בית משפט השלום, בית משפט השלום תל אביב, חדשות, עלאא מסארווה, רונית פוזננסקי כץ, שיבוש הליכי משפט

עלאא מסארווה – שופט עם עבר בעייתי

מתוך כלכליסט ספי קרופסקי 26.02.2018 ,
השופט עלאא מסארווה שמחליף הבוקר את השופטת רונית פוזננסקי כץ לאחר שנחשף אמש כי זו תיאמה את הארכות המעצר עם נציג רשות ני"ע, ננזף בשנה שעברה לאחר שחתם על צווי חיפוש פגומים

השופט עלאא מסארווה, המנהל הבוקר (ב') את הדיון בפרשת 4,000 בבית משפט השלום בתל אביב, ננזף בשנה שעברה על ידי נציבות תלונות הציבור על שופטים לאחר שחתם על צווי חיפוש פגומים. השופט מסארווה נקרא הבוקר להחליף את השופטת רונית פוזננסקי-כץ לאחר שנחשף אתמול כי תיאמה הארכות מעצר עם נציג רשות ניירות ערך בדיון, עו"ד ערן שחם שביט.

בהחלטת נציב התלונות, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, נכתב כי תלונה שהוגשה בעניין נגד השופט מסארווה נמצאה מוצדקת ואף הובהר כי "על בית המשפט לנקוט משנה זהירות כאשר מדובר בצווים הנוגעים הנוגעים לפגיעה בזכויות יסוד של אדם כמו כבודו, פרטיותו וקניינו".

השופט עלאא מסארווה בדיון הבוקר. ננזף לאחר שחתם על צווי חיפוש פגומים השופט עלאא מסארווה בדיון הבוקר. ננזף לאחר שחתם על צווי חיפוש פגומים צילום: מוטי קמחי

מי שהתלונן נגד השופט הוא חשוד בהליך שהלין על פגמים שנפלו בצו החיפוש שניתן בעניינו. בין השאר, מצוין בתלונה כי בצו החיפוש לא הופיע מספר התיק בבית המשפט וכן צוין בו רק שם משפחתו של המתלונן. כמו כן לא מולאו שדות נוספים החייבים למלא. גם לאחר שהוצא על ידי השופט צו נוסף הוא היה חסר ולא כלל במקרה זה, שוב, את מספר התיק בבית המשפט ואת שמו המלא של המתלונן.

בתגובה לתלונה טען השופט כי הפרטים החסרים מופיעים בטופס הבקשה וכי "לשיטתו צו חיפוש מתוקן יש למסור לידי מושא הצו בצירוף הצו המקורי, במיוחד לאור ההנמקה המופיעה בצו, לפיה מדובר בצו מתוקן". השופט בדימוס ריבלין מזכיר גם כי "גם בצו המקורי לא הופיעו מספר תיק בית המשפט ופרטיו המלאים של המתלונן אלא בטופס הבקשה".

עוד כתב כי "לסוגיית פגמים הנופלים במתן צווים וכלל זה צווי חיפוש נדרשה הנציבות בעבר פעמים רבות. חבל, שהערותיה בהחלטותיה המרובות שניתנו בנושאים אלה במהלך השנים, שאף מצאו ביטוי בדו"חות השנתיים ובחוות דעת שהופצו לשופטים, שבכולם ניתן לעיין באתר הנציבות שבאינטרנט, לא הופנמו".

צו חיפוש
צו חיפוש לקוי השופט עלאא מסארווה

עלאא מסארווה

 

 

מודעות פרסומת
בית משפט השלום, בית משפט השלום תל אביב, חדשות, רונית פוזננסקי כץ, שופט מעצרים, שיבוש הליכי משפט

תיאום בין השופטת רונית פוזננסקי כץ בתיק 4000 למנהל החקירה עו"ד ערן שחם-שביט

המסרונים חושפים – תיאום בין השופטת רונית פוזננסקי כץ בתיק 4000 למנהל החקירה עו"ד ערן שחם-שביט.


