אלימות משרד הרווחה, חנה בית הלחמי, יוסי נקר, יוסי סילמן, מאבק ציבורי, נעמה לנסקי, סחר בילדים, שחיתות

יוסי סילמן – מתנה החזרת ילד לאימו בהפסקת פעילותה הציבורית

ישראל היום - ינואר 2014 - יוסי סילמן - מתנה החזרת ילד לאימו בהפסקת פעילותה הציבורית
ישראל היום -שישבת – 23.01.2015

ינואר 2015 – במאמרה של נעמה לנסקי על האמא אביגיל (האמא ש') מעידים עו"ד יוסי נקר, חנה בית הלחמי, ונחמה דיכנה כי בפגישה שערכו עם מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן, היתנה סילמן החזרת הילד לאימו אביגיל תנאי: "שהיא תדומם את מאבקה ברשתות החברתיות,".

מדובר בהתנהלות תוקפנית ואלימה שמנהלים משרד הרווחה והמנכ"ל יוסי סילמן במחשכים בדלתיים סגורות ללא ראיות בבתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער לסחר בילדים במוסדות משרד הרווחה, אומנה ואימוץ. חששם של הפקידים המושחתים במשרד הרווחה הוא שפשעיהם ומעלליהם נגד הורים וילדים יחשפו ולכן הם מתנים החזרת הילדים לביתם ומשפחתם בהסרת פרסומים על פשעיהם.

תמוהה גם התנייתו של סילמן להחזרת הילד לאימו בכך שהיא "תשכיר דירה לבדה" הרי משרד הרווחה משלם להחזקת הילד מחוץ לביתו פי עשר מעלות השכרת דירה, מדוע אם כן משרד הרווחה אינו מסייע למשפחות לשכור דירה בטרם יתלוש מהם את הילדים?

יוסי סילמן - מתנה החזרת ילד לאימו בהפסקת פעילותה הציבורית

איגוד העובדים הסוציאליים, דוד גולן, רותם אלבז אלקובי, שולה מנחם, שחיתות, שיקולים זרים

דוד גולן בעלים "דוד גולן – תקשורת ואסטרטגיה" ודובר איגוד העו"ס מתערב במינוי פקידות סעד

יולי 2014 – מדובר בפקידת סעד לחוק הנוער רותם אלבז אלקובי מלשכת הרווחה כרמיאל אשר הוכרזה כפושטת רגל.
פקידות סעד קובעות גורלות של ילדים קשישים ומשפחות בבתי משפט המתנהלים בדלתיים סגורות וללא ראיות, כאשר השופט רואה בהמלצותיהן סוף פסוק. בנוסף פקידות הסעד מקבלות סמכויות שיפוטיות מבתי המשפט בנוגע לקביעת מקום הימצאו של קטין, קשיש, הסדרי ראיה, ועוד.
לפיכך אין זה ראוי ומסוכן כי פקידת סעד הנתונה ללחצים ותלות פשיטת רגל תקבע גורלות בדלתיים סגורות ללא ראיות, ע"פ סמכויות שיפוטיות הנתנות להן ע"פ הנורמות והכללים במערך פקידי סעד – בתי משפט. בשל כך בוצעה פניה ליועץ המשפטי לממשלה להעביר את רותם אלבז אלקובי מתפקידה כפקידת סעד.

בעקבות הפניה הורה דוד גולן בעלי "דוד גולן – תקשורת ואסטרטגיה" ודובר איגוד העובדים הסוציאליים למנהלת לשכת הרווחה כרמיאל שולה מנחם לערב את היועץ המשפטי של עיריית כרמיאל בעניין.
אין זה מסמכותו של דובר איגוד העו"ס להתערב במינוין של פקידות סעד או הישארותן בתפקיד, במיוחד שהוא בעל עסק פרטי ליחצנות עמותות המקבלות טובות הנאה מהמלצותיהן של פקידות סעד בבתי משפט.
מי שמעניק את המינוי לפקידות הסעד הוא שר הרווחה.

התערבותו של דוד גולן בתפקודה של פקידת הסעד רותם אלבז אלקובי כפושטת רגל תמוהה ומדיפה ריח שיקולים זרים ושחיתות.

מן הראוי כי איגוד העובדים הסוציאליים לא יהיה מעורב במינויים של פקידות סעד לתפקיד כזה או אחר מאחר מדובר בנושא רגיש בענייני נפשות המתנהל בדלתיים סגורות ובסמכות שר הרווחה בלבד. עניין זה חמור במיוחד לאור העובדה שדוד גולן הוא בעל עסק פרטי שלו אינטרס מובהק בקשר בין פקידות סעד ללקוחותיו כדוגמת המרכז הישראלי לאפוטרופסות.

תמוהה גם הענותה המידית של שולה מנחם לבקשתו של דוד גולן, מה שמעמיד בספק רב את היותה ראויה לשמש כאחראית על פקידות סעד בכרמיאל.

להלן פנייתו של דוד גולן לשולה מנחם בעניין מינויה של רותם אלבז אלקובי כפקידת סעד:

דוד גולן מתערב במינויה של פקידת הסעד רותם אלבז אלקובי
הפרת אמונים, יוסי שטיימנץ, יוסף בן גדליה שטיינמץ, מרמה, סימונה שטיינמץ, שחיתות

יוסי שטיימנץ – בעלה של פקידת סעד ראשית סימונה שטיימנץ – עבריין מורשע במרמה והפרת אמונים בפרשת רשות המיסים

21 ביולי 2011 –  יוסי שטיימנץ - בעלה של פקידת סעד ראשית סימונה  שטיימנץ - עבריין מורשעה במרמה והפרת אמונים בפרשת רשות המיסיםת"פ 6366-07-09יוסי שטיינמץ (יוסף בן גדליה שטיינמץ) בעלה של פקידת סעד ראשית לסדרי דין במשרד הרווחה סימונה שטיימנץ, מי שהיה מנהל תחום יבוא אישי ורכב במכס, הודה במסגרת ההסדר בביצוע עבירה של מירמה והפרת אמונים.

להלן קטע מגזר הדין (שופט מחוזי זכריה כספי) אודות דרכי המרמה והפרת האמונית של יוסף בן גדליה שטיינמץ לקבל ג'וב בעל כוח ברשות המיסים:

"הנאשם (יוסף בן גדליה שטיינמץ) הכיר את קובי בן גור, איש עסקים ורואה חשבון, בעל קשרים עם עובדים רבים ברשות המיסים, בין השנים 2004-2005. בין השניים שררו קשרי חברות קרובים והם נפגשו באותן שנים. הנאשם ידע, כי לבן גור וליורם קארשי, יבואן ואיש עסקים, וכן חבר במועצת עיריית ירושלים, השפעה על מצא, והם סייעו למינויו. במועדים שונים, לכל המאוחר, החל ממארס 2006, ביקש הנאשם מבן גור לסייע לו בקידומו ובמינויו לתפקיד גובה מכס אשדוד. בן גור פנה למצא וביקשו להיפגש עם הנאשם, כדי להתרשם ממנו באופן אישי. על אף שמצא לא היה מעוניין בקידום זה, הוא נעתר לבקשתו של בן גור. על מנת לרצות את האחרון, העלה מצא בפני הנאשם במסגרת פגישה שנערכה ביניהם, את האפשרות, כי הנאשם ימונה לעוזרו האישי לענייני מכס.
על מנת לקדם, בכל זאת, את המינוי וביודעו, כי התפקיד אליו מבקש הנאשם להתמנות חשוב לאינטרסים של קארשי, פעל בן גור כדי לרתום גם את קארשי לקידום המינוי.

ביום 11/5/06 פנה בן גור, בידיעת הנאשם, לקארשי, שהיה בדרכו לפגישה עם מצא בביתו. בן גור ביקש מקארשי לשתף עימו פעולה וללחוץ על מצא, כדי שימנה את הנאשם לתפקיד. הוא הבהיר לקארשי, כי קידום זה של הנאשם יסייע לאינטרסים של קארשי עצמו.

זה האחרון, נעתר לבקשה לסייע למינוי, על מנת ליצור מחויבות של הנאשם כלפיו ובציפייה, שיפעל עבורו במסגרת מילוי תפקידו.

בהמשך, שוחח קארשי עם הנאשם, ודיווח לו, כי המליץ בפני מצא על מינויו לתפקיד גובה מכס אשדוד, וכי מצא הציע שהנאשם ישקול כחלופה את מינויו לתפקיד עוזרו. הנאשם הבהיר לו, כי אינו מעוניין בתפקיד העוזר והדגיש בפניו, כי חשוב שיסייע לו להתמנות לתפקיד גובה מכס אשדוד, תפקיד בעל עוצמה, בו יוכל לסייע לאינטרסים של קארשי מול הרשות. בהמשך, שב והדגיש הנאשם לקארשי, שיגמול לו על סיועו, ועמד על העוצמה הרבה שבתפקידיו במכס, כדי לסייע לעסקיו של קארשי, להבדיל מתפקיד העוזר המוצע.

בתחילת יוני 2006, במקביל לפעולותיהם של קארשי ובן גור לקידום הנאשם, שוחח קארשי עם הנאשם וביקש ממנו, שיסייע לו לשחרר מכולה, השייכת לו ומעוכבת בתחנת המכס באשדוד. הנאשם נעתר לבקשה, טיפל בה באופן אישי והנחה את קארשי כיצד לפעול על מנת לפתור את הבעיה לשביעות רצונו. אין כל טענה, כי שחרור המכולה היה בניגוד לנהלי המכס.

מיד לאחר פתרון בעיית המכולה, הבהיר הנאשם לקארשי, כי מקרה זה ממחיש את החשיבות והכדאיות העסקית, עבור קארשי, בקידומו לתפקיד גובה מכס אשדוד. בתגובה לדבריו, השיב קארשי לנאשם, כי אכן עליו להיות בתפקיד הבכיר ביותר במכס אשדוד.

גם במהלך חודש יולי, בן גור וקארשי המשיכו בניסיונותיהם לסייע לנאשם להתמנות לתפקיד.

מצא, שלא היה מעוניין למנות את שטיינמץ לתפקיד, וברצותו לרצות את קארשי ובן גור, בירר שוב עם קארשי, אם הנאשם מעוניין, בכל זאת, בתפקיד עוזרו לענייני מכס. קארשי השיב למצא, כי הנאשם אינו מעוניין בתפקיד זה.

בספטמבר 2006, פנה הנאשם לבן גור, הפעם הזאת בבקשה לסייע לו להתמנות לתפקיד קצין מטה לענייני הרשות הפלשתינית ברשות המיסים (להלן: "הקמר"פ"). בן גור החל לפעול למען קידום זה של הנאשם לתפקיד ועדכן אותו במהלכיו ובפעולותיו.

ביום 19/9/06 נפגש הנאשם עם מצא, כדי לדון עמו ברצונו להתמנות לתפקיד. בפגישה הבהיר מצא לנאשם, כי בשלב זה אין לו מועמד מועדף מטעמו לתפקיד והורה לנאשם להגיש מועמדותו. יחד עם זאת, ככל ויעדיף מועמד אחר בעתיד, יורה לנאשם להסיר מועמדותו.

במהלך אוקטובר 2006, עדכן הנאשם את קארשי ברצונו להתמנות לתפקיד הקמר"פ. קארשי הבטיח לו, כי יסייע למינויו ובמקביל ביקש סיועו, בפתרון בעיה, הקשורה בעסקיו, מול המכס. בשלהי אותו החודש, סייע הנאשם לקארשי לשחרר מכולה מהמכס, לשביעות רצונו של קארשי. גם בעניין שחרור מכולה זו, אין טענה, לפיה הדבר נעשה בניגוד לנהלי המכס.

על פי אלה, הורשע הנאשם בהתאם לכתב האישום המתוקן, בביצוע של עבירת מרמה והפרת אמונים, הפוגעת בציבור, במילוי תפקידו, לפי סעיף 284 לחוק העונשין".

