האגודה לזכויות האזרח, כללי, פרשת הבלוגרים, רויטל חובל, רונית פוזננסקי כץ

פרשת הבלוגרים: צו מזויף של השופטת רונית פוזננסקי כץ

30.01.2019 – תלונה של האגודה לזכויות האזרח נגד השופטת רונית פוזננסקי כץ בגין מתן צו פיקטיבי למשטרת ישראל במסגרת תרגיל חקירה מול חברת אירוח האתרים וורדפרס.
החומרה בעניין מתן הצו על ידי השופטת פוזננסקי, היא שהצו ניתן נגד אתר אינטרנט למרות שלא בוצעה כל עבירה באתר וורדפרס. השופטת פשוט השתתפה בתרגיל חקירה של המשטרה, דבר שהיה אסור לה, כי לא בוצעה כל עבירה אצל נשוא הצו הפיקטיבי (חברת וורדפרס).
פורסם הבוקר 30/01/2019 בעיתון הארץ – רויטל חובל

פ1פ2

 

מודעות פרסומת
איריס ארבל אסל, בית משפט לענייני משפחה, נציבות תלונות הציבור על שופטים, רויטל חובל

המלצה להעמיד לדין משמעתי השופטת איריס ארבל אסל שמסרה תיקים חסויים לסטודנט


המלצה להעמיד לדין משמעתי שופטת שמסרה תיקים חסויים לסטודנט , רויטל חובל , 24.01.2015, הארץ

נציבות תלונות הציבור על שופטים קבעה כי השופטת איריס אסל "כשלה חמורות" והפרה את כללי האתיקה כשניהלה עם סטודנט קשר שכלל התכתבויות חריגות ובלתי־ראויות

נציבות תלונות הציבור על שופטים המליצה באוקטובר האחרון בפני שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני להעמיד לדין משמעתי את השופטת איריס אסל, לאחר שנמצא כי העבירה תיקים חסויים ורגישים לטיפולו של סטודנט שסייע בעבודתה, ושעמו גם קיימה התכתבויות חריגות ובלתי ראויות, כלשון ההחלטה.

אסל, בת 40, בתו של מנהל בתי המשפט לשעבר דן ארבל, ששימש מנהל בתי המשפט בתקופת כהונתו של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון, קודמה בשנה שעברה, לאחר כהונה כרשמת במשך שש שנים, לשמש שופטת בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן. יצוין כי הקשר המשפחתי בין ארבל לאסל לא מופיעים ברשימה הרשמית של קשרי המשפחה בין השופטים.

לפי ההחלטה של הנציבות, סטודנט שסייע לשופטת במסגרת קליניקה של סטודנטים למשפטים טען כי אסל הבטיחה לו להתמחות אצלה וחשף בפני נשיאת בתי המשפט במחוז תל אביב, זיוה הרמן הדסי, שורה של התכתבויות וחילופי דברים חריגים גם בווטסאפ בין השניים.

הנושא הובא לידיעת נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס. גרוניס הביא את העניין לבירור הנציב, וזה ראה את המקרה בחומרה והחליט לנקוט אמצעי חמור ביותר העומד לרשותו, המלצה להעמדה לדין. נציב תלונות על השופטים הנוכחי אליעזר ריבלין לא חתום על החלטה זו, אלא נציג מטעמו, השופט בדימוס שמואל חמדני, ששימש בעבר סגן הנציב בתקופת הנציב הקודם אליעזר גולדברג, וזאת ככל הנראה בשל ההיכרות המוקדמת בין ריבלין לארבל.

מההחלטה עולה כי הסטודנט המשיך לסייע לשופטת גם אחרי שסיים את פעילותו בקליניקה. אסל העבירה לו תיקים להכנת טיוטות להחלטות ולפסקי דין והוא היה מועמד להתמחות אצלה. לאחר שהליכי קבלתו להתמחות התעכבו, הודיעה לו אסל כי העסקתו מבוטלת. בתגובה מחה הסטודנט, עמד על זכותו להתמחות בפני שופט והתלונן על התנהלותה של אסל.

"לדעתנו, ‏צורה זו של ‏חילופי ‏מיילים ‏בין ‏שופט ‏לסטודנט ‏בקליניקה, ‏ובהמשך ‏בין השופט ‏לאזרח‏ מן ‏השורה, שאין‏ לו‏ כל‏ מעמד ‏במערכת,‏ אינה‏ הולמת ‏מעמדו ‏של ‏שופט‏ וביתר שאת ‏גם ‏עלולה ‏לפגוע, ‏בדימויה ‏של ‏מערכת ‏השיפוט", נכתב בהחלטה. "‏נראה, ‏שהתכתבויות ‏אלה גובלות בהתבטלות ‏דימויו של‏ השופט כשופט‏ עצמאי‏ ובלתי‏ תלוי,‏ גם‏ בעיני ‏עצמו וגם‏ בעיני‏ אדם ‏מן‏ הצד שקורא ‏את‏ הדברים. ‏מערכת ‏יחסים ‏כזו ‏יוצרת‏ גם ‏בעיניו ‏של ‏הסטודנט דימוי ‏של ‏שופט תלותי ולא ‏נחרץ, ‏שהופכת ‏אותו, ‏את ‏הסטודנט, ‏למושיע, ‏כביכול, ‏ולגואל, ‏לא ‏רק ‏בעתות‏ מצוקה,‏ אלא ‏גם ‏בהתנהלות ‏של ‏שגרה ‏יומיומית. האמור ‏בהתכתבויות ‏אינו ‏מוסיף ‏כבוד ‏לשופט. להפך, הוא ממעיט מערכו ופוגע בדימויה של המערכת".

עוד נכתב בהחלטה כי "במהלך עבודתו עם הסטודנט או עם מתמחה אל לו לשופט להסיר את כל המחיצות ולהפוך את הסטודנט או את המתמחה ל'נפש התאומה' שלו, המזמין אותו למעשה להתפלש בנבכי נפשו והגיגיו. אין מניעה שייווצרו יחסים חבריים בין שופט למתמחה, אבל צריך להקפיד על מכובדות הקשרים, לבל ייפרמו תפרי גלימת השופט ויצנחו ביחד עם כבודו. לצערנו, נראה שכך קרה במקרה זה. התכתבויות מעין אלה, לצד היותן בלתי מכובדות ובלתי מכבדות, עלולות לגרום נזק תדמיתי בל ישוער, גם למערכת המשפט".

השופטת בתגובתה מחתה על כך שהסטודנט העביר מיילים או מסרונים שהוחלפו ביניהם ורמזה שיש בכך ניסיון נקמנות והכפשה. על כך השיב חמדני כי "סוף מעשה במחשבה תחילה", והוסיף כי השופטת הפרה את כללי האתיקה המצופים משופט. השופטת הוסיפה בתגובה כי המיילים שצורפו "אכן משקפים יחסים טובים וקרובים, אך כל זאת במישור המקצועי בלבד". לדבריה, "היא נוהגת כדבר שבשגרה לקיים יחסים חבריים עם עוזרים משפטיים או מתמחים ועם כל עובדי בית המשפט וכל ניסיון לפרש זאת במישור אישי אינו משקף את המציאות".

ממלא מקומו של הנציב, השופט חמדני, ראה ביתר חומרה את העובדה שתיקים רגישים הועברו לעיון הסטודנט. מסתבר כי הסטודנט החזיק בתיקים גם אחרי שנמסר לו כי לא יוכל להתמחות אצל אסל והוא לא התבקש להשיב את כל התיקים שברשותו. בסופו של דבר הוא השיב שמונה תיקים לעיונו של הנציב, עם הגשת התלונה נגד השופטת. "עיון ‏בתיקים‏ העלה ‏כי ‏מדובר‏ בתיקים‏ הנדונים ‏בדלתיים ‏סגורות ‏הכוללים ‏חומר ‏אישי‏ מאוד", נכתב.

"אין מחלוקת שהשופטת העבירה לסטודנט תיקים של בית המשפט שהתנהלו בדלתיים סגורות, כאשר לא היה לו כל מעמד במערכת בתי המשפט, לא של עובד ולא של מתמחה", נכתב בהחלטה. "כמו כן, הועברו לו העתקים של כתבי טענות ופרוטוקולים, לשם הכנת תקצירים לדיונים וכן לשם הכנת חוות דעת וטיוטות לפסקי דין. מיותר להכביר את חומרת המעשה, כאשר מדובר בתיקים רגישים. השופטת ציינה שעשתה כן בתום לב, בהניחה שהסטודנט עומד להיות המתמחה שלה, לאחר שקיבלה בעבר אישור להעסקתו בקליניקה. אך לא ניתן לקבל טיעון של 'תום לב', כאשר מדובר בשופט אשר כיבוד החוק אמור להיות נר לרגליו.

"השופטת כשלה חמורות כשהפעילה שיקול דעת מוטעה והעבירה תיקים לסטודנט, במפגשים מחוץ לכותלי בית המשפט ובאמצעות הדוא"ל. מה גם, שלא מדובר בכשל חד־פעמי, ברגע של היסח דעת, אלא במספר רב של פעמים במשך חודשים, בלי ליידע את הגורמים במערכת ובלי ניסיון לקבל כל אישור לכך". חמדני הוסיף כי "מיותר להכביר מלים על הנזק שיכול להיגרם למערכת המשפט כאשר תיקים חסויים מתגלגלים לידי מי שאינו מוסמך לקבלם. לא קשה לצפות את הנזק שיכול להיגרם אם יועברו החומרים החסויים הלאה".

מיד עם החלטתו של חמדני שכרה אסל עורכת דין ופנתה בכתב ללבני עם התייחסות מפורטת לקביעות נגדה וביקורת על החלטת הנציב. לבני לא הספיקה לטפל בסוגיה וחרף הממצאים החריפים, אסל ממשיכה לכהן, מבלי שננקטו נגדה איזשהם הליכים משמעתיים.

מדוברות מערכת בתי המשפט נמסר: "מדובר בעניין שהטיפול בו טרם הגיע לסיומו. הנושא תלוי ועומד, וממתין לבירור שייערך לאחר שיאויש תפקיד שר המשפטים. לעת הזו לא נוכל להוסיף". עורכת דינה של השופטת אסל, יעל גרוסמן, מסרה: "מדובר בשופטת מצטיינת שזוכה להערכה גורפת מצד הממונים עליה, מצד המערכת ומצד ציבור המתדיינים, ואף קיבלה תעודת עובד מצטיין (כשעבדה במחלקת ניתוב תיקים בבית משפט השלום בראשון לציון" – ר"ח). מעולם לפני כן לא נמתחה עליה ביקורת ולא הוגשה נגדה תלונה. ההחלטה פוגעת בה פגיעה קשה. העובדות הן שמדובר בסטודנט שהיה בתקופת המעבר שבין קליניקה משפטית שבה הועסק על ידי השופטת על פי דין, לבין תחילת תקופת התמחותו אצלה, אשר סייע לה בתקופת הביניים במספר תיקים. באשר לתכתובות, מדובר בסגנון התכתבות שלא חרג מסגנון חברי המקובל בין אנשים שעובדים כצוות. החלטת הנציב חורגת מהסטנדרטים המקובלים, שבמסגרתם במקרים דומים, וחמורים בהרבה, לא הומלץ על דין משמעתי".

אהרון גל, אלימות בירוקרטית, אלימות הנהלת בתי משפט, הנהלת בתי משפט, פרקליטות מחוז תל אביב, רויטל חובל

אלימות בירוקרטית של הנהלת בתי המשפט ופרקליטות מחוז ת"א בפסיקה שחייבה אותם לשלם 2,000 שקל

מרינה אוסיפוב - מאבטחת בית משפט לענייני משפחה רמת גן

מלחמתם של בתי המשפט בפסיקה שחייבה אותם לשלם 2,000 שקל , רויטל חובל , בארץ , 22.01.2015

לורי שם טוב נאזקה והושפלה לאחר שנחשדה בניסיון לצלם דיון בדלתיים סגורות. הנהלת בתי המשפט ופרקליטות מחוז ת"א (עו"ד אהרון גל) ערערו על הקנס שהוטל עליהן בשל כך – וערעורן נדחה

שעתיים ו-20 דקות הוחזקה לורי שם טוב, המנהלת תביעה בבית משפט לענייני משפחה ברמת גן (שופט נפתלי שילה), כשהיא אזוקה בידיה, בכניסה לבית המשפט, לעיני העוברים והשבים, כאשר חלק מהזמן ידיה מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים. מאבטחי בית המשפט עיכבו ועצרו אותה במאי בשנה שעברה, לאחר שבמשך הדיון שהתקיים בדלתיים סגורות התעורר חשד כי היא מקליטה את הדיון ומצלמת אותו ואולי אף מתכוונת לפרסם את אשר הקליטה. היא עוכבה, ולאחר שסירבה לעיכוב וביקשה לעזוב את בית המשפט, נעצרה.

כעבור שעתיים ו-20 דקות הגיעו שוטרים לבית המשפט ולקחו אותה לחקירה בתחנת משטרה רמת גן, ושם לא נמצאו ראיות לביסוס החשדות נגדה והיא שוחררה. שם טוב, המוכרת במאבקה נגד רשויות הרווחה, הגישה תביעה בסך 5,000 שקל נגד הנהלת בתי המשפט ומאבטחיה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב. בפסק דין שניתן בחודש ספטמבר קבע השופט איתי הרמלין כי מערכת בתי המשפט תשלם לה פיצוי בגובה של 1,500 שקל ו-700 שקל הוצאות, בגין "פגיעה לא מידתית בזכויות היסוד החוקתיות שלה לכבוד וחירות".

אלא שהנהלת בתי המשפט, בגיבוי הפרקליטות מחוז תל אביב, סירבה להשלים עם פסק הדין. כיוון שאין ערעור אוטומטי על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, הגישו בקשת ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. אולם השופטת עפרה צ'רניאק מבית המשפט המחוזי בתל אביב גיבתה השבוע את פסק הדין של הרמלין וביקרה את התנהלות הנהלת בתי המשפט.

"גם עורך דין גדול שבגדולים לא יוכל לשנות מהעובדה שהוכחה, והיא כי המשיבה הושבה אזוקה משך זמן רב בפומבי עת שהיה בידי המאבטחים להחזיקה במעצר במקום מוצנע יותר בבית המשפט", קבעה צ'רניאק. "משום כך גם אין כל צורך ענייני או משפטי או צודק לבטל כעת פסק דין שעל פניו אין בו מתום ואינו נושא עמו בשום פנים ואופן טעות גלויה על פניה". צ'רניאק הוסיפה כי המדינה תשלם לשם טוב הוצאות של 5,000 שקל בגין הליך בקשת הערעור. כעת בפרקליטות בוחנים אפשרות לערער על פסק הדין של צ'רניאק גם לבית המשפט העליון.

מלחמתם של בתי המשפט בפסיקה שחייבה אותם לשלם 2,000 שקל , רויטל חובל , בארץ , 22.01.2015
מלחמתם של בתי המשפט בפסיקה שחייבה אותם לשלם 2,000 שקל , רויטל חובל , בארץ , 22.01.2015
אשר גרוניס, בית משפט לענייני משפחה, הנהלת בתי משפט, חופש הביטוי, טיוח פשעי שופטים, מיכאל שפיצר, רויטל חובל

מערכת המשפט פועלת נגד בלוגרים ועיתונאים לטיוח פשעיה

בתי משפט לענייני משפחה ונוער - חותמות גומי לפקידות סעד
בתי משפט לענייני משפחה ונוער – חותמות גומי לפקידות סעד

הכתבה הנהלת בתי המשפט מבקשת לפעול 
נגד אתרי אינטרנט שתוקפים שופטים , רויטל חובל , אוגוסט 2013 , הארץ
לאחר שניסו לבחון אפשרות לאסור על הפגנות מול בתיהם, ביקשו השופטים לבחון חסימת או הסרת אתרים שבהם נמתחת עליהם ביקורת אישית

הנהלת בתי המשפט פנתה באחרונה לפרקליטות המדינה וביקשה לבדוק אילו כלים וצעדים משפטיים עומדים לרשותה נגד אתרי אינטרנט המבקרים בחריפות שופטים. בין השאר ביקשה לדעת אם ניתן לערוך תיקוני חקיקה בנושא ואם ניתן לחסום או להסיר את האתרים.

זהו צעד שני בשנה האחרונה שנוקטת הנהלת בתי המשפט כדי להגן על שופטים מותקפים. באוקטובר בשנה שעברה פורסם ב"הארץ" כי נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס ומנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר פנו ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ולפרקליט המדינה משה לדור בבקשה לבחון אפשרות לאסור הפגנות ליד בתיהם. ככל הנראה, מאז לא ננקטו צעדים מעשיים ביחס לפנייה. הבקשה הנוכחית, כמו גם הקודמת, נתפסת בפרקליטות כחריגה. בפרקליטות הביעו תמיהה על כך שבפסקי הדין נוהגים השופטים להגן על חופש הביטוי גם כשמדובר בהתבטאויות קיצוניות כלפי אחרים, בעוד שכשמדובר בשופטים עצמם, משתנה הגישה.

לרוב, השופטים המותקפים הם אלו הדנים בתיקי משפחה, שהינם חסויים. הורים רבים המאוכזבים מהתוצאה המשפטית, למשל במאבקי משמורת, מותחים ביקורת חריפה על החלטות השופטים בבלוגים, באתרים שהקימו לצורך העניין ובסרטונים ביוטיוב. רבים מהם הם אבות החשים מופלים לעומת האמהות בהחלטות השופטים בשאלת המשמורת. הכותבים תוקפים את השופטים באופן אישי ולעתים משתמשים בשפה מתלהמת. בין השופטים המבוקרים בולטים טובה סיון, אספרנצה אלון, נפתלי שילה, אסתר שטיין ואחרים.

הנהלת בתי המשפט מסרה כי "לאחרונה התרבו מאוד פרסומים פוגעניים כלפי שופטים באתרי אינטרנט שונים, שאינם אתרי חדשות מובהקים. חלקם של הפרסומים משתלחים בשופטים ואף מהווים לכאורה לשון הרע, חלקם מגיעים עד כדי הסתה ואיומים. מערכת בתי המשפט אינה יכולה לעבור על כך לסדר היום. המערכת פעלה ופועלת נגד תופעות אלו, אך היא מחויבת לפעול במסגרת האפשרויות העומדות לרשותה בחוק. המערכת פנתה בעבר אגב מקרים קונקרטיים לגורמים רלוונטים ברשויות שונות על מנת לפעול להסרת פרסומים ולנקוט הליכים נגד המפרסם. כך אף בעת האחרונה עלה הנושא שוב לסדר היום אגב פרסומים שונים, במטרה לבחון את אפשרויות ההתמודדות העומדות לרשותה. עדיין לא התקבלה כל החלטה אופרטיבית".

במשרד המשפטים אישרו כי "נערכו התייעצויות עם גורמים שונים בפרקליטות בנוגע לעבירות ביטוי באמצעות האינטרנט הפוגעות בשופטים. יצוין כי שום הכרעה לא נתקבלה וכי עניין זה הוא רק המחשה אחת לעבירות המבוצעות באמצעות האינטרנט. דרכים לאכיפה וטיפול בתחום זה נבחנות על ידי מערכת האכיפה בכללותה".

אמיר שיפרמן, מארגון "א' זה אבא", ביקש למסור בתגובה כי "לצערנו שוב מערכת בתי המשפט בוחרת לנסות ולבצע דמוניזציה. בתקופה האחרונה אנחנו נחשפים פעם אחר פעם לבקשות וטענות הזויות של מערכת המשפט אשר מבקשת לעצמה תנאים מועדפים והטבות בלתי חוקיות הנוגדות כל היגיון בריא וחוקים של שוויון, של זכויות אזרח, של כבוד האדם וחירותו, של זכויות טבעיות להורות, וזכויות בסיסיות של חופש הביטוי.

"השופטים מנסים בכל דרך להעלים מעיניי הציבור ומאור השמש המטהרת את הפשעים ממש כך המבוצעים יום יום כנגד ילדים, כנגד אבות וכנגד מתדיינים אחרים. הם מסרבים להתקין באולמות מערכות שיצלמו ויקליטו את הדיונים, מנסים לחסום מחאות חוקיות וכעת הם גם מנסים לחסום פרסום כתבות ביקורתיות, זאת עוד לפני שהזכרנו את החסינות הקולקטיבית והרחבה שהעניקו השופטים לעצמם מפני תביעות מצד הציבור. במקום להתבכיין ולהתלונן על פעולות חוקיות ולגיטימיות המבוצעות על ידי קבוצות ובודדים, טוב היה אילו מערכת המשפט הייתה עורכת בדק בית כנה ורציני במסגרתו היו עוקרים את כל העשבים השוטים".‬

הכתבה הנהלת בתי המשפט מבקשת לפעול 
נגד אתרי אינטרנט שתוקפים שופטים , רויטל חובל , אוגוסט 2013 , הארץ

קישורים:

 שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:

דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי – רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות – בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון – נובמבר 2006 – שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות…

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות – בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית – שופט שמואל בוקובסקי – אוגוסט 2010 – בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר – מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי… – ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי: – הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם…

מכבסת הרווחה – בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור – השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר – הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה…

כישלון אימוץ פתוח בחליפת מכתבים פעמיים בשנה בין קטין לאימו – השופט שמואל בוקובסקי – כבר ראינו את את כישלון השופט שמואל בוקובסקי בהליך מינוי אפוטרופוס לאשה מאובחנת דמנטיה. בוקובסקי מינה בפתאומיות לאשה אפוטרופוסים בגוף וברכוש, ללא שראה את האשה, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעם האפוטרופסים שלא בדק אותה, ללא תסקיר, ללא סל טיפול – חייה של האשה נחרבו ותוך כחודש ירדה 10 ק"ג במשקל הפכה להיות שבר כלי, ולא שבה לאיתנה…

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ – קונספציית האימוץ של השופט שמואל בוקובסקי קרסה – מאי 2008 – רע"א 1841/08 – מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק…

סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה שופט שמואל בוקובסקי: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה – מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות…

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה – בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות – דצמבר 2004 – מדובר בתביעה נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי – תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה …
שמואל בוקובסקי – מינוי אפוטרופוס חיצוני מופרט לאישה בגוף וברכוש תוך הורדת רמת חייה ופגיעה ביכולותיה הקוגנטיביות – ינואר 2007 – בג"צ 10404/06 – שופט בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון, שמואל בוקובסקי נשוי לפקידת סעד לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש כ- 11 שנה במחלקה המשפטית במשרד הרווחה, הוא אחד מאדריכלי מדיניות משרד הרווחה המאופיינת בתרבות שקר, סחר בילדים וקשישים, עבודה פרועה ללא סדרי דין, ללא ראיות מאחורי דלתיים סגורות בבתי משפט, תוך פגיעה חמורה בגופם ונפשם של פרטים ומשפחות…

התעללות בילדים, יוסי נקר, מדיניות משרד הרווחה, פנימיות ומעונות, פנימיית אור שמחה, רויטל חובל

מוסדות כליאה משרד הרווחה – ביהמ"ש: ילד שעבר התעללות בפנימיה "אור שמחה" יחזור לאמו בניגוד לעמדת המדינה

פקידת סעד ראשית חנה סלוצקי - מסלול לפדופילה לילדים במוסדות כליאה משרד הרווחה
חנה סלוצקי – מסלולי פדופיליה לילדים

הכתבה ביהמ"ש: ילד שעבר התעללות בפנימיה יחזור לאמו בניגוד לעמדת המדינה  , רויטל חובל , דצמבר 2011 , הארץ
הילד בן העשר נשלח לחיק אמו שרשויות הרווחה מגדירות "לא מתפקדת" לאחר שעל פי החשד עבר התעללות מינית בפנימיה בכפר חב"ד

בית משפט השלום בחיפה הורה בשבוע שעבר, בצעד חריג, להשיב את מ', ילד בן עשר, לבית אמו, שהוגדרה על ידי שירותי הרווחה "לא מתפקדת". הילד עבר התעללות מינית ופיזית קשה בפנימייה שאליה נשלח על רקע המצוקה בביתו. בעקבות זאת, ביקשה האם לקבל בחזרה את החסות על בנה, בניגוד לעמדת שירותי הרווחה.

על פי חקירת האירוע, בתקופה שבין החודשים פברואר ויוני השנה עבר הקטין לפחות שלושה מקרי התעללות מינית מצד ילדים בפנימייה שאליה נשלח, "אור שמחה" בכפר חב"ד, בהם מעשי סדום. בנוסף, סיפר הקטין כי לאחר ששיתף את אנשי הפנימייה כי הותקף מינית, החליט אחד המדריכים לבודד אותו, והעביר אותו על דעת עצמו לחדר בבניין שבו אין ילדים. הוא תיאר כי בחדרו לא היו מצעים, השירותים היו שבורים וכי המקום שרץ מקקים. הוא נותר בחדר במשך כמה ימים, כל זאת ללא ידיעת מנהל הפנימייה. במקרה נוסף התלונן הילד כי מדריך הטיח את ראשו בקיר כמה פעמים בחדר המקלחת. בעקבות תלונתו על המעשים, נפתחה חקירה במשטרה.

בחוות דעת של צוות משרד הרווחה המטפל בקטין נכתב כי הפנימייה דיווחה למשרד בנוסף על אירועים שבהם מ' וילד נוסף ברחו מהפנימייה לתחנת רכבת שביישוב מבלי שאיש שם לב; מקרה שבו מדריך נעל את מ' וילדים נוספים בארון; וכן אירועים שבהם חניכים פגעו מינית ב-מ' לרבות מעשי סדום. האירועים דווחו למשטרה ונמצאים בחקירה.

"אני לא צריך להסביר מה קורה בפנימיות, אי אפשר להיות 24 שעות עם הילדים", אמר ל"הארץ" מנכ"ל הפנימייה, הרב זאב סלאווין. "במקלחות אצלנו יש מחיצות מיוחדות, אבל לפעמים בין הילדים זה קורה". לדבריו, נודע לצוות הפנימייה על מקרי התקיפה המינית "חודש-חודשיים" לאחר שאירעו, "ומיד הרחקנו בין הילדים … ודיווחנו לכל הגורמים כדי לטפל בנושא כמה שרק אפשר". הוא סיפר כי "הילד מאוד אהב את הפנימייה והמדריכים", וציין בנוסף כי "המדריך האמור פוטר מתפקידו בעקבות התלונות".

מ' הועבר לפנימייה לפני שלוש שנים, לאחר שנה במשפחה אומנה. שירותי הרווחה הוציאו אותו מביתו בהסכמת האם כשהיה בן 6, וזאת בשל אי-תפקודה של האם, החיה מקצבת ביטוח לאומי. מאז שהה בפנימייה שבמרכז הארץ, המפוקחת על ידי משרד הרווחה. בחצי השנה האחרונה דיווחה הפנימייה על הידרדרות במצבו הרגשי ובתפקודו של מ', עקב "אירועי אלימות קשים ומשמעותיים כלפיו". בחוות דעת שונות נכתב כי "הילד אינו זוכה להגנה הנדרשת עבורו והוא חשוף לפגיעות מיניות, להתעללות מצד ילדים ומבוגרים וכן אינו מסוגל להגן על עצמו".

בעקבות הדיווחים, הוחלט בשירותי הרווחה להפסיק את שהותו בפנימייה, "לנוכח הפגיעות המיניות שעבר והיעדר הגנה בפנימייה", ולהעבירו למרכז חירום נווה מיכאל, תחילה בהסכמת האם. עם זאת, בהמשך הביעה האם חשש שמא בנה צפוי להיפגע שוב במוסדות אלו, וניהלה מאבק מול רשויות הרווחה, באמצעות עו"ד יוסי נקר, להשיבו לביתו.

רשויות הרווחה והעובדים הסוציאליים שטיפלו במשפחה התנגדו תחילה לבקשה. הם פנו לבית המשפט על מנת להעביר אותו לנווה מיכאל מכוח צו בית משפט, וביקשו להכריז עליו "ילד נזקק", הכרזה שמשמעותה במקרה זה היא הוצאת הילד ממשמורת אמו. ואולם בדיון בבית המשפט ביקש האפוטרופוס מטעם המדינה, עו"ד יוחאי לב-טוב, מהצדדים להגיע לפשרה, ואמר כי שילובו בקהילה, לצד אמו, יועיל למצבו. רשויות הרווחה חזרו בהן מהבקשה ובית המשפט השלום בחיפה קבע ביום רביעי שעבר כי הילד ישוב לבית אמו.

מוסדות כליאה משרד הרווחה – ביהמ"ש: ילד שעבר התעללות בפנימיה "אור שמחה" יחזור לאמו בניגוד לעמדת המדינה

פלייליסט – מדיניות משרד הרווחה לטיפול והשגחה על ילדים בצו בית משפט לנוער, בפנימיות הרווחה ועמותות

קישורים: