בועז סנג'רו, הרשעה, חוקר משטרה, משפט פלילי, פרקליטות, שופט

דיון טלוויזיוני בספרו החדש של פרופ' בועז סנג'רו "הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם: גורמים ופתרונות"

 //player.vimeo.com/video/107193096

פברואר 2014 – ספרו של פרופ' בועז סנג'רו הוא כתב-אישום חריף נגד מערכת המשפט הפלילי – מחוקרי המשטרה והמומחים המשטרתיים, דרך התובעים ועד לשופטים. אין עוול גדול יותר אשר גורמת המדינה לפרט מאשר הרשעת חף מפשע. גם לחברה נגרם נזק משמעותי, שהרי העבריין האמיתי נותר חופשי. "עיקרון התאונות הנסתרות" של המשפט הפלילי אינו מאפשר לדעת על כל הרשעות השווא. אולם המחבר מראה – על בסיס תחשיבים תיאורטיים ועל בסיס מחקרים אמפיריים אשר חלקם מבוססים על השוואות גנטיות בין דגימות מזירות הפשע לבין דגימות מגופם של אסירים שהורשעו בטעות – שהיקף התופעה הוא לפחות 5%(!). לפיכך, מתוך כ-20,000 האסירים בישראל, לפחות 1,000 הם חפים מפשע בכל זמן נתון.
בלוויית דוגמאות מהמציאות המחבר מנתח את הגורמים לתופעה: התפישה המוטעית אשר לפיה החשוד וודאי אשם ונותר רק להוכיח זאת; הודאות שווא; עדויות ראייה מוטעות; עדויות שקר; ראיות מדעיות מוטעות ומטעות; "כשל החלפת ההתניות" אשר מוליך להרשעה מוטעית על סמך ראיה יחידה; טעויות שופטים; תפישות תפקיד לא נכונות של חוקרים ותובעים; הסתרת ראיות הפועלות לזיכוי; בידוי ראיות; ייצוג גרוע על ידי סנגורים; עסקות טיעון; חוסר אפקטיביות של הליך הערעור; נדירות הליך המשפט החוזר; ועוד. בסוף הספר מציג המחבר תיאורית בטיחות למשפט הפלילי, למניעת הרשעות של חפים מפשע, המבוססת על תורת הבטיחות המודרנית המקובלת בתחומים כמו תעופה, תחבורה והנדסה. קריאת הספר תלמד לא רק על הרשעת חפים מפשע, אלא גם על מערכת המשפט הפלילי בכללותה.

בקדמת הכריכה מופיעות תמונות אחדות של אנשים שהורשעו בטעות בעבירות החמורות ביותר, רצח ואונס, ונידונו לעונשים החמורים ביותר, מאסר עולם או מוות. הם זוכו לאחר שנים רבות בכלא על בסיס השוואות DNA במסגרת מיזם החפות האמריקני (Innocence Project).

בועז סנג'רו הוא פרופסור מן המניין, מייסד ועומד בראש החטיבה למשפט פלילי ולקרימינולוגיה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת-גן; מומחה למשפט פלילי ולדיני ראיות; פרסם ספרים ומאמרים רבים בישראל, בארצות-הברית ובאנגליה. תחום העניין המרכזי במחקריו ובכתיבתו בשנים האחרונות הוא הרשעת חפים מפשע.

אורי קורב, בית המשפט העליון, בית משפט, דורית ביניש, מכללת שערי משפט, פרקליטות, שופט

בכיר בפרקליטות: "חלק גדול מהשופטים הם חמורים"

פברואר 2010 – בכיר בפרקליטות ואחד התובעים בתיק אולמרט: "חלק גדול מהשופטים הם חמורים". זה מה שאומר בהרצאות לסטודנטים סגן פרקליט מחוז ירושלים, עו"ד אורי קורב. על בית המשפט העליון: ממציא חוקים • על ביניש: קיבלה הלכה מופרכת שתסכן לכולנו את הילדים • על משפט קצב: איך השופטים יוכלו להכריע כשביניש אמרה שיש די ראיות להרשיע • על השופטים: לפעמים נפרדים באולם מהשכל הישר
.

'המשפט' של הפינק פלויד מתוך "החומה"

.

פרקליט בכיר על מערכת המשפט: רקב וטיפשות – "ידיעות אחרונות" מביא הבוקר ציטוטים קשים מהרצאות שנתן סגן פרקליט מחוז ירושלים. "חלק גדול מהשופטים הם חמורים גדולים", אמר עו"ד אורי קורב – ולא חסך מילים קשות גם מנשיאת העליון ביניש ומפסיקותיה. ומה טוען הפרקליט? "אני נעזר בהרצאות בהומור, ציניות והקצנת דוגמאות"

תגובת קורב: הסדנה שלי מתאפיינת בהומור ובציניות, יש לי כבוד והערכה למערכת השפיטה

טובה צימוקי / ידיעות אחרונות / יום שישי 12.2.10

"חלק גדול מהשופטים הם חמורים גדולים. הם משחקים טטריס בזמן הדיונים".

את ההאשמות הקשות האלה השמיע לא אחר מאשר עו"ד אורי קורב, סגן פרקליט מחוז ירושלים ואחד משני התובעים במשפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
נוסף על עבודתו בפרקליטות מלמד עו"ד קורב קורס לחקירת עדים במכללת "שערי משפט" בהוד השרון. במהלך שנת הלימודים האחרונה הקליטו סטודנטים את שיעוריו של קורב. תוכן ההקלטות מאפשר הצצה נדירה לוויכוחים בפרקליטות, שמתנהלים בדרך כלל בדיסקרטיות, סביב משפטים שהסעירו את המדינה בשנים האחרונות.

"אין להם מושג"
בחדר ההרצאות, מול סטודנטים ששתו בצמא את דבריו, הרשה לעצמו סגן פרקליט מחוז ירושלים לדבר בחופשיות. קורב אמר בהרצאות דברים קשים על מערכת המשפט בכלל ועל שופטים במיוחד. "חלק גדול מהשופטים במדינת ישראל הם חמורים גדולים", אמר קורב לסטודנטים. "אין להם מושג מה אתה הולך להגיד משפטית. אם לא תיתן להם משפטים, הם לא יידעו משפטים ובטח לא את העובדות".

"בהכירי את המקצוע שלנו ואני אומר לכם, לפעמים השופט מחליט. למה? כובע או כי הוא חמור, או כי הוא חושב שהוא יודע הכל. או כי ליבו נטה (להחלטה) כבר בשלב הזה… בשלב הזה, לפעמים נגמר הסיפור. כלומר בטיעון הראשון שלכם באולם. הוא לא שמע את הצד השני, הוא לא פנוי עכשיו לשמוע יותר, בין בגלל שהוא התחיל לשחק טטריס על המחשב שלו, שגם זה קורה, ובין אם מסיבה אחרת. הוא שהוא נורא השתכנע".

בתגובה להערתו של אחד הסטודנטים, שאמר כי שופטים מתמקדים בעיקר בנקודות המרכזיות, השיב קורב: "אני חושב א', ששופטים הרבה מאוד פעמים אין להם מושג מה הם הולכים לשמוע… ב', חלק גדול מהשופטים במדינת ישראל הם, תסלחו לי על הביטוי, חמורים גדולים, ולכן אין להם מושג מה אתה הולך להגיד… דווקא השופטים היותר חכמים והיותר יודעים יקשיבו לך יותר מהפחות יודעים והפחות חכמים".

"בהבדל מכם, שלכם יש שכל ישר", החמיא קורב לסטודנטים, "באולם לפעמים נפרדים ממנו דווקא שלושת האנשים שאמורים להשתמש בו הכי הרבה. יושבים שלושה שופטים. שומעים עד בחקירה ראשית. הוא שותק בחקירה נגדית, והם לא הבינו שזה תרגיל כדי למחוק את העדות שלו".

"ברגע שהוא שופט, הוא כבר לא בן אדם. שופטים הם משהו מדרגה בין – תלוי את מי שואלים – בין אנשים למלאכים. זו הדרגה שלהם… חלקם, אם אני הייתי צריך לתת להם, הייתי נותן להם דרגה של חמור".

העליון ממציא חוקים
עו"ד קורב לא חסך את שבט ביקורתו גם מהעומדת בראש הפירמידה, נשיאת בית משפט העליון דורית ביניש: "יש ביקורת שלי על מערכת המשפט ועל הליברליות שלה, על הטמטום שלה ועל החלטות כמו של ביניש, שמזכות רוצח… באיזה תירוץ דחוק… הלכה מופרכת שתסכן לכם ולכולנו את הילדים ולא תאפשר להכניס עבריינים לכלא. כשביניש תסתובב מול המראה, והיא בת 65, היא תרגיש בת 55. היא תהיה נורא יפה. אנחנו עובדים בשיטה שבעיני יש בה הרבה רקב וטיפשות".


קישורים:

בית משפט, בית משפט מחוזי, משטרה, פרקליטות, רונן ברגמן, שופט, שלי טימן, תפירת תיקים

"כתב האישום שלי" – השופט בדימוס שלי טימן מדבר על מערכת בתי המשפט, פרקליטות, משטרה

כתב האישום שלי - השופט בדימוס שלי טימןהכתבה – כתב האישום שלי , רונן ברגמן , 15.01.2010 , 7 ימים , ידיעות אחרונות.

מערכת המשפט מפקירה שופטים, החלטות מתקבלות על רקע נקמות קטנות ואינטריגות.
הפרקליטות ניהלה נגדי מסע של הכפשות.
משטרת ישראל מטייחת חקירות ובלתי מקצועית
.
"מערכת המשפט מפקירה את שופטיה, אינה מתייצבת לצדם בשעת מצוקה ומותירה אותם חשופים וחסרי יכולת התגוננות מול שיניהן הטורפות של התקשורת ודעת הקהל. לשופט אסור להגיב במהלך משפט או לאחריו, אך הדוברות איננה מקצועית ואינה מגנה על שופטי הערכאות הנמוכות, עובדה הגורמת לתסכול ולתחושת מצוקה של השופטים במערכת. ומן הצד השני – מערכת בתי המשפט נוהגת להסתיר ולסגור בשקט הליכים או תלונות נגד שופטים שסרחו או שהתנהגותם בלתי נסבלת או בלתי אתית. קשה להאמין כיצד מערכת – המתיימרת לעשות צדק ולשפוט את הציבור – מזלזלת בשופטיה ברמה הבסיסית ביותר וכיצד מתקבלות החלטות על רקע אישי, אינטריגות, נקמות קטנות ושימוש באמצעים אדמיניסטרטיביים כדי למרר את חייו של השופט".

אכן, קשה להאמין, בעיקר כי הדברים החמורים הללו אינם יוצאים מפיו של פרשן, עיתונאי או חוקר עצמאי מהאקדמיה, אלא דווקא מפי אדם ששימש במשך שנים רבות שופט בכיר מאוד וראש הרכב פשעים חמורים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ומי ששפט במאות משפטים שזכו לתהודה רבה מאוד. השופט שלי טימן – שעורר מהומה כשפרש מרצונו ממשרתו הרמה (למרות שבחים ומועמדות לקידום), שהגדיר אז "מסע הכפשה את הביקורת שהטיחה בו פרקליטות המדינה – לא נרגע. רחוק מכך. הוא עדיין חושב שטיפולן של הפרקליטות והמשטרה בתיקים שעמדו לפניו הוא רשלני, ועכשיו לראשונה הוא גם חושף ומאוורר את הפרטים לגבי שורה של תיקים רגישים במיוחד שבהם טיפל.

.

.
"הבאתי סגנון משלי"

טימן בן 66, נשוי ואב לשלוש בנות. בילדותו ובבחרותו היה שחקן תאטרון ובן למשפחת שחקנים. גם בעת שישב על כס המשפט היה תאטרלי וציורי במידה חריגה. טימן סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בשנת 1970, התמחה במשרד ש. הורוביץ והיה עוזרו האישי של ד"ר אמנון גולדנברג.
במשך שנים ארוכות שימש עורך דין אזרחי ואחר כך שופט במשך 27 שנים, בתחילה בבית משפט השלום ובהמשך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. טימן הוא גם שופט בבית הדין הצבאי לערעורים, בדרגת אלוף משנה, בורר בתיקים אזרחיים, מרצה מבוקש, טייס פרטי, יו"ר ועדת הבחירה של פרס התאטרון ועוד. הוא מעיד על עצמו שהוא עסוק עד למעל לראש ונהנה מהסטטוס החדש.
בין התיקים שבהם שפט היו המשפט השני של יגאל עמיר, חגי עמיר וחברם דרור עדני, רצח יחזקאל אסלן, האונס ברמת-השרון, האונס של לינור אברג'יל, סוחר הנשק נחום מנבר, מנסור עוויס (שהיה סגנו של מרוואן ברגותי ונאשם כמוהו במעורבות בפעולות טרור), טלי פחימה (מי שהואשמה בסיוע לאויב), איש חיזבאללה שנתפס בישראל סטיבן סמירק, רצח ימית רגב בקיבוץ נען, עופר מקסימוב (שהורשע בגניבת רבע מיליארד שקל מהבנק למסחר ולקוחותיו), משפטו של "אנס האיידס", ההחלטה בענין חבורתו של גלעד שרון למסור מסמכים בפרשת "האי היווני" ועוד מאות משפטים אחרים.
"27 שנים במערכת המשפט שאליה הגעתי מהשוק הפרטי תוך ירידה משמעותית מאוד בהכנסות – נראו לי רק כפרק אחד בשליחות שהרגשתי צורך למלא", אומר טימן. "מצאתי בשיפוט את האפשרות "לעשות צדק בד' אמות האולם שלי. העקרונות שהנחו אותי על כס השיפוט: לכל אדם עומדת הזכות ליומו בבית המשפט והזכות למשפט הוגן, גם אם הוא עבריין או אדם מן השורה ואפילו אם הוא ידוען."
"ניסיתי להביא סגנון משלי לאולם המשפטים, שיכלול אווירה נינוחה, מכובדת ומקצועית, למרות הבלחות של הומור, קריאה לעורכי הדין בשמם הפרטי וקריאה לנאשמים בשמותיהם", הוא אומר על סגנונו התאטרלי והמוחצן יחסית לשופטים אחרים.
"הגישה שלי להליך המשפטי אפשרה קיום דיונים מתוך כבוד והערכה ללא התפרצויות אלימות ובשקט מופתי ללא צורך בשומרים, אולם גררה ביקורת מצד המערכת השמרנית, שראתה בי "עוף מוזר" וחריג בנוף השיפוטי".
חריג זה אנדרסטייטמנט, אם כי בפרקליטות הרבה פחות כעסו על סגנונו הייחודי של טימן והרבה יותר בגלל הקשיים שהערכים בדרכה ובדרך המשטרה להרשעות, ובגלל הביקורת החריפה שמתח עליהן והעובדה כי זיכה נאשמים באופן תדיר יותר מאחרים, מכיוון שלדעתו נפלו הרבה פגמים בהליך, עד שלא יכול היה להיות בטוח כי הנאשם אכן ביצע את העבירה מעבר לכל ספק סביר.
"גופי האכיפה שוכחים כי מספר ההרשעות והעונשים החמורים שהטלתי – גדול פי כמה מהזיכויים וההערות", מגיב טימן. העובדה שפרשתי בטרם עת מכס השיפוט מעידה על המצוקה שאליה נקלעתי ועל חוסר האפשרות שלי למלא את תפקידי באופן הולם.
עד היום אני מתקשה להאמין כי פרישתי נבעה מסיבות שנכפו מנימוקים אישיים, קטנוניים וחסרי רלוונטיות לאולם בית המשפט.
החיים כשופט היו חלק ממני ברמה הרגשית, האינטלקטואלית והחברתית, אולם הגעתי למצב שנאלצתי לבחור בין המשך השירות הציבורי לבין פגיעה חמורה בבריאותי, וזאת למרות הפצרות כנות ואמתיות של העומדים בראש המערכת לחזור בי מכוונתי לפרוש.
אם היית צריך להצביע על סיבה אחת כוללת לזיכויים, מה היא היתה?
"קביעתו של השופט מתבססת על יכולת הצדדים להביא ראיות מבוססות ולשכנעו בצדקת טענותיהם. לכן מקובל לומר אצלנו ש"בתי המשפט משתדלים לעשות צדק, אך עושים משפט". הציבור מונע מתחושות בטן, מאמוציות ומפרסומים בכלי התקשורת, ואילו השופט מחויב להתעלם מכל אלה ולבחון את הראיות לגופן בלבד.
כך ניתן להסביר את הפער שנוצר בין קביעות השופטים לבין ציפיות הציבור.
רק לאחרונה זוכו נאשמים בשל חוסר יכולת או תקלות של התביעה והמשטרה לנהל תיקי חקירה בצורה מקצועית אשר תספק את הראיות הנדרשות להרשעה.
כך, למשל, תשלום של עשרות אלפי שקלים לנאשם בשם תומר דמליך, שזוכה משום שהמדינה הסתמכה על עדותו של נרקומן שקרן: תשלום של מאות אלפי שקלים לצעירים בני העדה האתיופית, שזוכו בבית המשפט העליון לאחר ארבע שנים של מעצר ומאסר בשל מחדל בזיהויים מצד המשטרה; שחרורם של האדונים רוזנשטיין ומולנר ממעצר לאחר שהוחשדו, ברעש גדול, בעבירות שונות; תביעת ענק של יוסי זוהר, בנו של יהלומן שהמשטרה ניסתה להוכיח את רציחתו בידי מטפלו האישי (ולנטין טוקילה) ובנו, אשר זוכו על ידי שני הרכבים שונים, אחד בראשותי ואחד בראשות השופט ג'ורג' קרא ועוד".
"האם אין מדינות מערביות אחרות שסובלות מאותה בעיה – קושי עצום להרשיע ראשי פשע מאורגן?"
"יש הבדל אדיר בין הרשעת ראשי פשע מאורגן – אם כי אוסיף במאמר מוסגר שגם לכך יש פתרון שנהוג בארה"ב: לבדוק באמצעות מס הכנסה מנין נובע עושרם – לבין הרשעת נאשם מן השורה תוך שימוש בכל האמצעים המדעיים והתחכום. אצלנו קיים לעתים ניסיון לחלץ הודאה מנאשם באמצעים בעיתיים; אם לא מצליחים לבסס תיק, צריך שיהיה אומץ לסגור אותו ולא לגלגלו לבית המשפט ללא ראיות מספיקות".
האם דבריך לא עלולים לרפות את ידי רשויות התביעה?
"לא. בכל תיק ציינתי מה רצוי היה לעשות. בסיכומו של דבר פחות שחצנות, יוהרה ורדיפה אחרי סטטיסטיקות יעמידו את רשויות האכיפה על מקומן".
"האם המשטרה לומדת מביקורת השופטים? – הרי המשנה לנשיא בית העליון, חיים כהן, מגדולי השופטים, כתב כבר כ- 1978: "יש בשפעי החקירה כדי להטיל צל כבד על הליכי המשפט הבאים בעקבותיה".
"לצערי הרב, ואני אומר זאת בכנות המשטרה איננה לומדת לקח וגם הפרקליטות כך. שופטים מתחו ביקורת חריפה על המשטרה לאורך שנים – ודבר לא השתנה".
קיימת גם טענה נגדכם, השופטים שאתם מקלים מאוד בעונשים, גם במקרה של פשעים חמורים.

"הטענות, ברובן, פופוליסטיות, כיוון שהן ניזונות מהעיתונות, המפרסמת רק את העונשים הקלים. אבל אני, מששוכנעתי באמת נאשם, החמרתי מאוד בעונשים, ובכלא אף כינו אותי "התליין החייכן". רק לפני שבוע קיצץ בית המשפט העליון בחצי עונש של 18 שנות מאסר שהטלתי על בעל ואב מתעלל, שברח מן הארץ לאחר הכרעת הדין והוחזר, משום שחרגתי מהמקובל בפסיקה. אגב, במקרה זה אני מודה שכך הדבר ומכבד את קביעת בית המשפט העליון".
כתב האישום שלי - השופט בדימוס שלי טימן

כתב האישום שלי - השופט בדימוס שלי טימן
כתב האישום שלי - השופט בדימוס שלי טימן
כתב האישום שלי - השופט בדימוס שלי טימן
קישורים:

הכנת תסקיר לשופט שמואל בוקובסקי: ביקור בית “מקצועי” ואלים לחסויה חסרת ישע – פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי
משרד הרווחה מודה: בתי משפט לענייני משפחה ונוער הם חותמת גומי של פקידות הסעד

בתי משפט לענייני משפחה ונוער – אי צדק בדלתיים סגורות

פקידי הרווחה – מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם

פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה"

דו"ח ורד סלונים-נבו – מינוי אומבודסמן חיצוני לטיפול בתלונות הציבור על פקידות הסעד
השופט טימן מפליל את עמיתיו , NEWS1, יואב יצחק
"יש שופטים שלא יודעים מה זה זיכוי" , הארץ , תומר זרחין
השופט טימן פורש – סרטון כ-4 דקות

    בית משפט לנוער, חותמת גומי, כללי אתיקה לשופטים, משחק מכור, שופט, שיתוף פעולה

    פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה"

    בדוח מחקר של מכון ברוקדייל: "פקידי הסעד לחוק הנוער בישראל: תפקידים, דרכי עבודה ואתגרים" (יולי 2008, עמ' 56 בדוח, או 76 בקובץ PDF) מתארים פקידי סעד לחוק הנוער את קשריהם עם בתי המשפט:
    .
    (תחילת ציטוט)
    "בתי משפט – מהשאלונים האישיים עולה שיותר ממחצית מפקידי הסעד היו מרוצים מקשריהם עם גורמים בבית המשפט, וכחמישית לא היו שבעי רצון.
    .
    פקידי הסעד ציינו בראיונות כי שהם מרגישים שהשופטים מכירים אותם וסומכים על שיקול דעתם: 'מבחינת התהליך עם המשטרה ובית המשפט זה הלך בקלות. נתנו לנו נורא מהר לפרוץ לבית … ביקשנו ולא היינו בטוחים שבית המשפט יאשר …'.
    .
    או לדברי אחרים: 'למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה. התפרצתי לבית משפט ללא מועד, לפני הפגרה … השופט כבר מכיר אותי וסומך על שיקול דעתי'.
    .
    'השופט מאוד כעס עלינו שאנחנו כל הזמן משנים, אבל אנחנו קוראים את השטח ומשנים על פי הנסיבות … השופט כעס על הטרטור לגבי הילדים. לסירוגין הוצא צו משמורת על ילד אחד בהתאם למה שקרה בשטח, והשופט כעס רצה להוציא על כולם משמורת'. " (סוף ציטוט מדוח ברוקדייל)
    .
    בכללי אתיקה לשופטים סעיף 6, אי משוא פנים, נכתב: "שופט ינהג בבעלי הדין בשוויון, לא ישא פני דל ולא יהדר פני גדול, לא יסביר פניו לאחד וירע פניו לאחר, ישפוט בדעה נקייה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים".
    .
    במידה וטענתם של פקידי הסעד שהשופטים בבתי המשפט סומכים עליהם, ו/או משתפים פעולה, נכונה, הרי זה מצב חמור מאוד. מדובר בקביעת גורלה של משפחה.
    השופט אמור לנהוג "בבעלי הדין בשוויון, לא ישא פני דל ולא יהדר פני גדול, לא יסביר פניו לאחד וירע פניו לאחר, ישפוט בדעה נקייה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים".
    .
    פקידי הסעד לא רואים נכונה את מערכת יחסם עם בית המשפט, ואת מערכת המשפט בכלל. אומללים אזרחי מדינה בה שופטיה "משתפים פעולה", או "סומכים" על רשות כלשהי. "בהכריעו בדין עושה השופט להגשמתו של שלטון החוק תוך שמירה על זכויות האדם. מחובתו של שופט לפעול ביושר ובהגינות, לשוויון הכל לפני החוק, ותוך הקפדה על התנהגות שיש בה כדי לקיים ואף להגביר את האמון בשיטת המשפט בכלל ובמעשה השפיטה בפרט" (כלל אתיקה 3, ב).

    במאמר אנשים שקופים מול אנשים אטומים News1, רונן פז, אפריל 2008 נכתב:
    "השופטים מעבירים הלאה
    השופטים אינם מעוניינים לקחת אחריות על החלטות כבדות משקל אלו ומעדיפים להוות חותמת גומי על המלצות פקידות הסעד.
    השופטים בבתי המשפט למשפחה אינם מכריעים על סמך האמת בקובעם את גורלם של הילדים בהחלטות שהן לעתים בלתי הפיכות, אלא על סמך הפרשנות בתסקירים המוגשים להם על-ידי פקידות הסעד.
    מעטים השופטים שיעזו לשאול שאלות ולהטיל ספק במהימנותם של עובדים לא מיומנים אלו. … האם בתי המשפט אינם לעתים חותמת גומי על המלצות לא מקצועיות ולא רגישות? "

    במאמר צרור עצות לאב המתגרש (ג) News1, כותב גיא רוה על פקידות הסעד לסדרי דין, וקביעתן בתסקיר:
    "האם קביעתן חשובה? קריטית! שופטים, אם אין סיבה מהותית אחרת, מקבלים את המלצות פקידות הסעד כלשונן.
    תמיד כלשונן? השופטים הם אלו שבסופו של דבר מחליטים, אך רובם כל כך הרבה שנים עושים את אותה עבודה, באותה דרך מחשבתית, ולדעתי האישית גם מקובעת, בלי להתייחס לשינויים החברתיים המתחוללים לנגד עיניהם.
    במקרה האישי שלי המליצה ועדת התסקירים שבני יישן אצלי כל סוף שבוע שני, כולל במוצאי השבת. יחד עם זאת, פקידות הסעד המליצו שבחגים תמיד אחזיר את בני יקירי לישון בבית אימו במוצאי החג. למה? איך זה לטובתו של בני? כששאלתי את פקידת הסעד בנושא זה במהלך החקירה בבית המשפט, לא הייתה לה תשובה מקצועית או כל תשובה הגיונית אחרת לנושא זה, ותשובתה, כפי שנרשמה בפרוטוקול, הייתה "ככה". השופט בפסיקתו ציין את המלצת פקידות הסעד ושהוא מקבל אותה. האם נתן נימוק להחלטה מוזרה זו? בוודאי שלא, "ככה" לא מהווה נימוק אך לשופט אין את הכוח והרצון לתת הסברים מדוע הוא לא מקבל את המלצת פקידת הסעד, ומה יותר קל מאשר לקבלן כלשונן גם אם זה לא לטובת בני? "

    דו"ח ועדת סלונים- נבו – בתי המשפט לענייני משפחה במרבית המקרים נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקירי פקידי הסעד
    בהודעת משרד הרווחה מיום 05/05/2009 על דו"ח המלצות דו"ח ועדת סלונים-נבו לבחינת עבודת פקידות הסעד לסדרי דין נכתב: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן. זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט".

    קישורים:

    בית משפט לנוער, חותמת גומי, כללי אתיקה לשופטים, שופט, שיתוף פעולה

    פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה"

    בדוח מחקר של מכון ברוקדייל: "פקידי הסעד לחוק הנוער בישראל: תפקידים, דרכי עבודה ואתגרים" (יולי 2008, עמ' 56 בדוח, או 76 בקובץ PDF) מתארים פקידי סעד לחוק הנוער את קשריהם עם בתי המשפט:
    .
    (תחילת ציטוט)
    "בתי משפט – מהשאלונים האישיים עולה שיותר ממחצית מפקידי הסעד היו מרוצים מקשריהם עם גורמים בבית המשפט, וכחמישית לא היו שבעי רצון.
    .
    פקידי הסעד ציינו בראיונות כי שהם מרגישים שהשופטים מכירים אותם וסומכים על שיקול דעתם: 'מבחינת התהליך עם המשטרה ובית המשפט זה הלך בקלות. נתנו לנו נורא מהר לפרוץ לבית … ביקשנו ולא היינו בטוחים שבית המשפט יאשר …'.
    .
    או לדברי אחרים: 'למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה. התפרצתי לבית משפט ללא מועד, לפני הפגרה … השופט כבר מכיר אותי וסומך על שיקול דעתי'.
    .
    'השופט מאוד כעס עלינו שאנחנו כל הזמן משנים, אבל אנחנו קוראים את השטח ומשנים על פי הנסיבות … השופט כעס על הטרטור לגבי הילדים. לסירוגין הוצא צו משמורת על ילד אחד בהתאם למה שקרה בשטח, והשופט כעס רצה להוציא על כולם משמורת'. " (סוף ציטוט מדוח ברוקדייל)
    .
    בכללי אתיקה לשופטים סעיף 6, אי משוא פנים, נכתב: "שופט ינהג בבעלי הדין בשוויון, לא ישא פני דל ולא יהדר פני גדול, לא יסביר פניו לאחד וירע פניו לאחר, ישפוט בדעה נקייה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים".
    .
    במידה וטענתם של פקידי הסעד שהשופטים בבתי המשפט סומכים עליהם, ו/או משתפים פעולה, נכונה, הרי זה מצב חמור מאוד. מדובר בקביעת גורלה של משפחה.
    השופט אמור לנהוג "בבעלי הדין בשוויון, לא ישא פני דל ולא יהדר פני גדול, לא יסביר פניו לאחד וירע פניו לאחר, ישפוט בדעה נקייה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים".
    .
    פקידי הסעד לא רואים נכונה את מערכת יחסם עם בית המשפט, ואת מערכת המשפט בכלל. אומללים אזרחי מדינה בה שופטיה "משתפים פעולה", או "סומכים" על רשות כלשהי. "בהכריעו בדין עושה השופט להגשמתו של שלטון החוק תוך שמירה על זכויות האדם. מחובתו של שופט לפעול ביושר ובהגינות, לשוויון הכל לפני החוק, ותוך הקפדה על התנהגות שיש בה כדי לקיים ואף להגביר את האמון בשיטת המשפט בכלל ובמעשה השפיטה בפרט" (כלל אתיקה 3, ב).

    במאמר אנשים שקופים מול אנשים אטומים News1, רונן פז, אפריל 2008 נכתב:
    "השופטים מעבירים הלאה
    השופטים אינם מעוניינים לקחת אחריות על החלטות כבדות משקל אלו ומעדיפים להוות חותמת גומי על המלצות פקידות הסעד.
    השופטים בבתי המשפט למשפחה אינם מכריעים על סמך האמת בקובעם את גורלם של הילדים בהחלטות שהן לעתים בלתי הפיכות, אלא על סמך הפרשנות בתסקירים המוגשים להם על-ידי פקידות הסעד.
    מעטים השופטים שיעזו לשאול שאלות ולהטיל ספק במהימנותם של עובדים לא מיומנים אלו. בחירה קלה עשה השופט גרניט בכדי להשקיט את מצפונו כאשר פירגן לפקידות הסעד על עבודתן, בכך הוא למעשה הסיר מעצמו את הצורך לחקור מהי האמת ולשאול שאלות, האם בתי המשפט אינם לעתים חותמת גומי על המלצות לא מקצועיות ולא רגישות? "

    במאמר צרור עצות לאב המתגרש (ג) News1, כותב גיא רוה על פקידות הסעד לסדרי דין, וקביעתן בתסקיר:
    "האם קביעתן חשובה? קריטית! שופטים, אם אין סיבה מהותית אחרת, מקבלים את המלצות פקידות הסעד כלשונן.
    תמיד כלשונן? השופטים הם אלו שבסופו של דבר מחליטים, אך רובם כל כך הרבה שנים עושים את אותה עבודה, באותה דרך מחשבתית, ולדעתי האישית גם מקובעת, בלי להתייחס לשינויים החברתיים המתחוללים לנגד עיניהם.
    .
    במקרה האישי שלי המליצה ועדת התסקירים שבני יישן אצלי כל סוף שבוע שני, כולל במוצאי השבת. יחד עם זאת, פקידות הסעד המליצו שבחגים תמיד אחזיר את בני יקירי לישון בבית אימו במוצאי החג. למה? איך זה לטובתו של בני? כששאלתי את פקידת הסעד בנושא זה במהלך החקירה בבית המשפט, לא הייתה לה תשובה מקצועית או כל תשובה הגיונית אחרת לנושא זה, ותשובתה, כפי שנרשמה בפרוטוקול, הייתה "ככה". השופט בפסיקתו ציין את המלצת פקידות הסעד ושהוא מקבל אותה. האם נתן נימוק להחלטה מוזרה זו? בוודאי שלא, "ככה" לא מהווה נימוק אך לשופט אין את הכוח והרצון לתת הסברים מדוע הוא לא מקבל את המלצת פקידת הסעד, ומה יותר קל מאשר לקבלן כלשונן גם אם זה לא לטובת בני? "

    קישורים:

    בית משפט לענייני משפחה, רבקה מקייס, שופט

    משמרת מחאה ליד ביתה של השופטת רבקה מקייס

    ביום ששי הקרוב, 27 למרץ 2009, בשעות בין 10:00 ל- 14:00 תתקיים, משמרת מחאה ליד ביתה של השופטת רבקה מקייס במכבים-רעות, ע"י אבות גרושים.
    משמרת המחאה תתנהל ע”פ החוק, תוך הקפדה מירבית על שמירת סדר ושקט והופעה מכובדת. כולם מתבקשים להקפיד על הכללים.
    העיתונות הכתובה והמשודרת הבטיחה נוכחות.

    קישורים:

     

    בית משפט שלום, שופט, תיקים

    בית משפט לענייני משפחה – עומס על שופטים

    בדו"ח נציבות תלונות על שופטים לשנת 2007 – פרק 13 נרשם על העומס בבתי משפט לענייני משפחה: "גורם מרכזי שיש לתת את הדעת עליו הוא העומס הכבד המוטל על כתפי השופטים המכהנים בבית משפט לענייני משפחה. לפי נתוני הנהלת בתי המשפט, בשנת 2007 התמודדו 44 שופטים בערכאה זו עם 185,314 תיקים עיקריים ותיקי משנה (לרבות בש"אות – בקשות שונות אזרחיות) שנפתחו במהלך השנה או היו במלאי בשנה קודמת. חלק משמעותי מן העומס נובע מכך שרוב התיקים נדונים לגופו של עניין ובית המשפט אינו נוהג ליתן פסק דין בהעדר הגנה. כמו כן, ישיבת הקדם המשפט בתיק משפחה היא בדרך כלל ממושכת ומורכבת בשל השתתפותם של של בעלי הדין עצמם בדיונים והניסיון להביאם להסכמות בעניינים שונים."

    עומס תיקים בבתי משפט לענייני משפחהע"פ דו"ח חציון ראשון לשנת 2008 של רשות בתי במשפט, נפתחו בבתי משפט לענייני משפחה 58,531 תיקים חדשים בשנת 2007, כלומר כ- 1300 תיקים חדשים לשופט בשנה.

    בבתי משפט השלום נפתחו בשנת 2007, 425,119 תיקים חדשים ל- 373 שופטים בבתי משפט אלו, כלומר כ-1140 תיקים חדשים לשופט בשנה.
    נתונים אלו מראים כי שופט בית משפט לענייני משפחה עובד בעומס הגבוה מזה של שופט בית משפט השלום. בנוסף יש לזכור כי אין כמעט פיקוח על בתי משפט לענייני משפחה, הדיונים מתנהלים בדלתיים סגורות, וישנה גמישות בראיות והוכחות. הדיון המשפטי בבתי משפט לענייני משפחה אמור להיות ארוך יותר ומורכב יותר שהרי מדובר בגורלה של משפחה לאורך שנים.