מתוך חדשות 10 – 25.02.2018 – המסרונים חושפים – תיאום בין השופטת בתיק 4000 למנהל החקירה "אור ועמיקם ישוחררו בתנאים, תיראי מופתעת", כתב נציג הרשות לני"ע לפוזננסקי-כץ לקראת הדיונים מחר.
"מתחילה לעבוד על הבעה", ענתה.
השניים הושעו מתפקידם נציג הרשות לניירות ערך בתיק 4000 עו"ד ערן שחם-שביט ושופטת המעצרים בתיק בבית המשפט בתל אביב רונית פוזננסקי-כץ התכתבו בווטסאפ לפני הדיונים הצפויים מחר בתיק, ולכאורה תיאמו את הארכות המעצרים. בעקבות המקרה, הושעו השניים מתפקידם על לתום בירור בנושא.

במקביל, שופט המעצרים שהחליף את פוזננסקי-כץ – עלאא מסראווה – יקיים דיון מחר בבוקר בבקשת החשודים להשתחרר בעקבות החשיפה.

פ1פ2פ3ת1ת2ת3ת4

אילה חסון, הונאות פרקליטות המדינה, המרכז לרפואה משפטית, חדשות, פרקליטות, פרקליטות המדינה, שיבוש הליכי משפט, שיבוש חוות דעת רפואית, תחקיר פרקליטות

דו"ח פתולוגי – תחקיר שיבוש חוות דעת משפטיות ע"י פרקליטות המדינה

שופט מקיא על חשוד
פרקליט

"חוות הדעת שונתה בהתאם לצרכים המשפטיים": האם חפים מפשע יושבים בכלא הישראלי? , חדשות 10 , פלילים ומשפט |  03/06/2017 , אילה חסון

שלושה חשודים הואשמו לשווא ברצח החייל אולג שייחט ב-2003, והם בילו לחינם זמן רב מאחורי הסורגים. המקרה עמד למבחן בדוח של הנציב שביקר את הפרקליטות. "אם היו קשרים לא כשרים בין המכון לרפואה משפטית לפרקליטות, עלולים לפתוח מחדש אלפי תיקים של מורשעים – ואלה ייבחנו מחדש"

בשנת 2003, יצא רב"ט אולג שייחט מבסיסו בצפת במטרה להגיע הביתה לנצרת עלית לחופשה קצרה, ונעלם כאילו בלעה אותו האדמה. שבוע חלף, וגשש בדואי מצא את גופתו קבורה במטע זיתים עם סימני אלימות קשים.

הנשק של החייל נעלם ולשב"כ היה ברור כי מדובר באירוע פח"עי. המרוץ לחיפוש הרוצחים תפס תאוצה ושלושה חשודים נעצרו. דוח המכון לרפואה משפטית התאים להודאה שנגבתה מאחד החשודים: אולג שייחט נרצח מירי של כדור לעבר ראשו.

מאוחר יותר התברר שהשב"כ טען בפני המערכת כי לא אלה הרוצחים, ורוצחי שייחט הסתובבו חופשי במשך זמן מה. בזמן שבבית המשפט בנצרת התנהל משפטי פלילי נגד שלושת רוצחי שייחט לכאורה, נתפסו הרוצחים האמיתיים, תושבי הכפר כנא שבגליל. הם הודו ברצח ואף התגאו בו.

הדרמה האמיתית התרחשה כאשר התברר כי שייחט לא נרצח ביריית רובה, אלא נחנק למוות באמצעות כבל מתכת ומכות חזקות לראשו. הכדור נורה לראשו של שייחט כשכבר לא היה בחיים. גרסת הפתולוג קרסה, וכך גם כתב האישום נגד שלושת החשודים הראשונים. האשם האמיתי ברצח שייחט הורשע ונשפט ל-50 שנות מאסר.

"במקרה הרצח של אולג שחייט ראינו מצב שבו חוות דעת משתנה בהתאם לנסיבות, אך חוות דעת רפואית, שאמורה להיות אובייקטיבית, משתנה לא בהתאם למה שהיה במציאות אלא בהתאם לצרכים משפטיים", אמר עו"ד עדי ניב-יגודה בנוגע לחוות הדעת של הפתולוג, פרופסור יהודה היס. לדברי ד"ר אורנית ינאי-קהלת, שעבדה כמתמחה אצל פרופסור היס, דוחות רבים עברו תיקונים ושיפוצים על ידי רופאים בכירים ובעיקר על ידי היס עצמו, שבעצמו לא נכח בנתיחות עצמן.

השלושה, שישבו כמעט שנה במאסר סרק, שוחררו ותבעו את המדינה. כל אחד מהם קיבל כחצי מיליון שקלים על חשבון משלם המסים. דווקא המקרה הקיצוני הזה לא מופיע בדוח של השופט דוד רוזן, הנציב שתפקידו לבקר את הפרקליטות. גם בדוח גרסטל לא הופיע מקרה שייחט.

"הפרקליטות עושה שימוש בכוח מאוד חזק שיש לה, שזה המומחים מהמכון לרפואה משפטית, כדי להטות חוות דעת לטובתם ונגד נאשמים כשלא תמיד הדברים מוצדקים, ונעשים שלא בתום לב ולא כדי להביא ולגלות את חקר האמת באותו תיק", אמרה עו"ד אורית חיון, מומחית למשפט פלילי. ינאי-קהלת הוסיפה כי אם מסתבר שהיו קשרים לא כשרים בין המכון לבין הפרקליטות, אז יכולים לפתוח מאות ואף אלפי תיקים של אנשים שהורשעו ושיצטרכו להתחיל לבחון אותם מחדש, דבר בו המערכת כנראה ולא תצליח לעמוד.

סיפור שייחט לא לבד, רק שבמקרה הזה נתפסו הרוצחים האמיתיים, וזה לא תמיד קורה. ריבוי סימני השאלה הוביל למינוי נציבה שתבקר את עבודת הפרקליטות, השופטת הילה גרסטל. הדיבורים על דוח קשה ונוקב שיביא לרעידת אדמה הובילו למסע שיסוי נגדה. גרסטל לא עמדה בלחץ והתפטרה, והדוח שכתבה נגנז.

לא רק שדוח גרסטל נגנז, איש מהשותפים לכתיבת דוח גרסטל לא היה מוכן לתת את שמו ולחתום על הדוח שכתב רוזן, למעט עובדת שהצטרפה מאוחר יותר. מבקרי הדוח של רוזן טוענים כי היה לו נוח להפיל את כל האשם על המכון לרפואה משפטית ולא על הפרקליטות, שהרי מי יעז לבקר את המערכת. והרי הדוחות הפתולוגיים לא נכתבו להנאת רופאי המכון הם נועדו מראש לתיקים שניהלה הפרקליטות.

הונאות פרקליטות המדינה, המרכז לרפואה משפטית, חדשות, חומר חקירה, חומר ראיות, נבת"ם, סנגור, פרקליטות, שיבוש הליכי משפט

נבת"ם – דו"ח חמור על התנהלות פרקליטות המדינה

פרקליטמאי 2017 – דוח חמור של נציבות תלונות על הפרקליטות בעניין התנהלות פרקליטות המדינה מול המכון לרפואה משפטית. עיקרי ממצאי הדוח:

1. אי מסירה של מידע מהותי וחומר חקירה לסנגוריה, עיכובים והערמת קשיים בפני הסנגוריה.

2. העדר שקיפות ותיעוד חלקי של הקשר בין הפרקליטות למכון

3. קבלת מידע פנימי וחסוי מהמכון לצורך ביסוס טיעונים וקעקוע עדויות של מומחים מטעם ההגנה

4. העדר הסדרה וחסרים מהותיים במדיניות, בהנחיות ובנהלי עבודה בנוגע לממשק העבודה בין הפרקליטות למכון

לצפיה / הורדת הדו"ח בפורמט pdf הקלק כאן

בדוח הביקורת הוצגו מספר דוגמאות על התנהלותה הלקויה והחמורה של פרקליטות המדינה. להלן המקרים:

במקרה הראשון, לא העבירה הפרקליטות לידי הסנגור מידע מהותי (חומר חקירה) שעיקרו סיכום פגישה שקיים הפרקליט המטפל עם רופאי המכון, במסגרתה עלה כי קיימות שתי אפשרויות לעניין הסיבה להימצא פצעי חתך על ידיו של המתלונן. אחת האפשרויות, המטיבה עם הנאשם, גם לא קיבלה ביטוי בחוות הדעת שניתנה בסופו של יום על ידי רופא המכון והוגשה לבית המשפט מטעם התביעה. במקרה זה, עמדו בפני הפרקליטות מספר הזדמנויות לתקן הטעות, עת פנה הסנגור וביקש לקבל לידיו את תרשומת השיחה ופרטי רופאי המכון שעמם שוחח. הפרקליטות דבקה בעמדה כי מדובר במידע פנימי, ודחתה פניות הסנגור בעניין בטענה כי לא התווסף בתיק כל חומר חקירה חדש. התנהלות הפרקליטות בפרשה זו הדגימה ליקוי חמור, אשר כעולה מהשימוע של הפרקליט לפניי, עניינו ב"תרבות ארגונית" בפרקליטות, שאינה רואה במידע מהותי, שהוא פרי שיח והתכתבות עם רופא המכון, 'חומר חקירה' אשר חלה חובה על העברתו להגנה (ראו עמ' 52-53 לדוח)

במקרה השני, לא העבירה הפרקליטות לסנגוריה חומרי חקירה, הכוללים הן תיעוד עיקרי שיחה שקיים הפרקליט עם מנהל המכון, במסגרתה הציג מנהל המכון מסקנות נוספות אפשריות לגרימת מות המנוח, הן תיעוד עיקרי פגישה שקיים הפרקליט עם רופא המכון במסגרתה קבע רופא המכון ממצאים עובדתיים רפואיים שלא באו בחוות דעתו הראשונה. גם מקרה זה ממחיש ליקוי – בהתנהלות הפרקליטות, לפיו עניין סיווג חומר המתקבל בפרקליטות, האם 'חומר חקירה' הוא, אם לאו, אינו מוסדר באופן מקיף וממצה בפרקליטות. בעוד פרקליטים מסוימים סבורים, כי כל התכתבות ושיח עם רופאי המכון עניינה תרשומת פנימית, יש הסבורים כי התכתבות ושיח כאמור, המעלים מידע חדש ורלוונטי לאישום, מהווים חומר חקירה אשר יש חובה להעבירו לסנגור. עניין מהותי זה אינו יכול להיות תלוי במיהות הפרקליט המטפל, שכן עסקינן בזכות מהותית של הנאשם לבחון חשיבותו של כל מידע רלוונטי לאישום, להבטיח הזכות העומדת לו למשפט הוגן (ראו עמ' 56-52 לדוח).

במקרה השלישי, לא העבירה הפרקליטות לסנגוריה חומר חקירה, שהוא תרשומת לגבי פרטים חדשים הנוגעים לסוגיות מהותיות, שעלו בשיחה של הפרקליט עם רופא המכון (ראו עמ' 58-56 לדוח).

במקרה הרביעי, לא העביר הפרקליט לסנגור עיקרי פגישה שקיים עם רופא המכון בעניין ראיה חדשה ומהותית. חמור מכך, הפרקליט כלל לא ערך תרשומת לפגישה זו, וודאי לא בזמן אמת, משלא סבר כי עליו לעשות כן (ראו עמ' 81-58 לדוח).

להלן עיקר ממצאי הדו"ח על התנהלותה הלקויה החמורה של פרקליטות המדינה:

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008

אימוץ, אסתר פיטוסי, ביזיון בית המשפט, בית משפט לנוער, הסדרי ראיה, הפסקת הסדרי ראיה, השירות למען הילד, ימימה גוטליב, משה ריינפלד, רחל מרום, שיבוש הליך שיפוטי, שיבוש הליכי משפט

שופט מחוזי: פקידת אימוץ אסתר פיטוסי שיבשה הליכי משפט – פקידות הסעד ימימה גוטליב ורחל מרום הפרו צו

שופט: פקידת סעד שטיפלה באימוץ שיבשה הליכי משפט, אחרות הפרו צו – הארץ, מאת משה ריינפלד 13.9.1995

שופט בית משפט מחוזי בבאר שבע, יהושוע פלפל, מתח ביקורת חריפה על התנהגות פקידת הסעד אסתר פיטוסי, בטיפול בתיק אימוץ של תינוקת, וקבע כי בגלל דיווחים כוזבים וסותרים שמסרה לשופט נוער, בדיונים קודמים, שובש ההליך המשפטי התקין. השופט הורה להעביר העתקים של פסק דינו ליועצת המשפטית של משרד הרווחה ולממונים על פקיד הסעד, כדי שינקטו מעדים בעניין זה.

בפסק הדין גם נמתחת ביקורת על התנהגות פקידות הסעד ימימה גוטליב ורחל מרום, שהפרו החלטת ביניים של שופט, לאפשר לאם לבקר אצל בתה פעם בשבועיים, עד שיוכרע התיק, והפסיקו על דעתן את הביקורים. השופט פלפל קבע שמדובר, למעשה, בביזיון בית המשפט.

פסק הדין של השופט עוסק בתינוקת שנולדה מחוץ לנישואין, לאם רווקה בת 23 ולאב גרוש בן 44 כשהיתה התינוקת בת חודש הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה לערכאות המשפטיות לאשר את אימוץ התינוקת ומסירתה למשפחה. האב לא הופיע לשום דיון בתיק האימוץ. הוא הדיע לפקידת הסעד שקשריו עם האב נותקו.

התברר גם שהורי האם התגרשו בילדותה, והיא התגלגלה במוסדות והיתה בטיפול היחידה לנערות במצוקה. בדיקות פסיכולוגיות מלמדות שהיא לוקה בפיגור שכלי קל. לפני כשלוש שנים היא ילדה גם בן לאב בלתי ידוע. בילד זה מטפלת אמה, לפי צו בית המשפט. לאחר שנודע לה שהיא שוב בהריון, סיפרה על כך לעובדי לשכת הרווחה, ואלה השיגו את הכרת האב באבהותו. עם זאת, הצהיר האב שאינו מוכן לקבל אחריות על הילוד.

כשבוע לאחר שנולדה התינוקת, הגישה הפקידה פיטוסי לבית המשפט השלום לנוער להורות על הוצאתה מרשות האם והעברתה למשמורת שירותי הרווחה. השופט פלפל מציין בפסק דינו שבבקשה לא צויין שם האב, אף שהיה ידוע לרשויות. כמו כן התייחסה הפקידה אל התינוקת כל הזמן כאל "תינוק".

בדיון, שהיה צריך להתקיים לפני שופט הנוער, אך התקיים מסיבות טכניות לפני שופט שלום, הודיעה פיטוסי ששוחחה עם האב, האם והסבתא, וכולם אינם מעוניינים ב"תינוק". האם לא נכחה בדיון, ופקידת הסעד נתנה הסברים סותרים להיעדרותה. תחילה טעה שהאם עוכבה בבית החולים "בשל טובת התינוק". אחר כך הסבירה שהאם לא הופיעה "בשל רגישותה הנפשית ומשום שהשירות למען הילד מטפל בה".

שופט השלום החליט, בסופו של דבר, להעביר את ה"תינוק", ל- 45 יום בלבד, לחסות פקידת הסעד, אך הורה לזמן את האם להמשך הדיון כדי לשמוע את עמדתה.

המשך הדיון לא התקיים, משום שבינתיים החל הדיון העיקרי בבית המשפט המחוזי בתיק האימוץ.

במשפט זה הודתה הפקידה פיטוסי שההודעה שמסרה לשופט הנוער, כי האם לא הובאה לפניו משום שהיתה מאושפזת בבית חולים, לא היתה נכונה.

על כך כתב השופט פלפל בפסק דינו: "אם כך, ולשיטתה של הגברת פיטוסי, לעולם אין לזמן אם לבית המשפט, לדיון שבו מתבקש צו להוצאת בנה, שזה עתה נולד, מרשותה, שכן אם שכזאת נמצאת במצב רגיש".

השופט פלפל מוסיף כי פיטוסי עצמה הודתה שדיווחה על ה"רגישות הנפשית" של האם על סמך דיווח ששמעה מפי עובדת סוציאלית בבית החולים. עם זאת פסק השופט פלפל שיש למסור את התינוקת לאימוץ, משום שהשיקול המכריע הוא "טובת הילד".

שופט: פקידת סעד שטיפלה באימוץ שיבשה הליכי משפט, אחרות הפרו צו - הארץ, מאת משה ריינפלד 13.9.1995
שופט: פקידת סעד שטיפלה באימוץ שיבשה הליכי משפט, אחרות הפרו צו – הארץ, מאת משה ריינפלד 13.9.1995
אמיר שוורץ, בלהה גילאור, ניגוד עניינים, שיבוש הליכי משפט, שיקולים זרים, תביעות נגד משרד הרווחה

פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ שיקר בבית המשפט – שופטת בלהה גילאור

פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ - כליאת ילדים נורמלים במוסדות למפגרים לאונס הזנחה והתעללות

אוגוסט 2013 – תיק ת"א 865-08 דהאן ואחרים נגד מדינת ישראל ואח' – שופטת בלהה גילאור – פרוטוקול דיון בבית משפט מחוזי בחיפה – 7 בספטמבר 2011 – מדובר בתביעת נזיקין דודו דהאן נגד מדינת ישראל, משרד הרווחה ואח' על תיוגו כמפגר וכליאתו שלא לצורך במוסד למפגרים של משרד הרווחה למשך עשרות שנים שם עבר התעללות קשה.

עדות שקר פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ – אינו עוסק בעסקים פרטיים למוסדות לחוסים

במהלך הדיונים נתבקש פקיד סעד ראשי לענייני מפגרים, אמיר שוורץ, להעיד. אמיר שוורץ הושבע כמקובל לומר את האמת, ונשאל אם עדיין הוא עוסק בענייניו הפרטיים תוך כדי עבודתו כפקיד סעד ראשי במשרד הרווחה.
תשובתו כפי שמופיעה בפרוטוקול ע"מ 993: "אני היום את רוב זמני מבחינה מקצועית משקיע במשרד הרווחה. אני מוטרד מבחינת המשרד שעות על שעות…. אם מידי פעם אני מדבר עם אשתי על נושא העבודה שלה, או שמידי פעם שואלים אותי שאלה, זה לא רלוונטי לעניין הזה".
השופטת גילאור העירה לאמיר שוורץ: "אתה נדרש לאישור עבודה נוספת"
שוורץ השיב: "אני כבר לא עוסק בזה, אני לא עושה את זה יותר".

פרוטוקול בית משפט - אמיר שוורץ מעיד כי אינו עוסק בעניינים פרטיים שלו ושל אשתו בשעות העבודה
פרוטוקול בית משפט (עמ' 993) – אמיר שוורץ מעיד כי אינו עוסק בעניינים פרטיים שלו ושל אשתו בשעות העבודה

תחקיר ערוץ 10 – אמיר שוורץ מנהל בשעות העבודה גם את עסקיו הפרטיים חרף הרשעתו בנושא בעבר

 בתחקיר ערוץ 10 שנערך באוגוסט 2013 נתברר כי אמיר שוורץ מנהל בשעות העבודה גם את עסקיו הפרטיים – רשת הוסטלים שלו ושל אשתו. שוורץ מחזיק רשת פרטית של הוסטלים. כבר בשנת 2005 הוא הורשע בדיווח שקרי על שעות עבודתו ועל טיפול בעסקיו הפרטיים במהלך העבודה. למרות ההרשעה הברורה, הוא ממשיך לעסוק בעניינים הקשורים לעסקיו הפרטיים במהלך עבודתו בשירות המדינה. תחקירנית חדשות 10 קבעה איתו פגישה בנוגע לאשפוז של אחיה באחד ממוסדותיו של שוורץ. כל זה התרחש במשרד הרווחה ובזמן העבודה שלו.

תחקיר חדשות 10 – סרטון

סוף דבר

פקיד סעד ראשי במשרד הרווחה אמיר שוורץ שיקר לשופטת בלהה גילאור בטענתו כי אינו עוסק יותר בעסקים פרטיים. קיים חשש כבד כי פקיד הסעד אמיר שוורץ שיקר בעדויות נוספות במשפט זה כדי חס וחלילה לא לסכן את עסקיו הפרטיים שעניינם נסוב על המשפט בו העיד – מוסדות לחוסים.
קיים ניגוד עניינים בין עיסוקיו הפרטיים של אמיר שוורץ ושל אשתו, להיותו פקיד סעד ראשי במשרד הרווחה ומהווה קרקע פוריה לשחיתות ושיקולים זרים.
פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ אינו ראוי יותר לשמש בתפקידו הואיל ושיקר בבית משפט לשופטת בלהה גילאוק ובתי משפט רואים במוצא פיהם של פקידי הסעד סוף פסוק.
פקיד סעד אמיר שוורץ ביזה את הרשעתו בנציבות שירות המדינה וממשיך בעיסוקיו הפרטיים ללא אישור חרף העובדה שהורשע בכך בעבר.

קישורים:

שחיתות ומרמה בצמרת משרד הרווחה – פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ הוא הבעלים של הוסטלים שעובדים עם המשרד – אוגוסט 2013 – זהבי עצבני – 103 FM – איידן, כתבת ערוץ 10, חשפה שפקיד בכיר במשרד הרווחה מנהל במקביל לעבודתו מספר הוסטלים פרטיים – האם יש בכך ניגוד עניינים? נתן משוחח עמה – אל תחמיצו!..

פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ לחוקר המשטרה: "אני אדאג לבטל את התיק הזה, יש לי גיס שהוא שוטר הוא יטפל בזה" – אוגוסט 2013 – תאוות בצע הפקידים בצמרת משרד הרווחה אינה יכולה לסבול הורים המגנים על זכויות ילדיהם במוסדות משרד הרווחה. משום כך פועלים פקידי הרווחה באכזריות נגד תלונות הורים על התעללות בבניהם במוסדות הרווחה.מכתבה של אמא ש' המגולל את התעללות רשויות הרווחה (פקידי סעד ראשי אמיר שוורץ ונחום עידו) בה ובבתה…

אמיר שוורץ – פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה מנהל בשעות העבודה את עסקיו הפרטיים – הפקרות אטימות אכזריות ותאוות בצע בצמרת משרד הרווחה – תחקיר חדשות 10: האחראי על בעלי הפיגור מנהל את עסקיו בזמן העבודה – אנטוניה ימין ומיה איידן – אוגוסט 2013 – אמיר שוורץ, פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה שמופקד על רווחתם של אלפי החוסים, מנהל בשעות העבודה גם את עסקיו הפרטיים – רשת הוסטלים שלו ושל אשתו. "לקחו לי 21 שנים מהחיים", סיפר חוסה שאושפז במוסד שלא התאים לו, וכמוהו רבים נוספים. משרד הרווחה: "נקיים בירור מידי ומעמיק והנושא יטופל באופן נחרץ"…

פקיד הסעד אמיר שוורץ – משתמש בתואר דוקטור בניגוד לחוק ולכללים – הכתבה תקראו לו דוקטור (למרות שהוא אינו כזה) , רדיו חיפה , טלי ליבמן , יוני 2012 – פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה, אמיר שוורץ עושה שימוש בתואר דוקטור בניגוד להנחיות ברורות של משרד הרווחה, כך מגלה כתבתנו טלי ליבמן. שוורץ בתגובה: "יש לי אישור להשתמש בתואר"…

בין נרקסיזם לפסיכופטיות – פקיד סעד ראשי בשירות למפגר במשרד הרווחה אמיר שוורץ – המאמר "לא יודע את נפשם" , ידיעות אחרונות , המוסף לשבת , פברואר 2012 – תארו לכם ששני הקריטריונים הבאים היו קובעים אם אתם זכאים לאבחון שבו יקבע אם אתם בעלי פיגור שכלי או לא. אם אתם בקיאים בכתבי שקספיר, או שאתם מכירים את יצירותיו של מוצרט. עכשיו תארו לעצמכם שמאחורי הקריטריונים האלה עומד פקיד הסעד הראשי בשירות למפגר במשרד הרווחה.