השופט זכריה כספי הוסיף: "הנאשם הורשע במעשה של הפרת אמונים, המבוסס על פניותיו לשני גורמים חיצוניים, אינטרסנטיים (בתחילה פנה לבן גור אשר הפנה אותו גם לקארשי), על מנת שיסייעו לו בקידומו האישי ברשות המיסים. הוא ביקש, כי הם יפעילו לחץ על ראש הרשות, שהיה נתון להשפעתם, לצורך כך. את זאת עשה תוך הדגשת החשיבות שבקידומו לתפקיד מסויים, שאז יוכל לסייע לעסקיו של קארשי ובכך יגמול לו על סיועו".

קישורים:

שחיתות בצמרת משרד הרווחה – פקיד סעד ראשי יוסף אמיר שוורץ הודח מתפקידו עקב ניגוד עניינים חמור – משרד הרווחה תייג ילדים כמפגרים משיקולי תאוות בצע – ינואר 2014 – מדובר בפקיד סעד ראשי יוסף אמיר שוורץ שבמשך שנים כלא בכפייה יתומי משרד הרווחה במוסדות כליאה תוך שהוא מתייג אותם כמפגרים. אמיר שוורץ קיבל טובות הנאה מכליאתם הואיל וגם הוא מפעיל ובעלים של המעונות עד שהודח ממשרד הרווחה בעקבות תחקיר חדשות 10. הילדים נכלאו במוסדות הכליאה של משרד הרווחה לעשרות שנים. משרד הרווחה ניסה לטייח פשעי אמיר שוורץ וטען כי הנו עובד למופת. להלן גזר הדין בעניינו של אמיר שוורץ

 סגנון הטומאה של סימונה שטיימנץ – פקידת סעד ראשית לסדרי דין נגד מוסד המשפחה – יוני 2103 – אחד הכלים המרושעים של עובדת סוציאלית לדיכוי והרס הקשר המשפחתי הוא התשה בירוקרטית בבתי משפט המסבות למשפחה נזקים נפשיים, פיסיים וכלכליים. פקידת סעד סימונה שטיימנץ משתמשת ב"יעילות" מרושעת בכלי מזוהם זה נגד האמא ל' שאינה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 מזה 4 וחצי שנים, ואת בנה בן ה-8 מזה כשנתיים שעה בשבוע במרכז קשר כשנתיים לאחר שלא ראתה אותו שנתיים…

סימונה שטיימנץ מבליטה ישבנה בפרהסיה – פינק פלויד "חזירים" – פברואר 2013 – פקידת סעד ראשית לסדרי דין סימונה שטיימנץ, אשר שופטי בתי משפט לענייני משפחה רואים בהבלי פיה סוף פסוק מבליטה בעזות ישבנה בפרהסיה בתמונה עם עמיתותיה פקידות סעד ועובדות סוציאליות. פקידת הסעד סימונה שטיינמץ הנה סמכות מקצועית סטטוטורית בענייני משפחה הכולל ניתוק ילדים מביתם ומשפחתם, ללא ראיות, בדלתיים סגורות, כליאת קשישים בבתי אבות תוך נישולם מרכושם לאפוטרופסים בניגוד לרצונם ורצון משפחתם. סימונה שטיינמנץ לא ישמה המלצות ממסקנות חמורות של ועדת סלונים נבו שחשף ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי סעד לסדרי דין ובתי משפט לענייני משפחה

אמיר שוורץ, אנשים עם מוגבלויות, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, התעללות בילדים, חברת ק.ט.ב, מפגר, ניגוד עניינים, סחר בילדים, פשעי משרד הרווחה נגד האנושות, שחיתות, תיוג

שחיתות בצמרת משרד הרווחה – פקיד סעד ראשי יוסף אמיר שוורץ הודח מתפקידו עקב ניגוד עניינים חמור

משרד הרווחה תייג ילדים כמפגרים משיקולי תאוות בצע.
ינואר 2014 – מדובר בפקיד סעד ראשי יוסף אמיר שוורץ שבמשך שנים כלא בכפייה יתומי משרד הרווחה במוסדות כליאה תוך שהוא מתייג אותם כמפגרים. אמיר שוורץ קיבל טובות הנאה מכליאתם הואיל וגם הוא מפעיל ובעלים של המעונות עד שהודח ממשרד הרווחה בעקבות תחקיר חדשות 10. הילדים נכלאו במוסדות הכליאה של משרד הרווחה לעשרות שנים. משרד הרווחה ניסה לטייח פשעי אמיר שוורץ וטען כי הנו עובד למופת. להלן גזר הדין בעניינו של אמיר שוורץ.

אמיר שוורץ – פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה מנהל בשעות העבודה את עסקיו הפרטיים


News1 – ינואר 2014 – בית הדין למשמעת של עובדי המדינה קיבל את הסדר הטיעון שחייב את העובד הסוציאלי הראשי באגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית, יוסף אמיר שוורץ, לפרוש מתפקידו בשל ניגודי עניינים בפעולותיו.

שוורץ הורשע במסגרת עסקת טיעון לאחר שבתחקיר של חדשות ערוץ 10 נחשף כי במקביל לעבודתו במשרד הרווחה, כעובד בכיר, עבד גם עבור חברת ק.ט.ב. – קהילה טיפולית בריאה בע"מ, המפעילה מעוניות (הוסטלים), שבה הייתה אשתו בעלת מניות ועובדת בכירה. כך, למשל, חתם על חוזים מטעם חברת ק.ט.ב. והפנה מטופלים למעוניות של החברה.

צמרת משרד הרווחה: יוסי סילמן, אמיר שוורץ, מאיר כהן, מנחם וגשל - נעדרים כל אמפתיה בסיסית לאוכלוסיות אותם אמורים לשרת
צמרת משרד הרווחה: יוסי סילמן, אמיר שוורץ, מאיר כהן, מנחם וגשל

לאחר פרסום התחקיר על-אודותיו בחדשות 10 טענה נגדו התביעה בבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה כי במעשיו עסק שוורץ בעבודה פרטית ללא היתר תוך שהוא שם עצמו במצב של ניגוד עניינים עם עבודתו ועם תפקידו ותוך פגיעה במשמעת שירות המדינה והתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה. עוד טענה התביעה כי שוורץ לא קיים הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין והפר סעיפים בתקשי"ר ובכללי האתיקה של עובדי המדינה.

ב-23 בינואר הודה שוורץ, במסגרת הסדר טיעון, במיוחס לו והורשע על-פי האישומים והעבירות שצוינו בכתב התובענה המתוקן. ב-28 בינואר קבע בית הדין את גזר דינו וציין כי הוא מכבד את הסדר הטיעון שהושג ואשר במסגרתו יקבל שוורץ נזיפה חמורה, הוא יפרוש משירות המדינה ב-1 בפברואר 2014, תופקע ממנו משכורת חודשית אחת והיא תנוכה מתשלומי הפרישה שלו.

"בית הדין סבור כי אמצעי המשמעת שעליהם הוחלט בתיק דנא, אכן משיגים את תכליות הדין המשמעתי. בהיותו של הנאשם עובד בכיר, החוטא פעם נוספת גם בעבירות שבהן הורשע בעבר על-ידי בית הדין, אחת דינו לא להמשיך את עבודתו בשירות המדינה", ציינו עורכי הדין אברהם בן קרת ואפרת נאות מרקוביץ וסוזי לוי שישבו כבית הדין המשמעתי. לדבריהם, טוב עשה שוורץ כאשר הפנים את כל הנאמר בהסכימו לקבל את הסדר הטיעון הכולל פרישה.

קישורים:

הפקרות בצמרת משרד הרווחה – פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ הושעה מכל פעילות ציבורית עד משפטו בבית דין למשמעת – אוגוסט 2013 – הפקרות בצמרת משרד הרווחה – פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ הושעה מכל פעילות ציבורית עד משפטו בפעם השניה בבית דין למשמעת של עובדי המדינה – כך מסרו גורמי הרווחה…

פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ הורשע בעברות: חברות בדירקטוריון ללא היתר, מתן הרצאות מבלי לדווח לממונה ודיווחים כוזבים – אוגוסט 2013 – הרשעתו של פקיד הסעד הראשי אמיר שוורץ (נובמבר 2005) בעברות: חברות בדירקטוריון של חברה ללא היתר, במתן ייעוץ לחברה בשעות העבודה, במתן הרצאות מבלי לדווח לממונה עליו ובמסירת דיווח כוזב בדבר שעות עבודתו, לא מנעה את קידומו במשרד הרווחה ממנהל מחוז לפקיד סעד ראשי…

פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ שיקר בבית המשפט – שופטת בלהה גילאור – אוגוסט 2013 – תיק ת"א 865-08 דהאן ואחרים נגד מדינת ישראל ואח' – שופטת בלהה גילאור – פרוטוקול דיון בבית משפט מחוזי בחיפה – 7 בספטמבר 2011 – מדובר בתביעת נזיקין של דודו דהאן נגד מדינת ישראל, משרד הרווחה ואח' על תיוגו כמפגר וכליאתו שלא לצורך במוסד למפגרים של משרד הרווחה למשך עשרות שנים שם עבר התעללות קשה…

שחיתות ומרמה בצמרת משרד הרווחה – פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ הוא הבעלים של הוסטלים שעובדים עם המשרד – אוגוסט 2013 – זהבי עצבני – 103 FM – איידן, כתבת ערוץ 10, חשפה שפקיד בכיר במשרד הרווחה מנהל במקביל לעבודתו מספר הוסטלים פרטיים – האם יש בכך ניגוד עניינים? נתן משוחח עמה – אל תחמיצו!..

פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ לחוקר המשטרה: "אני אדאג לבטל את התיק הזה, יש לי גיס שהוא שוטר הוא יטפל בזה" – אוגוסט 2013 – תאוות בצע הפקידים בצמרת משרד הרווחה אינה יכולה לסבול הורים המגנים על זכויות ילדיהם במוסדות משרד הרווחה. משום כך פועלים פקידי הרווחה באכזריות נגד תלונות הורים על התעללות בבניהם במוסדות הרווחה.מכתבה של אמא ש' המגולל את התעללות רשויות הרווחה (פקידי סעד ראשי אמיר שוורץ ונחום עידו) בה ובבתה…

אמיר שוורץ – פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה מנהל בשעות העבודה את עסקיו הפרטיים – הפקרות אטימות אכזריות ותאוות בצע בצמרת משרד הרווחה – תחקיר חדשות 10: האחראי על בעלי הפיגור מנהל את עסקיו בזמן העבודה – אנטוניה ימין ומיה איידן – אוגוסט 2013 – אמיר שוורץ, פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה שמופקד על רווחתם של אלפי החוסים, מנהל בשעות העבודה גם את עסקיו הפרטיים – רשת הוסטלים שלו ושל אשתו. "לקחו לי 21 שנים מהחיים", סיפר חוסה שאושפז במוסד שלא התאים לו, וכמוהו רבים נוספים. משרד הרווחה: "נקיים בירור מידי ומעמיק והנושא יטופל באופן נחרץ"…

פקיד הסעד אמיר שוורץ – משתמש בתואר דוקטור בניגוד לחוק ולכללים – הכתבה תקראו לו דוקטור (למרות שהוא אינו כזה) , רדיו חיפה , טלי ליבמן , יוני 2012 – פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה, אמיר שוורץ עושה שימוש בתואר דוקטור בניגוד להנחיות ברורות של משרד הרווחה, כך מגלה כתבתנו טלי ליבמן. שוורץ בתגובה: "יש לי אישור להשתמש בתואר"…

בין נרקסיזם לפסיכופטיות – פקיד סעד ראשי בשירות למפגר במשרד הרווחה אמיר שוורץ – המאמר "לא יודע את נפשם" , ידיעות אחרונות , המוסף לשבת , פברואר 2012 – תארו לכם ששני הקריטריונים הבאים היו קובעים אם אתם זכאים לאבחון שבו יקבע אם אתם בעלי פיגור שכלי או לא. אם אתם בקיאים בכתבי שקספיר, או שאתם מכירים את יצירותיו של מוצרט. עכשיו תארו לעצמכם שמאחורי הקריטריונים האלה עומד פקיד הסעד הראשי בשירות למפגר במשרד הרווחה.

ורדה אלשיך, משה בדש, שחיתות, שחיתות שופטים, תשלובת פיקנטי

ורדה אלשייך שופטת בדימוס נתבעת על ידי משה בדש על שחיתות

אפריל 2014 – ורדה אלשייך שופטת בדימוס פעלה בניגוד עניינים בפירוק תשלובת פיקנטי של איש העסקים משה בדש – "צבע הכסף" – רשת ב'

במשטרה בודקים חומר שהגיש איש העסקים משה בדש הבעלים לשעבר של תשלובת פיקנטי, הטוען כי השופטת ורדה אלשייך פעלה בניגוד עניינים.

איש העסקים משה בדש לשעבר מבעלי תשלובת פיקנטי, הגיש לאחרונה ליחידת לה"ב 443 חומר שממנו עולה לכאורה, כי השופטת בדימוס ורדה אלשייך פעלה בניגוד עניינים בעת הליך הפירוק של חברת פיקנטי, עת שמהחלטותיה נהנתה חברת אוסם.
בדש הכין טיוטת תביעה שאותה ייעד להגשה לבית משפט מחוזי בחיפה, אולם בטרם ההגשה, פנה למשטרה שכן לדבריו, ישנו חשד לפלילים – העיקר הוא בקשר החברי הקרוב שהיה לאלשייך עם עו"ד אלי זוהר שכיהן כדירקטור באוסם. מדובר בקשר הון – משפט.
עו"ד אלי זוהר אמר כי הקשר בינו לבין אלשייך "היא היתה חניכה שלי בצופים… היא פסקה בעדי… היא אישה הגונה ואני רואה את עצמי איש הגון…מה קרה? התחילו לכתוב שהיא נושאת פנים לכאן או לכאן אז החלטתי שאני לא מופיע אצלה".
ואיך מגיבה השופטת אלשייך לטיוטת התביעה? היא אומרת "לא ניתן לתבוע אותי על פעילותי כשופטת, לכן אם היו לבדש טענות, הוא היה צריך להגיש ערעור על החלטותיי".

יחצנות הרווחה, מבקר המדינה, מפלגת יש עתיד, פשעי משרד הרווחה, רעב, שחיתות

700,000 שקל לייעוץ תקשורתי חיצוני – למשרד הרווחה אין כסף לרעבים, יש ליח"צנים

אפריל 2014 – למשרד הרווחה אין כסף לרעבים, יש ליח"צנים , איציק וולף , news1 ,

מסמך שהגיע לידי News1 מגלה כי משרד הרווחה ביקש אישור לקבלת ייעוץ תקשורתי חיצוני בסך 700,000 שקל אל מול "מתקפה תקשורתית וחזיתית". אנשי אגף החשב הכללי במשרד האוצר, הנשלט בידי יו"ר יש עתיד, אישרו את הבקשה של אנשי משרד הרווחה, הנשלט גם הוא בידי איש יש עתיד. המסמך מגלה שניים מן הנושאים שביחס אליהם התבקש הייעוץ – הוצאת ילדים בסיכון מבתיהם וטיפול באוכלוסייה על סף אוטיזם


משרד הרווחה מוציא 700,000 שקל עבור שירותי יח"צנות וייעוץ תקשורתי אל מול מה שבכירי המשרד מכנים "מתקפה תקשורתית וחזיתית". כך עולה ממסמך שהגיע לידי News1. זאת, בזמן שהטיפול ברעבי ישראל מוזנח על-ידי הממשלה, כפי שחשף מבקר המדינה השבוע בדוח שפרסם.

על-פי המסמך, סיכום ישיבה שהתקיימה ב-18 במרס 2014 בוועדה להעסקת יועצי תקשורת חיצוניים במשרדי החשב הכללי של האוצר, ביקש משרד הרווחה להתקשר עם יועצי תקשורת חיצוניים לצורך סיוע לדוברות המשרד "לטיפול בנושאים שבהם מתמודד מול מתקפה תקשורתית וחזיתית". היקף ההתקשרות שצוין במסמך – 700,000 שקלים, כולל מע"מ.

הוועדה – שבה ישבו מנהלת הסיכונים הראשית במשרדי החשב הכללי עו"ד נעמה קאופמן פס, החשב רואה חשבון אלי ביתן והיועץ המשפטי עו"ד ג'ילאל סויטאת – קיבלה את בקשת משרד הרווחה.

"החלטת הוועדה – מאשרים את בקשת המשרד לצאת במכרז פומבי לקבלת שירותי ייעוץ תקשורתי חיצוני וכן לערוך שתי התקשרויות עד 50,000 שקל לתקופה של שלושה חודשים", נכתב בסיכום הישיבה.

עוד ציינו שלושת חברי הוועדה כי אותן שתי התקשרויות בסך 50,000 עם יועצי תקשורת חיצוניים נועדו לשמש לייעוץ אל מול המאבק הציבורי בעניין הוצאת ילדים בסיכון מבתיהם וטיפול באוכלוסייה הנמצאת על סף אוטיזם. המכרז הפומבי שאושר – יהיה להתקשרות בהיקף שלא יעלה על 600,000 שקל לשנה – לתקופה של שנה.

השבוע פרסם מבקר המדינה, השופט (בדימ.) יוסף שפירא, דוח חמור מאוד ביחס לפעילות משרד הרווחה בישראל. על-פי הדוח, מאות אלפי ישראלים סובלים מחרפת רעב, משום שהממשלה הזניחה את נושא הביטחון התזונתי והותירה אותו בידי עמותות התנדבות. קיימת "מחויבות ממשלתית קטנה עד מאוד לטיפול ראוי בנושא קידום הביטחון התזונתי", כתב שפירא בדוח.

כעת, מתגלה כי אנשי החשב הכללי במשרד האוצר, שבראשו עומד יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, מאשרים למשרד הרווחה, שבראשו עומד חברו של לפיד לסיעה, ח"כ מאיר כהן, ייעוץ תקשורתי בעלות של 700,000 שקל. זאת, למרות שבמשרד, כבכל משרד ממשלתי, קיים מערך דוברות הממומן ממילא בכספי הציבור.

סיכום הישיבה במשרדי החשב הכללי - משרד הרווחה ישקיע ביחצנות במקום צמצום העוני
סיכום הישיבה במשרדי החשב הכללי – משרד הרווחה ישקיע ביחצנות במקום צמצום העוני

קישורים:

 משרד הרווחה מטייח עבירות מין חמורות בילדים במוסדותיו – תחקירמשרד הרווחה תולש מידי שנה אלפי ילדים מביתם ומשפחתם בדלתיים סגורות ללא ראיות ומפקיר אותם להתעללות והזנחה במסגרות חוץ ביתיותתחקיר "ישראל היום" – פגיעות פנימיות (להורדת קובץ PDF) – "מעשי ההטרדה מוכחשים ומוסתרים, ולילדים אין הגנה בסיסית" • מה קורה בפנימיות לילדים בסיכון? • תחקיר , ישראל היום ,נעמה לנסקי , מיכל יעקב יצחקי , אפריל 2014…

 מרכז חירום ויצו הדסים אבן יהודה בהנהלת העובדת הסוציאלית ענת בן חור – בית הזוועות– מרץ 2014 – נער שנתלש מביתו יום לאחר הבר מצווה למרכז חירום ויצו הדסים באבן יהודה בהנהלת העובדת הסוציאלית ענת רוקח בן חור מספר על ההתעללות הפיסית, נפשית וכימית המזוויעה שעוברים הילדים במרכז חירום ויצו הדסים…

ויקי היינה פקידת סעד ושופט יצחק עמית – הזדהמות מערכות המשפט והרווחה  – יולי 2013 – מאתר המכון למשפחה ורווחה – יצחק עמית שופט העליון המזעזע מבייש את ביהמ"ש העליון: הכשיר קריעת שתי ילדות מביתן ומשפחתן ללא חקירה נגדית של פק"ס ויקי הנייה מלשכת הרווחה תל אביב, בבמ"ש לנוער – בע"מ 4746/13

הפרת אמונים, חוק מימון מפלגות, יצחק הרצוג, מבקר המדינה, עושק, רמיה, שחיתות

דוח מבקר המדינה על פעולות אסורות וחמורות שביצע יצחק הרצוג (לימים שר רווחה) מכספי קרנות שיועדו לאוכלוסיות במצוקה ועוני

להלן קטע מדוח מבקר המדינה על תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות לתקופת הבחירות לכנסת החמש-עשרה ולראש הממשלה.

תגים: מבקר המדינה , יצחק (בוז'י) הרצוג

דוח המבקר מצביע על פעולות אסורות וחמורות שביצע יצחק הרצוג (לימים שר רווחה) מכספי קרנות שיועדו לאוכלוסיות במצוקה ועוני. מבקר המדינה קבע כי הרצוג השתמש בכספים לא למטרות להן יועדו. התנהגותו של יצחק בוז'י הרצוג ע"פ קביעת מבקר המדינה מצביעה כי אינו יכול לשמש בתפקיד ציבורי.


מבקר המדינה
החטיבה לביקורת הרשויות המקומיות
 ומימון מפלגות
חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973
דין וחשבון על תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות
 לתקופת הבחירות לכנסת החמש-עשרה ולראש הממשלה
דין וחשבון על תוצאות ביקורת החשבונות
השוטפים של הסיעות בכנסת הארבע-עשרה
לתקופה 1.1.1999 – 31.5.1999
דין וחשבון על תוצאות ביקורת החשבונות השוטפים
 של סיעת "העבודה"
לתקופה 1.1.1998 עד 31.12.1998
                                                ירושלים, שבט התש"ס- ינואר 2000


              (6)       ישראל אחת בראשות אהוד ברק העבודה גשר מימד
הסיעה לא ניהלה את חשבונותיה בהתאם להנחיות מבקר המדינה. בעיקר התבטא הדבר בכך, שבחשבונותיה לא שיקפה את פעולותיהן של עמותות חוץ-מפלגתיות, אשר פעלו לקידום מועמדותו של יושב ראש הסיעה בבחירות לראש הממשלה, ואת מקורות המימון לפעולות אלה. כמו כן הסיעה לא שיקפה בחשבונותיה הוצאות בגין עשרות מודעות תעמולה ועשרות כנסים ואת מקורות המימון להם.
גם לאחר הוספת עלות הפעילות האמורה להוצאות הסיעה, הוצאותיה  הן בגבולות האמורים בסעיף 7 לחוק המימון.
פעילות העמותות, אשר את עלותה אומדים אנשי משרדי בכ5.2- מיליון ש"ח, מהווה תרומה לסיעה בניגוד להוראות סעיף 8 לחוק המימון.
כמו כן לא ניתן לקבוע אם מקורות המימון למודעות התעמולה, שאת עלותן אומדים אנשי משרדי בכ100,000- ש"ח, ולקיום הכנסים שאת עלותם אומדים אנשי משרדי בכ150,000- ש"ח, היו בגבולות האמורים בסעיף 8 לחוק המימון.
נוכח היקף התופעה של פעילות העמותות וחומרתה, אני מוצא לנכון לפרט את עיקר המימצאים שהועלו בעניין זה.
עיקרי הדברים
החקירה העלתה, כי במטרה לתרום למאמצים לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, מר אהוד ברק, ננקטה שיטה, שלפיה הוזרמו כספים לעמותות, אשר היה בפעילותן לתרום, אם במישרין, ואם בעקיפין, לקמפיין הבחירות. כספים אלה לא היו חלק מהמסגרת התקציבית הרשמית, החוקית והמדווחת של הסיעה.
מבין העמותות, היו כאלה שהוקמו בתקופת הבחירות או לקראתה, ולנגד עיני מייסדיהן עמד, לפחות כאחד היעדים, הסיוע למר ברק להיבחר. עמותות אחרות הוקמו קודם לכן, ולא מלכתחילה למטרה זו, אך "גוייסו" למטרה לקראת הבחירות. עוד היו עמותות, שערכו פעולות תעמולה עצמאיות, אך משראו ב"ישראל אחת", כי יש תועלת בפעילותן לקידום מועמדותו של מר ברק לראש הממשלה,  דאגו לתמיכה כספית בהן.


מקורות המימון
במסגרת השיטה האמורה התקיים, לצד נתיבי המימון החוקיים (המימון הממלכתי והתרומות, שגייסו הסיעה והעמותות הקשורות לה באופן רשמי, "ברק לראשות הממשלה" ו"כתום" כולנו תומכי מצנע"), גם נתיב מימון נוסף. תרומות, בסכומים מהותיים, של מאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים, גויסו בידי אנשים מרכזיים במטה "ברק לראשות הממשלה", עו"ד יצחק הרצוג ומר טל זילברשטיין, מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה, בעבור אותם גופים, שפעלו למען בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, או נגד מועמדותו של מועמד הליכוד. השניים אישרו בפני, כי פעלו למען גופים שהיה בפעילותם משום "ערך מוסף" לקידום בחירתו של מר ברק.
תרומות, בסכומים גבוהים במיוחד, מקורן בהונו של המנוח אוקטב בוטנר. מר בוטנר,  שבערוב ימיו התגורר בשוויץ, תרם כספים רבים למטרות ציבוריות בישראל, בעיקר בתחום הבריאות, החינוך והרווחה. לדברי פרקליטו של מר בוטנר, המוציא לפועל של צוואתו, הוא היה גם תומך נלהב של תהליך השלום, אותו החשיב כאינטרס החשוב ביותר לישראל ולשכנותיה.
העברת כספי מר בוטנר  נעשתה בידי עו"ד יצחק הרצוג, עורך-דינו ואיש סודו ואמונו. תחילה, ניהל עו"ד הרצוג כנאמן את חשבונותיו בישראל של מר בוטנר עצמו. לאחר שמר בוטנר הלך לבית עולמו, בקיץ 1998, נעשתה הזרמת הכספים באמצעות קרנות שונות שיצר המנוח ברחבי העולם, במקומות הנחשבים כמקלטי מס.
אחת הקרנות, קרן קמליה, שהוקמה למטרות צדקה, תוך מתן דגש מיוחד להקלה על העוני והמצוקה בישראל, ולקידום החינוך בה,  ניהלה חשבונות בנק בשוויץ ובישראל. לחשבונות הקרן נכנסו סכומי כסף גדולים, בשווי מיליוני דולרים, שמקורם בכספיו של מר בוטנר המנוח. עו"ד הרצוג ניהל את חשבונות קרן קמליהבישראל, כנאמן. במקביל, החל מקיץ 1998, שימש עו"ד הרצוג יועץ מיוחד למר אהוד ברק, וחבר בצוות הקרוב שלו.
במהלך התקופה שבין דצמבר 1998 למאי 1999 הועברו, בהוראתו או במעורבותו של עו"ד הרצוג, סכומים מכספי מר בוטנר למטרות שונות הכרוכות בפעילות לקידום בחירתו של מר ברק לראש הממשלה. יצויין, כי לפי עדות עו"ד הרצוג, הוא פעל תחת הנחיות כלליות מטעם התורם באשר לאופן השימוש בכסף, אך היה לו שיקול דעת באשר לאופן היישום הפרטני של הנחיות אלה.


העברת הכספים באמצעות הקרנות הביאה לכך, כי זהותו של מר בוטנר כתורם נשמרה על פי רוב בסוד, וכמובן שהדבר הקשה גם על חשיפת מקור הכספים במהלך החקירה. עו"ד הרצוג הסביר, כי הדבר נעשה על פי רצונו של התורם.
    
נוסף על  מעורבותו בהעברת כספי המנוח בוטנר, פעל עו"ד הרצוג כגייס תרומות לפעילות פוליטית לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, גם ממקורות נוספים, אם כבעל השפעה על הנעשה בכספי אותם מקורות, ואם כ"שדכן" גרידא של תורמים. פעילותו של עו"ד הרצוג בנושא זה הייתה ידועה בגופים שפעלו לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה. גופים, שנזקקו לסיוע כספי, פנו אליו, ונענו.
מקור נוסף להעברת תרומות, באמצעות עו"ד הרצוג,  לעמותות שפעלו לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, נמצא בקרן, שהיא הזרוע הישראלית של קרן צדקה קנדית. מטרותיה, כפי שהן מופיעות במסמכי הייסוד שלה, הן "סיוע לנזקקים בתחומי חינוך, בריאות, רווחה ותרבות בישראל, הענקת מלגות וסיוע למוסדות רפואיים, מוסדות מחקר ואקדמיה, מרכזים קהילתיים, מוסדות ופעולות תרבות, סיוע לעולים ולאוכלוסיות חלשות". עו"ד הרצוג משמש כיועצה המשפטי של הקרן הישראלית, ומורשה לחתום בשמה.
כאמור לעיל, גם מר טל זילברשטיין, מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה, היה מעורב בגיוס כספים בדרך של יצירת הכרויות וקשרים בין העמותות שעשו את הפעילות לבין תורמים. מר זילברשטיין גם המליץ בפני תורמים על מתן תרומה לעמותות.
ככל שהעלתה החקירה, המקורות שתוארו לעיל היו המקורות העיקריים, אם כי לא היחידים, למימון הפעילות החוץ-מפלגתית. תרומות אחרות, גם הן בסכומים לא מבוטלים, הגיעו לגופים החוץ-מפלגתיים, שפעלו לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה מתורמים שונים, בארץ ובחו"ל. מעורבותם של ה"ה זילברשטיין והרצוג צויינה במיוחד, נוכח היותם, כאמור לעיל, אישים מרכזיים במטה "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה, ונוכח התפקיד הבולט שמילאו בעניין זה.


תאור הפעולות
1.  רכישת סקרים
בחודשים דצמבר 1998 מאי 1999, שילם עו"ד הרצוג, בשיקים בנקאיים שנרכשו בהוראתו מכספי קרן קמליה, בעבור ביצוע סקרים, בידי חמש חברות שונות, בשווי כולל של כ349,000- ש"ח. הסקרים מדדו, בין היתר, את סיכויי המועמדים השונים לראש ממשלה; הערכת מצב פוליטית; הלך הרוחות בציבור הישראלי; עמדות הציבור כלפי נושאים ואישים פוליטיים; תמונת המצב הפוליטית בקרב העולים מחבר המדינות.

אני קובע, כי עלות הסקרים, 349,000 ש"ח, היתה תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את הפעילות הנ"ל.
2.  "ישראל של כולנו ישראל אחת שלנו"
בנובמבר 1998 הציג מר אהוד ברק, בפני מרכז מפלגת "העבודה", את כוונתו לפעול להקמת תנועה ציבורית בשם "ישראל אחת", שתרוץ לכנסת כשבמרכזה "מפלגת העבודה החדשה". מר ברק דיבר על כך, שמסביב לגרעין של מפלגת "העבודה", תכלול התנועה החדשה כל גוף ציבורי שיזדהה עם העיקרים שלה.
בראשית חודש ינואר 1999 נרשמה עמותה בשם "ישראל של כולנו ישראל אחת שלנו". כתובת העמותה: אצל עו"ד דורון כהן, רח' אבא הלל 14, רמת גן. תשלום האגרה בגין הטיפול ברישום העמותה שולם, על פי הוראת עו"ד הרצוג,  מכספי קרן קמליה.
מטרותיה של העמותה, לפי תעודת הרישום שלה, הן: לתרום לגישור הפערים החברתיים בין אוכלוסיות שונות בישראל על מנת להביא לאחדות בעם ישראל, וכן להעלות את החינוך לראש סדר העדיפויות הלאומי.


הוגה הרעיון להקמת העמותה היה מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה, מר טל זילברשטיין. מנהלי העמותה ומפעיליה היו מר עינב עזריה, שבשלב מאוחר יותר היה פעיל במטה האירגון של "ישראל אחת", ומר רונן ימיני, שבינואר 1999 היה פעיל במטה ההסברה ובמאי 1999 במטה הארגון של "ישראל אחת". פעילותם במסגרת העמותה נעשתה בתיאום עם מר זילברשטיין.
מר טל זילברשטיין, מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה, הסביר למשרד מבקר המדינה, כי: "הכוונה היתה לגייס אישי ציבור שתומכים ברעיון ושיהיו מעורבים בבחירות לראש הממשלה וליצור גוף ציבורי רחב שממנו תצמח מפלגה חדשה, שתיקרא "ישראל אחת" ובראשה יעמוד אהוד ברק; העמותה נועדה להקים את היסודות למפלגה החדשה; המחשבה מאחורי פעילות זו היתה, שבדרך זו ניתן יהיה להביא לשינוי פוליטי במדינה, בעוד שמפלגת העבודה לא תוכל לעשות זאת". מר זילברשטיין הוסיף כי בסופו של דבר המפלגה לא הוקמה ובמקומה הוקמה הסיעה "ישראל אחת" שבה אוחדו שלוש מפלגות (מפלגת העבודה, גשר ומימד).
העמותה פעלה רק זמן קצר (עד חודש פברואר 1999).  מנהליה פתחו חשבון בנק, מינו את רואה חשבון דניאל זינגר כרו"ח העמותה, וכן הזמינו ושילמו בעבור שלטי תעמולה, ביניהם:  "ישראל אחת אהוד ברק למען כולם", "ברק לכל העם", "נתניהו – יותר מדי שקרים יותר מדי זמן", "מקומות עבודה לפני התנחלויות" ו-"חינוך לפני התנחלויות".
הוצאות העמותה, שכל פעילותה, בתקופה בה פעלה, כוונה לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, הסתכמו בכ121,000- ש"ח. מקורות המימון שלה היו 20,000$, שהועברו אליה, בפקודת עו"ד הרצוג, מכספי קרן קמליה, ו10,000-$, שהועברו אליה, לפי הוראת עו"ד הרצוג, מתורם זר אחר, שגם חשבונו נוהל בידי עו"ד הרצוג.
אני קובע, שהוצאות העמותה, 121,000 ש"ח, היו תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.


3.  "עוד לא אבדה התקווה"
בחודש פברואר 1999 נרשמה עמותה בשם "עוד לא אבדה התקווה". כתובתה: רח' תובל 20, רמת גן. עורכת הדין שרשמה את העמותה וטיפלה בה היתה עו"ד סיגל פעיל, ורואה החשבון שלה היה רו"ח דניאל זינגר. מטרותיה של העמותה, לפי תעודת הרישום, הן: לפעול להגברת המודעות למצוקות החברתיות בישראל; לפעול למען אחדות בעם ישראל; לפעול לשינוי המצב החברתי הקיים בישראל.
העמותה, שגם מאחורי הקמתה ניצבה יוזמתו של מר טל זילברשטיין, מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה, פעלה, בחודשים פברואר – מארס 1999, בעיקר באמצעות מר עינב עזריה, מר רונן ימיני ומר גיל הולצמן. גם מר הולצמן, כשני חבריו, פעל, לאחר הפסקת פעילותה של העמותה, במטה "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה. כל פעולותיה של העמותה היו בתיאום עם מר זילברשטיין. המשרדים שמהם פעלה העמותה היו אותם משרדים, ששימשו קודם לכן את עמותת "ישראל של כולנו ישראל אחת שלנו".
מר טל זילברשטיין הסביר בתשובתו למשרד מבקר המדינה, כי "המטרה המרכזית בפעילות של העמותה היתה לקדם את הנושאים החברתיים שלשמם היא הוקמה, ורק כתוצאה נלווית לכך היתה התמיכה בהחלפתו של ראש הממשלה במועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר, אהוד ברק".
אולם החקירה העלתה, כי העמותה פעלה באופן מובהק לקידום בחירת מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה. בכלל זה, בזמן שנערך משא ומתן בין ראשי "ישראל אחת" ובין מר שלמה לחיאני, בדבר שילובו ב"ישראל אחת", נתנה העמותה שירותים שונים למר לחיאני, ובהם ייעוץ תקשורת ודברור, והעמדת כלי רכב שכורים לרשותו ולרשות אנשיו.
דוגמה אחרת היא, כי העמותה מינתה עובדת שלה כ"מלווה", כספית וארגונית, של "העמותה לקידום נהגי המוניות" בתחומים הכספיים והארגוניים (ראו להלן). יצויין, כי עובדת זו הגיעה לעבוד בעמותה לאחר שפנתה לסיעת "העבודה" בחיפוש עבודה והופנתה, על ידי סיעת "העבודה", לעבוד בעמותה.
בסוף חודש פברואר 1999 החליטה העמותה על הפסקת פעילותה. הוצאותיה הסתכמו  ב314,860- ש"ח. מימון הפעילות נעשה כולו בכספי קרן קמליה, שהועברו, בהוראת עו"ד הרצוג, לחשבון הבנק של העמותה.



אני קובע, כי פעולות העמותה, בשווי 314,860 ש"ח, הן תרומה ל"ישראל אחת" בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.

 

4.  "העמותה לקידום נהגי המוניות בישראל"

"העמותה לקידום נהגי המוניות בישראל" נרשמה ב15.6.98-. מטרותיה, לפי תעודת הרישום, הן: "לקדם את ענף המוניות בישראל. לקדם את מקצוע נהגי המוניות בישראל. להיות ארגון שייצג נהגי מוניות בפני המוסדות".
העמותה התחילה את פעילותה רק ב11.3.99-, עת כינסה מה שהוגדר ככנס מחאה ארצי של נהגי המוניות בישראל. הבדיקה העלתה, כי בכנס זה  נאם מועמד הסיעה לראש הממשלה, מר אהוד ברק. בכנס הונפו שלטים שנרכשו על ידי העמותה ועליהם הכיתוב: "רק ברק"; "ביבי שיקר גם לי"; "הלכה הפרנסה, הלך הכבוד, ביבי עכשיו תורך ללכת!"; החתימה על  השלטים היתה: "נהגי המוניות".
בכנס היסוד של "ישראל אחת" אשר התקיים בבנייני האומה בירושלים, ב22.3.99-. הניפו אחד ממנהלי העמותה, ונהגים נוספים, שלטים ביציעים בהם היה כתוב: "נהגי המוניות עם ברק".
עמותת "עוד לא אבדה התקווה" מינתה, כאמור לעיל, עובדת שלה כאשת קשר בין "עוד לא אבדה התקווה" לבין "העמותה לקידום נהגי המוניות בישראל". אותה אשת קשר פיקחה על כך ש"העמותה לקידום נהגי המוניות בישראל" תפעל בכספים, שהוזרמו לה כמתואר להלן, לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה.
בין השאר, ארגנה אותה עובדת את כנס המחאה; העבירה לחברי העמותה הזמנות לכנס היסוד של רשימת "ישראל אחת" בבנייני האומה; דאגה, בתיאום עם מנהלת הלשכה של מר אהוד ברק, להביא קבוצה של נהגי מוניות להופיע כקהל בתוכנית טלוויזיה בה השתתף מר ברק; סיפקה ל"נהגי המוניות" דבקיות (סטיקרים) ומנשרים (פליירים) ובהם מסרים בעד מר ברק ונגד מר נתניהו. הפליירים והסטיקרים נשאו חתימה: "נהגי המוניות", והם הופקו על פי הוראתו של מר טל זילברשטיין, מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה ותמורתם ושולמה על ידי "ישראל אחת".


ההוצאות שהוציאה העמותה לקידום בחירת מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה הסתכמו   ב77,319- ש"ח.
עו"ד יצחק הרצוג הוא שהורה להעביר לעמותה, לבקשת  מר גיל הולצמן ובאמצעותו, שני שיקים, בסכום כולל של 80,000 ש"ח: הראשון, על סך 40,000 ש"ח, מהקרן שהיא הזרוע הישראלית של קרן הצדקה הקנדית,  והשני, גם הוא על סך 40,000 ש"ח, מקרן קמליה.
אני קובע, כי הוצאות העמותה, 77,319 ש"ח, היו תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.

5.  "תקווה לישראל"

עמותת "תקווה לישראל" נרשמה ב28.4.99-. מטרותיה העיקריות של העמותה, לפי תעודת הרישום, הן: לפעול למען תושבי השכונות ואזורי המצוקה בכל הערים והיישובים בישראל. בתשובתה למשרד מבקר המדינה ציינה העמותה, בין היתר, כי מייסדי העמותה החליטו, ב11.4.99-, להוסיף מטרה לעמותה: "תמיכה באנשי ציבור, המתחייבים לפעול לקידום תושבי השכונות והשכונות ו/או לקדם את מטרות העמותה".
הבקשה לרישום העמותה הוגשה, ב24.1.99-, בידי עו"ד סיגל פעיל. בבקשה נרשמה כתובת העמותה אצל מר גיל הולצמן, שכאמור פעל מאוחר יותר במטה ההסברה של "ישראל אחת". ב16.3.99-, הודיע משרד עורכי הדין לרשם העמותות, כי כתובת העמותה שונתה על ידי המייסדים, והיא תהיה אצל מר שמואל לוי – שנבחר יום קודם ליו"ר העמותה –  ברח' הבושם 39, תל אביב.
בישיבה  של מייסדי העמותה, שהתקיימה ב16.5.99-, הוחלט, כי "ריכוז בפועל של כל פעילויות העמותה לרבות התקשרות עם ספקים ו/או נותני שירותים מבוצע ויבוצע ע"י היו"ר בלבד".
בעדויות ובתשובות שנמסרו למשרדי נאמר, כי בהקימו את העמותה עמדה לנגד עיניו של מר שמואל לוי מטרה להקים "מפלגת שכונות". הוא התייעץ בעניין זה גם עם מר טל זילברשטיין, אשר לדברי האחרון, תמך ברעיון ועודדו,  כחלק מתפישתו, לתמוך בפעילות חברתית של מנהיגות מקומית צעירה, אשר תחולל מהפכה חברתית. מר זילברשטיין  אישר, כי אחד הביטויים המעשיים של המטרות החברתיות היה החלפת השלטון וכי במסגרת זו פעלה העמותה גם למען בחירתו של


מר אהוד ברק. הסיוע שנתן מר זילברשטיין לעמותה התבטא גם בהפנייתו של מר שמואל לוי לגופים תורמים. התברר, כי למעשה חלק הארי של פעילות העמותה בתקופת הבחירות היה פעילות שטח למען בחירתו של מר ברק. הבדיקה העלתה, כי עמותת "תקווה לישראל" קיבלה, במהלך החודשים פברואר-מאי 1999, תרומות מחו"ל בערך של כשני מיליון ש"ח. 335,000$ (כ1,420,000- ש"ח), מתוך סכום זה, נתקבלו מכספי מר אוקטב בוטנר ז"ל.
בבעלות מר לוי עסק בשם "האחים קינג", שכתובתו  גם היא ברחוב הבושם 39. סיעת "העבודה"חתמה על הסכם, בינה לבין "האחים קינג", לפיו "האחים קינג" יועסק כקבלן שילוט בין התאריכים  15.3.99 עד ל- 15.5.99, ותפקידו יהיה הדבקת מודעות ושילוט ברחבי הארץ. בהסכם התחייב הקבלן להעסיק, לשם ביצוע העבודה, 10 צוותים, כשבכל צוות יהיו שני  אנשים. התשלום ל"אחים קינג", בעבור העבודה לפי אותו הסכם, בסך 234,000 ש"ח, כלול בחשבונות הבחירות שמסרה  "ישראל אחת" למשרדי. 
הבדיקה  העלתה, כי הסכם סיעת "העבודה" עם "האחים קינג", היה רק החלק ה"גלוי" של העסקת מר שמואל לוי על ידי הסיעה בהדבקת שלטים. בפועל, עסק מר לוי בהדבקה ובאבטחה של שלטי תעמולת הבחירות של "ישראל אחת", בהיקפים גדולים לאין שיעור מהאמור בהסכם.
מר לוי הסביר בעדותו, כי  תפקידו במהלך מערכת הבחירות היה לנהל את קמפיין השטח של  "ישראל אחת",  וכי הוא היה אחראי על אבטחת השלטים בצמתים. עוד הסביר מר לוי, כי הוא העסיק, באמצעות חברת  "האחים קינג", כ150- איש, ששימשו כ"ראשי צוותים", לשם שמירה על תולי השלטים ואבטחתם. מר לוי הסביר, שמשך העבודה היה קרוב לחודש וחצי, ושהעבודה היתה באחריותו הבלעדית.
עולה, אפוא, כי ההסכם הכתוב בין חברת "האחים קינג" לבין סיעת "העבודה", רחוק מלשקף את תוכנה האמיתי של ההתקשרות. גם בדיקת מסמכי העמותה "תקווה לישראל", וראיות נוספות, מצביעות על היקף שונה לחלוטין של עבודות, שנעשו בכספי "תקווה לישראל" לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה.  כך, למשל, שילמה העמותה, בעבור הפצת חומרי הסברה, סכום כולל של כ1.1- מיליון ש"ח. מבדיקת החשבוניות עולה, כי העמותה שילמה לעסקים שונים, שהעסיקו צוותים, 700 ש"ח לצוות. בסך הכל שולם בעבור העסקת מאות צוותים. תמוהה העובדה, כי ניסיון לאתר את העסקים, שהנפיקו חשבוניות לעמותה, עלה, כמעט תמיד, בתוהו. הכתובות שהופיעו על גבי החשבוניות התבררו כלא קיימות, או שהתברר, כי מדובר בעסקים שחדלו להתקיים לאחר הבחירות. קבלן אחד שהעסיקה העמותה, ואשר כן אותר על ידי אנשי משרדי, מסר, כי


 בתמורה להמחאה שקיבל מהעמותה, עסק בתליית שלטי תעמולה של "ישראל אחת". את השלטים קיבל במטה הארגון של "ישראל אחת", ואת ציוד התלייה קיבל ברחוב הבושם בדרום תל-אביב.
אני קובע, כי הוצאות העמותה, בסכום של לא פחות מ1.43- מיליון ש"ח (מתוך כ1.88- מיליון ש"ח – סך כל הוצאותיה בתקופה הרלוונטית), מהוות תרומה  ל"ישראל אחת" בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.

6.  "אלטרנטיבה לקידום העלייה"

העמותה "אלטרנטיבה לקידום העלייה" נרשמה ב18.2.98-. מטרותיה, לפי תעודת הרישום, הן: "קידום ענייני העלייה. פעולות לשילוב העולים והעלייה בחברה הישראלית. פעולות חברתיות ואחרות מקרב העולים".
מחומר שהמציאה העמותה למשרד מבקר המדינה והסבריה עולה, כי העמותה אכן פועלת, דרך כלל, לקידום מטרותיה. יחד עם זאת, הבדיקה העלתה, כי בתקופת הבחירות ביצעה העמותה פעילות לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה. בכלל זה רכשה העמותה, בתקופת הבחירות, אלפי ספרים של הביוגרפיה של מר ברק בשפה הרוסית, בעלות של 70,000 ש"ח, וחילקה אותם חינם במרכזי התרבות, שהופעלו על ידיה ברחבי הארץ. היא  הזמינה מחברת סקרים, בתקופת הבחירות, סקרי דעת קהל במיגזר העולים מחבר המדינות, ושילמה בעבורם כ80,000- ש"ח.
בארבעת הימים האחרונים שלפני הבחירות (כולל ביום הבחירות עצמו), קיימה העמותה קמפיין נרחב בעיתונים בשפה הרוסית, ובשלטים שנתלו במרכזי התרבות של העמותה. אלה כללו מסרים, שהיה בהם כדי להביא את הקורא להעדיף את מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה על פני המועמד המתחרה. עלות הקמפיין היתה למעלה מ200,000- ש"ח. במרכזי התרבות של העמותה חולקו גם פליירים עם מסר דומה.
הכנסות העמותה בתקופה הרלוונטית, בסך כולל של 380,000$ ועוד כ215,000- אירו, הגיעו מתורמים בחו"ל. יצויין, כי לגבי חלק מתורמים אלה, אישר עו"ד הרצוג בעדותו, כי הוא שיצר קשר בינם לבין עמותות שפעלו, בין היתר, לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה. עוד יצויין, כי אחד מחברי ההנהלה של "אלטרנטיבה" כיהן ב1998- כמנכ"ל העמותה "ברק לראשות הממשלה", ובתקופת הבחירות שימש בתפקיד פעיל במטה הבחירות של "ישראל אחת".


אני קובע, כי הוצאות העמותה בתקופת הבחירות, בסכום של לא פחות מ – 350,000 ש"ח, מהוות תרומה  ל"ישראל אחת" בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.
7.  "דור שלום"
העמותה "דור שלום" נוסדה זמן קצר לאחר רצח ראש הממשלה מר יצחק רבין ז"ל, ונרשמה כעמותה ב6.2.96-. מטרותיה של העמותה, לפי תעודת הרישום, הן: חינוך בני הנוער בפרט, והציבור בכלל, לתרבות דמוקרטית באמצעות הסברה, פירסום ופעילויות חברתיות וכן תמיכה בקידום תהליך השלום בין ישראל לשכנותיה.
מיום היווסדה ועד ימים אלו, "דור שלום" יוזמת ומממשת פרוייקטים חברתיים, תוך שימת דגש על חינוך הילדים והנוער ברוח ערכי הציונות, הדמוקרטיה והשלום ותוך הנחלת מורשתו של מר יצחק רבין ז"ל. הפרוייקטים מתבצעים, בדרך כלל, באמצעות מתנדבים, לטובת ילדים ובני נוער משכונות מצוקה ומשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, תמורת תשלום סמלי, או חינם אין כסף.
ב"ישראל אחת" ראו את העמותה, כאחד הגופים החוץ-מפלגתיים, אשר יש בפעילותם משום "ערך מוסף" לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה. אנשי הסיעה לא הסתירו, כי קיוו, לאורך כל מערכת הבחירות, ש"דור שלום" תזדהה בפומבי עם מועמד "ישראל אחת", ואף דרשו זאת ממנה. ראשי "דור שלום" הסבירו לי, כי נוכח חילוקי דעות בקרב פעילי התנועה בשאלה באיזה מבין המועמדים יש לתמוך מול מר נתניהו, החליטה התנועה לא לנקוט עמדה, וכן כי לנגד עיניהם עמד כל העת העיקרון, שאין להפר את חוק המימון.
"דור שלום" קיימה פעילות תעמולה רחבת היקף בתקופת הבחירות, פעילות שהיקף המשאבים שהושקעו בה, עולה כמה מונים על פעילותה הרגילה. לדברי ראשיה, מטרת התנועה הייתה לנצל את מערכת הבחירות כדי להחדיר את מסריה לתודעת הציבור, ולהשפיע בדרך זו גם על אופן הצבעתו בקלפי.
בדיקת משרדי העלתה, כבר בשלביה הראשונים, כי "דור שלום" נהנתה מתרומות בהיקף גדול מכספי המנוח בוטנר.


על-רקע האמור, בחנתי אם יש בפעילותה של העמותה בתקופת הבחירות, משום תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון.
ייאמר כבר בשלב זה, כי התמונה שהצטיירה לנגד עיניי היא כי "דור שלום", בפעילותה, הילכה על חבל דק. כך, חלק נכבד ממשאביה של העמותה הופנו למסעות תעמולה, אשר המסר שבהם מתיישב, בוודאי, עם מסריה התעמולתיים של "ישראל אחת". מאידך גיסא, לא יכולתי להתעלם מעמדתם הנחרצת של ראשי "דור שלום", אשר לפיה, למעט "מעידות" מסויימות שבהן הודה מנכ"ל התנועה, הם הקפידו לפעול אך ורק למען מטרותיה העצמאיות של העמותה, ולא למען מטרותיה של "ישראל אחת". לדבריהם, ביקשו גם בפועל למורת רוחם של גורמים ב"ישראל אחת" לנתק את פעילות "דור שלום"מזו של הסיעה.
דוגמה, המעידה על מה שכינה מנכ"ל "דור שלום" "מעידה", לשון אחר, על עשייה בשירות "ישראל אחת", מצויה בהשתלשלות הדברים הבאה:
זמן קצר לפני הבחירות, פנה מר טל זילברשטיין, מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה, אל מנכ"ל "דור שלום" ודרש ממנו להעסיק את הקבלן מר שמואל לוי במבצע רחב היקף של תליית שלטים ברחבי הארץ. לשאלה אילו שלטים אמורים היו להיתלות במבצע זה הובאו בפני משרדי שתי גרסאות שאינן מתיישבות זו עם זו. מר טל זילברשטיין העיד, שכוונתו היתה לסייע למר שמואל לוי להתפרנס, וכי לא דובר אלא על תליית שלטים של "דור שלום". מר דורון טמיר, מנכ"ל "דור שלום", העיד, כי מר זילברשטיין דרש שבעבור התמורה, שתשולם לקבלן בידי "דור שלום", יתלה הקבלן הן שלטים של "דור שלום" והן שלטים של "ישראל אחת". מכל מקום, כפי שיתואר בהמשך, הבדיקה העלתה שבפועל שולם מלוא הסכום, אך לא נתלה בעבורו ולו שלט אחד של "דור שלום". המסקנה העולה היא, כי אכן ניתנה תמורה מלאה לכסף, אך לא ל"דור שלום" אלא ל"ישראל אחת".
הבדיקה העלתה, כי ימים ספורים לפני הבחירות, הגיעו למשרדו של מנכ"ל "דור שלום" מר שמואל לוי, ועימו אדם נוסף, שהוצג בפני מנכ"ל "דור שלום" כקבלן משנה של מר שמואל לוי. מנכ"ל "דור שלום" הסביר למשרד מבקר המדינה, כי הוא זה שדרש ממר שמואל לוי להביא עימו קבלן משנה, שכן הוא, מנכ"ל "דור שלום", סירב להתקשר בחוזה ישירות עם מר שמואל לוי, בהיותו של זה האחרון קבלן תליית השלטים של "ישראל אחת". באותה פגישה נחתם חוזה בין "דור שלום" לבין עסק בשם "א.ח. כוח אדם ושירותים", לפיו יתלה העסק שלטים בכמויות, גדלים, צבעים ותכנים שיועברו לו על ידי "דור שלום", וכן יבצע עבורו עבודות "צבע" שיכללו תליית שלטים. הפקת


השלטים, כך נקבע בחוזה, תיעשה על ידי העסק. התמורה שהוסכמה בחוזה היתה סכום בש"ח השווה  ל150,000-$ כולל מע"מ. למחרת הפגישה, נמשך סך 620,700 ש"ח במזומנים מחשבון הבנק של "דור שלום", לאחר שלבנק הוצגו שלוש המחאות, על סך 206,900 ש"ח כל אחת, לפקודת "א.ח. כוח אדם ושירותים". הבדיקה העלתה, כי העסק לא נרשם אלא לצורך ביצוע עסקה זו (ועסקאות דומות נוספות במהלך מערכת הבחירות). הוא נרשם על שם פלוני, נרקומן פעיל  ובעל הרשעות פליליות רבות, שלא היה אלא "איש קש" בידי מי שעמדו בפועל מאחורי העִסקה. אותו איש קש הובא לבנק רק כדי לחתום, לפני פקיד הבנק, על קבלת פדיון ההמחאות. תמורת התייצבותו ניתן בידו סכום של 5,000 ש"ח. שאר הכסף מצא את דרכו לכיסים אחרים.
הבדיקה העלתה, כי בפועל לא זו בלבד, שהקבלן לא תלה שלטים של "דור שלום", אלא  ששלטים כאלה אף לא הוזמנו כלל ולא הופקו. כפי שהדברים נראים, העִסקה כולה לא הייתה, ככל שהדברים נוגעים ל"דור שלום", אלא עִסקה למראית עין. משנשאל מנכ"ל "דור שלום" מדוע לא תבע ממר שמואל לוי להחזיר את הכסף שקיבל בלי שנתן תמורה בעבורו, השיב, כי הכסף ששולם בעניין זה מקורו בתרומה מיועדת, מקרן קמליה, ומכיוון שרצון התורם באשר לאופן שבו ייעשה שימוש בכסף זה, בעצם בוצע, לא ראה מקום לתבוע החזר. מנכ"ל "דור שלום" הוסיף, כי: "הבנתי שהייתי בעצם מריונטה פה. כל מערכת הבחירות חשבתי שאני, כולם מריונטות בסופו של דבר, אבל חשבתי שאני מריונטה שיודעת לשמור על עצמי, והבנתי שהייתי מריונטה שהצליחה בסופו של דבר ליפול".
אני קובע, כי הסך של 620,700 ש"ח ששילמה "דור שלום", היה תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון.
אשר לקמפיינים שערכה "דור שלום", מצאתי, על יסוד אמות המידה הנקוטות בידי, כי יש להבחין ביניהם. לעניין זה, הבאתי בחשבון, מחד גיסא, את תוכנם של הקמפיינים, ומאידך גיסא, את מאפייני הזיקה הארגונית שבין עשיית הקמפיינים בידי "דור שלום" ובין "ישראל אחת". בכלל זה, לקחתי בחשבון את העובדה ש"דור שלום" קיבלה תרומות מכספי מר בוטנר לא רק בתקופת הבחירות, אלא למן יום היווסדה. יתירה מזו, התרומות שקיבלה בשנים שקדמו לשנת 1999 מכספי מר בוטנר, עולות כמה מונים על התרומות שקיבלה בתקופת הבחירות ממקור זה.
לקראת סוף חודש מארס 1999 ביצעה העמותה קמפיין רחב היקף, שמטרתו להעלות את החינוך לראש סדר העדיפויות הלאומי. הקמפיין נועד, לפי הסברי המנהל המקצועי של חברת הפירסום, שהפיק וניהל את הקמפיין, להעלות, בין היתר, "מסר שמשתלב במערכת הבחירות". עלות הקמפיין הסתכמה ב1,377,000- ש"ח.


לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, החלטתי, לא בלי התלבטות, כי קיים ספק, אם יש לראות בקמפיין זה משום תרומה ל"ישראל אחת" בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. דין הוא שהספק יטה את הכף לקולא במקרה זה, ונמנעתי מלסווגו כתרומה אסורה.
לא כך הוא ביחס לקמפיינים אחרים.
(I)      באפריל 1999, תיכננו "דור שלום" ו"ישראל אחת" ואף החלו לבצע, פרוייקט משותף של מפקד בתי אב במגזר עולי חבר המדינות. "דור שלום" העמידה לרשות המבצע משאבים לוגיסטיים ואף עובד ששכרו שולם על ידה. זמן קצר לאחר תחילת הפרוייקט החליטה "דור שלום" לפרוש ממנו, ולהעביר ל"ישראל אחת" את כל שנעשה בו עד אותה עת, זאת עקב חששה שהמשך הפרוייקט יביא לעירוב תחומים נרחב בינה לבין "ישראל אחת", בניגוד לחוק המימון. לאחר פרישת "דור שלום" מפרוייקט זה המשיכה בו "ישראל אחת" לבדה. סך כל העלויות של "דור שלום" בפרוייקט זה הסתכמו ב49,000- ש"ח. מתוך סכום זה החזירה לה "ישראל אחת" כ10,000- ש"ח בלבד.
(II)   כשבוע וחצי לפני הבחירות פרסמה "דור שלום" מודעות, על פני עמודים שלמים בעיתונים, ובהן הופיעה תמונת ראש הממשלה המנוח מר יצחק רבין ז"ל, והכותרת "מה אתם מוכנים לעשות למען דרכו" או "מה רצח רבין עשה לכם". בגוף המודעות נכתב: "אנו נערכים עם אלפי מתנדבים לפעילות שטח עניפה ביום הבחירות וביום שלפניו. אנו זקוקים למתנדבים נוספים לשעתיים בלבד בימים אלו". בסוף השבוע האחרון לפני הבחירות, פירסמה "דור שלום", במקומונים ובשלטי חוצות, מודעות גדולות, שגם בהן הופיעה תמונת ראש הממשלה המנוח, בצירוף הכיתוב "מחזירים את התקוה". לא יכול להיות ספק, כי תעמולה זו היתה מיועדת לקידום בחירתו של מר ברק לראש הממשלה, כפי שגם הסכים מנכ"ל "דור שלום". עלותו של קמפיין זה הייתה כ329,000- ש"ח.
(III)ב16.5.99-, עם פרישתו של מר יצחק מרדכי מהמירוץ לראש הממשלה, הזמינה "דור שלום" הדפסות של 100 שלטי "פלריג" בהם נכתב: "תודה איציק". עלות השלטים הייתה כ2,700- ש"ח.
אני קובע, כי הסך של 370,700 ש"ח שהוציאה "דור שלום"עבור הפעולות האמורות, היה תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון.


את העלות הכוללת של הוצאותיה של "דור שלום" בגין הפעילות לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה (לרבות תקורות), אומדים אנשי משרדי ב1,300,000- ש"ח.
אני קובע, אפוא, כי סכום זה, היה תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.
8. "רופאים לקליטה"
עמותת "רופאים לקליטה" נרשמה בדצמבר 1997. מטרות העמותה, לפי תעודת הרישום, הן: לייצג את האינטרסים של רופאים עולים במגזר הרפואי, ליצור קשר עם רופאים ישראלים באמצעות פגישות, כנסים וועידות.
הבדיקה העלתה, כי ב26.4.99- העביר עו"ד יצחק הרצוג סך 20,000 ש"ח,  מחשבון קמליה לחשבון הבנק של העמותה. הסכום האמור שימש למימון כנס שקיימה העמותה, ב11.5.99-, ימים ספורים לפני הבחירות, בעבורו היא שילמה סך 19,800 ש"ח. בכנס נישאו נאומים והשתתפו בו, בין היתר, מטעם "ישראל אחת", חברת הכנסת סופה לנדבר וחבר הכנסת אפרים סנה, ששימש יושב ראש מטה העולים של הסיעה בבחירות לכנסת ה15- ולראש הממשלה.
אני רואה את הסכום שהועבר לעמותה מקרן קמליה, 20,000 ש"ח, כתרומה ל"ישראל אחת" בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.
עמותות שביצעו קמפיינים שליליים:
כמה עמותות עסקו בעיקר בתעמולת בחירות "שלילית", שכוונה נגד מועמדותו של מר בנימין נתניהו לראש הממשלה. תעמולה זו נעשתה, בחלקה, גם ביום הבחירות עצמו, כשנותרו רק שני מועמדים לראש הממשלה, מצב בו תעמולה שלילית נגד אחד מהם מהווה, כמובן מאליו, תעמולה בעד המועמד האחר. הבדיקה העלתה, כי שלוש מעמותות אלו פעלו בזיקה לפעילים מרכזיים במטה "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה.


1.      "נגב עכשיו"
העמותה "נגב עכשיו" נרשמה ב26.8.98-. מטרתה העיקרית, לפי תעודת הרישום, היא: "קידום הנגב ובאר שבע כמטרופולין וכמנוף לביסוס וחיזוק המדינה". יו"ר העמותה, מר גדעון סולימני, שהיה גם אחד משני מורשי החתימה שלה בבנק, הינו חבר מרכז סיעת "העבודה".
"נגב עכשיו" ביצעה בעיקר קמפיין שלילי, שכוון נגד מועמדותו של מר בנימין נתניהו לראש הממשלה. הקמפיין כלל מודעות במקומונים בנוסח: "ביבי עבדת עלינו בעיניים"; "איןפרנסה, אין חינוך,  אין בריאות, איןהשקעות, אין תקווה"; "ביבי! לא נתת תקווה לנגב" וכדומה. הסיסמא העיקרית במודעות היתה "לא נתת לא תקבל!!!".
העמותה ביצעה גם קמפיין חיובי לטובת מר ברק, וזאת במקומונים בשפה הרוסית. הסיסמה, שהופיעה במקומונים אלה, בנוסף לקמפיין השלילי המתואר לעיל, היתה "נגב מצביע ברק!".
העלות הכוללת של הקמפיין הסתכמה בכ386,000- ש"ח.
הבדיקה העלתה, כי "נגב עכשיו" עשתה בתקופת הבחירות פעולות נוספות לקידום בחירתו של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה.
(I)      ב- 28.4.99 שכר ראש המטה של עמותת "ברק לראשות ממשלה" בבאר שבע, חנות שתשמש כמטה בחירות. הבדיקה העלתה, כי דמי השכירות של החנות, בסך 8,000 ש"ח, שולמו על ידי "נגב עכשיו".
(II)   ב23.4.99-, שילמה העמותה, לחברת כוח אדם, בעבור העסקת פעילים במערכת הבחירות סכום של  100,000 ש"ח.
(III)במהלך החודשים אפריל – מאי 1999, שילמה העמותה לפעילים, שהעסיקה כראשי קבוצות, כ100,000- ש"ח.
הבדיקה העלתה, כי עמותת "נגב עכשיו" קיבלה בתקופת הבחירות, בין היתר, תרומה מחו"ל בסך  120,000$, באמצעות משרד עורכי דין בלונדון, ושתי תרומות נוספות, בסך כולל של 55,069 אירו, מתורם בגרמניה.


יצויין, כי עו"ד הרצוג העיד, כי הוא מכיר את התורם מגרמניה, וכי "אני חושב שחיברתי אותו או המלצתי עליו או נתתי את שמולמישהו מהדרום".
אני קובע, כי הפעילות המתוארת לעיל, בסכום של כ594,000- ש"ח, היתה תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.
2.      "אזרחים מימין ומשמאל"
העמותה "אזרחים מימין ומשמאל" נרשמה ב11.2.98-. מטרותיה העיקריות, לפי תעודת הרישום, הן: ביקורת ושמירה על תקינות וטוהר השלטון במדינת ישראל; קידום רעיון השלום בין מדינת ישראל ושכנותיה; העמקת הקשר והמחויבות בין השלטון לכלל אזרחי מדינת ישראל וטיפוח ערכי הדמוקרטיה במדינה. מייסד העמותה, שגם מכהן כיושב הראש שלה, והיה גם הרוח החיה מאחורי פעילותה הוא עו"ד אהוד שגב, שהיה חבר פעיל במפלגת "העבודה".
העמותה עשתה בתקופת הבחירות קמפיין נרחב בעיתונים, שתוכנו שלילי. הקמפיין כוון נגד מועמדותו של מר בנימין נתניהו לראש הממשלה. הסיסמאות העיקריות שהופיעו במודעות העמותה היו: "נתניהו, הפעם גם תיקי דיין לא תעזור לך", "נתניהו, ההסתה היא מחלה מסוכנת ומדבקת", "נתניהו, גם בשוק כבר לא קונים את הסחורה שלך". בכל  המודעות הודגש המסר "ביבי נתניהו מסית לאומי". יצויין, כי בתחתיתה של כל מודעה צויין: "מודעה זו מומנה מכיסם הפרטי של אזרחים כועסים ומודאגים". 
המודעות פורסמו בעיקר בעיתונות העברית אך גם בעיתונות הרוסית. יצויין, כי בעיתונות הרוסית פורסמו שתי  מודעות ביום הבחירות עצמו, 17.5.99, שבו כבר נותרו במירוץ רק שני מועמדים. קמפיין שלילי במועד זה היה ממילא קמפיין בעד המועמד האחר.
בדיקת הכנסות העמותה העלתה, כי הגם שבמודעות בעיתונות נכתב, כאמור, כי המודעות מומנו "מכיסם הפרטי של אזרחים כועסים ומודאגים", הרי שבפועל קיבלה העמותה תרומות מכ120- תורמים פרטיים בלבד, בסכום כולל של כ19,000- ש"ח. שאר מימון העמותה בשנת 1999,  בסך 100,000$ ניתן לה על ידי תורם מארה"ב.


לדברי עו"ד שגב, התרומות הושגו באמצעות "מתווך", שהיתנה את עזרתו בכך, שהוא ישאר אנונימי. עו"ד שגב סירב לחשוף את ה"מתווך". את שסירב עו"ד שגב לחשוף, חשף בפנינו ה"מתווך" עצמו – עו"ד יצחק הרצוג. עו"ד הרצוג  מסר בעדותו, כי הוא נתן לעו"ד שגב שמות של אנשים בארצות הברית, שניתן לפנות אליהם  בבקשת תרומות.
עו"ד שגב טען בפני משרד מבקר המדינה, כי במסקנת הביקורת, שלפיה הקמפיין שניהלה העמותה הוא תרומה ל"ישראל אחת", יש "משום פגיעה קשה בחופש הביטוי וההתאגדות שלו ושל עמותת אזרחים מימין ומשמאל". על כך כבר הורחב הדיבור בפתח דוח זה.
נוכח הזיקה המוכחת, בין תעמולת הבחירות, שנעשתה על ידי העמותה, לבין עו"ד הרצוג, ונוכח היותו של עו"ד שגב עצמו חבר פעיל בסיעת "העבודה", אני קובע, כי תעמולת הבחירות, בשווי 452,000 ש"ח, שביצעה העמותה בתקופת הבחירות, היתה תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.
אשר לקמפיין שעשתה העמותה בשנת 1998, ראה בדוח על תוצאות ביקורת החשבונות השוטפים של סיעת "העבודה" לשנת 1998, המוגש היום.
3.      "סטודנטים רוצים שינוי"
העמותה "סטודנטים רוצים שינוי" נרשמה ב30.3.99-. מטרותיה העיקריות של העמותה, לפי תעודת הרישום, הן: "מעורבות חברתית של סטודנטים" ו"העמקת ערכי הדמוקרטיה ותרבות השלטון בישראל".
העמותה קיימה בתקופת הבחירות קמפיין שכלל בעיקר שלטי פלריג, פליירים וסטיקרים שבהם הובלטה הסיסמא: "ברק, מרדכי, בגין, אוחנה, בא-גד, עז, אני, אתה – רק לא נתניהו". כמו כן פורסמו שלוש מודעות בעיתון "הארץ". כל המודעות והפרסומים של העמותה נחתמו "סטודנטים בעד  אחריות לאומית".
בימים הסמוכים לבחירות, ערכה העמותה מבצע "מדלת לדלת" בקרב עולים מחבר המדינות בירושלים. במסגרת המבצע חולקו לעולים פליירים עם הסיסמא: "רק לא נתניהו".


בימים הסמוכים לבחירות, שכרה העמותה בני נוער מחברת כוח אדם, שעמדו בצמתים עם חולצות שהדפיסה העמותה, נשאו שלטים, שהעמותה סיפקה להם (בנוסח שתואר לעיל), וחילקו עלונים וסטיקרים לעוברים ושבים.
המימון לפעילותה של העמותה היה מתרומות, בעיקר שתי תרומות, בסך כולל של כ42,500-$, מתורמים בארה"ב, ותרומה בסך 20,000 ש"ח, שהועברה, באמצעות עו"ד יצחק הרצוג, מקרן שהיא הזרוע הישראלית של קרן צדקה קנדית.
עו"ד הרצוג סיפר בעדותו, שהתרומה בסך 20,000 ש"ח ניתנה בעקבות פנייתה של ח"כ דליה איציק.
נוכח הזיקה בין תעמולת הבחירות, שעשו אנשי העמותה, לבין עו"ד יצחק הרצוג וחברת הכנסת, דליה איציק,  אני רואה בתעמולת הבחירות שעשו אנשי העמותה בתקופת הבחירות, נגד ראש הממשלה דאז מר בנימין נתניהו, תרומה  בשווי 160,000 ש"ח לטובת סיעת "ישראל אחת" ולמועמדה לראש הממשלה, זאת בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של
"ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.
אנשי העמותה טענו בתשובתם למשרד מבקר המדינה, כי לא היתה להם כל כוונה לעשות קמפיין לטובת "ישראל אחת", או לטובת מי מהמועמדים, שהתמודדו מול מר בנימין נתניהו בבחירות לראש הממשלה. לדבריהם, כוונתם הכנה והיחידה היתה לקמפיין שלילי טהור. אני מקבל, שטענתם כנה היא, ושכוונתם הסובייקטיבית היתה כמתואר על ידם. יחד עם זאת, השאלה, אם פעולה מסוימת יש בה תרומה לקידום בחירתו של מועמד פלוני לראש הממשלה – אם לאו, מוכרעת לא רק לפי כוונתו הסובייקטיבית של העושה, אלא לפי מהותה האובייקטיבית של הפעולה, ולפי הזיקה הארגונית שבין הפעולה, או עושיה, לבין הסיעה, שמטעמה מתמודד אותו מועמד.
ממצאים נוספים
קמפיין "חרדים על כל קול"
בתקופה 22.4.99 – 13.5.99, פורסם במקומון "הקיבוץ", תחת הכותרת "חרדים על כל קול" קמפיין הקורא לקיבוצים להצביע "אהוד ברק" ו"ישראל אחת". החתומים על המודעות: "מטה בחירות 99 מחוז הקיבוצים".


בתחילת מאי 1999 התפרסו מאות צעירים מתנועות הנוער והתנועה הקיבוצית ברחבי הארץ, וחילקו לחיילים "תעודת שחרור" ובה התחייבות של מר ברק לכניסה חופשית לאוניברסיטה, יצירת 300,000 מקומות עבודה, גיוס בני ישיבות לשירות לאומי, ועוד.  
הבדיקה העלתה, כי בספרי הסיעה לא נרשמה כל הוצאה למימון הקמפיין הנ"ל (כגון: תשלום למשרד פירסום; עלות המודעות במקומון "הקיבוץ";  ועלות הפקת "תעודת השחרור").
אני קובע, כי הפעילות שתוארה לעיל ואשר את עלותה אומדים אנשי משרדי בכ50,000- ש"ח, מהווה תרומה ל"ישראל אחת", בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון. כמו כן, מערכת החשבונות של "ישראל אחת" לא היתה שלמה בניגוד להנחיות מבקר המדינה, באשר לא שיקפה את פעילות העמותה.
פרסומים
בחשבונות הסיעה לא השתקפו גם הוצאות, בשווי כולל של כ100,000- ש"ח, בגין עשרות מודעות תעמולה נוספות, שפורסמו בידי הסיעה בעיתונות הארצית ובמקומונים.
מכאן, שמערכת החשבונות של הסיעה לא היתה שלמה ולא נוהלה בהתאם להנחיות מבקר המדינה. מאחר שמקורות המימון לא ידועים, לא ניתן לקבוע אם הכנסות הסיעה עמדו בהגבלות סעיף 8 לחוק המימון בעניין קבלת תרומות.
קיום כנסים
לגבי כ30- כנסים, שהסיעה קיימה במערכת הבחירות, לא נמצאו רישומים כלשהם בחשבונותיה בגין ההוצאה הכרוכה בקיומם, כגון: שכירות אולם, כיבוד ומערכת הגברה.  את עלות כנסים אלו אומדים אנשי משרדי ב150,000- ש"ח.
מכאן, שמערכת החשבונות של הסיעה לא היתה שלמה ולא נוהלה בהתאם להנחיות מבקר המדינה. מאחר שמקורות המימון לא ידועים, לא ניתן לקבוע אם הכנסות הסיעה עמדו בהגבלות סעיף 8 לחוק המימון בעניין קבלת תרומות.


שימוש ברכב של מעצ
הבדיקה העלתה, כי הסיעה עשתה, ביום הבחירות 17.5.99, שימוש ברכב של מעצ לצורכי תעמולת בחירות. הרכב כוסה בשלטי ענק "אהוד ברק"; "גיבור ישראל"; "ישראל רוצה שינוי". בכך קיבלה הסיעה תרומה מתאגיד בניגוד לסעיף 8 לחוק המימון.
התקנת ואחזקת אתר אינטרנט
בספרי הסיעה לא נמצא תשלום בגין הקמה ואחזקה של אתר האינטרנט שניבנה לטובת "ישראל אחת". לפיכך, מערכת החשבונות של הסיעה לא שלמה, ולא ניתן לקבוע אם מקורות המימון עמדו בהגבלות הקבועות בסעיף 8 לחוק המימון בעניין קבלת תרומות.
סיכום
לא אצא ידי חובה בהקשר ל"ישראל אחת", אם לא אתייחס בסיכום הדוח לגביה, לנושאים נוספים הנוגעים לה. סיעת "העבודה", המרכיבה העיקרית ב"ישראל אחת", והגורמים הנוספים שפעילותם תוארה לעיל, טענו בפני טענות שונות, בכללן, כי לא היה פסול באותה פעילות, וכי פעולות לקידום מועמד לראש הממשלה אינן כפופות לחוק המימון. סיעת "העבודה" הוסיפה וטענה, כי בכל מקרה אין לייחס לה פעילות זו ולהטיל עליה סנקציה בגינה, באשר הפעילות נעשתה ללא ידיעתה של הסיעה, ללא הסכמתה, ושלא בתיאום עימה. התשובות לכך מצויות בפתח הדוח, ועל פיהן יש לדחות טענות אלה. כפי שהוסבר, אין כל מקום לאבחנה בין פעילות הסיעה לקידום ההצבעה לה בבחירות לכנסת, ובין פעולותיה לקידום מועמדה לראש הממשלה. ממילא כל פעולה "התורמת" לקידום המועמד לראש הממשלה, פועלת, על-פי המיבנה המשפטי הקיים, לטובת הסיעה. מכאן ברור מדוע הסיעה היא שנושאת בעול הסנקציה הכספית, אם מתברר, כי לא עמדה במגבלות חוק המימון. הסיעה היא שמחליטה, להציב את מועמדותו של העומד בראשה, ובכך מקבלת היא על עצמה להקדיש משאבים לקידום מועמדותו, תחת המגבלות שבחוק המימון. ואכן,
ככלל, גם "ישראל אחת" נהגה כך, וכללה בחשבונותיה הוצאות רבות שתכליתן קידום מועמדותו של העומד בראשה בבחירות לראש הממשלה.


עוד נטען בפני בהקשר זה, כי חלק מהפעילות המתוארת היה בניגוד לאינטרס של סיעת "העבודה", באשר יכולה הייתה לבוא על חשבון כוחה הפוליטי של הסיעה. לו יהי כן. אך אין בכך דבר לעניין מסקנותיי. התועלת, שהייתה בכל הפעולות לטובת מועמדותו של יושב ראש סיעת "ישראל אחת" לא הוכחשה, ואין, כאמור, כל אפשרות להפריד בין מועמדות זו ובין הסיעה.
בהקשר האמור יש לזכור, כי אחד האחראים לפעולות האסורות, מר טל זילברשטיין, היה בעל תפקיד רשמי, ובכיר ביותר, במערכת הבחירות מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" לבחירת ראש הממשלה; ואחר, עו"ד יצחק הרצוג, גם אם לא נשא בתפקיד רשמי, היה בעל מעמד בכיר, ומקורב למועמד הסיעה לראש הממשלה.
שאלה שאין מנוס מלהתייחס אליה היא, אם ידע מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, מר אהוד ברק, על הפעילות המתוארת בדין וחשבון זה, והאם הייתה על דעתו.
מר טל זילברשטיין, מנהל הקמפיין של מועמד "ישראל אחת" לראש הממשלה, העיד, כי לא דיווח למר ברק מאומה על פעילותו.
עו"ד הרצוג העיד, כי מר ברק ידע, באופן כללי, כי הוא, הרצוג, עוזר לארגונים שיש לפעילותם "ערך מוסף" לקמפיין הבחירות שלו. עו"ד הרצוג גם הניח, כי מר ברק שמע על חלק מהארגונים. לדברי עו"ד הרצוג, הוא לא דיווח למר ברק, פרטנית, על פעילותן של עמותות מסויימות. עו"ד הרצוג הוסיף, כי מר ברק הינחה את צוותו לפעול רק לפי החוק, ואף להשאיר "שוליים רחבים". לדבריו, לא שוחח מעולם עם מר ברק על ענייני כספים.
ראש הממשלה, מר אהוד ברק, העיד אף הוא בפני בעניין זה. לדבריו, היה ער לפעילות חוץ-מפלגתית רבה ביותר שנעשתה "בשטח", אך לא ידע על זיקה בין פעילות זו לבין מטהו, ובפרט לא ידע על הזרמת כספים לעמותות אשר עשו תעמולת בחירות, ישירה או עקיפה, לקידום בחירתו. גם לדברי מר ברק, ההנחיה שנתן, מספר פעמים, הייתה לפעול רק לפי החוק, עם "שוליים רחבים". הוא ידע, כי עו"ד הרצוג קשור בפעילות פילנטרופית למטרות חברתיות ואחרות, אך לא ידע על כל קשר בין פעילות זו לבין מערכת הבחירות דווקא. הוא לא הוציא מכלל אפשרות, כי שמע מעו"ד הרצוג, שהלה נתבקש לסייע לארגונים דוגמת "דור שלום".


בתגובתו למבקר המדינה ציין ראש הממשלה, כי עומס המטלות שהוטלו על כתפיו במכלול התפקידים שמילא במערכת הבחירות היה עצום. מר ברק הוסיף, כי בכל התחומים פעלו במערכת הבחירות אנשים אחראיים אשר עליהם סמך באופן מלא, וכי העומס לא הותיר לו זמן לטיפול מפורט במערכת הבחירות, אלא איפשר לו לפקח רק ברמת ההנחיות הכלליות.
לדעת מבקר המדינה, מועמד לראש הממשלה, המכהן גם כיו"ר מטה הבחירות של סיעתו, אינו יוצא ידי חובה במתן הנחיה לאנשיו לפעול לפי החוק, אלא עליו לגלות עניין גם במה שנעשה ב"שטח" בפועל, במטרה להבטיח, כי הנחייתו תקויים. דברים אלה בוודאי יפים, נוכח הפעילות רחבת ההיקף, כפי שהיא משתקפת בדוח זה,  אשר צריכה היתה להדליק אצל המועמד נורה אדומה, ולהניעו לוודא שהקמפיין, שהוא אחראי לו, מנוהל כחוק.
*
בבואי לקבוע את שיעור הסנקציה הכספית שתוטל על "ישראל אחת" בגין אי-עמידתה במגבלות חוק המימון, ראיתי זאת להכרח, כי תשקף את חומרת המעשים המתוארים בדוח זה. למגבלות שבחוק המימון חשיבות מאין כמותה, ואני רואה בהפרתן נגע שיש לעקור מן השורש.
מאידך גיסא, טענו בפני נציגי סיעת "העבודה", כי נוכח מצבה הכספי הקשה של הסיעה, המצויה בעיצומה של תוכנית הבראה כלכלית, סנקציה גבוהה מדיי עלולה לגרור פגיעה קשה ובלתי הפיכה ביציבותה של הסיעה. בהכירי את מצבה הכספי של הסיעה, לא יכולתי שלא לקחת שיקול זה בחשבון לקולא.
בהתחשב באופי החריגה ובמידתה, ולאחר ששקלתי, כאמור, בין היתר, את ההסברים שקיבלתי מנציגי הסיעה, אני ממליץ, בתוקף סמכותי לפי סעיף 10(ה)(3) לחוק המימון, להשית על הסיעה שלילה של השלמת מימון הוצאות הבחירות בסכום של 5 מיליון ש"ח, ולא בשיעור המירבי של 15%, שערכם כ6.7- מיליון ש"ח. כמו כן, בהתאם לסעיף 8(ה) לחוק המימון, על הסיעה להעביר לאוצר המדינה סכום של 5.5 מיליון ש"ח, ולא את מלוא כפל התרומה הבלתי חוקית, המסתכם בכ10.9- מיליון  ש"ח.