איתמר לוין, ביזיון בית משפט, שיבוש הליך שיפוטי, שיר קמה, תובע משטרתי

תובעות משטרתיות עוה"ד שרית דרור ושיר קמה הפרו החלטות שופט ושיבשו הליך שיפוטי

14.11.2016 , איתמר לוין , news1שביתה איטלקית חסרת תקדים של התובעות המשטרתיות עוה"ד שרית דרור ושיר קמה – סירבו לטעון לעונש  לאחר שנדחתה בקשתן להפסקת הדיון

שופט השלום יעקב שמעוני: עוה"ד שרית דרור ושיר קמה הפרו את כל החלטותי וגרמו לשיבוש ההליך בצורה שאין לה אח ורע בספר החוקים; הסירוב לטעון לעונש מנוגד לכל סדרי הדין; התנהגותן ראויה לגינוי

ת"פ 56046-06-14, מדינת ישראל נ' יצחק גבאי / פרוטוקול, פס"ד, גז"ד

שתי תובעות משטרתיות, עוה"ד שרית דרור ושיר קמה, הפרו החלטות של השופט יצחק שמעוני וכאשר דחה את עמדתן – ביצעו "שביתה איטלקית" וסירבו לטעון לעונש, בניסיון להכריח את שמעוני להפסיק את הדיון.

המחזה חסר-התקדים התרחש (יום א', 13.11.16) בבית משפט השלום בירושלים, בדיון בעניינו של יצחק גבאי, ממציתי בית הספר הדו-לשוני בירושלים. גבאי הואשם גם באחזקת סכין ושמעוני דן בעניינו כשופט מוקד, המקבל עשרות תיקים ביום כדי לבדוק האם ניתן להגיע להסכמה או שיש לקבוע את התיק להוכחות.

על-פי הפרוטוקול, התנהל כמקובל דיון לא רשמי ולא מתועד, בסיומו לא הגיעו הצדדים להסכמה, ואז ביקשה דרור משמעוני להעביר את התיק לשופט אחר. לאחר שהוא סירב, ביקשה קמה הפסקה כדי לעיין בפסיקה. הסניגור, עו"ד איתמר בן-גביר, סירב באומרו שקמה נכנסה באמצע הדיון והעובדות ידועות לה רק מפיה של דרור. שמעוני דחה את הבקשה, באומרו שבאולם ממתינים צדדים נוספים, ואפשר לדרור לטעון בו במקום.

דרור חזרה על הבקשה להעביר את התיק לשופט אחר, בנימוק ששמעוני שמע מבן-גביר מה הייתה עמדת המדינה במו"מ שלא צלח על הסדר טיעון. בן-גביר הפנה לפסק דין של השופט אהרן ברק, בו נפסק שבמקרה כזה יכול אותו שופט להמשיך לדון בתיק. שמעוני הכניס לפרוטוקול: "במהלך טיעוניו של הסניגור נכנסת לדבריו עו"ד שיר [קמה] ומפריעה לו לטעון טיעוניו, דבר שהינו פסול ובית המשפט פונה לעו"ד שיר לאפשר לו לטעון באופן סדיר".

בן-גביר התנגד לבקשת הדחייה, באומרו שזהו הדיון התשיעי בתיק, ושמעוני דחה את הבקשה. הוא הסביר, כי מדובר בנוהל רגיל של מוקד, והוסיף: "העברת התיק למותב אחר תהא בזבוז זמנו של בית המשפט ושל הצדדים" והדחייה תחייב דחייה למועד רחוק וזאת ללא הצדקה. עוד ציין, כי לא נחשף לראיות, להסדר הטיעון ולטענות הצדדים, ולכן אין לטיעוניה של דרור על מה לסמוך.

קמה ביקשה לדחות את המשך הדיון כדי לאפשר למשטרה לשקול האם לערער לבית המשפט העליון על החלטתו של שמעוני. לאחר הפסקה, חזרה דרור והודיעה שהמשטרה זקוקה לזמן כדי להחליט האם לערער, שכן ברצונה לקרוא היטב את החלטתו של שמעוני [המשתרעת על פני עמוד אחד, א.ל]. לדבריה, את ההחלטה תקבל ראש יחידות התביעות, תת-ניצב לילי באומהקר, ויהיה צורך להעביר אליה את כל התיק. עוד ציינו, כי בתיק היו 13 דחיות לבקשת ההגנה ואף לא אחת לבקשת המשטרה.

