבצע אכן הוקפא.
"מכתב זה עלה למ' כמעט בהתקף לב, ובפגיעה נפשית קשה שנגרמה לו כתוצאה מהתנהגותו של גונדר שריקי כלפיו", אומר פרקליטו, עו"ד מנור. מ' שוחרר מהשירות באפריל 2018 לאחר שוועדה רפואית של השירות הכירה במצבו הבריאותי הלקוי, המגובה גם בחוות דעת מצד גורמי מקצוע מובילים. חוות הדעת שמורות אצלנו ולא יפורטו מטעמי צנעת הפרט.
לפי כתב התביעה, במעמד שיחת הפרישה של מ' עם הנציבה קלינגר, לאחר שזו חזרה לתפקוד מלא בארגון, אמרה לו הנציבה כי היא מודעת להתנהלותו של שריקי, אבל ידיה כבולות. ממידע שהגיע לידינו גם הנציב הקודם, רב־גונדר בדימוס אהרן פרנקו, היה מודע להאשמות החמורות כלפי שריקי, כמו גם ממלא מקום הנציב הנוכחי, גונדר וקנין שהיה בעבר פקודו של שריקי.
ביום רביעי האחרון נשלח למנור מכתב תשובה מטעם המשרד לביטחון פנים, אשר מגבה לחלוטין את שריקי. התשובה, שהעתק ממנה נמסר גם לשר ארדן, נשלחה יממה לאחר פנייתנו ללשכת השר לקבלת תגובה.
במכתב, עליו חתום עו"ד חיים אמיגה מהמחלקה המשפטית במשרד לביטחון פנים, מצוין כי "מבדיקה מול גורמי שב"ס… לא עולה כל תשתית ראייתית להתעמרות" של שריקי במ', ועל כן אין הצדקה לבחינת צעדים מנהלתיים כלפי שריקי.
יצוין כי במסגרת אותה בדיקה כלל לא זומן מ' למתן עדות. עוד צוין באותו מכתב כי מלבד תלונתו של מ', לידי שב"ס "לא הגיעה כל תלונה על התעמרות של גונדר שריקי במי מפקודיו". מדובר בדברים אשר אינם מתיישבים לכאורה עם הממצאים אשר מצויים בידינו.

מנור משוכנע כי תשובת המשרד לביטחון הפנים "רק מעידה ומחזקת את טענתי על המשך מדיניות הטיוח בשב"ס". לדבריו, "אנו יודעים בוודאות שיש תלונות נוספות של פקודים נגד גונדר שריקי על מעשי התעמרות והתנכלות כלפיהם". עוד לדבריו, אם שריקי לא יוצא מהארגון בכוונתו לעתור לבג"ץ כנגד המינוי.
"בשב"ס כולם יודעים היטב על מעלליו החמורים של גונדר שריקי, כולל כל הקצינים הבכירים ביותר – יודעים, שותקים ומטייחים, רובם חוששים וגם לא רוצים שהאש תופנה אליהם", אומר עו"ד מנור. "אם הארגון והמשרד לביטחון הפנים ימשיכו להתעלם ממרשי וממעלליו של שריקי בארגון ולא יקבלו אחריות וישלחו את גונדר שריקי הביתה, כפי שחייב להיעשות, אנחנו נדאג שבית המשפט יעשה זאת".

תגובות: "התלונות ממוחזרות"

משב"ס נמסר: "מדובר בקצין ותיק אשר פיקד על בית סוהר, יחידת נחשון, מחוז צפון ומחוז דרום ומיועד כעת לתפקיד רוחב נוסף במטה בדרגתו כראש אגף האסיר. כל הטענות שעלו כלפיו בכתבה זו עלו בעבר ונבדקו על ידי הגורמים המוסמכים אשר לא מצאו כל הצדקה לנקיטת הליכים כנגדו. הקצין שולל את כל הטענות הממוחזרות שמיוחסות לו בכתבה ושומר לעצמו את הזכות לתבוע דיבה ולשון הרע. כל הנושאים המשפטיים שעלו בכתבה יתבררו בבית המשפט כמקובל".
מהמשרד לביטחון הפנים נמסר: "פנייתכם לשר לביטחון הפנים ושרבוב שמו לידיעה תמוהים, שכן לשר אין שום סמכות להשעות או לנקוט הליכים כנגד קצין ותיק אשר לא נקבעה כנגדו שום קביעה משפטית שלילית ואין כנגדו שום החלטה. אזכורו של השר בידיעה מלמד על רצון בלתי מוצדק לפגוע בשר ללא כל סיבה".
מעפרה קלינגר נמסר: "מ' הגיש תביעה אזרחית נגד שירות בתי הסוהר, שבמסגרתה העלה טענות אלה. תגובתי נמסרה לשב"ס במסגרת גיבוש כתב ההגנה. אינני רואה מקום להתייחסות נוספת".

Document-page-001Document-page-002

בית כלא נווה תרצה, בית סוהר נווה תרצה, הסתה לרצח, כללי, לורי שם טוב, נווה תרצה, שירות בתי הסוהר

הסתה לרצח נוסח כלא נווה תרצה

יולי 2019 – כלא נווה תרצה מנהל קמפיין רצח אופי לעצירה עת הייתה במרותו וגם לאחר ששוחררה ממעצרה, למרות שאוימה ברצח עקב הקמפיין המכפיש. כלא נווה תרצה באופן חריג מזמין עיתונאים לבית הכלא ונותן להם לצפות במצלמות האבטחה ולראיין אסירות כדי להשחיר פניה של לורי שם טוב למרות שבכלא יודעים ששם טוב מאוימת ברצח עקב הקמפיין.

בית סוהר נווה תרצה, התעללות באסירות נווה תרצה, התעללות באסירים, כללי, פשעים נגד האנושות, פשעים נגד האנושיות, שירות בתי הסוהר

בית סוהר נווה תרצה פוגע בנפשן של האסירות

יולי 2019 – כל הביקורות שנעשו בכתלי בית הכלא נווה תרצה הראו על תנאים תת אנושיים בהם חיות האסירות, ברזים שלא ניתנים לפתיחה, מזון ירוד, העדר כלי רחצה, תנאים תת אנושיים באגף בידוד והפרדה ועוד. בחודשים האחרונים מנהלים מפקדי הכלא קמפיין רצח אופי והסתה לרצח נגד עצירה ששוחררה המתמודדת בהליך שיפוטי מורכב, ומנסה לשקם חייה באזרחות.

המשרד לביטחון פנים, כללי, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים, שירות בתי הסוהר

המשרד לבטחון פנים: "גורמים" המייצגים את לורי שם טוב שולחים למשרד עשרות תלונות מידי יום

פברואר 2019 – אליבא דמשרד לבטחון פנים (גוף רשמי של מדינת ישראל) העצירה לורי שם טוב העצורה מזה כשנתיים, מיוצגת על ידי מספר "גורמים" שכל אחד שולח מידי יום עשרות תלונות למשרד.
נניח שיש 3 "גורמים" שכל אחד שולח 10 תלונות מידי יום. יוצא שבחצי שנה נשלחו על ידי ה"גורמים" כ- 5,400 תלונות.

שבס מקבל מידי יום עשרות תלונות בעניין לורי שם טוב

הסתה, הסתה נגד עצורים, כללי, לורי שם טוב, פרשת הבלוגרים, שירות בתי הסוהר

בית סוהר נווה תרצה מסית ברשת נגד עצירה תחת מרותו

ינואר 2019 – פרשת החתול המת שנמצא בחדר האוכל של האסירות בבית הסוהר נווה תרצה. בית סוהר נווה תרצה הדליף הכפשות ברשת נגד העצירה לורי שם טוב הכלואה תחת מרותו ובכך גרם להסתות ברשת לרצח העצירה. לורי שם טוב עצורה מזה שנתיים בבית הסוהר נווה תרצה עקב חשד ל"עבירות מקלדת", דהיינו העלבת עובדי ציבור ואפילו שופטים במרשתת.

כללי, פרשת הבלוגרים, שירות בתי הסוהר

פרשת הבלוגרים: עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת

28.11.2018 – חופש הדת מעוגן בזכויות יסוד אוניברסליות כולל במדינת ישראל ותקף גם לאסירים ועצירים בבתי הכלא. בתאריך 06.11.2018 הוחרמו מלורי שם טוב העצורה בבית סוהר נווה תרצה סידור תפילה וספר תהילים ולא הוסבר לה מדוע.
שם טוב הגישה עתירת אסיר – מצורפים צילומי העתירה.

עיקרי העתירה: בעתירה נכתב כי לורי שם טוב הנה יהודיה עצירה בבית סוהר נווה תרצה מתפללת וקוראת תהילים מידי יום. נעצרה ב 27.02.2017 בגין עבירות פרסום, חופש ביטוי וחופש ביקורת על עובדי ציבור ושופטים.
חופש הדת נמנה בין זכויות האדם האוניברסליות המוכרות בהגות הליברלית וההומניסטית ובידי האו"ם וכולל בין השאר זכות כל אדם להאמין בדתו, ולנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת.
חופש הדת של שם טוב אינו מתנגש עם נהלי שב"ס.
לחופש הדת בישראל ניתן למצוא ביסוס בשלושה מקורות תת-חוקתיים:
א. הכרזת העצמאות – בהכרזת העצמאות נאמר ש"מדינת ישראל… תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות". למגילת העצמאות אמנם אין מעמד חוקתי, אך שופטים מסתמכים עליה בפירוש החקיקה הקיימת. (השופט ברק בבג"ץ 953/87 פורז נ' ראש עיריית תל אביב-יפו אף תיאר אותה כ"מגילת ערכיה של האומה")
ב. דבר המלך במועצתו, 1922 – בחוקי המנדט הבריטי ששררו בארץ לפני קום המדינה נקבע כי "כל האנשים בארץ ישראל ייהנו מחופש מצפון מוחלט, ויוכלו לקיים את צורות פולחנם באין מפריע ובלבד שהסדר הציבורי והמוסר יהיו נשמרים". הוראה זו עמדה בתוקפה עם הקמת המדינה (כפי שנקבע בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1949), ולא שונתה על ידי הכנסת עד היום.
ג. המשפט המקובל – הפסיקה בישראל פיתחה, בפסקי דין רבים של בית המשפט העליון, את חופש הדת כזכות אדם הלכתית. כך נקבע כי "במדינת ישראל, כל אדם רשאי לחיות בה באמונתו ולעבוד את אלוהיו על פי דרכו ועל פי הכרתו, ורשויות המדינה שבה שוקדות על כך כי איש לא ירדף בשל אמונתו הדתית או בשל היעדרה" (בג"ץ 563/77 דורפלינגר נ' שר הפנים); "עקרון חופש הדת והמצפון כלל יסוד הוא במערכת משפטנו"[בג"ץ 47/82 קרן התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' השר לענייני דתות].
ד. מעוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו – בית המשפט העליון קבע כי כבוד האדם, המעוגן בחוק היסוד, כולל בתוכו גם את חופש הדת, ולפיכך מעמד חופש הדת הוא כזכות חוקתית: "עם חקיקתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הפך חופש הדת והפולחן לזכות יסוד, חקוקה עלי ספר, כחלק מכבוד האדם… כבוד האדם כערך חוקתי טומן בחובו את תפיסת היסוד בדבר זכותו של האדם לחופש, הן בגופו והן ברוחו, לעצב את אישיותו ולחיות על פי תפיסת עולמו באין מפריע" (בג"ץ 10907/04 סולדוך נ' עיריית רחובות).

החרמת סידור התפילה וספר התהילים מידי העותרת מהווה פגיעה בחופש הדת ופגיעה בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל.

מצורפים צילומי העתירה עת"א 55940-11-18

Document-page-001Document-page-002

הסנגוריה הציבורית, כללי, שירות בתי הסוהר

כליאת קטינים בבידוד ומעצרים מיותרים: דוח הסנגוריה הציבורית

היחידה שבמשרד המשפטים התריעה מפני "שימוש מוגבר באמצעי ענישה", לאחר שנמצא כי יותר מ-70% מהקטינים שיוצגו על ידה נענשו בכליאה בבידוד. בנוסף לכך, על אף החלטת בג"ץ כי על המדינה לדאוג לשטח מחיה מינימלי במתקני המעצר, נמצא כי "לא חל שינוי משמעותי בתנאי הכליאה"

דניאל דולב , 22 ביולי 2018, וואלה חדשות

ת1

אסיר בכלא כרמל בעתלית (צילום ארכיון: יותם רונן)

חמישה ימי בידוד על סירוב לתספורת, חקירת קטין באישון לילה ללא ידיעת הורים ומעצר ניצול שואה ערירי ללא הצדקה – אלה הם רק חלק מהמקרים המצוינים בדוח השנתי שפרסמה היום (ראשון) הסנגוריה הציבורית. בדוח הביאה הסנגוריה הציבורית, הפועלת במשרד המשפטים, שורה של טענות בנוגע לאמצעי ענישה כלפי קטינים, לתנאי המחייה במתקני המעצר ולתופעת ריבוי המעצרים מצד המשטרה.

בשנת 2017 ביצעו נציגות של הסנגוריה ביקור בכלא הקטינים "אופק". בביקור, כך נכתב, "עלו נתונים המעידים על שימוש מרובה בכבילה כאמצעי ריסון, ובבידוד כאמצעי ענישה. ואכן, במסגרת בדיקת רוחב מקיפה שערכה הסניגוריה הציבורית בתיקים בהם ייצגה בשנת 2017 עלו ממצאים ראשוניים מטרידים ביותר, המעידים על שימוש מוגבר באמצעי ענישה כלפי קטינים. בין העונשים בהם נעשה שימוש תדיר נמצאו עונש הבידוד וכן שלילת ביקורי משפחה".

לפי בדיקה שערכה הסנגוריה, יותר מ-60% מהקטינים שיוצגו על ידה ב-2017 נענשו בשלילת ביקור המשפחות בכלא "אופק", לעתים לתקופה ארוכה מחודש. לגבי בידוד, נמצא כי יותר מ-70% מהקטינים שיוצגו על ידה נענשו בכליאה בבידוד, מרביתם יותר מפעם אחת.

ת2

בית הסוהר נפחא (צילום ארכיון: שירות בתי הסוהר)

בין היתר נמצא מקרה בו קטין שסירב להסתפר נענש בחמישה ימי בידוד, בנוסף לשלילת ביקורים למשך חודש. במקרה אחר נענש קטין שאיים לפגוע בעצמו וביצע חתכים בידיו בחמישה ימי בידוד. זאת, אף שמחקרים מצאו כי בידוד עשוי להגביר עד מאוד את המצוקה הנפשית ואת הסיכון לפגיעה עצמית של קטינים.

בדוח נסקרה גם פעילותה של הסנגוריה בתיקים של חשודים ושל נאשמים קטינים, שאינה קשורה לתנאי הכליאה. לפי הנתונים שנמסרו, בשנה החולפת ייצגה הסנגוריה כמעט 13 אלף הליכים של בני נוער. בין היתר מוזכר בדוח קטין שעוכב על ידי שוטרים לאחר שעבר את הכביש באור אדום וסירב להזדהות. הוא נעצר לאחר שהתנגד למעצרו, ונחשד בעבירה של תקיפת שוטרים. בבית המשפט התברר כי הנער, שיוצג על ידי עו"ד עזר מבורך, הוחזק ער כל הלילה בתחנת המשטרה, נחקר באישון לילה ללא ייעוץ משפטי לאחר שעות המתנה ממושכות, במהלכן גם התבקש להתפשט כליל בפני שוטר, ללא נוכחות הורים, כשאיש אינו יודע היכן הוא. בית המשפט החליט לזכות אותו בשל ההפרות הרבות של זכויותיו.

"פגיעה בליבת זכותם של העצורים לכבוד"

חלק ניכר מהפרק בדוח שמתייחס לייצוג חשודים ועצורים מוקדש לתנאי המעצר הקשים בישראל. "התמונה המצטיירת מדוחות הביקורים הרשמיים שכותבים אנשי הסניגוריה הציבורית לגבי חלק ממתקני הכליאה שבהם מוחזקים עצורים היא קשה ביותר, וכרוכה בפגיעה בליבת זכותם החוקתית של העצורים לכבוד", נכתב בדוח.

בין היתר מוזכרת הצפיפות הקשה במתקני המעצר, וזאת לאור החלטת בג"ץ מיוני 2017, שלפיה עד סוף השנה הנוכחית על המדינה לדאוג כי לכל אסיר ועציר בישראל יוקצה שטח מחיה של יותר מארבעה מ"ר. "לצערנו", כתבו אנשי הסנגוריה. "נכון לכתיבת שורות אלה, כ-11 חודשים לאחר מתן פסק הדין, לא חל שינוי משמעותי בתנאי הכליאה של עצורים". מלבד הצפיפות מצוין בדוח כי בביקורים שעורכים אנשי הסנגוריה במתקני המעצר הם נתקלים בתנאי תברואה ירודים ויחס משפיל לעצורים.

בדוח מוזכרת גם תופעה בה המשטרה משאירה אלפי עצורים במעצר למשך הלילה, ולעתים למשך סוף השבוע, רק כדי להביאם בבוקר בפני שופט או לבקש מבית המשפט לשחרר אותם בערבות או בתנאים אחרים. "זאת, במקום לשחררם בעצמה מיד בתחנת המשטרה, בתנאים דומים ובהסכמת החשוד, כפי שמסמיך ומחייב אותה הדין לעשות", נכתב. "גם במהלך שנת 2017, כבשנים קודמות, המשיכו סניגורים ציבוריים לטעון כנגד נוהג פסול זה וניתנו בבתי המשפט החלטות ביקורתיות חריפות רבות כנגד שיקול הדעת הלקוי המופעל על ידי חלק מקציני המשטרה".

ת3

רוב הקטינים נענשו בשלילת ביקור משפחות. ביקור אסירים בכלא הדרים (צילום: ניב אהרונסון)

בסנגוריה נאבקים בתופעת ריבוי המעצרים בישראל, גם מעבר למעצרי הלילה. כך, למשל, מוזכר בדוח מקרה מדצמבר האחרון שבו ביקשה המשטרה לשחרר בתנאים חשוד בעבירות איומים. מדובר בניצול שואה ערירי בן 79, ללא עבר פלילי, שסרב להצטלם בתחנת המשטרה. בית המשפט שיחרר לבסוף לאלתר וללא תנאים את החשוד, שיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית. השופט ציין כי מדובר באדם מבוגר מאוד, הסובל מבעיות רפואיות וייתכן שאף בעיות קוגניטיביות, אשר לא הייתה כל הצדקה למעצרו.

במקרה נוסף, שאירע בפברואר 2017, ביקשה המשטרה להאריך בשלושה ימים מעצר לחשוד בעבירת איומים. למעשה התברר כי החשוד נחקר בעקבות מכתב שהשאיר לאשתו, בו תיאר את כוונתו לפגוע בעצמו כתוצאה ממצוקה כלכלית, וציין כי הוא מעדיף לפגוע בעצמו מאשר לגרום לפגיעה באשתו ובילדיו. בית המשפט הורה על שחרור החשוד ללא כל תנאי, וציין "כי ידה של המשטרה הייתה קלה מאוד על הדק המעצר בעניינו של החשוד", שכל חטאו טמון במצוקה הכלכלית אליה הגיע ובמחשבותיו לפגוע בעצמו, וכי הוא לא מוצא במכתב "ולו ראשית ראיה קלושה" הקושרת אותו לעבירה המיוחסת לו.

ת4

כלא מעשיהו (צילום: נועם מושקוביץ)

בניגוד לעבר, כיום מרבית העצורים זוכים לייצוג בדיוני הארכת מעצרם. עם זאת, בסנגוריה הציבורית מתריעים כי מרבית העצורים לא זוכים לממש את זכותם להיוועץ בעורך דין לפני חקירתם במשטרה. "למרות השיפור שחל בעניין זה, עדיין ברוב המקרים מודיעה משטרת ישראל לסנגוריה הציבורית על דבר מעצרם של העצורים לאחר שכבר נחקרו, כך שמידת האפקטיביות של מימוש זכות ההיוועצות בשלב זה נפגעת באופן ממשי", נכתב.

משטרת ישראל: "טענות ממוחזרות, אין להן אחיזה במציאות"

במשטרת ישראל הבהירו כי טרם הועברו להם באופן רשמי ממצאי הדוח, והוסיפו כי "מדובר בטענות ממוחזרות המתעלמות מהנתון החשוב שלפיו כ-97% מכתבי אישום המוגשים על ידי התביעה המשטרתית לבית המשפט מסתיימים לבסוף בהרשעה. המשטרה פועלת כדין, תוך הקפדה יתרה על זכויות נחקרים, מתלוננים וקורבנות עבירה, ותוך איזונים ראויים בין טובת החקירה לזכויות אלו".

עוד נמסר ממשטרת ישראל כי הביקורת נלמדת ונבחנת בהליך שגרתי ותדיר, מבלי להמתין לפרסומו של דוח כזה או אחר. "הדברים למשל אינם מתיישבים עם העובדה שכבר לפני כשנתיים מובל במשטרה הליך של הסדר תיק מותנה המהווה חלופה להליך הפלילי, כאשר רק מתחילת השנה בוצעו אלפי הסדרים מותנים כחלופה להליך הפלילי", נמסר. המשטרה הוסיפה כי היא "יזמה ויוזמת הרחבת סל העבירות שניתן להפעיל בהן הסדרים כאלה ולהימנע מהפעלת פרוצדורה פלילית".

ת5

תחנת משטרה (צילום: שרון בוקוב)

המשטרה טענה כי לטענות על ריבוי מעצרים "אין אחיזה במציאות", שכן "בשנים האחרונות קיימת ירידה מתמדת ועקבית בכמות המעצרים שמבצעת המשטרה, להוציא באוכלוסיות שסבלו משיטור חסר, כאלה אשר פריסת תחנות משטרה חדשות, מאפשרת לתת שירותי משטרה טובים יותר. זאת ועוד, רפורמת האמו"ן שינתה באופן בולט את התמהיל בין אכיפה למניעה, מה שמצמצם למינימום את הפוטנציאל של שיטור יתר".

המשטרה הזכירה כי המעצר הוא כלי הכרחי שהחוק מקנה לכל שוטר, למרות שהיא נמנעת מלהשתמש בו שלא צורך, וכי לפני כל החלטה על מעצר נבחנות עילות המעצר הקבועות בחוק. "כל החלטה בנושא זה מתבצעת לאחר הליך מוקפד ובחינה מדוקדקת של נסיבות כל מקרה ובפיקוח הדוק של בית המשפט", נמסר.

שב"ס: "בתי סוהר בסטנדרטים גבוהים מחייבים הקצאת משאבים"

משירות בתי הסוהר (שב"ס) נמסר כי מתקני המעצר בישראל הם ברובם ישנים, ורובם "מבנים שהוכרו על ידי המועצה לשימור אתרים כאתרי מורשת היסטוריים לשימור". עוד נמסר כי שב"ס "מתמודד עם אחזקת מבנים אלה ככל יכולתו, אך יצוין כי כמעט ולא נבנו מתקני מעצר חדשים לאורך השנים".

עוד נמסר משב"ס כי ממשלת ישראל אישרה תכנית רחבת היקף, שכבר מיושמת, לשיפור מצב מתקני הכליאה והקמת מתקנים חדשים. בנוסף לכך, "לאור התנאים הקיימים, השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הקצה מימון ייעודי ובימים אלו מתקין שב"ס מזגנים בכל האגפים לעצורי ימים במתקני המעצר ברחבי הארץ".

אשר לתחום הכליאה, בשב"ס הוסיפו כי הוקם בשנה צוות ייעודי לטיפול ולשיפור תנאי המחייה לעצורים. בנוסף לכך, "השנה כבר ניתן פתרון בתחום המזון לעצורים בצורה של תוספת ושיפור המזון, ולראיה, בדוח מבקר המדינה שפורסם בפברואר 2018 ובדק בין היתר את סוגיה זו, צוין השיפור המשמעותי בתחום המזון בבתי המעצר".

ת6
בית הכלא כרמל בעתלית (צילום: יותם רונן)

עוד הוסיפו: "לצד השיפוץ והבינוי שאנחנו נמצאים בעיצומם, שב"ס נערך לחלופות הכליאה שנקבעו בתכנית הריווח וצמצום אסירים במתקני הכליאה, הרחבת היקף האסירים המבצעים עבודות שירות גם במאסרים של עד תשעה חודשים, ובנוסף הקמת היחידה למאסרים קצרים בשב"ס שתדון בשחרור מוקדם של שפוטים למאסרים קצרים עד 12 חודשים".

לדברי שב"ס, "כחלק מהתפיסה של שיפור תנאי המעצר ותפיסת השיקום המתקדמת של שב"ס, הוקמו מרכזי חינוך בבתי המעצר ונוסף כוח אדם מקצועי להגברת סיכויי ההשתלבות של העצורים בחברה ומניעת חזרתם לפשיעה".

עוד נמסר כי שב"ס משקיע מדי שנה מעל 80 מיליון שקלים ברפואת אסירים וכי השנה הוכנסו שיפורים משמעותיים בטיפול הרפואי. "ככלל, כליאה, החזקת בתי מעצר ובתי סוהר בתנאים ובסטנדרטים גבוהים, מחייבת הגדרת סדרי עדיפויות לאומית והקצאת משאבים בהתאם", נמסר.

כלא "אופק": "הקפדת על משמעת מחייבת ענישה במידת הצורך"

מבית הסוהר לנוער "אופק" נמסר כי האסירים שנמצאים בו הם "המורכבים ביותר, שמהווים את 'הקצה' של הנוער העברייני במדינת ישראל". הם הדגישו כי בדוח מצוינים לטובה המאמצים שמשקיע צוות בית הסוהר בשיפור תכניות השיקום, החינוך והפנאי והוסיפו כי בשב"ס יוזמים תכניות ופרויקטים להתמודדות עם בעיות יסוד של האסירים.

עוד נמסר מבית הסוהר "אופק" כי "מאז 2015 נרשמה ירידה של 85% בהיקף האירועים השליליים בבית הסוהר" וכי "בשנים האחרונות ישנה הקפדה מיוחדת בנושא השיקום והרוב המוחלט של האסירים משתלב במסגרות החינוך מדי יום בבית הספר ב'אופק' ובמסגרות הטיפוליות השונות, שהיקפן עלה בעשרות אחוזים".

"על מנת לממש את תכניות הטיפול והשיקום לצמצם את היקף החזרה של האסירים לפשיעה, נדרשת הקפדה על סדר יום ועל משמעת, עובדה שמחייבת גם שימוש בענישה במידת הצורך", הוסיפו ב"אופק". "הבידוד הוא כלי ענישה שנמצא בשימוש אך ורק במקרה הצורך, לפרקי זמן קצרים מאד, תחת הקפדה על נהלים ברורים. יצוין כי במקרים רבים, מתוך גישה חינוכית וניהולית, ניתנת הקלה בעונש על ידי פיקוד בית הסוהר עוד לפני סיום העונש".