מידע רפואי, סודיות רפואית, קופת חולים כללית, שירותי בריאות כללית, תחקיר

תחקיר: כמה קל להשיג את כל הפרטים הרפואים של מבוטחי קופת חולים כללית?

הכתבה תחקיר: כמה קל להשיג את כל הפרטיים הרפואים של מבוטחי קופת חולים כללית? , יואב אבן , חדשות 2 , ינואר 2012

המידע האישי האינטימי ביותר – נמצא בגיליון הרפואי שבקופת החולים. כעת אנחנו חושפים כאן שהגיליונות של מחצית מאזרחי ישראל – פרוצים לגמרי. השירות של קופת חולים כללית מאפשר לכל אחד לקבל נתונים על המבוטחים שלה, בקלות בלתי נתפסת
.


.
המידע שמופיע בגיליון הרפואי של כל אחד ואחד מאתנו בקופת החולים, הוא אישי ואינטימי מאין כמוהו. כמעט מיותר להסביר מדוע: בגיליון רשומות הבעיות הרפואיות מהן אנחנו סובלים – בתחום הפסכיאטריה, הפוריות, התפקוד המיני, תרופות שאנחנו לוקחים, ועוד.

"תיק רפואי זה לב ליבו האישי והאינטימי של כל בן אדם…מגוון האפשרויות לשימוש לרעה בחומר הרפואי הוא אינסופי", אומר החוקר אשר ויצמן.

עצם המחשבה שמידע כזה עלול להתגלגל לידיים הלא נכונות היא מבהילה, והנה הערב אנחנו חושפים שהגיליונות הרפואיים של מחצית מאוכלוסיית ישראל, 4 מיליון אזרחים שמבוטחים בקופת חולים כללית – פרוצים לגמרי.

הקלות הבלתי נסבלת

כדי להמחיש כמה קל לקבל מידע רפואי חסוי של מישהו אחר, ביקשנו מכמה חברים את אישורם להתחזות להם, ולבקש מ"כללית" את הגיליון הרפואי שלהם: שימו לב, רק בשביל ההמחשה, כמה זה קל להשיג מידע רפואי על מישהו אחר. כל מה שצריך זה שם, ומספר תעודת זהות.

ביקשנו מהפקידה שתשלח בפקס סיכום מידע רפואי. מסרנו לה מספר תעודת זהות, וחיכינו בסבלנות ליד מכונת הפקס. הבוקר, הוא הגיע.

כותרת המסמך היא סיכום מידע רפואי, ומפורטות בו האבחנות של מצבו הבריאותי של החבר שהתחזינו לו, תאריך הגילוי שלהן, האפיון שלהן, התרופות בהן הוא מטופל, ובקיצור – הכול. והנה למטה מופיע הכיתוב הבא: "המסמך מכיל מידע מוגן על פי חוק הגנת הפרטיות".

מספר תעודת זהות ושם מלא

"היום, להגיע לשם פרטי ולתעודת זהות של בן אדם – זה קלי קלות, כל אידיוט עושה את זה בחמש דקות, נכנסים לאינטרנט ובדקה אתה מקבל את כל הפרטים", מוסיף החוקר אשר ויצמן. "חמור שבעתיים בגלל העובדה שבדרך כלל יש נהלים מאוד מסודרים לקבלת תיק רפואי".

מספר תעודת זהות ושם מלא – זה כל מה שצריך כדי להשיג מידע רגיש כל-כך, שאם ייפול לידיים הלא נכונות – יכול לגרום נזק עצום. נוכח העובדה שהפרצה הזאת קיימת כבר יותר מחמש שנים, ובקופת חולים כללית מבוטחים 4 מיליון ישראלים, השאלה המתבקשת היא: האם כבר נעשה שימוש לרעה בפרצה הזאת? כרגע, אפשר רק להעריך.

נדגיש – מדובר בהערכה בלבד, אבל אין לדעת – אם אתם מבוטחים של קופת חולים כללית, ייתכן שמישהו כבר חיטט במידע הרפואי האישי שלכם.

מקופת חולים כללית נמסר בתגובה:

"בכללית חל איסור מוחלט על מסירת מידע רפואי באמצעות פקס או טלפון ללא זיהוי ודאי והרשאה בכתב. כל התנהלות אחרת, גם אם מטרתה לתת שירות יעיל ומהיר, מהווה חריגה מנוהל מחמיר זה. בימים אלו נכנסת לשימוש מערכת חכמה לזיהוי מבוטחים, שמטרתה ליצור רובד אימות נוסף להגנת המידע הרפואי האישי של הלקוח".

עוד נמסר: "צוותי המרפאות עוברים הדרכות רבות בתחום הגנת המידע, לאור האמור בכתבה ובהמשך לתכנית העבודה הקיימת".

מודעות פרסומת
טיפול תרופתי, מדיניות משרד הבריאות, קופת חולים כללית, קשישים, שירותי בריאות כללית

שירותי בריאות כללית מרעילה את חבריה הקשישים בתרופות פי 5 – מסקנות מבקר המדינה דו"ח שנתי 61ב

מאי 2011 – ברופאים ללא גבולותפרק טיפול מרובה תרופות לקשישים מדו"ח ביקורת 61ב (פורסם במאי 2011) חשף מבקר המדינה כי הרופאים בקופת חולים כללית "מתפרעים" משיקולים תמוהים במתן 8 תרופות או יותר לקשישים.

שירותי בריאות כללית מרעילה את חבריה הקשישים בתרופות

בחודשים ינואר-יוני 2010, לסירוגין, בדק משרד מבקר המדינה את הטיפול הרפואי בקשישים הנוטלים תרופות רבות – שמונה תרופות או יותר. משרד מבקר המדינה בחן את שיעור הצריכה של שמונה תרופות או יותר (תרופות כרוניות ללא תרופות למצבי חולי חריפים) בקרב המבוטחים מעל גיל 75 לפי נתוני הקופות שהועברו אליו: בעוד שבמאוחדת רק 7.3% מן הקשישים מעל לגיל 75 צורכים שמונה תרופות או יותר, הרי שבכללית 34.3% מן הקשישים צורכים שמונה תרופות או יותר – פי כחמישה. פער זה מחייב המשך חקירה מעמיקה. אין זה סביר שהוא תוצאה של פערים חברתיים-כלכליים או פערי פריפריה מול מרכז. גם אם באלה טמון הסבר מסוים להבדל בשונות, היא מעוררת סימני שאלה מהותיים, נוכח העובדה שהפערים יכולים להצביע על שימוש יָתר או חָסר בתרופות. מתעורר אפוא חשש שהטיפול בקופות אינו מיטבי.

משרד הבריאות מפקיר קשישים לטיפול תרופתי פסיכיאטרי

קופות חולים ומוסדות סיעודיית, בתי אבות וכדומה מלעיטות קשישים בסמים פסיכיאטריים שונים לרבות משפחת הבנזודיאזפינים (נוגדי חרדה כגון קלונקס) על מנת שיהיו נוחים לטיפול. כתוצאה מהטיפול התרופתי הקשישים מאבדים יכולות קוגנטיביות ופיסיות כגון יכולת חשיבה, דיבור, הליכה ועוד.

הרופאים הפסיכיאטריים במוסדות הסיעודיים "מתפרעים" במתן סמים פסיכיאטרים ואין מפקח.

רופאים מומחים שמשרד מבקר המדינה נועץ בהם, מסרו כי בנזודיאזפינים כלולים ברשימת התרופות שרצוי מאוד להימנע לתִתן לקשישים. במחקרים שנעשו בארה"ב על ידי שירותי בריאות המטמיעים אי-שימוש בבנזודיאזפינים התברר כי שיעור השימוש בהם פוחת מדי שנה.
לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד הבריאות יבדוק בכל הקופות אצל קשישים את הצריכה של התרופות הפסיכוטרופיות בכלל, ואת צריכת הבנזודיאזפינים בפרט. ראוי שהמשרד יבחן את הצריכה בארץ לעומת מדינות מתקדמות בעולם, ואם יתברר לו שבארץ יש צריכת יתר, יהיה עליו לגבש המלצות טיפוליות לצמצומה.

קישורים:

איתמר לוין, בית חולים פסיכיאטרי באר יעקב, חוות דעת פסיכיאטרית, טיוח רשלנות רפואית, סוכרת, פרופ. משה קוטלר, קופת חולים כללית, רשלנות רפואית, שירותי בריאות כללית

התנהלות חמורה במישור האתי מקצועי – פרופ' משה קוטלר, מנהל בית החולים באר יעקב, הסכים למחוק משפט שתמך בטענתו של חולה שהגיש תביעה נגד הכללית

פרופ' משה קוטלר - מנהל בית חולים באר יעקב
משה קוטלר

הכתבה פסיכיאטר בכיר שינה חוו"ד לביהמ"ש לבקשת ב"כ הכללית , news1 , פברואר 2011 , איתמר לוין

פרופ' משה קוטלר, מנהל בית החולים באר יעקב, הסכים למחוק משפט שתמך בטענתו של חולה שהגיש תביעה נגד הכללית

פרופ' משה קוטלר, מבכירי הפסיכיאטרים בישראל, שינה חוות דעת שהגיש לבית המשפט וזאת לבקשת שירותי בריאות כללית – עבורה הכין את חוות הדעת. כך קובעת בפסק הדין שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דליה גנות.

קוטלר, מנהל בתי החולים בבאר יעקב ונס ציונה, הגיש חוות דעת בתביעה שהגיש מאיר אברמוביץ נגד הקופה וד"ר מוסא מנסור, בטענה לרשלנות רפואית. אברמוביץ טען, באמצעות עוה"ד ורד כהן ורענן בר-און, כי הקופה והרופא התרשלו בגילוי הסוכרת ממנה הוא סובל ואשר גרמה לנכותו.

אברמוביץ טען בין היתר לנזקים נפשיים והגיש חוות דעת מטעמו, ואילו הכללית שכרה את קוטלר להגיש חוות דעת נגדית. בחקירתו הנגדית של קוטלר הסתבר, כי באת-כוחה של הכללית, עו"ד קוליץ, ביקשה ממנו למחוק שני סעיפים מחוות דעתו. האחד: העובדה שחוות דעת המומחה מטעם התובע הייתה לנגד עיניו כאשר כתב את שלו. המשפט השני היה הקביעה, לפיה מחלת הסוכרת ממנה סובל אברמוביץ התפתחה כבר בשנת 2002.

גנות אומרת על כך: "התנהלות זו היא חמורה הן במישור האתי-מקצועי של בא-כוח הנתבעים והן במישור האתי של פרופ' קוטלר". את עיקר ביקורתה מותחת גנות על קוליץ ואומרת, כי לא ייתכן שעורך דין ישנה חוות דעתו של מומחה.

על קוטלר אומרת גנות, כי יש להצר על שנענה לבקשה ונתן את ידו לשינוי. עם זאת מדגישה גנות, כי אין בכך כדי לומר דבר וחצי דבר על מקצועיותו, והיא העדיפה את חוות דעתו על פני זו של המומחה מטעם התובע.

גנות קבעה, כי הכללית והרופא התרשלו בצורה חמורה ביותר באבחון מחלתו של אברמוביץ. היא חייבה אותם לפצותו ב-2.9 מיליון שקל, מתוכם ינוכו 500 אלף שקל שישלם הביטוח הלאומי, ובתוספת שכר טירחת עו"ד בשיעור 20%.
פסיכיאטר משה קוטלר שינה חוות דעת רפואית לבקשת בא כח קופת חולים כללית

קישורים:

  • בית משפט – קרקע פוריה לשחיתות – שיקולים זרים של מומחים רפואיים – המאמר תמרור אזהרה: רופאים בשירות חברות הביטוח , עו"ד חיים קליר , אוגוסט 2010 – שופטים, בדרכם להכריע מהי האמת, זקוקים לעזרתם של המומחים הרפואיים. במדינה מתוקנת, הקשר בין ה"מומחים" האלו לחברות הביטוח הנתבעות אינו קיים. בישראל, מצער לגלות כי במקרים רבים נטיית לבם של המומחים ידועה מראש, והמפסידים הם כמובן המבוטחים…
  • הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות…

 

מדיניות משרד הבריאות, מוסד פסיכיאטרי, נס ציונה, סכיזופרניה, צליאק, רשלנות רפואית, שירותי בריאות כללית

תחלואי הפסיכיאטריה – כתב תביעה: חולה צליאק שאובחן ברשלנות כסכיזופרן ומערכת הבריאות הרסה את חייו

תחלואי הפסיכיאטריה - כתב תביעה: חולה צליאק שאובחן ברשלנות כסכיזופרן ומערכת הבריאות הרסה את חייוהכתבה חולה דגנת אובחן כסכיזופרן ואושפז במחלקה סגורה , news1 , פברואר 2011 , איתמר לוין
על-פי הנטען בתביעה, רופאי הכללית וביה"ח בנס ציונה היו מודעים לאנמיה של החולה, אך לא קישרו זאת לאפשרות שהוא לוקה בדגנת

רופאי שירות בריאות כללית ובית החולים לחולי נפש בנס ציונה התרשלו, איבחנו חולה דגנת (צליאק) כלוקה בסכיזופרניה, אישפזו אותו ופגעו בצורה קשה ביותר באורח חייו. כך נטען בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז.

החולה תובע, באמצעות עו"ד דן אשכנזי, פיצוי של 6 מיליון שקל על הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הפסדי פנסיה, עזרה לה הוא נזקק ועוד.

על-פי התביעה, התובע אובחן כבר בגיל 4 כסובל מאנמיה, אך רופאי הכללית לא בדקו האם הדבר נגרם כתוצאה ממחלת הדגנת (רגישות לגלוטן, בה ניתן לטפל באמצעות דיאטה מתאימה). בגיל מאוחר יותר החל לסבול מדיכאון ולהסתגר, ובגיל 15 הופנה בידי רופאי הכללית לפסיכיאטרית שרשמה לו שלוש תרופות חזקות.

כעבור שלושה ימים אושפז במחלקה הסגורה בבית החולים לחולי נפש בנס ציונה. גם שם אותרה אצלו אנמיה, אך איש מהרופאים לא שקל לבדוק האם יש קשר בין התסמינים הפיזיים לבין אלו הנפשיים. הוא שוחרר כעבור 10 חודשים עם אבחנה לפיה הוא "סובל מסכיזופרניה פרנואידלית כרונית".

רק בסוף שנות ה-90 הוא הופנה לצילום שגילה את הדגנת. הוא החל להקפיד על דיאטה ותסמיניו הנפשיים נעלמו, ולאחרונה אף קבעו מומחי הכללית, כי הוא בעל "רמת אינטליגנציח מעולה", בעל "יכולת גבוהה לאנליזה וסינתזה", "מפגין היקף ידיעות רחב, כושר הפשטה מצוין, אוצר מלים מרשים, ויכולת התנסחות רהוטה ומדויקת".

טרם הוגשו כתבי הגנה.

קישורים:

  • נלחמים על שפיותם – מערכת בריאות הנפש במדינת ישראל חולהמבט שני , מרץ 2010 , "נלחמים על שפיותם" – מערכת בריאות הנפש בישראל חולה. החולים המאובחנים אצלה נתונים לעתים בידיים לא מקצועיות, עד שאבחון אחד שגוי יכול להרוס חיים שלמים של אדם בריא בנפשו…
  • ניסו עליו הכל – האזרח נתן אייבושיץניסו עליו הכל – האזרח נתן אייבושיץ, כתבתה של חנה אנה איסלר, יום חמישי, 17 בדצמבר 2009 – נתן אייבושיץ פנה אלי … ביקש מאד להיחשף בשמו המלא נתן אייבושיץ, ונתן לי יפוי כח בכתב לחשוף את סיפורו – למען יראו וילמדו לנהוג בחמלה וביושר עם מי שנמצא במצוקה גדולה, ולא כפי שנהגו בו בבית החולים שער מנשה