בן-גביר התנגד לבקשה וטען, כי דרור מנסה לסכל את ההליך מתוך ידיעה, שהמשטרה לא תוכל לערער אם יינתן גזר דין במסגרת הסדר טיעון. עוד טען, כי הדחיות היו בהסכמת המשטרה, כדי להמתין לפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת הצתת בית הספר. שמעוני דחה את בקשת המשטרה, בציינו שנציגותיה ביקשו הפסקה של חמש דקות וחזרו רק אחרי חצי שעה. עוד אמר, כי חלפה שעה מאז החל הדיון וביומנו קבועים עוד 40 תיקים. "בקשת המאשימה לדחיית בת מספר ימים על-מנת לשקול האם להגיש ערעור אם לאו, מנוגדת להוראות החוק ועל כן אני דוחה אותה מכל וכל", סיים והתנצל בפני יתר הנאשמים ועורכי הדין על העיכוב.

לאחר שגבאי הודה באישום נגדו, הודיעה דרור: "אבקש להפסיק את הדיון. קיבלנו הנחיות שלא לטעון בתיק הזה". שמעוני הגיב בהחלטה: "נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי התנהגות יוצאת דופן של המאשימה בהליך פלילי מעין זה. בית המשפט נתן החלטתו להמשיך בהליך וכך צריך לנהוג". לדבריו, המשטרה חייבת לטעון לעונש ולא ייתכן להפסיק את הדיון בנקודה זו על-פי רצונה של דרור.

שמעוני הורה להעביר את הפרוטוקול לשרת המשפטים, איילת שקד, ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לפרקליט המדינה, שי ניצן, ולפרקליטת מחוז ירושלים, נורית ליטמן, כדי שיבחנו את התנהלותה של המשטרה לכל אורך ההליך. בסיום החלטתו כתב שמעוני בצורה חריגה ביותר: "בהתנהגותה של בא-כוח המאשימה הצליחה היא, חרף החלטת בית המשפט וחרף הוראות החוק והפסיקה להפסיק את הדיון על אפם ועל חמתם של הנאשם, הסניגור ובית המשפט, והתנהגות זו ראויה לגינוי".

למרות החלטה זו, שבה דרור והודיעה שהיא לא תטען לעונש. לטענתה, ההחלטה מסורה בידי באומהקר "שאינה זמינה כרגע להתייעצות דחופה והיא צריכה לראות את ההחלטה" בנוגע לפסילה. שמעוני קבע בקצרה, כי בן-גביר יטען לבדו והעונש ייגזר בו במקום. הלה טען בתחילת דבריו, כי "מה שהמדינה עשתה זה דבר שלא ייעשה. היא שברה את הכלים ואת החוקים".

שמעוני הסכים עימו, באומרו בתחילת גזר הדין: "איני יכול לפתוח דברי במתן גזר דין מבלי לציין את ההתנהלות יוצאת הדופן של המאשימה שנוהלה על-ידי עוה"ד שיר קמה ושרית דרור. כל ההחלטות שניתנו על-ידי בית המשפט בהליך דהיום הופרו על-ידי באות כוח המאשימה וגרמו לשיבוש ההליך שאין לו אח ורע בספרי החוקים". לדבריו, סירובה של דרור לטעון לעונש "מנוגד לכל סדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט". הוא שב ואמר, כי מדובר ב"התנהגות חריגה שאין לה אח ורע".

שמעוני גזר על גבאי חודשיים מאסר, שירוצו בחופף לעונשו בפרשת ההצתה. הוא שב והורה להעביר את הפרוטוקול לשקד, מנדלבליט, ניצן וליטמן.

14.11.2016 , איתמר לוין , news1 - תובעות משטרה ביזו בית משפט
משה הלוי, ציון קפאח, שיבוש הליך שיפוטי

ציון קאפח שופט מחוזי ת"א שיבש הליכי משפט קיים "בירור פרטי" עם עד בחקירה שלא בידיעת בעלי הדין – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

ינואר 2015 – ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש, קובץ pdf

הנציב ריבלין קבע כי תלונה שהגיש משה הלוי הלמו נגד השופט ציון קאפח נמצאה מוצדקת: קפאח ניהל "בירור פרטי" עם עד חקירה שמסר עדות במשטרה בתיק, שלא בידיעתם של בעלי הדין. נקבע כי יש להקפיד על הנוהל הרגיל של בירור אל תוך כותלי בית המשפט.

משה הלוי – תלונה לנתל"ש נגד השופט ציון קפאח ביהמ"ש מחוזי ת"א, קובץ pdf

הנציב ריבלין קבע כי תלונה שהגיש משה הלוי הלמו נגד השופט ציון קאפח נמצאה מוצדקת: קפאח ניהל "בירור פרטי" עם עד חקירה שמסר עדות במשטרה בתיק, שלא בידיעתם של בעלי הדין. נקבע כי יש להקפיד על הנוהל הרגיל של בירור אל תוך כותלי בית המשפט.

השופט ציון קפאח קיים התייעצות עם איש מקצוע באופן פסול, ולראיה: התברר שמר ירדן ירדני הוא גם עד בחקירה.

בתלונה שהוגשה נגד השופט קאפח על ידי משה הלוי (הלמו) , נטען כי השופט קאפח עשה בירור עצמאי ללא ידיעת הצדדים ובפרט ללא ידיעתו של הלוי, עם אחד העדים שהעידו במשטרת ישראל בפרשת "הפריצה" (שלא היתה) לנט המשפט. המדובר במר ירדן ירדני, האחראי על מערכת "נט המשפט" בהנהלת בתי המשפט.

בתגובה לתלונה, מסר השופט קאפח שלא דיבר עם ירדן ירדני.
אלא שהפרקליטה לילך תמיר מפרקליטות מחוז חיפה סתרה את דבריו של השופט קפאח וסיפרה ששמו של ירדן ירדני עלה בדיון על ידי השופט עצמו:
"בתגובה לתלונה מסרה עורכת הדין תמיר, אשר ניהלה את התיק מטעם פרקליטות המחוז, כי למיטב זיכרונה, השיחה אותה הזכיר כב' השופט בעת הדיון השני, עם מר ירדני, עסקה באופן בו מוצגים מסמכים באתר "נט-המשפט".

הנציבות ביררה את הדברים גם עם ירדן ירדני, והוא דווקא אישר שהשופט קאפח פנה אליו בדואר אלקטרוני דרך יואב ברונשטיין מנהל ההטמעה בהיכל תל-אביב, וביקש לדעת כיצד מערכת נט המשפט פועלת. ירדני אף מסר לנציבות את התכתובת בינו לבין השופט קאפח. קאפח נתפס בהסתרה ובשקר.