 "תינוק בגולאג ישראלי" – כתבת תחקיר על חטיפת תינוק

משרד הרווחה – כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים – כתבת תחקיר


התעללות בילדים חוסים במוסד "אתגר" של משרד הרווחה


אלימות מדריך על חוסה במעון למפגרים בקיבוץ עין השלושה

איומים, אלימות ביורוקרטית, בית משפט מחוזי, סחיטה, עפרה סלומון-צ'רניאק, שיבוש הליכי משפט

היועמ"ש בודק תלונה נגד השופטת עפרה סלומון צ'רניאק בחשד לסחיטה ואיומים

הכתבה היועמ"ש בודק תלונה נגד השופטת צ'רניאק בחשד לסחיטה ואיומים , יואב יצחק , news1, מרץ 2011

על-פי החשד, איימה השופט צ'רניאק על חתנה לבל יגיש הליך משפטי נגד בתה; וכשהגיש – דרשה ממנו לבטלו כמו-כן לחצה על המשטרה להעמידו לדין היועמ"ש בודק חשד לפיו פעלה השופטת בדרך של שיבוש הליכי משפט, סחיטה באיומים ותקיפה
.


.
היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בודק תלונה שהוגשה נגד שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, עפרה סלומון-צ'רניאק, בחשד שביצעה שורה של עבירות פליליות בעניין הנוגע לבתה ולחתנה.

על-אף שהראיות החמורות הוגשו ליועמ"ש לפני חודשים רבים, ולמרות שמדובר בשופטת בכירה שבידה הכוח להכריע מדי יום גורלות של נתבעים/נאשמים, נמנע היועמ"ש ממיצוי הדין עם צ'רניאק באופן מהיר.

על-פי החשד, איימה השופטת צ'רניאק על חתנה לבל יגיש הליך משפטי נגד בתה. על-פי התלונה, לאחר שפתח בהליך משפטי בביתה דין הרבני, פעלה השופטת בדרך של שיבוש הליכי משפט, סחיטה באיומים ותקיפה. השופטת צ'רניאק מכחישה את כל החשדות נגדה. המידע בפרשה (למעט שמה של השופטת) נחשף בערוץ 1 על-ידי העיתונאי דודי ניסים.

הפרשה החלה לפני כשנתיים. חתנה החל בהליכים אך נתקל בהתנגדות קשה מצד השופטת. זו זעמה על עצם הגשת ההליכים נגד בתה ודרשה מחתנה למחוק את התביעה. לדברי החתן-התובע, השופטת איימה עליו שאם לא יעלים את התביעה מהעולם, היא תראה את התביעה לכל בני משפחתו. השופטת ניצלה את מעמדה כדי להלך אימים על חתנה.

לדברי התובע, מאוחר יותר הוא מצא עצמו מוזמן לחקירה במשטרת ישראל, ושם הוטחו בו האשמות שלא היו ולא נבראו. בסופה של החקירה שאל החוקר את החתן: "כיצד הסתבכת עם בת של שופטת בית משפט מחוזי".

המהלך הזה של התלונה למשטרה, אומר החתן, פתח לדבריו את הפתח לרעייתו לשעבר לגשת לבית המשפט לענייני משפחה ולקבל סעד משפטי במסגרת זו. בהמשך, אמר, הוגש נגדי כתב אישום בגין עבירות של אלימות במשפחה, לכאורה. מאוחר יותר, אומר החתן, ולאחר שהושג הסדר פירוד בין בני הזוג, שקלה התביעה לחזור בה מכתב האישום, אך השופטת צ'רניאק פנתה בשיחת טלפון את ראש מדור התביעות, עו"ד מירית בן מיור, נזפה בה במשך כעשרים דקות ובסופה של אותה שיחה נאלצה בן מיור להודיע לבית המשפט שאין למחוק את כתב האישום אלא לקבוע מועד להוכחות.