אברבנאל, כללי, מבקר משרד הבריאות, מדיניות משרד הבריאות, מוסד פסיכיאטרי אברבנאל, מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים, משרד הבריאות, קשירות, קשירות מאושפזים, קשירות מאושפזים במוסדות פסיכיאטריים, רן רזניק

מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים – "הטיוח החמור והמזעזע בתולדות מערכת הבריאות"

"הטיוח החמור והמזעזע בתולדות מערכת הבריאות" , ישראל היום , רן רזניק, 24.07.2019

סרטי הצילום נמחקו, הצוות הסיעודי חקר את עצמו (וקבע כי לא היתה רשלנות) – ומשרד הבריאות אישר • מסמכים מגלים: כך הוסתרה באופן שערורייתי פרשת מותו של המטופל שנקשר באברבנאל ונחשפה ב"ישראל היום" • "הופרו באופן הבוטה ביותר כל הכללים המקצועיים, האתיים והמוסריים"

image.ashx2
המטופל מת מדלקת ריאות. בית החולים אברבנאל, צילום: גדעון מרקוביץ'

לפני שבוע נחשפה ב"ישראל היום" הפרשה המחרידה והבלתי נתפסת של מטופל נפש, אורן שלום, בן ‭ ,52‬ שנמצא מת במיטתו כשהוא קשור בשתי ידיו ובשתי ברגליו, לאחר שהיה קשור במשך שעות במחלקה סגורה ג' לגברים בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי אברבנאל בבת ים.

image.ashx
המטופל נמצא מת כשהוא קשור במיטתו- 13.07.2019

רק לאחר מותו של אורן במארס 2013 התגלה שהוא נפטר מדלקת ריאות קשה וחריפה, ובתביעת הרשלנות הרפואית שהגישו בני משפחתו לפני שבוע נגד בית החולים ומשרד הבריאות, הם טוענים כי מחלתו כלל לא אובחנה וכלל לא טופלה, וכי אורן טופל באופן רשלני, כושל ומוטעה לחלוטין על ידי כל הרופאים וכל הצוות הסיעודי במחלקה הסגורה בבית החולים, שהוא אחד המרכזיים לבריאות הנפש בארץ.

ואולם, בעקבות החשיפה התגלו ל"ישראל היום" מסמכים נוספים, שמהם עולה כי חקירת הפרשה היתה לא פחות שערורייתית מהפרשה הקשה עצמה: במשרד הבריאות וגם בהנהלת בית החולים קבעו כמה חודשים לאחר מותו של אורן כי לא היו רשלנות, "ממצאים חריגים" או "חריגה מטיפול סביר" בטיפול באורן במחלקה הסגורה – וכל זאת בהסתמך על "דו"ח תחקיר אירוע" שחובר ונכתב כולו אך ורק על ידי האחים והאחיות מהמחלקה שבה טופל אורן – כלומר, שהם עצמם טיפלו באורן, כולל בבוקר שבו נמצא מת, קשור בארבע גפיו. האחים והאחיות קבעו בחתימת האחות האחראית אז על המחלקה, כי כל הטיפול "היה תקין לחלוטין", וכי אין כל לקחים מהאירוע הקשה.

על פי התביעה שהגישה המשפחה, במשך כל ששת הימים שבהם אושפז אורן במחלקה הסגורה, הוא נבדק גופנית פעם אחת בלבד על ידי רופא תורן, כשאורן היה קשור בידיו וברגליו, והבדיקה נעשתה "רק כדי לצאת ידי חובה, והיתה חסרת ערך".

עוד נטען כי במשך כל ששת ימי אשפוזו, בדקו לו האחים והאחיות במחלקה רק פעמיים את הסימנים הרפואיים החיוניים, והם התעלמו אז מהדופק המהיר ולחץ הדם הגבוה, כאשר בכל הימים האחרים הם רק העתיקו מחדש את הנתונים האלה שוב ושוב תוך התעלמות מחומרתם. נוסף על כך, לפי התיק הרפואי, לאורך כל האשפוז ועד לסופו הטראגי לא התקיים כל דיון מחלקתי על תוכנית הטיפול ומצב החולה.

עוד עולה מהתיק הרפואי ומטענות המשפחה, כי אורן, שהיה מאושפז בכפייה, נקשר במשך כל שעות הלילה במהלך כל לילה בשבוע לפני מותו, וכי הוא נמצא לאחר שהיה קשור במשך כ-4 שעות ללא השגחה רפואית וסיעודית המתחייבת מהוראות משרד הבריאות וממצבו הבריאותי הקשה. עוד נטען בתביעה כי סרטי הצילום שתיעדו את חדר הקשירה נמחקו על ידי הצוות הרפואי.

"תיעוד חלקי"

התביעה החדשה נגד בית החולים אברבנאל מתבססת על מסמכי התיק הרפואי (שברובם התיעוד הוא דל ביותר, גם זאת באופן המנוגד להוראות החוק ומשרד הבריאות) וכן על חוות דעתו של ד"ר שמואל קרון, אשר ניהל את בית החולים הפסיכיאטרי "שלוותה" בהוד השרון, ונחשב לאחד מבכירי הפסיכיאטרים בארץ. ד"ר קרון מתח בחוות דעתו ביקורת נוקבת, חריפה וקשה על בית החולים וקבע כי אורן נבדק וטופל באופן כושל ושטחי מאוד לאורך כל ימי אשפוזו, וכי הוא "הוזנח" על ידי צוות המחלקה, שלא פעל על פי הוראות החוק ומשרד הבריאות לקשירת חולים.

ואולם מהמסמכים הפנימיים שהגיעו ל"ישראל היום", עולה כי החקירה היחידה שבוצעה במערכת הבריאות בפרשה מזעזעת זו היתה רק של "צוות המחלקה בעת האירוע", שכלל ארבעה אחים ואחיות מהמחלקה, כולל האחות האחראית אז על המחלקה.

בדו"ח החקירה שהם כתבו הם קבעו גם כי קשירת החולה נעשתה באופן "תקין ובהתאם לנוהל". על פי מסמכים אלו, בית החולים לא ערך כל חקירה נוספת, וב-‭30‬ ביולי ‭ 2013 ‬ סיכם את הדיון ד"ר מוטי משיח (אז סגן מנהל בית החולים ויו"ר הוועדה לניהול סיכונים ואבטחת איכות) בהתייחס לבדיקה שביצעו אחיות המחלקה שבה טופל אורן, כי "בוצע תחקיר שלא העלה ממצאים חריגים" וכי "בתיק החולה לא נמצאו כל עדויות קליניות לסיבת המוות".

אלא שהקביעה של אנשי הצוות הסיעודי שבעצמם טיפלו בחולה וקבעו על דעת עצמם שלא היתה כל בעיה בטיפול שלהם – הביאה אפילו את משרד הבריאות לקבוע כי אין צורך בכל חקירה או בדיקה נוספת. על פי הודעת בית החולים, פרופ' חיים הרשקו, שהיה באותה השנה נציב קבילות הציבור למקצועות הרפואיים במשרד הבריאות, "החליט אז לסגור את הבירור בהסתמך על מסקנות התחקיר הפנימי שבוצע בבית החולים".

משרד הבריאות חזר על כך בנובמבר ‭ ,2018‬ כאשר ד"ר בועז לב, נציב קבילות הציבור למקצועות הרפואיים הנוכחי, כתב לעורכי הדין של משפחת החולה כי הנציב הקודם, פרופ' הרשקו, החליט כי במקרה זה "לא נמצאה חריגה מטיפול סביר" וכי אין צורך לפתוח בחקירה נוספת ולמנות ועדת בדיקה.

אריה פז, לשעבר המבקר הפנימי של משרד הבריאות (שכיהן בתפקיד במשך כ-‭30‬ שנה), אומר שבהסתמך על המסמכים בכתבה, עולה כי "זהו מקרה הטיוח הכי חמור ומזעזע שנתקלתי בו בתולדות מערכת הבריאות, כאשר נותנים לצוות הסיעודי שטיפל בחולה לבדוק את עצמו, ולאחר מכן מסתפקים רק בבדיקה הזו".

"פגיעה באמון הציבור"

לדבריו, "זהו אחד המקרים החמורים ביותר שפגשתי, גם בקשר לטיפול הרפואי עצמו וגם באופן שבו למעשה נראה כי הופרו כאן באופן הבוטה ביותר כל הכללים המקצועיים, האתיים, הציבוריים והמוסרים, לדרך שבה יש לחקור מקרים קשים כאלה. זה פוגע באופן אנוש באמון הציבור במשרד הבריאות, וכפי שהתרעתי כבר בעבר, אסור שמשרד הבריאות ימשיך לחקור את עצמו בתלונות ובמקרים כאלה".

עורכי הדין אבי רובינשטיין ואיתי נאור-צברי ממשרד רובינשטיין-יקירביץ, המייצגים את המשפחה, מסרו כי "מדובר במקרה חריג בחומרתו, שהביא למותו הפתאומי והלא צפוי מדלקת ריאות של אדם בן 52 בריא בגופו, שבאשפוז כפוי היה קשור למיטה בבית החולים. הטיוח, הזלזול ועצימת העיניים מצד משרד הבריאות, האמון על בטיחות החולים – הרקיעו כאן לשחקים, כאשר במשרד הבריאות הסתפקו במסקנות וב'חקירה' פנימית חלקית של ביה"ח, ולא נערכה כל חקירה חיצונית יסודית. משרד הבריאות, שהינו האחראי והמפקח על כל מוסדות הרפואה בארץ, קיבל את המידע והמסקנות מאברבנאל ככתבן וכלשונן, והוא לא עשה שום חקירה חיצונית של המקרה. כתוצאה מהתנהלות זו של משרד הבריאות, לא הופקו שום מסקנות ממוות אומלל ומביש זה, ולא נעשה שום שינוי שיוביל למניעת מקרים דומים ולהגברת בטיחות של מטופלים, ובפרט מטופלים חסרי ישע, המאושפזים בבתי החולים הפסיכיאטריים בארץ".

ע15-page-001

 

מודעות פרסומת
אברבנאל, כללי, מוסד פסיכיאטרי אברבנאל, מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים, רן רזניק

האכזריות באברבנאל מוכיחה: דרוש שיפור דחוף ביחס למטופלי הנפש

האכזריות באברבנאל מוכיחה: דרוש שיפור דחוף ביחס למטופלי הנפש , רן רזניק , ישראל היום , 14.07.2019

בשלוש השנים האחרונות התנהל מסע תקשורתי וציבורי חסר תקדים, שחשף את הנזקים הנפשיים והגופניים החמורים לאלפי חולי נפש, שנקשרו בכל שנה בכל בתי החולים הפסיכיאטריים בארץ.
המסע החל בעקבות החשיפה ממאי 2016 של מטופלת בת 28, שנקשרה במשך 24 יום ברציפות באופן לא חוקי ולא מוסרי בבית החולים שיבא בתל השומר, בית החולים הגדול בארץ. החשיפה יוצאת הדופן נעשתה בתוכנית הבוקר הרדיופונית היומית "סדר יום" עם קרן נויבך ברשת ב' ביחד עם החתום מעלה.
בעקבות זאת הוקמה ועדה מיוחדת במשרד הבריאות, שהמליצה לאסור קשירה ובידוד חולים בבתי חולים פסיכיאטריים ולהתיר זאת רק במקרים קיצוניים, ומשרד הבריאות עצמו הוביל מהלך שהצליח לצמצם מאוד את התופעה.
ואולם, המקרה שנחשף עכשיו על מותו של אורן שלום בבית החולים אברבנאל רק מוכיח עד כמה המאבק עוד רחוק מאוד מסיומו, כאשר מתברר כי גם כאשר מטופל נמצא מת בזמן הקשירה – משרד הבריאות לא מצא לנכון עד היום לחקור בעצמו את הפרשה והסתפק בממצאי הבדיקה הפנימית של בית החולים, שמהם עולה חשש לטיוח כבד ושערורייתי.
במקרה של אורן שלום מתגלה מהתיק הרפואי עצמו (ועוד בלי קשר לטענות התביעה וחוות הדעת של אחד מבכירי הפסיכיאטרים בארץ) כי הוא לא נבדק כמעט בכלל על ידי הרופאים והצוות הסיעודי במחלקה כדי לעקוב אחר מצבו הגופני המידרדר, ולמרות זאת הוא נקשר לשעות רבות בכל לילה, וגם אז ללא השגחה ומעקב כמתחייב מהחוק.
רק אחרי מותו של המטופל בן 52 התגלה בנתיחה שלאחר המוות כי הוא סבל מדלקת ריאות חריפה והוא מת, לאחר שמחלתו לא אובחנה ולא טופלה כלל.
ומה אומרים על זה עכשיו בהנהלת אברבנאל בראשותו של פרופ' יובל מלמד? כי לא היתה כל רשלנות בטיפול באורן. ומה אומרת על זה ד"ר מרנינה שוורץ, סגנית מנהלת בית החולים? כי "המטופל המנוח לא התלונן ולא נמצאו ממצאים המעידים על חשד לדלקת ריאות".
אם גם היום זה מה שיש להנהלת אברבנאל לומר על המקרה המביש והמחריד של אורן שלום, ואם גם היום משרד הבריאות ממשיך לגבות את הטיוח הזה ומגלה אדישות לפרשה קשה כל כך, אז נראה, למרבה הצער, כי עוד רחוקה הדרך באברבנאל, במשרד הבריאות ובמערכת הפסיכיאטרית משיפור אמיתי ומהותי של היחס למטופלי הנפש, וכי המאבק נגד קשירה ובידוד שרירותיים של חולים, כמו גם המאבק לשיפור הטיפול והאשפוז של מטופלי הנפש, עוד רחוקים מאוד מסיום והם חייבים להימשך ללא הפסקה.

האכזריות באברבנל - רן רזניק

 

אברבנאל, בית חולים פסיכיאטרי, כללי, מוסד פסיכיאטרי, מוסד פסיכיאטרי אברבנאל, מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים, רן רזניק

בית חולים פסיכיאטרי אברבנאל בת ים – "המטופל הוזנח במשך ימים – ונמצא מת כשהוא קשור במיטתו"

"המטופל הוזנח במשך ימים – ונמצא מת כשהוא קשור במיטתו" , רן רזניק , ישראל היום , 13.07.2019

זוועה באברבנאל: גופתו של אורן שלום נמצאה כשהוא קשור בידיו וברגליו • סיבת המוות: דלקת ריאות שלא אובחנה • משפחתו: "התעלמו ממצבו" • אברבנאל: "מותו לא נגרם מרשלנות"

אברבנאל בת ים
אברבנאל. "אורן טופל ונבדק באופן כושל" // צילום: גדעון מרקוביץ'

פרשה מחרידה ובלתי נתפסת: אורן שלום (52) מטופל נפש, נמצא מת במיטתו כשהוא קשור בשתי ידיו ובשתי רגליו במשך שעות במחלקה סגורה ג' לגברים בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי אברבנאל בבת ים.
לאחר מותו של אורן התגלה שהוא נפטר מדלקת ריאות קשה וחריפה, שכלל לא אובחנה וכלל לא טופלה בבית החולים. לטענת המשפחה, המנוח טופל באופן רשלני כושל ומוטעה על ידי כל הרופאים והצוות הסיעודי במחלקה הסגורה בבית החולים, שהוא אחד המרכזיים לבריאות הנפש בארץ.

עוד עולה מהתיק הרפואי של שלום ז"ל באברבנאל כי במשך כל ששת הימים שבהם הוא היה מאושפז במחלקה הסגורה, הוא נבדק גופנית רק פעם אחת בלבד על ידי רופא תורן, כשאורן היה קשור בידיו וברגליו, וכי בדיקה זו נעשתה "רק כדי לצאת ידי חובה והיתה חסרת ערך".

עוד מתגלה כי במשך כל ששת ימי אשפוזו בדקו לו האחים והאחיות במחלקה רק פעמיים את הסימנים הרפואיים החיוניים. הם התעלמו אז מהדופק המהיר ולחץ הדם הגבוה, ובכל הימים האחרים הם רק העתיקו מחדש את הנתונים האלה שוב ושוב, תוך התעלמות מחומרתם.
נוסף על כך, לפי התיק הרפואי, לאורך כל האשפוז ועד לסופו הטראגי לא התקיים כל דיון מחלקתי על תוכנית הטיפול ומצב החולה.

קשור 4 שעות 

מהתיק הרפואי ומטענות המשפחה נטען כי אורן, שהיה מאושפז בכפייה, נקשר כל לילה במשך כל שעות הלילה בשבוע שלפני מותו, וכי הוא נמצא לאחר שהיה קשור במשך כ־4 שעות ללא השגחה רפואית וסיעודית המתחייבת מהוראות משרד הבריאות, וממצבו הבריאותי הקשה.
עוד נטען ממסמכי בית החולים כי סרטי הצילום שתיעדו את חדר הקשירה נמחקו על ידי הצוות הרפואי, ולא היתה השגחה רצופה עליו בזמן הקשירה כמתחייב.

עוד נטען כי הפרשה המזעזעת שאירעה ב־22 במרס 2013 טויחה על ידי בית החולים ועל ידי משרד הבריאות, ולא נחקרה לעומק וביסודיות, כמתחייב מהמקרה. חשוב לציין כי באותה מחלקה סגורה ג' באברבנאל התגלו ב־2016 מקרים קשים נוספים של קשירת חולים בלתי חוקית, תוך הזנחתם על ידי הצוות הסיעודי והרופאים.
כל זה מתגלה מתביעת רשלנות רפואית חסרת תקדים בחומרתה, שנחשפת כאן לראשונה, שהוגשה ביום חמישי שעבר על ידי אמו ואחיו של אורן נגד בית החולים ונגד משרד הבריאות.
התביעה הוגשה בדרישה לקבלת פיצויים כספיים על ידי עורכי הדין ד"ר אבי רובינשטיין, שמואל יקירביץ ואיתי נאור־צברי לבית משפט השלום בכפר סבא. אורן שלום ז"ל בעצמו היה עורך דין בהכשרתו ומוסמך במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ועבד בתחום זה בישראל ובארה"ב.
התביעה החדשה נגד אברבנאל מסתמכת על מסמכי התיק הרפואי (שברובם התיעוד הוא דל ביותר גם זאת באופן המנוגד להוראות החוק ומשרד הבריאות) וגם על חוות דעת של ד"ר שמואל קרון, שניהל את בית החולים הפסיכיאטרי שלוותה בהוד השרון, ונחשב לאחד מבכירי הפסיכיאטרים בארץ.
ד"ר קרון העלה בחוות דעתו ביקורת נוקבת, חריפה וקשה מאוד על בית החולים, וקבע כי אורן נבדק וטופל באופן כושל ושטחי מאוד לאורך כל ימי אשפוזו וכי הוא "הוזנח" על ידי צוות המחלקה, שלא פעל על פי הוראות החוק ומשרד הבריאות לקשירת חולים.
עוד קבע ד"ר קרון כי התיעוד הדל כל כך בתיק הרפואי לא מאפשר לקבוע אם היתה בכלל הצדקה לקשירה של אורן כפי שמחייב החוק, והדגיש כי עצם הקשירה של חולה במיטתו בפני עצמה היא "גורם סיכון ידוע לסיבוכים גופניים חמורים ובהם גם סכנה למוות".

מיטת קשירת חולה
קשירת חולה במיטתו היא "גורם סיכון ידוע" // צילום: גדעון מרקוביץ

עוד קבע כי "חוסר ההשגחה המוחלט בימים הקריטיים אחר מצבו הגופני, וזאת בעת שהיה קשור למיטתו, הביאו לכך שסימנים גופניים בעלי חשיבות רבה לא זוהו. לו היו סימנים אלה מזוהים היה ניתן לטפל בו ולמנוע את מותו".
יש לציין כי ד"ר קרון עמד גם בראש הוועדה שחקרה במשרד הבריאות הקשירה של מטופלת בת 28 שנקשרה באופן אכזרי ובלתי נתפס במאי 2016 ל־24 יום ברציפות בשתי ידיה ובשתי רגליה, בדרך המנוגדת באופן חמור לחוק הטיפול בחולי הנפש ולחוק זכויות החולה ולהוראות משרד הבריאות, וכל זאת במחלקה הפסיכיאטרית הסגורה א' לנשים בבית החולים הממשלתי שיבא בתל השומר.

נתון לחסדי מטפליו 

על פי ממצאי החקירה, שנחשפו באוגוסט 2017 ב"ישראל היום", המטופלת, בת 28, הושארה קשורה בחדר הקשירות כשהיא עושה את צרכיה על עצמה בחיתול חד פעמי, היא הורשתה להתקלח רק פעם ביומיים, והצוות הרפואי והסיעודי מנע את רוב הביקורים של המשפחה.
ועדת החקירה בראשותו של ד"ר קרון העלתה אז ביקורת חסרת תקדים בחריפותה על הנהלת בית החולים שיבא, על ראשי החטיבה הפסיכיאטרית בשיבא, על משרד הבריאות ועל ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר טל ברגמן.

על פי התביעה החדשה שהוגשה בחמישי נגד בית החולים אברבנאל, "אין לתאר מצב קיצוני יותר ממקרה זה, של חסר ישע הנתון לחסדי מטפליו, כאשר יש מחדל איום ולא מאובחנת אצלו דלקת הריאות, וכלפי אדם חסר אונים זה ננקטים אמצעי הכפייה וההגבלה הקיצוניים ביותר שיכולים להיות כלפי חולה בבית חולים".
"הדבר המדהים גם הוא, שאף אחד מטעם בית החולים לא טרח להתנצל בפני המשפחה על מה שאירע ומדו"ח הבירור הפנימי של בית החולים עולה כי לא הופקו לקחים מהמקרה ובמשרד הבריאות לא טרחו אפילו להקים וועדת חקירה למרות שמדובר במותו של אדם בבית החולים מדלקת ריאות חריפה כשהוא קשור ב־4 גפיים".
בכתב התביעה נטען עוד כי בית החולים ומשרד הבריאות הפרו במקרה של אורן שורה ארוכה של חוקים כולל חוק זכויות החולה, חוק הטיפול בחולי בנפש, חוק הפיקוח על חסרי ישע, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק העונשין. ועוד התבקש בתביעה בית המשפט להורות על מתן "פיצויים מוגברים שישקפו את סלידתו מחומרת המעשים ומחדלי הצוות הרפואי, שלא עשה דבר על מנת להשגיח ולשמור על גופו וחייו של אורן, כאשר מותו היה בר מניעה של ממש, באמצעים פשוטים של השגחה והקפדה על טיפול ראוי".
עו"ד רובינשטיין, שמייצג את המשפחה, מסר כי "אורן מת מדלקת ריאות מבלי שיאובחן ויטופל בזמן שהיה קשור בארבע גפיו מספר ימים, כחלק מהטיפול לו זכה כחולה פסיכיאטרי בניגוד למתחייב ממקצוע הרפואה. סיבת הפטירה התבררה רק בנתיחה במכון המשפטי אבו כביר, וכך נודע הדבר למשפחה".
"תביעת רשלנות רפואית נגד בתי חולים כמו תביעה זו, הן חיוניות במטרה שמשרד הבריאות והנהלות בתי החולים ידאגו באופן ראוי הרבה יותר לבטיחות החולים. זו גם השקפת בתי המשפט, כי תביעות רשלנות רפואית הן אמצעי בקרה משפטי בעל חשיבות, המשמש אמצעי הגנה, באופן עקיף אמנם, על בריאות הציבור מפני טיפול כושל ומוטעה".

"נוהל תקין"
ממשרד הבריאות נמסר כי "מדובר במקרה מצער, והמשרד יגיב כמקובל בבית המשפט כאשר יתקבלו חומרי התביעה".
מבית החולים אברבנאל נמסר כי "האירוע תוחקר ונמצא כי ניהול המקרה היה תקין. על פי דו"ח הנתיחה של המרכז הלאומי לרפואה משפטית, מותו נגרם מדלקת ריאות חריפה ולא כתוצאה מההגבלה. בעת ובסמוך לפטירתו, לא היה ידוע על מחלות גופניות, וכן המטופל ז"ל לא התלונן ולא נמצאו תסמינים המעידים על חשד לדלקת ריאות".
"על פי משרד הבריאות, הנציב הקודם של קבילות הציבור למקצועות רפואיים החליט לסגור את הבירור בהסתמך על מסקנות התחקיר הפנימי. המקרה נבדק בבית החולים, דווח להנהלת בית החולים דאז, והמלצות התחקיר נדונו במסגרת הוועדה לניהול סיכונים. על פי העולה מהתחקיר, כולל דו"ח הנתיחה הפתולוגי והתייחסות נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות דאז, מותו המצער של המנוח לא נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית".

זוועה באברבנאל בת ים

 

אברבנאל, חדשות, מבקר המדינה, מוסד פסיכיאטרי אברבנאל, מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים, רן רזניק

המבקר בודק: מה קורה בבתיה"ח הפסיכיאטריים?

המבקר בודק: מה קורה בבתיה"ח הפסיכיאטריים? , רן רזניק , 19.12.2017 , ישראל היום

בעקבות החשיפה ב"ישראל היום": מבקר המדינה חוקר את התלונות החמורות על קשירות, בידוד חולים ותנאים פיזיים קשים • במוקד: בית החולים אברבנאל

פלייליסט – מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים

בחודשים האחרונים משרד מבקר המדינה מנהל חקירה על תפקוד בתי החולים הפסיכיאטריים הממשלתיים שנמצאים בבעלות משרד הבריאות בעקבות התלונות על תנאי האשפוז והטיפול הקשים והבלתי הולמים בבתי חולים אלה. כמו כן מבקר המדינה בודק את עבודתן של הוועדות הפסיכיאטריות שאחראיות על הוראות האשפוז בכפייה של מטופלי נפש, ואת התלונות הקשות על הגבלות החולים בבתי החולים: קשירות ובידוד חולים, כך נודע ל"ישראל היום".

החקירה של מבקר המדינה מתנהלת בין היתר בעקבות החשיפה ב"ישראל היום" באוגוסט 2016 על תנאי האשפוז הקשים בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי "אברבנאל" בבת ים, שבה פורסמו עדויות על מחסור קשה במיטות אשפוז שגורם לחולים לישון במסדרונות או בצפיפות קשה בחדרים, על תנאי ניקיון ותברואה גרועים מאוד ועל המצב פיסי קשה מאוד בחלק מהמחלקות. כמו כן נחשפה ב"ישראל היום" בספטמבר 2016 פרשת קשירה לא חוקית במשך שעות של מטופלים במחלקות הסגורות ללא כל השגחה של הצוות הרפואי והסיעודי.

חקירת מבקר המדינה, שמתפרסמת כאן בראשונה, מתנהלת גם בעקבות החשיפה במאי השנה ב"ישראל היום" של דו"ח הוועדה המיוחדת במשרד הבריאות שהמליצה לאסור על קשירה ובידוד של חולי נפש למעט מקרים חריגים מאוד. כפי שפורסם, הוועדה הוקמה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב בעקבות הזעזוע הציבורי לאחר החשיפה המהדהדת המתמשכת ויוצאת הדופן של התלונות המחרידות על קשירות ובידוד של חולים, בתכנית הרדיו "סדר יום" עם קרן נויבך ברשת ב' בשנה וחצי האחרונות (גם החתום מעלה היה שותף בשידורי התכנית בנושאים אלה).

ל"ישראל היום" נודע עוד כי במאי השנה, במקביל לחקירת מבקר המדינה, נערכה בקרה של משרד הבריאות בבית החולים אברבנאל שהעלתה בין השאר כשלים רבים ומדאיגים מאוד בטיפול במניעת זיהומים אצל החולים. הבקרה נערכה בעקבות התפרצות חריגה ויוצאות דופן של זיהום של חיידק שעמיד לרוב התרופות האנטיביוטיות אצל יותר מ־10 חולים בשתי מחלקות אשפוז לחולים כרוניים.

ואכן, בבקרה התגלו במחלקות אלה ליקויים רבים ועבודה בניגוד להוראות משרד הבריאות: החדר להכנת תרופות למטופלים שמשמש גם לחדר הקפה של הצוות, עגלת החייאה שנמצאת בתוך פינת האוכל של העובדים. מים עומדים בתוך ציוד ההחייאה ובתוך בלוני חמצן, ובנוסף לא נמצאו חומרים לניקוי משטחי עבודה של הצוות הסיעודי.

כשלים רבים וחמורים מאוד התגלו בחדר שבו ניתנים הטיפולים הרפואיים המורכבים בנזעי חשמל ("מכות חשמל") בהרדמה לעשרות חולים מדי חודש. על פי הדו"ח, נעשה בחדר הטיפולים שימוש חוזר בציוד חד־פעמי, לא היו חומרים זמינים לחיטוי וניקוי ידיים, והפחים נמצאו פתוחים. בנוסף, המקרר עם חומרי ההרדמה נמצא בתוך המטבחון ולא נוטר על ידי מד טמפרטורה רציף, ונמצא בו חומר הרדמה פתוח ללא ציון של תאריך הפתיחה, כמתחייב. מחברי דו"ח הבקרה התריעו עוד כי "לא הובהר לנו איפה מכינים את חומרי ההרדמה ובאילו תנאים".

מהנהלת אברבנאל נמסר בתגובה כי "בית החולים עובר הליך של שינוי ושיפור בהיבטים רבים. בצד ציון לחיוב בדוח הבקרה, צוינו הליקויים אשר תוקנו ברובם. בית החולים למד את הדו"ח ובהליך יישום ההמלצות בנושא מניעת הזיהומים ביחידה זו".

 

המבקר בודק

בית חולים שיבא תל השומר, חדשות, קשירות, קשירות מאושפזים, רן רזניק, שיבא

דו"ח החקירה נחשף: המטופלת בשיבא נקשרה 24 יום ברציפות בניגוד לחוק

דו"ח החקירה נחשף: המטופלת בשיבא נקשרה 24 יום ברציפות בניגוד לחוק , רן רזניק , 22.08.2017  , ישראל היום

ממצאים של ועדת בדיקה שהוקמה במשרד הבריאות בעקבות תלונת המשפחה מגלים פרטים מזעזעים ומחרידים על הטיפול בבית החולים שיבא • על פי הדו"ח, המטופלת נקשרה ברציפות בתנאים קשים וללא הסבר או הצדקה • בית החולים: "הלקחים הופקו"

החדר בו נקשרה מטופלת בבית חולים שיבא בניגוד לחוק
החדר בו נקשרה המטופלת במחלקה הפסיכיאטרית בשיבא , כפי שהוא נראה היום // צילום: גדעון מרקוביץ'

24 ימים נקשרה חולה בשתי ידיה ובשתי רגליה באופן המנוגד לחוק הטיפול בחולי הנפש ולחוק זכויות החולה, וכל זאת במחלקה הפסיכיאטרית א' בבית החולים הממשלתי "שיבא" בתל השומר.

המטופלת, בת 28, הושארה קשורה במשך 24 ימים בחדר הקשירות כשהיא עושה את צרכיה על עצמה בטיטול ומתקלחת רק פעם ביומיים. כמו כן, הצוות הרפואי והסיעודי מנע את רוב הביקורים של משפחתה וסירב לאפשר לה לקבל ממתקים מהם ורוב הזמן גם סירב לאפשר לה לעשן (ובכך כפה עליה צעד בלתי חוקי בישראל של גמילה בכפייה מניקוטין) – וכל זאת ללא כל הסבר או הצדקה כלשהם.

עוד התגלה כי רוב הוראות הקשירה חודשו מדי 4 שעות על ידי רופאים זוטרים ומתמחים ללא מעורבות של רופאים בכירים כמתחייב בחוק, ולא היה כל קשר בין מצבה הנפשי והתנהגותה בזמן הקשירה לבין הוראות הרופאים התורנים על המשך הקשירה, וכל זאת בניגוד לחוק. כל זאת קרה בבית החולים הציבורי הגדול, העשיר והמרכזי בארץ.

כך עולה מממצאי החקירה של ועדת בדיקה שחקרה את התלונה של החולה ומשפחתה וממצאיה הוגשו אתמול למשפחה. הדו"ח, שנחשף כאן בראשונה, מעלה ממצאים מזעזעים נוקבים ומחרידים, מהחמורים שהתגלו אי פעם במערכת הפסיכיאטרית בישראל, על הנהלת בית החולים "שיבא", על מנהלי האגף הפסיכיאטרי ב"שיבא" ועל ראשי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.

המקרה של המטופלת נחשף החל ממאי 2016 בתוכנית הבוקר הרדיופונית היומית "סדר יום" עם קרן נויבך ברשת ב', כאשר המטופלת כונתה בשם הבדוי "נועה". נויבך ערכה מעקב תקשורתי יומיומי יוצא דופן אחר המקרה, שנחשב לאחת הפרשות הקשות בתולדות מערכת הבריאות בישראל. בעקבות החשיפה הועברה "נועה" (תוך שהיא קשורה אפילו בעודה באמבולנס!) לבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי בבאר שבע ושם היא לא נקשרה אפילו לא ליום אחד ושוחררה לביתה לאחר כחודשיים של אשפוז.

בעקבות החשיפה של הפרשה, הורה גם מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב על הקמת ועדה מיוחדת במשרד הבריאות אשר כפי שנחשף במאי ב"ישראל היום", המליצה על איסור קשירות ובידוד חולים בבתי החולים הפסיכיאטריים, אלא רק במקרים חריגים ורק לאחר קבלת אישורים מיוחדים, כולל אישור של בתי המשפט.

על פי דו"ח הוועדה, המטופלת מוכרת כחולת נפש עם אירועים של אלימות ותוקפנות קשים וחמורים מאוד והיא כבר היתה מאושפזת כמה פעמים במוסדות פסיכיאטריים. הוועדה גם ציינה כי הטיפול הרפואי שהיא קיבלה במחלקה היה "הולם, מקובל, זהיר וקפדני", אלא שב־1 במאי, בזמן אשפוזה במחלקה ב"שיבא", התרחש אירוע קשה מאוד שבו היא היכתה אחות במחלקה וגרמה לה חבלות משמעותיות ביותר.

בעקבות זאת היא נקשרה בארבעת גפיה בחדר הקשירה כפי שמתיר החוק, והוועדה קבעה שההגבלה הזו היתה בתחילה מוצדקת וחוקית (על פי החוק, אפשר לקשור חולה ל־4 שעות בהוראות רופא כאשר יש סכנה מיידית לחולה או לסובבים אותו) ונעשתה כפי שהחוק מתיר – לצורך מניעה מיידית של המשך האלימות.

הגבלות בביקורים

ואולם הוועדה מתחה ביקורת נוקבת וחריפה ביותר על המשך הקשירה של החולה במשך 24 יום ברציפות, זמן שיא קיצוני מאוד של קשירה רצופה. הוועדה קבעה כי המשך הוראות הקשירה נעשה בפועל כמעט רק על ידי רופאים מתמחים ותורנים כאשר החולה לרוב לא נבדקה כלל בפועל כמתחייב, ובחלק מהמקרים הוראות הקשירה ניתנו כאשר היא ישנה ולמעשה כלל לא היה קשר בין התנהגותה לבין המשך קשירה.

כמו כן, אף אחד מהרופאים במחלקה לא בדק את החולה לאחר שהותרה מהקשירה כדי לנסות לראות איך היא מתנהגת. הרופאים התעלמו מכך שלא היה כל דיווח על אלימות מצד המטופלת כשהיא הותרה מהקשירה לחצי שעה לצורך אכילה, מקלחת או עישון. נוסף על כך, לא נעשה במחלקה כל ניסיון להשתמש באמצעים אחרים שאינם קשירה.

הוועדה קבעה עוד כי משפחתה של המטופלת, המיוצגת על ידי עורכי הדין שי פויירינג ושירי לידאי, הוגבלה מאוד בביקורים שלה בזמן הקשירה (רק שלושה ביקורים בשבוע לזמן קצר) וזאת רק בתיאום מראש, והתגלה כי הוראה זו לא היתה נחוצה ואפשר וצריך היה לאפשר ביקורים רבים הרבה יותר.

הוועדה מותחת ביקורת גם על ד"ר טל ברגמן, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, וזאת לאחר שהתברר כי הנהלת המחלקה פנתה למשרד הבריאות והתריעה על מצבה של החולה ועל כך שיהיה צורך לקשור אותה באופן ממושך, אולם פניות אלה לא נענו.

"הנימוקים של אנשי 'שיבא' – לא מקובלים"

כמו כן, העלתה הוועדה ביקורת על ד"ר ברגמן על כך שבבית המשפט בזמן הדיון שהתקיים בבקשה של החולה להתיר אותה מקשירה, המשיכה ד"ר ברגמן להצדיק את המשך קשירתה הממושכת של המטופלת וסירבה להעבירה לבית חולים פסיכיאטרי אחר.

הוועדה גילתה עוד כי לאחר שהמטופלת נקשרה, פנתה הנהלת המחלקה להנהלת בית החולים וביקשה לתגבר את המחלקה באנשי צוות סיעודי גברים. בפנייה הם גם תיארו את המצוקה של הצוות הרפואי והסיעודי במחלקה, ואולם פניות אלה נדחו בסירוב חד־משמעי הן מצד הנהלת הסיעוד והן מצד המנהל הרפואי של בית החולים בטענה כי אין מספיק צוות בבית החולים. הוועדה קבעה כי הנימוקים של ראשי האגף הפסיכיאטרי ב"שיבא" על היעדר כוח אדם "אינו מקובל עלינו. אין המדובר בטיפול שניתן לדחות אותו או להימנע ממנו, אלא בעמידה בסטנדרט הטיפולי הבסיסי, ובדרישות החוקיות הנוגעות לעניין".

הוועדה המליצה למשרד הבריאות לבחון אם החטיבה הפסיכיאטרית בתל השומר עומדת התנאים הנדרשים לאשפוז פסיכיאטרי בכלל ולאשפוז בתנאים סגורים בפרט, וזאת לאור המחסור בכוח אדם רפואי וסיעודי. עוד המליצה הוועדה למנוע מצב שבו מונעים ממשפחות לבקר את החולים, כפי שקרה במקרה זה, וגם למסד את האפשרות להעברה יזומה של חולים ממוסד פסיכאטרי אחד למשנהו במצבים של משברי אמון או אלימות כלפי אנשי הצוות.

"שיבא": "הלקחים הופקו ונלמדו"

מ"שיבא" נמסר כי "מדובר בחולה בעלת מסוכנות קשה וחריגה והיא אובחנה כנמצאת במצב פסיכוטי מסוכן עם מסוכנות ממשית ומוכחת". לדבריהם, "מאז האירוע הופקו ונלמדו לקחים רבים בכל הדרגים ובין השאר, נבנו שני חדרי בידוד חדשים שמתאימים למצבים אלימים ללא צורך בקשירת החולה, הועברו הדרכות לצוות לדרכי טיפול חלופיות לקשירה, אושרו השגחות מיוחדות על חולים במקום קשירות ועוד".

ממשרד הבריאות נמסר כי "קיבלנו את הדו"ח, שממתין להתייחסות הצדדים. יחד עם זאת המשרד כבר מבצע פעולות לתיקון, שיפור וצמצום תופעת הקשירות. רק לאחרונה פורסמו מסקנות הוועדה לצמצום ההגבלות המכאניות בבתי חולים, המסקנות מתוות דרך על מנת על שמקרים כאלו לא יחזרו בעתיד".

Document-page-001Document-page-002

אלימות כימית, אלימות מוסדות משרד הרווחה, אלימות נגד אוטיסטים, אלימות נגד חוסים, דקלה אהרון שפרן, התעללות בחוסים, חדשות, מוסד בראשית, מוסד שיקומי בראשית, מוסדות משרד הבריאות, סדר יום עם קרן נויבך, פיקוח על מוסדות משרד הרווחה, קרן נויבך, רן רזניק

אלימות נגד חוסים בהוסטל בראשית של משרד הרווחה

03.07.2017 – סדר יום עם קרן נויבך אורחים רן רזניק , דקלה אהרון שפרן ובני משפחה של חוסים הסובלים מאלימות במוסד בראשית של משרד הרווחה הממוקם בבית חולים שער מנשה.

טענות ליחס נוקשה הגובל בהתעללות ואף גילויים של אלימות מצד אנשי הצוות למטופלים, בהוסטל "בראשית" הנמצא בתוך מתחם בית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה, אבל מפוקח ע"ח משרד הרווחה. מעדויות שהגיעו לידי מערכת סדר יום, ראש התחום החברתי דקלה אהרון שפרן ופרשן הבריאות של ישראל היום רן רזניק, עולה כי המטופלים במקום ננזפים בצעקות באופן תדיר ע"י הצוות, המקום מתנהל באווירה של פחד וכי הצוות נוהג באלימות כלפי המטופלים. במקרה אחד שנביא כאן הבוקר של צעירה על הקשת האוטיסטית, נמנעה מבני משפחתה האפשרות לראות אותה במשך תקופת אשפוזה, היא קיבלה כמות גדולה של תרופות שפגעה בבריאותה ונגרמה לה פגיעה נפשית קשה. במקרה נוסף, מטופל פגוע ראש אושפז בחדר המיון של בית החולים זיו בצפת, עם חבלות בידיים ובצלעות, לדבריו בשל אלימות של הצוות כלפיו.

אוטיזם, אשפוז פסיכיאטרי, בית חולים שער מנשה, התעללות אקוסטית, התעללות בחוסים, חדשות, מוסד פסיכיאטרי, משרד הבריאות, סדר יום עם קרן נויבך, פשעי משרד הבריאות, קרן נויבך, רן רזניק

8 חודשים מבודד בשער מנשה

יוני 2017 – סדר יום עם קרן נויבך – בן 35, קוראים לו נועם, הוא עם פיגור ובעיות אורגניות ומזה שמונה חודשים הוא מוחזק בבידוד מוחלט, מאחורי הסורגים, במחלקה לביטחון מירבי בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי שער מנשה. 8 חודשים, אדם עם פיגור, בחדר שאין בו כלום. בלי שום טיפול, בלי שום גירוי, בלי שום מגע אנושי חומל או אוהב.

על פי עדויות שהגיעו לידי מערכת סדר יום והעיתונאי רן רזניק ועל פי תלונות המשפחה של נועם, לבית החולים שער מנשה, האשפוז בבידוד הוא בתנאים קשים ובלתי אנושיים. לא רק שהוא לא הביא לשיפור במצבו של נועם, הוא גרם והביא להחמרה במצבו הנפשי והגופני, הקשה ממילא. על פי העדויות והתלונות שהגיעו אלינו, נועם מוזנח פיסית ומושפל באופן קבוע על ידי הצוות הרפואי והסיעודי. דוגמא קטנה, בשבוע שעבר, אחד מבני משפחתו של נועם הביא לו ספינר, משחק הילדים הפופלרי, הצוות מיד החרים לו את המשחק. דוגמא נוספת, התקינו בחדרו של נועם מקרן טלוויזה, אבל הצוות פשוט מפעיל אותו בווליום חזק במשך כל שעות היום וכל תחנוניו של נועם להנמיך את הווליום לא עוזרים. יכול להיות שמישהו לא רוצה לשמוע את נועם?

איפה שר הבריאות יעקב ליצמן? איפה מנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב? רק לפני שבועיים סיפרנו בחגיגיות על המלצות הוועדה לצמצום הקשירות והבידודים שאמורות לעשות מהפכה ביחס למטופלי נפש, אבל על פי מידע שהגיע לידנו, רופאים בכירים בבית החולים שער מנשה אמרו לבני משפחה של מטופלים שמוחזקים בבידוד שם, שהמלצות הדו"ח של משרד הבריאות כלל לא נוגעות אליהם וכלל לא מחייבות אותם. האם בית החולים שער מנשה הוא מחוץ לתחום עבור ליצמן? אין לו סמכות שם? האם יכול להיות שהרופאים בשער מנשה מטעים את בני המשפחה כדי להלך עליהם אימים? איך יכול להיות שבישראל 2017 מוחזקים 9 אנשים, חולים! לא פושעים, בבידוד אכזרי חלקם חודשים, חלקם שנים ואף אחד לא מפסיק את זה.