"מר ירדני צירף לתגובתו פנייה בדואר אלקטרוני ששלח כב' השופט ביום 18.6.14 למר ברונשטיין בה נכתב:
"בהמשך לשיחתי איתך, ובקשר לתיק הנדון בפניי, להלן מספר שאלות:
  1. לכאורה, המבקש לעיין בתיק צריך להגיש בקשה על פי תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) התשס"ג-2003.
  2. מנגד, קיימת מציאות בה תיקים חשופים לעין כל ובכלל זה מידע אישי, מידע רפואי, מספר ת.ז., כתובת וכיו"ב.
  3. אבקשך לבדוא ולהבהיר כדלקמן:
3.1 האם מחזיקי כרטיסי חכם – למעט עובדי מערכת המשפט – ובכלל זה עו"ד ועיתונאים יכולים להיכנס לתיקים שהעיון בהם לא נאסר מכוח חוק, זאת באמצעות נט המשפט דרך אתר ביהמ"ש העליון ומה המסמכים אשר יהיו גלויים לעיניהם.
3.2 מהו המידע אשר יהיה גלוי בפני אזרח הנכנס לנט המשפט דרך אתר ביהמ"ש העליון.
3.3 ערכתי כעת ניסוי עם הסטודנט העובד עמי שהינו מנוי פרטי של אתר נבו. במסגרת החומר המשפטי הם מפנים לכתבי טענות הכוללים פרטים אישיים ומידע אישי. בירור שערך הסטודנט מול נבו מעלה כי כתבי הטענות הועברו אליהם ישירות ע"י ב"כ הצדדים".
מר ברונשטיין העביר את שאלותיו של כב' השופט למר ירדני שהשיב על השאלות בדואר אלקטרוני למר ברונשטיין בהאי לישנא:
"עו"ד, בשונה מעיתונאים, אינם יכולים לעיין במסמכים של תיקים הפתוחים לציבור, אם אינם מייצגים מי מהצדדים בתיק (בתיקים אלה יש להם הרשאות בדיוק כמו לציבור הרחב, למרות שהם מזוהים עם כרטיס חכם).
להבדיל, עיתונאים, יכולים לעיין במסמכים בתיקים הפתוחים לציבור בלבד.
המסמכים היחידים הנגישים לציבור הרחב (מי שאינו צד בתיק) הם כל המסמכים המתויקים בתיקיות החלטות ופסקי דין אשר רמת החיסיון שלהם היא פתוח לציבור בלבד.
בית המשפט העליון אינו עובד בנט המשפט אלא במערכת ייעודית משלו. שם לא נסרקים מסמכים בכלל, ולכן כתבי הטענות אינם חשופים לציבור. ביהמ"ש העליון מפרסם אך ורק החלטות ופס"ד, וכמובן רק בתיקים הפתוחים לציבור. לא ברור לי את אשר ראה העוזר המשפטי של השופט מאתר תקדין".
פעולתו של השופט קאפח נוגדת את שיטת המשפט בישראל, השיטה האדברסרית, שבה הצדדים מביאים את הראיות והטענות ולשופט אסור לעשות חקירה פרטית ללא ידיעת הצדדים להליך, וכך נקבע על ידי ריבלין:


"נראה, כי בתגובתו לתלונה לא דק כב' השופט פורתא ונמנע מלהתייחס, בין היתר להתכתבות שניהל בדואר אלקטרוני בעניין שנגע לחלק מהשאלות שהתעוררו במשפט. כתוצאה מכך, הייתי עלול לבוא לכלל מסקנות מוטעות.
משהובהרה השאלה העובדתית – אפנה לגופם של דברים ולשאלה האם ראוי ששופט יפנה ביוזמתו – מחוץ לאולם בית המשפט – לגורם כלשהו על מנת לקבל ממנו הסבר לסוגיות מסוימות הנדונות בפניו או הקשורות אליהן? ואם פנה, האם לא מן הראוי היה ליידע את הצדדים על כך או להזמין את אותו גורם למתן עדות בבית המשפט, שאז יוכלו הצדדים להפנות אליו שאלות?"

לפי העולה מהחלטת הנציב בתלונה, התברר שגורמים בהנהלת בתי המשפט ובפרקליטות, שוחחו עם השופט קפאח מחוץ להליך המשפטי, במטרה למנוע מהלוי את קבלת הקבצים והחפצים, ובכך שיבשו הליכי משפט.
עוד עולה, כי לא מובן סירבו של השופט לתעד בפרוטוקול את החזרת מוצגים למר הלוי, אף שהתבקש לעשות כן על ידי מר הלוי ועל ידי המשטרה.
התלונה נגד השופט קאפח נמצאה מוצדקת.
מצורפת ההחלטה של הנציב.

ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש
אימוץ, אסתר פיטוסי, ביזיון בית המשפט, בית משפט לנוער, הסדרי ראיה, הפסקת הסדרי ראיה, השירות למען הילד, ימימה גוטליב, משה ריינפלד, רחל מרום, שיבוש הליך שיפוטי, שיבוש הליכי משפט

שופט מחוזי: פקידת אימוץ אסתר פיטוסי שיבשה הליכי משפט – פקידות הסעד ימימה גוטליב ורחל מרום הפרו צו

שופט: פקידת סעד שטיפלה באימוץ שיבשה הליכי משפט, אחרות הפרו צו – הארץ, מאת משה ריינפלד 13.9.1995

שופט בית משפט מחוזי בבאר שבע, יהושוע פלפל, מתח ביקורת חריפה על התנהגות פקידת הסעד אסתר פיטוסי, בטיפול בתיק אימוץ של תינוקת, וקבע כי בגלל דיווחים כוזבים וסותרים שמסרה לשופט נוער, בדיונים קודמים, שובש ההליך המשפטי התקין. השופט הורה להעביר העתקים של פסק דינו ליועצת המשפטית של משרד הרווחה ולממונים על פקיד הסעד, כדי שינקטו מעדים בעניין זה.

בפסק הדין גם נמתחת ביקורת על התנהגות פקידות הסעד ימימה גוטליב ורחל מרום, שהפרו החלטת ביניים של שופט, לאפשר לאם לבקר אצל בתה פעם בשבועיים, עד שיוכרע התיק, והפסיקו על דעתן את הביקורים. השופט פלפל קבע שמדובר, למעשה, בביזיון בית המשפט.

פסק הדין של השופט עוסק בתינוקת שנולדה מחוץ לנישואין, לאם רווקה בת 23 ולאב גרוש בן 44 כשהיתה התינוקת בת חודש הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה לערכאות המשפטיות לאשר את אימוץ התינוקת ומסירתה למשפחה. האב לא הופיע לשום דיון בתיק האימוץ. הוא הדיע לפקידת הסעד שקשריו עם האב נותקו.

התברר גם שהורי האם התגרשו בילדותה, והיא התגלגלה במוסדות והיתה בטיפול היחידה לנערות במצוקה. בדיקות פסיכולוגיות מלמדות שהיא לוקה בפיגור שכלי קל. לפני כשלוש שנים היא ילדה גם בן לאב בלתי ידוע. בילד זה מטפלת אמה, לפי צו בית המשפט. לאחר שנודע לה שהיא שוב בהריון, סיפרה על כך לעובדי לשכת הרווחה, ואלה השיגו את הכרת האב באבהותו. עם זאת, הצהיר האב שאינו מוכן לקבל אחריות על הילוד.

כשבוע לאחר שנולדה התינוקת, הגישה הפקידה פיטוסי לבית המשפט השלום לנוער להורות על הוצאתה מרשות האם והעברתה למשמורת שירותי הרווחה. השופט פלפל מציין בפסק דינו שבבקשה לא צויין שם האב, אף שהיה ידוע לרשויות. כמו כן התייחסה הפקידה אל התינוקת כל הזמן כאל "תינוק".

בדיון, שהיה צריך להתקיים לפני שופט הנוער, אך התקיים מסיבות טכניות לפני שופט שלום, הודיעה פיטוסי ששוחחה עם האב, האם והסבתא, וכולם אינם מעוניינים ב"תינוק". האם לא נכחה בדיון, ופקידת הסעד נתנה הסברים סותרים להיעדרותה. תחילה טעה שהאם עוכבה בבית החולים "בשל טובת התינוק". אחר כך הסבירה שהאם לא הופיעה "בשל רגישותה הנפשית ומשום שהשירות למען הילד מטפל בה".

שופט השלום החליט, בסופו של דבר, להעביר את ה"תינוק", ל- 45 יום בלבד, לחסות פקידת הסעד, אך הורה לזמן את האם להמשך הדיון כדי לשמוע את עמדתה.

המשך הדיון לא התקיים, משום שבינתיים החל הדיון העיקרי בבית המשפט המחוזי בתיק האימוץ.

במשפט זה הודתה הפקידה פיטוסי שההודעה שמסרה לשופט הנוער, כי האם לא הובאה לפניו משום שהיתה מאושפזת בבית חולים, לא היתה נכונה.

על כך כתב השופט פלפל בפסק דינו: "אם כך, ולשיטתה של הגברת פיטוסי, לעולם אין לזמן אם לבית המשפט, לדיון שבו מתבקש צו להוצאת בנה, שזה עתה נולד, מרשותה, שכן אם שכזאת נמצאת במצב רגיש".

השופט פלפל מוסיף כי פיטוסי עצמה הודתה שדיווחה על ה"רגישות הנפשית" של האם על סמך דיווח ששמעה מפי עובדת סוציאלית בבית החולים. עם זאת פסק השופט פלפל שיש למסור את התינוקת לאימוץ, משום שהשיקול המכריע הוא "טובת הילד".

שופט: פקידת סעד שטיפלה באימוץ שיבשה הליכי משפט, אחרות הפרו צו - הארץ, מאת משה ריינפלד 13.9.1995
שופט: פקידת סעד שטיפלה באימוץ שיבשה הליכי משפט, אחרות הפרו צו – הארץ, מאת משה ריינפלד 13.9.1995
בית משפט שלום, בקשת פסילת שופט, חנה ינון, ערכאת ערעור, שיבוש הליך שיפוטי

שופטת חנה ינון – בקשת פסילה עקב אמירות בדיון המלמדות כי עמדתה הוכרעה מראש ללא קשר לתיק ונטישת האולם באמצע השמעת הטיעונים

יולי 2003 – ע"א 5422/03 – מדובר בבקשת פסילה מהשופטת חנה ינון לפסול עצמה מלדון בתיק תובענה בסדר דין מקוצר נגד המערערים ונתבעים נוספים.

בקשת הפסילה – עמדתה של חנה ינון הוכרעה מראש, וזאת ללא קשר לתיק וטרם שמיעתו.

בבקשת הפסילה טענו המערערים, כי בישיבה מיום 1.5.03 אמרה חנה ינון, עוד בטרם שמעה את טענות ההגנה של המערערים, כי אם מסמכי הבנק תקינים ואמינים, סופו של התיק ברור למי שמבין בטענות ותיקים בנקאיים, וכי בסופו של דבר יש לשלם את החוב לבנק. כן הבהירה חנה ינון – לטענת המערערים – כי דרישת המסמכים על ידי המערערים מהבנק מאוחרת, ואינה אלא כלי לניגוח הבנק. חנה ינון דחתה את בקשת ב"כ המערערים לקיים דיון וליתן החלטה בבקשת המערערים לדרישת המסמכים מהבנק, והביעה פליאה על כי הוגשה בקשה למחיקת כותרת בתביעה בסדר דין מקוצר שהגיש בנק. המערערים טענו כי דבריה של חנה ינון בדיון מלמדים כי עמדתה הוכרעה מראש, וזאת ללא קשר לתיק וטרם שמיעתו.

שופטת חנה ינון - בקשת פסילה עקב אמירות בדיון המלמדות כי עמדתה הוכרעה מראש ללא קשר לתיק ונטישת האולם באמצע השמעת הטיעונים

חנה ינון עזבה את האולם במהלך השמעת הטיעונים

המערערים טועני כי בישיבה מיום 1.5.03, עזבה חנה ינון את האולם במהלך השמעת הטיעונים על ידי בא כוחם. ינון טענה מנגד כי הוסכם על דחיית הדיון עוד קודם לכן.

הנשיא אהרון ברק דחה את בקשת הפסלות כמקובל בבקשות מסוג וטען כי "על מנת להקים עילת פסלות יש להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, המבוסס על נסיבות אובייקטיביות"
סוף דבר
חנה ינון התבטאה בצורה מעוררת חוסר אמינות במערכת המשפט לפיה ניתן להסיק כי דעתה הוכרעה מראש וכי המשפט הוא למעשה "מכור". אהרון ברק טען כי משוא פנים ניתן לקבוע ע"פ נסיבות אובייקטיביות. אולם דעתו של ברק אינה משכנעת, האם מותר לשופט להתבטא ככל העולה על רוחו נגד צד זה או אחר? בהתבטאותו של שופט יש להשפיע על התנהגותם של בעלי הדין ובאי כוחם ועל ידי כך לשבש או לכוון את ההליך השיפוטי. מן הראוי כי השופט יכבוש יצריו, ידבר בנימוס ובמתינות ולא יוציא מפיו אמירות כאלו או אחרות המשבשות את ההליך השיפוטי כדוגמת חנה ינון.

קישורים: